הדרום רותח + נתניהו שמח + מעריב מתפדח + שליחנו מקאן מדווח
כל העיתונים, במינונים משתנים עוסקים בסיר הלחץ שבדרום תל אביב, במוקד הפשיעה המתהווה שם.
בידיעות, אחרי שהבטיחו ולא קיימו ראיון עם קורבן האונס בגן העיר, יש ראיון באמצעות שליח, אביה של נאנסת יום העצמאות בת ה-15 מצטט אותה, והציטוטים ("מיוחד: הנאנסת מדברת" כות' ראשית: "המבטים שלהם לא עוזבים אותי לרגע. זה סיוט שילווה אותי כל החיים" שש המילים האחרונות מוגדלות) מובאים ע"י איתן גליקמן ודניאל אדלסון (ע' 2):
יצאנו מהמסיבה, ולפתע שלושה גברים כהי עור התנפלו עלי ועל הידיד שלי משום מקום. הם גררו אותי לחצר באזור התחנה המרכזית החדשה ואז שניים מהם אנסו אותי, בזמן שהשלישי תפס את הידיד שלי בכוח כדי שלא יוכל לעזור לי. ניסיתי להתנגד, אבל הם המשיכו והמשיכו.
ידיעה נוספת מספרת על חקירת המשפטרה ובע' 3 מתנצחים חנוך דאום ועינת פישביין.
פישביין:
אינטרסנטים קופצים על המצוקה האמיתית של תושבי שכונות דרום ת"א, פוליטיקאים מנסים לבנות את עצמם דרך שנאת זרים (השר אלי ישי, בל נשכח, מחזיק בעמדות ובפתרונות זהים לגבי חשודים באונס מאפריקה ולגבי ילדים מהפיליפינים) והם לא מהססים לעשות את הקישורים שאסור להעלות על דל שפתיים: להכתים עשרות אלפי אנשים באונס שביצעו יחידים, לקרוא לכליאה המונית של בני אדם, לקשר באופן מובהק וברור בין צבע עור ומוצא לבין התנהגות.
דאום:
… שלושת החשודים באונס הם רק פרומו קטם למה שיקרה כאן אם לא נתעשת בקרוב. כבר היום 40% ממעשי הפשע בת"א מבוצעים ע"י אותם שוהים לא חוקיים, ובקצה הנוכחי גם המסתנן המיליון בו יבוא לישראל… עמות ילדים ישראלים טוענת שישראל מגרשת ילדי עובדים זרים. זה שקר. היא מגרשת את הוריהם. הילדים הולכים עימם… לא מדובר בפליטים. מדובר באנשים שמחפשים חיים טובים יותר… ארגוני השמאל גם משקרים כשהם אומרים שאי אפשר לחזור לדרום סודן. בגלל סכנת מוות. דרום סודן גדולה פי 20 או 30 מישראל. השטח המסוכן בה הוא אחוז בודד… אם המצרים היו יורים בחמישה מסתננים ראשונים שהיו מוחזרים על ידי הצבא, ה-500 שאחריהם כבר היו חוששים לבוא…
בשער הארץ אין זכר לאונס (זה העיתון שבכותרת הכמעט ראשית שלו היה האונס לכאורה בחוף בוגרשוב). יש רק פתיח לטור של שהם סמיט וזו גם הידיעה בראש עמוד הבית הבוקר. וסמיט, שבאה בטוב ורצתה להבין מה בדיוק קורה בשכ' שפירא לא מצאה כלום. שום שוחרי רע, שום תופעות מפחידות ומאיימות. פשוט שום דבר. משיחות עם תושבים עולות תלונות, אבל סמיט לא מצאה לכך סימוכין בשיטוטיה.
האונס ומעצר החשודים – ע' 4. פני החשוד מטושטשים. בהארץ הסיפור קצת אחר מזה שבידיעות. פה הזוג (ולא "ידידים" כבידיעות) חיפש פרטיות, הבחין בחצר פתוחה ברח' שיבת ציון ונכנס אליה. בזמן שהיו במקום הגיעו שלושת המסתננים.
פעילי ימין קיצוני מפגינים בדרום ת"א.
במעריב יש "סיקור נרחב": כפ' 2-3, 4. הכותרות מתסיסות: "עיר על סף פיצוץ" בשער, ו"האונס שהבעיר את דרום ת"א" בע' 2. תיאור התקיפה של אבי אשכנזי בע' 2 דומה יותר לזה של ידיעות מלזה של הארץ.
יובל גורן (ע' 3) הצטרף לצוות מרק לוינסקי (מיוזמיו ידידי יגאל שתיים) וליווה את חלוקת המזון היומית. מעניין, דווקא הקטע הזה לא מופיע באתר.
ובע' 4: לכל משרד פתרון משלו לטיפול במסתננים.
בישראל היום כותרת פוזיטיבית בשער: "אלפי שוטרים במוקדי הבילוי" (כולל תגובת רה"מ העושה כעת בפראג). ככל הידוע לי שום אירוע לא היה "במוקד בילוי", אלא להפך, בשולי שוליו. הרי הזרים לא מבלים "במוקדי בילוי".
בכפ' 2-3 "מחזירים את הביטחון". ברור.
תיאור התקיפה פה דומה לזה שבמעריב, ללא ציון הרחוב. ועוד: היעדר מדיניות ברורה, זו הבעיה.
בת-חן אפשטיין אליאס ראיינה לשישבת (ישר"ה) את הבחורה שארז אפרתי אנס. ראיון רגיש, לא חודרני ולא טפילי.
ביבי קינג
לא תאמינו מהי כתבת השער החדשה של טיים, אחרי האישה המניקה:
וכל העיתונים מדווחים על כך.
ברק רביד בהארץ (ע' 7): למה ביבי הוא מלך ישראל. רביד מסביר שכתבה שכזו לא יכולה הייתה להתפרסם בעיתונות המקומית פשוט מאחר שנתניהו לא נותן לכתבים להתקרב אליו ולבלות איתו זמן איכות. לריצ'רד סטנגל, העורך הראשי, הוא נתן.
עוד פרט מעניין: רביד מספר שבלשכה מרוצים אש מהכתבה, כמובן, וששיגרוה לכתבים הרלוונטיים.
גם במעריב מתפרסמת ידיעה על הכתבה ע"פ רוב ע' 6.
בישראל היום ובמקור ראשון יש הפניית שער בולטת. הידיעה מופיעה בע' 9, והפתיח שלה מביא גם את כות' המש' התוהה:
בנימין נתניהו זוכה לכבוד ב"טיים": רה"מ זכה לכתבת שער במגזין היוקרתי, שכותרתה "המלך ביבי". עם זאת, הכיבוד כרוך גם בתהייה, שמופיעה בכותרת המשנה: "הוא כבש את ישראל, אבל האם הוא יעשה שלום – או מלחמה?".
אפילו בידיעות יש תזכורת לכתבה, אם כי באופן המצומצם ביותר מאשר בשאר העיתונים.
כיתמונה בתחתית ע' 12 עליו חתומים אורלי אזולאי מוושינגטון ואיתמר אייכנר. דווקא בע' הפייסבוק של העיתון עשו לו כבוד.
והנה הפארודיה הרצה ברשת:
(תודה לדניאל)
איראן כבר כאן
רויטרס: המתקפה הישראלית נגד איראן בדרך.
לחם עבודה
וורן באפט הודיע השבוע שיקנה עוד 63 עיתונים. אולי מישהו בישראל רוצה להציע לו לסגור את השבוע עם 64?
זה סופהשבוע השלישי שמעריב מדווח על מעללי אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון שבין היתר לא מרוצה מהתנהלות אי.די.בי.
הבוקר גויס משומה שי גולדן הפובליציסט. בשער העיתון יש הפניה לדבריו שמתפרסים על פני כל ע' 5, וכצפוי, כבר בשעה 4:48 (לפנות בוקר, אם זה לא ברור), עלתה ההפניה הזו לראש עמוד הבית של nrg (היו בטוחים: היא תישאר שם לפחות עד מחר בערב). אתם כל כך שקופים, שזה מביך. אני חייבת להבין אם כל האנשים במעריב שתורמים למלחמה בשרגא מבסוטים מעצמם והולכים הבית כל יום מבלי שבטנם מתהפכת והם מרגישים כמשרתי האדון. לקרוא את גולדן כותב
עליי להודות כי אינני בקיא בפרטיה של איזושהי "מלחמה" המתנהלת בין הגופים. למעשה, אינני יודע דבר וחצי דבר על עימות, גלוי או סמוי, המתקיים בין שני הגופים הללו. אם קיים עימות כזה, איש במערכת "מעריב" לא עודכן בפרטיו מעולם.
[…]
אנחנו עיתונאים, תפקידנו לחשוף את האמת שאנו מגלים. מי שמנסה למנוע מאיתנו לעשות זאת, מבצע ניסיון התנקשות בחופש הביטוי ובדמוקרטיה בישראל.
[…]
למערכת מעריב אין דבר להסתיר ואין דבר להתבייש בו. אבל הציבור בישראל, זה שאותו מתיימר שרגא לייצג, צריך להרים גבה תמהה ומודאגת מהאופן שבו מתנהל שרגא בחזית התקשורתית שמתנהלת כרגע בעניינו.
זה מחזה מעורר חלחלה, ואולי אפילו חשש לגורלו של גולדן: אולי הושקה בסם אונס? אולי הוא כלוא באחת הלשכות במעריב ושומר ראש מצמיד לרקתו אמ-16? שאחרת, איך אדם נבון כגולדן מסוגל לכתוב משפטים כאלו בשבוע (בשבועות) בו העיתון מסתיר מקוראיו את מהפכת הסלולר מחד ומגמד את מצבו של ירום הודו נוחי דנקנר מאידך?
אגב, במעריב אין אף מילה היום על מצבו של נוחי דנקנר או על סלולרים כאלו ואחרים. מה כן? בעמוד הבית מובלט הפוסט של הקפיסטליסט היומי מאתמול, על מהפכת הדרדלה.
הקוראים חדי העין יוכלו לקרוא בתחתית הקטע של גולדן בטוקבק המלגלג עלי. יאללה בכיף.
אהוד קינן מונה לעורך ערוץ המחשבים של ynet במקום יהונתן (ג'וני) זילבר שפוטר.
אם הייתי יודעת שיענה לי הייתי שואלת: איך ההרגשה להיות ממונה לתפקיד שמי שפוטר ממנו חשוד כמתנגד למשטר (יענו מציע לאנשים להיות חברים בארגון העיתונאים); וגם אם הוא עצמו חבר בארגון העיתונאים; וגם מה הוא חושב על התארגנות עיתונאים; וגם מה תוכניותיו לגבי הערוץ.
וגם: בהצלחה.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
התלוננתי אתמול (בקצה הקטע) על שכתבינו הנוכחים בקאן לא מצייצים משם.
מאיר שניצר התפנה לרגע מהקוקטליים הנוצצים על מנת לענות לבלוגרית הקנאית (בהמשך הקישור מופיע ההסבר שלי):
לעניין קאן וציוצי הטוויטר. אין קשר בין הדממה הזו לבין העובדה שאינני חיית אינטרנט. עיתונאי/מבקר המקבל תג כניסה להקרנות עיתונות בקאן מתחייב בחתימה שלא יפרסם ביקורת על הסרט עד לאחר הקרנתו הרשמית בפסטיבל. כלומר, כעבור יום ממועד הצפיה המוקדמת בו. לכן מתחולל העיכוב הזה. כבר היו מקרים שנשללו תגים על ידי מנהלי מחלקת העיתונות של הפסטיבל בשל חוסר התאפקות של המבקר, שמיהר לרוץ לחבר'ה ולספר. מוטב לומר שמי שאיננו חיית אינטרנט היא הנהלת הפסטיבל הוותיק, ולאו דווקא אלפי העיתונאים הלהוטים שמצטופפים פה.
נכון הוא שמדובר בהסכם אמברגו כובל, אך בלעדיו אין תג, ובלי התג גם אין שום אפשרות סבירה או אפילו לא סבירה להשתחל להקרנות. הרי לא מדובר בפסטיבל שבו נמכרים כרטיסים לקהל הרחב, כמו למשל הפסטיבלים של חיפה, ירושלים ואפילו טורונטו. כאן הכל על פי צגים. שישה סוגי תגים לעיתונות ועוד עשרות סוגי תגים נוספים לקניינים, מנהלי פסטיבלים, או נציגי חברות הפקה.
לפני פיזור
נתפלל לעילוי נשמתה של דונה סאמר.
ולווט אנדרגראונד 
בניגוד להבטחה בפוסט הרי שהכתבה של שי גולדן בעניין מעללי אליעד שרגא, באתר מעריב לא נמצאת בכלל ב-HP נכון לעכשיו.
אהבתיאהבתי
בניגוד לאיזה הבטחה?
הידי/דעה הייתה בעמוד הבית עד היום בצהריים, משישי לפנות בוקר.
אני לא חושבת שממש טעיתי. צילומי מסך באצבעות שחורות.
אהבתיאהבתי
ההבטחה היתה:
מחר בערב
אהבתיאהבתי
והיא נשארה עד
מחר בצהריים.
ועכשיו אתה יכול לתבוע אותי.
אהבתיאהבתי
לא ממש אמרתי שטעית אבל הבטחות צריך לקיים (או להצטנע בהבטחות).
אהבתיאהבתי
שי גולדן מקבל משכורת עתק ונותן עבורה תמורה מלאה, חנופה מתמשכת לבעל ההון. זאת רק אחת הבעיות של מעריב. בסופשבוע יש ראיון עם רון נחמן שחושף את המחלה שלו אבל רון נחמן והמחלה נחשפו כבר לפני כשנה בידיעות. כתבת ליקוק ארוכה ומשמימה לבועז יונה היא שיטה נוספת להבריח קוראים. שי גולדן הוא רק טיפה בים העכור ששוטף את מעריב. בעבר שאלו כאן איפה המו"ל ולמה הוא לא עושה משהו, היום כולם מבינים איפה המו"ל ולמה הוא לא עושה כלום
אהבתיאהבתי
נקניק שלום,
החשיבה שעיתונאי מאבד באופן אוטומטי את האינטרגטי שלו רק בגלל שהעיתון הוא בבעלות בעל הון היא חשיבה לגיטימית, אבל מטופשת – מי אמור לשלם משכורות לעובדים?
בעולם אוטופי ודמיוני אולי יש עיתונאים שעובדים בכלי תקשורת ללא בעלות של בעלי הון בכלל אבל אני מציע לך להתעורר אל המציאות. מעריב יכול להצטייר בעיניך כעיתון טוב או עיתון גרוע מבחינה מקצועית ויכול להיות שמעריב מבריח קוראים ואין לו זכות קיום מבחינה עיתונאית צרופה אבל אני לא מבין את הקשר לאינטגרטי של גולדן.
נוח לך לחיות בעולם של "טובים" מול "רעים"? תהיה בריא. החשיבה שעיתון בבעלות בעל הון הוא פסול אוטומטית היא חשיבה שמרנית. זכותך. אבל מאוד קשה לקחת אותך ברצינות עם גישה של-"לסיפור יש רק צד אחד אמיתי ואין צד שני בכלל". נו שוין.
אהבתיאהבתי
עיתונאי לא מאבד את האינטגריטי שלו כשהוא מועסק אצל בעל הון אלא כשהוא כותב מאמרים הזויים רק מפני שהם מתאימים לבעל ההון. אפשר לשמור על כבוד עצמי מינימלי גם בתקופה כזאת, או שלא? יכול להיות שמושגים כמו יושר מקצועי מינימלי ואומץ נשמעים לך מיושנים, נו שוין
אהבתיאהבתי
נקניק שלום,
אודה לך אם תבסס על עובדות את הטענה "מאמרים הזויים רק מפני שהם מתאימים לבעל ההון". מה הזוי במאמרים? האם רק מפני שהמאמר מתאים לבעל ההון הוא פסול? האם רק מאמרים נגד בעל ההון תקפים?
כשתהיה עיתונאי ויגישו נגדך תלונה במשטרה שמה שכתבת נבע ממניעים פליליים תחשוב שזה הזוי אבל זה קרה במציאות. לא צריך לאהוב את דנקנר או לשנוא אותו כדי להבין ששרגא נקט בצעד חריג וחצה את הקוים בכך שהאשים עיתונאי בכתיבה מתוך מניעים פליליים.
אתה טוען שלגולדן אין יושר מקצועי מינימלי ואומץ שזאת טענה לגיטימית, אבל אתה חושב שהמניע לכתיבה שלו הוא פלילי??
אהבתיאהבתי
תדמית לא מצוחצחת, מאת: שוקי טאוסיג, תאריך פרסום: 19/05/2010
בנגקוק בכותרות הראשיות
בסקירת העיתונות ב-16.5.10 כתבתי על דיווחיו של ויינשטיין והקפתי את התואר שניתן לו באותו גיליון, "כתב 'מעריב' בבנגקוק", במרכאות.
אם כן, הריני להבהיר: המרכאות סביב תוארו של ויינשטיין לא נועדו לפקפק בקיומו או בקשר שלו ל"מעריב", אלא היו אינדיקציה לכך שהתואר מובא בציטוט.
הנה קטע ממכתבו של העורך שניידר (לשעבר מבקר הטלוויזיה של "מעריב"), השופך אור על נהלי העבודה בעולם העיתונות בכלל וב"מעריב" בפרט:
"יש אדם ששמו מרטין ויינשטיין. הוא חי בתאילנד, ונכון שבימי שגרה יש לו עיסוק נוסף (סוכנות נסיעות…) פרנסתו העיקרית למעשה. אך במצבים שבהם מתרחש דבר מה משמעותי בתאילנד – הוא מעביר לנו סיפורים תמורת תשלום פר ידיעה. קוראים להסדר הזה 'סטרינגר', והוא מקובל בעולם העיתונות מקדמת דנא. …..ובכל מקרה, גם אם נראה היה לך שאין אדם ששמו מרטין ויינשטיין, ושהנוכלים מרחוב קרליבך שוב גונבים את דעתו של העם, יכולת להתקשר לדסק החוץ שלנו – ולשאול אותי או את אחד מעמיתי שם. זאת עיתונות בסיסית, וקוראים לזה 'בדיקת עובדות'. במרכאות. הנה, למדת עוד משהו". והנה למדתם גם אתם.
אהבתיאהבתי
תודה רבה
אהבתיאהבתי
שמחתי לעזור.
אהבתיאהבתי
תפס את עיני בלינק שצרפת והביא להשוואה לאחד המקומות היפים בארץ.
אהבתיאהבתי
רוצה להדליק אותי?
אהבתיאהבתי
בהעין השביעית, אם לא שמת לב, מסופר כך:
(בעבר, יש לציין, הודה עורך בכיר בעיתון כי במשך תקופה ארוכה הוא זה שכתב את מדור ההורוסקופ של "מעריב").
ואני שואלת: ??????????????
(ההערה נמצאת כאן:
http://www.the7eye.org.il/PaperReview/Pages/180512_Ax_to_grind.aspx
אהבתיאהבתי
רווית וטלי לנצח שלום,
שמי מרטין וינשטיין ואני כתב העיתון מעריב בתאילנד. נעים מאוד.
איפה הההתחזות כאן בדיוק?
בנית לך נרטיב ששי גולדן התחזה למרטין אחד שהגיב כאן והמרטין הזה סותר את הנרטיב שלך עם עובדה מוסכמת: אני תמיד מגיב באינטרנט בתור מי שאני, עם המייל האמיתי שלי ונהנה לגלוש בזהות האמיתית שלי באינטרנט כדי לעודד שיח פתוח מצד אחד ומצד שני יש אדם אמיתי מאחורי מה שאני כותב.
עדיין מחזיקה בנרטיב שלך על ההתחזות? או שתגלי בגרות ותעדכני אותנו שאימצת לך נרטיב אחר שמרטין שכותב את התגובות הוא באמת מרטין מתאילנד ולא שי שמתחזה (ואני תוהה עד כמה נמוך אפשר לרדת בדיון הזה)
אהבתיאהבתי
מה השעה בתיאלנד? היום שבת.
אהבתיאהבתי
(בקול של השעון הדובר): שבת שלום. השעה כאן בתאילנד 09:30 בבוקר.
אין ספק שזה פריט מידע שרק עיתונאי בתאילנד יכול לגלות. מה קרה? לא נתקלת אף פעם במישהו שגולש כל החיים שלו תחת הזהות האמיתית שלו? אני מבין את הרצון לאנונימיות ברשת, אבל אלי זה לא דיבר ואני מעדיף לגלוש בתור מי שאני. כל אחד והקטע שלו אני מניח.
אהבתיאהבתי
אכן, מרטין.
אהבתיאהבתי
רקמילה יקרה,
אכן זה אני. אודה לך אם תסבירי לי איך הפכת את השם שלי ללינק (הבנתי שצריך משהו עם הכפתור של הקישור אבל זה לא עובד לי…) – אני רוצה לכתוב תגובות עם לינקים בצורה שאת עשית אבל אני לא יודע איך עושים את זה
אהבתיאהבתי
ובכן, אתה מסמן את כתובת הלינק וחוזר לחלון התגובה. בטכסט שלך סמן את המילה שתקשר ללינק- ועבור למעלה שם תמצא כמה אופציות בתוך ריבועים. בחר את "קישור". בחלון שיפתח מחק את "HTTP" והדבק את כתובת הלינק. אישור.פשוט יותר מההסבר המסורבל שלי. מתנצלת.
אהבתיאהבתי
אנשים ניהלו דיאלוגים אינטלקטואליים פוריים אפילו לפני שהומצא המושג "נרטיב".
בדיונים בין בקיאים בתורת לאקאן ושות' אכן עשוי המושג הזה לתרום לקיצור ולבהירות.
מחוץ לחוג הזה, חזרה מתמדת על המושג הופכת אותו למילת זימזום, BUZZWORD באנגלית.
אהבתיאהבתי
אני מעדיפה POINT OF VIEW ע"פ נרטיב. זה מעביר מאובייקטיביות לסובייקטיביות.
אהבתיאהבתי
אכן. לעיתים (ולצערנו) צומחות תורות שבהן באה טרמינולוגיה אזוטרית כתחליף לרעיונות חדשים.
אהבתיאהבתי
דב שלום,
לאקאן היה היה פסיכואנליטיקאי צרפתי (גרוע) שבכוונה דיבר במושגים מערפלים ולא ברורים ולכן אני לא מבין מה הקשר בין פסיכיאטר צרפתי לבין פילוסופיה. אמנם רעיון ה-"נרטיב" מאוד עזר למטופלים בשל היכולת החדשה לתת פרשנות שונה לאירועים טראומטיים בעבר אבל מבחינתך אין אפשרות לפרשנות שונה של העובדות ולכן אם היית מטפל, כל המטופלים שלך היו נשארים בטראומה.
לחשוב שנרטיב הוא בסה"כ באזוורד חסר משמעות בקרב אינטלקטואלים ולא תפיסה פילוסופית שמסבירה את הדרך בה התודעה יוצרת את המציאות היא תפיסה שמרנית. כמו שכתבתי קודם, גם הימין וגם השמאל רואים בנרטיב רעיון מאיים וכל אחד ימציא שטויות כדי לנגח אותה.
אני מניח שאם יש מקום אחד על הפלנטה שבו יהיה הכי קשה לרעיון של אין יותר "צודק" או "טועה" זה יהיה ישראל ואתה מדגים זאת בצורה יפה.
אהבתיאהבתי
למרטין תודה על הטורח במתן סיכום סמינריוני קצר. לא הייתי פציינט של לאקאן ולכן אינני יכול לחוות דעה על איכותו הפסיכיאטרית.
כדאי להפנים שאיכות דיון אינה בהכרח פרופורציונית ישירה לאורכו, לחזרתיותו העצמית, לשפתו הגבוהה ולפסיאודו-מודרניות הטרמינולוגיה המופיעה בו.
'אמת' בהקשר הנדון כלל איננו קשור להשקפות עולם סובייקטיביות שאתה בוחר לתת להן שם מרשים. מדובר במי אמר למי לכתוב מה או, אם תרצה, מי ניסה להתחנף למי ולמה.
בארה"ב נפוץ האקרונים KISS ואם אינך מכיר את הרחבתראשי התיבות האלה – גגל אותן או תשאל אתויקי
אהבתיאהבתי
דב שלום,
יש כאלה שאוהבים כתיבה קצרה, יש כאלו שאוהבים לכתוב ארוך. אתה אוהב כתיבה קצרה, זכותך, אבל לפסול טענה בגלל אורכה זה… פשטני. חשיבה פשטנית זה לגיטימי, לפזול טענה מורכבת בגלל שהיא לא פשטנית זה… עוד יותר פשטני.
לזרוק "נרטיב זה בסה"כ באזוורד בחוג האינטלקטואלים של פסיכיאטר צרפתי" זאת שטות שלא מגובה בעובדות מוסמכות. לטעון שאתה "יודע" את האמת על מניעי הכתיבה של כותב זה כבר גולש לתחום המיסטיקה וקריאת מחשבות. אני מתנצל. כאן איבדתי אותך.
אהבתיאהבתי
חבל על דאבדין דלא משתכחין.
אהבתיאהבתי
תודה, אבל אני עדיין חי
אהבתיאהבתי
שים לב מרטין! אתה איבדת אותי, לא אני אותך – כך שאני האבוד, לא אתה. לכן הטענה שלך שאתה חי – מיותרת. מיותר גם השעור שלך בארמית – נטייה לעודף דידאקטיות שאינו במקומו זו תכונה שכדאי ללמוד לדכא אותה. אגב, לא טרחת לבדוק מה תרגום המלים 'דלא משתכחין', כדאי לך.
אהבתיאהבתי
טיים כבר פירסם כתבת שער על ביבי, ב96. גם אז תהו האם יעשה מלחמה או שלום: http://www.time.com/time/covers/0,16641,19960610,00.html?xid=tweetbut
אהבתיאהבתי
ככה סתם, רג'ינה ספקטור.
אהבתיאהבתי
ניסיתי לקרוא את מרטין אבל באמת, זה יותר מדי למוח הקטן שלי ולקיתי מיד במיגרנה. אחזור שיחשיך פה ויהיה שקט.
אהבתיאהבתי
תמר היקרה – עכשיו את נשמעת כמו אישתי ולכן אין לי ברירה אלא לומר שאת צודקת 🙂
אהבתיאהבתי
ג'יזס כמה מילים, אם היית תהילה היית מת עכשיו. לידיעתך.
אהבתיאהבתי
מי זאת תהילה?
אהבתיאהבתי
רא׳ ערך עגנון.
אהבתיאהבתי
מעצבן שמעריב משקר בכותרת וקורא למסתננים פליטים
אהבתיאהבתי
ניקיתי היום את הרצפה עם הטקסט של גולדן מעורבב באקונומיקה
אהבתיאהבתי
ניסיון
אהבתיאהבתי
מרטין, אני מקווה שאורך התגובה הנ"ל מעידה על שינוי בטרנד.
אהבתיאהבתי
*מעיד
אהבתיאהבתי
אני חושש שתקוותך עלולה להתאכזב.
אורך הכתיבה הוא עניין של מוזה וגם האם מעירים לי את המוזה עם תגובה מעוררת השראה. התגובה שלך לא עשתה את זה.
אהבתיאהבתי
לא כל מה שארוך הוא טוב (כמו שאמרה השחקנית לבישוף)
אהבתיאהבתי
דאום שוב חוזר על שקר ה- 40%.
מקור המספר הוא שהיתה עליה של 40% בפשיעת הזרים, אבל הם בשום פנים ואופן לא אחראים ל 40% מהפשעים. להפך, החלק של הזרים בפשיעה הכללית קטן מהחלק שלהם באוכלוסייה!!
אהבתיאהבתי
אפשר לקבל מקור לטענה שלך?
הדיווח בחדשות ערוץ 2 תומך בדאום
http://www.mako.co.il/news-law/crime/Article-5ff613f98db0731018.htm
אהבתיאהבתי
דוח של הכנסת מלפני שנה בדיוק קבע שחלקם של הזרים בפשיעה נמוך מחלקם באוכלוסייה הכללית: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02844.pdf
הזרים מהווים אחוז קטן מאוד מהאוכלוסייה של המדינה, וגם של העיר תל אביב. לא הגיוני שתוך שנה הם פתאום מבצעים 40% מהפשעים. יותר הגיוני שהיתה עליה של 40% בפשיעת הזרים.
מישהו פה משחק בנתונים – מתוך אינטרס.
אהבתיאהבתי
בוודאי שזה הגיוני-
מחודש מאי 2011 נכנסו לישראל עוד כ-20 אלף מסתננים,רובם מגיעים לתל אביב.
כלומר, בערך 10% מתושבי תל אביב הם מסתננים.
מדוע ש-10% לא יהיו אחראים על 40% פשיעה?
ידוע לך למשל מה נתחם של ערביי ישראל בעוגת הפשע הלאומית?
אהבתיאהבתי
הסבר נחמד, רק שבתל אביב יש כ 400 אלף איש, כך שמדובר לכל היותר על 5% מהאוכלוסיה.
1. לא, זה להגיוני;
2. אם קראת את הדו"ח, ראית שעד כה חלקם של הזרים בפשיעה נמוך מחלקם באוכלוסיה, אז מה קרה פתאום?;
3. ר. בקצה, מההערה שלך נודף ריח רע של גזענות. אני סותם את האף ויוצא מהדיון הזה.
אהבתיאהבתי
חכה מעט בטרם תברח-
ראשית,
כנראה שלא הבנת –
נוספו *עוד* 20 אלף מסתננים על 40 אלף שכבר היו כאן.
שנית,
לדו"ח שהבאת אין שום משמעות היום, הוא מתייחס לנתונים שנאספו בשנת 2010.
דאום דיבר על נתונים עדכניים,האם אתה מסוגל לשלול אותם?
אהבתיאהבתי
מתבייש בגולדן, והבטן אכן מתהפכת, תהיי בטוחה
אהבתיאהבתי
כמה מילים כתבת כדי להגיד שוולווט בלעה כדורים ובנתה תיאוריית קונספירציה הזויה? כמה מחשבה הקדשת כדי להדחיק בכוח את המחשבות שיתכן שכל מה שהיא כתבה אכן קורה בעיתון הזה? לא צריך לחשוב יותר מידי – פשוט תסתכל על חוסר הפרופורציה של הפרסומים ותשאל את עצמך: כשקלמן ליבסקינד שהוא בעיני התחקירן הכי טוב שיש היום בארץ (לליפקין בינתיים רקורד בעיקר של כתב ספורט. לתחום התחקירנות הוא נכנס לפני חודשים בודדים בלבד) חשף את פרשת גלנט והביא להישג מדהים של הדחתו מכס הרמטכ"לות!! האם אז מעריב פרסם טור דעה שמנה פקינג 1200 מילים??? טור דעה שתפס פקינג עמוד שלם בעמודי החדשות בעיתון של יום שישי??? התשובה היא בוודאי לא! וולווט אומרת היום דברים שאיש בעיתון המסכן והחבוט הזה לא יעז להגיד בקול רם. כמו אישה מוכה, ככל שיכו אותה היא תמשיך להישאר ולהגיד שהכל בסדר.
אהבתיאהבתי
לעורך במעריב:
אם זאת התגובה האינטיליגנטית שלך למה שכתבתי, אין פלא שהעיתון מידרדר.
למעריבניק לשעבר שהוריד את הדגל לחצי התורן:
אהבתי את הדימוי הפטריוטי, הורדת דגל לחצי תורן, משמעו אתה רציני. יפה 🙂
חוסר פרופורציה של פירסומים קיים הרבה שנים בתקשורת הישראלית, אני לא בטוח לגבי המקרה הזה כי אין לי את כל העובדות. אבל כשמעריב הוביל את הקמפיין נגד גלנט, הוא לא הגיש כאלוף בצה"ל תלונה אצל מפכ"ל המשטרה והליועץ המשפטי לממשלה נגד נוחי דנקנר, יו"ר אי.די.בי ובעלי העיתון "מעריב" בטענה לפתוח בחקירה פלילית סביב התנהלות העיתון ובעליו, לאחר שפירסם שורת כתבות שקריות ומכפישות, לכאורה, נגד גלנט. זה לא קרה, אז 1,200 מילה נגד גלנט לא נכתבו. יש?
כתבת ש-"כמה מילים כתבת כדי להגיד שוולווט בלעה כדורים ובנתה תיאוריית קונספירציה הזויה?" והתשובה שלי היא שאם כותבת מוכשרת כמו ולווט מתחילה עם אסוסיאציות עשירות כמו גולדן כלוא בחדר עם רובה מכוון לראש וסם אונס (מקלחת זהב?) אז גם אני נהנה להשתעשע.
אתה שואל "כמה מחשבה הקדשת כדי להדחיק בכוח את המחשבות שיתכן שכל מה שהיא כתבה אכן קורה בעיתון הזה?" והתשובה שלי היא שלא ברור לי איך הגעת למסקנה אחרי כמות כזאת של מילים שכתבתי. סוג של הדחקה פתוחה אולי? וכשאתה כותב "לא צריך לחשוב יותר מידי" תרשה לי להעיר בעדינות שזאת המלצה משעשעת לאנשי רוח… 🙂
אתה שוב נכנס לפינה הזאת של "מה האמת" בסיפור הזה, מה שאומר שלא הבנת את רעיון הנרטיב ואני ממליץ לך לקרוא שוב את מה שכתבתי. די עם השטות הזאת של האמת המוחלטת של המאה ה-18 ותתקדם למאה ה-21 של הנרטיבים. ולווט בסה"כ מציגה עוד נרטיב, לא איזה אמת מוחלטת והנרטיב שלה שמאלני, שמרן, שבלוני ומשעמם.
אני לא אוהב את גישת הימין של "האמת המוחלטת" וצעידה לאחור אל עבר מפואר של המאה ה-18 ולגמרי לא מבין למה השמאל משתף עם זה פעולה.
אהבתיאהבתי
הבנתי אותך מיסטר פרילנסר. בפעם הבאה שיתנו לך שיק שוטף + 120 יהיה מעניין לראות את הבעת הפנים שלך לאחר שתשמע את המשפט הזה מפיו של ההוא שאחראי על זאתי ששולחת את השיקים לספקים: "די עם השטות הזאת של האמת המוחלטת של המאה ה-18 ותתקדם למאה ה-21 של הנרטיבים".
אתה…אתה טוב אתה. 🙂
אהבתיאהבתי
מרטין, אני אכן לא קראתי את כל התגובה שכתבת כי היא ארוכה ומייגעת מדי בעיני. אבל אם גולדן שאתה כל כך מגן עליו כתב טור דעה שהתפרסם בהבלטה חסרת פרופורציה בלי להכיר את "כל הפרטים" ויותר מזה, אז למה כי תלין?
ולעניין עצמו, למה התלונה שהגיש עו"ד אלעד שרגא למפכ"ל וליועץ המשפטי לממשלה אמורה לעניין את הציבור ברמה כזאת שמעריב מפרסם טור דעה באורך חסר תקדים בעמודי החדשות עם הפניית שער? בעיני אגב הגשת התלונה הזאת היא לגיטימית – הרי גולדן בעצמו הרים את דגל "חופש הביטוי" ב"מדינה הדמוקרטית". אז למה מעשה כל כך דמוקרטי מצד עו"ד שרגא שלא ממש נהוג במשטרים אפלים הוא לא לגיטימי? הפוסל במומו פוסל. ולמה אתה נכנס לפלצנות ולפרשנויות שהולכות סחור סחור במסע ארוך מהמאה ה 18 ועד המאה ה 21? כל מה שצריך אלה דברים נורא פשוטים: ראש ועיניים. במקרה שלי שניהם מובילים אותי למסקנה אחת חד משמעית שאותה כבר כתבתי: מעריב צריך להוריד את הדגל לחצי התורן על זה שהיום הוא פשוט הפסיק להיות עיתון שעושה עבודה עיתונאית.
אהבתיאהבתי
למעריבניק לשעבר שהוריד את הדגל לחצי התורן: כאן אני מבין אותך לחלוטין, הטקסטים שלי הם אכן ארוכים, לכן תגיד לי עד איפה קראת ואיפה דילגת ואז יהיה לי קל יותר לענות.
התלונה של שרגא היא לגיטימית, היא רק מאוד מאוד חריגה. אתה זוכר תלונה דומה למשטרה ואו ליועץ המשפטי לממשלה עם טענות כאלו חמורות? אני רגיל לתביעות ענק של לשון הרע נגד עיתונאים כדי להרתיע אותם (תביעות סלאפפ) אבל יש לי תחושה שזאת פעם ראשונה שאירגון מגיש תלונה תלונה למשטרה נגד עיתון בשל פירסום כתבות אישיות בטענה שהן לא אישיות אלא נועדו לפגוע באירגון והפגיעה מוזמנת מבעל העיתון. זה מאוד חמור. מאוד מאוד חמור. אז גם התגובה של מעריב היא מאוד מאוד חמורה: 1,200 מילה.
תחשוב רגע כמו עיתונאי: עשית כתבה ומגישים נגדך תלונה במשטרה שהכתבה שלך פורסמה בהוראתו של בעל העיתון כדי לפגוע בתנועה לאיכות השלטון. איך היית מרגיש? ומה הצעד הבא כמובן? העיתונאי צריך להיחקר במשטרה. וגם העורך. וגם דנקנר. ורק התמונות שלהם נכנסים לחקירה זה הרס שמם הטוב לתמיד. אז עכשיו אתה מצפה מהעיתון לא להגיב? כולה תלונה במשטרה, צעד לגיטימי במשטר דמוקרטי וכל השטויות שכתבת. בשם אלוהים, אתה לא מסוגל לדמיין איך מרגיש עיתונאי שמאשימים אותו ואת העיתון שלו שהם כלי בידיים של דנקנר ועוד מגישים על זה תלונה במשטרה? העיתון אמור לשתוק? אתה לא קולט ששרגא מנסה להלך עליהם אימים בסגנון הכוחני המוכר במחוזותינו? אתה לא רואה שאחרי שבעלי ההון ראו שתביעות סלאפפ לא עובדות כדי להשתיק עיתונאי אז הם עברו לתלונה במשטרה? עכשיו עיתונאי אמור לפחד גם מחקירת משטרה אם הוא יפרסם משהו שמישהו לא אהב וחושב שזה שיקרי? אתה רואה איך מנסים לפגוע כאן בחופש הביטוי? איך עברו מסלאפפ לתלונה במשטרה? אתה באמת לא רואה את זה? אתה באמת לא רואה שדנקנר מסומן והתלונה במשטרה היא פשוט חלק ממאבק אליטות כלכליות שאנחנו אמורים לצפות בו מהצד ואם יש צורך, אז לשנות את כללי המשחק באמצעות הנציגים שלנו בפרלמנט?
מאיפה מגיעה הגישה המסיונרית הזאת של "הצדיק שרגא" מול "הרשע דנקנר"? זהו? חיים בשחור ולבן? איפה העיתונאי שתמיד רואה 2 צדדים? לכתוב ש-"מעריב צריך להוריד את הדגל לחצי התורן על זה שהיום הוא פשוט הפסיק להיות עיתון שעושה עבודה עיתונאית" זה נרטיב חמוד, אבל לצערי הוא לא מגובה בעובדות.
לדעתי העובדות מראות ששרגע ירד מהפסים וצריך להעמיד אתו במקומו. פרסמו עליך פרסום שקרי? אנא פנה לבית המשפט והגש תביעת דיבה או לשון הרע. לגשת לתחנת משטרה על פירסום בעיתון דווקא מזכיר לי את המשטרים האפלים ביותר. ממתי הולכים למשטרה על משהו שנכתב בעיתון? האם אתה רוצה לחיות במדינה שבה יש למשטרה סמכות לחקור עיתונאים רק כי הוגשה נגדם תלונה במשטרה על משהו שהם פירסמו? במשטרים אפלים מתלוננים במשטרה על התקשורת (ראה סין), במשטרים דמוקרטיים מתלוננים בבית המשפט (ראה עולם מערבי).
אתה באמת היית במעריב? 🙂
אהבתיאהבתי
ולווט (דבורית) שלום,
אני מתגורר בתאילנד והבלוג שלך הוא דרך מצויינת לקבל סקירת תקשורת ישראלית בצורה אינטליגנטית. היום גיליתי את הסיפור של שרגא (מה לעשות, לא מצליח לקרוא מעריב כל יום, בשביל זה יש לי אותך..) אבל הניתוח שלך היה, בלשון המעטה, ממש מוזר.
כתבת ש-"זה סופהשבוע השלישי שמעריב מדווח על מעללי אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון שבין היתר לא מרוצה מהתנהלות אי.די.בי." – כלומר המסקנה הראשונית שאני אמור לקבל היא שמעריב כבר פעם שלישית מדווח על שרגא משום שדנקנר לא אהב את ההתקפות על אי.די.בי. ושלח את מעריב לתקוף את שרגא. אחרי המסקנה הראשונית והמופרכת הזאת שאין לה שום שמץ של הוכחה למעט הדמיון הפורה שלך, ה-"הוכחות" הבאות שלך באות מתחום הקונספירציה: שי גולדן גויס למשימה, הטור שלו קיבל הפנייה מרכזית ב-NRG, ההפנייה עלתה כבר ב-04:48, אין מילה ב-"עסקים" על הסלולר ואפילו, שומו שמים וארץ, יש אפילו טוקבק שמלגלג עליך, מה שמוכיח את הקונספירציה באופן סופי ומוחלט.
בסיס הקונספירציה הוא כמובן הסיקור העיתונאי של מעריב ב-"עסקים" – אם במעריב מתייחסים למהפכת הסלולר כאל "דרדלה" אז ברור שהם משרתים את דנקנר בעל ההון וגם ברור לנו שעיתונים אחרים שנמצאים בבעלותם של בעלי הון אחרים מדווחים אמת צרופה כשהם מהללים את מהפכת הסלולר ואין שום סיכוי שבעולם שהדיווחים של עיתונים אחרים קשורים למאבקי כוח בין עיתונים או בעלי הון. עכשיו ברור לנו שהעיתונאים במעריב זרקו את האינטגרטי המקצועי שלהם לפח והפכו להיות המשרתים של דנקנר ועל פי יישק דבר בעיתון שלו. עם הנחה כזאת, הכל כבר ברור כשאת כותבת: "אתם כל כך שקופים, שזה מביך. אני חייבת להבין אם כל האנשים במעריב שתורמים למלחמה בשרגא מבסוטים מעצמם והולכים הבית כל יום מבלי שבטנם מתהפכת והם מרגישים כמשרתי האדון", ואחרי ציטוטים של גולדן את ממשיכה עם "זה מחזה מעורר חלחלה, ואולי אפילו חשש לגורלו של גולדן: אולי הושקה בסם אונס? אולי הוא כלוא באחת הלשכות במעריב ושומר ראש מצמיד לרקתו אמ-16? שאחרת, איך אדם נבון כגולדן מסוגל לכתוב משפטים כאלו בשבוע (בשבועות) בו העיתון מסתיר מקוראיו את מהפכת הסלולר מחד ומגמד את מצבו של ירום הודו נוחי דנקנר מאידך?"
מה אומר ומה אגיד – כשרואים את החיים בשחור לבן החיים קלים יותר, מה זה חשוב שמפסידים את היופי של שאר צבעי הקשת.
אז מאיפה להתחיל, כשכל מה שכתבת הוא גיבוב של שטויות?
בעולם של נרטיבים סותרים שלא ניתנים להוכחה (פוסט-מודרניזם שנה א') מעריב בחר בזווית של "מהפכה דרדלה" ואליו עיתונים אחרים בחרו בזווית של מהפכה מהפכה (נפילה בבורסה של מניות הסלולר וכן הלאה) – אבל בעולם שלך יש רק "אמת" ו-"שקר" ולכן או שמעריב משקר או שידיעות משקר לגבי מהפכת הסלולר והיות ומעריב בבעלותו של דנקנר שבבעלותו סלקום, אז ברור שמעריב משקר כדי לשרת את האדון. יופי נחמה, איזה היגיון חד כתער.
אבל אולי במעריב מכירים מקרוב את דנקנר, איש העסקים הקשוח וחסר הרחמים שעושק את עם ישראל בשל חוסר תחרות, מניחים שבישראל תמיד דופקים את הצרכן ושגם הפעם הישראלים יגלו שמבנה המשק מוטה הון ולכן כתבו שמהפכת הסלולר היא דרדלה?
אולי. ואולי לא. אבל מה שבטוח הוא שבשוק הדעות והרעיונות יש מקום ליותר מדעה אחת, גם אם לדעתך היא מוטת הון, ולו רק כדי לקיים שיח עשיר. שימי לב שלא הבאת ולא נתון אחד או עובדה אחת כדי לסתור את הנרטיב של מעריב על "מהפכת דרדלה" – מבחינתך מספיק שמעריב שייך לדנקנר כדי לדעת בוודאות שהסיקור של מעריב הוא לא נרטיב אחר (או אפילו נרטיב מוטה) אלא שמעריב פשוט משקר לקוראים שלו. לכן גם ברור לך שהם משרתי האדון ואז ברור הרצון שלך לדעת "איך הם הולכים הביתה ובטנם אינה מתהפכת". משם את בכלל מפליגה על כנפי הדימיון של "משרתי האדון" וברור לך שטקסט כמו של גולדן לא יכל להיכתב מתוך רצן חופשי ולכן אולי הישקו אותו בסם אונס או כיוונו אליו רובה לראש.
וכאן מגיעה התמיהה שלי: חמודל'ה, את חיה בסרט? לקחת את התרופות של הבוקר או שבטעות בילבלת אותם עם התרופות של הצהריים? איך הצלחת לבנות לעצמך נרטיב כ"כ הזוי? (התנצלות מיידית על הפרובוקציה הלא-עניינית, אבל נהניתי לזרום עם המילים כמו כותבת מוכשרת אחרת שאני כותב עליה עכשיו)
לא טרחתי להתקשר למעריב כדי לברר מה קרה, ואני מרשה לעצמי לעשות בדיוק אותו דבר – לבנות לי נרטיב שנראה לי הגיוני מתוך הסיקור העיתונאי. כמוך, גם אני מסכים שהשיח בתקשורת הישראלית הוא דל נרטיבים ומכאן חשיבותה של התקשורת הבלתי-ממסדית כמו בלוגים שמאתגרים את הנרטיבים השולטים ולכן "ההתקפה" שלי עלייך הוא חלק מאותו שיח נרטיבים חלופי שמתרחש בבלוגוספירה ועם הזמן (אם ירצה השם) יבין הציבור שכאן הרבה יותר מעניין, במיוחד לאלו שאוהבים לקרוא הרבה מילים… 🙂
בתור התחלה, מעריב לא הסתיר מקוראיו את מהפכת הסלולר, את בעצמך כותבת שהוא קרה לה "דרדלה" – אז תחליטי: מעריב הסתיר או לא הסתיר את מהפכת הסלולר? מזה זה ? גם ללכת עם (דרדלה) וגם להרגיש בלי (הסתיר)?
לעיתונאי במעריב מגיע מידע על משפט אזרחי שמנהל שרגא שבו השופט מותח ביקורת קשה על שרגא. בדיקה קטנה (פרוטוקולים של בית המשפט) ומתברר שהסיפור נכון. שווה סיפור או לקבור את זה? עכשיו נחשוב איך הגיע המידע לעיתונאי. מתך שלל ההנחות מאיפה קיבל העיתונאי את הסיפור, נניח את האפשרות המעניינת ביותר: שדנקנר בכבודו ובעצמו התקשר לעיתונאי ומסר לו את המידע כדי לדפוק את שרגא. בדיקה קטנה מגלה ששרגא ודנקנר חלוקים על אי.די.בי. או משהו. זו סיבה להתקשר חזרה לדנקנר ולהגיד לו שזה לא אתי או מוסרי לפרסם את הסיפור? למה? אני עיתונאי, ונניח שדנקנר לא היה הבעלים של העיתון והוא היה מתקשר אלי עם סיפור טוב כדי לדפוק יריב שלו (כמו הרבה סיפורים שקיבלתי שזה המניע שלהם) אז לא היה מניעה לפרסם, נכון? לכן כדי לפתור את ההתנגשות של בעל הון שהוא בעלים של עיתון, צריך לבחון את הסיפור לגופו. הסיפור הראשון על שרגא היה שווה פירסום או לא? לדעתי המקצועית כן.
אחרי שהייתי מפרסם סיפור על מישהו, נוצרת דינמיקה של "כל העכברים יוצאים מהחורים", כלומר שרגא נמצא בעמדת נחיתות ויש לו פחות כוח ולכן יריבים אחרים שלו מנצלים את ההזדמנות כדי לקדם סיפורים אחרים על שרגא כדי לפגוע בו והנה נולדה הכתבה השנייה. גולדן כותב את זה בפירוש "סביב פרסום הכתבה האחרונה הגיעו לידי מעריב סיפורים מטרידים נוספים הנוגעים להתנהלותו של עורך הדין שרגא. גם הם נמצאים כעת בבדיקה ויתפרסמו אם יעמדו במבחן העיתונאי" ובתרגום לעברית: "הגיע ים של ליכלוך, רובו ליכלוכים שאי אפשר לפרסם כי הם לא יעמדו במבחן של לשון הרע ומה שפירסמנו עד עכשיו קיבל את אישורו של היועץ המשפטי כי אלו חומרים שקל להוכיח בבית משפט אם תהיה תביעת לשון הרע".
ואז קרה דבר מדהים. באמת מדהים. התנועה למען איכות השלטון בישראל הגישה למפכ"ל המשטרה וליועץ המשפטי לממשלה תלונה נגד נוחי דנקנר, יו"ר אי.די.בי ובעלי העיתון "מעריב". התנועה דורשת מהמשטרה לפתוח לאלתר בחקירה פלילית סביב התנהלות העיתון ובעליו, לאחר שפירסם שורת כתבות שקריות ומכפישות, לכאורה, נגדה. לטענת התנועה, הכתבות נועדו, לכאורה, להרתיע ולהניא אותה מלקדם את חוק הקלון, לפעול נגד הריכוזיות במשק, להגן על כספי הפנסיות של אזרחי מדינת ישראל כמו גם להילחם ביוקר המחייה הנובע מתופעת הריכוזיות. בנוסף, חושדים בתנועה כי כתב "מעריב" מחזיק מסמך שלא ניתן היה להשיגו אלא בפריצה לכאורה למחשבי התנועה ובעקבות החשד הגישה תלונה במשטרה ב-9 במאי (מתוך דה מרקר)
אז הנרטיב של שרגא הוא כזה: דנקנר המאפיונר סימן את התנועה לאיכות השלטון ומפעיל נגדה שיטות פליליות, כולל שימוש פלילי בעיתונאים של מעריב. חסר כאן רק מוסיקה איטלקית מאזור נאפולי ולדמיין את הסנדק דנקנר בחליפה ולבנה ותיק כינור שחור ובתוכו תת מקלע בדרכו לפגישה עם שרגא. על זה נאמר: "גם אם אני פרנואיד, זה לא אומר שלא רודפים אחרי". הנרטיב הזה עשיר, מסקרן ומסעיר. בעל הון שנוא שעושק את כולנו מפעיל שיטות מאפיה, כולל עיתנואים (מעטפות?) נגד אביר על סוס ג'נגי'. ממש ברלוסקוני. מתי ירוץ דנקנר לראשות הממשלה ונדע סופית שנולד יורש למורשת הבונגו-בונגו הים תיכונית של בעלי ההון מושחתים עד היסוד שמדרדרים את מדינתם לתהום? מתי נראה עשרות ניידות משטרה מקיפות באורות מהבהבים את דנקנר המושפל הכבול באזיקים, מובל כאחרון הפושעים למעצר על מנת לתת את הדין על מעשיו החמורים? (ולמחרת, בהארכת מעצר, דנקנר כמובן מופיע עם כיפה גדולה…)
אני יכול להציע נרטיב חלופי, אבל אין טעם. תפיסת המציאות שלך היא של סוף המאה ה-18, תקופת האידאות הגדולות, שבהם שלטה תפיסת "האמת המוחלטת" ובדיוק כמו נוער הגבעות ועד בל"ד, את שואלת שאלה פשוטה: אני צודקת או הוא צודק? מהי האמת המוחלטת? (כדאי להזכיר שעל פי אפלטון, אוטופיה מובילה לדיקטטורה ולכן החשיבה האוטופית של תקופת האידאות הגדולות של אמת מוחלטת ואוטופית הובילו לתפיסות מרקסיסטיות, קומוניסטיות, פשיסטיות ונאציות ולכן אני לא מתלהב מהמייללים של "אצלי האמת. אנחנו בני האור נגד החושך")
אז תרשי לי לשתף אתך בכמה התפתחויות במחשבה האנושית ב-200 שנה האחרונות, במילותיו של הוגה פוליטי מבריק (ולצערי לא מוכר מספיק) בשם שלום בוגוסלבסקי (מתוך הבלוג "תניח את המספריים ובוא נדבר על זה"):
***
הניאו-שמרנות, או בשמה המקומי – "ניאו-ציונות" היא קודם כל פרויקט אינטלקטואלי. מדובר בריאקציה לניהיליזם הפוסט-מודרניסטי על תופעות היחסיות התרבותית והמוסרית שכרוכות בו ופירוק המסגרות שמהוות את מהותו. מהבחינה הזאת, הם לא לבד. בסדר, הבנו שאין לנו גישה לאמת אובייקטיבית, שכל האידיאולוגיות, התיאוריות והזהויות אינן אלא המצאות אנושיות תלויות זמן ונסיבות ושהמציאות המוכרת לנו היא פרשנות של המוח האנושי שמוכתבת ע"י יחסי כוח. יופי. ומה עכשיו? את השאלה הזאת, כולם שואלים.
לשמאל העולמי אין תשובה והסיבה לזה היא שאם יש משהו שיכול להגדיר "שמאל" זה שהאידיאל שלו נמצא בעתיד דמיוני. זה מה שמבחין בינו לבין "ימין" שהאידיאל שלו נמצא בעבר דמיוני. לכן האחד "מתקדם" והאחר "שמרן". במצב הדברים הנוכחי, התפרקות האידיאלים המודרניסטיים של הנאורות משאירה את השמאל במקום לא נוח של שאלה פתוחה במקרה הטוב, והיצמדות חסרת מחשבה לקלישאות הנוכחיות במקרה הרע. הימין, לעומת זאת, מרגיש לגמרי בנוח ללכת אחורה בזמן ולמחזר מחדש תשובות ישנות.
וכאן יש בעיה. מה לעזאזל עושים עם מאה שנה של תיאוריה ביקורתית שפירקה את הרעיונות הישנים לגורמים? איך חוזרים לטעון שיש דבר כזה כמו "מהות" של לאום אחרי "קהילות מדומיינות"? איך מלכדים את הלאום המדומיין אחרי שכל הפרות הקדושות נשחטו והפכו להמבורגרים של ה-מק'עולם הגלובאלי שערכיו היחידים הם כסף ורייטינג?
התשובה של הימין החדש שמתגולל על תפיסת ה"אין אמת", באופן אירוני, היא פוסט-מודרניסטית במידה שתשלח את מיטב הקשקשנים הצרפתים לחפש להם מקצוע חדש. היות שהמציאות היא תודעה, כדי ליצור מציאות "בריאה", יציבה ומוגדרת היטב, צריך למחוק מהתודעה את הרעיונות שטוענים שהמציאות היא תודעה, כי הם אלו שמערערים את יציבותה ואמונתה ב"צדקת הדרך". במילים אחרות, הביקורת, בעיקר האקדמית, מותקפת לא על בסיס זה שהיא איננה אמת, אלא על בסיס זה שהיא מערערת את המיתוס שמחזיק את החברה והמדינה בחתיכה אחת.
הוגי הדעות של השמרנות החדשה הבינו את הפוסט-מודרנה, ראו את הפוטנציאל ההרסני שבה ופשוט מינו את עצמם למלכים פילוסופים שמגנים על ההמונים הנבערים ממה שהם מכנים "אמת רעילה". לשם כך, הם הכריזו מלחמת השתקה על כל מי שמפריע להם להלעיט את הציבור ב"שקרים אציליים" שימושיים. תוצרי ההגות נכתבים בשיטת הכתיבה האזוטרית. מי שטורח לחפור ולהבין רואה שם פוסט-מודרניזם ציני וחסר עכבות שלא מתבייש "לצרוב תודעה", ביטוי שטבע אחד המלכים הפילוסופים בעיני עצמו הנ"ל וממנהיגי ה"ניאו-ציונות", בוגי יעלון, שמשתפך גם הוא על הטקסט האיזוטרי של רונן שובל. מי שלא טורח, רואה שם אסופה של "מובן מאליו" שמרני נוח לבליעה שמייצר "ביחד" חמים ודביק. במיטב מסורת הגותו של שטראוס, הטקסט אומר דבר אחד ל"פילוסופים" ודבר אחר לגמרי להדיוטות.
מיותר לציין שתפיסה זו, ששואבת מהערצתו של שטראוס את "המדינה" של אפלטון, לא ממש מסתדרת עם האידיאל הדמוקרטי. ואכן, שיטת העבודה שהועתקה ישירות מזו של הניאו-קונס בארה"ב (כפי שרומז רונן שובל), היא של "קבוצת השפעה" שדוחפת שלוחות למוקדי הכוח. כאן הם אוהבים לקרוא לזה "אליטה משרתת". קבוצה זו היא "בעד דמוקרטיה", כמובן, אבל רק כל זמן שהיא לא מאתגרת את האתוס שברצונה להנחיל. כלומר, "דמוקרטית" כל זמן שזה לא על חשבון "יהודית" ו"ציונית" לשיטתם. ממרומי מוקדי הכוח, מה שנשאר לעשות זה להשתיק "אמת רעילה" ולהחליפה ב"שקרים אציליים". ברוכים הבאים לעידן בוש הישראלי.
***
בעיני, ולווט יקרה, את "שמאל שמרן" והחשיבה שלך במושגים מוחלטים של אמת ושקר היא צעידה מפוארת לעבר, יד ביד עם הימין השמרן. הייתי יכול לנסות לשתף אותך בנרטיב של דנקנר, שאני לא יודע אותו אבל כמו כולם, בניתי לי נרטיב. לדעתי הנרטיב של דנקנר נוצר אחרי שהוא גילה שליריבים העיסקיים שלו יש כלי תקשורת שתוקפים אותו, ובסביבה העיסקית הכוחנית שבה הוא פועל לא נותרה לו ברירה אלא לקנות עיתון (נמרודי ודנקנר חברים והמון שנים נמרודי ניסה לשכנע את דנקנר לקנות את מעריב ללא הצלחה כי דנקנר לא רצה את הכאב ראש של עסק מפסיד). ואז דנקנר גילה לחרדתו שהוא "סומן" על ידי כלי התקשורת והוא מותקף כבעל הון ימני שמחזיק עיתון, בדיוק כמו שאדלסון מותקף ובעלי הון אחרים מותקפים (צ'רני, שלאף ועוד) אבל לתדהמתו הוא מגלה שכלי התקשורת לא תוקפים את בעלי ההון של השמאל. לכן דנקנר חושד (או יודע) ששרגא פועל בהשראתם של יריביו ומשיב מלחמה בכל הכלים. היינו יכולים לפתח דיון מעניין על מלחמת אליטות פוליטיות וכלכליות בעידן התקשורת המודרנית שכולל את האינטרנט והבלוגוספירה, אבל אני מניח שפשוט נעים לך לשכב בחיקו החמים של הקונזצוס השמאלני-תקשורתי וליילל כמו כולם שאת מה זה נון-קונפורמיסטית… הרי כתבו עליך טוקבק מלגלג!. Yeah right.
בנקודה הזאת היה אולי אפשר לפתח דיון מעניין על נרטיב ממומן על ידי בעל הון מול נרטיב חופשי כמו שלך או שלי ועל עתיד הנרטיבים בעידן האינטרנט, אבל אין סיכוי לנהל איתך דיון ענייני. דנקנר כבר "מסומן" אצלך בתווית הרבנית "לא כשר" של השמאל ועכשיו רק נותר לירות בו את החיצים. לדעתי זה טיפשי ואפילו פתטי. במיוחד מכותבת אינטיליגנטית כמוך שאמורה להבין בתקשורת.
(גילוי נאות: הכותב הוא עיתונאי במעריב, פרילנסר ולא מתרשם מבעלי הון בכלל ומדנקנר בפרט)
אהבתיאהבתי
מרטין, למה שלא תפרסם את זה כ'פוסט אורח', אני מאמין שV לא תתנגד.
(זה בלי ספק התגובה הארוכה ביותר שפורסמה בבלוג).
אהבתיאהבתי
מתייחס רק לנקודת הדרדלה.
אני משלם היום 30% ממה ששילמתי וזה אומר בערך 600 ש"ח בחודש.
בתוך יומיים עזבו עשרות אלפים את החברות הגדולות והמסלולים הישנים.
גרף המניה של סלקום נראה כך (שנה אחרונה).
דרדלה זה לא.
אהבתיאהבתי
שאלת תם שלא הבין את עניין הנרטיבים:
הנרטיב של הנערה מחניון גן העיר הוא שהיא נאנסה
הנרטיב של החשוד שאותו קושרת המשטרה לנרטיב של הנערה הוא שהוא כייס טלפונים בלבד. אם מדובר בעניין תודעתי בלבד איך לדעתך על הרשויות לפעול?
אהבתיאהבתי
לאדג: האורך לא קובע… 🙂 אשמח עם ולווט תרצה ממני פוסט אורח, השאלה היא מה יש לי להוסיף על מה שכתבתי. לדעתי, לא כל תגובה ארוכה צריכה להיות פוסט אורח. עדיין לא ברורים לי כללי הנימוס הלא-כתובים של הבלוגוספירה ולכן הכלל שלי פשוט: מה שרוצה בעל הבית. ולווט תבקש תגובות קצרות? נכתוב קצרות. מוכנה לארוכות? נכתוב ארוכות. לא רוצה שנכתוב כאן? זכותה המלאה ואני תמיד יכול לפתוח לעצמי בלוג ולשפוך שם את אלפי המילים שלי.
ליונה על שיפוד: עיתונאים נותנים המון פרשנויות ותחזיות, ו-99.99% מהן מתברר כמוטעות. איך אני יודע? כי אילו כתבו הפרשנים תחזית שהתאמתה, הם היו משוויצים ב-"תראו, אמרתי לכם" ואני לא רואה השווצות כאלה בתקשורת הישראלית הממסדית (רק בימין יש המון "אמרתי לכם" שמקבל מעט ביטוי בתקשורת הממסדית). אז אולי בינתיים הפרשנים של מעריב טעו, שייקחו מספר, וימים יגידו האם מהפכת הסלולר אכן היטיבה עם הצרכנים או שפשוט המדינה נתנה כרטיס לעוד כמה בעלי הון לעשוק אותנו. לא הבנתי את הקשר בין מוסר תשלומים ירוד לנרטיב. האם שיטת התשלומים הגרועה של מעריב (שאני נהנה ממנה גם) פוסל אוטומטית כל נרטיב שמעריב מפרסם? מה הקשר?
לחייל זקן: נרטיב אינו ויכוח על עובדות אלא על פרשנות של עובדות. הנאנסת והחשוד מציגים נרטיבים שונים, עכשיו זה שאלה של ראיות (עובדות). אם למשל יש דנ"א של הנאנסת מתחת לציפורניים של החשוד כי היא נאבקה איתו זאת עובדה, לכן הנרטיב של כייס טלפונים ייפול, כלומר הנרטיב שלו (הגירסה שלו בלשון המשטרתית) לא עומד בפני הראיות. אם החשוד היה אומר שהם קיימו יחסי מין בהסכמה והיא ביקשה ממנו לסרוט אותה זה יופי של גירסה (או נרטיב) ועל המשטרה למצוא ראיות/עובדות שיפריכו את הגירסה/נרטיב של החשוד.
אבל מה קורה כשלא מוצאים? אז השופט צריך להתרשם למי הוא מאמין, וכאן כמובן זה תלוי במקצועיות של השופט. אם הוא הרשיע את הנאשם, עד למציאת ראיות חדשות אין לי בעיה לקבל את זה שיש לו נרטיב שהוא חף מפשע ויושב בכלא על לא עוול בכפו, אבל רק ראיות יגרמו לי לשנות את הנרטיב שלי שהוא אנס שמגיע לו לשבת בכלא. רואה את ההבדל בין עובדות לבין פירוש העובדות (נרטיב)? נרטיב זאת בסך הכל גירסה. הפוסט מודרניות אומרת שכל אחד מכין לו גירסה משלו על המציאות ולא ניתן להכריע ביניהן מי צודק. אבל אל תדאג, הנרטיב לא ביטל את העובדות, הוא רק טוען שלא ניתן להכריע בין פרשנויות שונות של עובדות. נניח שמישהו בונה נרטיב שאומר שחמאס הוא בעצם אירגון ציוני ומופעל על ידי המוסד כדי לזרוע פירוד בקרב הפלסטינים. יופי של נרטיב, רק שאלה אחת צריך לשאול: על איזה עובדות אתה מבסס את הנרטיב הזה? אז הגירסה שלו למציאות היא לגיטימית אבל באופן טבעי מעט מאוד אנשים יחזיקו בנרטיב כזה.
זה נהיה קצת יותר מסובך כשלמישהו יש נרטיב שצריך לדבר עם חמאס וחמאס מוכן לסוג כזה או אחר של הפוגה. כאן יש הרבה עובדות שתומכות בנרטיב הזה וגם הרבה עובדות שתומכות בנרטיב ההפוך שחמאס רוצה להשמיד אותנו. אז מה עושים? דמוקרטיה. שם נחליט האם לדבר עם חמאס או לא. מה קרה לנרטיב של זה שאומר שצריך לדבר עם חמאס? לא קרה כלום, פשוט עוד נרטיב שכרגע אין לו רוב דמוקרטי ואולי בעתיד כן יהיה לו. כך חיים להם בשלום נרטיבים סותרים.
לסיכום: נרטיב הוא פרשנות של המציאות, לא ויכוח לגבי עובדות מוסכמות במציאות. אם מעריב היה כותב שאף אחד לא עבר לחברות הסלולר זה לא היה נרטיב אלא שקר, אם מעריב היה כותב שעברו עשרות אלפים ובונה נרטיב של "זה לא כזה ביג דיל" אז זה נרטיב לגיטימי מול הנרטיב שאכן קרתה מהפכת סלולר. נרטיבים זה בסה"כ גירסאות ולא צריך להתרגש מזה כשלמישהו יש גירסה אחרת על איך לפרש את העובדות, אבל כדי שנרטיב יהיה נרטיב טוב כדאי שהוא יכלול כמה שיותר עובדות מוסכמות. אבל לא תמיד יש עובדות… יש גם אמונות, רגשות ועוד המון דברים שהופכים את הנרטיב לסלט מעניין במיוחד, אבל התחלת דיאלוג עם נרטיב צריכה להיות מבוססת על עובדות מוסכמות. לכן הנרטיב של ולווט הוא לגיטימי ואין צורך לחזור על הביקורת שלי על הנרטיב שלה. אז לא לפחד מההתפתחות המחשבתית של הפילוסופיה המודרנית של המאה ה-21 שטוענת שהכל נרטיבים. להיפך, כל ערס מצוי יגיד לך שהחיים הם מלחמת גירסאות סותרות שלא ניתן להכריע ביניהם והגיע הזמן באמת שהפילוסופים יראו את המובן מאליו: החיים זה גירסאות סותרות שלא ניתן להכריע ביניהן. אין יותר "צודק וטועה" אלא "כולם צודקים" אבל הדמוקרטיה קובעת (או אמורה לקבוע) את הנרטיב הצודק התורן שייקח אותנו קדימה עד הבחירות הבאות.
לכאורה זה נורא פשוט, אבל השמאל עיוות את ההבנה של הנרטיבים בפוסט-מודרנה. הם מנסים לשכנע אותנו שהנרטיב שלהם "צודק" ושאר הנרטיבים "טועים" וזאת כזאת שטות שזה ממש לא נעים. עכשיו יצא לנרטיב שם רע בגלל השמאלנים וחבל. "כל אחד והאמת שלו" יכול להיות יופי של בסיס לשיתוף פעולה כי אם כולם צודקים אז דמוקרטיה היא צעד מתבקש. אז למה השמאל עושה כזאת שטות? זה כבר נושא למאמר נפרד.
אהבתיאהבתי
הקשר הוא שאפשר למתוח את הנרטיב עד לקיר המציאות. להמחאה יש תאריך, סכום ועוד נתונים קשיחים. המערכת הבנקאית לא עובדת על סמך נראטיבים ולכל יישות יש "גבולות מתיחה" של השערות ונראטיבים מול עובדות שתומכות או מבטלות אותו. הנקודה הזאת היא כתגובה למשפט:
-משפט שגרם לי הנאה מרובה, ועדיין מצחיק אותי.
-החופש שמאפשר לעיתונאים לצייר מציאות חסרת אמיתות לא מעיד על מציאות חסרת אמיתות אובייטיביות. הוא דווקא מעיד על הרבה דברים אחרים. במהות, יש אמת אחת שעיתונאי אמור לשאוף אליה בדיוק כפי שרופא שואף לדייק בדיאגנוזה, כשהמטרה היא ריפוי. לגבי ההוגנות בדרך הדיווח- וסיקור הצד השני (אם קיים) אני איתך.
אהבתיאהבתי
ליונה על שיפוד שלום,
אני מסכים איתך שבמעריב יש בעיה של תשלום לפרילנסרים והברדק שם חוגג. יכולתי לספר לך סיפורי אימים על הניסיונות שלי לקבל תשלום על מה שכתבתי, אבל אין לזה קשר עם נרטיבים. אני הבנתי ממך שאם למעריב יש בעיה של תשלום לפרילנסרים, אז אנחנו לא יכולים לקבל את הסיקור שלו (הנרטיב של מעריב) כסיקור לגיטימי. הבנתי אותך לא נכון?
יש לי גם מה לענות לך על השאר אבל נתקדם צעד צעד.
אהבתיאהבתי
"טיעון הנראטיב" שדרכו מינפת את ההסבר הארוך שלך לא תקף בעיני. הסברתי מדוע הוא לא מחזיק מים גם בחיים שלך. השתמשתי בתשלום שמגיע לך כדי להמחיש ומקווה שבעתיד תצליח להבין את הפואנטה הדי פשוטה- הסיפור שכל אחד מספר דרכו את המציאות מהדהד בתוך החלל שמתקיים בין עובדות ונתונים קשיחים.
אהבתיאהבתי
אתה מתבלבל בין עובדות לפרשנות של עובדות.
אתה חושב שאם למשל מעריב לא שילמו בזמן אז אין אפשרות לנרטיב, אבל יכלים להיות הרבה פרשנויות לעובדה שמעריב לא שילמו בזמן – מזה שמעריב בבעיה כלכלית, דרך בעיות במערכת הממוחשבת ועד להחלטה לטרטר את הפרילנסרים. אני לא חולק על העובדה, רק טוען שיכולות להיות לה הרבה פרשנויות.
אתה כותב "במהות, יש אמת אחת שעיתונאי אמור לשאוף אליה בדיוק כפי שרופא שואף לדייק בדיאגנוזה" אבל אני מצטער לבשר לך – "האמת האובייקטיבית" מתה והחשיבה שכמו שיש רק מחלה "אמיתית" אחת ויחידה שהרופא אמור לגלות, כך יש "אמת" אחת ויחידה שהעיתונאי אמור לגלות היא חשיבה שמרנית מאוד.
החשיבה שיש "אמת אחת ויחידה" היא תפיסה דתית ולא מפתיעה שהיא מגיעה מישראלי שחי במדינה שבה מזמינים משטרה כי אנשים חילקו חומר מסיונרי ומשרד הפנים עובד בשיתוף פעולה עם "יד לאחים" כי היהדות היא "האמת האחת והיחידה".
זכותך להחזיק בתפיסה שמרנית ודתית של המציאות. אני חושב שאתה פשוט לא מעודכן וזאת הסיבה שהמלצתי לך לעבור מהמאה ה-18 עם האמת האחת והיחידה למאה ה-21 שבו מסתבר שיש הרבה אמיתות סותרות שלא ניתן להכריע ביניהם. כמו הרבה ישראלים אתה מאויים מתפיסה כזאת כי זה אומר שצריך לוותר על "אני צודק" ו-"אתה טועה", אז אתה טוען שהיא לא נכונה ושיש רק פרשנות אחת "אמיתית" לעובדות.
חכה שתהיה נשוי – אז תגלה מהר מאוד שאין פרשנות אחת "אובייקטיבית" אלא הכל סובייקטיבי והאישה איכשהו מצליחה למצוא פרשנות אחרת על אותם עובדות בדיוק. 🙂
אהבתיאהבתי
אני מסכים עם הטענה כי יש לשפוט את התחקירים על עו"ד שרגא לגופו של עניין, הגם שאין זה בהכרח סותר את הטענה שמבקשים לסגור עמו חשבון.
אולם רציתי רק להתייחס בקצרה להערה על אפלטון:
1. אוטופיה לא מובילה לדעתו לדיקטטורה (אתה מתכוון, ודאי, לדיאלוג "פוליטיאה").
א. ראשית, אם כבר לטיראניה (דיקטטור היא משרה זמנית ברפובליקה הרומית דווקא, ולא באתונה).
ב. "הפוליטיאה" מתארת צורת שלטון שבראשה מלך-פילוסוף, אולם בדיאלוג זה (בנבדל מהדיאלוג האחרון, "החוקים") מדובר בצורת שלטון מושלמת. ובאשר היא מושלמת הרי שאם רק נשמור על סדריה לעולם לא תהפוך לצורה מעוולת.
2. אריסטו היה זה שדיבר על המהפכות שחלות בסדרי השלטון.
3. הביקורת המסוימת שאליה מכוונים דבריך הייתה מוצגת באופן מוצלח יותר ביחס להגותו של רוסו: זו ה"דמוקרטיה הטוטאליטרית", שמסתתרת מאחרי רצון הכל, ואכן התגשמה במעשיו של רובספייר.
אהבתיאהבתי
אני שועל ואתה כנראה קיפוד. יש לי הרבה כבוד לקיפודים ואני לומד מהם כל הזמן, אבל כשועל אין לי את הידע הקיפודי כדי לענות לך, אבל תודה על התגובה.
בעיני אוטופיה היא מסלול ישיר לדיקטטורה כזאת או אחרת והיא מנוגדת לדמוקרטיה. אוטופיות כמו קומוניזם או פשיזם לא הצליחו (בלשון המעטה) ולכן כשועל אני אנטי-אוטופיות. כשאני מזהה אוטופיה, זה הזמן לקרוא לקיפוד שיעשה סדר… 🙂
אהבתיאהבתי
שועל וקיפוד
אהבתיאהבתי
אני מתנצל בדיעבד על הטרחנות המעצבנת.
ובאשר לאוטופיות ופסילתן: אתה אריסטוטלי, ויכול להתגאות בכך; לדעתי הצנועה זה יותר טוב מפוסטמודרניזם 😉
אהבתיאהבתי
הלו, הלו! אני דווקא אוהב ורוצה את ה-"טרחנות" הזאת.
הייתי מאוד שמח אם היית מרחיב, מנמק ומפרט – אני אוהב ללמוד מקיפודים. אחרי שתסביר לי למה אני אריסטוטלי ומה ההבדל בינו לבין פוסמודרניזם, אשמח לדעת למה אני יכול להתגאות בכך ולמה זה טוב יותר מפוסטמודרניזם.
אשמח כאן או בפייסבוק שלי martin vainstein או בפרטי
אהבתיאהבתי
תגובה משמחת, משלל סיבות.
אולם, מניסיון אישי, דיון מעמיק בסוגיות אלה מכניס סטודנטים לתרדמת. מאחר שאני נהנה מאוד מהבלוג, לא הייתי מעוניין לפגוע בצורה כזו אכזרית במספר קוראיו (הגם שאין לזה כל קשר לביקורת תקשורת).
אני אנסה לחשוב על המלצות קריאה טובות.
עם זאת, פטור בלי כלום אי אפשר. באשר להערה שלך על נראטיבים: (לפי אריסטו) ישנם תחומים שבהם ניתן לרכוש ידיעה ממש, ואלו הם המדעים התיאורטיים; לעומת זאת, ישנם תחומים אחרים, כגון אתיקה ופוליטיקה, שבהם אין לדרוש את רמת הדיוק שעלינו לדרוש במתמטיקה – כאן מספיק לנו "על פי רוב ובדרך כלל". אך גם במקרה זה, כלומר בתחום המעשי (פרקטי ולא פרודוקטיבי), אין הכוונה שהכל פרוץ, וכי איש כישר בעיניו יעשה.
בקיצור: אמנם לכל אדם נראטיב, אולם אריסטו בהחלט סבור כי ישנם נראטיבים שקריים. בתי הכלא מלאים באנשים שמחזיקים בנראטיבים כאלה.
כדי להכניס את הדברים לעיל לפרופורציה, אבקש רק לציין שאריסטו יותר חכם מיאיר לפיד ושי גולדן ביחד!
אהבתיאהבתי
הינשוף של מינרווה שלום,
אני מסכים איתך שדיון על פילוסופיה בבלוג של ביקורת תקשורת הוא סוג של צער בעלי חיים, ועוד בשבת. אז ברשותך, תן לי להיות פרובקטיבי ולמקד את הביקורת שלי מתחום התקשורת.
אז המציאות יוצרת את התודעה, נולד לו נרטיב שאומר שעל אותם עובדות אפשר לבנות סיפורים שונים שלא ניתן להכריע ביניהם והימין לא רוצה שנדע על ההתפתחות המחשבתית הזאת וזה ממש טיפשי. הרי כל אוהד כדורגל יגיד לך שאין ויכוח על העובדות (מה קרה במגרש) אבל בהחלט יש נרטיבים שונים (כל אוהד והנרטיב שלו לפי אהדתו לקבוצה) וכל גבר נשוי היה אומר לפילוסופים של הפוסט-מודרנה: בוקר טוב אליהו, לי ולאישתי יש נרטיבים שונים על אותם עובדות כל הזמן…. אבל בתכל'ס הנרטיב יצר בעיה קשה לאידאולוגיות. האם הציונות צודקת? אי אפשר להכריע אומר הפוסט-מודרניזם וממש הרגיז את הימין שחושש שהפוסט-מודרנה יפרק את האידאולוגיה ואיתה את האחדות הלאומית.
אז הימין טוען שרעיון הנרטיב הוא אנטי-ציוני כדי לשמור על האידאולוגיה שלו ושונא את הרעיון שכבר אין "אמת" או "שקר" אלא נרטיבים סותרים שלא ניתן להכריע ביניהם (למרות שרעיון הנרטיב מפרק את כל האידאולוגיות, גם של הפלסטינים או החמאס), לא סובל את הרעיון ש-'"כולם צודקים" כי זה חייב להיות "אנחנו צודקים" מול "הם טועים" ולכן הוא מתקיף את הפוסט-מודרנה כדי שחס וחלילה לא נגלה את מה שכל גבר נשוי יודע מזמן.
השמאל עשה משהו עוד יותר מטומטם. הוא טוען שהנרטיב שלו צודק והנרטיב של הימין מוטעה ועוד מעיז להגיד שהנרטיב שלו מוסרי יותר וכל מיני שטויות כאלה. השמאל מתקשה עם זה שכמו כולם, גם האידאולוגיה שלו זה בסה"כ עוד נרטיב שלא ניתן להכריע האם הוא צודק.
אז בעיקרון ההכרעה אמורה להיות בקלפי, אבל השמאל יודע את "האמת" (הנרטיב הבלתי ניתן להוכחה שלו…) ולכן לא מקבל את הכרעת הבוחר והם עוד טוענים שהם דמוקרטיים… הם בסה"כ דיקטטורים קטנים שחולמים להיות שוב מפא"י ולהגיד לכולם מה טוב לכולם (ועכשיו הליכוד גם מנסה להגשים את החלום של להיות מפא"י עם שורה של חוקים שמתאימים לשנות ה-50. בקיצור, גם הימין וגם השמאל ירדו מהפסים. שיהיו בריאים).
והנה אני נתקל בבלוג שאמור להיות ביקורת תקשורת והמינימום של הבנה בתקשורת זה ייצוג לנרטיבים סותרים או בעברית פשוטה: לכל סיפור יש שני צדדים. להשתלח במעריב זאת לא ביקורת אלא נרטיב אחד ו-"אמיתי" כאחרון הטוקבקים שהיא מלגלגת עליהם. לעניות דעתי, הקטע על מעריב לא היה "ביקורת תקשורת" שמנסה להציג נרטיבים סותרים אלא פשוט השתלחות מתלהמת ושבלונית של שמאלנית שנשארה בלי אידאולוגיה ומה שנשאר לה זה לתקוף בעלי הון מהימין. אני לא מצליח לראות איך ליכלוכים על דנקנר ומעריב מתחברים ל-"כל סיפור יש לו שני צדדים וכנראה לא נצליח להכריע ביניהם"
מי שעוסקת בתחום של ביקורת תקשורת ולא רואה שששרגא מנסה להלך אימים על מעריב שבוי בקונספציה. כל עיתונאי היה אמור להתקומם נגד הרעיון של תלונה במשטרה על פירסום בעיתון מה שיוביל לחקירת עיתונאים במשטרה כשהמקום לבירור התלונה של שרגא על פירסום הוא בבית המשפט בתביעת לשון הרע, לא תלונה במשטרה כמו באיראן או בסין. בכל מקום נורמלי זה היה יוצר סערה תקשורתית, אבל בגלל שזה דנקנר, אז העיתונאים יפי הנפש שלנו דווקא תומכים בשרגא. עולם הפוך.
כשהפוליטיקאים ירצו להעביר חוק בכנסת כדי להסדיר תלונות נגד עיתונאים במשטרה, החברים של ולווט יתעוררו אבל אז זה כבר יהיה מאוחר מידי – תמכתם בשרגא כשהוא התלונן במשטרה, מה לכם כי תלינו? ואני חשבתי שהשמאל תומך בריסון כוחם של זרועות השלטון מול האזרח. כנראה שטעיתי והבלוג הזה הוא של קומוניסטית עם "אמת" של איזה שמש עמים.
אהבתיאהבתי
חיכיתי שיתפרסם בלוג חדש בטרם אענה לך, כדי שלא להפריע לדיון שייכלל בו.
1. גם אתה עורך הבחנה בין עובדות לבין נראטיבים (דוגמת אוהדי הכדורגל). וזה לא עניין של מה בכך: הפוסט-מודרניסט האמיתי מבטל את העובדות בפני הנראטיב. אין עובדות שהן, כביכול, אובייקטיביות, ועליהן באות פרשנויות שונות. זו, לדעת הפוסט-מודרניסט, טענה טריוויאלית: שהרי גם הרופאים, אשר עורכים פרוגנוזה על בסיס מה שנגלה לחושיהם (בין עם בעזרת מכשור ובין אם לאו), יסכימו לעובדות (הפציינט מכחיל) אך יחלקו על הפרשנות (למה הוא מכחיל). כאמור, הפוסט-מודרניסט טוען, מנגד, כי יש רק פרשנויות.
עליך לשמוח, שכן עולה מכאן שאינך פוסט-מודרניסט.
2. אנחנו משוחחים, בעיקר, בעזרת משפטי חיווי. אלה מתארים את העולם. תכונתם היא שהם או אמיתיים או שקריים. באתיקה, למשל, לא אמורים להשתמש במשפטי חיווי אלא משפטי ציווי: אין מתארים את הנעשה בעולם אלא כיצד מן הראוי לנהוג בו. נחזור לעניינינו: אני מצמצם את מושג האמת להגדרה הקלאסית של התאמה בין הכרה למציאות (החושב כי מולו כיסא אדום, ולפניו אכן כיסא אדום, חושב באופן "אמיתי"); אני מניח בצד הגדרות נוספות לאמת (הנוגעות לחוקי הלוגיקה כתנאים פורמליים לאמת, או 'האמת כמכלול') – ובכן, האמת אינה מצויה בפרשנות עצמה אלא בשאלה אם היא מתיישבת עם העובדות. מבחינה זו, ומבחינה זו בלבד, אפשר לטעון כי ישנן פרשנויות שגויות. ודוק: לא פרשנות 'טובה פחות' אלא פרשנות פסולה.
(לסיכום) 3. כפי שנרמז לעיל, וכפי שציינתי בתגובה קודמת, יש כאן למעשה בלבול: חלק מהדוגמאות שציינת, כמו שאלת 'היה נבדל או לא?' נוגעות למשפטי חיווי, ועליהן חל הכלל של ידיעה במלוא מובן המילה (ניתן להכריע חד משמעית באמיתותו של הנושא). מנגד, חלק מדוגמאות שציינת, כגון עמדות פוליטיות, נוגעות לעניינם של בני אדם, וכאן אומר אריסטו חולש הכלל של 'על-פי-רוב ובדרך-כלל'; יש אף שיגידו שזה אינו עניין כלל למשפטי חיווי.
אני מתנצל על שאני מתיימר ללמד אותך, כמו גם על טון של המרצה. זה מעצבן, אני יודע, וסליחה. רציתי לקשור יחד הרבה דברים באופן קצר כמו פוסט-מודרניזם, פוזיטיביזם לוגי והכשל הנטורליסטי, וזאת על מנת שלא לחפור.
אהבתיאהבתי
הינשוף של מינרווה שלום,
חשבתי שהתגובה לא תתפרסם והנה מתברר שהיא פורסמה באיחור – לפעמים התגובה עולה מיידית ולפעמים מאוחר יותר (בלי שום היגיון, אז ולווט לא קשורה לזה) – ממיסתורי הרשת אני מניח, אבל אני שמח שבסופו של דבר היא עלתה, ראית אותה ואף טרחת לענות לה. אני מניח כמוך ש-"חפירות" בתוך פוסט ישן לא יפריעו לאף אחד (אלא אם יעירו לנו…)
הנקודה החשובה כאן לדעתי היא עובדות מוסמכות ולא רק עובדות. אני חושש שאין עובדות אלא רק פרשנויות (או אמת) וזאת מ-2 סיבות:
1. עיוורי צבעים ידווחו על צבע אחר / סמים או כל משנה הכרה אחר (היפנוזה) יגרמו לדיווח שגוי של העובדות (הצבע האדום), מה ששוב מעלה שאלה קשה של האם קיימות עובדות שאינן תלויות בתודעה.
2. יש לי ידע במיסטיקה של דתות (מערבית ומזרחית, בדגש על מיסטיקה יהודית וטנטרה) ושם מדברים בדיוק על זה: התודעה יוצרת את המציאות ויכולה גם ליצור מה שאנחנו מכנים בשם עובדות. לכן אני חוזר שוב ושוב על הביטוי "עובדות מוסכמות". טענת המיסטיקה על היכולת ליצור עובדות (מציאות) היא טענה מרחיקת לכת משום שלא רק הפרשנות היא סובייקטיבית, אלא גם המציאות הפיסיקלית היא סובייקטיבית ונוצרת על ידי תודעתו של המתבונן. זאת טענה שהפיסיקה המודרנית רומזת כלפיה אך זאת עדיין טענה מדעית מאוד מאוד איזוטרית.
בכוונה לא הבאתי את הדוגמה של נבדל משום שהגיונית יש רק מצב של נבדל או לא נבדל אם תהיה לנו את התמונה המלאה, אלא אני מדבר על כך שיש לנו את התמונה המלאה, העובדות מוסכמות אבל עדיין יש פרשנויות סותרות לדוגמא עבירה במשחק שניתן לפרש אותה בכמה דרכים, למשל בכלל לא נעברה עבירה, נעברה עבירה רגילה, כרטיס צהוב וכרטיס אדום. כמו שאתה יכול לראות, יש עובדות מוסמכות אבל הפרשנויות סותרות והחשיבה שבסופו של דבר יש אמת אובייקטיבית האם באמת נעברה עבירה או לא ויש אמת אובייקטיבית לכרטיס צהוב או אדום לא עומד למבחן בחיי היום-יום.
לדעתי, לפוזיטיביזם לוגי שמסתמך על החושים יש בעיה יסודית: התודעה.
את הכשל הנטורליסטי לא הבנתי.
אין צורך להתנצל על כך שאתה מתיימר ללמד אותי כי ביקשתי את זה, והטון של המרצה הוא הטון שמצפה לשמוע זה שלומד. תודה.
אהבתיאהבתי
אוי שי, אוי שי, כל כך שקוף, למה להתחזות אם אתה לא מסוגל?
אהבתיאהבתי
זה נכון על שוקן ורולניק?? בום טראח בום טראח הבלון התפוצץ הבלון נקרע. זה סופו של כל בלון
אהבתיאהבתי
אגב עדכונים בזמן אמת:
כרגע מתנהל המשחק השישי באליפות העולם בשח (גלפנד בלבן), קרוב לזמן פציעות.
שווה לצפות, ולו כדי להקשיב לשיחה התרבותית שמנהלים הפרשנים (אגב, לפני כשעה התארח בשידור גארי קספרוב, וניתן להקשיב להסבריו).
אהבתיאהבתי
1. עוד תיקו.
2. אמנם איני צופה אדוק בכדורגל, או קורא אדוק של מדורי הספורט, אולם גם להדיוט כמוני בולט ההבדל שבין פרשנות שח לפרשנות כדורגל. הראשונה מנומסת, עדינה, מאופקת, מנומקת, האחרונה – רון קופמן. מעניין היה לראות את פרשני הכדורגל מפרשים את אליפות השח, ולהפך.
אהבתיאהבתי
אכן, מעניין. אך כנראה פספסת את הממו שלי. הוחלט שמתנשאים גם על שחמט, אתה לא מעודכן.
אהבתיאהבתי
כדי להתנשא מעל משהו, צריך להיות מעליו. אם שח נעלה על כדורגל בשל השימוש בשכל שכרוך בו, הרי שאתה, אורן, בדרגה שעולה על שימוש בשכל. ברכותי: אתה עולה על כולנו באשר אינך עושה שימוש בשכל.
מ.ש.ל.
אהבתיאהבתי
מצטער, אכן שכל לא התחום שלי. יש גאונים במשפחתי, עלי פסח. כל מה שאני מסוגל לו, זה תשובות של כספומט. אתה מוזמן לבזבז את זמנך בהוכחות. כ.ש.ל. – כשל שמיותר להוכיחו
אהבתיאהבתי
למלאכי השרת של היום יש קושי עם מספרים,שלא מפריע להם לחרטט טקסטים סיפוריים כדי להצדיק את המימון של ארגוני הקרן שהביאו לכאן את המסתננים תוך שימוש במונח פליטים, ערפול תקשורתי עם נושא העובדים זרים ותצלומי תקריב של ילדים כהים עם עיניים גדולות מתחת לכותרות קורעות לב.
הכפיים על ההפקה והסחת הדעת המתמשכת מגיעות לעמותת אסף, קו לעובד ומסילה ואידיוטים שימושיים שדיבררו, קידמו, הכשירו, תמכו ופעלו, לרוב בפרופיל נמוך.
שאפו על הקשר העסקי עם המאפיה הבדואית שחטפה, כלאה, אנסה בלי אלוהים לבין פסגות החמלה של הקרן. נניח שמדובר רק בחמישים אלף מסתננים במחיר של 5-10K$ לגולגלת. פאקינג כסף גדול- עשרות מליוני $ . חבילה צוחקת לכל דבר ועניין שלקרן והאו"ם אין כמובן שום מידע לאן ולמי זרמו.
בינתיים הגענו במחוז המרכז ל- 40% מכלל הפשיעה וגל אונס ראשון מבין רבים שעוד בדרך. נחשו מי יקבל תקציב כדי לטפל בנפגעות ? יפה נחמה. ארגוני הסיוע של הקרן יטפלו בנשים ויקבלו מענקים מהעיריה והממשלה של היהודים.
הבדואים לא יתרמו שקל- את החלק שלהם הם קיבלו. אין על הקרן. לאברג'יל והחברה הטובים יש הרבה מה ללמוד מהם…אלופי האופל.
אהבתיאהבתי
אתה תמצא קונסיפרציה של הקרן גם בזוג גרביים.
אהבתיאהבתי
כואב הלב כמה שפישביין צודקת, ועוד יותר כואב שגם חנוך ("תן לי שני אקמול וציפרלקס") דאום צודק. בעיית התושבים שאינם אזרחי ישראל היא רק בחיתוליה.
מקרה שי גולדן מעניין. אני חושב שהוא סוג של שליח ממנצ'וריה.
ביבי בחיים לא היה מקבל כתבה כזו בזמנים של נשיא רפובליקני, כי הטיים הוא נון קונפורמיסט (או לפחות מנסה).
אהבתיאהבתי
אהוד קינן הוא אחיו של עידו קינן חברו הטוב של זילבר. אני מניח שהכל בסדר שם. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לעזוב מקום עבודה מטעמים אידיאולוגיים.
אהבתיאהבתי
מה זה "הכל בסדר"?
אהוד הצטרף לארגון העיתונאים? אם כן זה ממש סבבה ואומר של-ynet אין שום בעיה עם גורמים חתרניים במרכאות.
אם הוא לא הצטרף, נשאלת השאלה למה.
שים לב, אלו הגופים שהצטרפו לארגון:
חדשות 2, חדשות 10, גלובס, מעריב, ארבע מתוך חמש החברות המפיקות את מהדורות החדשות המקומיות בכבלים, טיים אאוט, קול ברמה, מוטו תקשורת.
ידיעות, הארץ, ישראל היום, ynet, וואלה (מה עם כל עובדי ערוץ 10 וכל עובדי ערוץ 2?), הערוץ הראשון, יס, הוט – לא (עדיין).
אהבתיאהבתי
http://www.the7eye.org.il/PaperReview/Pages/180512_Ax_to_grind.aspx#p4
אהבתיאהבתי
קבלו ויז'ואל: עמוס שוקן וגיא רולניק נפרדים על רקע השקיעה… אילן שילוח משקיף על הסצנה הדומעת ומחייך לעצמו והוא יודע למה. נוחי דנקנר לא מופתע. רמי גז מאדים משמחה. מיצי עושה מיאו
אהבתיאהבתי
גם ליאורה במעריב מספרת על גיא רולניק ושוקן אבל שוקן די מכחיש או שלא הבנתי מה הוא מנסה להגיד. מישהו?
אהבתיאהבתי
מאות מגיבייך האובססיבים מריעים, משחקי מילים פיזזו על רחבת הריקודים. ורק אחד עלוב לוחש לעצמו, למלכה יופי של בגדים, אך כדור המראות שלה הכזיב.
בקיצור, תלונות לכותרות. הדיסקו מנצנץ בקברו.
אהבתיאהבתי
היוש גולדן
אהבתיאהבתי
"פעילי ימין קיצוני מפגינים בדרום ת"א".
תגידו, איפה כל תנועות השמול? הם לא דואגים לאזרחי ישראל האומללים בדרום תלביב?
הם לא שחורים שחורים, אבל שחור בהיר, לא שווה שאיזה שמולן גם ידאג ל"מיעוטים" הסובלים? אה יהודים? אז מה ליהודים גם אפשר לעזור לפ ע מ י ם.
אהבתיאהבתי
כאמור השמאלנים מחלקים מרק וכו'. התחביב להפגין נגד בני אדם בגלל הגזע שלהם עדיין שייך לימין הקיצוני.
אהבתיאהבתי
חשבתי שדווקא לשמאלנים יש תחביב להפגין נגד בני אדם בגלל צבע לבושם: ירוק-חאקי.
אהבתיאהבתי
תמיד נכון להפגין נגד פשעי אופנה. אני על אייליינר חורג, יוצא לרחובות, אך בשום אופן לא בחולצת צ'ה, יש גבול ומדרון חלקלק. גם זקן צרפתי, גבר בשיער ארוך אחרי גיל שלושים, גבר בקוקו, מכנסי שבע שמיניות, חגורה רחבה על שמלה, מגפיים עד הברכיים, כשהרגל לא חשופה, גרבי ספורט אחרי גיל שבע, פוני אימו, ג'ינס וטי שירט, אנשים בגופיה המרימים שלטים בהפגנה. בקיצור אין לזלזל במחאה.
אהבתיאהבתי
נו? אמרתי לכם! אהוד ברק הביא עוד 70 מליון דולר לכיפת ברזל(עכשיו הוא באמריקה תלכו לבדוק איפה הוא ישן).נראה מי מאויבי ישראל ידווח על זה באיזה "אי צאן".
כיפת ברזל? חסר לך אהוד שתעמיד אותה ליד תלביב! אל תפריע להם עם כל השטויות שלך.
אהבתיאהבתי
אבל גם אהוד גר בתל אביב והולך למסעדות וזה, מה יהיה?
אהבתיאהבתי
יש בור!
אהבתיאהבתי
שערורייה שהבור בתל אביב.
להעביר אותו מיד לשדרות או למצפה בגליל.
אהבתיאהבתי
חביבתי, קלעת לדברי הימים (פרק כ"ו, ט-י), חכמים ונבונים:
"וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם. וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים"
אהבתיאהבתי
אתה קורא את כל קולקצית הכלומניקים שנקראים עיתונאים,פרשנים,הביצה, התעשיה… ועוד כל מיני שמות שהאוסף כלומניקים מכנה את עצמו, על נוחי דנקנר,על תשובה….
תקשיבו אוסף: אלו אנשים יקרים, יזמים, יצרנים,אנשי עשיה, אנשים שכמותם בנו לנו פה מדינה,תעשיה אמיתית (לא של יצרני זבל בטלויזיה),מפעלי ענק, מכרות, תעשיית מלט, תעשית מזון, טקסטיל, תעשיות בטחוניות מפוארות…. עבדו ימים ולילות סיכנו הכל, לא תמיד הכל מצליח, "מי שלא מסתכן לא מצליח!
במקום להודות, להזדהות, להרגיש אמפטיה…יושבים בבתי קפה עם לפטופים ומקשקשים שטויות, השמצות….הרי בלעדיהם לא יהיו לכם לא עיתונים, לא אינטרנט, לא כיפת ברזל ולא…
תזהרו עוד תצטרכו ללכת למצוא לכם עבודה אמיתית, תזהרו! זה מגיע מהר מאוד. גם הם בני אדם, ועוד איזה!!!!
אהבתיאהבתי
תרגיש בבית
אהבתיאהבתי
http://www.maraah-magazine.co.il/show_item.asp?levelId=65329&ItemId=27&katavaId=3047&itemType=0
אהבתיאהבתי
הייתי רוצה לשמוח אתך ולפרגן ליזמים, התעשיינים, מפריחי השממה, מניחי קו המים לנגב, אלה שיצרו כאן תעשיה ישראלית בשנות ה-30-40 ב-10 אצבעותיהם ובכספם הפרטי אבל מה חבל שהם מתו מזמן. האנשים שאתה סוגד להם הם אנשי פיננסים הממנפים עסקאות ענק בכספי הבנקים וקופות הגמל שלנו ומושכים מהחברות שבשליטתם (לא בבעלותם…) דיבידנדים ענקיים ומשכורות עתק כשאפשר אבל אם וכאשר החברות בקשיים והמניות נופלות, כולנו בקלחת ואפילו קרנות הפנסיה שלנו יספגו הפסדים.
אהבתיאהבתי
אוה! אתה ממש מבין בכלכלה!
קרנות הפנסיה? הבנקים? מה זה קשור לבוני המדינה?
תבוא אליהם בטענות(לקרנות הפנסיה) שזה אוסף קשקשנים אחר, הם האמינו בחברות האלה אחרי ש"בדקו הייטב" עם "מיטב" ו"פסגות" בחוריהם את החברות, והשקיעו בהן . הבנקים? שמה יושבים חכמי הדור!עניי עירך,מישהו אמר להם להשקיע?
ותרגע,"כולנו" נצא מזה בסוף, למזלנו אנחנו בידיים של יזמים נועזים,חכמים.
אהבתיאהבתי
http://www.themarker.com/markets/1.1710
תראה מי מנהל לך את הכסף….ומשקיע אותו…
אהבתיאהבתי
http://www.themarker.com/markets/1.1710560
אהבתיאהבתי
העניין הוא שכשנוחי דנקנר ודומיו, אנשים יצרנים שכמותם, "סיכנו הכל" כדבריך, מסתבר שהם סיכנו בעיקר כסף של הרבה אנשים יצרנים, כאלה שעובדים במפעלי ענק ותעשיות מלט ועוד סוגי תעשייה אמיתית, לא לאפטופית. יש לי כלפיהם הרבה אמפטיה. איפה האמפטיה שלך? של דנקנר? של תשובה?
אהבתיאהבתי
צרת רבים…
תושבי דרום שטוקהולם חווים את מה שחווים תושבי דרום תל אביב. השבוע שרפו שם בית ספר ומכוניות והתעמתו עם המשטרה. מי שמלינים על התקשורת הישראלית מוזמנים לסיור קצר בתקשורת השבדית שמכנה ארועים אלו, כאשר היא טורחת לדווח עליהם, מהומות של צעירים…
אהבתיאהבתי
נו, גם בשבדיה היהודים השתלטו על התקשורת. אך לא מובן מה לחז"ן ושטוקהולם, עזב את ענייני הבטחון, ומפתח לו תחביבים ארים.
אהבתיאהבתי
הקשר שלך הוא, מן הסתם, התסמונת.
אהבתיאהבתי
נופ, לי אין עניינים בשטוקהולם. זה החייל. וכמו דרור אתה מציג חורים בהשכלתך, אני אדם חופשי.
אהבתיאהבתי
טוב, אז יש"גל אלימות " !!!במדינה השכנה, אנסו איזה מישהי באיזה גן, ולפני חודש אנסו שם עוד אחת (מסתננים?פדאיון? ערבים? כמו שהיה פעם אצלנו בישראל?) ועוד ביום העצמאות שלנו?(של ישראל, לשכנים יש נכבה).
אני מבין גם שיש לכם במדינת כל אזרחיה מלא כושים,שחורים, אפרו,..(לא יודע איך קוראים לזה אצלכם).
תקשיבו שכנים יקרים, לנו בישראל יש בעיות אחרות לגמרי! אתם אומנם שולטים בכל התקשורת, אבל אתם מענינים את הסבתא שלנו ז"ל ,בערך כמו שעניין אותכם שאנחנו היינו מופצצים ימים ולילות ע"י ערבים אחרים בדרום, בצפון שנים…. בערים שלנו יש אונסים כאלה, ולא תקראו על זה בשום עיתון (חוץ מהמקומון של נצרת,חיפה,וכאלה).
למשל, שמעתם שאתם חגגתם בראש חוצות את הנכבה שלכם,שסוקרה ע"י כל העיתונים שלכם, כל בתי הספר הערבים שממומנים ע"י משרד החינוך בחיפה היו סגורים ?
תעזבו אותנו כבר עם הבהלות שלכם ותאורי ה"חדירה"!!! יש לכם מקומונים שלכם ,תעשו שם פאניקות, ובחורות מפחדות, והגאז נגמר, והכל לפני פיצוץ אחרי פיצוץ… ופחד,פחד, פחד….
תשאלו את ילדי שדרות ועוטף עזה (זה אצלנו בישראל) מה זה פחד .
כבר מזמן העיתונות היא של תלביב, אין פה ישראל, נגמר," כל המדינה בפאניקה"…פחחחח.
אהבתיאהבתי
הנה צלומסך ששמרתי לי מאתר הארץ לפני שבוע:
באמת, פלא איך נתניהו לא נותן לברק רביד לכסות אותו יותר מקרוב.
אהבתיאהבתי
ברק רביד עובד בלשנוא את ישראל! בעיקר את ראשיה, כמו כל העיתון שלו, שאתמול חגג במאמר נצחון איך הצלחנו שישראל במקום ה3(נדמה לי) בדרוג השנאה!
ברכות להארץ הצלחתם!
תמשיכו להשמיץ את ישראל בכל העולם, בכל השפות, אולי בשנה הבאה נעלה מקום!
אהבתיאהבתי
נחום ברנע וחגי סגל התייחסו לפרשת העובד הזר בביתו של ויינשטיין מזוית זהה לזו של ולווט.
ברנע-
עוד אחשוד שהם קוראים את הבלוג.
אהבתיאהבתי
קרה כבר שתגובה הפכה לכתבה. מרנין.
יש אחת שסוננה על לא עוול, זאת אומרת יש בה הרבה עוול אבל הכוונות טובות.
אהבתיאהבתי