התאונה בטבריה
שלושה עיתונים בכותרות ראשיות מבחילות המתייחסות לתאונה המחרידה בטבריה:
"כולם מתו" (ידיעות)
"איך מסבירים לילדה בת 7 שהמשפחה שלה נמחקה" (מעריב)
"רחל הקטנה, לבד" (ישראל היום בעוד כותרת מפוסקת באופן בלתי אפשרי, בנוסף לשאר מגרעותיה)
הארץ, מקור ראשון ובדוחק גם יתד נאמן בכותרות סבירות (ביתד לא כתוב שמדובר בתאונה, והאשמה היא בכלים טרפים בבתיכם, טפו).
ראשית צער רב על ההרוגים. אבל זה המובן מאליו.
כבר אתמול בבוקר נכתב בערוץ הרכב של ynet: הלכו הבלמים באוטו? אפשר למנוע את זה. הנהג חייב להרגיש ירידה ביכולת הבלימה. הבלמים לא מאבדים את עצמם (לרוב) לדעת בשנייה.
שעה לאחר מכן כבר נשאלו שם כל השאלות הקשות. חוץ מרשלנות בעניין הבלמים (שהיו שחוקים עד זוב, על פי הבדיקה), מספר הנוסעים במיצובישי גרנדיס היה גבוה מהמותר. במיצובישי גרנדיס מותרת נסיעה של שבעה אנשים כולל הנהג (על פי הארץ, הטועה ומטעה, שמונה+נהג). בפועל נסעו בו תשעה.
זה לא שהמדינה חפה מאשמה: הרכב עבר טסט לא מזמן, גדר ההפרדה לא מספיק גבוהה, ועדיין צריכה להתבצע חקירת עומק כדי לוודא שאכן הבלמים הם האשמים. אלא שגם ב-ynet הכתבות החשובות הללו נמצאות במעמקי המעמקים של עמוד הבית. צריך להיות מאוד נחושים כדי להגיע לשם. הכתבות צריכות היו להוות קישורים מובלטים בידיעה הראשית בע' הבית על הילדה הקטנה שניצלה, ועל החפצים לאמצה. הם לא.
בידיעות מהשער ועד ע' 8 סיפור התאונה. בשני העמודים האחרונים, 6, 8, יש עמוד על חקירת התאונה ועמוד על בלמים שחוקים. כל העובדות המוזכרות לעיל מופיעות. לפחות בידיעות יש סטריפ אכזרי בשער: "הבלמים היו גמורים". נתעלם משפת הרחוב, המשפט הזה חשוב ומאותת היטב.
במעריב, סקירה עד ע' 7. גם פה התקלות וההאשמות בעמודים האחרונים.
ב-nrg עוסקים במסרים אלוהיים: דודים של הילדה: שומרים עליה מלמעלה.
במקור ראשון מאשים בשער אדוארד אטלר את בתי הספר לנהיגה ואת משרד התחבורה. את הנהג הוא לא חושב שצריך להאשים.
בישראל היום, כפ' 2-3, 4-5, בקצה הכפולה יש הסברים על הבלמים.
כות' שנפתחת ב"אכזריות הגורל" מנערת את האחריות לגמרי מבני האדם.
קשור בעקיפי עקיפין: איתמר ב"ז מתאר את מה שכל כלי התקשורת, בלי יוצא מן הכלל, העלימו: גדי ויכמן, הנרצח מבאר שבע, היה בעברו עבריין אלים מורשע.
(אפשר לבחור בשתי תשובות)
[poll id="34"]
קצה האצבעות בידיעות
בפרומו בידיעת הגג בשער לראיון חג עם תמי ארד, מרואיינת סדרתית למוסף. ע"פ כות' המש' היא יוצאת מהארון:
"…חצויה: בין החיים כאן ועכשיו לבין בעלה, הנווט השבוי שטרם שב".
כות' מש' מטרידה, אבל הכות' מקוממת הרבה יותר: "… אולי רון בעצם כן חי באיזה מקום". זהו אסקפיזם, אחיזת עיניים ותעתוע רשלני ממדרגה ראשונה. כל האינדיקציות הרשמיות מדברות על כך שמת. ולא אתמול. כמובן שלארד מותר לומר את המשפט שאמרה כמה פעמים שתרצה. חוסר האחריות הוא של העורכים, שדווקא את המשפט הזה, שאין בו בדל דליל של אמת מביאים ככותרת ראשית בעיתון.
בתשובה לשאלתי בסו"ש איפה תתראיין שפרה קורנפלד אם פרק מספרה החדש התפרסם בשבוע שעבר בסופשבוע של מעריב – בגליון החג של ידיעות. הנה, רואים? אין שום בעיה עם קשת.
ענת עצמון תספר שוב על הרומן עם דני סנדרסון ועל כך שהיא לא מתגעגעת לאסקימו לימון (כך בהפניה לראיון איתה, אולי בראיון עצמו תספר על מחקר משותף עם פרופ' עדה יונת). אוף, מסכנה.
מסתננים, פליטים, זרים
מאות מתושבי שכונת התקווה הפגינו אמש נגד "המסתננים", כהגדרתם.
יובל גורן ממעריב עבר לכמה ימים לדירת חדר בשכ' התקווה. תוס': ופה הוא מבקר את המספרים בהם נקב אמנון אברמוביץ' באולפן שישי.
נורית וורגפט מהארץ (מסקרת כבר עשור וחצי את הזרים בישראל)
משרד הפנים הצליח בגדול בהטעיה,רוב האנשים שמגיעים לפה כיום ברחו מאריתריאה. אסור לנו לגרש אותם משום ששובם לארצם מעמיד את חייהם בסכנה, כך קבע האו"ם. הוא קבע זאת לא משום שכך התחשק לו, אלא על סמך מקרים שהיו. מלטה ננזפה בעבר על כך שגירשה לאריתריאה וגם שבדיה. אנשים שגורשו, במקרה הטוב הצליחו אחרי שהייה בכלא לצאת ולספר איך עונו ומה קרה להם, אחרים פשוט קיבלו כדור בראש. יותר מ-90% מהאנשים שבורחים מאריתריאה מוכרים כפליטים ברחבי העולם, וגם ישראל יודעת שכך היה המצב לו בדקנו את בקשותיהם למקלט.
מתקלקלים
"רווחי דסק"ש עלו ב-26% ל-413 מיליון ש'" (שוק ההון, מעריב עסקים). רואים? את זה אפשר לפרסם במיידי באתר.
התמודדות חב' הסלולר, משברים, פתרונות – אין צורך, תודה.
אפילו במארקר כתוב. כות' במודפס: "הרווח מקרדיט סוויס חלחל לדסק"ש…"
אליפות העולם בשחמט
אתר התחרות בו אפשר לעקוב אחר כל המשחקים וכל המהלכים.
שידור באתר האיגוד לשחמט.
ניתוחים באתר chessdom.
שני עיתונים מתייחסים בכבוד הראוי לאליפות העולם בשחמט, אירוע היסטורי, ואם להישאר בתחום הספורט בלבד, האירוע הספורטיבי הכי גדול של ישראל.
הארץ, על שליחו אלי שווידלר, המסקר באדיקות (אם כי גם כאן שווה היה לבנות עמוד מעוצב עם קובייה קבועה למשך כל התחרות בראש עמוד הבית).
לישראל היום יש למזלו את רונן דורפן.
ב-nrg (ובעיתון) מדווחים בקצרצרה וקלושות מסוכנויות הידיעות, פה ושם.
גם ב-ynet תצטרכו לחפור ממושכות כדי למצוא את ההתייחסויות לאליפות.
ובמלאות שנה לפוסט אורח: למה התקשורת מתעלמת משחמט?
בחירות במצרים/ חדשות מהעולם
כפולת חוץ במעריב וניתוח של איש העסקים ישראל זיו. נדב איל בחופשה?
הארץ – ידיעה שנייה בשער.
ידיעות – סמדר פרי מדווחת מקטאר ב-24 שעות (כל העיתונים, אגב משתמשים באותו צילום: גרפיטי).
אהרן זנדני, יהודי מתימן שעלה לערץ אך התקשה להיקלט וחזר לשם נדקר למוות בשוק בצנעא (ידיעות, 24).
בישר"ה אין זכר לעבר הישראלי. בהארץ ובמעריב לא מוזכר המקרה.
תומס פרידמן נגד נתניהו. יש לו יותר כוח מאשר לדיקטטורים. והנה במקור.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי
לוגוגל: יומולדת 78 לרוברט מוג, ממציא הסינתסייזר.
(אם תלחצו על הסינתי בעמוד של גוגל תוכלו גם לנגן).
המגיב באבא (הואילו ללחוץ על הלינק) בביקורת על כתבת mynet:
את ל"ג בעומר, ככה סיפרה לנו הגננת כשעוד היינו תמימים מדי, אנחנו נוהגים לחגוג בגלל שבר כוכבא ניצח את הרומאים בעת המרד הגדול בקיסריה. לא ניכנס עכשיו לשאר הדקויות של אותו מרד, שבין היתר השאיר כאן ארץ הרוסה וחרבה, גם בגלל קוצר היריעה וגם כי אין טעם לקלקל את האווירה החגיגית בזוטות סטייל הטבח שערכו הרומאים במתנגדיהם מאוחר יותר. רק נגיד שהשנה בחרנו לחגוג בדיוק שם, במקום בו התחולל לפני 2,000 שנה הקרב ההירואי ההוא שבגללו אנחנו שורפים שוב את מדינת ישראל במפגן פירומניה מרהיב.
התרגום החדש של התלמוד לערבית אנטישמי.
(הלל ממליץ)
מארק צוקרברג קיבל יותר ממיליון לייקים על ששינה את הסטטוס ל"נשוי", אבל פייסבוק חשוד כזרז גירושין.
(תודה לגל אל איי)
מעריב שוקל למחוק את המותג nrg.
אמצעי המדיה היעילים לפרסום: עיתונים ויוטיוב.
זוכרים שסיפרתי (וחזרתי) על הכתבה על חקירות בסביבת עופר עיני שהוקפאה בידיעות? אתמול חזר על הסיפור רביב דרוקר בקירשנדון, ככה, בנונלשנט. ברור שמקורו לא הוזכר.
לחם עבודה
נתתי אתמול פרשנות לתהפוכות ב-ynet: מאבק ארגון העיתונאים ופרישת/ פיטורי שלושת העובדים הכרוכים בו, כל אחד באופן אחר. לאחר מכן, במהלך היום, היו לי שיחות עם כמה אנשים על הדברים, וכולם היו מאוחדים בדעתם: את טועה. אין שום סתירה בין האירועים, בין עבודת ארגון העיתונאים לבין פרישת הכותבים. ע"פ עדויות שונות, מששבו תני גולדשטיין ויהונתן זילבר לעבודתם, השתדלו קברניטי ynet לארר את חייהם, להצר את צעדיהם ולהפוך את עבודתם לבלתי נסבלת. לגולדשטיין ולזילבר לא נותרו הרבה ברירות. אם כך, תשאלו, בשביל מה היה כל המאבק, אם גם המהלכים הללו היו צפויים? או. לכך יש שתי תשובות: לשפר את תנאי הפרישה שלהם ולהשלים את הקמת ועד העובדים באתר (עליו עמלה השלישייה). התקווה היא שבעתיד יוכל הוועד לעצור או למנוע או למזער אירועים כגון אלו.
—
וחוץ מזה, בקצה הפוסט המתאר את הקמת הוועד ב-ynet כתב אורי רדלר תגובה מעניינת. חומר למחשבה (הנה חלק):
איגודי עובדים ומאבקי עובדים לא קמו מעולם בגלל מעסיקים או בעלי הון – ייעודם היה מראשיתם ומאז אחד ויחיד: למנוע חדירתם של עובדים זולים יותר או של טכנולוגיות חדשות. בעלי ההון היו, כמובן, מטרה נוחה, שקל לשנוא אותה ולהתארגן לעומתה – אבל הם אינם יותר מחזית לוחמנית לעניין פשוט יותר וקצת פחות נאה – לדפוק את החלשים.
ואלעד הבוקר: אל יהא ליבך גס במתאגדים. ועל רשימת המתאגדים.
המאמר של מיקי רוזנטל אתמול במארקר הבעיר את חמתו של שי גולדן, סגן העורך (רוזנטל התייחס אליו במאמרו).
הבוקר מצטרפת אליו לילך סיגן.
גולדן ב-2011:
עיתונאים לפעמים שוכחים שהם עיתונאים בטוויטר, גם הם נופלים בפח לעתים. מרבית התוכן ברשת אינו בעל ערך חדשותי ולא עומד בקריטריונים עיתונאיים… לרשת אין שום משמעות בערך עיתונאי, כי אין דרך לעשות סינון. ישנן מאות אלפי מילים שעולות לרשת ואין דרך לשלוט בזה.
– יאיר אלטמן מונה לכתב וואלה (מוניציפלי ופלילים בירושלים), תפקיד שלא כוסה עד כה על ידי כתב ספציפי באתר. אלטמן עזב את ynet לפני שבועיים לאחר שנתיים ככתב משטרה ומוניציפלי בירושלים. החליף אותו איתמר פליישמן.
– ארנון גל, עורך הניו-מדיה של חדשות 10 יערוך ברוטציה עם אפי טריגר את המהדורה המרכזית של ערוץ 10 אחת לשבוע עד לחזרתו של ישראל טוויטו מחופשת מחלה.
– נדב פייניק, העורך הראשי של לילה כלכלי של ערוץ 10 פרש לאחר כשנתיים וחצי. יחליף אותו גידי ויניש, עד כה עורך משנה של התוכנית.
לפני יומיים דיווח ידיעות על שידור השקת החוג לתנ"ך של חמו של רה"מ בחינוכית. היום מדווח רז שכניק (18) שהשידור בוטל. הסבר החינוכית: "מאחר ולשכת רה"מ מאפשרת סיקור תקשורתי רק בחלקו הראשון של החוג, הוחלט שלא לשדרו בחינוכית". אהה.
מח' מנויים/ ביקורת פתע
הלילה הגיע ידיעות ונספחיו למנויי יפו ב-03:30. זוהי השעה המוקדמת ביותר בה זכיתי לראות בהגעת עיתון מודפס לביתי בשש השנים וחצי האחרונות.
יאללה, צ'פרו שם מישהו.
לפני פיזור
בתקווה שהחזקתם מעמד.
ותודה לבעלי המניות.
ולווט אנדרגראונד 
אחד אחר שלום,
כתגובה למה שכתבת:
לדעתי אתה מבלבל בין ערכים לאידאולוגיה, בילבול שהוא מובן לחלוטין.
כחוזר בשאלה, אני מזהה ביהדות (ובדתות אחרות) מה הם ערכים: טוב לב, צדקה, ענווה וכן הלאה. אידאולוגיות מודרניות כמו זכויות אדם, הומניות, ציונות או חלוציות אינם ערכים אלא רעיונות. אני לא מחזיק מרעיונות (כי הרעיון שלי לא עדיף על הרעיון שלך) ולכן חושב שערכים יכולים להיות גורם מאחד טוב יותר. האם תחלוק איתי על הערכים שתיארתי כמו צדקה או ענווה? לא. אז הנה יש לנו הסכמה. רעיונות או אידאולוגיות יוצרת אי הסכמה, ערכים יוצרים הסכמה ולכידות. אני מקווה שההבדל מובן.
וזאת נקודה עקרונית. קודם אני מנסה לפרק את הטיעונים שלך, אחרי ש-"ניצחתי" אני רוצה לראות איפה אנחנו מסכימים ולהתקדם משם. יש מצבים שבהם אתה "תנצח" בדיון ותפרק את הטיעונים שלי ואז נעצור ונראה על מה אנחנו מסכימים. צר לי, אך אני מתרשם שהטיעונים שלך גלשו לתחום "המיות לב" והרצון לנצח בכל מחיר, בלי לחתור להסכמה או למהות. דיון כזה הוא סתם ויכוח ולדעתי הוא חסר טעם ואת זה אני יכול לעשות עם אישתי (והפיוס איתה אחרי ויכוח יותר כיף מהפיוס איתך…)
ציניות היא אי-התחברות לרגשות (אתה מתלהב או מתרגש ממשהו ואני ציני). הציניות שלי נובעת מכך שרעיונות או אידאולוגיות אינם מעוררים בי רגשות (ולכן בעיניך אני ציני) אבל מה שכן מעורר בי רגשות הם ערכים.
זה לא טיעון. כל דבר מחוץ לישראל הוא "לא כאן אז". חליק, אבקש טיעונים ולא סיסמאות, אחרת שוב זה הופך מדיון (רעיונות מול ערכים וההבדל ביניהם, בעלי הון שמחזיקים פוליטיקאים בביצים) לויכוח חסר משמעות (ארה"ב זה דוגמא או לא דוגמא?). הסטת הדיון לויכוח תוך התחמקות ממתן מענה ישיר לטענות הוא תרגיל של שמאלנים. אתה ימני, אז אודה לך אם לא תהיה שמאלני ותענה לעניין. יש לימין רוב דמוקרטי שאני רוצה לשתף איתו פעולה אבל הוא מתנהג לי כמו שמאלני ומסיט את הדיון לויכוחים. מה יהיה, ימני יקר? 🙂
אני מסכים איתך שאין קונספירציה של מיליארדרים שיושבים במקום סודי ומנהלים את העולם (אם טעיתי, אודה לכתובת מדוייקת), אבל השיטה האמריקאית נבנתה מראש כדי לתת עדיפות לבעלי ההון. בישראל קרה דבר דומה. כשקמה המדינה והיו משאבים מוגבלים, מפא"י בנתה שיטה שהפלתה לרעה את המזרחים (היום פריפריה), החרדים והערבים (וכמובן הפלתה לרעה את בית"ר והחבר'ה מימין). היום כבר אין לאשכנזי כמוני שום גזענות כלפי מזרחים אבל האפליה כשיטה עדיין קיימת במערכת. אז ממקום של חוסר גזענות עכשווי, יבואו אשכנזים ומזרחים ישראלים צעירים ומודרניים ויתקנו את השיטה. זה הכל. באותה אופן, השיטה מפלה לטובה את בעלי ההון (שוק מוטה הון), הסיבות לכך עתיקות כימי הקמת המדינה עצמה, אבל עזוב אותך מהיסטוריה ומי צודק ומי טועה, בוא נבנה מערכת טובה יותר לכל הישראלים וזה לדעתי מהות הדיון (ולא לנצח בויכוח..).
היחס שלך לועדי עובדים הוא תוצאה של שטיפת המוח של ההון-עיתון-שלטון: ועד זה דבר שעלול להיות רע וצריך לשים עליו עין. תחפש כאן בתגובות את השם אלעד, הוא עו"ד שמתמחה בדיני עבודה וביטחון סוציאלי ועובד בהסתדרות (מחוז דרום). תעקוף את התקשורת הממסדית (שמאלנית) ותכתוב לו מייל והוא ישמח לתת לך המון דוגמאות לחברות ישראליות שבהם הועד ובעל הבית עובדים בשיתוף פעולה וכולם מרוויחים יותר כסף. למה ועד ובעל בית שעובדים כצוות להשגת מטרה משותפת הפך להיות דבר כזה איום? כי שטפו לך את המוח שזה רעיון של שמאלנים אז אתה נגד. תעשה לי טובה, בתור עיתונאי במעריב אני ממליץ לך בחום להיות יותר ספקן כלפי התקשורת. אתה מצד אחד לא מקבל אותה, אבל מצד שני מדקלם את הסיסמאות שלה. מה יהיה? מתי תהיה ימני אמיתי כבר? לא נראה לך מוזר שהתקשורת השמאלנית תוקפת את ההסתדרות והועדים שהם גם שמאלנים? עכשיו אתה יודע. שמאל מדיני זה משהו אחד ובעלי הון שמחזיקים כלי תקשורת זה משהו אחר. בעלי ההון פשוט מנצלים את ההתנגדות שלך לשמאל המדיני כדי שתהיה נגד השמאל החברתי. זה בדיוק מה שקרה במחאה החברתית. הגיעו לא מעט שמאל חברתי שהם ימין מדיני (15% מהמחאה היו ליכוד, הרוב קדימה ועבודה והשאר שמאל ודרומה) וכמובן הגיעו גם שמאל חברתי שהם שמאל מדיני וזה היה מספיק לבעלי ההון ולימין כדי לחבור יחד לסמן את המחאה של השנה שעברה כ-"שמאל מדיני עוין למדינת ישראל" ואתה עושה את זה גם. חבל. ונגיד שהמחאה הייתה שמאלנית, לא כדאי לשתף פעולה עם 300 אלף ישראלים שרוצים מדינה טובה יותר? לא מתאים לך שכר הוגן, הגנה על זכויות עובדים, תחרות חופשית והוגנת, ביטחון סוציאלי?
תן לי לתת לך דרך מוצא. לשמאל יש את הדת שלו שנקראת "נאורות" או "הומניות". לנו יש את הדת היהודית. היא מאוד מאוד קהילתית וסוציאלית. אז תגיד שאתה ימני קהילתי ונתחיל לחפש שיתופי פעולה עם שמאלנים שיהדות לא מבהילה אותה והם גם רואים את הקהילתיות שבה. יש ביהדות הקדומה זכויות יתר (היהודי נעלה מהגוי, הגבר נעלה על האישה) אבל כולנו יכולים להיות שותפים ליצירת יהדות מודרנית ושיוויונית. גם לדת שלי יש מיתולוגיה של אל שעושה בלגנים כמו שיש ליוונים, הודים או רומאים אבל אנחנו במאה ה-21. מדינה יהודית שמבוססת על קהילתיות לכולם ודמוקרטית כדי לממש את זה. יהודית ודמוקרטית נשמע לי שילוב שכדאי לנסות ועכשיו צריך לממש את זה.
אחי, בבקשה תהיה ימני אמיתי כבר.
א' – אני אחראי למה שאני אומר. מה אתה מבין מזה זאת אחריותך.
ב' – אתה אחראי למה שאתה אומר. אני אחראי למה שאני מבין מזה.
ג' – אל תדבר בשם המחאה, זה נראה משונה.
אלו שיצאו מהבית, לפני ההבנה, יצאו להפגין כי כאב להם משהו. יכול להיות שהשמאל ניצל בצורה צינית את הכאב של המון ימנים וזה מה שגרם להם לצאת לרחובות, חסרי מודעות שבעצם אירגוני השמאל התקשורת מנצלים אותם ואת הכאב שלהם ורק בגלל זה הם יצאו לרחובות.
נגיד שזה נכון. מה קרה לכאב שהוציא אותם מהבית? הכאב הזה, של יוקר המחייה וקשיי הפרנסה הוא לא ימני ולא ימני. הכאב הזה הוא של כולנו. אז ריבונו של עולם, אם לכולנו כואב, איך זה שאנחנו לא משתפים פעולה למניעת הסבל? יכול להיות שמישהו מסכסך בינינו כדי שלא נשתף פעולה? מעניין למי יש אינטרס לסכסך בין הישראלים שכואב להם על מנת למנוע שיתוף פעולה ביניהם לשפר את המצב.
אהבתיאהבתי
מרטין שלום -תגובה :
אני רואה בדיון הזה התעסקות בסמנטיקה והתפלסופות מיותרת
האם התפישה שבני האדם נולדו שווים- זה ערך או אידאולוגיה?
האם הרעיון שבני אדם נועדו להיות חופשיים זה ערך הוא רק רעיון?
ענווה זה בסך הכל תכונה שדתות אוהבות, צדקה זה בסך הכל סוג של מעשה טוב.
אפשר להגיד שאידאולוגיה מייצר סולם עדיפויות לערכים:
הסוציאליזם מעדיף את השוויון על גבי החופש
והליברליזם מעדיף את החופש על גבי השיוויון
האמת היא שקשה לי לראות מאיפה אתה בא חלק מהזמן
אולי תגיד איך לדעתך צריכה הייתה המדינה להתנהל בתחומים שונים?
ציטוט מהשורות הראשונות בוויקיפדיה:
האם אתה הייתה מגדיר עצמך כציניקן לפי ההגדרה הזאת?
לדעתי אתה די קרוב
אתה הבאת את ארצות הברית בתור דוגמה- לא אני
ארצות הברית שאפשר ללמוד ממנה הרבה, הייתה בתקופת הקמתה האומה הכי מתקדמת מבחינת חופש בעולם הזה .
אבל היא בנויה בצורה אחרת מבחינה פוליטית מישראל ויחסי הגומלין בין הן ושילטון היו אחרים-
אני גם פשוט לא יודע מספיק בנושא הזה (ההיסטוריה של הסנאט והקונגרס האמריקאי ואיך מתמודדים לקונגרס וסנאט רצו לבחירות לפני מאות שנים)
יש לך הצעה איך לשפר את השיטה?
איך נראה שוק שאינו מוטה הון?
דבר ראשון אני לא יודע מה זה ימני "אמיתי" – הדעות שלי בגדול הם "ימניות" ואפילו הייתי מחשיב את עצמי כימני- זה לא אומר שצריך להיות גם מבנה צפציפי לטיעונים שלי ושיטות שאני לא משתמש
אני לא שתוף מוח של שום עיתון תודה רבה- אין לי בעיה עם ארגוני עובדים שעובדים במשותף עם עסקים פרטיים כדי להגיע למצב של רווח רווח לכולם.
יש לי בעיה עם אם ארגונים גדולים ומסואבים שבדרך כלל עובדים מול הממשלה ומשביתים את כל המשק מתוך אינטרס שמנוגד לחברים שלהם.
כמו בעלי הון- ארגוני עובדים הוא ישות הכרחית במשק- אתה צריך את שניהם אבל צריך לשים לב שהם לא מקבלים יותר השפעה ממה שרצוי.
בלי קשר לעובדה שיש שמאל כלכלי גם בקרב מצבעי ימין- ההנהגה המסוקרת של התנועה הייתה בגדול שמאלנית מכל הצורות.
וחוץ מזה – אני רוצה פתרונות לא בעיות- ו300000 איש זה לא רוב במדינה הזאת
ולדעתי את הקול שלהם בקלפי הם לא יתנו להם
-עובדה שלא היה יותר מדי שינוי בהעדפה למפגות לפי הסקרים (חוץ מכמה קולות שעברו לעבודה שיכול להיות זה)
המפלגה החדשה היחידה שנוצרה היא מפגה נקייה לגמרי מאיזושהיא אידאולוגיה מוצקה- המפלגה של לפיד.
התקשורת היא שמאלנית מדינית בעיקרה-
אבל שכזה מגיע לכלכלה אין כלל עיקרי- אכן הרבה כתבים הם מראה של הבעלים של העיתון
אבך הרבה גם לא.
חוץ מזה בעלי הון הם לא בהכרח תמיד בעל השקפת עולם ימנית כלכלית
מתאים לי מאוד אני פשוט לא סומך על המובילים של המחאה או על האדיאולוגיה השמאל כלכלית
כדי להגיע למצב כזה.-אני די משוכנע שזה לא מה שיקרה
יש לך איזה דעה קדומה לאיזה מין ימני אני- אני לא דתי- אני חילוני גמור.
אני רואה בימין הדתי כבן ברית חשוב כדי לשמור על הארץ הזו- אבל אני לא מצביע למפלגות שלו מכיוון שברמה הבסיסית לי ולהם יש סט של ערכים ורעיונות קצת שונה.
אני ימני מדיני מכיוון שאני מאמין בגישה ניצית יותר בהתמודדות עם הערבים.
ואני ימני כלכלית מכיוון שאני מאמין שבגדול עדיף שוק חופשי עם מעט התערבות ממשלתית ובמדינת רווחה מרוסנת.
אני לא מאמין שיהודים עליונים על לא יהודים ושגברים עליונים על נשים
אני לא מעוניין ליצר יהדות מודרנית ושיוויונית- אני לא מתעסק בדת אני חילוני- אני לא צריך שהדת תותאם בשביל הערכים שלי כדי שפתאום אני אהיה בן אדם מאמין- מבחינתי הדת היא מסורת חשובה אבל לא מרכזית בהוויה של העם היהודי – ביחוד בגלגול המודרני שלו במדינת ישראל.
(אין לי בעיה עם זרמים קונסרבטיבים ורפורמים שעושים בדיוק את זה- פשוט לי זה לא מתאים)
-שוב לא ידעתי שיש דבר כזה ימני "אמיתי"
למי יש אינטרס?
על מי אתה מדבר?
אהבתיאהבתי
אתה צודק בכל טענותיך. ניצחת בויכוח. כל טוב.
אהבתיאהבתי
חשבתי שבארץ אסרו על קרבות בולדוגים.
אהבתיאהבתי
גיא כמו גיא. ילד מתבגר.
אהבתיאהבתי
א. החרדים מעקמים את האף, מחשש שמיטה.
ב. בניו יורק צדים שועלנים.
ג. סקסיזם בקרנות הון סיכון, לא, מריטוקרטיה. הנשים מתבלטות בפורן, כנראה.
ד. הנפקת פייסבוק, יש חברים, ויש חברים של חברים. בקרוב ישנה את הסטאטוס למייספייס.
ה. וכך יחוסל פיזית.
אהבתיאהבתי
ומכל האנונימים פה בחרת דווקא בי?
אני אניח שזה פשוט הניק שהתאים לך יותר.
אהבתיאהבתי
אתה מכיר אותי,לא באמת. העדפתי את הציור הלשוני על הטלת אשמה, על מי שראוי לה. לגבי רצינות הצעת החוק, ראה בפוסט החדש.
אהבתיאהבתי
המדינה (ע"י הפרקליטות) מאשימה את הנאשם ברצח של גדי ויכמן המנוח, ובעוד שלוש עבירות – שיבוש, הדחה והחזקת סכין. העבירה העיקרית היא כמובן עבירת הרצח. החלטת הפרקליטות היא משונה למדי כי יקשה עליה להוכיח את כל רכיבי עבירת הרצח, בעוד שהוכחת עבירת הריגה היתה קלה הרבה יותר (אם היה מורשע בהריגה והיה מוטל העונש המקסימלי – 20 שנה, ובתוספת כמה שנים שירוצו במצטבר עבור העבירות האחרות, מדובר בעונש כבד). כך שיש רגליים לטענה שהתגובה הציבורית (קרי: אמצעי התקשורת) היתה גורם לחץ משמעותי על הפרקליטות, כי לי אין ספק שאם כתב האישום היה מוגש לפני כמה שנים, העבירה היתה "הריגה".
מדוע יקשה להוכיח את כל רכיבי עבירת הרצח? כאן צריך להבין יותר לעומק. עבירת רצח מורכבת משני רכיבים עיקריים:
רכיב עובדתי.
רכיב נפשי.
העובדתי: הנאשם גרם למותו של המנוח. הפרקליטות לא תתקשה להוכיח כי הנאשם דקר את המנוח והדקירה הביאה למוות.
הרכיב (היסוד) הנפשי מוגדר כך בחוק: "(א) לענין סעיף 300, יראו ממית אדם כמי שהמית בכוונה תחילה אם החליט להמיתו, והמיתו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו להמית אותו או שהכין מכשיר שבו המית אותו.
(ב) לענין ההחלטה וההכנה להמית, אין נפקא מינה אם החליט להמית את האדם או את מישהו, מסויים או בלתי מסויים, מבני משפחתו או מבני גזעו.
(ג) כדי להוכיח כוונה תחילה אין צורך להראות שהנאשם היה שרוי בהלך נפש מסויים במשך זמן פלוני או תוך תקופה פלונית שלפני ביצוע העבירה או שהמכשיר שבו בוצעה הוכן בזמן פלוני שלפני המעשה." (סע' 301 לחוק העונשין).
הניסוח המסורבל הזה יעמוד במרכז המחלוקת שבין הפרקליטות להגנה. היסוד הנפשי מחייב את הפרקליטות להוכיח 3 דברים: 1. החלטה להמית 2. העדר קנטור 3. הכנה. כאן יעלו השאלות לגבי הנגיחה בפניו של הנאשם שקדמה לדקירה, האם זה קנטור? כפי שיטענו הסנגורים (כי אם היה בכך קנטור העבירה נופלת) האם הנאשם גיבש את ההחלטה להמית את המנוח? האם החזקת סכין עונה לדרישת ההכנה? זאת מן הסתם בתוספת לטענות הגנה כגון הגנה עצמית. אלה כנראה השאלות שיעמדו במרכז המשפט הזה. הפרקליטות מצידה, תסתמך על פסיקה שקובעת שהחלטה להמית יכולה להתגבש באופן ספונטני בתוך שבריר שנייה ולא רק דורשת זמן מראש, כך שלא חייבים להוכיח שההחלטה להמית את המנוח התגבשה הרבה לפני הדקירה. היא תטען שדקירה היתה עמוקה והתלוותה אליה תנועות חיתוך עם הסכין בגופו של המנוח, וגם זה תומך בטענה שהיתה החלטה להמית, היא תדחה מכל וכל את טענות ההגנה העצמית, בטענת חוסר מידתיות, בקיצור יהיה קרב משפטי לוהט בין מי שאין לו מה להפסיד, לבין הפרקליטות שתידרש להצדיק את ההחלטה להגיש כתב אישום בעבירת רצח דווקא, והכל אם יתקיים המשפט ולא יהיה הסדר טיעון כמובן.
אהבתיאהבתי
מעניין אותי מה ההגדרה החוקית של "קנטור" ומדוע "קנטור" מוריד מעוצמת רצח להריגה.
באם הפרקליטות מוכיחה שהנאשם שם את הסכין במכנסיו בזמן שויכמן ירד ממרפסת ביתו לחצר הבנין היא מראה את קבלת ההחלטה להרוג ובכך את כוונת הנאשם לרצוח את ויכמן?
אהבתיאהבתי
סוף סוף וואלה ו Y NET פועלים כמו אתרי חדשות ומעבירים בשידור חי את ההפגנה נגד המסתננים
איפה אודי הירש מ NRG?
אהבתיאהבתי
הם רק מתחפשים. תהייה בטוח שתקבל סיקור שצובע את כל תושבי השכונות כגזענים.
שמעתי מקודם ציטוט של רוחמה אברהם. נראטיב טוהר הגזע וכל זה…
אהבתיאהבתי
ממש אוביקטיבי
"התפרצות זעם קשה ואלימות נגד זרים ברחובות דרום תל אביב לאחר ההפגנה"
כן ככה בחרו לפתוח בוינט את הסיקור של ההפגנה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233445,00.html
אהבתיאהבתי
למה אי אפשר לגרש את מזילי הריר במקום. את מירי רגב נשלח לעבודות שרות בהוספיס. את דנון שעושה את מלכת הלבבות נריץ כקאמפ.
אהבתיאהבתי
בתגובה למאמר של אורי רדלר, תרשו לי להראות את הקשר בין בעלי הון, עיתונאים ועובדים זרים (ואני אשתדל לכתוב בקיצור).
בתחילת הדרך הסוציאליזם היה על מקומי, כלומר רעיון לכל העולם ואילו הקפיטליזם היה מקומי. לאחר ביטול זכויות היתר של המלוכה והכנסייה, לוחמי המהפכה הצרפתית רצו לקבל תיגמול על המאמץ ומנהיגיהם רצו כמובן להיבחר בבחירות והנה נולדו להם זכויות האדם שבפועל היו הבטחות הבחירות של הסוציאליסטים. בכל סיבוב בחירות כמובן צריך להבטיח דברים חדשים לבוחרים, אז הומצאו להם עוד ועוד זכויות אדם והקטע המשעשע הוא שהבטחות הבחירות של פוליטיקאים סוציאליסטים הפכו לערך. זכויות אדם כערך? ממתי הבטחת בחירות הופכת לערך? תמהני.
אבל אז קרה תהליך מעניין. הקפיטליסטים המקומיים, שהמקומיות שלהם נקראת עכשיו לאומיות או לאומנות, הבינו שרוב העם שמרן, מסורתי (נוטה לדת) וחושב על כסף וזאת הסיבה שהוא מצביע לסוציאליסטים שמבטיחים הרבה הבטחות (זכויות אדם). אז הפשיסטים אז, כמו הקפיטליסטים של היום, כמו הסוציאליסטים של אז, פשוט מבטיחים הבטחות לבוחרים ועכשיו אתם מבינים למה הימין רוצה שנראה בהבטחות הבחירות שלו "ערכים".
אבל כאן זה לא נעצר. למרבה הפלא הקפיטליסטים נהיו על-לאומיים (גלובליזציה) עם רצון למעבר חופשי של סחורות בין מדינות, כשהיום את בעל ההון לא מעניין אם המפעל או ההון הוא כאן או שם, העיקר הרווח הכספי (ראה איומי אוליגרכים ישראלים לקחת את הכסף שלהם למקום אחר) הסוציאליסטים לעומת זאת הפכו להיות לאומיים, כלומר דואגים לזכויות האדם רק במדינה בה הם פועלים וכבר אין את הלהט לשינוי העולם (הלהט הזה עבר לקפיטליסטים העל-לאומיים, הגלובליים).
בעלי ההון הקפיטליסטים רוצים כוח עבודה זול ולכן נוח לקפיטליסטים שיש מדינות נפרדות שאפשר באמצעים מוניטריים להכריח כל מדינה בנפרד לא לתת זכויות לעובדים. כל מנהיג לאומי שירצה לתת זכויות לעובדים ייתקל בקואליציה בינלאומית שתנסה לשבור אותו (הבנק העולמי, קרן המטבע העולמי, אירגון הסחר העולמי) וזאת מסיבה ממש פשוטה. אם יהיה מעבר חופשי בין מדינות של בני אדם ולא רק של סחורות, הפועלים היו מקבלים זכויות עובדים כי הייתה להם את הניידות לעבוד במקום בו משלמים להם יותר. (ולכן אירופה המערבית לא הוצפה במהגרים ממזרח אירופה אלא זכויות העובדים ושכרם השתפרו בכל האיחוד האירופי עם יוצאים מהכלל כמובן). עכשיו אתם מבינים את המאבק בגלובליזציה שפוגעת בזכויות העובדים בצורה מקומית בכל מדינה. אם יש מעבר חופשי בין מדינות, אז שיהיה גם של בני אדם ולא רק של סחורות ושהיחס לעובדים יהיה כאל בני אדם, לא כאל סחורה שיש להוריד כמה שיותר את המחיר שלה.
כאן בישראל, כל עוד לעובדים הזרים (המסתננים) לא היה זכויות והם היו זולים, לא שמענו כלום. עכשיו יש הרבה מהם והם עוד עלולים לבקש זכויות עובדים, אז בוא נגרש אותם כמה שיותר מהר, כל אחד מסיבותיו הצודקות הוא, כדי להמשיך להנות מעובדים זולים בלי זכויות.
קו ישר מחבר בין זכויות עובדים של עיתונאים, דרך ניצול עובדי קבלן ועובדים זרים חסרי זכויות לזכויות העובד של כל אחד ואחד מכם מול האוליגרכיה השלטת. בישראל (ובעולם) בעלי ההון מחזיקים את הפולטיקאים בביצים ויוצרים מצב בו מיעוט כלכלי שולט ברוב העם, כלומר בפועל אנחנו לא בוחרים פוליטיקאים שייצגו אותנו אלא את העשירים שתומכים בהם ואת תפיסת העולם הכלכלית שלהם.
מה שמרתק בסיפור הזה הוא שההתעוררות לזכויות העובדים, זכויות אדם, חופש ושיוויון קורית במקומות שונים בעולם, בצורה מקומית, בעת ובעונה אחת (יד מכוונת?). לכן לדעתי הגיע הזמן להפריד בין הצד המדיני לבין הצד החברתי-כלכלי – זה ממש משבש את הדיון ומונע שיתופי פעולה בין בני אדם עם דיעות מדיניות שונות.
כדאי גם לדעתי לעדכן את הדיון הכלכלי, להפסיק להשוות בין הסוציאליזם העל-לאומי של לפני 100 שנה (שהוביל לאסונות) ולהבין שהסוציאליזם של היום הוא מקומי ושהסוציאליזם המקומי בישראל יכול להיות גם שמאל כלכלי וגם ימין מדיני בעת ובעונה אחת. כרגע, הדיון בשיח הישראלי מאוד מעורפל, מאוד שטוח ומתנהל בסיסמאות (ובעלי ההון היריבים משסים אותנו אחד בשני) וזה חבל, כי הישראלים זה עם שאוהב לעבוד בצוות ושיתוף פעולה. הכללה פראית? זאת ההתרשמות שלי מישראלים גם בישראל וגם בתאילנד, במיוחד כשאחד מאיתנו נכנס לצרה ועשרות ישראלים שלא מכירים נחלצים לעזור, מה שלא תראה עם נפגעים ממדינות אחרות. ישראלים זאת באמת תופעה ייחודית והגיע הזמן שהם יגיעו להישגים ייחודיים כצוות. צוות זה גם ועד עובדים של עיתונאים שעובד בשיתוף פעולה לקידום מטרות משותפות. באופן מפתיע הם סומנו על ידי בעלי ההון ומנסים לחסל אותם עוד כשהם קטנים. למה מישהו מופתע? ולמה שמישהו יתמוך ביחיד בעל ההון שרואה בו סחורה ולא יתמוך בצוות שרואה בו אדם ולא סחורה? תמהני.
אהבתיאהבתי
אני אישית ימני כלכלי וימני מדיני אז אני מסתדר יפה מאוד עם מפגות הימין שיש לנו.
הבעיה העיקרית של מדינת רווחה היא לאו דווקה העובדה שהיא מעודדת התנהגות לא יצרנית (זה נכון ברמה מסויימת אבל זו לדעתי לא הבעיה הגדולה)- אלה שהיא כלי שליטה וסחיטה חזק של כל גוף פוליטי שמעוניין בקולות
תוסיף את זה ליכולות של ממשלה נבחרת להכניס את עצמה לחובות ולהשאיר את זה שמחליף אותם עם החשבון- אתה בסופו של דבר תקבל את מה שקורה ביוון.
אתה חושב שהכסף שולט שילטון- אבל זה לא ממש נכון – הכסף עוזר בבחירות זה נכון-
אבל השילטון הוא זה ששולט בכסף- ממשלה רעה יכולה להחריב כלכלה ממש מהר.
אהבתיאהבתי
הארת בצורה יפה את הבעיה של הסוציאליסטים ומדינת – כל סיבוב בחירות צריך להבטיח עוד זכויות אדם / זכויות עובדים / מדינת רווחה ובסופו של דבר כל זה עולה כסף והתוצאה היא קריסה כלכלית.
אבל גם אתה כקפיטליסט צריך לדרוש משק חופשי ותחרות חופשית ואת זה אין במשק הישראלי כי חלק גדול ממנו נשלט על ידי מספר קטן של אוליגרכים. ההון מחזיק את השלטון בביצים מ-2 סיבות: בלי הון אי אפשר לעשות קמפיין בחירות ואי אפשר להיבחר ואחרי שהוא נבחר הוא נתון לאיום של מתקפה על ידי "כלבי השמירה של הדמוקרטיה" של בעל הון זה או אחר. לכן המשק הישראלי מוטה הון, כי לכנסת נבחרים אלו שהגיעו לשם בעזרת הון ויש תת-ייצוג של קבוצות שאין מאחוריהם בעל הון. היות ולמאבק לשיוויון חברתי אין בעלי הון שמממנים אותו (למה להם?) ואין להם כלי תקשורת ארצי שקנה להם בעל הון, תבין כמה קשה להעביר אפילו לך שבעלי הההון דופקים אותך באופן אישי בשל חוסר תחרות.
אז בוא נתחיל עם משק חופשי ותחרות חופשית באמת ואז נוכל לנהל דיון על מחוייבותה של החברה לחלשים בתוכה.
אהבתיאהבתי
ואז הוא צבט בקצה שפמו ואמר: קפיטליזם וסוציאליזם הם מילים שמשבשות את היכולת להבין מציאות כלכלית.
יש אנשים שרוצים לשתף יותר למען השיוויון ויש אנשים שמשתפים פחות כדי ליצור לעצמם יתרון. אף אחד לא משתף הכל ואף אחד לא בולע הכל ללא תמורה. בסופו של דבר אנשים מקבלים החלטות בהתאם לנסיבות והזמנים ולכן המונחים חסרי משמעות (!).
הדגלים והתנועות וההימנונים ונאומי המנהיגים …סתם בדיחה שצברה מסה. הדגל האדום וגברת יהלום גרו תמיד באותו ארמון. לאורך כל ההיסטוריה היה לנו מיעוט עשיר ומיליונים שמתרוצצים כעכברים כדי לגמור את החודש. כיום, במקום לעבד שדה של בעל אחוזה אנשים קבורים במשרדים של מישהו 10 שעות ביממה ונוסעים שעתיים בפקק במקום לרכב לעבודה. בערך אותה התמונה. הגלובליזציה לא קשורה לעניין.
למהפיכה התעשייתית יש הרבה יותר משקל והשפעה על המציאות שלנו יחסית לרעיונות הרעועים האלה.
אהבתיאהבתי
בדיוק כך. אני שמח שהבנת אותי.
יכול להיות, אבל אין כאן שאלה של מי צודק ומי טועה, אלא שאלה של איך מתמודדים עם בעל האחוזה המודרני. שכר הוגן הוא התחלה טובה. גלובליזציה ועוד איך קשורה כי הדבר האחרון שרוצים בעלי הון הוא שכר הוגן שיפגע להם ברווחים וימנע מהם לייבא עובדים זולים. גובליזציה ובעלי הון רואים בני אדם כסחורה שצריך להשיג אותה בזול. השיוויון החברתי רואה בני אדם שמגיע להם שכר הוגן על עבודה.
אהבתיאהבתי
מרטין, הססמאות וההכללות, גם אם נשמעות לענין -לפעמים יוצרות סבטוחה מיותרת.
משכורת מינימום בישראל לא הוגנת בעליל- "שכר הוגן" לפי איזה קריטריון ?
איפה בעולם המערבי אין ייבוא – העלמת עין מכניסה- של עובדים זולים ?
הגלובליזציה במקרה הזה מתסכמת בעלויות תקשורת והסעת המונים לעולם המערבי. עברנו מקיטור לעידן הסלון. בתכלס, איפה האמירה ?
כל אחד שואף להגדיל בשקל תשעים, לא רק בעלי ההון. כוח עבודה זול הוא חלק מהעניין. העו"ד שמצביעה מרץ והולכת להפגנות סדק חברתי לא מעדיפה מנקה ב- 35 ש"ח לשעה במקום 90 ?
הגלובליזציה והשיוויון החברתי הם מושגים -מי עומד מאחוריהם, לאן הוא מוביל ומה כוחו האמיתי ? תנועת "לאכלס את וול סטריט" לדוגמא. נראה שמדובר באותם איכרים שצעדו עם קלשונים ואבוקות כלפי בעלי האחוזות שעשקו וניצלו אותם. המניעים אותם מניעים. האנשים אותם אנשים. קפיטליזם, סוציאליזם, גלובליזציה….
אני משער שאנחנו באותו צד של ה"טובים" שרוצים יותר צדק ושיוויון. אני בסה"כ טוען שהניסיון להבין את התמונה הכוללת דרך חלק מהמונחים גורע מהאפשרות להבין. התותחים המלומדים של MIT, המקצוענים של מריל לינץ' והנחמיה שטרסלרים של כל העולם המערבי לא ידעו לצפות את הנפילה ולאף אחד מהם אין מושג עם גוש היורו יחזיק עוד שבועיים או שנתיים…- למה לקבל את מטבעות הלשון והמונחים שלהם ?
אהבתיאהבתי
לא אני לא מתנצל על טעויות הקלדה. מי שלא עושה לא עושק.
אהבתיאהבתי
אין אצלי טובים ורעים, רק בני אדם. אבל אני מבין למה התכוונת ואם הייתי פחות מתחכם, הייתי מסכים איתך שאנחנו באותו הצד של הטובים.
איך עושים את זה בפועל זה יופי של דיון. אני משתמש בטרמינולוגיה של "הרעים" כי הטובים והרעים צריכים לשתף פעולה. אם הטובים יפתחו שפה משלהם, לא תהיה תקשורת ולא יהיה שיתוף פעולה. "הרעים" קבעו את הטרמינולגיה, יחד איתם צריך לנסח מחדש את הכללים.
אהבתיאהבתי
דבר ראשון – כלבי השמירה של הדמוקרטיה נובכים- והשיירה עוברת
הליכוד לא זכה בבחירות בגלל ישראל היום.
הגענו לעידן האינטרנט- עידן של החלפת רעיונות זולה ,מהירה ונרחבת- ההגמוניה של גופי התקשורת הגדולים- נגמרה.
דבר שני- גם לעני מרוד עם רעיון טוב יש מספיק דרכים להשפיע ולהשתתף בפוליטיקה הישראלית- זה לא משחק לעשירים בלבד.
אהבתיאהבתי
אחד אחר שלום,
אני מאוד מסכים איתך. למה אתה חושב שאני מנהל איתך את הדיון כאן בבלוג של ולווט ולא כותב בלוג במעריב? בדיוק מהסיבות שתיארת. ההגמוניה של גופי התקשורת הגדולים עדיין לא נגמרה, אבל הדיון בינינו בהחלט קידם את סופה בצעד אחד קטן נוסף ובסופו של דבר יתברר שכאן מתנהלים דיונים, לעומת הטוקבקיה בתקשורת הממסדית ושם אין דיון.
הפוליטיקה הישראלית, לצערי, היא עדיין משחק לעשירים. אני מקווה שהעתיד הטכנולוגי יאפשר גם לעניים להתבטא בפוליטיקה ואני כמובן תומך בכך. פלטפורמות שונות של דמוקרטיה ישירה צפות עכשיו באינטרנט ועוד מוקדם לדעת לאן הרוח נושבת ואיך העם יאמר את דברו בעתיד (והאם יתנו לו…)
יש עוד משהו שאנחנו מסכימים עליו? 🙂
אהבתיאהבתי
מרטין,
אולי תואיל להסביר לימני קשה תפיסה כמוני כיצד יבוא של עניים מסייע בהקטנת אי השיויון בחברה?
אהבתיאהבתי
ברור לך, חייל, שבשאלתך זו התמימה המטת על כולנו תגובה של 9800 מילה, העושה את דרכה אלינו ועברה כבר, ככל הנראה, את נקודת האל חזור.
על מצפונך.
אהבתיאהבתי
שלמה, קצת כבוד בכל זאת
-מדובר במישהו ששבר את השיא העולמי פעמיים בחמש דקות.
אהבתיאהבתי
חז"ן, לדעתי קליטת עליה נעשית ממניעים ציונים, ללא קשר לשאלות כלכליות.
אהבתיאהבתי
חייל זקן שלום,
אם יהיה שכר הוגן לכולם, כולל המסתננים והעובדים הזרים, מה יקרה? האם המעסיק הישראלי יעדיף לקחת ישראלי או עובד זר אם לשניהם יש את אותה עלות מעסיק? לדעתי הוא ייקח את הישראלי. לעובדים הזרים לא תהיה עבודה והם יעזבו. יהיו עבודות שישראלים לא ירצו לעשות למרות השכר ההוגן ואז יהיו כאן עובדים זרים וחוקיים (שהגיעו עניים, אבל עם שכר הוגן הם לא יהיו).
כשאתה מתייחס לעובד כאל סחורה, כלומר מנסה למצוא את העובד הזול ביותר, התוצאה תהיה משיכת עניים שיעבדו בשכר נמוך כי זה משתלם להם לעומת ארץ המוצא (מה שקורה עכשיו בישראל) אבל במקביל פוגע בישראלים שלא יכולים למצוא עבודה בשכר הוגן בשל העובדים הזרים והמסתננים.
שכר הוגן פותר הרבה בעיות. זוכר את נבואות הזעם שהמוני מזרח אירופים עניים יציפו את מערב אירופה כשהן הצטרפו לאיחוד האירופי? אז זה לא קרה. למה? כי יש שכר הוגן באיחוד האירופי ולכן מהגר מזרח אירופי מפולין או סלובניה צריך לעבוד מאוד קשה כדי לקבל עבודה מול המקומי באותה מדינה עשירה, התוצאה היא מהגרים עניים שתורמים לחברה בהתאמצות שלהם לקבל את אותה עבודה בשכר הוגן שמקבל המקומי.
כשגרתי בלונדון, אף יהודי אנגלי לא יחשוב להעסיק עובד זר בלי ניירות ובשחור כי העונשים מאוד כבדים (והישראלים מקטרים למה היהודים מצייתים לחוקים ולא עוזרים להם עם עבודה בשחור). כך גם בישראל, כשמעסיקים של עובדים זרים, ללא ניירות, בשחור תהיה עבירה שנכנסים עליה לכלא, לא יהיו מעסיקים בשחור. וכשאין עבודה בשחור כי אין מעסיקים שמציעים עבודה ובמקביל כל העובדים (כולל הזרים החוקיים) מקבלים שכר הוגן, אני חושב שבעיית המסתננים תיפתר. אין טעם להגיע למקום שאין בו עבודה בשחור אבל משתלם מאוד מאוד להגיע לישראל כעובד זר חוקי.
בעבר היו הפלסטינים. הם עשו את העבודות השחורות בשכר הוגן (מינוס). את הואקום של הפלסטינים מילאו המסתננים, הפליטים ומהגרי העבודה. ככה זה במדינה שעם כל הבעיות שלה היא מעצמה אזורית חזקה ועשירה ואם אני אריתראי או סודני ואני פותח מפה ומסתכל איפה המקום הנורלמי הכי קרוב, אני לא אבחר במצרים, ירדן או לבנון אלא אני אבחר בישראל. המוני עובדים זרים מעיד על חוזקה הכלכלי של המדינה, ושכר הוגן יסדיר גם את חוזקם הכלכלי של הישראלים.
אודה לך אם תסביר לי איך הגעת למסקנה שאני רוצה לייבא עניים? בגלל הניידות החופשית? הניידות החופשית היא כמובן עובדים זרים חוקיים (ועניים) שמקבלים בישראל שכר הוגן כי המעסיק לא מצא עובד ישראלי שיעשה את אותה עבודה.
עובד כסחורה שצריך להשיג עליה את המחיר הנמוך ביותר מול אדם שעבד וראוי לשכר הוגן – מה יהודי יותר?
כחוזר בשאלה שנשוי לתאילנדית, אני חושב ששכר הוגן זאת גישה יהודית יותר, אבל אולי אני טועה ואלוהים באמת רוצה שבני אדם ינצלו בני אדם אחרים ויתייחסו אליהם כאל סחורה.
אהבתיאהבתי
שכר הוגן.
פועלים מהשטחים שעבדו בבנין מישראל הרוויחו שכר גבוה ביותר מ 100% מהשכר בשטחים.
אותם פועלים הרוויחו 80% משכר המינימום הישראלי.
איפה נכנס ה"השכר ההוגן" כשמישהו מגיע מתאילנד לעבוד בחממה של מישהו שהגיע מרוסיה ומייצא את הפלפלים לנורווגיה במחיר גבוה לקילו ב- 50% ממחיר השוק הישראלי ?
יש רגולוציה, אכיפה ביקוש והיצע שקובעים את השכר.
במקום להשתמש ב"שכר הוגן" אפשר להיות ספיציפיים.
באופן אישי אני מעוניין להגיע למצב שבישראל, כל משפחה עם שני מפרנסים ו 2-3 ילדים תוכל לחסוך 30% מההכנסה החודשית. מטרה ברורה יותר.
אהבתיאהבתי
יון בקסדה ליד האסדה,
יש בינינו הסכמה גדולה ואי הסכמה קטנה וטכנית (אבל סביר שמהר מאוד נסכים גם שם).
ההסכמה הגדולה היא כמובן שכר הוגן. אני אוהב לראות שהרעיון המעורפל של שכר הוגן הופך אצלך לתכל'ס של 30% לחיסכון. יהיהו כאלה שיסכימו איתך ויהיו כאלה שתהיה להם הגדרה אחרת לשכר הוגן אבל לפחות זה דיון בונה שחותר למשהו.
אני לא מסכים איתך שיש רגולציה מספיקה במשק הישראלי, כי אם הייתה, בעיית בעלי ההון לא הייתה מופיעה. "פיקוח על המחירים" נשמע לך מוכר? זאת רגולציה אבל זה כבר מוקצה מחמת מיאוס ובוטל ואז מחיר הקוטג' קפץ בעשרות אחוזים. האכיפה של זכויות העובד בישראל זה בדיחה (ראה את כוחה של ההסתדרות) ואני חושב שתסכים איתי שיש לשפר את האכיפה.
אני גר בתאילנד מזה 8 שנים ואני רואה איך הקפיטליזם כאן עזר ליצירת מעמד ביניים רחב ויציב שמועיל לכל החברה התאילנדית (לפני 22 שנה, הרוב היו עניים ושכבה קטנה מאוד של עשירים מופלגים). אז לקפיטליזם יש יתרונות וחסרונות (ביקוש והציע) ולסוציאליזם שאתה מתאר (רגולציה, ואכיפה) יש יתרונות וחסרונות. אז עכשיו בוא נהיה חכמים וננסה לבנות משהו שיש בו יותר יתרונות מחסרונות. שכר הוגן הוא התחלה מצויינת.
אהבתיאהבתי
מכיוון שהפנתי אותי לתשובה שלך לחייל זקן אני אענה לך גם כאן
תפסיק להשוות את העובדים הזרים למסתננים – הם לא אותו דבר
עובד זר הוא בדרך כלל שבא לעבוד כאן כחוק במקצוע ספציפי שישראלים מעדיפים לא לעשות- יש מקצועות שעבורם מקבלים הרבה כסף- לרוב הם לא מתכננים להישאר- (וכהם כן זו יכולה להיות בעיה אבל זו לא הנקודה)
סיעוד של אנשים מבוגרים או אנשים עם נכויות למשל זה עבודה שיש בה הרבה עובדים זרים-
גם בניין- האם המצב אידאלי? לא אבל אי אפשר להשוות את זה לגונבי גבול מאפריקה שאין להם מקצוע או מה לחפש כאן.
הם בהרבה מקרים חסרי בית, ויש מעט מעקב אחריהם- הם פוגעים בצורה משמעותית בביטחון ובאיכות החיים של האזרחים בשכונות שבהם הם מתגוררים.
אתה אומר שאם היו אוכפים חוק של שכר הוגן אז הם לא היו באים כי אז לא היה יתרון היה להם יתרון על אחרים- זה טיפשי מכיוון שגם להעסיק אותם ב20000 שקל לחודש זה לא חוקי-
להעסיק אותם לשכן אותם להסתיר אותם- כל זה לא חוקי- הם מסתננים ואיום בפוטנציה לביטחון המדינה.
עבודה היא סחורה – העובד הוא – יש הבדל-
אתה בתור שכיר מוכר את העבודה שלך בתמורה לכסף.
לא ברור לי מה זה השכר ה"הוגן" הזה שאתה מדבר עליו.
אני די בטוח שיש להם בעיות- ביחוד עם מהגרים מוסלמים
זה ברור שעבודה בשחור היא חלק מהבעיה ואכיפה היא אכן חלק מהפתרון
אבל כך גם גדר וגירוש עובדים זרים
אם יותר פשוט יהיה למנוע מעובדים זרים להיכנס מכיוון שהם ידעו שרוב הסיכויים
שהם יתפסו ואז יכלאו בכלא אוהלים במדבר לחצי שנה ואז יגורשו בחזרה הבייתה- אז שווה לעשות את זה
עוד פעם- מה זה שכר הוגן?
למדינת ישראל אין אינטרס להכניס כמות גדולה של לא יהודים לתוך הארץ
לשום מדינה נורמאלית אין אינטרס להכניס כמות גדולה של לא בני אותו לאום לתוך המדינה
הסיבות הם מובנות ואין לי צורך לפרט אותם.
בן אדם לא מקים עסק כדי שמשפחה של מישהו אחר תחייה-
הרבה עסקים הם קטנים ונצאים באיזון עדין בין רווח להפסד- הם לא יכולים להעלות את השכר סתם כך.
וחוץ מזה (בפעם המיליון( העלאה כללית בשכר תגרום באופן ישיר להעלאה כללית במחיר)
שום דבר לא ישתנה חוץ מאינפלציה שגנוב בעצם מהחיסכונות של כולנו.
מה זה בדיוק שכר הוגן-
אתה כל הזמן משתמש בצירוף מילים הזה- אולי תסביר לי מה זה בדיוק שכר הוגן?
מה עושה שכר ללא הוגן?
אהבתיאהבתי
אחד אחר שלום,
הם כן. בהתחלה, את עבודות השירות ביצעו פלסטינים והיום את עבודות השירות מבצעים עובדים זרים ממקומות שונים בעולם.
אתה מדמיין את החוקיים כסוג של מקצוענים (חקלאות, בניין, סיעוד) אבל רובם המוחלט אינם עובדים מקצועיים. זה בדיוק כמו שהיה עם הפלסטינים: רובם היו לא מקצועיים והיו גם מקצועים בתחום הבניין למשל שבאו מחמולות של שיפוציניקים (כילד תמיד השתאיתי למה כל הערבים יודעים לשפץ ועברו עוד 20 שנה עד שפגשתי את האינטילגנציה הפלסטינית).
עכשיו בוא נסתכל יחד עם הנתונים.
העובדים הזרים מתחלקים ל-4 קבוצות:
1. עובדים זרים חוקיים: 75,000
2. תיירים שהגיעו לישראל כחוק ולא עזבו אותה: 95,000
3. עובדים זרים לא חוקיים (היו חוקיים אבל לא עזבו): 14,000
4. מסתננים: 60,000
סה"כ: 244,000 זרים, שמהווים 3.5% מתושבי מדינת ישראל (1/28) אותם 3.5 אחוז של הזרים מהווים אחוז נמוך יחסית למדינות מערביות אחרות שקולטות הגירה, עובדים זרים חוקיים, פליטים ומהגרי עבודה לא חוקיים (ויחד עם הפלסטינים הישראלים זה מזנק ל-23.5% ואנה אנו באים והסכנה הביטוחנית ושאר השטוית הרגילות). ישראל ממוקמת במקום ה-40 בעולם מבחינת קליטת פליטים.
אנחנו מגלים שהלא חוקיים (קבוצה 1+2+3) יוצאת 169,000 שמהווים 2.5 אחוז מאוכלוסיית ישראל. מתוך ה-60,000 פליטים, בין 80 ל-90 אחוז מהם באים מאריתריאה וסודן ואינם ברי גירוש (לפי אמנון בן עמי, מנכ"ל רשות האוכלוסין)
אז נשארנו עם 50,000 "שאינם ברי גירוש" ונוכל לגרש רק 10,000 מסתננים.
מה עושים עם ה-50,000 שאינם ברי גירוש? היה ניסיון של הממשלה לגרש 50,000 מקבוצה 2+3 כדי להקל על הלחץ אבל זה לא עבד כי הם כבר נהיו שקופים, כלומר נטמעו בחברה הישראלית ואינם בולטים כמו השחורים המסתננים. אז קמה זעקה גדולה (ומוצדקת) על גירוש עובדים שעושים רק טוב למדינה ולמעסיקים, אין בקרבם פשיעה, נולדו להם ילדים והבעיות הרגילות שהיו לנו בסיבוב הקודם כשניסו לגרש מתוך קבוצה 2+3 ושם העסק תקוע (ומאז מאשימים את התקשורת בכישלון פיתרון בעייית המסתננים על ידי גירוש לא-חוקיים מקבוצה 2+3).
שתי אנקדוטות שמדגימות את המצב:
בשנת 2011 גורשו מישראל 3,827 בני אדם, מתוכם היו רק 771 תיירים. כלומר מקבוצה 2 שהיא הגדולה ביותר גורשו הכי פחות.
כל הקיבוצים סירבו לקלוט פליטים שיעבדו כמתנדבים תמורת לינה ומזון.
כלומר "מבצעי הגירוש" שאתם קוראים עליהם בעיתון הם בסה"כ ויסות שלטוני של הביקוש וההיצע של העובדים הלא חוקיים ואח"כ הישראלים לא מבינים למה מבצעי הגירוש נעצרו. אני מקווה שלפחות אתה מבין שהכל כאן זה אינטרסים וכוח ולא אידאולוגיה.
אז מה כל זה אומר? זה אומר ששוק הלא חוקיים הגיע לרוויה.
אז עכשיו בונים גדר והתוצאה תהיה שימשיכו להגיע עוד שחורים, אבל הפעם הם יהיו 100 אחוז פליטים אמיתיים סובלים שכלא עדיף להם על מדינתם, וכמובן התקשורת תחגוג על סבלם, תתפתח "בעיה הומניטרית" בנגב והמוני שמאלנים לבנבנים שרוממות השיוויון בגרונם אבל שמעולם לא התעניינו במצבו החברתי של הנגב (עגום. תודה ששאלתם) יגיעו באוטובוסים ממוזגים להפגין מול "מחנות הריכוז" של הימין וכולם יגזרו קופונים פוליטיים וילכו הביתה. ההפגנות יתקיימו כרגיל בימי שישי, על מנת להרגיש מצפוניים "שהורגים את עצמם באוהלו של חופשת סוף השבוע". אני בהחלט רואה איך השמאל מרגיש בטבעיות שהוא מנהיג המחאאה החברתית ואני לא מפסיק לצחוק. הם בכלל לא שמאל (אחרת הם היו מזמן מגיעים לנגב להפגין) אלא עדת טהרנים שנהנים להרגיש מצפוניים. (ויש הסבר הגיוני למה שמאלנים מתנהגים ככה אם מישהו מעוניין לדעת).
אז מסתבר שגודל השוק של עבודות שישראלים לא מוכנים לעשת הגיע לרווייה ועומד על כ-220 אלף עובדים (האמת היא שהוא גדול יותר בגלל השבח"ים מהשטחים אבל זה נושא נפרד). הבעיה מחריפה משום שבניגוד לפסלטינים שבסוף היום (או השבוע) היו חוזרים הביתה לשטחים, עובדים זרים נוטים להישאר.
אז יש המון רעיונות: לפזר את קבוצה 4 ברחבי ישראל כמו את שלושת הקבוצות האחרות והבעיה תהפוך להיות שקופה, אבל לפזר שחורים מוסלמים ברחבי ישראל מעורר חלחלה בקרב ישראלים. (אחלה רעיון. לא ישים)
לגרש את 4 הקבוצות, לעשות שלום עם הפלסטינים ולחזור 20 שנה לאחור (אחלה רעיון. לא ישים)
לגרש את קבוצה 2+3+4 ולדאוג שקבוצה 1 (המתחלפת חוקית) תעזוב בסיום העבודה. (אחלה רעיון. מגיע מהמאכרים שגוזרים קופונים על הבאת עובדים זרים והחברים שלהם מש"ס. לא ישים)
לגרש את 4 הקבוצות מה שיגרום לדרישה עצומה לעובדים והמוני חרדים וערבים ימצאו עבודה (אחלה רעיון. לא ישים)
אז הרעיון שלך הוא לשים עליהם תווית של "איום לביטחון המדינה לגרש את כולם + גדר גבוהה תעצור אותם מלבוא. אחלה רעיון. לא ישים – ראה הערת מחנות הריכוז לעיל.
הרגע הראיתי לך שזה הפוך. למדינה, שמורכבת מהמוני עסקים קטנים שצריכים עובדים זולים כמו הפלסטינים בעבר, יש בהחלט אינטרס "להכניס כמות גדולה של לא יהודים לתוך הארץ". הייתי אומר שזה הכרח כלכלי של המדינה ועובדים זרים הם תוצאה מבורכת של כלכלה חזקה.
שטיפת המוח של בעלי ההון גורמת לך להאמין שזאת המציאות, ואני מנסה להראות לך שללכת בעקבות הכסף (במקום ללכת בעקבות האידאולוגיה) יביא לך תובנות מעניינות ותמונה רחבה יותר של מפת האינטרסים הישראלית.
הרבה ישראלים "מריחים" שעובדים עליהם, שזה הכל על כסף ולא אידאולוגיה ואני מנסה לשכנע שהם צודקים והריח גם מגובה בעובדות שפירטתי לעיל.
כמו שאתה שם לב, אני לא תוקף אותך על הדיעות שלך (חופש הביטוי וזכותך להחזיק בכל דעה) אלא מנסה להראות לך שתפיסת המציאות שלך ניזונה מבעלי אינטרס שרוצים לעצבן אותך כדי שלא תראה את הפן הכלכלי אל תפעל באמוציות נגד "הסכנה הביטחונית" ותיתן לשלטון את הלגיטימציה לעשות ויסות שוק קצר טווח ואלים של הלא חוקיים במקום לחשוב על פיתרון מערכתי.
יש לך רעיונות לפיתרון מערכתי של שוק העבודה בישראל?
יש לך רעיון מערכתי שישמור על זהותה היהודית של מדינת ישראל ויחד עם זאת יוכלו תושביה להרגיש בנוח עם עובדים זרים שהם תוצאה של כלכלה חזקה שכולם נהנים ממנה?
אני אתן לך 2 רמזים לרעיון כזה.
מתוך מגילת העצמאות: מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
רמז ראשון: חזונם של נביאי ישראל
רמז שני: "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים" (פרשת שלח לך)
ההמלצה שלי היא שתקרא את חזונם של נביאי ישראל. זה בעברית יפה אבל מובנת. בן גוריון קרא שם וקיבל השראה – תקרא גם אתה, ובגלל שאנחנו במאה ה-21 ואתה בחור אינטיליגנטי, אתה תקבל השראה לרעיונות יותר טובים משל בן גוריון שהתאימו לזמנו.
דיון לוהט ומתמיד בין ישראלים מהו חזונם של נביאי ישראל נשמע מופרך? ראה המחאה החברתית בקיץ שעבר שבהם המוני ישראלים התווכחו מהם אותם "יסודות החירות, הצדק והשלום, שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"
אני ממשיך לקבל השראה מחזונם של נביאי ישראל, אני תוהה מתי הישראלים יתחילו לקבל השראה מהנביאים של עמם, בלי לחשוש מדתיות או משיחיות, בדיוק כמו שבן גוריון והחלוצים הסוציאליסטים החילונים עשו לפני הקמת המדינה: קראו את התנ"ך בעצמם. הם לא חזרו בתשובה וגם לא נהיו משיחיים אלא עשו משהו ממש תכל'ס: הקימו מדינה. חילונית. (למה ישראלים נרתעים מהתנ"ך זה מאמר נפרד)
שכר הוגן או שכר שווה הוא רק חלק מפיתרון מערכתי.
לכן השאלה שלי אליך היא כזאת: מה אתה מנסה להגיד? האם הדיון בינינו הוא כלכלי? דתי? זהות יהודית של מדינה? ביטחון פנים? מדיניות הגירה? שוק העבודה? סכנה ביטחונית? הפחדים שלך? אתה יורה לכל הכיוונים וכך נראים דיונים ישראליים. רסס של סיסמאות. ונקעה נפשי כמו שאומרים.
אהבתיאהבתי
מרטין אני חושב שאני אנסה להגיב יותר בעומק למה שכתבת כאן:
———————————————————-
בתגובה למאמר של אורי רדלר, תרשו לי להראות את הקשר בין בעלי הון, עיתונאים ועובדים זרים (ואני אשתדל לכתוב בקיצור).
הדיבורים על זכויות בדרך כלל מקדימים את המהפכה-
הבטחות בחירות בדרך כלל מדברים על ערכים
איזה הבטחות בדיוק הימין נותן לנו?
מה פאשיסטי בשוק חופשי?
למה לימין זה "ערכים"
על מה אתה מדבר כאן?
אני לא יודע מה איתך אבל הלהט לשנות את העולם עדיין נמצא יחד עם רוב הסוציאליסטים
הם בדרך כלל החלק היותר יוני של הקשת הפוליטית.
זה שאתה מוכר וקונה מאומות אחרות לא אומר שאתה על – לאומי
הם רוצים סחר חופשי בין מדינות כי זה זול יותר- לא כי זה יוביל לעולם ללא אומות.
אני לא מבין-אתה אומר שהמצב הרצוי הוא שכל אדם יוכל להגר לכל מקום בצורה חופשית?
כל אומה שתרשה משהו כזה תחדל להתקיים .
המחיר של סחורה כולל בין השאר את המחיר של כל האנשים שעמלו כדי שתקבל את הסחורה הזאת-אם אתה רוצה לשלם להם יותר- הסחורה תהיה יקרה יותר ואז בעצם לא שיפרת כלום
כולם מקבלים יותר כסף אבל משלמים גם יותר על הכל.
אל תבלל בין עובדים זרים שאנחנו מביאים לכאן כדי לעשות עבודות שישראלים לא יעשו
(סיעוד צמוד למשל) מצב שבעצמו הוא לא אידאלי
לבין מסתננים לא חוקיים לאפריקה שבאים בלי עבודה צפציפית ןפשוט מתיישבים באזורים עניים בארץ ופוגעים האופן משמעתי באיכות החיים ובביטחון של האזרחים שם.
איך בדיוק בעלי הההון שולטים בפוליטיקאים?
איך בדיוק לדעתך צריכה להראות המערכת כדי שזה לא יקרה?
אם אתה מדבר על מהומות רוטשילד לפני שנה ותנועת אוקיפיי האמרקאית וכל זה – אז כן
לכולם יש יד מכוונת שמנסה לתפוס טרמפ על המשבר הכלכלי כדי להשיג הון פוליטי.
אין ממש צורך לעשות הפרדה בין ה צד המדיני לצד החברתי-
גם אם האנשים בעם היו בוחרים כך- ההנהגה לו- מי שמוביל את המהליכים ואת ה"מהפכות" האלו הם אנשי שמאל קלאסים (וחלק גדול הוא שמאל קיצוני למדי)
צריך להבין שברגע שארגון עובדים לא יכול בדרך כלל לדאוג לטובת כל מי שרשום לא-
ומנהיגיו פועלים בעיקר כדי להיבחר לראשות הארגון כדי לקדם את השאיפות הפוליטיות שלו
יש אנשים שמצטרפים לארגון עובדים בעיקר בשביל המטרה של קידום פוליטי כלשהו מעבר לאירגון.
כלומר- הם לא מלאכים והם לא רואים באנשים כבני אדם אלה כחיילים בקידום הפוליטי שלהם.
ודרך אגב
עזרה הדדית ספונטית חזקה יותר במקומות בהם אזרח לא יכול להגיד לעצמן- 'אני משלם מיסים למדינה כדי לעזור לאנשים האלו'
אהבתיאהבתי
אחד אחר שלום,
תקרא את התגובה שלי לחייל זקן כאן, זה יסביר לך הרבה דברים.
לגבי ערכים בימין: אני גדלתי באליטה של הציונות הדתית-לאומית (וחזרתי בשאלה) ושם כל הזמן מדברים על ערכים כמו חלוציות, לאומיות וציונות ושהשמאל שכח את הערכים "האמיתיים" ואימץ ערכים "זרים" כמו זכויות אדם. אני מנסה להראות את האבסורד, הן מימין והן משמאל, לשימוש במילה ערכים כביטוי של הבטחת בחירות כי התוצאה היא אינפלציה של זכויות אדם כערך מצד שמאל ואינפלציה של ערכים כמו לאומיות וציונות מצד ימין. לי זה נראה משונה להתייחס לזכויות אדם כאל ערכים ונראה לי משונה באותה מידה להתייחס ללאומיות וציונות כאל ערכים. אולי זאת הפרגמטיות שלי שעם ערכים, שהם בפועל הבטחות בחירות, לא הולכים למכולת. אז פחות "ערכים" ויותר תכל'ס פרגמטי, הן מימין והן משמאל, יועילו לדעתי לכולם.
בקיצור: בלי הון אי אפשר להיבחר ואז הפוליטקאי חייב למי ששם עליו כ"כ הרבה כסף. אז בפועל יש מאבקים פוליטיים שמאחורי כל צד יש בעלי הון שמצפים לתמורה עתידית. לאותם בעלי הון יש גם כלי תקשורת, אז הם מכסחים את הפוליטיקאים הסוררים שמגלים התנגדות לבעלי ההון. זה נקרא להחזיק אותם בביצים.
ועכשיו בהרחבה – מתוך מגילת העצמאות האמריקנית (שנת 1776):
"מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהם הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר. כדי להבטיח זכויות אלה מוקמות בקרב בני האדם ממשלות, השואבות את סמכויותיהן הצודקות מהסכמתם של הנשלטים, ובכל פעם שצורת ממשל כלשהי הופכת הרסנית ביחס לזכויות אלה, הרי שזכותו של העם לשנותה או לבטלה, ולהקים ממשלה חדשה, שיסודותיה מושתתים על עקרונות אלה"
יפה ושיוויוני, נכון? אבל חלק ממנסחי ההצהרה היו בעלי אדמות והם חששו שהעם ירצה את חלקו ולכן הם עשו משהו נורא פשוט כדי לשמור על האינטרסים שלהם: בית נבחרים (קונגרס) וסנאט. בארה"ב יש 50 מדינות, בקונגרס יש 435 חברים אבל בסנאט יש רק 2 נציגים כל מדינה, כלומר רק 100 חברים בסנאט.
ב-1776 היו רק 3 מיליון אמריקאים ולכן קל היה להיבחר לקונגרס ללא עזרת בעל הון כי השטח שהיית צריך לכסות היה קטן עם סבירות גבוהה שהאזרחים יכירו אותך. כך יכלו בעבר גם העניים להיבחר לקונגרס. כדי להיבחר לסנאט יש לכסות שטח עצום של מדינה וכאן המועמד חייב להיות בעל הון או נתמך על ידי בעל הון כדי לממן את הקמפיין באותה מדינה. כך שמרו בעלי ההון על האינטרסים שלהם עד היום. הסנאט פשוט מונע כל רפורמה שתפגע בעשירים.
השתכנעת שבעלי ההון מחזיקים את הפוליטיקאים בביצים או שצריך להרחיב?
ההתייחסות שלך למחאה החברתית ולועד עובדים היא תמוהה בעיני, אבל קודם בוא נגיע להסכמה בנושאים הקודמים.
אהבתיאהבתי
אולי אני אגיע גם לזה
ציניות שכזאת- לא תוביל לשום דבר טוב- לרוב הגופים הפוליטים יש איזשהו סט של ערכים שבאופן כללי מתאר מה הם מייצגים- במפלגות זה עוזר לך להחליט למי לבחור- מי הכי מתאים לייצג את הערכים שלך- בניגוד למה שצינקן אולי יכול לחשוב- מפלגות במדינות לא מושחטות הם אירגון ללא מטרות רווח-הם לרוב משרתים או את האידאולוגיה של המפלגה או את האגו של חבריה.
כמובן שיש מפלגות שבוגדות בערכים שהם כביכול מייצגים-(ראה קדימה שלא ברור איזה ערכים היו לה)
אבל זה לא אומר שהכל רעש וצילצולים.
'פרגמטיות' צריכה לשרת ערכים- אחרת מה זה פרגמטיות?
יש ערך של חיי אדם- אם לאף אחד לא היה אכםת מחיי אדם-כולל אלו של עצמו- אז לא היינו מקימים מדינה- מחזיקים צבא וכל שיקול פרגמטי אחר- אז שאנשים ימתו -אז מה?
לאף אחד לא היה אכפת מהכלכלה ומחוקים- אם כבוד האדם וחירותו לא היו ערכים שרוב המפלגות בארץ מקבלים.
אתה חוזר על עצמך- כבר ענית לך בנושא הזה:
דבר ראשון – כאן זה לא ארה"ב
-דבר שני – כשאתה מדבר על ארצות הברית אתה שוכח שמול "בעלי ההון" יש גם את ארגוני העובדים הגדולים שתרמו יותר בבחירות האחרונות בארצות הברית מאשר כל התאגידים והאנשים הפרטיים- דבר שני- בעלי ההון הם לא איזה קבוצה אחת גדולה ומאוגדת של מליארדרים שיושבים בחדרי חדרים ומחליטים איזה מדינה ערבית ארה"ב הולכת לתקוף בשביל הנפט.
הרבה מהם אנשים פרטיים שתורמים לפי הערכים שלהם ולא לפי אינטרס כלכלי.
אני אתנסח מחדש
ועד עובדים- התארגנות עובדים היא לא בהכרח דבר שלילי בכל מצב ומצב- אבל יש הרבה דברים רעים שקורים בגלל התארגנות כזאת.
סיאוב פוליטי- מי שמנהל את הארגון לא פועל בשביל העובדים אלה ב שביל לצבור כותרות ולהצבור הון פוליטי בשביל בחירות כלליות או מקומיות.
העדפת קבוצה אחת על השנייה- הארגון מייצג כמה סוגים של עובדים ופועל באון שפוגע בקבוצה אחת לטובת השני (במיוחד במצבים שתמיד יהיה לו רוב)
פגיעה בשרות-ארגוני עובדים יכולים לפעמים כאשר מדובר בחברה ממשלתית להשיג דכר יותר מהוגן לעבודים שלו
ולמנוע תחרות ,התיעלות או הפרטה של המערכת- התוצאה היא שירות גרועה לכל המדינה.
ו
לכן צריך למתתן את הכוח של הארגונים האלו .
המחאה החברתית היא הפנניג אחד גדול בעידוד ארגוני שמאל ותקשורת רודפת פרסום.
והעם ברובו הבין את זה( כולל הרבה מאלו שהשתתפו בהפנניג הזה)
אהבתיאהבתי
אחד אחר שלום,
עניתי לך כאן
אהבתיאהבתי
קצת מאוחר, אך אתקן את מרטין. עד שנות העשרים של המאה הקודמת הבחירות לסנאט נעשו ע"י בתי הנבחרים של המדינות, ולא בבחירות ישירות. חלק גדול מהשחיתות, היתה בבתי הנבחרים של המדינות. הם היו מכריעים בעניינים הכלכליים, ולרוב נשלטו בידי התעשיה המרכזית במדינה. רוב הנבחרים הגיעו ממחוזות "בטוחים", וברוב המקרים בירת המדינה היא עיר קטנה יחסית, שלא חשופה לציבור. היה זה מהלכים רפורמיסטים, ביחוד של תיאודור רוזוולט, שהצליחו ליצור כח נגד של השלטון הפדרלי אל מול ה"ברונים השודדים".
אהבתיאהבתי
ואני לא מבין מה ההתלהבות הגדולה הזאת מתומס פרידמן , זה בסך הכל נחום ברנע באינגליזית . נתניהו יותר גרוע מהדיקטטורים ? להזכיר לכולם , הקואליציה הרחבה שלו היא כשרה לחלוטין לפי חוקי מדינת ישראל , שהם חוקים דמוקרטים , להבדיל מדיקטטור שעולה לשילטון על פי חוקים אנטי-דמוקרטית . כמו שאמרתי כאן בעבר, מי שאשם באופוזיציה המזערית הוא מחנה השמאל בעצמו שלא גרם לאנשים להצביע לו בבחירות .
אהבתיאהבתי
אנטי דמוקרטית=אנטי דמוקרטים
אהבתיאהבתי
שואל דרור "נתניהו יותר גרוע מדיקטטורים ?", אך זה לא מה שפרידמן כתב לא בתרגום ולא באנגלית. זה אפילו לא מה שוולווט כתבה, על אף שאני חושד בה, שבניסוחה התכוונה להפיל בפח דרורים למינהם. למה ולווט שונאת את דרור. קצת רחמים.
אהבתיאהבתי
אמירה כמו "לנתניהו יש יותר כח מלדיקטטורים" היא אמירה שלא משתמעת לשני פנים . המטרה שלה היא להשוות את נתניהו לדיקטטורים , שהרי אם לא אז בשביל מה היא נאמרה . וחשבתי שפרידמן מתעסק רק בסיכסוך הישראלי-פלסטיני, מה אכפת לו פתאום מעניינים פרלמנטרים פנימים , תכף הוא גם יכתוב טור דעה על אבי לוזון .
אהבתיאהבתי
תאר לך שהעמוס והעוז היו עומדים בראשות מפלגה שרוצה להחזיר שטחים וירושלים תמורת שלום ומרכיבים קואליציה של 89 חכי"ם.
איסה כיף היה לנו פה ?
מחמאות מכל הכתבים, גדעון לוי צובע פסים, פרידמן מצטלם עירום בתוך חבית של צו'לנט, קלינטון עושה עיניים למגישות היפות שלנו.
כמה שלום היינו מקבלים- ווא ווא.
ישר היו מחזירים את יהודה היס לטפל בעומס.
אהבתיאהבתי
There are Arab dictators who didn’t have majorities that big after rigged elections. What is unclear is whether Bibi assembled these multitudes to be better able to do nothing or be better able to do something important to secure Israel’s future
משתמע לפן אחד, הוא לא מבקר את עצם הרוב, או רומז לאי חוקיותו, הוא שואל מה מתכוון לעשות עם הרוב. משא ומתן, הפצצה או השבת מכבי פ"ת לליגת העל.
אהבתיאהבתי
אתה שוב מתמם.
אהבתיאהבתי
אוף, שוב הדרדרנו בפיז"ה.
אהבתיאהבתי
אין בעייה אני בעד להעביר את כולם לשכונה שבה הנורית הזאת גרה(אני מניח שזה לא נווה שאנן) אולי אחרי שהיא תעבור מתפקיד המסקרת לתפקיד השכנה היא תדבר אחרת .
אהבתיאהבתי
כן והן גם ממש אכלו אותה בגלל זה. שבדיה עד היום מלקקת את הפצעים מכל החרמות והסנקציות שהיא חטפה בעקבות זה…..
אהבתיאהבתי
אני בעד להעביר את דרור לבלוג אחר, אז מה, ככה זה זכויות אדם, מגיעות לפליטים, ולמעלי הודעות מהגיהנום.
אהבתיאהבתי
סלאמתק, כמו פלורליסט אמיתי. כולל סובלנות, קבלת האחר וכל הלשלשת. בשבוע האחרון הצעת לסלק מכאן שלושה ניקים שחושבים אחרת ממך כי הם מפריעים לשיעור. טול קורה ודפוק אותה בראש. אולי תבין איך נראות הססמאות שלך ממעוף היונה.
אהבתיאהבתי
השמצות, יש עשרה, שהיתי ממליץ להם על חל"ת, אך לסלק, לא דרכי. לינקים בבקשה.
אהבתיאהבתי
תראה מזה. שוב יצאת אורן. איך.
-איך בלי בושה אתה מצרף קישורים בתגובות לאחר שהצהרת שאתה לא טורח להכנס לקישורים שטרחתי להביא במיוחד בשבילך ?
אהבתיאהבתי
לינקים או ש..
אהבתיאהבתי
יונה התאבד זמנית, וניצלתי את המנוחה, לזכרונות מפאב לסל. והנה שלושה הניקים שחיפש.
קייב, דרייק והרפר.
למגינת ליבה של ולווט, ניק קרשאו לא עבר את הקאט.
אהבתיאהבתי
האם זה הסוד של בעלת הבית?
אהבתיאהבתי
לא, הסוד שלה גרנדיוזי פי כמה, אך כאמור סוד. באשר לתופעה שקישרת, ידוע, כלל לא קשור ליוגה. יכול לקרות במגוון רב של פעילויות. אבל מדי פעם מאווררים את הנושא. הדיילי ביסט של טינה בראון ציטט בלוג, ממש פלא, וסמדר שיר משתמשת בטרוליות הזאת בידיעות.
יש את הסיבות הרגילות לתרגל יוגה, לא כאן המקום לפרטן.
אהבתיאהבתי
נכון, 11 שנים אני עושה יוגה ולא שמעתי על כך.
וכמו שאמר אורן, היתרונות רבים.
אהבתיאהבתי
את עדיין לא נשמעת מספיק רגועה, תנסי עוד 11 שנים .
אהבתיאהבתי
ולווט, שמרי על דרור, על אף בדיקת הגבולות שלו. סוג של תכשיט, כמו סיכת ביטחון מימי תפארתך הפאנקיסטית.
אהבתיאהבתי
כרגיל דרור, הקשר בין מה שאני כותבת לבין התגובות שלך הוא השימוש באותיות האלף בית.
כמובן שאמשיך לעשות יוגה כל כמה שאוכל. אני לא צריכה את עידודך הנועד להרגיע אותי. זו לא מטרת היוגה, זו אמירה התואמת את התפיסה המעוותת שלה בקרב ההדיוטות.
אהבתיאהבתי
אמריקנס…ממשיכים להדהים בתבונתם הצרכנית. אם יכתבו להם בעיתון שמקבלים אורגזמה מאורנג'דה הם יהפכו למכונות גרעפסים. כן, מי הזמין אורנג'זמה ?
אהבתיאהבתי
יש בארה"ב עיתון ועוד איזה חצי בלוג, מדי פעם אפשר לדלות מהם ידיעה לשמחת המתנשאים הישראלים. הם למעשה יוצאים מוגבלי התבונה בשיטת המעבר מהפרט אל הכלל האוטמטית שלהם.
אוי לא, גם אני נפלתי בכך. תיקון, הכוונה רק ליונה, שאר הישראלים פרס נובל.
אהבתיאהבתי
סקרנות גרידא.
את ערה ב-3:30 או שהשליח העיר אותך כשהשליך את העיתון?
אהבתיאהבתי
אני לא ערה כל יום ב-3:30, אך לעתים כן.
לא, זה לא השליח.
אהבתיאהבתי
איתמר ב"ז כותב בעין השביעית על הדקירה בבאר שבע. מסתבר שהנרצח היה הראשון שהשתמש באלימות והרקע המקצועי שלו אינו תואם למה שסיפרו לנו:
הייתכן שלא כל חבורת נערים שמרעישה בגן ציבורי היא כנופיית מרצחים?
אהבתיאהבתי
אני לא רואה איך זה מערער את המסקנה שחבורת הנערים אשמה באירוע הקשה, או שבגדול יש לשאוף נגד התקהלויות של בני נער רעשניים במקומות מגורים בשעות הקטנות של הלילה. זה סך הכל אומר שהעיתונות לא רוצה לבלבל אותנו עם סיפור מורכב מדי חלילה.
אני חייב לומר שלכל אורך הדרך, ובמיוחד שהתפרסם הסיפור שהנרצח היה חלק משלישית חברים ששניים מהם (כולל אותו) נרצחו, חשדתי שיש בו עוד משהו.
אז מה? אז אם הוא עבריין לשעבר מותר להרעיש לו עד שתיים בלילה? מותר למשטרה להתעלם מקריאותיו? מותר לדקור אותו בחזה אם הוא נוגח בך? אני לא מבין איך זה משנה את המסקנה מהסיפור.
אהבתיאהבתי
ההרג בוודאי שאינו מוצדק אבל לא היה כאן רצח בדם קר אלא עימות אלים בין שני עבריינים מועדים ואין לגזור מכך על כל מעשה משובה של נערים משועממים.
אהבתיאהבתי
זה גם לא נכון. על הנסיבות אין מחלוקת – עבריין אחד ישב בחבורה, שתה עישן צעק וניפץ בקבוקים. ה"שני", לדבריך, ירד למטה כדי להפסיק הפרעה למנוחתו. אז נכון שהוא נגח (ובכלל ירד למטה, שזה משהו שאני למשל לא הייתי עושה) אבל זה רחוק מלהיות מקרה שאפשר לפטור ב"ויכוח בין עבריינים".
אהבתיאהבתי
בעניין הזה אני לא חולק עליך. הבעייה שמציף איתמר ב"ז היא הסתרת מידע על ידי העיתונאים הפליליים שהביאה לפרץ של מאמרים פובליציסטיים חסרי שחר.
אהבתיאהבתי
העובדה שהעתונים מסתירים את העבר של ויכמן ואשתו היא בזיונית. ברור שמאחוריה יש חישוב שהקורא הממוצע מזדהה עם ספור על אב לילדים קטנים בשכונת מעמד בינוני שנרצח כשהוא מבקש שקט מילדים בגינה. סיפור על עבריין אלים שנרצח כשהוא הולך מכות עם עבריין אחר בגן הציבורי, זה ענין אחר, שמוכר הרבה פחות עתונים.
אהבתיאהבתי
זה טור גדול, אבל ולווט הזכירה אותו במעלה הפוסט
אהבתיאהבתי
זכור לי שכבר בכתבה המקיפה הראשונה על ויכמן (בידיעות?), הזכירו את עברו האפל קמעא, אך לא פירטו.
אהבתיאהבתי
העניין מוזכר בפוסט.
אהבתיאהבתי
מתנצל, צריך להיזהר בקריאה מרפרפת.
אהבתיאהבתי
הקונטקסט נקבע בשלב מוקדם, והטורים עברו למוד "זה יכול לקרות לכל אחד", ורפרפו על העובדות. זכור לי סרט תעודי על ה"ניו יורק פוסט" בו מתאמצים הכתבים לבדוק לפני הדד ליין, אם הנרצח ברכבת התחתית הוא נורמטיבי (כותרת ראשית) או בעל עבר (אולי עמודים אחוריים).
פשע עם נרטיב כזה תמיד חביב על טבלואידים.
אהבתיאהבתי
לגבי העמדה של אורי רדלר, העובדה שעמדה כתובה באופן חתרני, קונספירטיבי ופרובוקטיבי, אינה פוטרת אותה מן הדרישה לביסוס מינימלי. הדברים אמורים ביתר שאת כשמשהו נכתב בצורה כל כך נחרצת ומתנשאת ("ילדים"), שעומדת בהיפוך גמור לביסוס שלו.
לשכת עורכי הדין היא גילדה מקצועית שפועלת ממטרות השונות לחלוטין מאלה של ארגון עובדים, ולטובת האינטרסים של חבריה, והמעסיקים והעשירים שבהם בעיקר. מה לה ולארגון עובדים, לרדלר פתרונים.
כיוון שהדוגמא המרכזית שניתנה בתגובה של רדלר כשלה (או קרסה תחתיה ברעש רב כפי שאנחנו אוהבים לכתוב) לא נותר מהתגובה כולה יותר מדי חוץ מבדל שמועות וסיפורים שאינם תומכים בטענות המופרכות.
ארגון עובדים שואף לקבוע מחיר מינימלי לעבודה. אם צריך עובדים נוספים במחיר הזה, הם יועסקו בו. פרי לנסרים הם עיוות של שוק העבודה שנובע ממעסיקים חמדניים, ממגבלות תקנים ומאנשים עובדים שאין להם ברירה. זו תופעה שמתקיימת בשוליים אבל לא תופעה שיש לשאוף לקיימה.
ככל שמעסיק מאורגן צריך עובד נוסף, וזו במקרים רבים שאלה אמפירית אם הוא צריך או לא שאינה מושפעת בהכרח ממחיר העבודה, הוא ישכור אותו, אבל במחיר שנקבע עם ארגון העובדים בהסכם הקיבוצי.
בשוק העבודה אין תחרות בין עובדים על מי מבקש את השכר הנמוך ביותר ו"זוכה" בזכות להיות עבד למעסיק. זו רטוריקה קפיטליסטית קיצונית, שרחוקה מלהיות מקובלת בכל מקום שהוא שאני מכיר לפחות.
ולגבי החידושים וההתייעלות. כאשר התייעלות היא שם מכובס ל"נזרוק כמה עובדים, הנותרים יעבדו הרבה יותר קשה באותו שכר ובעל הבית ירוויח יותר" ארגון העובדים נגדה. כשהיא כורח, אין לבעל הבית שותף רצוי יותר מאשר ארגון העובדים.
ארגון העובדים לא מתנגד לחידושים, ולראיה, חלק מהמפעלים המתקדמים ביותר בארץ מאורגנים. יחד עם זאת, אם כתוצאה מהחידושים תכולת העבודה עולה, ארגון העובדים ידאג לשינוי מתאים בשכר. אם המעסיק נמנע מלהכניס את החידושים כי הוא חושש מהשינוי בתקורות השכר, זב"שו, ואין סיבה להאשים בעניין הזה את העובדים.
אהבתיאהבתי
המאה ה19 כבר מאחורינו. כפרילנס שגם מרבה להעסיק פרילנסרים אחרים אני חייב להתוודות שאחת הסיבות שבחרתי בצורת ההתקשרות הזו היא חמדנות שמאפשרת לי לגבות מחירים מופרזים כאשר הלקוח (המעסיק החמדן, בלשונך) במצוקת עמידה בלוח זמנים. איגודי עובדים הם בעלי כח רק כאשר הם שולטים במונופול ממשלתי. הדוגמאות ידועות לכולם.
אהבתיאהבתי
אל תתן לי להפריע לך לשאוב את תפיסת המציאות שלך מהעיתונים שאתה כל כך אוהב לבקר בכל נושא (חוץ מבנושא הזה שבו אתה שואב את הבון טון שם בצמא). חוץ מהרכבת-נמל-דואר יש עוד כמה אלפי ועדי עובדים במדינה הזו, חלקם במפעלים מתקדמים המצויים בתחרות עזה בארץ ובעולם. כמו ברכבת-נמל-דואר גם הם במפעליהם דואגים להקצאת משאבים שקופה וצודקת יותר לטובת העובדים ובמקרים רבים גם לטובת המפעל.
מוסד הפרי לנסר הוא עיוות – אין לי מושג מה אתה עושה – ולכן קשה לי להתייחס, אבל דרך המלך היא קבלת שכר הוגן על עבודה הוגנת, כעובד. המוסד הזה שהופך עובד ל"ספק שירותי עבודה" הוא התחכמות שנועדה לנצל עובדים ולמנוע מהם זכויות שמוקנות להם בחוק. לא פלא שבית הדין לעבודה פועל לחיסול העניין הזה.
אהבתיאהבתי
אני מחדד, רק למקרה שאנחנו לא מדברים על אותו הדבר. ככל שבפרי לנסר אתה מתכוון לקבלן – ספק שירותים אותנטי – אין לי טענה. עמדתי מתייחסת לעבודה בתוך ארגון שנמכרת כנגד חשבונית – כמו כתב מתוך שורת כתבים שכולם מקבלים שכר ורק הוא מקבל תשלום עבור שירותים.
אהבתיאהבתי
מה זה שכר הוגן ואיך הוא נקבע? האם השכר של מסי הוגן?
מה לגבי אלו שגובים שכר לשעה כמו עורכי דין ופסיכולוגים? איך ניתן לקבוע את שכרם לשיטתך?
בשרות שאני מספק התשלום מותנה בעמידה באבני דרך האם ניתן להתנות כך תשלום לשכיר?
אהבתיאהבתי
שאלת על עורכי דין – אז קל לי לענות. משרדי מעסיק עו"ד שכירים. זה אומר שהוא מתמחר את השירות המשפטי שהוא נותן לפי שעות או לפי כל פרמטר אחר – ומההכנסות הוא נותן משכורת קבועה חודשית וסדירה לשכיריו. הם לא שותפים בהכנסות, ולכן אין שום סיבה לגרום להם להיות שותפים בסיכון שלא יהיו כאלה, או בתקופות שיש בהן עליות וירידות הכנסתם לא אמורה לעלות ולרדת עם המשרד.
אתה לא מספק לי מספיק מידע. ככלל -גם אם תשלום עבור אבני דרך הוא הכנסה של העסק שלך, הייתי מצפה (אם אתה שואל אותי מהו שכר הוגן והעסקה הוגנת) שתשלם שכר חודשי וסדיר בין אבני הדרך, ולא רק עם קבלת הכסף. אם אבני הדרך מביאות איתן בוננזה משמעותית אפשר לגשר באמצעות אשראי או בכל דרך אחרת.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי כיצד ניתן לשלם משכורת כאשר אין הכנסה. העולם שאתה מתאר הולך ונעלם. בעולם דינמי שבו עסקים משתנים בקצב מהיר לא ניתן להבטיח העסקה רציפה.
אהבתיאהבתי
לא היתה לי כוונה לביקורת אישית, בטח לא על סמך מידע כל כך מועט.
העולם שאני מתאר נמצא בתנועת מטוטלת, ועכשיו דווקא מסתמן שהוא נע לכיוון שלי (במקום שבו היה במשך 35 שנותיה הראשונות של המדינה), אחרי שנים רבות של חזירות קפיטליסטית שמשלה בכיפה.
סולידריות היא דבר נהדר. תחשוב שהיינו מצליחים לאגד את כל צרכני פרטנר, או סלקום, או שופרסל, באופן שבו כולם ימלאו אחר מצוותיו של יו"ר האיגוד. אילו מחירים מופלאים היינו משיגים מהשודדים הללו. איזו תנועה של כסף מכיסם לכיסנו, בדרך של צמצום שורת הרווח. כל המוספים הכלכליים היו יוצאים מגדרם מהתפעלות.
אבל כשהעובדים של אותם טייקונים עושים את אותה פעולה ומניידים את אותם כספים, בדרך של התאגדות שמשפרת להם את כח המיקוח, כולם נוחרים בבוז כמוך ומוציאים את המנטרות השחוקות על עובדי הנמל, מארקס והמאה ה19.
אהבתיאהבתי
תודה רבה לא.
אני מעדיף את השוק שלי חופשי אם לא אכפת לך.
וזה לא הקפיטליזים החזירי שאחראי למשברים בעולם בשנים האחרונות – זה בדרך כלל ממשלות וארגונים פוליטים.
קפיטליזם הוא לא השקפת עולם אלה חלק מהחוקים של כל מערכת פיננסית שמשתמשת בכסף.
כוחות השוק תמיד יהיו קיימים וכך גם חמדנות.
קפיטליזם חזירי קיים גם בממשלה שלא מתערבת בכלל בשוק וגם בשוק שנשלט לגמרי על ידי ממשלה
-זה טבע האדם- השאלה היא רק איך לנתב את הטבע הזה הכי טוב.
אהבתיאהבתי
אתה צודק. הבעיה היא שישראל אינה שוק חופשי אלא הוא נשלט על ידי מספר קטן של אוליגרכים.
ההון-עיתון-שלטון שוטף לך את המוח שיש תחרות חופשית. בפועל אין. אודה לך אם תעדכן אותי כשהמשק הישראלי נהיה באמת חופשי. תסתכל על המציאות לפני שאתה זורק סיסמאות.
אהבתיאהבתי
כשמדובר בפרילנסרים בתוך אותו ארגון – זה עוול. גם חברות כוח אדם שמשכירות גולגלות מעלות בי בחילה ועסקים וארגונים שמשלמים שכר מינימום צריך לסגור אתמול. בדיוק כך מנציחים עוני.
התופעה תתרחב כחלק מהתמסמסות המסגרות ורמת התחרות בכל התחומים. (שזינקה הודות לאינטרנט והכפר הגלובלי). זה לא משנה אם אנחנו בעד או נגד, המקרים שמישהו הסתדר בג'וב בבנק ויצא משם בגיל 65 הולכים ומתעטים. לוועדים בכל המקומות צפויים ימים קשים.
אהבתיאהבתי
הערות לעניין ועד עובדים. אופי פעילות הועד נגזרת ממקום העבודה.
למשל: תנובה הייתה עד להיום מקום עבודה מאורגן והיה שם ציוד מהכי
מתקדם. במחלבה שוודית, נורווגית, דנית ככלל העובדים מאורגנים
והציוד עדכני. במצרים אין ועד ושיטות הייצור חלב כבימי הביניים. עלות
עבודה גבוה יוצרת לחץ למיכון והתיעלות אמיתית, לא רק בפיטורים.
עובדים בשכר רעב מונעים מיכון וחידוש ציוד, אם זול להעסיק בני אדם
אז לא צריך מכונות. ועדים בעולם קבעו נורמות כלליות למשק 8 שעות
עבודה, שבת, תשלום שעות נוספות, חופשה שנתית בתשלום. ללא ועדים
נורמות אלו נשחקות מהר, ישראל היא דוגמה לכך. ועדים קבעו נורמות
לתשלום שכר, מיד בתאריך מוסכם, הנסיון מוכיח שלפרילנסרים יש בעיות
בעניין זה. ועדים גם לוחצים לבטיחות בעבודה.
אהבתיאהבתי
עו"ד מורג,
מפליא שאתה מוצא הבדל כה גדול בין גילדה (איגוד בעלי מלאכה או מקצועות חופשיים) לאיגוד עובדים. מפליא עוד יותר שאתה מציג כדוגמה עיקרית להבדל ביניהם דווקא את נקודת הדמיון המרכזית ("[ה]גילדה… פועלת… לטובת האינטרסים של חבריה, והמעסיקים והעשירים שבהם בעיקר.").
גישתך תמוהה במיוחד שכן עד היום נתפשו כל ההיסטוריונים בתחום לסברה כי איגודי העובדים הם היורשים המובהקים של הגילדות וחולקים עמן לא רק מטען גנטי משותף כי אם גם קווי אופי מובהקים (הניכרים במיוחד במה שמכונה "איגודי בעלי מלאכה" – בלעז, Craft unions). למעשה (ולדוגמה) איגודי העובדים הראשונים בארצות-הברית היו גילגול ישיר של גילדות, כמו איגוד הסנדלרים של פילדלפיה (1799), ארגון הקורדובנים (יצרני נעליים), הכובענים והחייטים.
טיעוני המרכזי היה כי איגודי עובדים מבקשים, מטבעם, לקדם את מטרות החברים בהם ולדחוק את רגליהם של מתחרים. הצבעתי על-כך כי זה היה דפוס הפעולה שלהם לאורך השנים וכי מטרתו הראשית של איגוד עיתונאים תהיה, בהתאם, לקדם את מטרות חבריו (לדוגמה, במניעת פיטוריהם של חברים בארגון) ובאמצעות דחיקת רגליהם של החלשים.
טענותיך מאשרות את דברי. פרילנסרים יש לסלק, אתה טוען, כי הם תופעה לא מוסרית ("עיוות של שוק העבודה שנובע ממעסיקים חמדניים, ממגבלות תקנים ומאנשים עובדים שאין להם ברירה") ואילו עובדים חדשים אין לשכור אלא בשכר "שנקבע עם ארגון העובדים בהסכם הקיבוצי." ההנמקה המרכזית שלך, בשני המקרים היא שביקוש והיצע אינם קיימים בשוק העבודה. הטיעון הזה מפתיע למדי – לטעמי, במיוחד בהתחשב במקורו – שכן גם כאן שותפים כמעט כל בעלי המקצוע בתחום (כלכלנים) לקביעה הברורה כי כללי ביקוש והיצע קיימים בשוק העבודה ומכתיבים את התנהגותם של מעסיקים ומועסקים כאחד.
שכרם של עיתונאים ירוד כי יש בתחום זה היצע גדול (של כותבים), ביקוש מצומצם (של מעסיקים) וקהל צרכנים (קוראים) שבמקרים רבים אינו מוכן לשלם מחיר גבוה יותר (או בכלל) תמורת מוצר (כתבות) באיכות גבוהה יותר. איגוד עובדים אינו יכול לשנות את תנאי הבסיס של השוק, אבל הוא יכול לנסות לפעול לאבטחת מקום העבודה עבור חברי האיגוד, תוך מאמץ לדחוק את רגליהם של כל השאר. מאחר שחברי האיגוד לא יוכלו לבצע את כל העבודה בעצמם, נגזר באופן טבעי מכך שאיגוד עיתונאים יהיה חייב לחבוק מיעוט מיוחס, שיעלים עין (כפי שעושים כל איגודי העובדים) מקיומו של פרולטריון בתנאי העסקה ירודים.
אהבתיאהבתי
תשמע, הצלחת, זה ההסבר הכי משכנע שקראתי עד כה מדוע עלי למהר ולהצטרף לארגון העובדים.
ראשית היטבת להסביר מדוע הארגון יפעל לקדם את מטרותי.
אחר כך היטבת לנתח את מצב שוק התקשורת כשהמסקנה היא שבקרוב המו"ל יפטר אותי כי השכר הנמוך שלי גבוה מהשכר שיקבל מחליפי, הפחות מנוסה והפחות מוכשר.
אז אם אני רוצה להישאר במקצוע, הארגון זה הסיכוי היחיד שלי.
ועל הדרך, זה גם הסיכוי היחיד של הקוראים לקבל עיתון טוב יותר.
אהבתיאהבתי
שני כשלים מרכזיים בטיעון שלך:
1. הטענה שלך שגילדה=איגוד עובדים ולכן איגוד עובדים מתעלמת מן העובדה ששלא כמו באיגוד הבורסקאים במאה ה 19, מחסום הכניסה לארגון העיתונאים הוא חתימה על טופס ותשלום כמה גרושים מדי חודש מהשכר. לא צריך לשמש כשולייתו של בורסקאי, לא צריך להשקיע את מיטב מרצך וחייך כדי להשתייך לאותו ארגון שידחוק עבורך את ה"מתחרים". אז קודם שנפנה לשאלה מיהם ה"מתחרים" והאם מקובל לדבר על תחרות באספקת שירותי עבודה, נעמוד על העובדה הפשוטה שגם בפני ה"מתחרים" עומדת הברירה לחתום על אותו הטופס ולשלם את אותם הגרושים ולהשתייך לאיגוד, שידחוק עבורם "מתחרים" עלומים אחרים.
2. לא אמרתי בשום מקום שפרילנסרים יש לחסל. אם בעקבות הסדרת הענף הם יועסקו כעובדים אני אברך על כך. אמרתי שפרילנסר זה מונח מצוי, לא רצוי, ואני לא מוצא צורך מוסרי או אחר להוסיף ולהנציח אותו.
3. עוד טעות בדוגמא שלך היא בשיוך שאתה עושה בין התימות ההסטוריות לבין המציאות כפי שאתה רואה אותה. ה"מתחרים" שיחסום איגוד העיתונאים, בהנחה שיחסום, לא יהיו עיתונאים. כלומר, אם הפרילנסר דהיום הוא עיתונאי, סביר להניח שהאיגוד ישפר את מצבו. אם הוא נגר שמפרסם בYNET טורים על נגרות ונוטל מקום ושכר מעיתונאים שהיו יכולים לעשות את זה, אז אולי הוא יידחק. אם העיתון מעסיק נגרים כדי לסקר אירועים פוליטיים במקום כתבים פוליטיים המוכשרים לכך, כי נגרים (סתם דוגמא) הם זולים יותר, לארגון יהיה מה להגיד על כך. אם הוא מעסיק עיתונאים שאינם חברי האיגוד, האיגוד לא יחסום אותם אלא ישאף לצרפם לשורותיו, כי כך הם משפרים את תנאיהם והוא צובר יותר כח, זו שותפות אינטרסים.
4. בשום מקום לא אמרתי שאין תנאים של ביקוש והיצע בשוק העבודה, והנסיון להגחיך את הטיעונים שלי כדי להצליח להתמודד איתם הוא נפסד. שוק עורכי הדין הוא דוגמא קלאסית לעודף היצע בשוק העבודה המשפיע על התנאים.
יחד עם זאת, הטענה שמחוץ למפעל שעובדיו הצליחו במאמץ קיבוצי להציב את שכר עובדיו על 23 שקלים לשעה, עומד עובד שמוכן לעבוד ב 17, ולכן הוא "מתחרה" על אספקת שירותי עבודה, היא רטוריקה קפיטליסטית קיצונית שאינה עולה בקנה אחד עם הרציונלים של דיני העבודה, המנחים את הסדרת שוק העבודה. העובדה שארגון העובדים ישמח לקלוט אותו, ובלבד שישתכר את אותו שכר של יתר עובדי המפעל אין משמעותה שהארגון דוחק את המתחרים ודופק את החלשים. מי שדופק את החלשים זה מי שמוכן להעסיק אותו ב 17.
ועוד משהו – מי שעובד בשכר נמוך מאד הוא לרוב מנוצל/מתחלף בתדירות גבוהה או שניהם. זה האינטרס של בעל המפעל להעסיק עובדים שלא מרוויחים המון אבל מרוויחים בסדר, ומשמרים את ההכשרות ואת הנסיון בעבודתם. זה גם האינטרס של הלקוחות – הקוראים.
תראה מה היעדר הבטחון התעסוקתי והשכר הראוי עשה לשוק העיתונות: אם פעם היה סופר לענייני מדע ולענייני תיירות, היום אחד הוא כתב ספורט ולמחרת כתב פרלמנטרי, מחרתיים הוא פרשן וכתב לענייני חינוך. האינטרס של הלקוחות הוא לקבל מוצר שנכתב על ידי מי שמבין בו משהו. אנשים שמבינים ומתפתחים בארגון אי אפשר להחזיק בשכר רעב.
ההסתכלות שלך על הנושא הזה, בכל הכבוד, קצת מעוותת, ואם אתה שואב אותה מ"בעלי מקצוע" , אז אין פלא שהם כלכלנים, כי כלכלה הוא מדע שאינו נותן מענה לשאלה מה ראוי. לשיטתך, ה"תחרות" יכולה להמשך ולהמשך (כי תמיד יימצא עובד מסכן יותר, אה סליחה, "תחרותי" יותר) שיסכים לעבוד בפחות, עד שנמצא מישהו שיסכים לעבוד בתעריפים תחרותיים של 10 שקלים לשעה. בכלכלה זה נקרא race to the bottom, ואפילו בדיני התאגידים זה מוסד בלתי רצוי. קל וחומר שבדיני העבודה.
5. יכול מאד להיות שמה שאתה כותב על המצב בשוק העיתונאים זה נכון. התארגנות מכתיבה שקיפות ומשא ומתן הנסמך על אדנים שווים. אם יימצא, כשיסתיימו הסתרות המידע והתרגילים, שמה שאתה אומר זה המצב ושאין בורות שומן אצל ההנהלות שרק ממתינות להתחלק גם עם העובדים, אני מניח שהארגון (כמו בענפים אחרים) לא יכרות את הענף שמספק פרנסה לעובדיו, וידאג בשלב הראשון למסד נהלי עבודה מול ההנהלה, והסדרים של בטחון תעסוקתי.
אהבתיאהבתי
ועוד משהו אחרון. אני לא יודע מהיכן אתה שואב את העובדות האמפיריות שלהן אתה טוען, אבל אני נוטה לחשוב שמדה מארקר או גלובס. ארגוני העובדים לא מתעלמים מהפרולטריון. ארגוני העובדים הם הפרולטריון. העובדה שלא כל העובדים הבינו את הצורך בהתאגדות ויש עוד כמה מהם שמנוצלים זה בעיה שיש לזקוף לחובתם של אנשים כמוך והעיתונים שהם קוראים, אבל לא לחובת העובדים המאורגנים או האיגוד שלהם.
לעניין העיתונים, אני באופן אישי ייצגתי בשם ההסתדרות את 300 עובדי עיריית שדרות שהעיריה רצתה לפטר 100 מהם ערב חג הפסח. העיתונים הבליטו ופרסמו את הסיכון בפיטורין, אבל כשהוא נמנע, במסגרת ההליך השיפוטי. העיתונים איבדו עניין. הצלת 100 עובדים עניים בשדרות מפיטורין מעניין הרבה פחות מאשר משא ומתן על שכר בנמל, או וויכוח ברכבת. זה לא משרת את התימה שהסתדרות זה גוף כבד ומסואב שדואג רק לועדים החזקים, ואז על מה יכתבו שטרסלר וארלוזורוב, ומאיפה אתה תשאב את ידיעותיך הנחרצות. יש לי מקרים כאלה אחד או שניים בחודש, בתדירות גבוהה בהרבה מזו בה מתפרסם כל שיהוק בנמל או ברכבת.
אהבתיאהבתי
מה שייחסת לבאבא כתבה זיוה נסים.
את הביקורת של באבא על הדברים של נסים, השמטת.
אהבתיאהבתי
לא ייחסתי לבאבא. הביקורת שלו מובאת בלינק עם שמו, כרגיל.
הציטוט של הכתבת. כמובן.
אהבתיאהבתי
מאד לא ברור.
ציטוט, תחת השם באבא, שבכלל שייך לאדם אחר, שרק לחיצה על הלינק תבהיר מיהו (כשידוע שהרוב לא לוחץ)… הייתי מוסיף, לכל הפחות, את שם הכותבת, או, לחילופין, מעתיק את כל הטוקבק. אבל זה רק אני.
אהבתיאהבתי
מאחר שאני משקיעה בקישורים שעות, לא בא לי לעודד עצלות.
אהבתיאהבתי
עקרונית, בונד, אתה צודק. אבל במקרה הזה הציטוט מכיל כאלה דברי הבל, שהקורא הסביר מבין מיד שאין סיכוי שהם פרי מקלדתי.
בנוסף, ולווט ידעה שאהיה כה מרוצה מאזכור שמי בגוף הבלוג, שלא אהיה מוטרד מזוטות, כל זמן שהוא מאויית נכון. אשרי שזכיתי, להלל דמיתי.
אהבתיאהבתי
כיסוי אליפות האישקוקי אכן במקומה, ומצטרף לצד שטוען כי השחמט אינו ספורט. הטוענים שהוא כן צריכים לשקול שלפי אמת המידה שלהם – גם תחרות סופר מריו גלאקסי ב-WII יכולה להיקרא "ספורט": המתחרים מפעילים טקטיקה ואסטרטגיה, ובנוסף נדרשים גם לאינסטינקטים מהירים ולוירטואוזיות מוטורית.
השתחררו נא מהחופש המדומה של עולם הסמנטיקה והודו עימנו בקול: "שחמט הוא משחק מרתק. התחרות אינה ספורט".
———————
הלוגוגל של מוג נהדר בעצם קיומו. העובדה שחצי עולם נחשף היום לנושא היא כשלעצמה מעוררת השראה. הייתי מצפה מהגוגלאים להתפרע קצת ולהוסיף גם סכין שתקוע במכשיר ואת היד של קית' אמרסון.
———————
מצטרף ל"טפו" שלך בפסקה הראשונה ומזמין את כולם לרקיקה קולנית (והמהדרין יוסיפו כיחכוך גרוני)
אהבתיאהבתי
תמי ארד מוכיחה שכאשר רוצים לקדם מוצר מוכנים לעשות כל דבר, גם מה שלא היו מוכנים לעשות בשום פנים ואופן בעבר. הראיון איתה הוא לא הישג עיתונאי אלא הישג יחצני, היא פשוט הוציאה ספר, משמים אף יותר מקודמו, ומנסה למכור אותו. מעורר צמרמורת.
לא להחמיץ את הטור היום בעין השביעית שמתאר את לילך סיגן. מסכים עם כל מילה. בתוך כל הבעיות של מעריב סיגן היא אחת המבוכות הגדולות, לא רק חוסר כשרון כתיבה אלא גם יומרה שרק אלוהים או חשבון הבנק יודעים מאין הגיעה.
אהבתיאהבתי
בעיני רבים, שחמט אינו ספורט, אלא משחק תחרותי, מאוד מעניין כשלעצמו
הנה הנימוקים: אין מניעה מאדם נכה ברמות קשות לנצח בריא, כלומר אין השפעה לעניין הפיזי. מצב לא אפשרי בשום ענף ספורט
השחמט אינו נכלל באולימפיאדה ולא בשום מסגרת אלטרנטיבית לאולימפיאדה, ויש כאלה, לא בתחרויות יבשתיות ולא איזוריות. התחרויות הבינלאומיות מתנהלות תחת פדרציית השחמט, גוף אוטונומי.
כל שחקן, כולל אלוף העולם, יכול הפסיד לתוכנה, וזה אכן קרה, אין ענף ספורט שבו מאורע כזה אפשרי
המיצוב הגבוה מתאים להארץ ולרונן דורפן שמסקרים היטב את התחרויות, למעריב וידיעות מתאימים גיבובים של שי גולדן ובר רפאלי, טרגדיות וקשקושים
אהבתיאהבתי
השאלה אם שח הוא ספורט איננה מעניינת במיוחד, זה עניין של הגדרה.
עיוור יכול לנצח אדם בריא בכדור ברזל למשל.
רובוט יכול להשיג את בולט.
אז מה.
אהבתיאהבתי
לגבי תרגום התלמוד לערבית: מקריאת המאמר ניתן להבין שהמבוא לתרגום כולל טענות אנטישמיות והשוואות למעשי ישראל היום.
כדי לטעון את הטענה לגבי התרגום עצמו, יש צורך בלא מעט אנשים שיודעים גם ערבית וגם תלמוד, שינברו בחומר ויביאו בחירות תרגום שמעידות על אנטישמיות.
והערת צד – גם אם אפשר לערער על הקשר בין דברים הכתובים בתלמוד לבין מדיניותה של ישראל כיום (ויש קבוצות שבישראל שאני חושב שאי-אפשר לערער על כך שהם מבססות עמדות גזעניות על סימוכין מהתלמוד), צריך להודות שישנם טקסטים בתלמוד שבהחלט מעידים על תפיסת היהודים כעם נבחר, תפיסת הלא-יהודים כנחותים (ואף ספק בני אדם), ומנחים ליחס גזעני כלפי זכויותיהם, רכושם וחייהם.
אהבתיאהבתי
כמה משכילים ערבים חיים בארצות ערב שקוראים את העברית הקיימת, שולטים בעברית הקדומה מדקלמים ארמית ומכירים את התנ"ך…באמת שאין לי מושג.
קיימים באמת גופים ערביים מוסלמיים שיממנו מחקר פתוח וחופשי שעלול לסכם שהקוראן נראה כמו חיקוי חיוור וליהודים יש את דבר האמיתי ?
אהבתיאהבתי
אלי שווידלר, כתב הארץ מאליפות השח, מסתבך עם כתבי הכדורגל:
אם ההבדל בין ענפי הספורט הללו משתקף גם באופיים של הכתבים, מוטב שיברח מהטריבונה…
אהבתיאהבתי
תמי ארד התראיינה ביום שישי האחרון בגל"צ ראיון מעורר השראה , אפשר לשמוע באתר התחנה אבל כשצריך כותרת ,אז מוצאים. משימה לסופ"ש: מצאי את ההבדלים
אהבתיאהבתי
שלשום כמדומני התראיין אפרים סנה אצל קירשנדון על תקן היכרות קרובה עם הנעשה באריתראה ושות', והפתיע אותי בקביעתו שהחלטת האו"ם על מדינה זו כמקום מסוכן לשבים אליו היא תוצאת קמפיין אינטרסנטי באו"ם של סודן – ובעקבותיה כשלושים מדינונות באזורה הנספחים אחריה – היות ושוררת ביניהן מתיחות דיפלומטית זה זמן רב, אך אין קשר בין החלטת או"ם זו לבין המציאות בשטח.
מעניינת התייחסותם של הפעילים למען המסתננים לדעה זו, ואם בכלל מודעים לה.
אהבתיאהבתי
לאריתריאה יחסים דיפלומטיים עם ישראל ויש לה גם שגריר תושב בישראל. אפשר להבין שהעיתונים המפסידים אינם שולחים כתב לאריתריאה אבל אי שליחת כתב לראיין את השגריר היא תמוהה למדי אלא אם נניח שהם אינם רוצים לקלקל סיפור טוב עם עובדות.
אהבתיאהבתי
השרות בצבא באריתריאה הוא חובה ולכל החיים. משתמטים שנתפסים נכלאים בעינויים קשים ובתת תנאים.
אהבתיאהבתי
לשיטתך אין באריתריאה אזרחים. גם אילו השטות הזו היתה אמת האין זה מן הראוי לבקש תגובה מהשגריר.
אהבתיאהבתי
מתבקש לראיין את השגריר. אולי הוא ניתק את הטלפון כפי שעשה שגריר ד.אפריקה בישראל.
אהבתיאהבתי
את מקפצת חופשי באפריקה. עכשיו השגריר הדני ינתק את הטלפון, והנורווגים הפרידו דת ממדינה, האנטישמים. אני מקפצץ בסקנדינביה.
אהבתיאהבתי
בסופו של דבר הכל קשור.
אהבתיאהבתי
בסעודיה מורידים ידיים ובירדן יש דיקטטורה מלוכנית.
האם ירדנים וסעודים הם פליטים בכל מקום אליו הם מגיעים?
מלבד זאת,
כל האריתראים שמגיעים לארץ עוברים דרך מצרים.
מצרים היא מדינת מקלט מוכרת על ידי נציבות הפליטים של האו"ם. לא רק שהיא מוכרת,נכון לחודש ינואר 2012
היו רשומים בה כ-45 אלף פליטים,ביניהם גם אריתראים
http://www.unhcr.org/cgi-bin/texis/vtx/home/opendocPDFViewer.html?docid=4f4c956c9&query=egypt fact sheet 2012
כלומר, נציבות הפליטים של האו"ם מודה בעצמה שמצרים היא מדינה בטוחה למסתננים (אחרת,מדוע היא מאפשרת להם להרשם בה?) ולכן יש להחיש את החזרתם לשם, מייד ובדיעבד
אהבתיאהבתי
אין סיבה בשל צעקנותם של קיצונים, שגורמים לפחדים מיותרים לתושבים, להחזיר את הפליטים.
מסע שקרי של אנשי כ"ך בסיוע אנשי תקשורת, המתאר תמונות מצב איומה, כשבפועל נתוני הפשיעה במדינה יורדים. לא מקובל להשיב פליטים למדינה שלישית, והמצב של השארתם ללא אפשרות להתפרנס, אכזרי.
לגזענים אין כבוד לאמת ועובדות, נהנים לעורר שנאה ופחד. לצערנו מסיבות פוליטיות ההגנה על פליטים, היא בידי אזרחים וארגוני זכויות אדם. הממשלה מפחדת מצעקני הימין.
אהבתיאהבתי
לא מקובל?
לקנדה ולארה"ב יש הסכם המחייב את מי שהגיע לאחת מהן דרך השנייה ומעוניין לבקש מקלט,להגיש את בקשתו במדינה הראשונה אליה הגיע
http://www.cbsa-asfc.gc.ca/agency-agence/stca-etps-eng.html
אהבתיאהבתי
נא לא להפריע לו עם עובדות הנוגדות את העובדות שלו.
אהבתיאהבתי
אך לא דברת על ארה"ב וקנדה, אז מה העניין. הסכם עם מצריים יש ? באם לא, אז התגובה שלך מוכיחה שבלתי אפשרי, מאחר ודרוש הסכם. לא מובן למה לטלטל לארץ אחרת. אני מניח שלטובתם של הפליטים, עדיף שישארו בארץ. ההדגשה של שלו אצל אורכידיאה, מזכירה לי מישהו.
אהבתיאהבתי
אתה דיברת באופן כללי, אני הסברתי לך שאתה טועה.
אין טעם שתתחיל להסתובב עכשיו סביב זנבך .
אגב, גם ישראל החזירה מסתננים למצרים עד לבג״צ הקרן החד״שה,
אבל ממילא זה לא מה שטענת,
נכון?
אהבתיאהבתי
לא, אני דברתי כללית, אתה הבאת דוגמה ספציפית שלא מהעניין. אין לי זנב, ובג"ץ הוא בית המשפט העליון של המדינה. ואין דבר כזה קרן חד"שה, עיוות של שונאי עובדות (הראוי כשמקיימים דיון ענייני להשתמש בשמות המקובלים, ולא בשלל עיוותים כמעשה תעמולת שנאה).
אהבתיאהבתי
צודק, הקרן לישראל חד"שה.
אהבתיאהבתי
יוחלף הסמארף, או לפחות ישופץ מנטלית.
אהבתיאהבתי
נותר רק לאחל לך שאותם מהגרי עבודה יבואו להתגורר בספסלים אשר ליד ביתך ושתתקל בהם בלילה כשהם רעבים ומיוחמים.
אהבתיאהבתי
מירי רגב- הבוקר בגל"צ – בוקר טוב ישראל
שורה שניה- 13:57. מי שקולה הניחר כקול הזמיר באזניו יכול להאזין גם לפני ואחרי.
אהבתיאהבתי
מסתבר שדוברות המשטרה מכחישה את עניין 40% מהעברות במחוז תל אביב, למרות שצוטט במקומות רבים.
מתוך וורגפט בעין השביעית. לפחות השטות הזאת תוקנה, לידיעת דאום ורבים אחרים.
אהבתיאהבתי
השגריר רואין אצל קירשנדון
אהבתיאהבתי
נמצא צדיק בסדום. מה אמר השגריר?
אהבתיאהבתי
פה.
דברים דומים אמר גם שנה שעברה.
בדיחה. אם המדינה שלהם לא רוצה אותם, למה שישראל תרצה אותם?
אהבתיאהבתי
אל תמעיט בחלקו של אולמרט. ייתכן שזו היתה דרכו להרגיל אותנו למימוש זכות השיבה.
אהבתיאהבתי
הציפייה של נהג היא שאם האוטו עובר טסט הכל בסדר עם האוטו, אחרי שהוא השלים תיקונים בכמה מאות שקלים (שרובם לא נחוצים). קשה להאשים את הנהג בתאונה הזו, והאחריות היא במקרה הזה של המדינה.
אהבתיאהבתי
החוקרים סוברים שהנהג שנסע במהירות של למעלה מ130 קמ"ש לחץ כל אותה עת על הבלמים וגרם לשחיקה. (ע"פ עדות מומחה ששמעתי בגל"צ)
אהבתיאהבתי
הטסט השנתי המחוייב בישראל העביר את האחריות לתקינות הרכב למדינה והשאיר את הנהג עם הוצאה מיותרת ורכב שלא תמיד בטוח. תחום הרכב כולל הרישוי- עמוס בגנבים וחאפרים. אנחנו לא רוצים לדעת באמת כמה מהמגזר עברו תיאוריה וכמה קנו אותה.
המצב הקיים תורם להגדלת כמות התאונות.
מה צריך לעשות
ביטול מכוני הרישוי והטסט השנתי על אגרת הרדיו המופרכת -WTF.
לבטל את המיסוי על רכבים וחלקים – להוזלת רכבים חדשים וחלקיהם.
עלויות אחזקה והרכב יאפשרו לתחזק כהלכה רכב שאושר כתקין לנסיעה -על ידי מוסך.
במקרה של תאונה- חברות הביטוח לא יכסו מבוטחים עם רכבים שהתגלו כבעלי ליקויים ובעלי הרכבים יתבעו למוסכים את הצורה.
מה קיבלנו
שיפור רמה מקצועית של מוסכים וסגירתם של מוסכי נוכלים שמשחררים רכבים לא בטוחים לכביש.
הוזלת עלויות לאזרח – כולל חלפים, שעות עבודה וסוגי ביטוחים.
הוזלת עלויות למדינה (תאונות זה נזק)- מרכב גונבים מיסי ייבוא פעם אחת. כל תאונות עם נפגעים המדינה ממנת ימי עבודה, טיפול רפואי -וגם הקבורה עולה…
אבל זה לא יקרה- חיסול של שרשרת חאפרים והטפילים המושלים בענף יביא לשינוי פני המדינה.
הרי למה שניסע על ג'יפ דנדש ב- 150K כשאפשר לשלם 450K ?
אהבתיאהבתי
יש בזה מן האמת. זה יתכן בהחלט שהבלמים היו תקינים ,ואו תקינים למחצה,-יש לזכור ,אלו רפידות שנשחקות כמעט כל לחיצה, ויש לזכור דבר נוסף,- נוזל הבלמים מתחמם מאוד ,כאשר לוחצים על הבלמים ,למשך זמן ארוך מאוד .ואם זכרוני אינו מטעני ,אזי הנסיעה בטבריה ,ליד הכנרת ,אורכה כ3 עד 4 ק"מ, אם נהג לא מנוסה, הסוחב עימו עוד כ8 אנשים ,גם אם הם ילדים אזי, משקל הרכב ,הינו גורם משמעותי מאוד בבלימתו .ואם הנהג הלא מנוסה ,לוחץ על דוושת הבלם לזמן ארוך ,-נניח כל הנסיעה ,אזי נוזל הבלמים ,מתחמם עד כדי רתיחה ,ואינו משמש עוד כנוזל בלמים ,העושה את עבודתו,- הוא משנה קונפיגורציה ,ויחד עם זאת הרפידות הנשחקות עד דק ,יתכן וזה מה שקרה .וזה בהחלט יתכן .ויתכן גם דבר נוסף,-שהצינור המוביל את נוזל הבלמים נחתךאו נקרע, ואז הבלמים אינם פועלים, לא חשוב כמה נלחץ עליהם .אך זאת בסבירות נמוכה .אך שווה בדיקה מעמיקה מאוד ,לאור הטרגדיה האנושית שקרתה. לא המדינה ולא בטיח!!!
אהבתיאהבתי
תקשיב, אין לי מושג מי אתה וזה גם לא מעניין אותי מי אתה. כל מה שאני דורשת זה שתפסיק להטריד אותי בתגובות לגופה של אשה. אתה כנראה אינך יודע מי אני, אבל בטלפון אחד אני מסוגלת לגרום לאיתורך ולמעצרך בעוון הטרדות מיניות ואיומים מוסווים. מזה שנה שאתה לא רק הולך על הקצה, אלא חצית מזמן גבולות אדומים. גרמת לי לסיוטים בלילה ולתחושות של נרדפת על כל צעד ושעל. בשלב ראשון אני מתכוונת לצלצל למעסיק שלך ולדווח על מעלליך. רק השבוע נעצר איש הייטק בכיר כחשוד בפדופיליה. אני משוכנעת שיש ביניכם קשר. אם אינך רוצה שבקרוב הכותרת הראשית בעיתונים תהיה מעצר עיתונאי בכיר בחשד להתנכלות שיטתית בעיתונאית בכירה אף היא, אני מייעצת לך בטוב להפסיק עם הטרדותיך המאוסות אחרת תמצא את עצמך חולק תא עם אנשים שאתה קרוב אליהם אידיאולוגית – אנסים, פדופילים ונקרופילים. קח מרחק, זו אזהרה אחרונה!
אהבתיאהבתי
מישהו מוכן להסביר לי את פשר התגובה הנ"ל, המופיעה בנוסחים דומים מדי פעם? האם יש לה קשר כלשהו לבלוג? וכיצד היא אוספת לייקים? בכל פעם מחדש אני מצפה למצוא רמז לתופעה, ובכל פעם אני נותרת קצת מבולבלת. אני כמובן מזדהה עם העיתונאית הרדופה, ועדיין מבקשת להבין יותר.
אהבתיאהבתי
התופעה אינה מוסברת. למיטב ידיעתי לא ברור אם מדובר בגבר או אישה, הלצה או הפרעה.
הלייקים החלו להתווסף לאחר מספר תגובות אבסורדיות של המתלוננת ואיום מצד בעלת הבית להפסיק את החגיגה. חלק מהגולשים סבר שהעניין מוסיף צבע, וגם אני. כי להערכתי, מדובר באיש שכותב כאן תחת ניק אחר למטרות לצון.
אהבתיאהבתי
תודה. ניחוש שלי – גבר. הלצה. מעניין שוולוולט אינה מוחקת.
אהבתיאהבתי
זו ולווט בעצמה שכותבת את התגובות האלו וגם מוחקת אותן בזעם
אהבתיאהבתי
כמו תמר, מעריך שמדובר בגבר. כי ממש משעשע להציג הטרדה מינית, כסוג של אירציונליות נשית. יש קוראים ש"חושבים" שמוסיף צבע, כי חייהם אפורים דלוחים ומשעממים.
אהבתיאהבתי
מצטרפת לתהיות.
אהבתיאהבתי
מצטער, אך עלי להניף לך כאן כרטיס אדום. את יודעת בדיוק מדוע. אין להשתמש ב"אזהרה אחרונה" יותר מפעם אחת, וזאת עשית כבר בשבוע שעבר. אל תשחקי איתנו – תאמיני לי שבקלות נגיע אליך. מספר IP וכאלה…
אהבתיאהבתי
שמועה עיקשת מספרת שאם נסמן בנקודות על מפת ארץ ישראל את כל היישובים מהם כותב/ת מר/גב' הצמחייה הרעננה והמוטרד/ת, ונחבר אותן זו לזו בקווים ישרים נקבל שמו של עיתונאי בכיר המטריד את עצמו בתגובות בבלוג זה.
ניסיתי לפעול כפי השמועה, אך מאחר והמפה שברשותי מנדטורית קיבלתי תמונת רורשאך ממנה ניבטת אליי דמות סבו של ניסן טורוב כשהיא עוסקת בפעילות ספק ספורטיבית.
והמבין…
אהבתיאהבתי
מצויין 😆
ומאידך – כמה מרגש יהיה זה יום אחד לגלות כותרת המבשרת כי נעצר עיתונאי בכיר וכו', וכי המתלוננת פרשה את אזהרותיה כאן בבלוג וזכתה לקיתונות של לעג במקום ליד מסייעת
אהבתיאהבתי
תגובה שמתחילה ב
אין לי מושג מי אתה וזה גם לא מעניין אותי מי אתה
ממשיכה ב
וגומרת ב
אני מבין שמדובר בקישקוש.
אחרי שלקחנו אוויר עם סיום קרשנדו המילים, נחזור להתחלה ונראה ש
כשתראו הטרדות לגופה של אישה בתגובות, אז תעדכנו אותי וכולנו יחד נחשוב שזאת אזהרה או קריאה לעזרה. NEXT !
אהבתיאהבתי
התגובות מסוג זה הן לא שונות מספאם. זה סתם מסיח, מציק ולא קשור לפוסט או לדיון. אני חושב שולווט צריכה למחוק.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
שוב.
מתכוונת בזה ל
אהבתיאהבתי