אצבעות חג 25.5.12 חלק א'

7 ימים

עורך ידיעות, רון ירון שלח מייל לעובדיו לרגל החג ובו שתי המלצות קריאה.

1. הראיון עם תמי ארד: מעבר לעובדה שהוא הישגי, בלעדי ומאוד מסקרן, הוא פשוט כתוב היטב. דוגמה לאיך צריך להגיש ראיון. זה מתחיל בשאלות החכמות והרגישות. כולנו הרי יכולים לתאר לעצמנו כמה קשה לשבת מול תמי ארד ולשאול אותה על חייה האישיים החדשים. אמירה לם הצליחה לעשות זאת ברגישות ובעדינות, בלי לגלוש למציצנות ולרכילות. ובכל זאת לקבל תשובות כנות ומאוד מעניינות. גם השכתוב והעריכה של נעם עינב, העיצוב של נועה אלונים וכמובן הצילומים היפים כל-כך של ורדי כהנא הופכים את הראיון הזה לאחד הטובים שתקראו. ובכלל 7 ימים של היום, בעריכתו המעולה של גדי בלום, שווה במיוחד השבוע.

2. הראיון עם שפרה קורנפלד. שתי הנשים – שפרה ותמי – שונות כמובן לחלוטין, אבל איכשהו הראיון עם שפרה כתוב וערוך באותו אופן. רגיש וחכם. המראיינת רונה קופרבוים שואלת הכל בצורה אינטלגנטית ומקבלת בתמורה תשובות כנות וחכמות. גם כאן בולטת העריכה המוקפדת של מאיה בקר, העיצוב היפה של נמרוד קרן והצילומים של גבריאל בהרליה. והכל כמובן באכסניית 7 לילות (שכולו מצוין השבוע) תחת שרביטו המוכשר[ת] של רביב גולן. ולא הזכרנו את המוסף לחג של אביב הברון ואת ממון של יעל דרומי ואיילת להב שמלאים גם הם כל טוב. הלוואי כל שבת עיתון כזה.

אני לא יודעת למה העורך כה מתפעל מראיון עם תמי ארד, הרי ראיון עם ארד בידיעות נפוץ כמו כותרת עם ציטוט מנתניהו בישראל היום.

הנה ראיון עם ארד בידיעות ב-2009 (וואוו, יאיר לפיד מראיין).


ראיון נוסף עם ארד ובתה יובל נערך ביוני 2010 (ענת מידן).
אז מה ההישג העיתונאי (אם כבר ב-2009 הצהיר ידיעות שהיא "מדברת על הכל")?

אוקיי, נקרא את הראיון  הנוכחי, למה לשפוט לפני?

קראתי. שום דבר שלא קראתם בראיונות הקודמים איתה (חוץ מ"הזוגיות", ועל כך מיד). וכן, זהו ראיון לקידום הספר החדש שלה, "סיפור שמתחיל בסוף". בדיוק כמו הראיונות הקודמים. יש לה מה למכור, היא מוכרת. נקודה. לגיטימי לחלוטין, אבל למה להעמיד פנים שיש פה הישג עיתונאי?
באשר ל"זוגיות החדשה", כמו שמכנה זאת ידיעות בשער כמו גם בכות' המש', הרי שמדובר בשקר. הזוגיות נחשפת לציבור הרחב עכשיו, אך דבר קיומה לוחשש הרבה שנים קודם לכן. ראיה לכך שהזוגיות לא חדשה אפשר למצוא בראיון עצמו, כשלם שואלת "איך המשפחה של רון התמודדה עם הזוגיות החדשה שלך?"
עונה ארד: "בתיה הייתה אישה אצילית מאוד, אני בטוחה שלא היה לה קל, אבל היא הבינה".
בתיה ארד הלכה לעולמה לפני עשור.
על "הזוגיות החדשה" המנופנפת כך בכל הפרומואים אפשר לקרוא שמונה שורות ברוטו. מי האיש ומה למדנו עליו? "הוא מדהים… מיוחד… אין הרבה כמוהו… יש לו כתפיים רחבות". זהו. תאכלו אבק. נגמר. אז מה אם הבטיחו לכם?


צילום מצוין של אורן אהרוני את אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, יושב רגל על רגל במגרש ריק, כסאות כחולים, מדבר בסלולרי כשידו על פיו. נפלא. ניגודים מקסימים.

7 לילות

בראיון איתה מספרת קורנפלד על ילדותה המפוצלת והמנותקת מהורים ועל הדיאלוג המתמשך עם הדת לגוניה. על רוב הדברים האישיים דיברה לאחר הזכייה בעונה הראשונה של האח הגדול. מיד לאחר התוכנית החל הרומן בר הקיימא שלה עם מולי שגב מקשת. על כך היא לא מספרת כמעט מילה. טאבו. כשרקמתי בדמיוני את הרומן הזה הוא נראה לי מקסים: יושב האח הגדול של האח הגדול מול המסך, ובמשך כמה חודשים מתאהב בדמות טלוויזיונית. הדמות כשלעצמה כלל לא יודעת על קיומו. כשהיא יוצאת מהמסך, כגיבור שושנת קהיר הסגולה, גם היא מתאהבת. רומן רומנטי שכזה. אבל מה, הכל חסוי. ולכן הראיון ממוקם במדור הספרות של המוסף, שרק לעתים רחוקות גיבוריו מככבים על השער.

תרבות וזוהר

מתוך הראיון עם ז'וליה קריסטבה (עילי ראונר, ספרים, הארץ):

זו תקופה קיצונית, עשירה בהתפתחויות ובנסיגות תרבותיות. הדיגיטליות גורמת לכך שה'רשת' חודרת לכל רבדי החברה. אנחנו מוצפים בנכסים שלא ניתן עדיין להעריך אותם במושגים הקיימים של מידע או חירות אנושית. עם זאת, עדיין לא הפנמנו איזו סכנה יוצרת הקידמה הטכנולוגית הזאת בנוגע למובן עצמו של המלה ‘חירות'. בעבודה שלי, אני מתייחסת ברצינות רבה לשינויים שמתרחשים בתולדות הספרות והאמנות ובתולדות הדתות. ההתפתחויות בתחומים הללו מצביעות על ההעמקה של היכולת האנושית לייצר משמעות. החל במסורת המיסטית, עבור בעבודה הספרותית וכלה בהרפתקה היצירתית של הדימוי בציור ובקולנוע, הציוויליזציה שלנו פיתחה ‘חוויה פנימית', כך הפילוסופיה מכנה זאת. ה'חוויה הפנימית' הזאת שוקדת על יצירת המובן החדש של האושר שלנו. זו החירות שלנו, אם להשתמש במונח של סימון דה בובואר. מה שאני רוצה לומר זה שהחירות איננה שאלה של בחירה, כפי שרבים חושבים היום, כשהם מבלבלים למשל בין החוויה של האמנות לבין הצריכה של האמנות: כאילו להיות חופשי עשוי להסתכם בחופש לקנות מוצר אחד ולא מוצר אחר.

אני לא מומחית לקריסטבה בלשון המעטה, אבל כהדיוטית מצאתי את הראיון מסקרן מאוד.

אחלה ראיון עם ליאור דיין בגלריה. באמת (מיה סלע). דיין הוציא ספר, ותיאור הסיפורים שבו מעורר רצון לקרוא אותם.
מה הבעיה שלי איתו? כמו שכתבתי [גם] לפני שבועיים: כדי שיראיינו אותך על ספר שלך (כ-120 ספרים יוצאים בישראל במהלך שבוע אחד, באופן קבוע), אתה צריך להיות סלב כלשהו. לפני שבועיים קראנו את הראיון עם תמר גלבץ באותו מוסף. השבוע זה דיין בראיון פתוח ונינוח, בלי להגיד כמעט כלום על המשפחה (למעט בעיות השיניים הגנטיות). אז גם כאן ראיון עם סלב, שהוא גם האקס של עורכת המוסף, ליסה פרץ.

על הקשר בין הייחוס לייחו"צ הוא מדבר בעצמו:

הוא אומר בפיכחון, כי תמיד היה מודע למשקל של יחסי הציבור שכל צעד שלו זוכה להם. "20 אלף פעם קיבלתי אותה כותרת: 'נסיך הגאות והשפל'. כשהייתי בן 17 הוצאתי את ספר השירה הגרוע בכל הזמנים. הוא יצא אך ורק בגלל שם המשפחה שלי. זה ספר כל כך גרוע שאני אפילו לא מחזיק אותו פה. הוא לימד אותי לקח לכל החיים. מצד אחד, ליחסי הציבור שאתה מביא אתך יש המון כוח, ומצד שני, לא תמיד אני מאמין שהדברים קורים לי אך ורק בגללי, יש לי ערך נלווה".

בדיוק באותה קטגוריה נמצאים הראיונות עם תמי ארד ושפרה קורנפלד בידיעות, שלא יהיו אי הבנות.
והנה דוגמה הפוכה מהארץ: לאוניד פקרובסקי, פעם חוקר ומבקר אמנות, היום עובד חברת השמירה מוציא ספר.

מוסף הארץ

כתבה אחת ושני טורים על נושא שמעסיק אותי ביומיום: בזבוז זמן שאפשר למנוע והמאבק ביצירתיות. או במילים אחרות: איך לבהות ולשחק פחות ולעשות יותר.
– מה קורה במוח ברגע בו נפרץ המחסום היצירתי.
– סייד קשוע מתמכר לפייסבוק.
– למשוך בחבל המחשבה.

לחם עבודה

גם "כמעט קטטה" בין עיתונאים שווה כותרת ואייטם בפני עצמו.
בקרוב: כמעט תאונה, כמעט הריון, כמעט נשיקה.

אלוהים שבשמיים. 11 מקומונים יש בנתיבות. אלליי.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי

בקרוב: אתר אינטרנט אמיתי למקור ראשון. רובו יהיה בתשלום.

אולי בסוף וורן באפט יקנה את ולווט. הכל מתחבר.

תרומתי הלא צנועה לשיפור השיח הציבורי.
והנה מה שכתב על כך מיכאל הנדלזלץ

מה הקטע? ככה חוסכים? ערוץ 10 נותן מצלמה לכמה תיכוניסטים שלומדים לבגרות במתמטיקה והם מחרטטים את השטויות שלהם: למשל, אומרת ילדה אחת בת 16 "מה אכפת לי מה החליט נוד נפוח במשרד החינוך לפני 200 שנה?" והערוץ משדר. מה יש, ככה מדבר הנוער, לא?
ערוץ 2 נתן מצלמה לאוסקר שהגיע אלינו מקונגו לפני 20 שנה ("אין לי אזרחות ישראלית אבל אני מרגיש אזרח"), הוא זוכר את רצח רבין ומספר על תפיסת עולמו. את זה אורזים יחד עם מירירגב ועם תושבת הדרום, ויש לנו כתבה.

ברחתי לערוץ 1 לכתבה חביבה על כמה מדענים ישראלים ומחקריהם, ולעוד סרטון מהסדרה של בני עורי, מה היה לנו? והפעם סרט של נתן גרוס על הטכני של חיל האוויר משנות החמישים ועל הפברוק שבו. מקסים. אולי שעוד מישהו בערוץ הראשון ייחצן את הסדרה של עורי חוץ ממני? תודה מראש.

הזכרתי אתמול בפתח הפוסט את ברנע שיצא לגינת לוינסקי וכתב על מרק לוינסקי (שער ידיעות). מכיוון שכך, סיפרתי שיגאל שתיים, בעל המיזם, הוא חבר שלי. קפץ חייל זקן והחליט שמדובר בפרוטקציה, שאני "מקדמת" את שתיים, שהקים, כך לדעתו, עסק כלכלי משגשג לחלוקת מרק.
למה החליט כך? ככה. אסור?
משטענתי שהוא משקר וטועה, ביקש שאביא הוכחות לכך.
עולם הפוך. אדם טוען לאיקס על סמך כלום ומבקש ממני הוכחות לפירכה שלו.
שורה תחתונה: יגאל מגיב ומסביר לחייל שהוא טועה. חייל עדיין לא התנצל.

הכי טובים של מעריב: אחד/ת המגיבים/ות עשה/תה ספירת מלאי של גברים ונשים במוסף.

 

 

לפני פיזור

אפשר להשיב כמה תשובות.

[poll id="35"]

ותודה לחבר הנאמנים של הבלוג.

החלפתי נורה. 52 ש'.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות חג, אצבעות שחורות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

186 תגובות על אצבעות חג 25.5.12 חלק א'

  1. רביב הגיב:

    דב אלפון ירד מרשימת מקבלי השכר של שוקן אחרי הרבה מאד חודשים שבהם לא היה ברור לאף אחד ברחוב שוקן מה הוא עשה כדי להצדיק את הכסף הגדול שזרקו עליו, "מיזם עאלק"… בכל מקרה נורית דראגנר כבר לא משלמת לו. אולי יהיו כמה שקלים להוסיף לגרפיקאים שעובדים בשכר אומלל. סתאםם – אין סיכוי.

    אהבתי

  2. נקניק הגיב:

    תודה שהשתמשת בביקורת מרובת הלייקים שלי על הראיונות עם ארד וקורנפלד. מפרגן לך.
    הבעיה עם ארד היא לא במיחזור אלא בעובדה שארד קיבלה מופע יחצנות ענק, עמוד שער בידיעות בערב החג עם תפוצה בשמים ובתמורה לא נתנה כלום. רון ירון מתגאה שאמירה לם המראיינת התנהלה בחכמה וברגישות, אולם הרגישות היחידה הייתה כלפי היחצנים ולא כלפי הקוראים. אף שאלה קשה או חריגה לא נשאלה, ויש הרבה הרבה כאלה. ארד לא חשפה כלל את חייה החדשים ומי שבקיא בפרטים יודע מהם. מוזר שעורך ראשי מהלל מה שנראה ככניעה ליחצנים ולא מזכיר עבודה עיתונאית אמיתית כפי שעשו עודד שלום ונעם ברקן בכתבה על רחל אטיאס הילדה ששרדה את תאונת הדרכים

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אני יודעת שהעובדה המפתיעה שאני קוראת עיתונים בעצמי, לעתים במקביל למגיבים הנאמנים, זוכרת מה היה מתי, אוספת קישורים ותמונות מפוסטים שלי מהעבר ומביעה את דעתי השונה במעט מדעתך (עליה קיבלת המון לייקים) היא בלתי נסלחת.

      אהבתי

    • מיכל הגיב:

      ועם כל הלינקים הללו כדאי להזכיר את הראיון שהיה בשישי שעבר בגלי צה"ל. תמי ארד החלה שם את מסע קידום ספרה (בתוכנית הספרות של ציפי גון-גרוס),כך שהראיון ב7ימים ממש לא נדיר, לא בלעדי וגם לא ראיון ראשון.

      אהבתי

    • רון ירון, אללי הגיב:

      סליחה, אבל מה זה "שרביטו המוכשרת של רביב גולן"?
      השרביט מוכשרת? באמת רון?
      אולי התכוונת, השרביט מוכשר? ומה זה שרביט מוכשר? מלשון כשרות?
      או שרצית להגיד, תחת שרביטו של רביב גולן המוכשר?
      אהה. ורביב גולן, הוא מוכשר? הו לא.
      רון ירון, אתה מעורר גיחוך. עורך ידיעות אחרונות כושל בבוחן כתיב כיתה ו' (במקרה הטוב).

      אהבתי

      • מיקי הגיב:

        האמת היא שתמי ארד ושפרה מעניינות לי את קצה ה**** השמאלית. עוד 8 עמודי על אושרי כהן (?) טורים משמימים של פלס וספקטור כרגיל והפקת אופנה לבנה, מה נותר לקרוא בידיעות? תמונה של דנה מודן הנוטשת הסדרתית והמדור של אהרוני?

        אהבתי

  3. אורי הגיב:

    52 שקל זה המון לנורה קדמית של קטנוע כמו שלך. במקום לשעוט למוסך, ביקור בחנות חלפים ומברג פיליפס היה יכול לחסוך לך חצי מהחשבון. באשר לאקט ההחלפה עצמו: אם לא את – בטוח יש לך חבר/ה שאין לו/לה שתי ידיים שמאליות (ולא, אין פה רמיזה פוליטית…).

    הסקר שלך על נושא ה"זרים" (בעיני, נכון יותר לקרוא להם "מהגרי עבודה", אבל ניחא) מחדד את הבעייתיות בטיפול בהם, שמתחבאת בתשובה מס' 4 "למצוא פתרונות הומאניים לכל".
    מהו פתרון "הומאני"? הומאני לפי אמת המידה האריתראית/סודנית? הומאנית לפי אמת המידה האמריקנית? (על יחס הרשויות בארה"ב למהגרי העבודה נאמר ונכתב רבות) הומאנית לפי אמת המידה הקנדית? (שם פשוט קולטים 90 אחוז מהמהגרים).
    הומאניזם, לפי ויקיפדיה, הוא

    אידיאולוגיה, שכללה מערכת ערכים חילונית סדורה, שביקשה במידה רבה להוות אלטרנטיבה למערכת הערכים הדתית, (בעיקר הנוצרית).

    נהדר. הרבה מילים שאין מאחוריהן, בשטח, ולא כלום. טלו קורה מבין עיניכם: אין פתרון "הומאני", "צודק" או "נכון" לבעיית מהגרי העבודה. בעיניהם, הפתרון ההומאני הוא לחלק לכולם אזרחות או תושבות, בעיני רוב תושבי דרום תל אביב הפתרון ההומאני הוא לגרש אותם, אבל בלי מכות. יש שסוברים שהפתרון ההומאני הוא לחלק להם מרק, כל עוד הם ממילא כאן.

    סוגיית מהגרי העבודה היא אחת הסכנות הגדולות ביותר ברוב מדינות העולם המערבי במאה ה-21 (במיוחד באירופה, מולדת ההומאניזם), והסיבה העיקרית להתגברות הלאומניות במדינות רבות. אני מציע לכולנו ללמוד מהניסיון באירופה: נקיטת גישה סלחנית ("הומאנית") כלפי מהגרי העבודה תוביל במישרין ליצירת גוש פוליטי חזק של ימין קיצוני מאוד, קיצוני מדי, בדיוק כמו באירופה (הדוגמא האחרונה – יוון) שקרוב מאוד לשליטה במוסדות המדינה, ובחלק מהמדינות מהווה כבר חלק בלתי נפרד מהשלטון. אני מעדיף לגרש כמה עשרות אלפי מהגרי עבודה היום, כדי לא לעמוד בפתח המציאות המאוד בלתי הומאנית שתהיה פה לבטח מחר. (נעצור כאן, אחרת אצטרך לחתום כ"מרטין"…) 🙂

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      52 שקל זה המון לנורה קדמית של קטנוע כמו שלך. במקום לשעוט למוסך, ביקור בחנות חלפים ומברג פיליפס היה יכול לחסוך לך חצי מהחשבון. באשר לאקט ההחלפה עצמו: אם לא את – בטוח יש לך חבר/ה שאין לו/לה שתי ידיים שמאליות (ולא, אין פה רמיזה פוליטית…).

      צריך לפרק בו את כל החלק הקדמי. זה לא סתם להסיר את המכסה.
      ומה לעשות, ערב חג, לחץ שלא יהיה לי אור ארבעה ימים, הטריד.

      אהבתי

    • ללקק עוגת גבינה הגיב:

      הבעיה, שהמציאות מוכיחה, שהוויתורים לימין הקיצוני בנושאי זרים, רק מגביר את הלגיטמיות של גזענות. ומחזק את הקוטביות. לא שווה לכן לוותר על ההומניות, ועל הנסיון ללמוד מההיסטוריה של המאה עשרים. כמובן שצפוי, שהוויתור הוא של הפליטים, אגוצנטרים שכמותם, מתעקשים לחפש מחסה.

      אהבתי

    • שיפ הגיב:

      קצת מעבר לויקיפדיה, הינה כמה דברים שאמרה ג'וליה קריסטבה על הומניזם, מתוך הריאיון שלה עם עילי ראונר:
      "ההומניזם הזה נוטה להישכח בקלות רבה מדי, אין מאמץ כן להבינו באמת, לשוב אליו ולפרש אותו מחדש. מדוע? מפני שכאשר ההומניזם מצטמצם לעשייה הומניטרית בלבד, המורכבות של ההתנסות בו נפגמת. אני לא אומרת שהעשייה ההומניטרית היא ברכה לבטלה, אני חושבת שערי המסכנות של העולם זקוקות לכל אמצעי הפיתוח שיש בידינו להעניק, ושעל המוסדות הבינלאומיים להתגייס ולסייע באזורי אסון שונים. אבל העניין הוא הרבה יותר טראגי ובסיסי: עלינו להבין בכל פעם מחדש מה משמעות הביטוי ‘הומני'. ההערכה המחודשת והתמידית של המסורת ההומניסטית תוכיח שההומניזם איננו מחשבה רכרוכית, אלא מן הראוי שנידרש לו בכל זמן".

      עוד לפני שקראתי את הריאיון עם קריסטבה, הבחירה שלי היתה "למצוא פתרון הומאני לכל". מתוך ידיעה ברורה שזו התשובה המסובכת מכולן אבל גם הנכונה מכולן.
      ואפילו אם לא מעבר להתגייסות ההומניטרית עליה מדברת קריסטבה כחלק אחד בלבד של הנושא המורכב, אלא רק זאת: לדעתי, אנחנו כחלק מתרבות מתקדמת ומודעה לעצמה ולעברה, לא יכולים לנקוט עמדה בנושא הפליטים ומהמגרים, שאיננה הומנית.

      אהבתי

    • מרטין הגיב:

      אורי שלום,

      סוגיית מהגרי העבודה היא אחת הסכנות הגדולות ביותר ברוב מדינות העולם המערבי במאה ה-21 (במיוחד באירופה, מולדת ההומאניזם), והסיבה העיקרית להתגברות הלאומניות במדינות רבות… נקיטת גישה סלחנית ("הומאנית") כלפי מהגרי העבודה תוביל במישרין ליצירת גוש פוליטי חזק של ימין קיצוני מאוד, קיצוני מדי… אני מעדיף לגרש כמה עשרות אלפי מהגרי עבודה היום, כדי לא לעמוד בפתח המציאות המאוד בלתי הומאנית שתהיה פה לבטח מחר

      אתה מדבר על הרצוי בעיניך, אני מסתכל על המצוי.

      הטיעון שלך בפשטות הולך כך: מהגרי העבודה הם סכנה גדולה => הסכנה מוכחת באמצעות התבוננות באירופה => מהגרי עבודה מובילים לעליית הימין הקיצוני => גירוש עשרות אלפי מהגרי עבודה היום => מנענו את עליית הימין הקיצוני היום => מנענו את המציאות המאוד בלתי הומאנית מחר.

      אז אם נתמצת, הטיעון שלך הולך כך: אם נפעל בצורה אי-הומנית היום, נמנע את האי-ההומניות של המחר. טיעון מעניין, קל לפרק אותו אבל זאת לא הנקודה. בוא נדבר תכל'ס.

      קצת נתונים.

      הזרים מתחלקים ל-4 קבוצות:

      1. עובדים זרים חוקיים: 75,000
      2. תיירים שהגיעו לישראל כחוק (אשרת תייר) ולא עזבו אותה: 95,000
      3. עובדים זרים לא חוקיים (היו חוקיים אבל לא עזבו): 14,000
      4. מסתננים: 60,000

      סה"כ: 244,000 זרים, שמהווים 3.5% מתושבי מדינת ישראל.

      את ניתוח הנתונים תוכל לקרוא כאן: הירהורים לשבת: מסתננים? פליטים? מהגרי עבודה? מרטין עושה קצת סדר בנתונים

      1. כמה זרים צריך לגרש בדיוק? מאיזו קבוצה בדיוק?
      2. אודה לך אם תסביר לי הגיונית איזו בעיה בדיוק פתרת בגירוש של כמה עשרות אלפי זרים
      3. אודה לך אם תסביר לי איזו בעיה מנעת בעתיד על ידי גירוש כמה עשרות אלפי זרים

      אהבתי

      • אורי הגיב:

        מרטין,
        אני בטוח שאתה כתב מצוין, מאחר והבאת בתגובתך אינפורמציה רבה. חלקה ידועה, חלקה מעניינת אבל רובה אינה רלוונטית לעצם הדיון. אני תקווה כי יום אחד גם תהיה עיתונאי. ההבדל ביניהם הוא שכתב מביא את האינפורמציה, והעיתונאי מבין ומנתח את המצב שנוצר בעטיה של אותה אינפורמציה.
        באשר לשאלה 1. שלך, העניין הוא לא "כמה" במספרים, או "מי" בהקשר של איך ומנין באו. מדובר בעניין עקרוני: צריך להחליט שמגרשים את מהגרי העבודה, ה"כמה" וה"מי" יקבעו ממילא לפי העובדות בשטח ופחות לפי מכסות או מטרות שיציב הממשל או אנחנו.
        באשר לנקודות 2 ו-3 (הן די זהות, הבעייה שקיימת כעת תתעצם בעתיד, אולם היא אותה בעייה בדיוק), גירוש ימנע כיסים הולכים וגדלים של אוכלוסייה נזקקת, עם היווצרות תנאי פשע (אין זה אומר שהמהגרים או אפילו רובם פושעים, אלא רק שה"מצע" עליהם הם גדלים הוא מתכון אפשרי והגיוני לפשע), אוכלוסייה שתופסת מקומות עבודה ותקציבי רווחה של ישראלים שנזקקים להם לא פחות. אין לנו חובה מוסרית או לאומית למצוא פתרון רווחתי למהגרי העבודה. ואין לי שום עניין לחלק את המהגרים לפי מוצאם, צבע עורם, או אמצעי ההגעה שלהם לארץ. בעיני פועל תאילנדי שהגיע במטוס, סיים את ויזת העבודה שלו ונשאר כפועל זר לא חוקי זהה חוקית לפועל סודני או אריתראי שהוברח מסיני.
        תפקידה של מדינה היא להגן על אזרחיה, ועל הזכויות הבסיסיות שלהם גם בנושאי עבודה ותעסוקה. בדיוק בשביל זה קיים חוק שכר מינימום, שמונע מבעלי הון להעסיק עובדים בשכר רעב רק כי הם יכולים. מהגרי העבודה גורמים לכך שמעסיקים רבים יעדיפו את האופציה הזולה משמעותית (גם אם לא חוקית, או בתחום ה"אפור") של מהגרי העבודה, שיקבלו ברצון 2,000 שקל לחודש, על חשבון מובטלים ישראלים שהיו מקבלים כפול או יותר על אותה עבודה. אין צדיקים בין המעסיקים – הם תמיד יעדיפו את האופציה הזולה, על כן ישנה רגולציה שתפקידה להכריח אותם לשלם שכר מינימאלי – לאזרחי המדינה.
        המצב הזה, בתוספת הבעיות הסוציאליות הקשות של כיסי המהגרים, ויצירתה של מדינת עולם שלישי בתוך המדינה, היא מתכון לאסון, אותו אוכלים כיום בתיאבון (או לא) באירופה. כמובן שבד בבד עם גירוש, צריך למנוע כמה שיותר ממהגרי עבודה נוספים להגיע, על ידי השלמת הגדר על גבול מצרים, הידוק הפיקוח וכיו"ב. המציאות היא פשוטה: אין לנו איך, לא כעת ולא בעתיד, לתמוך בכל אותם מאות אלפי מהגרי עבודה מבלי לפגוע אנושות בנו כחברה יצרנית, סוציאלית וכן, גם "הומאנית".

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        אורי שלום,

        התגובה שלך חסרת משמעות כי ירית צרור סיסמאות + כמה טעויות והטעיות שמראות שאתה בסה"כ עוד שונא זרים מצוי, והכי מצחיק, בדיוק כמו שהשמאל לא רואה את הדבשת שלו, כך גם אתה לעולם לא תצליח לראות שהמניע שלך הוא שנאה ובורות.

        "אני תקווה כי יום אחד גם תהיה עיתונאי. ההבדל ביניהם הוא שכתב מביא את האינפורמציה, והעיתונאי מבין ומנתח את המצב שנוצר בעטיה של אותה אינפורמציה."

        עידכון טכני קטן: אני כבר עיתונאי. אתה לא. ואתה לא מבין בתקשורת, לא מבין מה זה עיתונאי וממילא אין לך משוג מה ההבדל בינו לבין כתב. אבל יפה לך לנסות לנסות להיות שנון. חבל רק שזה לא הצליח.

        "באשר לשאלה 1. שלך, העניין הוא לא "כמה" במספרים, או "מי" בהקשר של איך ומנין באו. מדובר בעניין עקרוני: צריך להחליט שמגרשים את מהגרי העבודה, ה"כמה" וה"מי" יקבעו ממילא לפי העובדות בשטח ופחות לפי מכסות או מטרות שיציב הממשל או אנחנו."

        פשוט לגרש. לא מעניין מי וכמה, העיקר לגרש, כי זה עניין "עקרוני" ידוע של שונאי זרים שמונעים משנאה ובורות כמוך. אתה גם טוען שלא הממשל או אנחנו נציב מכסות או מטרות וכמה ומי ייקבעו על ידי עובדות בשטח. מי הם אותם עובדות בשטח שקובעים את חיינו ולא אנחנו או נציגינו בפרלמנט? הייתי רצה לראיין את אותם "עובדות בשטח" כדי לשאול אותם לפי איזה עקרונות יבוצע הגירוש ובאותה הזדמנות נמסור להם ד"ש ממך.

        באשר לנקודות 2 ו-3 (הן די זהות, הבעייה שקיימת כעת תתעצם בעתיד, אולם היא אותה בעייה בדיוק), גירוש ימנע כיסים הולכים וגדלים של אוכלוסייה נזקקת, עם היווצרות תנאי פשע (אין זה אומר שהמהגרים או אפילו רובם פושעים, אלא רק שה"מצע" עליהם הם גדלים הוא מתכון אפשרי והגיוני לפשע), אוכלוסייה שתופסת מקומות עבודה ותקציבי רווחה של ישראלים שנזקקים להם לא פחות. אין לנו חובה מוסרית או לאומית למצוא פתרון רווחתי למהגרי העבודה. ואין לי שום עניין לחלק את המהגרים לפי מוצאם, צבע עורם, או אמצעי ההגעה שלהם לארץ. בעיני פועל תאילנדי שהגיע במטוס, סיים את ויזת העבודה שלו ונשאר כפועל זר לא חוקי זהה חוקית לפועל סודני או אריתראי שהוברח מסיני.

        אחרי שלא עניין אותך ה-"מי" ו-"כמה" שצריך לגרש, עכשיו הגיע הזמן שלך להטעיות המכוונות כדי לעודד שנאת זרים.

        1. גירוש ימנע כיסים הולכים וגדלים של אוכלוסייה נזקקת, עם היווצרות תנאי פשע – לא נכון ואתה טועה ומטעה. אתה מאמין שהעלמת הסימפטום מעידה על ריפוי מהמחלה שהוא הסתמכות על בני אדם זולים.

        2. אוכלוסייה שתופסת מקומות עבודה ותקציבי רווחה של ישראלים שנזקקים להם לא פחות – הטעייה כפולה. מהגרי העבודה תפסו את מקומם של הפלסטינים ולא של הישראלים ואין תקציבי רווחה לעובדים הזרים. אבל את מי מעניין העובדות. העיקר לגרש, לא משנה מי וכמה.

        3. אין לנו חובה מוסרית או לאומית למצוא פתרון רווחתי למהגרי העבודה – לא נכון. הם חלק חשוב בכלכלה הישראלית ופגיעה בהם היא פגיעה במשק הישראלי (בעיקר בעסקים קטנים, שהם המנוע של הכלכלה). אתה כנראה צעיר מלזכור את תחנוני המעסיקים, כשעוד היו פלסטינים ולא עובדים זרים, כשסגר, מחסום ושאר ירקות צבאיים מנעו מהפועלים הפלסטינים לבוא לעבודה. ואז מישהו בממשלה הישראלית חשב שלהביא עובדים זרים יפתור את בעיית העובדים הפלסטינים. ככה זה בפוליטיקה של שנאה, מרוב רצון לדפוק מישהו אחר, אנחנו שוב ושוב נדפקים. ללמוד מזה? מה פתאום. העיקר לגרש. לא משנה מי וכמה.

        4. ואין לי שום עניין לחלק את המהגרים לפי מוצאם, צבע עורם, או אמצעי ההגעה שלהם לארץ. בעיני פועל תאילנדי שהגיע במטוס, סיים את ויזת העבודה שלו ונשאר כפועל זר לא חוקי זהה חוקית לפועל סודני או אריתראי שהוברח מסיני – נכון. אתה פשוט שונא את כולם, לא משנה מי וכמה. כשאתה כותב "זהה חוקית" זאת גם הטעייה כי החוק הישראלי שונה. שאתה תפעל לשינוי החוק? מה פתאום, זאת עבודה פוליטית קשה ומפרכת. העיקר לגרש. לא משנה מי וכמה.

        אתה מתעלם מכך שמהגרי העבודה תופסים את מקומם של הפלסטינים שביצעו בעבר את עבודות השירות ואלו עבודות שישראלים לא יעשו. אתה מוכן לפגוע פגיעה אנושה בכלכלה הישראלית רק כדי לגרש. לא משנה מי וכמה.

        אתה גם "מעלים" את עניין הפליטים. כולם "פועלים" (ביטוי שנשאר שריד מהימים בהם הפועלים היו ערבים מהשטחים) ואם כולם פועלים, אז את כולם לגרש. פועלים כמובן אינם בני אדם ולעולם פועלים לא יוכלו להגיע למעמד פליטים כי בעולם שלך, ללא-יהודים אין את הפריבילגיה לסבול בארצם ולחפש מקום מקלט. כיהודי אתה כבר לא מזדהה עם התחושה הזאת. אני מרחם עליך. היהודי החדש הפציע, בור בהשכלתו ועיוור בשנאתו לאחר.

        ואיך שונא זרים כמוך מונע עזרה ל-100 פליטים? מנסה להפחיד אותנו שאם נעזור ל-100 אז יבואו עוד 1,000 פליטים. יופי נחמה. עם היגיון כזה אסור לעזור לאף אחד. אבל זה הגיון שניזון מהתאווה לגרש. לא משנה מי וכמה.

        המציאות היא פשוטה: אין לנו איך, לא כעת ולא בעתיד, לתמוך בכל אותם מאות אלפי מהגרי עבודה מבלי לפגוע אנושות בנו כחברה יצרנית, סוציאלית וכן, גם "הומאנית".

        כאן אתה מתחיל לשקר. לא יפה. אנחנו לא תומכים במאות אלפי מהגרי עבודה שכבר נמצאים בישראל. להיפך, הם תומכים בנו ובכלכלה הישראלית (ובבעלי ההון) על ידי מוכנתם לעבוד בשכר נמוך. שקל אחד לא יוצא לך מהכיס (במיסים) לתמיכה במהגרי עבודה. למה מחלקים למסתננים מרק? למה יש אירגוני סיוע? בגלל גשם תקציבי הרווחה מהשלטון הישראלי? אתה פשוט בור. ועיוור. בוער מתשוקה לגרש. לא משנה מי וכמה.

        את התשוקה והתאווה לרוע אתה תממש. גם אם צריך להשתמש במילים יפות כמו "סוציאלית" או "הומנית". כי העיקר לגרש. לא משנה מי וכמה.

        מתוך 100 ישראלים המתגוררים היום בישראל, 76 מהם ישראלים. 20 ערבים. 3 זרים ושחור אחד מאפריקה שמצבו העגום הוציא ממך את התאווה לגרש את כולם. לא משנה מי וכמה. וגם נוח לגרש את השחורים המוסלמים, כי הם כבר מרוכזים בגטו ("כיסים" לפי השיחדש המצמרר של אורי).

        3 זרים ושחור אחד סובל מאפריקה מול 76 יהודים ו-20 ערבים. באמת איום חמור ל-96 הישראלים מול שלושת הזרים והשחור הבודד.

        אז מסתבר שאתה גם פחדן.

        אהבתי

      • אורי הגיב:

        מרטין, במחילה – לא היה לי כוח לקרוא את כל המגילה 🙂
        להבא – תשתדל לקצר, ואם יש לך נקודה – זה יעזור לאנשים להבין אותה

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        אורי שלום,

        לא קראת. אז למה הגבת?

        עכשיו בקיצור, כדי שגם עצלן כמוך שרואה ביותר מידי מילים סוג של אתגר שלא ניתן לעמוד בפניו יוכל להבין. זה בסה"כ 3 נקודות.

        1. אתה רק רוצה לגרש. לא מעניין אותך מי וכמה.
        2. המניע שלך הוא בורות ושנאת זרים.
        3. אתה פחדן.

        עכשיו ברור? אם לא, אתה יכול לקרוא את ההסבר המלא שכתבתי בתגובה שהתעצלת לקרוא.

        אהבתי

      • אורי הגיב:

        מרטין – קצת חשבון: מס' התושבים בישראל: 7,869.9 אלף. נוסיף לזה 244 אלף (הלמ"ס גורסים 217 אלף, אבל אתה יודע יותר טוב) ויוצא לנו 8,113.9 אלף. נחלק 244 ל-8,113.9 ויצא לנו 3 אחוז ולא 3.5.

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        אורי שלום,

        אתה צודק. הלכתי לפי 7 מיליון ותודה על הנתונים המדוייקים.

        יחד עם זאת, זה לא משנה את הנקודה שלי אלא מחדד אותה.

        אהבתי

  4. אני הגיב:

    רוב משפחות השבויים והנעדרים עברו לאחר חטיפת/העלמות יקיריהן שיעור בתקשורת: איך משתמשים בה, איך מנצלים אותה, איך מופיעים, מה אומרים ולמי. תמי ארד (שכשלה), קרנית גולדווסר (שהצליחה בערך) ומשפחת שליט סיימו בהצטיינות את השיעור.

    הבעיה היתה שהמשפחות המצטיינות בטוחות שהן זכאיות למעמד של סלב על ובמקרה של שליט לחטוף אותנו, הציבור גם אחרי שגלעד שליט הושב. סליחה? יש סיבה שהוא ובר רפאלי יתחרו על אותם מקומות בעיתון/רשת? לא נראה למשפחה שלו שהוא צריך לעשות דברים קצת יותר מועילים ומחכימים בחייו כרגע בלי שהתקשורת רודפת אותו, כי היא התאהבה בתקשורת?

    זו הסיבה שאני לא קוראת כתבות עם נשות/משפחות של שבויים.

    אהבתי

    • רקמילה הגיב:

      מה שנקרא – במעבר חד מאייליינר למשפחות שבויים.

      אהבתי

      • אני הגיב:

        למה ללכלך? עדכנתי בעניין האייליינר (אזכה לשים אחד כזה בעצמי ביום בו יהיה לי רישיון נהיגה).

        ואם כבר בענייני איפור, יש לך מראה מגדילה, יפה ומכובדת, יד 2 במחיר נורמלי (150 ש"ח זה לא נורמלי)? את מכירה מישהי שמוכרת כזו?

        דבורית-אין סיקור של מתכוני שבועות, אז הנה סיקור קטן משלי:
        אהרוני הפתיע לטובה, אהבתי את הגישה.
        שני מתכונים שלקחתי אחד מחוברת של חברה 'חלבית' ואחד מאתר של חברה אחד (לא רק חלבית, גם פרווה) התבררו כשגויים בנושא הקמח: כף אחת של קמח במאפה? יותר לכיוון שתי כוסות קמח.
        לא בודקים את המתכונים לפני שמדפיסים/מעלים אותם? בכל זאת מדובר בחברות ענק.
        אני הייתי עושה טור (איפושהו, גם בפייסבוק) שבודק פעם בשבוע מתכון מחוברת כזאת, מתכון של איזה שף שמתפאר שהמתכונים שלו קלים ונגישים ובודקת מה האמת, מה באמת יוצא.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        יש כאלף בלוגי ואתרי אוכל בישראל. את יכולה להציע שם.
        אני פשוט לא מבינה בזה כלום, ולא מצליחה לגלות בדל עניין בסוגייה זו.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        אומנם לא קשור לנושאי הפוסט באופן ישיר, אבל אני יותר ממליץ להשיג ולצפות בסרט הזה של בחור אוסטרלי בשם ג'ו קרוס.
        מי שבתוך העניין הזה של מיצים ושייקים, לא נזקק לסרט הזה כדי להשתכנע, אבל אפילו אני שחי כך זמן רב, ומכיר את הרעיון באופן יסודי +, התפעלתי מהסרט.

        אהבתי

      • ללקק עוגת גבינה הגיב:

        עו"ד, היה לנו שבוע קשה, למה להוסיף את הגזענות של הפודפשיסטים.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        מדינת כל פאשיסטיה.

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        כוס רסק ירוק ל-16יום זה גימיק. צריך להתמיד- כוס רסק שתחליף ארוחה אחת ביום. מי שניסה יודע- זה לא רק שמירה על המשקל, זה הרבה יותר מזה. שילגלגו הקנאים.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        הסרט הוא רק מבוא. הבנאדם ניזון ממיצי ירקות משך 60 יום עם תוצאות מפליאות, בריאותיות וויזואליות, שאירעו גם לאחרים, צריך לראות כדי להבין.
        הסרט לא משאיר אותך אדיש, שנייה לאחר שהוא מסתיים אתה נופל לאחת האפשרויות: א. השתכנעתי, מכאן והלאה אני משנה את החיים ב. אני לא רוצה או מסוגל, אבל הסרט מצוין. ג. אני יודע ומכיר את הנושא, וכוס אחת של קמח לבן או שתיים זה חסר כל עניין מבחינתי, אבל הסרט מצוין.

        אהבתי

      • ללקק עוגת גבינה הגיב:

        תמיד שמח לעזור.

        אהבתי

      • ללקק עוגת גבינה הגיב:

        הלעזור הוא בענייני האפיה של אני. זאת שרקמילה מתיחסת לגופה.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        מנסיון, המתכונים של אהרוני בדוקים ומומלצים, וגם מדויקים ומובנים להדיוטות כמוני.
        מתכונים רבים ברשת ובעיתונות סתם נזרקים על הדף כלאחר יד. למשל, נראה כי חלק גדול מהמתכונים היומיים בדף האחורי של גלריה, הארץ, לא נבדקו

        אהבתי

  5. חנוך הגיב:

    בפלוגה של החייל הזקן הכל הפוך:
    אתה ……….. (השלם את החסר), אלא אם תוכיח שאתה לא.
    הבעיה היא שהפלוגה הזו הולכת וגדלה כאן.
    (לא – אין זו הוכחה לצדקתו).

    אהבתי

  6. רקמילה הגיב:

    ליאור דיין – היומרנות שלו בניים דרופינג כמו סאלינג'ר, טרומן קפוטה ובילי ג'ואל תוך שהוא מעמיד אותם בשורה אחת עם עצמו. נו.
    ובנשימה אחת הוא מדבר על החינוך שנתן לו אביו, וזה-

    "עד גיל 18 או 19 לא היה לנו ממש קשר. תמיד הוא היה עייף, לא דיברנו באמת אף פעם, לא היתה לו סבלנות אלי ולי לא היתה סבלנות אליו.

    אהבתי

    • אני הגיב:

      מי נתן לאסי דיין משמורת על הילד? איפה טובת הילד בלגדול עם הורה כזה? איך הדודה או הסבתא לא קיבלו משמורת? האמא ויתרה? לאמא יש אח ואחיינית מוצלחים למדי שיכלו לעשות משהו, לא מוצאים? אחת הגרושות האחרות יכלה לפעול (ראה מקרה צ'רלי שיין). משפחה כזו מפוארת ואין בה אדם אחד שהיה אכפת לו מהילד?

      אהבתי

  7. רצוי לינק הגיב:

    120 ספרים יוצאים בישראל במהלך שבוע אחד, באופן קבוע

    מאפוא הנתון?

    V: הנה. ושער מעריב.

    אהבתי

  8. מאיה הגיב:

    "עולם הפוך. אדם טוען לאיקס על סמך כלום ומבקש ממני הוכחות לפירכה שלו."

    את כיוונת לדבר אחד, אבל המשפט שלך קפץ לי למקלדת. (ומתאים לבלוג)
    הוא הרי מתאר עבודה יומיומית של עיתונאים.
    לא כולם. לא כל הזמן. אבל רבים מה"עיתונאים" ככה נוהגים. אוחזים בקצה חוט (אמיתי או לא, לא חשוב כרגע), בונים תיאוריה, כותבים כתבה ואחר כך, גם אם אינה נכונה, לך תפריך אותה.
    והתוצאה לא רק טוקבק בבלוג, לפעמים ידיעות וכתבות שלמות מתפרסמות כך.

    חג שמח

    אהבתי

  9. Jeronimo הגיב:

    הזוגיות החדשה של תמי ארד לא נחשפה בראיון הזה לראשונה. כבר היה עליה איזה משפט/משפט וחצי בראיון קודם איתה (נדמה לי זה שאם יאיר לפיד)

    אהבתי

  10. יניב הגיב:

    המלה "אללי" חוזרת, וטוב שכך.

    אהבתי

  11. מהקשר בין הייחוס לייחו"צ אפשר ללמוד הרבה על מדורי התרבות ומבקרי האומנות.
    אם יפגשו יצירה של עילוי עלום שם, אני בספק אם יזהו את האיכות ודי בטוח שלא יספקו את החשיפה. כמה כוח יש להם, וכמה אוויר חם מסתתר מאחורי הכוח הזה.

    מעגל המכרים והמקורבים של חובבי המשקפת, הפודרה ונקודת החן קובע ומגדיר דה פקטו מהי אומנות ומיהו אומן מוערך להדיוט הישראלי בהתאם…- לשיקולים צרים כעולם פשפש.

    הלכנו לקברט של הקאמרי. לא איזה פרינג' רדיקלי על גג של פחון מוסך -מחזה עטור פרסים.
    בייביסיטר, דפקנו הופעה אורבנית והגענו מלאי ציפיה.
    כן, היה לנו רע. נפילה לתפארת. בהפסקה שקלנו- להשאר או לחזור…

    עבור מה בדיוק עיתונאי "התרבות והאומנות" מקבלים שכר, קידום מכירות אינטרסנטי בתוך סבך מלא אינטריגות אישיות או הנגשת וביקורת אומנות?

    אהבתי

  12. שועלן הגיב:

    הזרים לצה"ל

    אהבתי

  13. שועלן הגיב:

    הציוץ של וסטהיימר בפוסט – זה ניסוי? טעות? אמירה? וולשטיין?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      מאחר שגם לנו יש חג ארוך, החלטתי שהצעתה של הכוהנת מתאימה גם לישראל, בה היא למעשה כבר מיושמת במקומות מסוימים.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        מעניין איך היתה מתקבלת פה המלצה לסקס במקומות ציבוריים ביום הזיכרון.
        האמת, מעניין גם איך התקבלה ההמלצה הזו בארה"ב

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        Lighten up dear

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        לי אישית אין בעייה גם עם סאדו ביום השואה.
        סתם תהייה שעברה במוחי כשקראתי את הציוץ.
        כמו שאורן הסביר, ליום הזיכרון שם יש משמעות תרבותית אחרת מאצלנו (ולא מדובר ממש ביום עצמו, אלא בסופ"ש הארוך שמהווה את תחילת חגיגות הקיץ).

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        רות וסטהיימר תמיד תמליץ על הרבה סקס – זה הטיקט שלה. השאלה היא אם היא גם ממליצה על מעט ילדים

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        ביזארי לקבל עצות סקס מאשה בת 84.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        רקמילה בלעה דרור.

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        אתה אומר- יש דברים שלא משתנים. כמו חיי פרפר.

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        וסטהיימר היא דבר ביזארי בפני עצמו.
        אבל בואי נניח שהיא עשתה הרבה סקס בחייה (אולי גם עכשיו – מי יודע?)
        היא בהחלט יכולה לייעץ על סמך נסיון קודם, מה משנה הגיל?

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        מיקי, זה באמת לא משנה. היא יכולה ליעץ גם בענייני אייליינר ועוגות גבינה .

        אהבתי

      • רקמילה הגיב:

        מצאת פטנט לקבל לייק. כתוב רקמילה שתתה מעלי-תקבל מבול ,באחריות. אבל תזהר הוא עצבני.

        אהבתי

      • ללקק עוגת גבינה הגיב:

        מה לי וללייקים, אפשר לחשוב שהסנפתי שועלן. את וולווט מיללות על האדומים, כמו סמח"ט שנקע זרת.

        אהבתי

      • ללקק עוגת גבינה הגיב:

        אכן ראוי, לא רק ללקק עוגת גבינה כל סוף השבוע הארוך. בדרך לסקס הציבורי הייתי ממליץ לעצור בטקס ביכורים קיבוצי. שיא הטקס, תנובת הרחם, שנוי מעט במחלוקת. לחלק מהווה עוד ציון דרך, לאחרים הוכחה לחוסר הטעם בכל ההתרבות הזאת. מעניין מה קריסטבה היתה אומרת על זה במקום עוד התבטאות ביחס ל"רשת"*. מזעזע לחשוב, שיתכן ואני הייתי על הבמה הזאת פעם.
        התגובה הגיעה לשרשור, כי רציתי להתיחס לשועלן. ברור שהאמריקאים כהרגלם מנתקים את סוף השבוע הארוך ממשמעותו, יותר תחילת קיץ. באם יתגבש הנוהג של סש"א ליום העצמאות, ולווט מוזמנת להציע לקוראיה רעיונות בתחום, הולם יותר מפוסט של לורד.
        *על כל מי, שאין עיסוקו ברשת, פשוט להחרים את השאלה, כי כבר אמרתי, האינטרנט מת.

        אהבתי

  14. שרון - הדור הבא הגיב:

    בסגנון של מעריב כותבת ברוריה אבידן-בריר בטור שלה, בפסקה האחרונה, כמה מילים על גלעד שרון (הבן של) והדימוי החדש שלו "אני לא רק חקלאי" (כאילו שלא ידענו זאת שהרי הוא גם הסכים לחפש מידע באינטרנט תמורת מיליוני שקלים עבור מקורבים לאבא).
    מהפסקה הקטנה אפשר ללמוד 2 דברים.
    1. האבא עדיין בתל השומר, למרות כל מה ששמענו וקראנו על חזרתו הצפוייה לחווה (שנאמר שבחווה מצבו אמור להשתפר). כזכור המדינה גם השקיעה כסף עתק בהכנת החווה לקבלת שרון כולל מעלית גדולה (לאדם שכזכור אינו מתנייד) וציוד רפואי/שיקומי רב ויקר.
    2. גלעד שרון קמצן ומוכיח זאת כשהוא משתמש בניירות עבודה של תל השומר לכתיבת "פרץ הפובליציסטיקה שתקף אותו". אסור גם לשכוח שיש לו גם מעין משרד באותה מחלקת שיקום שבה מוחזק אביו בעוד חולי שיקום אחרים נזרקים הביתה (או למוסד כלשהו) בד"כ לאחר 90 יום – לפי כללי משרד הבריאות.

    אהבתי

  15. דרור הגיב:

    גם "כמעט קטטה" בין עיתונאים שווה כותרת ואייטם בפני עצמו.
    בקרוב: כמעט תאונה, כמעט הריון, כמעט נשיקה

    הבעיה שאת מנתקת את הקונטקסט מאחורי ה"כמעט מכות" הזה. מדובר על שני עיתונאים שכמעט הלכו מכות על מי יתנפל ראשון על ילדה בת 7 שאיבדה את כל משפחתה . העיתונאים רשמית הפכו לחיות . מעניין שכלי התקשורת מטיפים מוסר לתושבי שכונת התקווה שמתפרעים מתוך חוסר אונים , כאשר אצלם בתוך הבית יש בהמיות ברמה הרבה יותר גבוהה, אבל על זה לא נשמע מילה הרי .

    אהבתי

  16. דרור הגיב:

    הטור האחרון של דנה ספקטור הוא נוראי, אפילו במונחים שלה . בחורה שמעולם לא יצאה מאיזור הסנטר פתאום מטריחה עצמה לאיזור התחנה המרכזית , משל היתה נתן זהבי מסקר את רואנדה . כי הרי עכשיו הסודנים זה הנושא הכי טרנדי(עד השבוע הבא) . כולם כבר שם , נחום ברנע , בן כספית , כל הברנז'ה. אז מה פתאום שאני אשאר מחוץ למסיבה הכי שווה בעיר . גם אני רוצה להיפגש עם הסודנים כדי להביע אמפתיה אליהם (אבל עם 3 שומרי ראש לצדי , בכל זאת אני בחורה מושכת….. ) גם אני רוצה להטיף מוסר לתושבי השכונות (ושלא יאשימו אותי בצביעות! מה הם חושבים שרק להם יש מצוקות בחיים? נראה אותם יושבים בבית קפה עם האנג אובר כשהמלצרית מגישה להם אספרסו במקום קפוצי'נו!)

    אהבתי

    • דרור הגיב:

      הערך הטוב היחיד בכתבה זה שהיא ייצגה בתמציתיות את הפמיניזם הישראלי 2012 (יותר נכון "הפמיניזם בישראל" כי הן די מנתקות עצמן מהציונות). פמיניזם שלפיו בוס שזורק בדיחה גסה לעובדת שלו הוא עבריין מין מדרגה ראשונה, אנס פוטנציאלי ,חלאת המין האנושי . בעוד את הסודנים שאונסים בחורות צריך להבין כי זה נובע מהתיסכול שלהם מהממסד והחברה הישראלים , זה בעצם סוג של מחאה חברתית , יש בזה אפילו משהו רומנטי .

      אהבתי

      • רוני הגיב:

        דרור, העובדה שלספקטור יש וגינה לא הופכת אותה לפמיניסטית. היא ההיפך הגמור מפמיניזם, אז אל תשתמש בה בשביל הפמפלטים המיזוגניים שלך, היא הראשונה שתחתום עליהם. אין לך מושג מהו פמיניזם ואיך הוא קשור לכך שאסור לך להטריד מינית את הכפופות לך, למגינת לבך.

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        לספר בדיחה מינית לבחורה זה לא הטרדה מינית, בדיוק כמו שלספר בדיחת שואה לניצול זה לא "הטרדה שואתית". הומור זה הומור זה הומור . עובדה שיש גם המון נשים שמשתמשות בבדיחות מיניות , אז מה הן מטרידות את עצמן ?
        אבל לפחות אתן לא לבד בקטע של גינוי בדיחות מיניות , שהרי זה נהוג גם אצל החרדים,ככה שאתן בחברה טובה……

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        א. בהשוואה לדרור ספקטור פמינסטית רדיקלית.
        ב. לספר בדיחת דרור זו בהחלט הטרדה של ******.

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        אם בהשוואה לדברים שלי ספקטור היא פמיניסטית רדיקלית אז היא פשוט פמיניסטית רדיקלית, כי אין שום דבר שובניסטי בדברים שלי . להיפך דווקא מי שאומר ההפך הוא השביניסט , כי הוא טוען שלנשים אין הומור עצמי ושבדיחות מיניות הן מעבר למה שהן מסוגלות לשאת .

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        אוי דרור, דרור… יש לך טיעונים טובים אבל אתה מגיש אותם בצורה מסורבלת. אתה גם גבר אז הטיעונים שלך עמוסי אגרסיביות. דרור חמודי, לא כל משפט צריך להיות וידוא הריגה. הומור עצמי יעזור.

        אהבתי

      • מה? הגיב:

        …מינית את הכפופות לך,…..

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        ספקטור היא הדבר הכי רחוק שקיים מפמיניזם. אתה כנראה (שוב) לא יודע על מה אתה מדבר…

        אהבתי

  17. ידיעות אחרונות- בושה עיתונאית הגיב:

    המכתב של עורך ידיעות חושף את התחתית אליה התדרדר אוסף הניירות הקרוי ידיעות אחרונות.

    לא רק שאין אף חשיפה אמיתית, אף לא תחקיר קטן בכל המוספים, כשהכל עמוס ראיונות יד שניה / שלישית/ רביעית/ עם אותם סלבס. תודה לוולט על פרסום המכתב הפנימי! העובדה שעל כך גאוותו של עורך העיתון, מלמדת כמה נמוך התדרדרו שם.

    אהבתי

  18. סביח הגיב:

    כמה הערות לגבי הכי טובים:
    האם ראש עיר כמו זוהר עובד שחטף כתב אישום הוא באמת הכי טוב שיש?
    נועם שרביט כותב לגבי עורכי דין שעוסקים בדיני עבודה שהם צריכים להיות עם רגישות לעובדים או איזשהו חרטוט כזה ואז מכתיר את דפנה שמואלוביץ כאחת הכי טובות בתחום. שמואלביץ, לידיעתך, היא עורכת דין שעוסקת בעיקר בהגנה על המעסיקים והרגישות שלה לעובדים בדרך כלל היא כמו הרגישות של נתניהו ושטייניץ למחאה.
    האם העיתונאית שכתבה על בתי המלון הכי טובים בילתה בהם בחינם כדי לבדוק אותם? אם כן צריך להיות גילוי נאות כי מי שמתארח במלון יוקרה בחינם בדרך כלל נוטה לשבח אותו. אם לא, צריך להיות כתוב במפורש שהיא לא התארחה בבתי המלון ונזונה מפמפלטים יחצניים או שהעיתון שילם על האירוח או כל הסבר אחר שיניח את דעתו של הקורא הממוצע שלא מקבל כלום בחינם חוץ מכאב ראש

    אהבתי

    • פלאפל הגיב:

      למה שלא תדייק סביח, היא כתבה שהיא ביקרה באופן אישי בבתי המלון שנמצאים במקומות הראשונים. ככה זה עיתונות חוקרת, מבלים טוב במקומות הכי נחשקים, השאלה רק מי שילם עבור היחצנות, אני מנחש שזה לא העיתון ובתי המלון הכי טובים פשוט אירחו אותה בחינם. אכן, הכי טובים…

      אהבתי

    • אלעד הגיב:

      את הכתבה על דיני העבודה לא ראיתי ברשת. אני מניח שהיא במהדורה מודפסת כלשהיא?

      אהבתי

    • צ'יפסלטחינה הגיב:

      סביח,
      מה רע בהיותה של אותה עורכת דין בדיני עבודה אחת הטובות בתחום אם היא מייצגת את הצד השני? הרי גם להם ("הרעים", "המנצלים", "הטייקונים") מגיע יצוג טוב בבית המשפט?
      לצלחת יש 2 צדדים.

      אהבתי

  19. חייל זקן הגיב:

    סיפרתי שיגאל שתיים, בעל המיזם, הוא חבר שלי. קפץ חייל זקן …

    שמח שתרמתי לפיתוח והנצחת מורשת הקרב שלך ושל ידידייך המתנחלים הממרקקים מגן לוינסקי. כדרכם של מיתוסי גבורה צבאיים הדימיון גובר על המציאות. לפחות אייתת נכון את הניק שלי.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      מאחר שיש בפסקה המוקדשת לך קישורים לתגובות שלך, יהיה לי קצת קשה לשקר או להמציא דברים שלא נאמרו.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        את מרבה לזהות ולציין בעלי עניין בעיתונות, הפעם כשלת בכך בעצמך. למקרה שפיספסת, הטוקבק הראשון בעניין מביא רשימה ארוכה של אירגונים, ידידך המרקאי שימש רק כפתיח, אבל בשביל זה יש חברים. רווח פוליטי אינו שונה מרווח כספי כפי שטענת לא פעם כלפי לפיד הקטן, מדוע ייגרע חלקם של חברייך. יש בישראל עשרות עמותות שמחלקות מזון לנזקקים והבחירה שלך לכתוב עליהם נבעה מההקשר הפוליטי והועצמה בגלל הקשר האישי. במתקפתך הצדקנית, שאת ממשיכה בה כאן, הצלחת להתעלם מההשתלטות הביריונית על שטח ציבורי שמיועד למטרות אחרות. כמובן שהתגייסות של חבורת פוזאים מצדיקה את כל האמצעים, או כפי שהיה אומר ידידך, מעריץ האמריקנה ממיין, בכל קרב יש נזק מישני בלתי נמנע.

        אהבתי

      • גיל הגיב:

        סלח לי, אבל הצביעות והבורות שלך לא יודעות גבול.
        אני מבין שלשיטתך מה שלא יורה. או מעז לזקור את ראשו מחוץ לגדרות הממסד- יקוצץ. שויין.
        לידיעתך, רבות מהעמותות האלו, אליהן אתה מכוון את חיציך, מופעלות על ידי אנשים מעולים, בעלי מקצועות נחשקים, שהאימהות שלהם ודאי היו מעדיפות שישתלבו בשוק הפרטי. בניגוד אליך אני מכיר את חלקם.
        מרק לוינסקי, ע"פ הבנתי (לא מכיר את הקבוצה הזו ספציפית), היא התארגנות ספונטנית ולא עמותה. אין שום "רווח פוליטי" בצידה. רק הידיעה שעשית משהו טוב. נסה את זה מדי פעם.
        אין לי כל עניין ללמד חייל זקן טריקים חדשים. למעשה, זה נראה לי בזבוז זמן מוחלט. ויחד-עם-זאת-פטור-בלא-כלום -וכנהלאה:
        1.ההתייחסות אל חלוקת מזון לאנשים רעבים/נזקקים כאל מעשה בריונות, מעידה שמשהו מאוד, אבל מאוד, מעוות בתפיסת העולם שלך.

        2. כמי שנהנה מגישה בלעדית לחומרים כמו תורת הקרב של דלז וגואטרי. אולי תוכל להאיר את עיני הבלוג אודות המעורבות הישראלית (דיפלומטית, צבאית, מסחרית) באריתריאה. זה יכול להיות מעניין.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        1. חלוקת מזון לנזקקים אינה מעשה בריוני אבל השתלטות על גן ציבורי היא אכן כזו.
        2. הייתי שמח לעזור לך בעניין אריתראה שיש לנו עמה קשר היסטורי (אסירי האצ"ל והלח"י), אך לצערי הודחתי מכס הפרשן הצבאי של הבלוג לפני מספר שבועות מה שמונע ממני להעתר לבקשתך.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        פספסתי פוטש?

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        מאחורי הקלעים

        אהבתי

      • גיל הגיב:

        פספסת את הצחוקים המוקלטים שליוו סעיף 2.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        תפקיד הפרשן הצבאי הורחב ואוחד עם תפקיד הפרשן לדיאטות, את התפקיד תמלא הכתבת הוותיקה והבכירה משקופית החורש, לאחר שתשוחרר מבית הכלא. בנתיים ימשיך הבלוג לספק ידיעות בלעדיות ופרשנות מעמיקה, אותה תערובת איכותית שהורגלנו אליה. ואולי ולווט גם תכתוב משהו.

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        חייל זקן שלום,

        רק מי שמסתכל מבחוץ רואה את הטרנדיות הברורה של אותם אנשים טובים וספונטניים בשמאל.

        אז עכשיו בונים גדר והתוצאה תהיה שימשיכו להגיע עוד שחורים, אבל הפעם הם יהיו 100 אחוז פליטים אמיתיים סובלים שכלא עדיף להם על מדינתם, וכמובן התקשורת תחגוג על סבלם, תתפתח "בעיה הומניטרית" בנגב והמוני שמאלנים לבנבנים שרוממות השיוויון בגרונם אבל שמעולם לא התעניינו במצבו החברתי של הנגב (עגום. תודה ששאלתם) יגיעו באוטובוסים ממוזגים להפגין מול "מחנות הריכוז" של הימין וכולם יגזרו קופונים פוליטיים וילכו הביתה. ההפגנות יתקיימו כרגיל בימי שישי, כדי שהשמאלנים יוכלו להרגיש מצפוניים "שהורגים את עצמם באוהלו של חופשת סוף השבוע". מישהו יכול להסביר לי בהיגיון למה השמאל רואה את עצמו כמנהיג המחאה החברתית? (מתוך משהו שכתבתי על הסיפור של הפליטים)

        והנה הוגה פוליטי צעיר ומבריק בשם שלום בוגוסלבסקי שמסביר למה מסוכן בדרום תל אביב, מסביר (גם בתגובות) מה הבעיה של השמאל הישראלי טוב הלב ושנינו יודעים שהשמאל הישראלי פשוט לא מצליח לקלוט את זה. לא נורא. הם מיעוט הולך ונעלם.

        אהבתי

  20. דרור הגיב:

    כל מקרה לגופו: פליט, מהגר עבודה, מבקש מקלט, מסתנן

    רעיון מטופש שמשום מה הפך לקונצנזוס הציבור , בואו פשט נמיין אותם צ'יק צ'ק ונעשה סדר , מה כל כך מסובך . הרי יש כאן נניח 60 אלף מסתננים כן?(ועד שיסיימו את הגדר יתווספו עוד כמה עשרות). בשביל למיין אותם צריך מאבחנים עם הכשרה+מתורגמנים . למיטב הבנתי, הכמות שיש לנו מזה ומזה שואפת לאפס . כלומר אם ניקח את כמות המאבחנים זעומה שלנו ונדביק אותה ל-60 אלף המסתננים תהליך המיון יכול להימשך 20-30 שנה . ואני לא מדבר על זה שבמהלך המיון הארוך יכול לצמוח כאן דור שני של אריתראים , ואפילו יגאל שתיים לא יכול לעזור פה. אז למה הרעיון הזה הפך לכל כך מובן מאליו בציבור ?

    אהבתי

    • דרור הגיב:

      אגב גם אם כל השישים אלף הם פליטים את לא יכול להשאיר את כולם . נכון שיש אמנת פליטים, אבל היא מדברת על זה שכל מדינה תקלוט פליטים בהתאם לגודלה. הרי לא הגיוני שישראל ואנגליה יקלטו את אותו מספר פליטים . אני בעד להשאיר כמות סמלית של פליטים ואת השאר לפזר במדינות אירופה , ואם הן לא יסכימו לקלוט את הפליטים אז להחזיר אותם לאפריקה, שיבואו בטענות לאירופים המיופיפים .

      אהבתי

      • מרטין הגיב:

        דרור שלום,

        ישראל נמצאת במקום ה-40 בעולם המערבי מבחינת קליטת פליטים (לא מספרים, אלא יחס באחוזים מול האוכלוסיה הקיימת)

        ה-60,000 מסתננים מהווים פחות מאחוז אחד ממספר תושבי מדינת ישראל.

        כלומר מכל 100 בני אדם בישראל, 76 הם יהודים, 20 הם ערבים, 3 הם זרים ו-1 הוא שחור מאפריקה. כשמצביעים על השחור הבודד מתוך 96 ישראלים ו-3 זרים ומאשימים אותו בכל הצרות, בחו"ל זה נראה כמו גזענות. עכשיו לך תסביר.

        תקרא כאן ואולי תבין את התמונה המלאה ולמה התמקדות במסתננים היא מניפולציה שעושים עליך.

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        כמו שכבר כתבתי במקום אחר פה. אם לא לגרש אותם , אז לפחות לפזר אותם בכל הארץ . את זה צריך לעשות על ידי החלפת החלקאים האסיתים בחקלאים סודנים . לרכז יותר מדי במקום אחד זה מתכון לאסון . שום עירייה בישראל לא ערוכה לזה מבחינת תשתיות .

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        אחלה רעיון. אבל לא ישים.

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        למה לא?

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        דרור שלום,

        תנסה פעם אחת, ואני אומר זה בעדינות ובסבלנות, לנסות לחשוב שני צעדים קדימה ויותר.

        אתה מציע להחליף את הסודנים (קבוצה 4, לא חוקיים) בחקלאים האסיאתים (קבוצה 1, חוקיים).

        עכשיו לתכל'ס.

        1. אם נעשה את ההחלפה מיידית, אתה פוגע ב-50,000 אסיאתים שהגיעו לישראל כחוק ושילמו אלפי דולרים למאכרים. אתה שם לב במי אתה פוגע? בחוקיים על מנת לפתור בעיה של לא חוקיים. מין היגיון ישראלי עקום כזה שמתקן עוולה בעוולה אחרת מתוך כוונות טובות (ואני לא ציני, ככה אנחנו). תקום כמובן זעקה על הפגיעה בפרנסתם החוקית של 50,000 עובדים חוקיים ואתה כמובן תאשים את התקשורת שמונעת פיתרון של בעיות.

        באופן מפתיע תהיה זרימה גדולה יותר של סודנים ואריתראים (יש! נותנים לנו לעבוד חוקית בחקלאות במקום החוקיים) ואתה תאשים את התקשורת שלא מאפשרת גירוש מהיר יותר של הזרים החוקיים כדי לפנות מקום לשחורים הלא חוקיים.

        יהיה גם משבר ביחסי ישראל-תאילנד, פוליטיקאי תאילנדי ישווה בין ישראל למשטר הרודני החביב עליו ותאילנד תהפוך למוחרמת התורנית של הישראלים כמו טורקיה. אתה תאשים את התקשורת שהסתירה כל הזמן שהתאילנדים אנטישמים. תאילנד, שהיא מעצמה אזורית בדרום-מזרח אסיה, מקיימת יחסים ביטחוניים הדוקים וחשאיים עם תאילנד. כל פירוט נוסף מחייב אותי לשלוח את התגובה שלי לצנזורה אז תחפש קצת בגוגל. ויש גם קצת סולידריות ישראלית בתור תבלין אם תסתכל מי הוא ראש משלחת הרכש הישראלית בתאילנד של משרד הביטחון, למה הוא הגיע לכאן (רמז: ג'וב צ'ופר לפני פרישה למקושר) ומה תנאי השכר שלו.

        2. אם נעשה את ההחלפה בהדרגה, תוך כדי סיום עבודתם של החוקיים והחלפתם בלא-חוקיים, התהליך ייקח זמן רב, ובינתיים שחורים נוספים יגיעו בהמוניהם. ראית מה אני חושב על מחנות המעצר שיקומו בנגב. גם כאן אתה מחליף את החוקיים בלא-חוקיים ומועד בכך את הלא-חוקיים.

        זה כמובן לא אישי כלפיך, אבל אני פוגש לא מעט ישראלים שמחפשים פיתרון של "זבנג וגמרנו" ולא מבינים שצריך הסתכלות מערכתית על הכלכלה הישראלית ולגבש מדיניות הגירה מסודרת.

        קולטים פליטים שחורים או לא?

        מוכן למהגרי עבודה לא יהודים שחלקם ישתקע כאן ויהיו חלק מהקהילה הישראלית והדמוקרטיה שלה ולא יחזרו לארץ מוצאם?

        האם תהיה מוכן שמהגרי עבודה זרים שהשתקעו בישראל יוכלו להתחתן עם יהודים או יהודיות ולהקים משפחה?

        האם אתה רואה במהגרי עבודה או פליטים שנקלטו כאן כחוק כחלק מהישראליות?

        זאת המהות שממנה כולם מתעלמים כי התשובות לא נעימות. אני טוען שישראל כנראה צריכה לעבור את "סדרת החינוך" של מגבלות הכוח שעברה כל מעצמה בהיסטוריה (וישראל היא מעצמה).

        אז מקסימום נעביר חוקים לשמירת טוהר הגזע היהודי ואז סוף סוף ייפתח הדיון מהי היהדות הזאת שצריך לשמור עליה. לכן דווקא מתוך חוקי טוהר הגזע של הימין תצמח כאן יהדות מודרנית. ואני מבטיח לך שישראל לא תהיה נאצית עם גירוש או טיהור נאצי וזאת מ-3 סיבות.

        1. הגרמנים היו מסודרים. הישראלים ברדקיסטים. אפילו להרים הפקה בינונית בלי שמישהי תיהרג או לבנות גשר במכביה זה מסובך. להרים הפקה של גירוש או טיהור אתני? הצחקת אותי.

        2. הימין בסה"כ חולם להיות מפא"י של פעם. אז תנו לו. ואז הוא ילמד כמו מפא"י.

        3. המקסימום שנגיע אליו הוא פוטין חלש מעורבב בבוש (הבן) מדולדל, כי בלתי אפשרי לסתום לישראלים את הפה וזה סוד כוחו של העם היהודי. החופש להתווכח בלי סוף בחופשיות. את זה הבינו חכמי חז"ל לפני 1,800 שנה לפני שמישהו חלם על זכות אדם בשם חופש ביטוי.

        אז הנה קיבלת תשובה ארוכה ומנומקת. תעצור. אל תענה ישר. תקרא ותבין. וכשאתה עונה לי, תנסה לחשוב כמה צעדים קדימה ובראייה קצת יותר רחבה. אם לא בא לך לעשות את זה ואתה רוצה להמשיך להתמקד בקטן זה בסדר, אבל זה כמו ויכוח בין 2 נמלים על כביש מהיר של 6 מסלולים. הויכוח הוא אמנם עקרוני, אבל זניח.

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        אתה פוגע ב-50,000 אסיאתים שהגיעו לישראל כחוק ושילמו אלפי דולרים למאכרים

        אז שיבקשו מהמעכרים את הכסף חזרה, מה זה עניין שלי?

        באופן מפתיע תהיה זרימה גדולה יותר של סודנים ואריתראים

        זרימה בכל מקרה יש , כל עוד הסודנים יודעים שבישראל יש עבודה ושלא יורים פה במסתננים כמו במצרים הם ימשיכו לנהור .

        יהיה גם משבר ביחסי ישראל-תאילנד

        אמאלה

        מוכן למהגרי עבודה לא יהודים שחלקם ישתקע כאן ויהיו חלק מהקהילה הישראלית והדמוקרטיה שלה ולא יחזרו לארץ מוצאם?

        הם יהיו על תקן תושבים בלבד.

        האם תהיה מוכן שמהגרי עבודה זרים שהשתקעו בישראל יוכלו להתחתן עם יהודים או יהודיות ולהקים משפחה?

        יהודים בודדים בלבד יתחתנו עם אריתראים . לא מכיר שום מיעוט אחר בארץ שהתחתן בהמוניו עם יהודים .

        מבחינתי בכל אופן יש 2 אופציות . או שהאריתראים יחליפו את האסיתים או שיגורשו . אני לא מוכן לקבל בשום אופן מצב של עשרות אלפי אריתראים בדרום תל אביב . אני לא גר בדרום תל אביב , אבל בבית חינכו אותי על דבר כזה שנקרא סולידריות חברתית , לצערי דווקא השמאל שהמציא את המושג הזה הוא זה ששכח אותו .

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        דרור – אתה שוב לא מקשיב ושוב לא חושב קדימה.

        אותי לימדו שסולידריות חברתית מגנה על חוק יסוד חופש העיסוק של אלו שפועלים כחוק. בהם אתם רוצה לפגוע? בתכל'ס לא משנה לך חוקיים או לא חוקיים, אתה פשוט רוצה פחות זרים ולא משנה השאר. זאת לא סולידיריות חברתית, זה דילול חברתי של זרים ללא אבחנה. יופי דרור.

        הנכונות שלך לירות בבני אדם לא חמושים שעוברים על החוק הישראלי היא מצמררת.

        הזילזול שלך ביחסי החוץ והמסחר של ישראל היא ילדותית מאוד.

        היחס שלך למהגרי עבודה שנשארים בישראל הוא מחפיר. לפני העבודה הם מהגרים ואתה רוצה אותם בתור תושבים סוג ב'. ומה עם הילדים שלהם שנולדו בישראל, גדלו בה והלכו לצבא? גם סוג ב'? הגירסה הישראלית לקאסטות בדומה לאפרטהייד בדרום-אפריקה?

        הגישה שלך היא פשוטה. בעולם שלך יש "נעלים" (יהודים וישראלים) ויש "נחותים" (כל השאר, דגש על זרים). זה בסדר. אבל נולדת 50 שנה באיחור. סורי.

        אהבתי

      • דרור הגיב:

        סולדיריות חברתית כשמה כן היא סולדיריות עם ה*חברה* שלי . לא האסיאתים ולא הארתיראים הם חלק מהחברה שלי , הם לא מעניינים אותי . אם הייתי בקטע של סולידריות גלובאלית הייתי הולך להתנדב ברואנדה .

        ומה עם הילדים שלהם שנולדו בישראל, גדלו בה והלכו לצבא? גם סוג ב'? הגירסה הישראלית לקאסטות בדומה לאפרטהייד בדרום-אפריקה

        אבל זה מה שקורא היום עם האסיתים , גם להם כבר יש ילדים גדולים וגם הם במעמד של תושבים , ולא שעמתי אף אחד שצועק על אפרטהייד .
        אני מבין שמבחינתך צריך לאזרח את כל מי שמגיע לכאן , גם אם מיליוני פליטים היו מצליחים להסתנן לכאן היה צריך לאזרח אותם מבחינתך . כנראה שהצביון היהודי של המדינה לא כל כך חשוב לך, זכותך.

        הזילזול שלך ביחסי החוץ והמסחר של ישראל היא ילדותית מאוד.

        אני לא מזלזל ביחסי חוץ ,אני פשוט חושב שגם ביחסים כאלה יש גבולות . אני לא צריך לתת לתאילנד להציף אותי בתאילנד בשביל שלום איתם , ואם הם חושבים שאני כן צריך אז הם אלה שמזלזלים ביחסים בינינו כי הם מתייחסים אלי כאל שפחה שפוטה שלהם .

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        זאת מהות הבעיה. הם כן חלק מהחברה הישראלית, לא משרתים סוג ב' שהגיעו לתת שירותים. ראינו איך הגישה הזאת הצליחה באירופה ואתה רוצה לעשות אותה גם כאן. מילא הייתי לאומן רגיל שבעד כל מי שבגבולות שלו ונגד כל מי שמחוץ לגבולות, אבל אתה לאומן-אקסטרא כי אתה גם נגד מי שבתוך הגבולות שלך רק בגלל שהוא זר ורק בגלל שהוא לא יהודי (צביון יהודי וכל זה, שם קוד לשנאת זרים).

        אני רואה בהם בני אדם. הם לא יעלימו את המדינה היהודית אלא ישתלבו בה. כרגע אנשים כמוך מונעים את ההשתלבות מתוך בורות, פחד ושנאה שמוסברת בסיסמאות על צביון יהודי.

        האמת היא שיש לך מנטליות של גטו. אתה רוצה גטו סגור ומבוצר שבתוכו בטוח לחלוטין. התקשורת איתך היא כמו לנסות לנהל דיון עם חייל שמסתכל עליך דרך הכוונת של הרובה דרך חרך ירי צר בחומת המבצר.

        זה חסר טעם. חג שמח.

        אהבתי

    • אורן הגיב:

      במסגרת הפינה עונה לדרור למרות בזבוז הזמן. מתורגמנים מערבית קשה למצוא, אך אולי יש, ואולי גם קצת מטיגרית.

      אהבתי

      • דרור הגיב:

        לא אמרתי שאין מתורגמנים , אמרתי שאפשר למצוא רק בודדים כאלה , וזה הכי רחוק שיש מלהספיק לכל 60 אלף המסתננים .

        אהבתי

      • אלעד הגיב:

        אני לא משוכנע שבדקת מה אחוז הפליטים שנוחת אצלנו מהזוועות באריתריאה לעומת אירופה, ומה ההבדל במספרים. אני חושב שאם היית בודק היית מוותר על אחת התגובות למעלה.

        אהבתי

  21. קובי הגיב:

    גם מוסף הכי טובים של מעריב הוא גיבוב יחצנות ולקקנות חסרת בושה, חסרה בו רק רשימת העיתונאים הכי טובים, בראשה כמובן שי גולדן

    אהבתי

  22. כן, לגרש! הגיב:

    מה מניע את יגאל שתיים? האם הוא כמו אייבי נתן המנוח שחלם על נובל כמו השפן של אנרג׳ייזר או לפחות על הנובל האלטרנטיבי כמו שקיבל אורי אבנרי? מה מריץ את האנשים האלה? הרי ברור שהצפה של זרים גונבי גבול ומסתננים לא חוקיים בשכונות מוחלשות מחזקת את הימין הקיצוני. למה לחגוג על התסיסה הבלתי נמנעת אצל אוכלוסיה קשת יום בכינוי האכזרי מדינת כל גזעניה? למי נתונה הסימפטיה של אנשים ״ליברלים״ אלה?

    אהבתי

  23. בעניין הסקר הגיב:

    לטעמי יש בו הטעייה מסויימת, מעבר לאפשרות לתת יותר מתשובה אחת.

    התשובה "כל מקרה לגופו: פליט, מהגר עבודה, מבקש מקלט, מסתנן" אינה מכילה פתרון אלא רק מבקשת לתת יחס שונה לפי המקרה. אבל מה היחס?
    אולי צ"ל כוונה ל'כל מקרה לגופו: פליט (להקפיד בבדיקה ואז לקבל בהוגנות עד יעבור זעם במדינתו), מהגר עבודה (לכלוא ולגרש שהרי מובטלי עמינו קודמים), מבקש מקלט (לכלוא ואז לבדוק שנית מעמד), מסתנן (להרוג כבר בגבול אם נתפסים, שהרי מסתננים הם מסוכנים ואם ניתן, אז להחזירם למקום שממנו הסתננו)'.

    אותו דבר בתשובה "העיקר, למנוע בכל מחיר אלימות וגילויי גזענות" – נו שוין, יופי נחמה. ומה אז? ומה עושים בכ"ז?

    ומה עם "למצוא פתרונות הומאניים לכל" – נו שוין, יופי זהבה. ואז מה? ואיפה? ועל חשבון מי? וכמות?

    2 התשובות האפשריות הנותרות הן לפחות יותר חד ערכיות.

    אהבתי

  24. טוקטוק הגיב:

    הבלוגר יהודה בלו חושף מה באמת עומד מאחורי הקמפיין הנוכחי להצפת הארץ במסתננים. חשבתי שמדובר פה בזכויות אדם ובמניעים הומניטרים? תחשבו שוב.
    מדובר כמובן בארגון שממומן ע"י הקרן החדשה לישראל, שאנשיה חושבים בדרך המעוותת שלהם שהצפת הארץ במסתננים תעלה את השמאל לשלטון.

    אהבתי

  25. דרור הגיב:

    מסתבר לפי וואלה שתמיכה במחבלים זה בעצם עמדה רדיקלית
    http://news.walla.co.il/?w=/9/2529386

    אהבתי

  26. אורן הגיב:

    באשר לוורן באפט, ולהחלטתו להשקיע בעתונות. כאשר התפוצצה בועת ההיטק, עלתה עוד יותר השפעתו של באפט. עיקרון ההשקעה שלו היה קניה בזול יחסית של מניות של חברות דומיננטית בתחומים בעלי ביקוש יציב. במקום להמר על תחומים של צמיחה גבוהה, בהם מחיר המניות גבוה.
    הוא הצדיק את אחזקתו בוושינגטון פוסט, בנימוק של המונפוליות שלו בשוק המקומי. הוא היה חלק מגורמי ההשפעה על עמדה שגרסה, שההישרדות של העיתונים תלויה בחיזוק הסיקור המקומי ע"ח הארצי. עד עכשיו גישה זאת לא הוכיחה את עצמה (כל הסדרה של פרונטליין מומלצת).
    עכשיו הוא קונה עיתונים קטנים, ומניח שבשווקים קטנים הדפוס עדיין יוכיח את עצמו. בנתיים עתון אחר מצמצם את הפצתו לשלושה ימים.
    האם ולווט השקעה קורצת לבאפט. אחרי המילים היפות על קהילתיות, לא נראה לי שמגיבים ישראלים ימשכו אותו. גרשי אותם, ועתידך הכלכלי מובטח.

    אהבתי

  27. שיפ הגיב:

    מתוך כל ההיצע קראתי שתי כתבות, אחת אחרי השניה – זו על מה שקורה במוח בפרץ יצירה, וזו על ליאוניד פיקרובסקי הסופר מהבוטקה (או בודקה, כמו שנכתב שם)

    דילן היה צריך לוותר על הכל, להרגיש חסר ערך, לרצות לעזוב את התחום ולעבור להתגורר בבקתה מבודדת ביער כדי לכתוב את "כמו אבן מתגלגלת", שיר חופשי, כמו שהוא הגדיר אותו, וליאוניד עזב את ארצו ומולדתו והתארים שלו והאינטלקטואליות שלו ועבר לבוטקה בחניון, ומשם כתב.
    מעניין, תהליך היצירה: בכתבה מתואר הרגע בו התשובה הנכונה מגיע כהתגברות גלים במוח, והכרח שיתוף האונה הימנית, זו שבלעדיה לא נדע לצייר בית.

    ליאוניד מתאר איך צעקו עליו, דיברו אליו בגסות, ירדו עליו והעליבו אותו. איך עבד בבית קברות ובאיסוף אשפה (לגבי האחרון אני לא בטוחה שעבד בזה, הוא בכל אופן כתב על זה סיפור). איכשהו הבוטקה בחניון, היה לו מין בית. מקום עם כללים ברורים וחופש כמעט מוחלט ביניהם. הוא יכול לשמוע מוסיקה,לשתות קפה, לאכול עוגיות ולכתוב. הוא לא חולם לעזוב את החניון, לפי הכתבה, טוב לו שם ברע הזה. זו מסגרת, לא רווחית במיוחד אבל כזו שמתוכה הוא יכול ליצור.
    בכתבה על פרץ היצירה במוח נכתב כי לא סתם משוררים נזקקים לכללי מסגרת נוקשים לשירים, כמו מקצבים קבועים או מבנים סגורים. המאמץ לתאום את דרישות המסגרת משחרר את המוח למצוא אסוציאיציות ודימויים בלי לדעת שזה מה שהוא מחפש. הוא בסך הכל מנסה לשמור על משקל מדוייק, או לשמור בחניון.

    ודבר אחרון נגע לליבי והפעים אותי במיוחד: את הדף הלבן, זה שהאמנים חרדים ממנו במיוחד כשהוא מסרב להתמלא, ליאוניד תאר כנוף השלג של רוסיה, ואת המילים כאותיות שחורות על השלג הלבן. יופי של תיאור.

    אהבתי

    • רקמילה הגיב:

      תגובה מצויינת.

      אהבתי

    • . הגיב:

      אין שום בעיה לצייר בית גם ללא המיספירה ימנית. באופן כללי הכתבה הזו בהארץ הפתיעה אותי. להבנתי מדובר בספר חדש של אחד ג'ונה לרר אבל הרעיונות שמוצגים בכתבה עתיקים ביותר ופחות או יותר נוגדים את התפיסה העדכנית שמדגישה אינטרקציה תפקודית בין ההמיספירות ולא התמחות או בלעדיות המיספריאלית. כל הסיפור הזה של יצירתיות בצד ימין זה סיפור משנות השבעים שכבר לא כל כך מקובל. מוזר.

      אהבתי

  28. אלונה איש-שלום הגיב:

    לא נעים לי לומר אך אתם ממש רעים.האם באמת שלוש כתבות עם תמי ארד במשך עשרות שנים זה כמספר הפעמים שביבי בישראל היום?תגזימו אבל תישארו לפחות קרובים לאמת.
    מותר לכם לפרגן ואין סיבה לקנא.זו אכן כתבה למופת לפי כל מבחן וראוי שבבתי ספר לתקשורת ילמדו ממנה כיצד כותבים.
    איני מכירה את הכותבת מעבר לקריאת כתבותיה מדי פעם, אך אין ספק שהיא כשרון גדול.
    בזכות כתבות כאלו כדאי לקרוא את ידיעות.

    אלונה

    אהבתי

    • מיקי הגיב:

      קיבלת את פרס רון ירון לביקורת התקשורת, שנת תשע"ג או מה.
      אנשים פה מלאי רוע, צריך להיזהר כשנכנסים למטבח

      אהבתי

  29. מיקי הגיב:

    כתבה אחת ושני טורים על נושא שמעסיק אותי ביומיום: בזבוז זמן שאפשר למנוע והמאבק ביצירתיות. או במילים אחרות: איך לבהות ולשחק פחות ולעשות יותר.

    לבהות ולשחק זה בזבוז זמן? זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עם הזמן…

    אהבתי

  30. אורן הגיב:

    פקרובסקי לא אבד את התארים שלו והאינטלקטואליות, הם עלו איתו. הוא אבד את ההכרה בהם.
    גם זה לא מדויק, הוא אבד את ההכרה בספציפיות שלהם. כי גם עכשיו ההכרה היא כללית.
    הוא הפך את התסכול והזעם לדמיון. אך במקום להסתפק בעולם דמיוני, הוא הפך אותו ליצירה ספרותית, וכך זכה להכרה ספציפית.

    אהבתי

  31. מיקי הגיב:

    משנה בספורט של ידיעות קרית שמונה:
    "הקשר הבכיר בליגה א' צפון שלום עקיבא שובר שתיקה ומדבר לראשונה על האפשרות שישחק בהפועל עפולה"
    ואני אומר – !!!
    אחלה סקופ, אני בכלל לא ידעתי שהוא שתק כל הזמן הזה.
    וממש כססתי ציפורניים כי רציתי מאוד לדעת מדוע הוא נפרד מעירוני טבריה… והוא בשתיקתו הרועמת.
    עכשיו אני רגוע

    אהבתי

  32. מיכל הגיב:

    נושא שולי אך מעצבן : מוסף " 7 לילות " עבר שינוי עריכתי וגרפי שאין בו דבר וחצי דבר לשיפור הנאת הקריאה. נהפוך הוא !!!!! האם חושב העורך שבכך הוא נותן פייט ל " ז'ורנל " של מעריב ??? האם בשינוי הנ'ל ניסה להפוך אותו ל" אינטלקטואלי וכבד ראש " יותר ???? בקיצור – יוחזר הפורמט לקדמותו ויום שישי ישוב להיות מה שהיה….

    אהבתי

  33. מה? הגיב:

    מיקי הממת אותי!!!
    אני עם קרית שמונה ג מ ר ת י!!!!
    מאיפה השגת את העיתון הזה?
    שלום עקיבא? שלום עקיבא?
    זה מה שחסר לי ערב חג!!!
    זה שייך לבלוג העוסק בתקשורת!
    ואתה רגוע!
    שמאלן!!
    גם עקיבא בטח מגן שמאלי!

    אהבתי

    • מיקי הגיב:

      מזתומרת מאיפה השגתי? מחלקים את זה בפריפריה.
      אתה תיתן לשלום עקיבא את הכבוד המגיע לו – וגם לדני כהן, משה לוי ואיל בוזגלו

      אהבתי

  34. ציפי הגיב:

    ראיון מדהים עם אלמנתו של רפי לביא, אילנה במוסף כלכליסט
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3572025,00.html

    אהבתי

  35. ללקק עוגת גבינה הגיב:

    בניגוד לולווט המסתתרת מאחורי בחורות בגובה מטר וחצי, בכדי לספק המלצות לחג. אני אתן בשמי.
    א. הזכרתי כבר את דקסטר גורדון, אז אמליץ על "דקה לחצות". קליטתם של גולי הג'אז האמריקאים, בבירתו האירופאית בפריז. הקשר לשבועות ברור.
    ב. הסדרה הזאת, כמיצגת כל הסדרות מהסוג. התסריט הכיל בוצ'יות ועוד, אך במהלך הפיתוח והליהוק איכשהו השתנה, ומבלי להתכוון יצא ידידותי לגברים סטרייטים. גם כאן הקשר לשבועות ברור, ויש את גלזגו כבונוס.

    אהבתי

  36. דרור הגיב:

    נרג משקרים וטוענים שדבריה זכו ל"ביקורת חריפה מכל הקשת הפוליטית", אם כך מדוע רק עשרות אנשים הגיעו להפגין מול הבית שלה?

    אהבתי

  37. לגרש הגיב:

    אלי ישי: "מסתננים חדשים יכלאו לשלוש שנים"? רגע, זה לא פרס? המדינה תאכיל ותלין אותם עוד שלוש שנים על חשבוננו? הם משיגי גבול. למה קשה לגרש אותם?

    אהבתי

  38. צופה מהצד הגיב:

    מפחיד
    נמשכת ההסתה של הסמול נגד ח"כ מירי רגב
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/371/758.html?hp=1&cat=404&loc=3
    מה הם רוצים שמישהו ירצח אותה?

    אהבתי

    • רקמילה הגיב:

      להזכירך- רק בימין הורגים.

      אהבתי

      • צופה מהצד הגיב:

        פעיל ליכוד נרצח על ידי שמאלנים נדמה לי בבחירות של 84

        אהבתי

      • האמנם הסמול לא רצחני? הגיב:

        רקמילה, יש לך טעות הגיגית.
        לא מעט מהקורבנות של הטרור בארצנו נעשו כאלה בעידודם של אנשים מהשמאל הישראלי.
        התבטאויות כגון מתנחבלים, כמו מותר לפגוע באנשי צבא ועוד רק מביאים את אנשי הטרור לפעול במשנה מרץ שהרי יש להם עידוד מסויים מצד "הישראלים היפים מביני הצד החלש".

        אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      מלשכתה של רגב נמסר בתגובה :"במדינה יש חופש ביטוי ואני לא אחראית על מעשיהם
      של אחרים. אני שבה ואומרת לישראל יש בעיה לאומית וזו תופעת ההסתננות שמתפשטת
      ופוגעת בביטחון האישי של התושבים בפריפריה ובדרום תא, מקומות שהחיים בהם
      הפכו להיות כמו החיים בהארלם".

      מה היא בדיוק יודעת על החיים בהארלם ולמה חיים בהארלם הם כביכול דבר לא רצוי
      ובכלל לא צריך איומים של הסמול או השמאל, מי שדוחף עצמו בכוח לעיניני הארלם
      שלא נוגעים לו בכלל, כל מיני דברים יכולים לקרוא לו.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        לשכת רגב, התכוונה למהגרים ההולנדים בכפר הארלם, שתחילה הגיעו במספרים קטנים, אך בסופו של תהליך, ההגירה מאירופה הביאה לכמעט הכחדה, ונישולם של התושבים המקוריים.
        לא היתה שום כוונה להתיחס להארלם של ימינו, שברובה אינה שכונת מהגרים. אין שום בסיס נראה לעין להשוואה.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        אני מבין שאתה מתכוון להשמדה של הבטאוויים המקומיים
        ע"י יוליוס קיסר או מה? היום אין שם הרבה "זרים" וזה בכלל
        מקום יפה, ירוק, מים, תעלות, הכל. מולץ לביקור הקיץ. ראה
        על העיר-מחוז בויקי.

        אהבתי

  39. רקמילה הגיב:

    5 נקודותהתרשמות מ6הדק' של "נהלל"
    1.נהלל ב1960 נראתה כמו עיירה בפולין.
    2. נחום ברנע הוא בנו של יוסף בורשטיין מההסתדרות.
    3. לידה של פרה. 4 גברים חסונים מושכים במלוא כוחם בחבלים לא ברור מה.
    4. מילק דמות מיתולוגית.

    אהבתי

  40. . הגיב:

    אחד מיקירי הבלוג שלמה זנד מתראיין בהארץ על ספרו החדש ומדבר לא מעט גם על ספרו הקודם. באופן משונה מעט הוא לא נשאל כלל על הממצאים הגנטיים החשובים שפורסמו שנה לאחר צאת ספרו לאור וקברו למעשה את הספר שלו באקדמיה. זנד עצמו מתעלם מכך לחלוטין. הנה מה שהוא אומר:

    בספר הקודם, הביקורת הקטלנית ביותר מצאה ארבע שגיאות, שתוקנו, אבל אם מישהו היה מוכיח שהתזות הבסיסיות בספר מוטעות לחלוטין, זה היה שובר אותי".

    טוב, מזל שלא התפרסם שום דבר בנייצ'ר. אין לנו שום עניין לראות את פרופ' זנד נשבר.
    הלאה, זנד מתחכך עם האמת. הוא מספר

    :"לא בזים לי, שונאים אותי. אניטה שפירא האשימה שאני 'מכחיש העם היהודי' אבל הוסיפה וכתבה שהספר מבריק

    אניטה שפירא בקישור, אומרת שאמרה שהספר כתוב היטב. לא שהוא מבריק. יש הבדל. הבדל גדול ועקרוני וזנד יודע את זה.
    ועניין אחרון זנד מציג בראיון את העובדה שבאוניברסיטת תל אביב החברים קרים אליו כחיכוך על רקע פוליטי או קנאה. מידע אישי, זה אפילו לא קרוב. החברים בחוג ובחוגים קרובים פשוט חושבים שהוא הקריב את יושרו האקדמי ואת יוקרת האוניברסיטה כדי לטוס לטיולים בכל העולם עליהם הוא מדבר בכתבה. יש גם חברים שחושבים שזנד הכניס בספר לא מעט רעיונות עתיקים שכלל אינם שלו תוך שהוא מציג אותם כאילו מדובר בחידושים גדולים שלו.
    וללא קשר, כיון שהוזכרה ג'וליה קריסטבה. קריסטבה היא סוג של זנד. היא חוקרת מעולה ביותר בתחומה שחשוב לה כנראה יותר מהכל להיות סלבריטאית. והצליח לה. מאוד. אבל, כמו זנד כשהיא יוצאת מהקומפורט זון שלה היא יוצאת פארש. הנה מה שאומר עליה הפיזיקאי אלאן סוקל בספרו "מתחזים אינטלקטואליים" (מתוך הויקיפדיה)

    in Intellectual Impostures, two professors of physics, Alan Sokal and Jean Bricmont, devote a chapter to Julia Kristeva's use of mathematics in her writings. They conclude "the main problem summarized by these texts is that she makes no effort to justify the reference of these mathematical concepts to the fields she is purporting to study – linguistics, literary criticism, political philosophy, psychoanalysis – and this in our opinion, is for the very good reason that there is none. Her sentences are more meaningful than those of Lacan, but she surpasses even him for the superficiality of her erudition."[21

    ]
    בלי קשר ואולי עם קשר

    אהבתי

    • לגרש הגיב:

      מה עושה זנד בארץ? למה הוא ישראלי אם כל תאוותו היא לערער את הביטחון הישראלי בצדקת דרכם? אלה היהודים שרק בגלל השואה נפלטו לחופי הארץ. אילולי השואה, הציונות לא היתה נותנת לשכמותו להגיע לארץ ומשאירה אותם להתבולל כאוות נפשם בגולה.

      אהבתי

      • . הגיב:

        למה כל דבר פה הופך לויכוח פוליטי? כל מה שרציתי לומר זה שהראיון המדובר מוזר. זהו. זנד יכול לומר מה שהוא רוצה ולהחזיק באילו דעות שהוא רוצה. ובכל מקרה פוליטיקה אינה נושא הבלוג למיטב הבנתי. די.

        אהבתי

      • לגרש הגיב:

        הכל פוליטי. הארץ מלאה באנרכיסטים אשכנזים שכורתים את הענף עליו אנחנו יושבים. השאלה היא איך זה קרה?

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        תרד מהעץ, תשב על האדמה ותשתה מים. זנד מציג את עצמו כציוני ופטריוטי בדרכו. הוא רק רואה בעם כצעיר יותר, מקסימום אפשר להאשים אותו באיג'יזם.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        לגרש: תאר לעצמך שהייתי כותבת

        "הארץ מלאה בשמרנים ימנים מזרחיים פרימיטיבים שמאכלים כל חלקה טובה בתרבות שלנו".

        מה היית חושב עלי?

        אהבתי

      • מיקי הגיב:

        תוסיפי "ודתיים" ותצאי צודקת

        אהבתי

      • לגרש הגיב:

        תכתבי מה שאת רוצה. ברגע שאת לועגת לזעקת העניים, שסופסוף סבלו את הזרים במשך עשר שנים, בשם ״מדינת כל גזעניה״. את יוצאת הכי גזענית. המזרחים הפרימיטיבים הם חלק מהעם, האפריקאים לא. הם לא חוקיים והמדינה מפקירה את תושביה בכך שהיא עצמה לא מקפידה על חוקיה. הפוגרום בתקווה הוא תגובה לבלגאן הזה. כדי לשמור על השלום המדינה חייבת לאזרחיה לפחות את המינימום של הקפדה על חוקיה שלה. היא לא עושה את זה ואז יחסנית גילמן שכמותך מצקצקת בלשונה על מדינת כל גזעניה. הכי טוב שהמסתננים ייקלטו בקיבוצים אז לא יהיו לי טענות נגד ההתעמרות במזרחים בשכונות שהאלימות היא הזעקה האחרונה שנותרה להם.

        תראי, דבורית, הרגישות שלי היא כלפי הגזענות האמיתית. נגד המזרחים.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        1. אני ענייה לא פחות מהעניים שלך.
        2. ברור שיש אפליה נגד מזרחיים, אמרתי שלא?
        3. יום יבוא ואמצא גם שורשים מזרחיים בשושלת שלי. אולי זה יספק אותך.

        אהבתי

      • לגרש הגיב:

        העניות של המעמד הבוהמי הוא מתוך בחירה. אל תשווי למצוקה של תושבי השכונות. את פטתית אם את מאמינה שזה אותו דבר. יש לך את כל הכלים להתפחח ולהתקדם, להם אין. הם גם עניים ברוח כפי שציינת.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        מאחר שהתגובה שלך (כמו הקודמות) מבוססת על כלום ואין בה אחוז אחד של אמת אני סוגרת את הדיון.

        אהבתי

      • לגרש הגיב:

        כן, ברור, את ״ענייה״ מהשטח הגדול ביפו. פתטי.

        אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אף פעם אל תתן לעובדות מדעיות להרוס לך תיאוריה יפה.

      במחקרו הגיע זנד למסקנה שהשם ארץ ישראל, כאחד משמותיה הרבים של הארץ – ארץ הקודש, ארץ כנען, ארץ ציון, ארץ הצבי – הופיע ככל הנראה לראשונה לאחר חורבן בית שני דווקא בברית החדשה, בבשורה על פי מתי, וגם שם זה שימוש יחיד וחריג, מכיוון שרוב ספרי הברית החדשה העדיפו את השם ארץ יהודה

      איך זה מסתדר עם העובדה שהכתבה (והטוקבקים) מלאים בפסוקים מהתנ"ך המכילים את הביטוי "ארץ ישראל"?
      האם כל הכוונה שלו היא להראות שהמונח "ארץ ישראל" כמתאר את כל השטח המוכר כיום כ"ארץ ישראל" החל להיות בשימוש בתקופה מאוחרת יחסית?
      גם אם זה נכון, מה זה משנה?
      הוא לא מכחיש שהיו כאן ממלכות יהודיות, הוא לא מכחיש שהיהודים שבגולה תמיד שאפו (ברמה עקרונית או מעשית) לחזור לכאן. נשמע שכל הספר הזה הוא חתיכת ניט-פיקינג אחד גדול.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        כן, הכוונה שלו לשטח ישראל בממלכה המפוצלת. אך בהחלט חסר משמעות. כי כך קורה תמיד. אין קו ישר בהררכיה של שמות גאוגרפים. זה הבעיה הקבועה שלו. הוא לא מתמודד עם תאוריה דומיננטית אמיתית אלא עם נאומים פוליטים ריקניים, ולימודי מולדת בכיתה ג'.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        לא רק ניט פיקינג גם שקרים סתם עמוד 4
        בסימני ציטוט."התנך לא יכול ללמד אותנו
        עובדות היסטוריות". שקר גס. דוגמאות:
        1. עד גילוי מצבת מישע מלך מואב הידע
        היחידי עליו היה חד צדדי ממסורות תנכיות
        רק אחרי הגילוי, ידע של שני צדדים.
        2. היו כאן עמים לא פחות "עמים" ולא יותר
        "עמים" מיהודיים וישראליים: עמונים, מואבים,
        פלשתיים הם הותירו שרידים מעטים מאוד.
        הרבה מידע על ההיסטוריה שלהם רק מהתנ"ך.
        3. מלחמות אשור ובבל המשתקפות בתנ"ך מהוות
        תוספת חשובה להיסטוריה המשתקפת מכתבי
        יתדות. יש עוד שקרים מגמתיים על הקשר של
        היהודים לארץ ישראל אחרי חורבן בית שני וכ"ו

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        התזה הטריטוריאלית כולה תמוהה למדי שכן חלק גדול מתרי"ג המצוות הן מצוות התלויות בארץ כולל המצוות ה"סוציאליות" של לקט, שכחה ופאה. אפילו גבולות הארץ הם עניין הלכתי מובהק שנידון לא מעט בהקשר של היכן חלים דיני שמיטה. ניתן להניח שהספר יהיה להיט לא פחות מהספר הקודם שלו ויקנה למלונות פאר רבים באירופה את הזכות לארח את הפרופסור המבריק.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        שלום חג שמח
        יותר מכעס הטיל בי
        המאמר עצב רב.
        בשביל זה הקימה
        הציונות אוניברסיטאות?
        בשביל זה הורגים
        ונהרגים? שטחיות, בורות,
        שחצנות. נמוך יותר
        מטרול ברשת. ראה למשל
        על העדרות עולי רגל
        לפני המאה ה 12 כאשר
        התלמוד מלא
        בחכמים העוברים
        מאימפריה אחת לשניה
        "מחבקים את כיפי עכו"
        ומסורת עלייה לרגל
        (שבועות היום !)
        במגילת אחימעץ. ראה
        ריצת המלשין לרבי
        וילנר. עליבות
        אומללות, הליקוק
        להיסטוריונים
        קומוניסטים. מה
        מלמד האפס הזה
        שם בגילמן כשאני
        רואה אותו יורד
        במדרגות
        אפוף מעריצים.
        בושה וחרפה.

        אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      הספר הבא של זנד – איך ומתי המציאו הציונים את השפה העברית

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      בקשר לסוקל, בויקפדיה בעברית למשל לא כתוב עליו כלום מלבד ביקורת הפוסטמודרניזם, הוא חייב להם את פרסומו. אם כל הכבוד לתרגיל המעט ילדותי שלו, קריסטובה לא ערערה על חוקי הפיזיקה. כך שהויכוח כאן יותר שיגרתי. באותו מובן, שכמו זנד לא מבטל את החוג להיסטוריה של עם ישראל, גם מחקרים גנטים לא מחליפים אותו.

      אהבתי

  41. צופה מהצד הגיב:

    2 שקרים ב NRG בדיווח על ההפגנה מול הבית של ח"כ מירי רגב
    1- לפי Y NET היו 20 מפגינים בעד המסתננים ולפי NRG מדובר בעשרות
    2-לפי Y NET היו יותר מפגינים בעד רגב מאשר נגד ב NRG העלימו את העובדה שהיו מפגינים בעד רגב
    העיתונאי נתיב נחמני אחראי לשקרים האילו

    אהבתי

  42. מרטין הגיב:

    ולווט שלום,

    בשעה טובה יש לי ביקורת אישית כלפייך. אישית. ומגובה בעובדות.

    לא קראתי בכלל את מה שכתבת, אבל אני המום מזה שאין לך יום מנוחה. את לא נחה יום אחד בשבוע?

    כאן אני מתלבט בין 1,600 מילה על איך השבת שמרה על יהודים בגלות לבין 1,800 מילה על גישת החמלה ומניעת הסבל בבודיהיזם התאילנדי. אני עדיין מתלבט. ואת לא נורמלית עם קבלות. (גם אני, אבל זה סיפור אחר).

    יש סיכוי שתעשי סקר בין הקוראים האם מגיע לך יום מנוחה אחד בשבוע?

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      מרטין שלום
      ברור שנמנעת מ1600 מילה, מחשש שולווט לא תבחין בחנופתך. שקוף שרמזת לפילוספיות דתיות בכדי לשוות עומק לחנופה. מוזר מצידך לצפות שמלבד עשר השעות של הכנת הפוסט, תאלץ לעבור על כל התגובות, בכדי לתת תשובות לקושיות בוערות, שנוספו בשעות הקטנות.
      אני מעריך שכמקובל בעדות הבלוגרים, היא תנוח בקבר.
      באישור דרור, אפרט נתונים היסטורים. בעבר יום א' היה יום מנוחה, תקרית פרסום צילום של כותרות יום קודם, הביאה להחלטה לפרסם פוסטון יום א' לצורך הסדר, וחיסכון בהתלבטיות בימי א' סוערים.
      לאחר זמן, אכן התלוננה ולווט על קושי מסוים, ושאלה לעצת הקוראים.
      כמנהג עדות המגיבים, המליצו לה בחום על מנוחות וחופשות, ואף להפוך לירחון, ורק שלא תפגע שנת היופי שלה.
      המצב כיום, הוא שבעקרון פוסטי יום א' ו ו' הם תמציתיים יותר. מדי פעם אף שוברת פנס, בשביל הרגשי.

      אהבתי

      • מרטין הגיב:

        אתה מרושע אתה, פשוט מרושע 🙂

        אני חייב להודות שזה אחד התגובות הטובות ביותר שקראתי בזמן האחרון, גם בקריאה שלישית ורביעית עדיין צחקתי.

        מצטער, לא יכול להתעלות מעל התגובה שלך וכל ניסיון מצידי יהיה התיימרות מיותרת.

        ("אני מעריך שכמקובל בעדות הבלוגרים, היא תנוח בקבר.", אימל'ה, איפה הטישיו, כבר יורדים לי דמעות מרוב צחוק)

        אהבתי

      • תמר דרסלר הגיב:

        אורן ומרטין…..GET A ROOM
        תודה.

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        עם אורן לא הייתי חולק אפילו מדף בשופרסל של דנקנר.

        אהבתי

      • תמר דרסלר הגיב:

        יאללה יאללה
        DON'T PLAY HARD TO GET

        בסוף מצטערים על זה.

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        יאללה יאללה לא מקדם כלום. כינור, ורד וארוחה טובה זאת התחלה טובה.

        אבל אולי יאללה יאללה הוא תפיסת הרומנטיות המעודכנת של הנשים הישראליות ואני פשוט לא מעודכן.

        אהבתי

      • תמר דרסלר הגיב:

        כן כן מרטין, אנחנו יודעים. אתה בתאילנד. נשוי למקומית. רומנטיקה-ורדים- כינורות בניגוד לארצנו שבה נשים דוחקות בך. כפי שאמרתי…. יאללה, יאללה!
        וכמובן שתקפידו על כללי זהירות כן?

        אהבתי

      • מרטין הגיב:

        אישתי ואנוכי ויתרנו על כללי הזהירות. מנסים להביא ילד. עכשיו זה כללי הביוץ וכאב ראש מסוג אחר לגמרי (פירוט מלא בפייסבוק שלי, זה הניב כמה טורים שלא קשורים לכאן)

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        תמר דרסלר את רוצה להשתשע עם מרטין, בבקשה. אין סיבה לערב אותי בסיפור. ובאם הוא מעוניין לשוחח על יאללה, יאללה, ושילוב אנגלית בקאפ, אתם יכולים להשתמש בפונקציית המסרים המידיים של הבלוג. ולא להתבזות בפני הכלל.

        אהבתי

      • תמר דרסלר הגיב:

        כן ברור אורן, כשזה מגיע להומור עצמי לך כמובן אין. למה אני לא מופתעת? להתבזות, יה רייט. תנשום ואלי באמת תרד בעצמך מהעץ ותשתה קצת מים, גםההתנשאות לגבי הקאפ מיותרת, זו רק נוחות. חג שמח.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        הומור עצמי לא חסר לי, כנראה עבר לך מעל הראש. למה אנשים עם בדיחות עלובות, שובניסטיות, עדתיות וכו', תמיד מתלוננים על חוסור הומור של השומעים. אולי תסבירי לי את, האם לא קימת האפשרות של בדיחה גרועה (חוץ ממני) בעולם המושגים שלך. קחי חדר עם דרור ותצחיקו אחת את השני.

        אהבתי

      • תמר דרסלר הגיב:

        עבר לי מעל הראש, כן בטח.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        WHATEVER

        אהבתי

    • הופה הגיב:

      מרטין מתחיל להתחנף?

      אהבתי

  43. מרטין הגיב:

    והנה דוגמה הפוכה מהארץ: לאוניד פקרובסקי, פעם חוקר ומבקר אמנות, היום עובד חברת השמירה מוציא ספר

    אוף איתך, למה דבר יפה צריך להסתיר בציניות?

    מצטרף בחום להמלצה של ולווט ומי שאוהב ספרות וסיפורים ונהנה לקרוא כתבה (ארוכה) שפשוט עושה טוב על הלב. הנה ציטוט קטן מהכתבה (אני צוחק עד עכשיו…):

    דרך המשקפיים של מגרש החניה הוא נחשף לתמהיל אנושי ישראלי מעניין. כך למשל גיבש את דעתו על בלונדיניות. "יש שלושה דברים שאפשר להסתכל עליהם בלי גבולות", הוא אומר, "אש, מים, ופארקינג של בלונדינית. עשר דקות, עשרים דקות, חצי שעה, אחר כך מכה מצד הזה ומכה מצד ההוא"

    אהבתי

    • לגרש הגיב:

      לגבי טענתו לגבי האנשים םה אין מה לעשות. זהו העם היהודי. ערב רב לוונטיני כוזרי. הסכמתי איתו לגבי הכיעור של הבניינים. למה לא יודעים בארץ לבנות? למה אין לאדריכלים המקומיים טעם?

      אהבתי

  44. אבשלום הגיב:

    נקודה לדיון סביב העמותות, מימון ושקיפות. הבירור לגבי עמותה רשומה הוא יחסית קל, פשוט לא צריך לחפש באתר העמותה. יש אתר שנקרא גיידסטאר דמרכז את כל המידע הזה. לקח לי למשל בערך חצי דקה לאתר את הדוח הכספי של א.ס.ף לשנת 2010.

    באופן כללי – הסתכלות על הוצאות לשכר כעדות ל"נהנתנות" של פעילי העמותה היא בד"כ חסרת ערך, כי לגבי חלק מהעמותות (בעיקר בתחום הסיוע), עיקר הסיוע ניתן בצורת יעוץ ותמיכה של בעלי מקצוע, שהעמותה מעסיקה לטובתם. הדבר שאותו צריך לבדוק הוא שכר המנהלים, ולגבי זה, הכללים לניהול תקין של עמותות שפרסם רשם העמותות קובעים שעמותה שתשלם שכר לא סביר לא תהיה זכאית לקבל "אישור ניהול תקין", צעד למיטב ידיעתי מבטל את הטבות המס להן זכאית עמותה.

    אהבתי

    • אמיר שיש שני לו הגיב:

      כל יום לומדים משהו חדש, תודה.

      אבל ההתייחסות (שלי בכל אופן) לא היתה לשכר כאל נהנתנות. הרי השכר באותה עמותה היה מקצת מעל לממוצע במשק ומטה. הטענה היתה שהעמותות קיימות יותר כדי לספק עבודה למועסקים בהן ופחות עבור המטרות הרשמיות שלהן. האם זה נכון? לא יודע.

      מאחר שבעמותות פועלים גם מתנדבים, השאלה שעולה היא האם באמת צריך את העובדים השכירים. ברור שהמתנדבים משקיעים הרבה פחות שעות כ"א בעמותה מאשר עובד שכיר, אבל כשלעמותה יש תשעה עובדים וכ- 150 מתנדבים, האם כל השכירים באמת נחוצים? הרי מאחר שהסעיף ההוצאה העיקרי הוא שכר העובדים, ברור שהכסף הזה יוצא על חשבון פעילות אחרת של העמותות. מצד שני, בהחלט יתכן שהעמותות פועלות במינימום הסגל האפשרי ושהעובדים היו יכולים לקבל שכר גבוה בהרבה במשרות מקבילות, כך שמה שנראה כהוצאות שכר גבוהות הוא רק המינימום ההכרחי.

      אילו סעיף השכר היה תופס מקום מרכזי פחות בהוצאות העמותות, הטענה הזו היתה נחלשת. כפי שהמצב כרגע (וזה נכון גם עבור א.ס.ף, לפי הדו"ח הנ"ל שהבאת), זו בהחלט אפשרות סבירה. זה גם מסביר מדוע יש מספר גופים שעוסקים בפחות-או-יותר אותה פעילות ברב אותה אוכלוסיה.

      אהבתי

      • אבשלום הגיב:

        הטענה ש"העמותות קיימות יותר כדי לספק עבודה למועסקים בהן ופחות עבור המטרות הרשמיות שלהן" אי אפשר להוכיח, בלי לבצע בדיקה נקודתית מול כל עמותה, שתבדוק עד כמה הפעולה שלה יעילה ביחס למשאבים שהיא משקיעה. כנ"ל השאלה של עובדים מול מתנדבים – יש דברים שאי-אפשר לעשות עם מתנדבים, ודווקא העסקת שכירים מקצועיים תעיד על כך שהעמותה פועלת ברצינות ועושה עבודה יעילה . לכן בהרבה מקרים הכסף לשכר לא יוצא "על חשבון פעילות אחרת של העמותות", כי אי-אפשר לבצע את הפעילות בהתבססות על מתנדבים.
        גם כפילות העמותות לא מעידה דווקא על "סידור עבודה" לפעילים. היא יכולה להעיד בעיקר על הצמיחה שלהן מלמטה וללא יוזמה מארגנת מגבוה.

        אהבתי

      • אמיר שיש שני לו הגיב:

        בהחלט אפשרי.

        לפי המידע שיש כרגע, שתי האפשרויות נראות סבירות. יהיה מידע נוסף, אולי יאפשר להכריע.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s