לפני הזריחה

מוסף הארץ

רק הבזק: ארבעה עמודים מקדיש המוסף המרוענן לפרידה מגירלז, כלומר בנות בyesית. שלא תחשבו, אני בעדה ומתכוונת לסכם בעצמי, אבל זו ההוכחה הסופית. מדובר בתחייתו של רייטינג.

שפטל Vs אבנרי

הודעה לעיתונות:

עו"ד יורם שפטל התנצל בפני אורי אבנרי על שהכפיש את שמו הטוב. ההתנצלות שודרה רק לאחר שפנה אבנרי לתחנת הרדיו 103 FM. במסגרת תוכניתו "שפטל עצבני" ששודרה ב-24.5.12 הזכיר שפטל את אבנרי בתור אחד מאותם אנשים המזדהים עם רודפי, משמידי ומרצחי היהודים. בין השאר הוא אמר: "… אבנרי אפילו יותר בוטה מיגאל תומרקין, הוא לא מתייחס לעבר, הוא מתייחס לעתיד, וכך אורי אבנרי רואה את העתיד, הגיעה השעה לקבור אותם, צריך להיכנס למאה שערים עם זחל"מים ומקלעים אפס חמש ולרסס …"
שפטל אמר כי דבריו נאמרו בהתבסס על פרסומים שונים באינטרנט.
בעקבות הדברים אמר אבנרי: "הגיעה השעה שאנשים הגונים יפעלו נגד הגל העכור של שנאה והסתה מצד הימין הקיצוני המציף את האינטרנט ואת הרדיו".

לחם עבודה

מאחר שיש פה בכל רגע נתון שני מיליון איש ועוד ארבעה מיליון דעות, אנשים נבונים וחכמים ובעלי יכולות ניהול חסרות תקדים, אני מבקשת מכם לעלות רעיונות: איך מוציאים את מעריב מהבוץ (ובלי לחזור על מה שכותבים פה כל שבוע מחדש, ודי לחכימא). הנה דיווח מהבורסה על ההלוואה למעריב מתחילת השבוע.

קיצוצים צפויים לא רק במעריב או בהארץ, שם יפוטרו תשעה "עובדי תוכן" אלא גם במקור ראשון: כלכלה וספורט יועברו למוצש, דיוקן ויומן כנראה יתכנסו לגרסת כרומו, עיתון חמישי החינמי ייסגר בשבוע הבא, המוסף המשפטי צדק יצומצם. כל זה אומר פיטורים. מנגד, אתר האינטרנט המחודש יעלה או-טו-טו.
להלן הודעתו האופטימית מאוד של העורך הראשי שלמה בן צבי:

עובדים יקרים.
במהלך השנתיים האחרונות התרחבנו והוספנו מספר מוצרים חדשים שזכו להצלחה רבה בקרב הקוראים.
בשנה האחרונה ע"פ נתוני סקר ה-TGI הצגנו גידול משמעותי של 40%, בשונה מהמגמה של רוב העיתונות הכתובה בישראל.
המגמות והשינויים בעולם העיתונות בכלל והמודפסת בפרט וההבנה כי קוראינו מעוניינים במוצר ממוקד יותר, הביאו את הנהלת החברה לנהל בחודשיים האחרונים חשיבה כוללת על הכיוון והמוצרים בהם אנו רואים את עתיד החברה.
כחלק מהמסקנות, החלטנו על מספר שינויים בתמהיל המוצרים והתחומים בהם נתמקד.
בתחילת חודש אוגוסט נציג מגזין מוצש מורחב ואטרקטיבי בו יקבלו הקוראים בנוסף על עמודי התרבות והפנאי גם את עמודי הספורט, הצרכנות וכלכלה קלה.
מגזין מוצש החדש יסייע גם בהמשך הפנייה לקהל המשפחות הצעירות ,שלאחרונה רשמו עליה יפה בין מנויי העיתון.
כידוע לכם, בחודשים האחרונים אנו עוסקים בבניית אתר אינטרנט חדשותי מגזיני ייחודי, לצורך הקמתו גויסו מיטב האנשים והחברות בתחום, ובימים אלו מושלמת בנייתו. כמו כן הוקם חדר חדשות אינטרנטי במערכת.
האתר יקרא "ראשון" והוא מיועד לעלות לרשת כבר במהלך חודש אוגוסט השנה.
אנו רואים באתר תחום מרכזי אליו יופנו משאבי החברה, מתוך הבנה כי אנו רוצים ונדרשים לפרוץ גם בתחום זה.
בחודש אוקטובר ב"ה נשיק מגזין ניוז שבועי, המגזין יעסוק בנושאים מדיניים, חברתיים, כלכליים ואוניברסליים באיכות גבוהה מאוד ובהדפסת כרומו.
השינויים הנ"ל משמעותיים וצפויים לנו במהלך התקופה הקרובה אתגרים משותפים רבים.
שיתוף הפעולה והמחויבות שלכם הכרחית להצלחת המהלך.
בעזרתכם, אנו משוכנעים כי נמשיך להוביל את החברה בהצלחה קדימה מתוך אמונה באיכויות וכישורי האנשים.
שלמה בן-צבי
עורך ראשי

ומה בחדשות 10?

עובדים יקרים,
כמובטח, אנחנו שולחים אליכם עדכון בדבר המאמץ המתמשך לצמצם ככל האפשר את הפיטורין בחדשות 10.
בימים האחרונים שמחנו לגלות כי הפיטורין שתוכננו מלכתחילה התכווצו משמעותית בזכות תוכנית הפרישה מרצון שהופעלה בתיאום עם הוועד, ובמסגרתה הסכימו לעזוב יותר מ-20 שכירים שתכננו לעשות זאת ממילא בקרוב. כל זה, כמובן, לא מקהה את הכאב שכרוך בפרידה הכפויה מכמה מחברינו שפוטרו. אלה קיבלו (ויקבלו, לפי הצורך) סיוע משפטי וליווי צמוד מעורכי הדין של ארגון העיתונאים הענפי.
מתוך שאיפה לצמצם עוד יותר את היקף הפיטורין, ביקשנו מכם העובדים לסייע בתרומה של יום חופשה או מתנת חג לבחירתכם. ברור לנו שרבים בחברה, מסיבות כלכליות ואישיות, לא יכלו להיענות להצעה למרות המאמץ שהושקע בגיבושה. בסיכום המבצע, הצלחנו לגייס תרומות משליש מהעובדים ואלה לא יספיקו, למרבה הצער, כדי לממן הצלה של משרות כפי שקיווינו במקור. אנו מודים למי שנרתם ומבינים את מי שלא הצליח לעשות זאת. בכל מקרה, התרומות שאספנו לא ימומשו בפועל ולא ייגרעו מזכויותיו של אף עובד בחברה. לדעתנו גם כך, החברות והרצון הטוב שהפגינו עובדים רבים כאן יכולים לעודד את כולנו אפילו בימים קשים.
אנו מקווים כי בכך מסתכם המחיר ששילמו עובדי חדשות 10 על המצב הכספי בחברה, וקוראים להנהלה להימנע ככל יכולתה מפיטורין נוספים.
בתקווה להשתמע בנסיבות משמחות יותר,
ועד העובדים הזמני.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

יגאל שתיים מספר איך נעצרה תלמידת כיתה ה' מערד ע"י משטרת ההגירה, למרות שלא הייתה צריכה להיות מגורשת כלל.
לאחר ארבע שעות הגיב על כך השר אלי ישי, והילדה שוחררה לבסוף.


מת מבקר הקולנוע הוותיק (כתב עד גיל 80) אנדרו סאריס.
יאיר רוה כותב עליו.

החדשות מהירקון 70:

http://blip.tv/play/hM1qgvu0LgI.html?p=1

– בתי הדין השרעיים פועלים לפי חוק שמפלה לרעה נשים שמבקשות להתגרש.
– משרד האוצר מוותר לחברות הגדולות על עשרות מיליארדי שקלים.
– יחידת עוז עצרה ילדה (ע"ע יגאל שתיים).
– שועי עולם עושים חיים בברזיל.

בריחת מוחות, הסאטירה של מקור ראשון.

המלצות אורן לסו"ש:
מאמר השער באטלנטיק, אן מארי סלוטר לשעבר מנהלת האגף לתכנון מדיניות במחלקת המדינה האמריקאית: למה נשים עדיין לא יכולות להשיג הכל, וגם קצת על איך אפשר להשיג יותר. מאמר ארוך, שאת עיקריו אפשר למצוא פה.
ובתחום עיסוקה העיקרי, מדיניות החוץ, עוד טור בזכות התערבות בסוריה.

זה לא חדש, וסיפור מנצח של גיל שוחט בערוץ הראשון כבר זכה בפרס לפני כמעט שנתיים, וב-nrg אפילו התלהבו מכך שיצא לסדנת טנטרה. ובקיצור, חמישי ב-21:00, לפני שיצאתם לקרוע את העיר, דחסו למוח עוד משהו קטן שאינו היפה והכלום או רוקדים עם חתולים. ההמלצה תקפה כבר לשבוע הבא, מה לעשות.

לפני פיזור

בדרכים.
http://a.blip.tv/api.swf#hM1qgvu0LgI

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

93 תגובות על לפני הזריחה

  1. מוסיקה להמונים הגיב:

    גיל שוחט הוא הקליידרמן של הניצוח.

    אהבתי

  2. חנוך הגיב:

    לשלמה בן צבי יש לפחות כישלון אחד מהדהד, אותו באופן טבעי הוא איננו מזכיר במסגרת מכתב ההלל שכתב לעובדי "מקור ראשון".
    מדובר במהדורה הישראלית של "ביזנסוויק" שהושקה ברעש וצלצולים כמקובל, אך גוועה בשקט מוחלט.
    כמה עשרות עובדים ופרילאנסרים איבדו אז את מקור הכנסתם.

    אהבתי

    • חייל זקן הגיב:

      שכחת לציין מי יצר את אותן עשרות משרות שהלכו לאיבוד.

      אהבתי

      • תום הגיב:

        לשלמה בן צבי יש הרבה כשלונות מהדהדים.
        למעשה, בעולם התקשורת, יש לו רק כשלונות:
        הבנאדם קנה את ערוץ התכלת- וסגר אותו
        רכש את "הצופה"- וסגר אותו
        "נקודה"- כנ"ל
        בקיצור, מדובר פה באיש עם משימה,
        והיא להרוס כל גוף תקשורת שקשור אליו.
        נראה שמקור ראשון בדרך לשם.
        חבל.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        בניגוד להצלחות של מי?
        הבן אדם יזם שמסכן את כספו הפרטי. במחנה שלך זה כנראה מעשה לא ראוי.

        אהבתי

      • פופציץ הגיב:

        "העורך הראשי שלמה בן צבי" זו בדיחה נאה. האיש לא ממש דובר את השפה שבה מודפס עיתונו. מצד שני האיש רודף כבוד אובססיבי.

        הנה עובדה שמלמדת משהו:

        לישכת "העורך הראשי" של מקור ראשון, למי שאינו יודע, גדולה יותר מלישכת העורך הראשי של ידיעות אחרונות (שיש שמועה שהוא בעל תפוצה מעט יותר גדולה), גדולה יותר משל לישכת העורך הראשי של מעריב, וגם מזו של העורך הראשי של ישראל היום – כולם יחד.
        זו לא הגזמה אלא עובדה.

        "העורך הראשי" של מקור ראשון – בניגוד לכל שאר העורכים הראשיים – גם יושב מאחורי דלתות כפולות עם נעילה של קוד פנימי. קודם מדברים באינטרקום עם המזכירה שלו, היא מחליטה אם אתה תיכנס אליו. ואז נכנסים לחדר של המזכירה, משם יש עוד דלת עם נעילה פנימית – ואז מגיעים אל הטייקון.

        אין עוד דבר כזה.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        סליחה על ההבנה המוגבלת. אתה משלם את שכר הדירה על המשרד הענק?

        אהבתי

      • דנדנית הגיב:

        בלי להיכנס לעניין עצמו וליתרונותיו וחסרונותיו של שב"צ, הנתונים שאתה מביא לגבי לשכתו פשוט לא נכונים (היו נכונים לפני חמש שנים). כיום הוא יושב בחדר מרווח אבל לא מנקר עיניים, מאחורי דלתות זכוכית פשוטות. כל מי שרוצה לדבר איתו צריך להיכנס (בלי אינטרקום ובלי דלתות חסומות) ולבקש פגישה מהמזכירה. ברוב המקרים הוא גם נענה.

        אהבתי

      • מעלי הגיב:

        ומה אתה עשית בזמן הזה? כמה מייזמים מוצלחים אתה עשית בחיים?

        אהבתי

      • מעלי הגיב:

        הכוונה לתום! ח"וח לא לח"ז הנערץ….

        אהבתי

      • תום הגיב:

        מה הקשר? איזו דמגוגיה בגרוש.
        אם אני לא איש עסקים אני לא יכול לבקר אותו?
        אה, ושכחתי גם את "ישראלי" ז"ל, שגם הוא נסגר.
        כשיש למישהו רקורד מוכח של כשלונות בתחום מסוים,
        כדאי שיסיק מסקנות. זה הכל.
        הוא יכול להיות איש נפלא ויזם נהדר,
        אבל כל כלי תקשורת שהוא היה מעורב בו נסגר.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        החיים הכלכליים הם דינמיים. עסק שאינו חי חיי נצח אינו מעיד בהכרח על כישלון. העובדה שהוא לומד ומנסה שוב היא סימן היכר של יזם בנשמה שמספק פרנסה לאנשי תקשורת רבים. אנחנו עדיין ממתינים שתצביע על דוגמא הפוכה של מי שלדעתך הוא יזם מצליח בתחום.

        אהבתי

      • תום הגיב:

        מוזס. שוקן. ורטהיים. אדלסון.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        הבנתי, מי שמפסיד עשרות מליונים הוא יזם מצליח. עולם הפוך.

        אהבתי

      • קורא הגיב:

        הוי לוגיקה לוגיקה…..

        מבנה השוק כיום לא מאפשר ליצור עיתונות איכותית וריווחית (ולכן אי אפשר לתת לך דוגמא נגדית). במצב כזה, מה עדיף? 1) לנסות לשנות את מבנה השוק או 2) לנסות כל פעם יוזמות אחרות שנכשלות אחת אחרי השניה, גורמות סבל לעיתונאים ולעובדים, מייצרות עיתונאות רדודה ובדרך מאפשרות רמת חיים גבוהה מאוד לאלו שמגלגלים את הכספים?

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אם מוותרים על הלוגיקה ראוי לפחות לדייק בעובדות. למעט דנקנר ומעריב מדובר באנשים שמשקיעים את כספם הפרטי. היחידי מביניהם שמצליח לשכנע מספיק קוראים באיכות מוצרו ולשלם עבורו הוא מוזס. כל השאר מפסידים

        אהבתי

      • קורא הגיב:

        פעם, שיהיה לנו כח, נדבר גם על משמעות המונח "פרטי" ב"כספם הפרטי". עד אז, המון תודה לגבירים (ולגבירות) שמשקיעים את כספם הפרטי ביוזמות שכו מטיבות איתנו פשוטי העם. מה היינו עושים בלעדיכם?

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        הייתם עושים את מה שנהגתם לעשות בעבר. קוראים את דבר ועל המשמר

        אהבתי

      • פופציץ הגיב:

        ושכחת גם את ערוץ "תכלת" ואת הניסיון להקים עוד ערוץ מורשת.

        ואגב, הגידול של 40 אחוז שהוא מייחס למקור ראשון הוא בלוף. מדובר במקרה של מקור ראשון בגידול של פחות מאחוז שזה בתחום הטעות (פלוס-מינוס) של הסקר

        אהבתי

      • קורא הגיב:

        מישהו פה זוכר שהאיש כבר ניסה להקים אתר אינטרנט, של מקור ראשון, לפני כמה שנים, ועל זה למעשה היה הפיצוץ עם שלדון אדלסון. בסופו של דבר האתר עלה בגירסה נכה וללא כוח אדם שעזב עוד לפני העלייה, וכמובן שגם זה היה כשלון.

        אהבתי

      • עקיבא והלל הגיב:

        "העיתון מקור ראשון" – זה לא אוקסימורון?

        אהבתי

  3. אורי הגיב:

    שני מיליון איש ועוד *ארבעה* מיליון דעות


    v: על מה הלייקים, חמודים? על שאורי לא יודע להבדיל בין זכר לנקבה?

    אהבתי

    • דב הגיב:

      עמישראל לא מרוצה מחוק הספר, הוא לא מרוצה ממה שמתרחש בעיתונות. אז אולי, למען הבהירות, יתנדב מישהו בעל ידע כלשהו בכלכלה לעשות שני תרגילים פשוטים וקלים:

      א. ספרים
      כתיבה, עריכה, עיצוב, פרסום, נייר, הדפסה, כריכה, הפצה, אחסנה, מכירה, ניהול, רווח, הוצאות שונות וריביות. לגבי כל אלה לא קשה לחשב עלויות. צריך גם לאמוד הכנסות לפי תנאים שונים של מספר ספרים נמכרים ומחיר כל ספר. כך אפשר אולי להשתכנע שרכיב כזה או אחר מנופח לא בצדק. יתכן שכדאי לברר בהזדמנות זו מהן העדיפויות ומהם הכשלים באלטרנטיבה: אימוץ ספרים אלקטרוניים.

      ב. עיתונים
      כתבים, עורכים, מעצבים, ציידי פרסומת, מנהלים, נייר, הדפסה, אחסון, הפצה, רווח, ריבית והוצאות כלליות. אחרי כל זה – חישוב עלות עיתון לצרכן עבור מכירה יומית של 1000 , 10000 , 100000 , 1000000 עיתונים. אם מישהו יפרסם את תוצאות החישוב אולי יתברר שיש מספיק קוראים משוגעים על מנת לממן עיתון איכותי חסר תלות כלכלית במפרסמים ובתומכים אחרים? אולי להפך וכדאי לחזור לימים שחלק רציני מעלות ייצור העיתונים מומן על ידי מפלגות ותנועות פוליטיות? כדאי להוסיף: אנשים רבים מעדיפים לקרוא דפוס כשמדובר בטכסט ארוך יחסית (שלא לדבר על האופציה ההיסטורית של עטיפת דגים מלוחים בנייר עיתון אחרי ולפעמים לפני הקריאה).

      אבל, במקום שני אלה יש לנו בלוגים, פוסטים, קיטורי יום שישי ומכתבים למערכת שמשמשים בעיקר לשפיכת ביטויים פחות או יותר משעשעים של שנאות נחרצות שונות: משרה של ביבי עד גדעון לוי, עבור דרך אותה קרן ואני מתעצל לבנות רשימה ממצה או לפחות מייצגת. התמצית היא: אלה שאני שונא תמיד טועים (או שהם מחבלים בכוונה).

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אין צורך לעשות את כל החישובים הללו.
        המציאות משקפת אותם, והמסקנה היא שעיתונים וספרים איכותיים אינם יכולים להתקיים כיום בכלכלת שוק חופשי (אין מספיק ביקוש למוצרי יוקרה בתחום).
        או שיעברו למודל הפצה חדש שהינו זול יותר (דיגיטלי כמובן), או שיקצצו באופן הדרגתי עד לסגירה. זה הכיוון של העיתונים. הסופרים בחרו באופציה שלישית – לצאת כנגד כלכלת השוק החופשי. בהצלחה להם.

        אהבתי

      • דב הגיב:

        המציאות, כידוע מציאות,כידוע,תלויה בעין המסתכל. תוצאות ברורות יקלקלו למי שיודע הכל מראש וממילא. אסון!

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אוקיי, אז דרך איזה נקב בגוף אתה מתבונן במציאות ורואה דברים אחרת ממני בתחום העיתונות והספרות?
        אולי תתאר את מה שאתה רואה?

        אהבתי

      • דב הגיב:

        מאחר שאינני חושב דרך לד אני משתדל לחשוב באמצעות המוח ולא באמצעות איזשהו חור ולכן נראה לי שמותר לציבור לדעת מה מ

        אהבתי

      • דב הגיב:

        אינני יודע מה אתה מרויח מגסות רוח סתמית.

        בקפיטליזם מבוקרת עלות מוצר באמצעות ביקוש והיצע.
        כשמדובר בספרים ובעיתונים המצב פחות פשוט.
        לכן יש מקום לדעתי לברר לציבור מהו המנגנון הקובע.
        מי שזה לא נכנס לו לחור – משוחרר.

        מצטער על החזרתיות –
        משהו במקלדת שלי או באתר לא תקין.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        דיברתי על האישון שבעין המתבונן.

        בקפיטליזם מבוקרת עלות מוצר באמצעות ביקוש והיצע.
        כשמדובר בספרים ובעיתונים המצב פחות פשוט

        למה?
        המצב פחות פשוט רק בגלל שאין ביקוש שמתאים לעלות של מוצרים איכותיים כאלו.
        אם זה לא היה ככה, וכוחות השוק היו מתמחרים אותם במחירים רווחיים לענף, אף אחד לא היה טוען שלא צריך להחיל עליהם את כוחות השוק.
        תראה את תעשיית הספרים הפורחת באמריקה (שם כל סופר רב-מכר הופך אוטומטית למיליונר).

        אהבתי

      • דב הגיב:

        nb מה רע בלהראות לקהל את החשבון? זה סודי? זה מקלקל את הטריקים?

        אהבתי

    • velvet הגיב:

      ארבעה >>> מתייחס למיליון.

      אהבתי

  4. קורא הארץ הגיב:

    אברהם בורג בהארץ מתמוגג מכך שחיתן זוג חד מיני. פעם, כאשר דנו בישראל על ביטול האיסור על ההומוסקסואליות אביו של בורג, שר הפנים הניצחי, יוסף בורג, הביע חשש לא מפני ביטול האיסור עצמו אלא מכך שישראל תהיה מרכז הומוסקסואלי בינלאומי. מי האמין שרק דור אחד אחרי ואפילו בנו ישמח שישראל היא מרכז עולמי הומוסקסואלי. בואו, בנים!

    אהבתי

    • והגדת לבנך הגיב:

      דעות לא עוברות בגנים. בעצם אצל ליכודניקים כן.

      אהבתי

    • תגובות בהארץ:
      ״85. במה שגה אביך,אחד מן הנפילים?
      אין לי ספק שאתה גורם לאביך ע״ה הנערץ אז ולא פחות גם כיום,להתהפך בקברו נוכח התנהגותך הבהמית. עשה טובה לעצמך והורד את הכיפה מראשך,בלאו הכי לא נותר במוחך ובראשך דבר ולא חצי דבר מתורת ישראל , אותם תוכל לקיים הלכה למעשה. ״בנים גדלתי ורוממתי והמה פשעו בי״. לראות ולא להאמין,ה׳ יזכה אותך לחזור אל השורשים האמיתיים.
      שאכפת לו. | 14:04 | 22.06.12
      אביו היה יקה דתי, מהסוג השפוי והנאור שאנשים כמוך מתעבים.. ללא ספק הוא היה גאה בבנו שממשיך את דרכו, גם אם בצורה רדיקלית יותר.
      יהודי | 16:41 | 22.06.12״

      אגב, כיקה שגדל בויימאר הדקטנטית יוסף בורג הכיר יפה מאוד את התופעה ולמה זה הביא את גרמניה. אבל הבן עם הכיפה אומר כשר אני ומבלבל את כולם.

      אהבתי

  5. רונן הגיב:

    כתבת יחצנות בחדשות ערוץ 10 למתיו ברונפמן – המסביר שיזמי קיקה בישראל אינם מבינים את השוק הישראלי כמוהו (איקאה) – וכמו כן שממשלה צריכה להוריד את המע"מ על פירות – שקיים רק בישראל, לדבריו.

    אם זה היה "תוכן שיווקי" (בחדשות! – הכנה למחאות הקיץ?) זה היה רע עבורו …

    אהבתי

  6. טווסה כחולה מקדש ברנע הגיב:

    תקשיב, אין לי מושג מי אתה וזה גם לא מעניין אותי מי אתה. כל מה שאני דורשת זה שתפסיק להציק לי בתגובות פולשניות לגופי ומתחת לשמלתי. עברת את הגבול ממזמן. רק רחמיי כלפי אשתך והילדים הממררים בבכי תמרורים על הובלתך לבית המעצר, מונעים ממני בשלב זה להגיש תלונה במוסדות המתאימים. האמן לי שהתעקשותך החולנית להמשיך במסע הטרדות מיניות כלפיי תפקיע לבסוף את סבלנות הברזל שלי. אני מתרה בך רגע לפני שיהיה מאוחר ותמצא את עצמך בחקירה תחת אזהרה או תחת הזרקת חומר הרגעה במוסד לחולי נפש. קח ממני מיד מרחק, אני קרובה לעשות לזה סוף. זה יקרה בשיחת טלפון לראש המערכת שלך ולאחר מכן בהדלפת שמך לרשת הטוקבקים. זה יהיה הסוף לקריירה בינונית בעיתונות, מאחר ששמעתי שאתה לא גליק כזה גדול. מלבד להציץ לבנות בשירותים ולהציק בתגובות אתה כלומניק גמור. אדאג שתהיה כלומניק גם מאחורי סורג ובריח.

    אהבתי

  7. אמינות הגיב:

    ולווט, מן הראוי שבלוג העוסק בביקורת התקשורת לא יתעלם מאתרים כמו "פרספקטיבה" שגם הם שוטחים את ביקורתם על נתונים מסולפים של התקשורת.
    וכך מופיע אתמול ידיעה באתר "פרספקטיבה" ביקורת חמורה על נתונים מסולפים של עיתון "הארץ" :
    http://www.presspectiva.org.il/cgi-webaxy/item?208
    מחבר תמר שטרנטל
    עיתונאים הראל, עמוס; יששכרוף, אבי
    תאריך 21/6/2012

    לסבב ההסלמה האחרון בדרום יש כרונולוגיה מאד ברורה. ובכל זאת, יש עיתון אחד בישראל שמסרב כנראה לקבל את הכרונולוגיה הזאת, ומתאר את סדר האירועים באופן הפוך להתרחשותם במציאות.
    כבר יומיים ברציפות, עיתון 'הארץ' מטעה את קוראיו בנוגע לכרונולוגיה של ההסלמה הביטחונית בדרום הכוללת ירי רקטות מעזה לישראל ומתקפות של חיל האוויר על עזה.
    ביום שלישי (19.6.12) עיתון 'הארץ' באנגלית ערבב את סדר האירועים שיצרו את ההסלמה שהחלה ביום שישי בירי חסר תקדים של טילי גראד לעבר מצפה רמון ועובדה. כך נכתב בעיתון המודפס:
    תרגום:

    בשישי בלילה, רקטות נורו לכיוון עובדה ומצפה רמון… שרידי רקטה 12 מ"מ (הטעות במקור. צ"ל 122 מ"מ) נמצאו בשבת בבוקר סמוך לעובדה, צפונית לאילת.

    שעות קודם לכן, ישראל פתחה בשתי מתקפות אוויריות ברצועת עזה, אשר פצעו חמישה פלסטינים, כולל אשה וביתה, לדברי פקידים ותקשורת מקומית.

    אם כן, עיתון 'הארץ' סיפר לקוראיו בחו"ל שישראל ביצעה תקיפה אווירית על עזה בו נפצעו חמישה פלסטינים, וכעבור מספר שעות פלסטינים ירו רקטות על עובדה ומצפה רמון. אלא שהדיווח הנ"ל מציג את האירועים בדיוק הפוך מאופן התרחשותם במציאות. התקיפה האווירית בה נפצעו חמישה פלסטינים התרחשה ביום שני לפנות בוקר, לאחר שמחבלים ביצעו פיגוע בגבול סיני בו רצחו אזרח ישראלי, ובודאי לאחר שיגור הרקטות לעבר עובדה ומצפה רמון, ולא ביום שישי כפי שנכתב בגרסה המודפסת של העיתון.

    ראוי לציין שבדיווח מוקדם יותר באתר האינטרנט של 'הארץ', המתקפה של חיל האוויר הוצגה במקומה הכרונולוגי. אולם מה שניתן לפתור אולי כטעות בעריכה במהדורת 'הארץ' באנגלית מתגלה כבעיה עמוקה יותר בהצגת עובדות, הפעם גם במהדורה בעברית וגם בזו באנגלית.

    כך דיווחו אתמול עמוס הראל ואבי יששכרוף בעמוד הראשי של 'הארץ':
    בפעם הראשונה לאחר יותר משנה, קיבל על עצמו החמאס אחריות לחלק ניכר מהירי. שיגור הרקטות החל שלשום, לאחר שבשתי תקיפות של חיל האוויר ברצועה נהרגו ארבעה חמושים, ביניהם לפחות פעיל אחד של החמאס.
    כפי שכבר כתבנו, שיגור הרקטות לא החל שלשום (שני) לאחר שתי תקיפות של חיל האוויר, אלא ביום שישי עם הירי לכיוון עובדה ומצפה רמון.
    אבל אפילו זה לא מדויק, וכאן מתגלה הבעיה האמיתית. למעשה שיגור הרקטות לא "החל" גם ביום שישי, מכיוון שהוא מעולם לא הופסק. מראשית 2012 נורו 289 רקטות מעזה לישראל, ממוצע של למעלה מרקטה ליום.
    לא רק שעובדה זו כמעט ולא זוכה להד תקשורתי, אלא שאופן הדיווח של 'הארץ' השבוע מייצר את התודעה המוטעית כי ירי הרקטות מעזה לישראל מהווה תגובה למתקפות ישראליות, דבר העומד ביחס הפוך לחלוטין למציאות.

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      הבעיה דווקא של פרספקטיבה, מאחר והרקטות למצפה רמון ועובדה לא נורו מעזה. ולווט רשאית להמשיך להתעלם מהאתר.

      אהבתי

    • אוזן כרויה הגיב:

      יממה לפני הירי על מצפה רמון שמעתי באזור מגורי תנועת מטוסים , ומנסיון לאורך שנים בדיעבד תמיד מתברר למחרת שהם היו בדרך לפעולה.

      אהבתי

  8. חיים הגיב:

    יש לך פרסומת עם הפנייה לאתר ש"ס. משעשע!

    אהבתי

  9. מצמחוני לקניבור טוטאלי הגיב:

    אף מילה על הצמחים הרואים?

    אהבתי

  10. יון מעושן הגיב:

    אלי ישי ושטייניץ מקבלים את הבמה והמחזאי נשאר מאחור.

    הבטחתי.

    ולכן אקיים.

    אהבתי

  11. תרבות הגיב:

    מתוך הטור של נרי ליבנה – מגדלים באויר

    שכשהייתי בת 12 המליץ לי אחי לקרוא את ספריה של איין ראנד "כמעיין המתגבר" ו"מרד הנפילים

    מתוך הראיון של איילת שני עם איילת שקד-…

    כשהייתי צעירה קראתי את "כמעיין המתגבר" ואת "מרד הנפילים"

    אהבתי

  12. אחד שהיה שם הגיב:

    מעריב: להפוך לחינמון באמצע שבוע, להפיץ ב-250 אלף עותקים בכל יום, להעביר משאבים לשישי ולהוריד את המחיר לשמונה ש"ח. במקביל, להשקיע באמת באתר NRG המסכן, תוך מחשבה קדימה על הקמת ערוץ טלוויזיה שיתחרה בהוט וביס לקראת בעידן הסלקוםTV. בד בבד, עם כל הצער לעזוב את הבניין ההיסטורי ולשכור בניין במקום זול יותר (פ"ת? נתניה?)

    אהבתי

    • גדעון הגיב:

      ואחרי שהסברת על מה הם צריכים להוציא את המיליונים (שאין להם), מה התוכנית שלך לגבי הכנסות?

      כעיתונאי קשה לי לומר את זה, ובכל זאת – אף אחד מאיתנו מעולם לא בנה תוכנית עסקית למוצר (או יודע איך דבר כזה בכלל נראה), מה שלא מפריע לנו לומר למערכות מה הן צריכות לעשות.
      המשעשע הוא שמו"לים נותנים לעיתונאים להתלהם על כל דבר בלי שהם בכלל מבינים בו, אבל כזה מגע לכיס שלהם גם הם מבינים שעם כל הכבוד לכישרון כתיבה ועריכה, זה לא ממש מעיד על ידע ממשי או יכולת עסקית

      אהבתי

      • אור הגיב:

        ברור שאין להם כסף, לכן כל הפסד גורר אותם להסתבכויות עם העולם התחתון (אה, לא! הם פשוט לוקחים קצת מחבריהם ל-IDB דסק"ש…)

        היתרון של נוחי הוא שהוא יכול להשקיע לטווח ארוך, תוך הפסדים בטווח הקצר (לא כמו שוקן למשל). נדמה לי שהוא שונה מאדלסון בכך שהוא מתכנן איזשהו רווח ממעריב (אולי אני טועה), ולא רק שופר במדור הכלכלי.

        אני לא יודע מהי תכנית ההבראה הנכונה בשבילם – לא בטוח שהתכנית של "אחד שהיה שם" – אבל דרוש שינוי דרסטי ומחשבתי, כי משהו חולה שם, וכרגע זה לא עובד.

        אהבתי

      • תתפלא, אבל זה די פשוט לבנות תכנית עסקית, קודם מציירים מטרה ומקיפים מסביב עיגול. מי שיגיד לך שזה לא ככה משקר.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        ההצעה של "אחד שהיה שם" רק מקצצת למעריב מחצית מהכנסותיו. פתרון חלקי הוא מעבר לגליון אחד ללא מוספים בימי חול, ואי הכנסת חומרי המוספים לאתר הפתוח. זה עדיין מביא לפיטורים נרחבים. אפשרות נוספת, מכירת הדפוס או הכנסת משתמש נוסף.

        אהבתי

  13. הלל הגיב:

    למי שנותר בו מעט כבוד כלפי סבר פלוצקר והשמצותיו כלפי דרור אידר, שמא ישנה את דעתו לאחר שהנ"ל פרסם קטעים מהקלטות הראיון עם קונקווסט.

    אהבתי

  14. צופה מהצד הגיב:

    המטומטמים ממעריב עומדים לפתר את סגל אחד משני העיתונאים מהימין באתר,מול עשרות עיתונאים מסמול
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/379/723.html?hp=1&cat=479&loc=26
    והם לא מבינים למה הקוראים נוטשים אותם

    אהבתי

  15. מדריך להרשים מראיינים הגיב:

    ספר נוסף מרשימת מומלצים להזכירם בנונשלנטיות בראיונות הוא התפסן בשדה השיפון. ואם תוסיפו ציטוט כמו

    "אני אוהב את זה כשמישהו לא מסכים. זה יותר מעניין והכול."

    , תצאו גדולים.

    אהבתי

  16. 10 אלף הגיב:

    שבער'10 שילמו 100 ו 150 אלף ש"ח משכורת, וכולם הרימו גבות, אמרו לנו: "המשכורת זה כלום בתקציב של הערוץ" מה קרה עכשיו?

    אהבתי

    • מיקי הגיב:

      קראתי בהארץ שכמעט כל חוזי הטאלנט בטלוויזיה בוטלו.
      משום מה, לא ראיתי התייחסות מיוחדת לעניין – אבל זו רעידת אדמה, לפחות 6.8 בריכטר, לא?

      אהבתי

  17. צינור הגיב:

    למעריב יש סקופ אדיר: ראיון עם אנסטסיה מיכאלי, האישה שעוד לא הספקת להתיישב מולה והיא כבר שופכת שטויות, האישה שהתראיינה אינספור פעמים לכל מי שזז. זאת עיתונות במיטבה, רק חבל שהקוראים לא חושבים ככה ונוטשים את מעריבון בהמוניהם

    אהבתי

    • הייתי***של אייכמן הגיב:

      מזמן לא קראנו על הספר/ סנדלר/חייט/תליין/קברן של אייכמן

      אהבתי

    • סטיק טרטר הגיב:

      זוכרים את טרטרינה ואת איזה אסתר אחת מנהריה? היו בפוליטיקה לא מעט מטורללים, לפעמים לא ברור לי מי הזוי יותר, חברי הכנסת ההזויים או העיתונאים שרודפים אחריהם ומנסים להוציא מהם שטות. בחייכם, הרי ברור שהטמבלית הזאת תמיד תקשקש שטויות, תנסו ללכת על נושאים אמיתיים ומעניינים ולא על התבטאויות ביזאריות של יצורים הזויים תורנים

      אהבתי

  18. דפניות הגיב:

    למה המשטרה לא משתמשת נגד החוליגנים של השמאל הקיצוני, באמצעים לפיזור הפגנות? כמו בכל הפגנה באדמות יו"ש למשל?
    אה, לדפני יש אסטמה והם"פעילים חברתיים" בכלל…..
    לפי הצעקות "הורגים אותה"!!! אתה רואה שכל ה"חברתיים" מבלעין וברלין כבר שם.
    מה היו יותר צלמים או בצל"מים?

    אהבתי

  19. דרור הגיב:

    עימותים בין המשטרה למחאת האוהלים . בין העצורים גם דפני ליף
    בקיץ הקודם זה היה מפאר את העמוד הראשי של כל אתרי החדשות , כיום זה במקרה הטוב מופיע בקטן למטה ובמקרה הפחות טוב לא מופיע בכלל . אני בספק אם זה בכלל ישרוד עד שהעיתונים של יום ראשון יצאו .

    אהבתי

  20. יאיר דקל הגיב:

    ב-15 במאי 2009 כתבתי בבלוג שלי על מעריב, העתון שעתידו מאחוריו. הצעתי אז שמעריב יקטין את מספר עמודיו לחצי, יקצר את הידיעות והרשימות כי לקורא המדפדף אין סבלנות לקריאה ארוכה. עוד הצעתי שהעתון יחתוך את מחירו לחצי כדי להתמודד עם החינמון ישראל היום. ואז צריך עורך גאון כדי שיעמיד את העתון על רגליו.
    אינני יודע אם ההצעות הללו עדיין יכולות להציל את מה שהיה פאר העתונות הישראלית. פעם.
    http://yairdk.wordpress.com/wp-admin/post.php?post=56312&action=edit

    אהבתי

    • מעניין. אתה פונה לקורא המדפדף ואני חושב שלמדפדף הממוצע לא ממש אכפת איזה עיתון הוא קורא. 8 או 4 ש"ח לא משנים לרוב הצרכנים כלום.

      אני מנחש שהכיוון יהיה לפנות לקורא שמעוניין באיכות ובמבט מעמיק יותר ממה שמקבלים באינטרנט -ובחינם (לא מובן לי מדוע לשלם על אותו דבר). החדשות יתפסו מקום קטן יותר.

      אהבתי

  21. יאיר דקל הגיב:

    נראהנראה לי שהשתבש הקישור לפוסט על "מעריב – עתון שעתידו מאחוריו". הקישור הנכון:

    http://yairdk.wordpress.com/2009/05/15/%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%91-%e2%80%93-%d7%a2%d7%aa%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93%d7%95-%d7%9e%d7%90%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%95/

    אהבתי

  22. לא קשור אבל מעניין הגיב:

    מתוך הבלוג של אורטל בן דיין ואסף קינצר שיר שכתב זאב ז'בוטינסקי על אונס.

    אהבתי

  23. אורן הגיב:

    מאחר וכולכם כבר קראתם את המאמר באטלנטיק על "נשים לא יכולות להשיג הכל", והפכתם אותו לנקרא ביותר בתולדות המגזין, הנה הדיון עליו.

    אהבתי

  24. captain beefheart הגיב:

    המוצר שמספק מעריב באמת ראוי לאופן שבו נהגה שם העיתון ע"י סינים. האם קרוב היום שבו נאמר עליו "בחייכון וביומיכון"? כך זה נראה.

    ברם…

    פעולות החייאה והצלה תמיד ניתן לעשות, ובעזרת השם גם קורים לעתים נסים.

    מכיוון שניל חפץ אינו משלם לי על פרוגרמה עסקית, לא אספק לו כאן כזו. אבל שתי עצות שנראית לי אסטרטגיות כן אתן:

    א. עיתון שמאמץ קו פוליטי כדי "להשיג קוראים" גם חוטף מכות וגם מגורש בסוף מהעיר. ראיתם כיצד בעשור האחרון היכה בכם קהל הקוראים הימני הבוגדני. דבר אחד זה לצעוק בטוקבקים נגד ה"תקשורת השמאלנית" ודבר שני זה ללכת לקיוסק ולשלם 5 שקלים על עיתון "מהמחנה שלך". מסתבר שאנשים לא מוכנים לשלם כסף רק כדי להיחשף לעיתון שלכאורה נמצא בצד הפוליטי שלהם. ואם הם כבר עושים את זה – תנו להם עיתון ימני עד הסוף. יצור הכלאיים מקרליבך כולל "איזונים" כמו בן כספית (ולהבדיל, הנעלה ממנו יונתן גפן) שרק מבלבלים את הקוראים הימנים, ואלה מחזירים לעיתון בניאוצים.

    הימניות של העיתון, ובמיוחד מצד ליבשקינד ואראל ("הבסיסט") סגל דלוחה אפילו יותר מכנופיית פתחלנד שאיישה בזמנו את ה"תוספת האדומה" בידיעות. שחרר אותם חפץ וייטב לך.

    ב. זה אמנם יישמע כקלישאה אבל כשהספינה שלך עומדת להיטרף, הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות הוא back to the basics. מתחת לכל הקליפות והשומנים שצברה העיתונות המודפסת עם השנים (שרובם ענייני בידור, רכילות ולייף סטייל) שוכן המרכיב הבסיסי שנקרא "תחקיר". בשנת 2012, ה"דיווח" כבר לא מסעיר אף אחד, ואף לא ה"ראשוניות". אינטרנט, פייסבוק, סמארטפון, טוויטר, גוגל, דודל ושמודל… העידן הישן מת. גם אם הצלחת להקדים מישהו היום, צרכן התקשורת לא יבחין בכך ולא יטה לך חסד מחר.

    לעומת זאת, תחקיר זה דבר שאי אפשר לעשות בדודל או בפליקר. זו מלאכה ואמנות שרק עיתונאים מנוסים, ומערכת טובה, יכולים לעשות. זה לוקח זמן, אבל התוצאה חד משמעית ויש לה ערך של השתמרות בזיכרון הפרטי והקולקטיבי. במיוחד אם היא מצטברת. הדוגמה הטובה ביותר שעולה לי בראש היא של התוכנית "60 דקות".

    אם אני הייתי בנעלי חפץ כיום, הייתי מפנה את מכסימום המשאבים לאפיק של העיתונאות הקלאסית. שוכר תחקרינים מנוסים, משקיע רבות בלימוד הכתבים הצעירים כיצד עושים תחקיר, ומקווה שה"סיפורים" יתחילו ליפול. ואם דנקנר יספק חמצן כספי למשך שנתיים, גם מחוג הרייטינג יכול לשנות את כיוונו.

    אהבתי

    • לקונאי הגיב:

      קפטין, הלנו אתה או לצרינו?
      מצד אחד אתה ממליץ על תחקירים ומצד שני אתה ממליץ לזרוק את קלמן שכרגע הוא, בעיני לפחות, התחקירן הכי טוב המעריב – ראה עתון אתמול.

      אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        אני בכלל לא בשום צד.

        אם ליבסקינד תחקירן טוב (ובהחלט אחוזת גלנט מעידה על כך), שיורידו אותו מהפובליצ' וישא"ק. ובכל מקרה – הוא צעיר ועדיין לא כזה תותח בתחקירנות. ראוי שיוסיפו עוד שניים שלושה שיתחרו בו (ובין עצמם).

        אהבתי

      • הקיד הגיב:

        אגב, גם עמותות ברק (בימיו במקו"ר) ופרשת ההטרדה של הרב אבינר ולפחות עוד איזה סיפור שאני זוכר על מבקרת פנים ברשות מקומית שהתעמרו בה וזה באמת בשליפה. ולמה שלא יהיה פובליציסט? מוטי גילת עושה את זה בישר"ה (לרוב בניוגד ל"קו" של העיתון) ולא נפלו השמיים.

        אהבתי

      • פופציץ הגיב:

        תחקיר ענק עשה ליבסקינד על הרב אבינר, ובסוף – כפי שהובא כאן בבלוג הזה – מעריב התנצל עליו

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s