[ה]שיבה [ה]עצובה הביתה, היא הכותרת בשני עיתונים, ישראל היום ומעריב. נחיתה עצובה בידיעות. ישראל מתכנסת ומתאחדת, העיתונים כולם מביאים בעמודים הראשונים את סיפור הרוגי הפיגוע. התיאורים דומים פחות או יותר.
דנקנרמניה
חגיגה בסנוקר. סנשו דנקנר מתראיין פעמיים. כל כך לוהט הוא, ששני אמצעי התקשורת לא רבו על בלעדיות? ממש כמו ראיונות עם רה"מים ורמטכ"לים ונשיאים בגליונות החג. חן שליטא מראיינת אותו ב-G של גלובס ("אני אנרכיסט שמן"), ואביב לביא במגזין mako. מדהים להיווכח שוב ושוב שהאיש רואה את עצמו כבנאדם הומאני. תגובת דן מרגלית: "הוא זקוק לעזרה". אמן.
פה, כמו בגלובס, הוא אומר שאינו מתחרט על הצעתו למשה לדור לעשות מעשה ולהתאבד:
אני תוהה מה היית מרגיש אם היית קם למחרת בבוקר ושומע שמשה לדור קיבל את המלצתך.
"הייתי אומר שבכך התחילה קריירה חדשה שלי כיועץ לפרקליט המדינה".
גם לשליטא בגלובס הוא אומר שהוא לא מתחרט על דבריו על לדור: "תכננתי מראש שאגיד את זה".
את הטענה שיאיר לפיד צריך לעזוב את ידיעות הוא מגדיר כמגוחכת.
אני באמת לא מצליח להבין מה הבעיה פה… אנשים מציקים לו עם השטויות האלה כי לא טוב להם בבית (גלובס).
זה משונה בעיני שאדם שרץ לפוליטיקה לא יוכל להציע בעיתון את דעותיו שהן מאוד רלבנטיות. אני חושב שזה 100 אחוז בסדר, הבעיה היא כרגיל של סופר טהרנים שלא נותנים לחיות כאן. כל דבר קטן הופך אצלם לדבר נורא (מאקו).
מגלומניה:
"אני מת שאולמרט יהיה ראש ממשלה. לו זה היה תלוי בי הייתי ממנה אותו מיד"
(סאבטקסט: אך איוולת היא מצד כל המפגרים שבסביבה שלא נותנים לי למנות ראש ממשלה)
בת יענה:
שליטא: לאורך השנים אולמרט לא יודע שום דבר שעושים הדרגים שמתחתיו… מתי הוא ילמד את הלקח ויתחיל להתעניין במעשיהם של אותם עוזרים? הרי הם עושים לו כזה נזק…
את זה את אומרת בתור הדודה הפולנייה שלו?
(סאבטקסט: נו, מה את מעמידה פנים שהצדק הוא נר לרגלייך. ככה זה אצלנו, האנשים המורמים מעל, האליטות שמ%^$#ת אחת את השנייה).
אתה לא חושש מתסריט שבו זקן מערערת על ההרשעה ופותחת סוףסוף את הפה?
את מוזמנת להימנע מלשתף אותי בתסריטים שלך. מה זה מעניין מה היא תעשה? ואם מחר יפול מטאוריט ויפגע בפרקליט.
חוסר מודעות:
"אני אוהב את החברים שלי. את רומזת שאני נמנע מלהעביר עליהם ביקורת, אבל בתקופה שערכתי את מעריב, פרסמתי בגיליון יום שישי בכותרת ראשית תחקיר על מינויים שעשרה אולמרט בבתי הדין לעבודה".
לקצרי הזיכרון, הכתבה על מעללי דנקנר במעריב, כפי שפורסמה ב-2007 בהארץ.
כששליטא מעמתת אותו עם הכתבה הגדולה על אולמרט אותה שכתב באגרסיביות בסופשבוע הוא אומר
"השגיאה הייתה שלא העפתי את השם של הכתבת ושמתי את שמי. זה לא היה בסדר, ואני מצטער על כך. טוב, לא מצטער, לא צריך להגזים, אבל מוכן להודות בטעויות".
לשאלתה של שליטא אם ראה את הקריקטורה הזו של בידרמן בהארץ, הוא מספר בגאווה שלא רק שראה אלא גם קנה אותה מבידרמן. ללביא סיפר שביטל את המנוי על הארץ (אחרי שנפתח דסק אנטי יאיר לפיד בעיתון. מודה, גם אני מבקרת את התנהלות הדסק הזה, שהרחיק לכת עם ידיעת ספרי הציטוטים), אבל מתברר ששוקן יכול להיות רגוע, הוא עדיין קורא את העיתון באתר.

מה ההבדל בין הראיונות? אין כמעט. מתברר שכשאמר בפגוש עם העיתונות "אין לשפוט אדם בשעת שמחתו" על ההצעה להתאבדות הוא כלל לא התכוון להתנצל, אלא סתם דחקק.
לחם עבודה
מיקי מירו החליט להוסיף מגישים אורחים לצד קרן נויבך בסדר יום, כדי "להפוך את השידורים למגוונים". יש האומרים שהכוונה היא להפוך את ההגשה לבלתי אפשרית לנויבך ולגרום לה לפרוש. ביום ראשון ינחה לצדה מנחם בן, הנמסיס.
ארגון העיתונאים הצטרף למועצת העיתונות.
רוגל אלפר על מעריב, העיתון המיותר במדינה.
חגי עמית ונתי טוקר במארקר על ההחלטות המוזרות של נוחי דנקנר. כל השאלות שהם שואלים כבר נשאלו בתחילת הדרך על ידי ועל ידי כלכלנים ואנשי היגיון הבקיאים ממני בכלכלה עשרות אלפי מונים: מה ידע דנקנר על מעריב כשהחליט לקנות אותו, ואם ידע הכל, איך החליט מה שהחליט? הרי להגיד "הוא רצה השפעה" זו תשובה ילדותית וגחמתית ואנחנו לא מצפים לשמוע שכמותה על אודות טייקון שכזה.
בסוף יוני פנה בית ההשקעות פסגות בבקשת הבהרות לגבי הזרמות הכספים ל"מעריב". בפסגות תהו מדוע דסק"ש ממשיכה לממן גוף שאינו יכול להשיג אשראי מאף מקור אחר, מדוע הלוואות הבעלים ל"מעריב" קטנות מהחובות של "מעריב" לבנקים, מדוע מעריך שווי חיצוני חיווה דעתו כי "תנאי ההלוואה הינם משופרים ביחס לתנאי השוק החלים במועד זה ביחס להלוואות דומות בחברה", ומדוע ועדת הביקורת והדירקטוריון של דסק"ש רואים את כל החלטות הההשקעה האלה כמועילות לחברה. השאלות שהעלתה פסגות לא נענו עד אתמול, ולכן מנכ"ל פסגות, חגי בדש, שיגר מכתב נוסף לחברה, שבו הוא מאיץ בה להשיב.
[…]
נכון, "מעריב" הוא לא הבעיה הגדולה ביותר של דנקנר, אבל ההשקעה בו – שנראתה כהוצאה קטנה ולא מורגשת לפני קצת יותר משנה – נהפכת בימים אלה למעמסה משמעותית, מבחינה כספית וציבורית.
[…]
פנינו לחברי הדירקטוריון האלה בזה אחר זה, וניסינו ללמוד מהם כיצד התקבלה ההחלטה להשקיע ב"מעריב": איזו תוכנית עסקית ואילו שיקולים הוצגו בפני הדירקטוריון, אם מי מחברי הדירקטוריון התנגד להשקעה וכיצד התקבלו ההחלטות. כולם מילאו את פיהם מים.
הכתבה הזו מעלה את השאלה: האם אכן צפויה סינרגיה כלשהי בין מעריב להארץ? אם כן, זה לא נראה.
ואם מהות הפגישות בין שוקן לדנקנר הייתה הנמכת להבות, גם בכך אי אפשר להיווכח. אני רוצה להבהיר: לעיני הכתבה נראית הוגנת לחלוטין, ומעלה שאלות הגיוניות שאי אפשר, כמו שכבר למדנו בשיעורים קודמים, לקרוא באף אחד מהעיתונים, למעט המארקר וגלובס. וזה, כפי שכתבתי, מטריד מאוד. כל כך מעט אנשים בתקשורת הישראלית יכולים לכתוב מאמר כזה ולפרסם אותו. אני לא רואה תחקיר כזה מתפרסם באף אחת מתוכניות החדשות בטלוויזיה או ברדיו. כולם חוששים לבתי הזכוכית שלהם.
תזכורת לפוסטים מהשבוע:
מעריב מודיע על סינרגיות.
מה קורה במעריב?
גם בידיעות הוקם ועד פעולה.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טוקבקים
דורון רוזנבלום על טוקבקיסט הבית פה, תגיב בן-מותן. לתגיב, כמו שאתם יודעים יש ברשת, וגם פה לצערי, עשרות שמות.
כמו שיבחינו חדי העין, חלק מהציטוטים של רוזנבלום מתפארת הטוקבקים לקוחים מהתגובות לבלוג הזה ממש (סלחו לי, אבל אני נמנעת ב-99% מהזמן מטוקבקים במקומות אחרים, כך שייתכן שהתגובות האלו מופיעות בכמה מקומות).
הערב באולפן שישי: כתבה של סמדר פלד על מחלקת הכוויות בתה"ש.
המלצה
כתבה מעניינת להפליא (ניר חסון, הארץ) לחובבי ארכיונים, על אוסף תמונות שנמצאו במנזר נוטרדם.
יש עורכים בבית?
בקהילה התרשל בפרסום החבצלת על הרב אלישיב.
את שמו של שר הפנים הבולגרי, צבטן צבטנוב (או צווטן צווטנוב), לא אשכח לעולם.
בהארץ (ע' 4) בלבלו בין קורותיהם של שני החברים, איציק קולנגי ואמיר מנשה המנוחים.
לפני פיזור
אממ. לא יודעת מה לומר היום.
אופס, רגע אחרי שמכונות הדפוס החלו לפעול ראיתי את הכתבה הזו של איתמר ברתור במעריב, על התבהמותם של שוכרי הדירות בתל אביב, שהפכו לנצלנים ולשיילוקים קטנים. חי נפשי לא ידעתי על כך דבר וחצי דבר.





עוד אנחנו בצרותינו. הנה שמחה ה BBC עזב את ישראל, בודאי יחזור,
ופנה לסוריה. מרחץ הדמים הופך לניקוי אתני. "הטובים" כלומר אלו
שנגד אסאד ("טובים?" ) זורקים את השיעים מדמשק לעירק.
http://www.bbc.co.uk/news/world-middle-east-
18930876
חבל שהשמחה האומללה הזו מלווה בכזה אסון. גם לבנון נשטפת בפליטים, כנ"ל ירדן. בלבנון עצמה המתח הבין עדתי עולה . ג'ונבלאט הדרוזי, לפני חודשים ספורים שותף קואליציוני לחיזבאללה, מתייצב נגד אסאד. חלק מהנוצרים שחברו לחיזבאללה עוזבים את הברית. מה תעשה ישראל אם דרוזים מסוריה יבקשו מקלט בישראל? תשלח אותם
ללבנון? מה יגידו הדרוזים כאן? בכל מקרה איש אינו יודע מה הולך בסוריה כולל הנחתים הרוסיים בטרטוס והצבא התורכי על הגבול. גפרור אחד לתוך חבית הדלק הזו והאש עשויה לרדת לכיוון ישראל.
אהבתיאהבתי
YNET מספרים על אלישיב תחת הכותרת "כך השפיע הרב אלישיב על חיי כולנו" וכך נפתחת כותרת המשנה: "הוא בחש ברבנות הראשית, התנגד לתרומת איברים, נלחם בגיוס בחורי הישיבות – אך גם פעל להתרת עגונות".
יש לקרוא את השורה הזו בדקדקנות כדי להבין כמה נזק היא גורמת. היא בנויה מהנגדה: "עשה כך וכך, אבל גם כך וכך". הקורא המצוי נלכד במסר סמוי. הוא קורא ש-YNET (אתר שאינו נחשד באהדה לחרדים) מציג בצורה מאוזנת שני צדדים של המנוח – ומסיק שאותו אלישיב היה גם "חרדי קיצוני שפעל נגדי", אבל גם אדם שעשה דברים לטובתי.
מעשה "התרת עגונות" נתפס, בקרב רוב הציבור, כסוג של מאבק הירואי שמבצעים רבנים צדיקים כנגד איתני הטבע, והכל כדי לעזור לאשה מסכנה בישראל.
האשה אכן מסכנה, כי היא שבויה במערכת חוקים עבשה בת 3,000 שנה, המוכתבת לה ע"י המדינה בבואה להתחתן, ובוודאי ברצותה להתגרש. משנלכדה בתוך המערכת הזו, היא עלולה לגלות יום אחד שלפי חוק (או תיקון!) בן 2,700 שנה – היא כעת "עגונה". הבעל נעלם, והמדינה (באמצעות שלוחיה אנשי "הרבנות הראשית") אינה מאפשרת לה להתחתן עם אדם אחר. "היא עגונה", יכריזו הכל במנוד ראש, יקבלו את הגזרה משמיים וימתינו שיגיע רב גיבור, שיכריע את המולך.
והם מגיעים. בהם אבירים שנוסעים למדינות הים כדי "לאתר איזה מסמך", וכאלה ששמים נפשם בכפם ומפליגים לאיזו קהילה נידחת כדי לאסוף ראיות… חלקם חוזרים עטורי נצחונות, ואז הם מקבלים כתבה במקומון (אך גם בידיעות, ישראל היום ובערוצי הטלויזיה) בה מסופר על הרב הטוב ש"הצליח להתיר עגונה".
במדינה מתוקנת, חתימה של שופט מספיקה ואין סיפורים כאלה. אצלנו, "התרת עגונה" זוכה להערכה במקום לבוז.
אז אלישיב (אם נחזור לכותרת המשנה ב-YNET) "בחש ברבנות הראשית, התנגד לתרומת איברים, נלחם בגיוס בחורי הישיבות וגם השתתף במפעל לכידת הנשים שבעליהן נעלמו בצבת ביורוקרטית אכזרית".
אהבתיאהבתי
רשעות לשמה. אי אפשר להאשים רב בהיותו חלק ממערכת חוקים דתית, נעולה וסגורה שאינה פתוחה לשינוים. אף אחד מהרבנים איננו אטום או רשע (למעט יוצא דופן, שכל מערכת סובלת מהם, אבל אין ממש מה לעשות). כולם רוצים שכולם יהיו מרוצים, אז מכופפים את החוק בלי לשבור אותו.
אתה רוצה לשבור את הכלים? בבקשה. אל תבקש מרב שיעשה את זה.
אז בהחלט, כשרב מקדיש שעות מיומו, בלי לבקש תמורה או תרומה, עבור נשים שאינן בני קהילתו, לא יבואו לעולם לומר לו תודה, או יתמכו במפלגתו בבחירות הבאות, עבור לאפשר להן לחיות עם אהוביהן, בהחלא מגיע לו תודה.
(אני נגד כפיה דתית, ואני בהחלט בעד נישואים אזרחיים, שאגב לא יפתרו אף בעיה הלכתית, ויצרו קאסטות בתוך היהדות המודרנית. אבל זה כבר סיפור אחר).
אהבתיאהבתי
קאסטות? כבר עכשיו החרדים בורחים מפרענקים כמו ממגפה. ואפילו על נישואים עם אשכנזים חוזרים בתשובה אין מה לדבר שכן הם באו לעולם ללא שמירת דיני טהרה חמורים.
כל העסק מריח מגזענות פולקיסטית גרמנית (בשביל לא לומר את המילה המפורשת).
אהבתיאהבתי
הנה כי כן, הרשע אינו הרב (שיכול לומר ל"עגונה": "את מותרת" בשניה וחצי ובמקום זה מטרטר אותה שנים) אלא זה שמבקש ממנו להפסיק עם זה. בארץ העכו"מים הכל אפשרי, ובעיקר פארסות כאלו.
אהבתיאהבתי
בהארץ יאיר אטינגר, איש הציונות הדתית, פחות סלחן. הוא פותח שהוא שאל את המלווים במה הוא היה ״פוסק הדור״ כפי שהוא נודע. הם לא ידעו להשיב. הוא כותב שאלישיב בניגוד לרבנים אחרים בכלל לא נימק את פסיקותיו! ובציניות מתנשאת ״לחרדים זה התאים״. כלומר כל ההנהגה הליטאית (אמורה להיות רציונלית בניגוד לחסידויות) שלו היתה מבוססת על כריזמה ותו לא.
כמובן שמנוקדת מבט ״מזרוחניקית״ של יאיר אטינגר זה נתפס כלא רציני.
אהבתיאהבתי
הסיקור של העולם החרדי על ידי העיתונות החילונית לוקה בבורות תהומית. החרדים הליטאים ממנים מנהיג שהוא איש הלכה מובהק באורח חייו. משמונה האיש הוא הופך לגאון הדור כמו אדמ"ור חסידי. האמת העגומה, שידועה היטב לכל חרדי ליטאי, שהגאון האחרון שיצא מקרבם הוא הרב קרליץ המנוח הידוע גם בכינויו "החזון איש". מי שנחשב על ידי החרדים לגדול הלמדנים בדור האחרון הוא הרב קנייבסקי שמכונה גם "הסטייפלר" שהיה תלמידו של החזון איש. מנהיגי הליטאים כגון הרב שך והרב אלישיב חסרי חשיבות בקרב לומדי הגמרא.
אהבתיאהבתי
כבר הצעתי כאן (לחיליק) להביא לפה סוגיה כלשהי ולהדגים באמצעותה את "גאוניותו" של אלישיב, אך הפנו אותי למסמכים ארוכים, שאקרא בעצמי.
אתה מוזמן להביא לפה סוגיה כלשהי שתדגים את "גאוניותו" של קרליץ או "הסטייפלר", להסביר אותה ולהמחיש עוצמת המוח שמופגנת בה.
אהבתיאהבתי
לא מדובר בגאונות שניתנת להדגמה להדיוטות (כולל אותי) כמו זו של מדענים גדולים. הגאונות מתבטאת ביכולת למצוא הקשרים ומקורות שונים לצורך פסיקה הלכתית. במקרה של החזון איש מדובר גם בהשפעה על סגנון לימוד ופסיקה. במקרה שלו זו התרחקות קיצונית משיטת הפילפול שאהובה על הליטאים. הסטייפלר לא מגיע לאותו שיעור קומה. אין לי ידע מספיק בהלכה כדי לשפוט בעצמי. אני פשוט מביא דברים שאני שומע מחרדים קרובי משפחה.
אהבתיאהבתי
זו תמצית טענתי. "מספרים לנו" שמדובר בגאוניות ואנחנו מעבירים את הסיפור הזה הלאה (אולי החילוני הממוצע חושב שכשהוא משתבח ב"גאוניות הפוסקים" הוא, על הדרך, גם חולק איתם איזה גנים מעולים).
הדרך היחידה לבדוק את הטענה הזו היא, כאמור, להביא את העסק לכאן, לשים אותו על השולחן ולראות האם כצעקתה. איכשהו, זה לא קורה.
אהבתיאהבתי
האם אתה חולק על גאוניותם של רש"י והרמב"ם?
אהבתיאהבתי
האם אתה חולק על גאוניותם של תומס מאקווינס ואבו אלחסן אלאשערי?
אהבתיאהבתי
אם אתה רוצה הוכחות לגאוניות בפורמט של תגובית, חפש אותן אצל דורון רוזנבלום ולא אצל דמויות כמו הרב אלישיב.
אהבתיאהבתי
די להתחמקויות.
אני מציע דיון ענייני, שבו שוטחים סוגיה לדוגמה, מסבירים אותה ומראים היכן יש "גאוניות". זה בהחלט יכול להיות במסגרת של תגובה (ולא "תגובית"). זו יכולה להכיל מספר לא קטן של מילים. אפשר גם לבקש מבעלת הבית להרחיב ב"פוסט אורח" (שעליו יתנהל דיון פורה). אל תיקח את זה למקום הטכני, כי אין שום בעיה טכנית.
כנראה שיש בעיה תוכנית. אתה מוזמן להביא מן הצפון כל הדגמה שתרצה שתראה במה אלישיב היה גאון. עזוב את רוזנבלום, איננו קושרים לו כתרים.
אהבתיאהבתי
קפטן לב-בקר שלום,
הרמתי את הכפפה. בתוך יום-יומיים נכתוב מאמר שמסביר במילים פשוטות את הגאונות של הרב אלישיב, את דרכו המשפטית-הלכתית ונסיים במורשת ההלכתית של הרב אלישיב והשפעותיה לעתיד.
אהבתיאהבתי
גם לי יש מישפוחה עם דוסים. וגם אצלי כאשר שאלתי במה התבטאה הגאונות הגדולה שלו – איש לא ידע להשיב.
שאלתי: האם יש לו משהו שמייחד את תפיסתו?
אמרו לי: ודאי.
שאלתי: מה מייחד?
לא ידעו לענות.
נראה שזו היתה מוסכמה מקובלת שהוא גאון, בלי שמישהו ידע על מה מדובר
אהבתיאהבתי
למעשה, זה די פשוט:
א.קח אחד מהספרים שלו, או אחד מפסקי הדין
הרבים (מאד) שהוא כתב.
ב. תקרא. מן הסתם לא תבין יותר מדי, אבל
אפשר לראות שהבנאדם ידע לנתח טקסטים
בצורה עמוקה, וידע ספרים שלמים בעל פה ישר והפוך.
אם יש לך השכלה תורנית בסיסית, זה סוף הסיפור.
אם לא, תנסה לצאת מהחשדנות (המובנת) ולראות שהאיש
שלט בחומר התלמודי בצורה מעוררת התפעלות.
אהבתיאהבתי
מגיב למיכאל:
א.קח אחד מהספרים של תומס מאקווינס, או אחד מפסקי הדין
הרבים (מאד) שהוא כתב.
ב. תקרא. מן הסתם לא תבין יותר מדי, אבל
אפשר לראות שהבנאדם ידע לנתח טקסטים
בצורה עמוקה, וידע ספרים שלמים בעל פה ישר והפוך.
אם יש לך השכלה נוצרית בסיסית, זה סוף הסיפור.
אם לא, תנסה לצאת מהחשדנות (המובנת) ולראות שהאיש
שלט בחומר התיאולוגי בצורה מעוררת התפעלות.
אהבתיאהבתי
מה הקשר בין גאונותו לכאורה של תומס מאקווינס לגאונותו (לכאורה) של הרב אליישיב או כל רב אחר?
לצורך העניין, לפני שאבקש דוגמאות לגאונותו (לכאו') של אדם זה או אחר אייתי רוצה קודם כל להסכים באילו פרמטרים נמדדת אותה גאונות (ל'). מיכאל התיחס לזה אמנם אבל לא באמת סיפק כלים לדעת כיצד ניתן לאפיין את גאונותו (נו) התורנית של מאן דהו.
יתר על כן, אני חושב שיכולת אינטלקטואלית כשלעצמה אין די בה כדי להכתיר אדם לגאון, נדרשת גם פריצת דרך מסוג מסוים בכיוון שאיש עוד לא הלך בו או לפחות ביסוס תחום שהיה לא מבוסס (רש"י, רמב"ם), מישהו טוען שאחד מן הרבנים הללו היה אכן גאון באופן כזה?
אהבתיאהבתי
אייתי? הייתי!
אהבתיאהבתי
רוגל אלפר הוא לא העורך שדרדר את מוסף הארץ לתהום שממנו עדיין לא התאושש? (גם רוגל וגם המוסף). לקרוא את החרטוט שלו על מעריב זה אפילו לא מביך, זה עלוב. כלומר, אם יש בן אדם אחד בעולם שאסור לו למתוח ביקורת על עיתון זה האלפרון שריסק מוסף מצליח. אז יאללה, שחרר אותנו מהתובנות הרדודות שלך ותמשיך לעשות את מה שאתה עושה, תזכיר לנו מה אתה עושה? תזכיר לנו כמה הצלחת בחיים…שבת שלום, אלפרון, תעשה חיים ותמשיך לייצר תובנות על מחכימות, אתה חסר לכולנו, ממש חסר
אהבתיאהבתי
לא לימדו אותך שללכלך בעילום שם זה מעשה מכוער?
אהבתיאהבתי
***
V: לא מדברים סרה במתים. אפילו לא פה.
אהבתיאהבתי
הכסף שאתה משלם לביטוח הלאומי הולך לממן פרזיטים חרדים ועוכרי ישראל. טוב לך? כשתצטרך את הביטוח הלאומי תדבר.
אהבתיאהבתי
אני שמח שאתה מסכים איתי ביחס לאישיותו ול'זכויותיו' של אותו סמל שרוף .
הבעיה עכשיו לדעתך היא רק למה משלמים לביטוח לאומי כסף ולמה לדעתך אזרחים ערבים, חרדים ועוכרי ישראל שמאלנים לא צריכים לקבל כסף מביטוח לאומי.
מכאן אפשר רק להתחיל דיון ענייני ורציני, שבת שלום.
אהבתיאהבתי
החרדים הם עוכרי ישראל והם לא זכאים לאגורה שחוקה מכספי ציבור העובדים ומשלמי המיסים.
אהבתיאהבתי
הבנתי, אני מסכים אתך .
מה זה קשור לאותו 'סנט משה' *** שהפך להיות סמל של השמאל בישראל ?
אהבתיאהבתי
אי אפשר להאשים אדם באי-יוצלחות. זו לא האשמה. השאלה היא האם אפשר לקדש את הלא-יוצלח ולהציגו כאומלל ועשוק?
אני חושב שקידושו והעלאתו על נס של משה סילמן ז"ל בידי גורמים שונים, פוליטים או לא, נובעת למעשה מאידאולוגיה סוציאליסטית-מרקסיסטית, בה העני והאומלל הוא הגיבור בעל חוש הצדק המוסרי, והמדינה היא כלי שרת בידי העשירים-הטייקונים-שודדי-חומסי-האומללים.
אני קפיטליסט. אני חושב שאדם לא-יוצלח, הוא לא יותר מלא-יוצלח.
אהבתיאהבתי
קרא
אהבתיאהבתי
אתה מאשים את הביטוח הלאומי בהידרדרות הכלכלית והאישית של אותו לוחם קרבי ?
אם לא שמת לב אותו לוחם לא שילם לביטוח לאומי במשך שלוש שנים בגלל סכסוך עם השותף שלו, הרבה לפני שהביטוח הלאומי דרש ממנו את החובות שלו , אחר כך באים בטענות כלפי הביטוח הלאומי ?
היכן האחריות האישית של אדם שהקים עסק ? היכן שמירת החוק ? על מה אתה בכלל מביא את הסיפור הזה כדוגמה לאזרחים חסרי אחריות שמקימים ופותחים עסקים ולא יודעים לנהל את העסק שלהם ?
המדינה צריכה לממן את הפנטזיות של האזרחים ולשלם את ההתרסקות של הפנטזיות שלהם ? אתה מוכן לשלם מכספך הפרטי את הפנטזיות של אזרחים חסרי אחריות כלכלית ואזרחית ?
שידע כל אדם עם פנטזיה להקים עסק ולהרוויח על חשבון המדינה שזה לא עובד ככה.
אהבתיאהבתי
אתה שבוי בתעמולה של עצמך. במדינה מתוקנת ציבור משלם מיסים אמור לקבל החזר והגנה על ידי המדינה ומוסד הביטוח הלאומי. אבל במדינת השטאטל שלנו יש תופעה יחודית שאין לה אח ורע בעולם ואולי בהיסטוריה האנושית שבו ציבור עיקש ופראזיט זכאי לקיצבאות ולא הציבור שממנו נלקח הכסף. כמובן שקשה לך לקבל את ההיגיון הזה משום הרתיעה האפריורית של כל תנועת המחאה הזאת והקרן החתרנית מאחוריה.
אהבתיאהבתי
ואני תמיד חשבתי שזה עניין של ערבות הדדית – החזקים יותר משלמים לביטוח לאומי על מנת לעזור לחלשים יותר.
אבל כנראה שטעיתי וביטוח לאומי מיועד רק לאלו שיש להם כסף לשלם ביטוח לאומי. אז בעצם אתה רוצה רק ביטוח פרטי ללא ביטוח לאומי לחלשים שידם אינה משגת.
אתה רשע.
אהבתיאהבתי
מרטין, אכזבתני. העניים שידם בלתי משגת זה משה סילמן שכל חייו עבד והסתבך והוא היה זכאי לכל סיוע. החרדים לא רוצים לעבוד בהוראת הרבנים. כרגע אין תקציבים לסילמנים כי החרדים שלא עובדים מאידאולוגיה תופסים את משבצת העניים, וגם בזכות כוח הסחיטה של נציגיהם בשלטון. תפתח את הראש.
אהבתיאהבתי
משתמש אנונימי (וקשה תפיסה על הבוקר) שלום,
– צרור הקללות הרגילות לחימום הקנה – המשך יום יפה
אני כתבתי באירוניה, כי אני מתפלל כל יום שהביטוח הלאומי שאתה או אחרים משלמים ילך לפח לעולם לא יצטרכו אותו.
החרדים עניים. מאוד. מגיע להם כל גרוש. יש לך כוח להסבר ארוך ומנומק?
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שהוא לא הבין.
הטיעון הנפוץ (ואני חושב שגם שלו) הוא לא שהחרדים מסתירים סטיפות ענק בבוידם ולובשים את חליפת הקבצנים שלהם בכל פעם שמגיע המפקח מהבט"ל, אלא שהם עניים, אולי אפילו עניים מרודים אבל בחרו בעוניים. מאחר שהם בחרו בעוניים, אל להם לדרוש מאלו שלא היו שותפים לבחירתם, לשלם את מחירה.
לשון אחר, לא מגיע להם בט"ל, לא בגלל שהם אינם עניים אלא בגלל שהם בחרו שזו תהיה הכנסתם, במידה מסוימת – בניגוד למטרות המקוריות של הבט"ל.
אהבתיאהבתי
הם עניים מבחירה ולכן זאת תופעה אנושית יחודית. אם השכל התלמודי שלהם הם יכלו לחיות בכבוד כמו אחיהם בעולם. זאת הנקודה. מרטין, אל תהיה קשה תפיסה. הם צריכים לעבוד ולא לפשוט יד כמו טפילים. הם לא חלשים. הכסף שהם סוחטים נגנב מפיותיהם של החלשים באמת.
חזור לארץ כבר. בתאילנד לא תשנה דבר.
אהבתיאהבתי
🙂
אהבתיאהבתי
למשתמש ותומר – הרגזתם אותי.
צפו לכמה מאות מילים בקרוב 🙂
אהבתיאהבתי
http://j14.org.il/j14live/yomgashum1
אהבתיאהבתי
ממתי לכתוב את האמת על האיש השרוף שהיה אדם מופרע בנפשו, אלים בהתנהלותו, אדם שברח מבתים בהם שכר דירה ולא שילם את הכסף והשאיר אחריו חובות גדולים היא לדבר סרה על המת ?
ממתי לכתוב שאותו איש לא שילם מיסים למדינה והעלים אותם כי פשוט חי כמו הרבה ישראלים אחרים שלא משלמים מיסים למס הכנסה ולביטוח לאומי כי פשוט לא מתאים להם ואחר כך טובעים את המדינה ב 8 מיליון ש"ח בתביעות קנטרניות ואומללות שבית המשפט קבע כך זה לדבר סרה על מת ?
אוי לחברה שמקדשת אדם שעשה מעשה חולני בגלל אישיותו והופכת אותו לסמל, ולקדוש, זה הדבר המסוכן והרע שצריך לכתוב ולהזהיר מפניו ולא למחוק תגובות שצועקות את עיוות המוסרי ערכי שהשמאל הישראלי יגיע אליו.
וכן , כן אומרים על רשעים שהיו רשעים גם במותם שידע כל אדם כיצד לא ללכת בדרך הזו.
אהבתיאהבתי
הכל עליך
אהבתיאהבתי
חיפשתי לדעת מיהו עוזי דיין שחתום על הכתבה שהזכרתי למעלה ומצאתי בעכבר העיר ש:" התחקירן עוזי דיין מצטרף ל"ישראל היום" (יום שני 12 במאי 2008 04:20 מאת: אסף כרמל. ) כמו כן צוין שם ש"גילת ושבת הצטרפו ל"ישראל היום" לפני כחודשיים. בתקופה הזאת פירסם גילת שתי כתבות, שחשפו כי בפרקליטות ובמשטרה שוכבים ללא טיפול חומרים שמעידים לכאורה על כך שראש הממשלה אהוד אולמרט קיבל לידיו כספים שלא כדין. הכתבות של גילת שימשו זרז מרכזי לפתיחת החקירה החדשה נגד אולמרט בחשד לקבלת שוחד. "
( ההדגשה שלי)
אהבתיאהבתי
האיש שדרדר את מעריב לתהומות הוא עופר נמרודי. האיש שהביא לסגירתו של מעריב הוא שלדון אדלסון שהנחית על שוק עיתונות קטן חינמון נפוץ והרס כל סיכוי לשמור על הגיון כלכלי בענף. האיש שניסה להציל את מעריב כדי לדפוק את הארץ הוא נוחי דנקנר
אהבתיאהבתי
מצחיק שמרבית הטוקבקים כאן הם ביקורת על טקסט הטוקבקים של ד. רוזנבלום.
מעניין מתי הדגש של "הארץ" על הדיגיטל יכלול גם את חסימת היכולת להגיב למשתמשים רשומים בלבד, כמו בכל כלי תקשורת שמכבד את עצמו.
אהבתיאהבתי
ב"ישראל היום ", בשתי כפולות תחת הכותרת "תמיהות", בהשקעה מרובה, כולל הדגשות בצהוב, מעלים טיוטת ערעור פוטנציאלית במשפטו של אולמרט. הכותבים : דן מרגלית, עוזי דיין ומיכל שבת. http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2012%2F07%2F20 הם בוודאי משכונעים שכולנו מאמינים שהדבר היחיד המניע אותם הוא הצדק והדרישה לטוהר מידות וצניעות ממנהיגי המדינה. אני מתה שביבי יתחיל משא ומתן לשלום ולו כדי לראות את תיבת הפנדורה של הימין נפתחת שוב ושוב.
אהבתיאהבתי
טעות שלי. הכותבים את : תמיהות" ב'ישראל היום' הם: מרדכי גילת, עוזי דיין ומיכל שבת . אני מתנצלת בפני דן מרגלית על ששירבבתי את שמו למאמר זה.
אהבתיאהבתי
"כנופיית שלטון החוק" מדרוקר וברוכי קרא ועד לדורית בייניש מורכבת כידוע מאוסף של כהניסטים.
וע"פ זכרוני התהליך הוא הפוך. מנהיג ימין נחשד בשחיתות, הופך לשמאלן ומייד מאותרג. ע"ע שרון, אולמרט, הנגבי, הירשזון
אהבתיאהבתי
כתבה של סמדר פלד על מחלקת הכוויות בתה"ש. בדיוק רציתי לשאול למה לא כותבים על מצבו של משה…
עכשיו הוא מת.
אהבתיאהבתי
V נפגשתי עכשיו עם יאיר לפיד(בא אלינו לדבר).
חוץ מכל הנאום, שאלתי אותו ואת "חבריו לובשי החולצות שחורות":
1,"לובשי" מישהו מכל אלה שפה, או מאלו שהפגינו בתלביב קיבל או מקבל שכר כלשהו?
אחראי הלובשים:" אף אחד! חוץ ממנהלת הקמפיין (נדמה לי שזאת ההגדרה)שהייתה שם ונתנה ליאיר מים בכוס(כי הוא לא שותה שום דבר אחר).
2, יאיר אתה חייב לענות לי על עניין "ידיעות".
הלפיד: אתה מצחיק אותי,למה לביבי אין עיתון? למי אין עיתון? מנחם בגין(גגל) לא כתב במעריב לפני שנבחר?
איזה פוליטיקאי לא כותב?
-אבל אתה רק מועמד,
"כולם בוכים פשוט כי הטור שלי פופולארי! וכולם קוראים אותו, את כל היתר אף אחד לא זוכר"….
רק בשבילך!
אהבתיאהבתי
תודה רבה אבל פני היאיר כפני הדוד שלו (ע' בפוסט).
1. כן, כשיהיה רה"מ שיכתוב מדי פעם אם עולה בדעתו מאמר בטור הדעות. זה לא אותו דבר כמו מה שהוא עושה היום, משתין עלינו בקשת פראית.
מה שאמר לך הוא אומר לכולם, ובכל הראיונות שלו, וכבר דנו בכך.
2. מעולם לא אמרתי שמישהו קיבל שכר.
3. אז מה אם הוא שותה ביום קיץ חם רק מים? אתה לא ממש חושב שהוא מתנזר מכל השאר (ולמה שיתנזר?).
אהבתיאהבתי
1,הוא התכוון שבגין עוד היה באופוזיצה.
2,לא את אמרת, אבל כתבו על זה פה, ואני הצהרתי שזה לא נכון,אז בדקתי.
3,"אני לא שותה שום דבר חוץ ממים"!(ורק מים מידי "הממי").אצלנו כל אחד יוצק לעצמו מים…
נראה שיש "דייטאת בחירות ". 😥
אהבתיאהבתי
הכתבה על שוכרי הדירות החזירים מעניינת מאוד. במיוד לאטר המחאה – בטח הרבה מאותם אנשים יצאו רוב – צעקו סיסמאות – ואז חזרו לדפוק זה את זה – עד לבוא המשיח והצדק החברתי
אהבתיאהבתי
את רצינית?! באמת לא ידעת על המסחרא של שוכרי דירות בתל אביב? הכתבה של איתמר עושה עם חלאות האדם הללו חסד. הכי מקומם שחלקם צועדים בהפגנות בעד צדק חברתי. חי נפשי שנתקלתי באחד כזה בחיפושי אחר דירה. לדעתי צריך לחשוף אותם! הבעיה היא שמחפשי הדירות הנואשים נותנים להתנהגות הזאת יד, והתופעה האיומה רק הולכת וגדלה ונעשית ביזארית מיום ליום.
מישהו מעוניין בכיסא מחשב קרוע ומתנדנד, קומקום מעופש ומלא אבנית וכיריים חשמליות משומשות במצב נוראי ב-1500 ש"ח?
אהבתיאהבתי
לא, לא ידעתי ולא נתקלתי.
ויעידו מי שקיבל ממני כסא משרדי משובח במתנה כשעברתי דירה, מכונת כביסה אלף-אלף-אלף בהשאלה עד היום לחברה, ומייבש כביסה ב-400 ש' (הדירה בה גרתי נמכרה, כך שלא מכרתי ולא נתתי כלום לשום שוכר שהוא).
אהבתיאהבתי
לבנאדם האובססיבי שמאדים כל תגובה שלי. יאללה שבת, לך תנוח. רחמים על האצבע שלך. וגם: קארמה רעה.
אהבתיאהבתי
את יודעת טוב ממני מה עושים איתו.
אהבתיאהבתי
חיבוק. מסאג'. תה ירוק.
אהבתיאהבתי
גם אני קיבלתי ממך שז-לונג מאוד יוקרתי במתנה עקב המעבר כי לא היה לך מקום בשבילו בדירה ביפו.
אהבתיאהבתי
נכון! וויי, שכחתי את הרהיט היפה ביותר שהיה לי אי פעם. לא מאמינה על עצמי.
אהבתיאהבתי
שז-לונג? באמת, ככה קוראים לזה?
ואני חיפשתי לזה תרגום מצרפתית…
אהבתיאהבתי
דבורית
בהמשך לעיסוק ב"מפץ הגדול". השבוע הוכרזו המועמדויות לפרסי האמי. מים ביאליק המגלמת בסדרה את אמי פארה פאולר, דוקטורנטית לביולוגיה מועמדת על תפקידה. במציאות, מים ביאליק היא ד"ר מים ביאליק למדעי העצב (לא מצאתי תרגום טוב יותר). האם מגיע לה פרס על זה שהיא משחקת את עצמה?
אהבתיאהבתי
מגיע גם מגיע.
אהבתיאהבתי
הבעיה שהיא לא מועמדת על עבודתה במדעי המוח, או על הקשר המשפחתי למשורר הלאומי או אפילו על בלוסום.
היא מועמדת על תפקידה בסיטקום משמים של בדיחות צפויות, בקיצור, לא מגיע.
בסדרות דרמה הרשתות הגדולות נעלמו מרשימת המועמדים, אני מקווה שגם סדרות קומיות צפויות של עשרים דקות ימחקו מהרשימה בשנים הקרובות.
אהבתיאהבתי
אורן
ההצגה שלך את הסדרה מציגה את ביאליק כמועמדת ראויה מאוד. למעשה, בהתחשב בטקסטים הנתונים בפניהם, כל אחד מהשחקנים בסדרה הזו ראוי לפרס.
אהבתיאהבתי
נחסם (זמנית) נסיון של גדעון סער לעצב את הנוער ע"פ שטאנץ הימין.
אהבתיאהבתי
אינג' תגיב, רק בעולמך המעוות החיים הם אדום/ירוק.
אהבתיאהבתי
מנחם בן יגיש ביום א' את "סדר יום" לצידה של קרן נויבך. סוף סוף יש סיבה לשמוע רשת ב'! אגב, מזלה של נויבך שהיא רזה. אני מניח שאם היתה שמנה (עיין ערך אסתי זקהיים) בן היה מסרב לשבת לצידה בשל היותה מפגע אסתטי.
אהבתיאהבתי
הוא היה מעדיף לשבת סמוך לעמנואל הורי בתוכנית שלה אחר חצות (פטפטת סקס) בערוץ אגו, כמו שעשה אמש.
אהבתיאהבתי
אחרי ד. רוזנבלום שמגן על מי שמגן, נחמיה שטרסלר ממשיך לכתוב על ההתלביבים הלא משתמטים. הוא מתלונן שמאמרו משבוע שעבר התקבל באי אמון. לא עזרו כל המספרים שהביא. היום הוא הלך על מספרי ״חללי צה״ל״ והנה מופיעים בהם גם תל אביבים. נדמה לי שחייל זקן אמר שרוב החללים בשנות שלום הם בכלל מתאבדים ותאונות. מקאברי.
לפחמראה ששניהם לא מודעים למה שנהיה מהשמאל הציוני הישן ומעדיפים לקלל את המראה.
אהבתיאהבתי
המאמר של שטרסלר מביך אבל אתה מוזמן להיפגש איתי בקרית שאול ביום הזיכרון הבא כדי להבהיר את הנושא. תביא אתך את שטרן שהתבלט כבר בסדיר כקשה תפיסה.
אהבתיאהבתי
כל מי שעוזב מטוס שמיש לחלוטין רק כדי להיות תלוי תחת סמרטוט, הוא קשה תפיסה. לא פלא שהמג"בניקים בירושלים סירבו לצאת לפטרול כשידעו שהצנחנים נמצאים ברתק. הם פחדו מצרור בגב.
אהבתיאהבתי
החלטת לעזור לרוזנבלום?
אהבתיאהבתי
רוזנבלום את שטרסלר הם מדור ״שלום עכשיו״. תנועה ציונית שהפגינה נגד שלום הגליל בעוד החיילים נלחמים. מעשה מופקר אבל הם תמיד טענו שמותר להם בגלל שירותם הקרבי והקצינים הרבים בשרותיהם. העצרות שלהם תמיד הסתיימו בשירת התקוה.
כיום זה דור חדש לא ציוני ופרזיטי. הם לא יודעים איך לאכול את זה ומכאן המבוכה והרמייה העצמית. מהמאמרים שלהם אתה רואה את האהדה האינסטיקטיבית והאפולוגטית שכן הם הבנים של הדור הקודם.
אהבתיאהבתי
דורון רוזנבלום לא היה חייל קרבי וגם לא קצין. בשירותו הצבאי היה כתב בבטאון חיל אוויר.
אהבתיאהבתי
שלום עכשיו שאבה את הביטחון העצמי שלה ממכתב הקצינים שהקים אותה.
אהבתיאהבתי
מישהו יכול להגיד לי מתי נכתב מאמר המערכת של הארץ?
לפחות באתר זה תוקן.
הכתבה של ניר חסון באמת מעניינת.
מאז שביטלו את חלק ב' ואת מוסף הספורט של הארץ, אני מנסה, ללא הצלחה, להבין מדוע ההפרדה בין שני עמודי הדעות – זה שבעמוד 2 וזה לקראת הסוף, תחת הכותרת "הזירה". בהתחלה חשבתי שבעמ' 2 נמצאים הכותבים הקבועים וב"הזירה" כותבים מזדמנים, אך טעיתי… על סמך מה מחליטים מאמר של מי יופיע איפה? מישהו הבין?
באתר, אגב, כל מאמרי הדעה מופיעים באותו מקום, תחת אותה כותרת…
אהבתיאהבתי
התגובה לעיל שלי.
אהבתיאהבתי
"מה ידע דנקנר על מעריב כשהחליט לקנות אותו, ואם ידע הכל, איך החליט מה שהחליט? הרי להגיד "הוא רצה השפעה" זו תשובה ילדותית וגחמתית ואנחנו לא מצפים לשמוע שכמותה על אודות טייקון שכזה."
לדעתי את טועה מאוד.
לא אמרנו את אותם דברים בדיוק על זקי (זכי) רכיב, לפני כשנה וחצי?
מה הוא רצה? מה, הוא באמת לא ידע?
הרי כל אחד שעיניו בראשו ויכול לגלגל את דפדפנו להמרקר הקרוב יודע שמעריב מפסיד מיליונים כל רבעון, זה חדש?
את באמת חושבת שמישהו פה הגיע כדי לנצח? הרי ברור שזה בשביל הכח, בשביל ההשפעה, דעת הקהל, האגו, הפוליטיקה, הז*ן הגדול..
עם כמה שזה נשמע אבסורד ונוגד כל אינטרס כלכלי, תתפלאי כמה אגו יש בעסקים.
אהבתיאהבתי
כשנמרודי קנה את מעריב נזרעו זרעי סגירתו. נראה לי שאלפר לא מכיר בזה. אני לא זוכר במה נמרודי הורשע, אבל הקונים החלו להצביע ברגליים מהרגע בו השתלט על העיתון, בערך. אני עוד זוכר שעליתי איתו במעלית פעם, הבנאדם נראה כמו שלושה אבטיחים מונחים זה על זה, ועליהם פיאה נוכרית בוהקת
אהבתיאהבתי
אגף הפרה היסטוריה. לקונים לקח קצת זמן עד ש'הצביעו ברגליים'. זוכר את הפרסומת – מעריב בעליה, ידיעות בירידה. היא אפילו לא היתה שיקרית. מעריב עלה מ-3 ל-4 % או משהו כזה 🙂
אהבתיאהבתי
ברור שזה לוקח זמן.
אני ראיתי את זה בא ונמלטתי משם כל עוד נפשי בי.
ההחלטה הכי חכמה שלקחתי בחיים
אהבתיאהבתי
זה מאוד מעציב אותי, שהרי לא ייתכן שבני אדם הם כל כך פשוטים, מתג עולה, מתג יורד, וזהו.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי את התגובה שלך.
את חושבת שההסבר פשוט מידי? שלא יכול להיות שזה פשוט מטעמי גריד וכח?
אני בטוח שכן.
אהבתיאהבתי
כן, כי מה זה אומר על הדרך בה עשה את הונו, על החלטותיו העסקיות, אם הוא עשה החלטה כה גרועה, שכל הדיוט, כל עובר אורח בעל השכלה וניסיון אפסיים בכלכלה (אני למשל) יכול היה להגיד לו באופן הכי ברור שמדובר בהתאבדות?
אהבתיאהבתי
נסתרים הם מניעי הטייקון. וזה שהוא מקבל החלטות אך ורק אחרי שהרנטגן אישר זה בסדר? הגיוני?
ומה זה אומר על רכיב? שחוץ מלמכור למוטורולה עשה עוד כמה דברים בדרך כדי לזכות בשם לעצמו.
כן, אנשים רוצים להתברג, אנשים רוצים לבלוט. אנשים רוצים לקום בבוקר ולהגיד "אני בעל עיתון בישראל".
עוד דוגמא – שלדון היקר, מספר 14 בעשירי העולם, טייקון ואיש הון די רציני הייתי אומר. אז מה? הוא לא יודע עסקים? באמת? מספר 14 הכי עשיר בעולם? הוא ייפול בפח לעסק מפסיד? וכן, ישרא"ה מפסיד יפה, כל הזמן.
אז למה? כי למרות ההפסדים ולמרות החלוקה בחינם, הוא מקבל קהל, הוא יודע שהוא מספר 1 ושכולם ייקפצו. הוא התברג גם לתקשורת ולפוליטיקה ולמעמד הכוחות הישראלי.
אין פה יותר מידי עומק. זה רק זה.
אהבתיאהבתי
המניעים של אדלסון לא נסתרים בכלל. הפסד או רווח לחלוטין (כנראה) לא מטרידים אותו בהקשר הזה. יש לו תפיסת עולם ברורה. הוא משקיע סכומי עתק בקידומה. רק תקרא את ההצהרות לגבי תמיכה כלכלית בכל מועמד, ריאלי או לא, שיעמוד מול אובמה בבחירות בארה"ב. זה לא קשור לידיעה שהוא 'מס' 1' (לא משנה אם זה נכון או לא). זה קשור לכלי תקשורת שייתן ביטוי לתפיסת עולמו ולאינטרסים שלו. גם אם אפשר היה לבטא אותה יותר טוב..
אהבתיאהבתי
צודק מאוד.
אבל פה מדובר על המניעים של דנקנר, לא משנה מה הם, כסף זה לא.
ולגבי אדלסון, אכן זה כח, קרי, יכולת ביטוי, כמו שאמרנו. ולמרות זאת, זה ועוד איך משנה אם הוא מספר 1. אם הוא לא היה, הוא לא היה טורח.
הוא היה יכול לפתוח את "שלדי כיפי", החינמון שנקרא על ידי 10 אנשים – יש במה, בכל זאת.
מספר 1 זה מה שקובע, לכן השיווק והאובראול בכל חור, לכן הוא מקבל את ההפסדים. יש לו את היכולת ואת הכח לתת ביטוי למה שבא לו, והעובדה החשובה היא שכולם ישמעו ויקראו אותו. כולם.
אהבתיאהבתי
אין ויכוח. "העובדה החשובה היא שכולם ישמעו ויקראו אותו".
מס' 1 מתחבר להבנתי ל'רצון לבלוט' ולבעיות אגו שבמקרה של אדלסון לא מעניין לו את הת_ת ובמקרה של דנקנר.. who knows.
אבל דנקנר הוא לא אדלסון, כך שלא משנה מה היה האינטרס שהוביל לרכישת מעריב (לא כסף), העיתון הפך למשקולת לא קטנה בתקופה שהעסקים 'לא משהו' והישרדות עסקית היא לא מובנת מאליה.
יהיה מעניין
אהבתיאהבתי
הבדל אחד, מהותי, בין שניהם, הוא שאדלסון מממן את ישר"ה מכיסו הפרטי ואילו מעריב ממומן מכיסנו.
אהבתיאהבתי
מעריב – ירצו יקנו לא ירצו לא יקנו
ישר"ה- מטרתו שטיפת מוח להמונים חינם אין כסף.
אהבתיאהבתי
מי גאון של אמא? מי?
אהבתיאהבתי
אני אערוך בשבילך מגבית לקנית גליון מעריב.
אהבתיאהבתי
מעריבון צודק, אין שום דבר גחמותי או ילדותי בטענה שהוא קנה את זה בשביל כח והשפעה. אולי יש משהו גחמותי וילדותי בעצם הקנייה. אבל מה לך כי תחשבי שטייקונים לא יכולים לעשות דברים כאלה? "בא לי עיתון" נשמע לי כמו משפט שלגמרי הגיוני שיסתובב לו בראש, עם קצת עידוד מיועצים. ייתכן בהחלט שהוא היה מוכן גם להפסיד הרבה כסף בשביל זה ורק טעה בהערכת סכומי הכסף שיפסיד והתמשכות ההפסדים. טייקונים קמו וטייקונים נפלו, ועשו שגיאות כלכליות על ימין ועל שמאל. אין חדש תחת השמש.
אהבתיאהבתי
אחד ההסברים מדוע קנה נוחי דנקנר את מעריב: כדי להילחם בהארץ/דה מרקר. אינני יכול להגיד שזה ההסבר הנכון, כי נוחי דנקנר לא לחש לי באוזן, אבל כדי לשים לב לכך.
העתון, שתוקף את הטייקונים/דנקנר בחמת זעם הוא הארץ ובעיקר דה מרקר. נראה שנוחי חשב שבעזרת עתון אחר, נפוץ למדי, יוכל להשיב מלחמה. הוא טעה. כנראה איש יחסי הציבור שלו הטעה אותו.
המשבר הכלכלי חשף את עומק הטעות בקניית העתון, כמו שחשף שגיאות עסקיות אחרות, גדולות יותר.
אהבתיאהבתי
כן, כתבתי על כך כחמשתלפים ארבעמאות וארבעים ושש פעם.
אהבתיאהבתי
וזה גם כח והשפעה. לחסל את היריב, להראות למי יש גדול יותר. לחסל חשבונות ישנים.
הכל פוליטי וכוחני. אין שום קשר לרווח או הפסד של העסק או לבדיקה או לא שעשו לפני. למראית עין הוא הפסיד כבר כ350 מיליון שקלים שהוא שם על מעריב. בשבילו (דנקנר), כל יום יותר יפה מהשני, כל יום הוא יודע ששוקן קם בבוקר ורועד שאולי ישרא"ה ידפיסו בדפוס מעריב או שהם בכלל יקנו מדנקנר את אותו בית דפוס, ואז שוקן יפסיד עוד הכנסה. כל יום שוקן מנסה להעריך מה דנקנר זומם עם מוזס ואיך ולמה ואיך הוא ישאיר את העסק שלו חי אחרי כל זה…
דנקנר איש חזק מאוד, וכן, הטלת אימה ופחד על המתחרים (וסגירת חשבונות אישיים) זה גם אג'נדה של אגו.
אהבתיאהבתי
אדלסון הרס את השיקולים הכלכליים בעיתונות הישראלית… מעריב זה רק קורבן אחד בדרך להרס כללי
אהבתיאהבתי
לא בטוח שאני מסכים עם זה.
תחלק גם אתה עיתון בחינם, או שתתן אותו בשקל.
תשווק ותפיץ אגרסיבי בכל המדיות. אומנם תפסיד מזה גם, כמו אדלסון, בהחלט, אבל כל עוד התוכן שלך טוב יותר כך יקראו אותך יותר ולא איזה "סמרטוטון" (לא ציטוט שלי) או משהו אחר.
אם אתה מדבר על החברה הישראלית והקהל שייקח כל מה שנותנים לו כל עוד זה בחינם, וז*ן על האיכות – אולי. אבל זה לא באשמת אדלסון. להיפך, הוא ידע לקרוא את הקהל..
אהבתיאהבתי
לדעתי לא.
יש הבדל בין לחלק עיתון חיני לבין לחלק עיתון חינמי טוב. ישראל היום התפתח למעמדו כיום לא רק בזכות העובדה שהוא חולק חינם, אלא גם בגלל העובדה שהוא הביא כותבים טובים וכתבים מהשורה הראשונה לחלק מהמחלקות(השם הבולט היחיד שמוכר לאדם מהרחוב כמוני הוא יואב קוטנר שכותב במדור המוזיקה אבל אתם בטח מכירים את השאר יותר טוב ממני).
ראו גם לדוגמא את ישראל POST שמדשדש לו ואת הניסיון העלוב של ידיעות להוציא חינמון לפני 3-4 שנים…
אהבתיאהבתי
המוניטין של רוזנבלום נובע מהיכולת לשלב את המילה כיבוש בכל נושא שעליו הוא כותב ומהרושם המוטעה והנפוץ שכישרון כתיבה מעיד על רמת הבנה או מוסר.
מתחת לנוצות המושחזות של הענק גיליתי שמדובר בעוד יהאו שמחופש לסוס.
הנ"ל הועבר אחר כבוד למחלקה של גדעון לוי (וסילברסטיין גם) לפני שנים ותרם רבות להחלטה על ביטולו של המנוי.
אהבתיאהבתי
היתה לי תחושה שהקביעה שלך רחוקה מאוד מהמציאות. כלומר שרוזנבלום ממש לא אובססיבי לעניין (הגם שהוא סמולאני ידוע). אבל היית כל כך נחרץ ופסקני, ואף בודדת את המילה "כיבוש" והכרזת שהמוניטין שלו נשען על יכולתו לשלב את המילה בכל טקסט שיוצא מתחת ידיו. למעשה, כל תגובתך מבוססת על העניין זה ומוקדשת לו.
סחתין עליך (אמרתי). בוא נתפוס את הקלוץ הזה רוזנבלום ונקרע את המסיכה מעל פניו.
לפי החשבון שלי, אם אתה צודק, אז המילה "כיבוש" צריכה להופיע אם לא ב-100 אחוז מהטקסטים שלו אז לפחות ב-90 (כי אחרת יוצא שהגזמת בגדול). אפילו 80 אחוז יספיקו לאשר את התזה שלך. עכשיו לך תבדוק כל מה שרוזנבלום כתב בשנים האחרונות וחפש את הביטוי "כיבוש" לראות אם יון צודק בהכרזותיו.
גדול עלי. אמרתי – נסתפק במאמר הנוכחי של רוזנבלום, שעליו מתבססת התזה של יון. הרי לא יעלה על הדעת שכבר בדוגמה הזו, עוד לפני שהתחלנו לבדוק, המילה "כיבוש" לא תימצא. כי מה זה אומר על יון ועל הכרזותיו? ומה זה אומר על אלה שנתנו 'לייק' ושמחו על שמישהו ממגיבי וולווט תפס את רוזנבלום על חם?
מכיוון שמדובר במגיב רציני (פה ושם), סמכתי על שיקול דעתו והתכוננתי לפחות לשני מופעים של המילה בתוך טקסט היסוד של הטענה (אם לא שלושה). כיוונתי היטב לדעתו של יון וחיפשתי גם בהטיות, בדימויים ובשאר המקומות שבהם יודע רוזנבלום להחביא את האג'נדה הסמולנית שלו.
ובכן,
ובכן…
אהבתיאהבתי
אני מתפלאת עליך. זה אומר שכל מגיבי הבלוג הם שמאלנים קיצונים, שלימין אין פה פתחון פה, ובעיקר שנותני הלייקים עושים עבודת תחקיר מאומצת לפני שהם מטריחים את האצבע שלהם ויודעים טוב מאוד למה הם עושים מה שהם עושים.
תכף תראה איך זה עובד בלייב.
אהבתיאהבתי
בטלי את הלייקים אם זה כל כך מפריע לך.
אהבתיאהבתי
מצחיק אתה. הרי זו יוזמה שלי, שבינתיים פשתה בכל האתרים.
זה לא מפריע לי, זה מלעיג חלק מהמשתמשים בהם.
אהבתיאהבתי
טוב.
לא מבין מה זאת אומרת "יוזמה שלך".
אהבתיאהבתי
יוזמה שלי = אני הכנסתי לבלוג את האופציה ללייקים.
מה לא ברור?
אהבתיאהבתי
היתה טעות להזכיר את הלייקים 🙂 למעשה אין לי מושג איך זה באמת עובד ואף פעם לא לחצתי…
אהבתיאהבתי
למה טעות? השבתי לך על שאלתך.
איך זה עובד? מסובך. סתכל בצד של המחשב, יש מנואלה שמסובבים. אם מסובבים למעלה, נהיה ירוק. אם למטה, אדום.
אהבתיאהבתי
אינני מאותגר טכנולוגית כלל. התכוונתי שאינני מבין כיצד עובד המנגנון הפסיכולוגי שמחליט אם ללחוץ ועל מה. אני רואה, כאן למשל, שיש לייקים ודיסלייקים להודעות שאין בהן שום הבעת עמדה. נראה שאין לזה משמעות כלל…
אהבתיאהבתי
המנגנון הפסיכולוגי פשוט כמו הסיבה שבגינה כנראה קנה נוחי דנקנר את מעריב (שליטה, השפעה, מלחמה, אגו):
תגובה ימנית תזכה תמיד ללייקים ושמאלנית לדיסלייקים
תגובה שלי – לדיסלייקים, אלא אם במקרה קראו אותה כמה אחרים שאינם שטופי מוח ורגשות קיפוח.
אהבתיאהבתי
השרשור הזה הסב לי נחת
אהבתיאהבתי
קרא את המאמר לאט. הוא כן חי בעבר. השמאל של דור שלום עכשיו עדיין לא נתן את הדין על כך שאחרי כל אידאולוגית העכשיו שמילאה את חייו מה שיצא זה איזה תינוק מת בדמות אוסלו ור״ה כושל שנפל על חרבו. בעצם המאמר זה מרירות ורחמים עצמיים על חוסר התכלית וחוסר הרלוונטיות של אדם שפעם היה כותב משפיע וכיום קורא טוקבקים.
אהבתיאהבתי
קראתי בקצב של חשופית בלוויה ולא נהניתי יותר
אהבתיאהבתי
פספסת חלק מהותי:
משמע, אני לא קורא את דבריו בשנים האחרונות. עם זאת, אני מקבל את הביקורת שיכול להיות פער בין התרשמותי לתכני טוריו המאוחרים ויכול להיות שהוא לא שירבב את הכיבוש בכל מאמר..יכול להיות שסתם קיטר על הימין, ואם לא אז ביקר את צה"ל המרושע וכו'. בקיצור, נאור אמיתי.
נ.ב
לא פגשתי מדוזה אחת, התשקורת הזאת…
אהבתיאהבתי
דומני כי הנושא נסגר מכל הפינות לשביעות רצון כל הצדדים. 😉
(אישית אני חושב שהוא קורבן לשחיקה טבעית בת עשרות שנים. אי אפשר להבריק מאז 1983 ועד אמש. אף אחד לא עשה את זה עד היום, אפילו לא קישון).
אהבתיאהבתי
לעניין קרן נוייבך – אחת לכמה זמן, לאחר עוד חוות דעת של מאן דהוא על תוכניתה המצויינת והאמיצה, אני מכריח את אצבעותיי ללחוץ על הכפתור המאובק שמקבע את רשת ב' ברכב. ושוב חוזר הניגון. מעולם לא הצלחתי להבין את האטרקטיביות של התוכנית (אגב הטענות על פופולאריות מעוגנות באיזשהוא סקר או מדידה או שהן רק משאלת לב מאזיניה). יושבת השדרנית באולפן ובכל יום מחליטה להחזיר את מאזיניה לימי תנועות הנוער. הנה עוד פעולה מתחילה בניצוחה של הרשג"דית. בנקים מרוויחים, זה טוב זה רע, ומה זה אומר עלינו, ועל חיינו ועל הדרך שעשינו מאז… בלה בלה בלה. משה סלימן הצית את עצמו, קריאת מחאה או מעשה פסול, ומה זה אומר עלינו ועל חיינו ועל הדרך… בלה בלה בלה. ומיד יהיה איתנו הפרופ' שיסביר, והדוקטור החתרן והעובדת הסוציאלית שתדבר מהשטח ובסוף נקנח עם הפוליטיקאי. והכל מוגש בצורה כה דידקטית, מחנכת ומטיפה כי הרשג"דית חייבת להעביר מסר (ערכי, כן, ערכי!!!), כי "סתם" שידור תוכנית אקטואליה שתדבר אל המאזינים כאנשים בוגרים ואינטליגנטים זה לא בשביל קרן – היא רוצה להשפיע, להעצים, לשנות משהו בעולם. רשג"דית כבר אמרנו.
אפרופו יאיר לפיד, הציטוטים והארץ – לפני מספר שנים הוציא כותב טורים מוכשר מעיתון הארץ אסופה מטוריו. לרגל הוצאת הספר התקיים עם אותו עיתונאי ראיון גדול בעיתון אחר. התמונה שליוותה את הראיון צולמה בחדר עבודתו. מאחורי העיתונאי ניצבה כראוי כוננית ספרים אימתנית. כחובב ספרים מושבע עסקתי באותה שבת בפיענוח הספרים הניצבים בסמוך לשולחן עבודתו. אחד מהם זיהיתי מיד – מילה במילה -תזאורוס של השפה העברית מאת איתן אבניאון, ובין שאר הספרים זיהיתי נוכחות מרשימה לספרי ציטוטים בעברית ובאנגלית. סביר להניח ש- 15 שנים מאוחר יותר נצבט ליבו של אותו עיתונאי כאשר עיתונו ליגלג בעמודו הראשון על כותב הטורים יאיר לפיד שעל שולחנו מוצבים ספרי ציטוטים ותזאורוס אחד של איתן אבניאון. לעיתונאי קראו דורון רוזנבלום. הו אחוות כותבי הטורים.
אהבתיאהבתי
התוכנית של נויבך הביאה באופן ישיר להעברת מסקנות ששינסקי ולשינוי העמדה בוועדת הכספים. את זה אמרו שטייניץ, גפני וששינסקי בעצמם, כן? ובשקלים: עשרות מיליארדים שהועברו לציבור, כולל אתה ונכדיך, במקום לטייקונים ולעוזריהם.
זה לבדו יותר ממה שכל אנשי התקשורת בארץ, ביחד, יוכלו לעשות אי פעם.
מצד שני אולי אתה צודק, וחבל באמת לנסות לשנות את העולם. עניין של טעם.
אהבתיאהבתי
מתוך מאמר המערכת של הארץ של היום:
והיום החל מ-8 בבוקר, באותו זמן בו אנשים קונים את העיתונים המכילים את מאמר המערכת הזה, הכותרת הראשית באתר הארץ:
ספיקינג אוף מגיבים מותניים, כן?
אהבתיאהבתי
עם עוד קצת מאמץ תזכה להיות ראש לשועלים.
אהבתיאהבתי
מי שמכיר איך עובדים "שרותים", יודע בדיוק למה נתניהו היה כ"כ פסקני.
1,המתפוצץ היה ברשימה (ואולי גם הארוע)רק פעל לא לפי התכנית(מועד, מקום…)
2,בהאזנה לרשת התקבלה הודעת ה"בוצע" וכל הרשת החלה ל"התפוצץ"..
ועוד עשרות אפשרויות וידוי… 💡
אהבתיאהבתי
כל כך חבל שבדה מרקר אף פעם לא עשו כתבה על בעלי המניות של הארץ: משפחה ששיתפה פעולה עם הנאצים ואוליגרך רוסי שחשוד בניסיון לרצח. על הרקע הזה הכתבה על נוחי דנקנר היא פאתטית מפני שבבית זכוכית לא נהוג לזרוק אבנים. אני לא חסיד של דנקנר אבל הוגנות בסיסית בכתיבה עיתונאית היא מצרך כל כך נדיר אצל רולניק כשהוא מתנפל על דנקנר שנראה שזה לקוח מתחום הנפש ולא העבודה העיתונאית. רק אלוהים יודע מה מסתתר בנפשו של חולניק ומה מניע אותו
אהבתיאהבתי
מהכתבה המאוזנת של רוזנבלום ב'הארץ' אפשר יהיה עוד לטעות לחשוב שכל מגיבי הימין הם תואמי המגיב המותני. טוב שנזהר.
אהבתיאהבתי
גם כמובן שלא קיימים מגיבים מותניים מהצד השני.
רוזנבלום בעצמו הוא מגיב מותני.
הוא רק מקפיד יותר על הניסוח.
אהבתיאהבתי
היי שועלן,
יש הבדל תהומי בין כתיבה מהמותן (כתיבה רגשית מהבטן ללא שליטה) לבין כתיבה מתוך השראה של "נחה עלי הרוח". לי באופן אישי, דמעות הן הסימן למוזה (אני אשכרה בוכה מטקסט שנכתב דרכי או צוחק כל כך שיורדות לי דמעות ואני מרגיש שלא יכול להיות שזה בא ממני) ומעניין לשמוע מהם סימני המוזה של כותבים אחרים (שמעתי על התרוממות רוח, שמחה, אהבה ועוד ביטויים רגשיים). טקסטים כועסים מהבטן זאת תחושת פורקן ללא מוזה.
אחרי שהטקסט נכתב, "הרוח" או המוזה ממשיכה לתקן, לערוך, לקרוא שוב ושוב את הטקסט עד שיש לו מוסיקה והרמוניה משלו. הנה זה במילים של רוזנבלום:
האם חלפה לה תהילת המוזה ורגשות אנושיים בוסריים, יצריים ובעיקר כועסים זה הטרנד החדש? לדעתי התשובה היא לא. לדעתי מה שקורה עכשיו באינטרנט הוא המדיום החדש לדינמיקה קבוצתית של פריקת כעסים ואגרסיות. כשנרגעים, יש יופי של תוכן וכתיבה עדינה וגם זה מתחיל לבצבץ באינטרנט.
לדעתי אתה פשוט גבר ציני שלא מרשה לעצמו להתלהב. חומת הציניות נסדקת רק בהתקפה ישירה ומרושעת עליך. אנרגיות רגשיות בעוצמות גבוהות. כשתירגע, גם אתה תעריך את הכתיבה של רוזנבלום, כתיבה עדינה ומעוררת השראה מרגיעה שסופה חיוך סמולני עקום עם אנחה כבדה על המצב… 🙂
אהבתיאהבתי
V, שמחתי לראות שזכיתי אצלך לאוזן קשבת. עוד צעד קטן והרייטינג יטוס לשמיים.
גם המנהל של קול ישראל הבין שבמדינת כל גזעניה אוהבים קרבות בוץ.
אהבתיאהבתי
קרבות בוץ הולכים טוב עם נטלי דדון, לא עם דנקנר.
אהבתיאהבתי
לא מכיר את הגברת. האם שמה מעיד על כישוריה?
אהבתיאהבתי
על חלקם בלבד (למרות שעם קצת דם יזע ומעות, כל אחת יכולה לרכוש כישורים דומים).
אהבתיאהבתי
התכוונת לקשר בין ממון לדדון?
דב קליין אבל זה לא חרוז.
אהבתיאהבתי
יאללה יאללה "לא מכיר את הגברת". את אום-מצמודת-הטמבון אתה מכיר ואת דדון לא?!
אהבתיאהבתי
השיילוקים נוהגים כך גם במדינות אחרות. אח"כ מתפלאים על שום מה יצא סרחונם של ישראלים למרחוק.
אהבתיאהבתי
מדוע "שיילוקים"?
כל אחד חופשי לבקש מחיר כרצונו בשוק החופשי. הדיירים הללו פועלים כמתווכים ומקבלים דמי תיווך, גם אם קוראים להם בשמות אחרים.
רוצים לגור בתל אביב – זה עולה ביוקר. מי שקורא לזה "שיילוקים" או שמות אחרים הוא בכיין שאינו מכיר במציאות.
לך לסינור של אמא לבכות. 😆
אהבתיאהבתי
האם קראת את הכתבה (יש לינק בפוסט). יש לך מושג במה מדובר? ובכן מדובר בחלאות קטנות שמנצלות את מצוקת הדיור בעיר ונוהגות בנכלוליות ובסחר פרעושי לגמרי. כן כן.
אהבתיאהבתי
צווטנוב ובוריסוב הלכו לים.
אתם יודעים מה קורה אח"כ.
אהבתיאהבתי
בהזדמנות זו אתבע את עלבונה של האינטליגנציה ממי שחיבר את הבדיחה המקורית. בעיקר משום שלא התאמץ למצוא שמות קבילים ומוכרים לשלב הבילדאפ.
׳צבוטותי׳ זה ברור ובסדר (וגם מכין את הקרקע לצבירת הנמתח ולבקשתו). אבל שו האדא ׳קוטותי׳? מישהו מכם פגש פעם אדם שנקרא ׳קוטותי׳? זה נשמע לכם הגיוני? מצטער – אני כבר שנים אדיש למהתלה מסיבה זו בלבד.
אהבתיאהבתי
כנראה הומור הנונסנס העברי הראשון.
show some respect.
חוץ מזה, אם השם השני היה גם כן הגיוני (נאמר "כפכפותי"), הרי שעם התפשוטתה ברבים, לבדיחה לא היה נותר נוסח אחיד (חלק היו אומרים שזה טבע וחלק שההוא). נוסח הבדיחה הא-סימטרי שומר עליה מפני מוטציות לא רצויות. הגן האנוכי.
אהבתיאהבתי
אבא שלך ערומכו?
אהבתיאהבתי
לא! וזהר לדבר עליו ככה!!!
אהבתיאהבתי
קוט מגיע ממתקוטט- אם כי אין ביסוס דקדוקי.
אהבתיאהבתי
זה צבוטאותי ובעוטאותי…
ככה זה היה בשכונה שלנו.
אהבתיאהבתי
שניהם טובעים כי הם רוסים?
אהבתיאהבתי
בולגרים.
לא יודע איך הם בשחייה.
נראה בלונדון.
אהבתיאהבתי
סליחה אבל לא שניהם טובעים.
רק קוטותי
אהבתיאהבתי
קוטותי לא טבע, זה סיפור כיסוי.
אהבתיאהבתי
נהיה (ה)י(ו)ם השחור?
אהבתיאהבתי
אתמול הגיב לי עובר אורח בטענה שנכי צה"ל המפגינים לא מקבלים כלל כיסוי.
אתמול היתה באתר מעריב כתבה על הנושא.
באותה הכתבה היתה בהתחלה תמונה נלווית אחרת ללא קשר לנכי צה"ל אבל עם השם: "הפגנת נכי צה"ל".
בושה למעריב.
אגב, תגובה בנושא כמובן לא פורסמה והשינוי המתקן נעשה רק לאחר הרבה הרבה שעות.
עוד קטנה למעריב. אתמול במודפס, בכתבה על עאסף שאוקת, הגיס המתפוצץ ז"ל של אסאד, נכתב שלפני שהוא התחתן עם האחות של בשאר אל-אסד היא היתה מאורסת לשר התרבות בממשלת חאפז אל-אסד (האבא של בשאר). זה לא נכון. היא היתה מאורסת לבן של שר התרבות.
אהבתיאהבתי
משפחת הארי מדמשק מודה לך על התיקון שמשנה סדרי עולם
אהבתיאהבתי
ביומיים האחרונים היה צורך במאצ'טה כדי לחתוך את האויר הסמיך ולפלס דרך לאסוף את העיתון ב4 וחצי בבוקר.
אהבתיאהבתי
לקום בארבע וחצי לקחת אסופת פאשקווילים נלעגים יכול רק תלמיד חכם ומתמיד. ושגם אין לו חיים.
אהבתיאהבתי
מהנדס אתה ער?
אהבתיאהבתי
במילון תחת ההגדרה "פאסה" יש תמונה קטנה של דורון רוזנבלום (ועוד אחת גדולה יותר עבור אלה שעוד קוראים אותו וניתוח הקטרקט שלהם נידחה). התמונה מופיעה גם תחת ההגדרות "טרחן", "אינרציה" ו"פיליטונים שנפסלו על ידי ועדת התרבות של חצר כנרת כי היו מיושנים מידי".
אהבתיאהבתי
דורון רוזנבלום: ״לכאורה, העובדות שהתבררו במהרה – אין מדובר בתל-אביבי, אלא בחיפאי, אין קשר לשמאל״
קשור ל״חזית החיפאית״ שבראיון לפעיל אחר שלה הוא אומר:
מה שאני רוצה להגיד זה לא קשור לא לימין ולא שמאל, אבל זאת הדרך הנכונה לעשות את זה. אני לא מרשה לעצמי להביע את דעותיי השמאלניות. אחר כך נטפל בזה, אם אשאר בחיים אז".
אהבתיאהבתי
איזו תגובה מיושנת ועבשה. תחליף מהר את הקטטר, אתה מזדהם
אהבתיאהבתי
בדבר אחד אתה צודק שהוא פאסה. עד עכשיו 4 (ארבע) תגובות למאמר שלו. 110 למאמר של שטרסלר. קורא טוקבקים רוזנבלום. בן אדם עסוק.
אהבתיאהבתי
עידכון מדד פאסה. שטרסלר 154 תגובות. הקלוץ נשאר עם 4.
אהבתיאהבתי
מפתיע שטוקבקיסטים מחוננים כמוכם לא רואים את ההבדל: שטרסלר בעמוד הבית. את רוזנבלום צריך לחפש באתר במיקרוסקופ אלקטרוני.
—
עדכון: בשבת, 8:44, הוזנק הטור לגג עמוד הבית. נראה אם ההנחה שלי נכונה.
אהבתיאהבתי
לא קשור. מנסיוני, מספר התגובות קשור בעיקר בשאלה האם הנושא הוא "הדק" תגובות או לא. אך זאת ולא דבר הקשור באיכות הכתיבה או בחדות ההבחנה.
מאמר העוסק במגיבים הוא "אנטי-הדק":
א. כי מבחינת המגיבים זו ארס-פואטיקה וזה לא מעניין אף אחד.
ב. כי גם אלו המבקשים להגיב (בדרך כלל, בתגובת "אני לא כזה") חרדים שמא ימצאו עצמם מוצגים במאמר הטיפולוגי הבא (רוזנבלום כותב הרבה כאלו. סיכוי לא רע).
ג. כי מאמר מזמין הנהון (כן! ככה זה בדיוק!) אינם מעוררים תגובות.
אהבתיאהבתי
זו"נ בסעיף ג'. איכסה.
אהבתיאהבתי
אז איפה הטוקבקיסטים מצד ימין?
למה הם לא מציפים את הטור של רוזנבלום בתגובותיהם?
אולי מפני שהוא כותב באופן מתוחכם מדי עבור הבבונו-טוקבקיסטים?
אהבתיאהבתי
אנחנו, הבבונים, לא מתעללים בגוויות.
אהבתיאהבתי
נכתב במקורותינו:
"עדות בעל דין – כאלף עדים."
אהבתיאהבתי
במקורות של הבבונים נכתב:
אהבתיאהבתי
אתה מתכוון מתחכם.
אהבתיאהבתי
שי ברוך, שלום.
דבר ראשון כבוד. התגובה שלך זכתה לרייטינג של 28 (17 לייק ו-11 דיסליייק) וזאת אחת מתוצאות הרייטינג היפות ביותר שראיתי כאן בחודשיים האחרונים. אתה באמת שי ותהיה ברוך.
שנית, אתה מדבר שטויות (סתם). האמת שכתיבתך מדגימה את הדילמה של הרבה כותבים ישראלים. התגובה שלך הייתה קצרה, תמציתית, דימוי יפהפה (במילון תחת ההגדרה יש תמונה – זאת שורה שאני משתמש בה המון), לעגנית, פרובקטיבית (מתגרה) ומאוד מתנשאת.
זה מצויין מבחינת רייטינג (110 תגובות לשטסלר ורק 4 לרוזנבלום) והכתיבה של רוזנבלום היא באמת "סמול מתבכיין" קלאסי, אבל הוא כותב ארוך, עדין ובעיקר מעלה חיוך. אחרי שקראתי אותו חייכתי. באמת דורון כמוך (שי) אבל מרגיע ולא מעורר רגשות זועמים.
כך מרגיש כותב. כך אני מרגיש כשנחה עלי הרוח. המוזה. האם גם אתה הרגשת כך כשכתבת את התגובה שלך שקיבלה רייטינג כזה? (זאת לא שאלה מתנשאת אלא שאלה של כותב לכותב אחר שקיבל רייטינג יפה).
באמת כבר אין עתיד לכתיבה עדינה וארוכה יותר? אני חייב להרגיז אותך ואת הקוראים כדי לנהל דיאלוג ולקבל רייטינג? כתבתי כאן המון תגובות פרובקטיביות מהבטן בלי לחשוב יותר מידי, אבל דווקא התגובות העדינות שלי קיבלו רייטינג יפה (השיא שלי: 23) אז אני קצת מבולבל. באמת.
עכשיו שאלה מקצועית: אני כותב אנוימי ולא מוכר, מה לדעתך היא כתיבה טובה? האם כתיבה שמשיגה רייטינג שונה מכתיבה טובה?
היות והייתי עדין ונחמד אולי לא תענה לי, אז ככה:
אתה בעצמך טרחן שהתגובות שלו באות מכוח המשיכה באזור הישבן ושסובל רק מאינרציה של לשלשלת וירטואלית. 🙂 (העלה חיוך? הרגיז? משהו?)
אהבתיאהבתי
הקפטן ומרטין כבר התיחסו, ואוסיף משלי. מיגע לחזור על כך אבל מסתבר שלחלק גדול מהמגיבים תקשורת היא רק דעות, אין משמעות לאיכות כתיבה או עובדות.
לכן המחלקות הרלוונטיות הן של המוכשרים כמו רוזנבלום והמטרטרים כמו היונה, שאת הבלוג שלו איש לא קורא, אז הוא מטקבק לנו פה.
הפתרון הראוי לתופעת הטוקבקים המעצבנים הוא החזרת הבערות, פשוט לא להתאמץ ללמד כתיבה את מי, שטוקבק זה המקסימום, שהוא מסוגל להגיע אליו.
וכמובן קישור לבלוג השועל הקלאסי.
אהבתיאהבתי
וטוב שהמעיד אינו מעיד, חלילה, על עצמו.
אהבתיאהבתי