טוב לחיות

עוד יום חג לנתניהו בזכות הארץ: 81% מהציבור חושב שנתניהו ייבחר חושב (סקר דיאלוג). הימין מתחזק. מרצ והעבודה נחלשות.
זו הפעם השנייה בתוך ימים ספורים שהארץ מדווח בכות' הראשית על מצבו המצוין של נתניהו מתוך סקרים אלו ואחרים.

הסקר הקודם עם אותן תוצאות היה ב-28.11.

ראשית בידיעות: גדי איזנקוט ימונה לסגן הרמטכ"ל. או אייזנקוט. בכות' הראשית זה "ימונה". בידיעה בע' 4 "מסתמן".

הראשית בישראל היום: מסתמן רוב לפסילת חנין זועבי. מתי טוכפלד מסביר שאין כל חדש,  ושזה לא יקרה.
מה העילה? ח"כ אופיר אקוניס:

עברה על סעיף 7א' בחוק יסוד: הכנסת. היא לא פסקה מלחתור תחת מדינת ישראל ומלהסית נגד ממשלתה, מוסדותיה, חיילי צה"ל ומפקדיו בגלוי. היא גם לקחה חלק במשט המרמרה.

אז למה העיתון בחר ברוטינה הזו ככות' ראשית?
(ידיעות ע' 8: "זמן פסילות").

מעריב: המורדים בסוריה אומרים שאסד משתמש בנשק כימי.

מרכזית במעריב: חיילים נמלטים ממפגינים פלסטינים בכפר קדום שבשומרון כדי לא להיקלע לעימות, ובגלל העיתונאים והצלמים הרבים באזור (דיווח מאתמול).

[youtuber youtube='http://www.youtube.com/watch?v=d8bf4DYjX1c&feature=player_embedded']

בידיעות דיווח לא נרחב בע' 6: "ההמונים יידו אבנים | החיילים נסוגו"

תהמולת בחירות

50% מהאזרחים הערבים לא מתכוונים להצביע בבחירות.
אלוף בן על עמיר פרץ:

אין שום חשיבות לנאמנות המפלגתית, שאותה מקדשים מבקרי פרץ. מפלגה היא בסך הכל מנגנון פוליטי, שנועד להסדיר את בחירת המועמדים לכהונה ברשויות השלטון הארצי והמקומי. מותר להחליף אותה, כפי שמותר לעבור בין חברות תקשורת ובנקים. לא תמיד זה נעים, לפעמים צריך לחכות כמה ימי עסקים או לשלם קנס יציאה, אבל אין סיבה לכבול פוליטיקאי באזיקים למפלגה שאינה רוצה בו.

בעיות קלות באינפוגרפיקה של הארץ (שנאמר: דיסאינפוגרפיקה):

תמשיכו, תמשיכו להאזין לשלל הראיונות הלעוסים והמטומטמים, בזבזו זמן על קריאת כל מיני מי אמר למי מה ומתי.

קינת האחיות

כפ' 2-3 בידיעות מספרת על מצוקת האחיות, עם שני סיפורים. אחות אחת, בת 59, חנה אליאסי שמה, מספרת שיש לה ותק של 40 שנה במקצוע. איך בדיוק הופכים לאחות בגיל 19?

פוסט מורטם

מה נכתב אתמול על נאום חאלד משעל בעזה בסופשבוע?
בועז ביסמוט בישר"ה, על מה נדבר עם חמאס?
אבי יששכרוף על הבושם החדש בעזה, M75.
איתן הבר, ידיעות:

משעל, שחייב את חייו לרופאה ישראלית, אשר הובילה את הנסיוב הנגדי לירדן ובכך הצילה את חייו בעת נסיון ההתנקשות בו, היה אתמול, כצפוי, אויב רע ומר, חריף, בוטה… משעל ואנשי חמאס הם אויב מר לישראל, וצריך להאמין ולקוות שבבוא היום יסירו אותם מן הדרך. זה לא אומר כמובן שיורשיהם יהיו טובים מהם. משעל וחבריו קוברים את חלומות השלום, אבל צריך תמיד לזכור ש"שלום עושים עם אויבים", וגם עם חמאס דיברנו לאחרונה, גם אם בצורה לא ישירה… הכלל הוא שכאשר מדברים לא יורים… כך או אחרת, ליריב אופנהיימר, מז"ל שלום עכשיו, יש עוד הרבה עבודה.

סילוק פרופ' רבקה פלדחי מהמפגש בגרמניה

ברק רביד על ההתנהלות הבלתי נסלחת של נתניהו, שמנע את השתתפותה של פרופ' פלדחי ממרכז מינרווה בדיון שאמור היה לעסוק בשיתוף פעולה אקדמי בין גרמניה לישראל. בלי בושה דיבר נתניהו על "האווירה החופשית באקדמיה הישראלית". למה שגרמניה תשתף פעולה עם מדינה שרה"מ שלה נוהג כרודן חשוך לכל דבר, ובגלל שפלדחי אמרה לכאורה לפני חמש שנים שהיא בעד סרבנות, לא נתן לה להשתתף באירוע? הרי אם היינו אוספים את אמירותיו של נתניהו לאורך שנים הוא לא צריך היה להיות רה"מ ליום אחד.
הנה מה שאמר ב-2009 על חיסול שלטון הטרור של חמאס.

ענת גוב איננה

בארבעה שערים, בכל העיתונים המרכזיים, מופיע דיווח נרחב על מותה של המחזאית ענת גוב, אחרי מאבק בן ארבע (או חמש) שנים בסרטן. בידיעות היא זוכה לתהודה הגדולה ביותר (כפ' אמצע).
כמה שאלות: למה גוב נחשבת "אמיצה"? מהו "מאבק הירואי" בסרטן? מה זה "הביטה לסרטן בעיניים"? איך מחלקים את החולים ופועלם למען עצמם? מישהו מהעורכים והכותבים יודע? יש קוד אתי לחולי סרטן ולדרכי המאבק?
קטע ישן של נרי ליבנה על הפחד מאובדן החיים.
ההלווויה ב-13:00 בבית הקברות בכפר סבא. וזה השיר שבחרה להלוויה:

מה? לא הבנתי

בדרך כלל נדמה לי שאני מבינה מה כתוב בעיתונים. אבל הבוקר נתקעתי לפחות פעמיים. ראשית עם הכות' והמש' בשער המארקר: "ההוצאה על ביטוחי הבריאות הפרטיים כמעט הוכפלה – אבל המצב הבריאותי לא השתפר". למה שישתפר? מה הקשר? מה, בגלל שאנשים מבוטחים הם יחלו פחות? או ילכו להרבה יותר בדיקות לאבחון מוקדם? לא ולא ולא. בדיוק כמו שמספר התאונות לא יורד אם וכשאנשים מבוטחים. עצם הרעיון והציפייה שזה יקרה מופרך. וכך גם הכותרת הראשית.

שאלה מופרכת אחרת מצויה בשער המגזין של מעריב: "מדוע יותר ויותר אנשי תקשורת בוחרים לעזוב את התעשייה ולנסות את מזלם במסדרונות הכנסת?" יש אדם במדינה שלא יודע לענות על השאלה הזו? והיא עוד מופיעה במעריב, כאילו מה? מה עם הגיבנת שלכם?

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

הפוסט של אתמול: מי רוצה לפגוע בקהילה האתיופית?
למה אני כל כך אוהבת את הפוסט אורח הזה של ד"ר חגי אגמון-שניר? כי הוא מנסה לתת תמונה מורכבת של האירועים, ולהסביר מה הוביל למה, איך נאספו עדויות הנשים, וכנהלאה. תובנות עתירות הגיון. לאפרת ירדאי אין תשובות מוצקות או אמירות ממשיות שיכולות לסתור את דברי חא"ש.

15 בדצמבר: קובי מידן מראיין את עמוס שוקן בעונה חדשה של חוצה ישראל.

לוגוגל: יומולדת לעדה לאבלייס, המתכנתת הראשונה, בתו היחידה של לורד ביירון.

מן הארכיון. אלון אלחנני, המככב באחד הקטעים, שלף גזיר עיתון, מעריב, מ-2 ביוני 1999. כתבה: שרית פרקול.
ככה נראה דיווח על האינטרנט לפני 13 שנים וחצי.

לפני פיזור

זבובי בשר:

קיימות שתי משפחות של זבובים, אשר על מנת לעבור את דרגת הזחל זקוקים לבשר פגרים: מדובר במשפחת השחמטנים ובמשפחת הבהקנים. נציגים זריזים ממשפחות אלה נפגוש מיד לאחר שהנחנו על השיש או על השולחן בשר, או שנגלה אותם בתוך ביתנו בצורה של רימות או גלמים. את זבובי הבשר ניתן לפגוש בבית בכל דרגות ההתפתחות שלהם:
1. זבובים בוגרים שבדרך כלל חודרים לתוך הבית בעקבות בשר לפני בישול או אחרי בישול שנשאר גלוי על השיש, בצלחת או בפח הזבל, או בעקבות הימצאות של פגר שאליו נמשכות נקבות זבוב הבשר על מנת להטיל ביצים או להשריץ רימות.
2. רימות זוחלות על הרצפה, בפח הזבל, או בתוך נתח בשר.
3. גלמים.
4. עשרות או מאות זבובים ללא יכולת תעופה, העומדים על אחד הקירות, או זבובים בעלי יכולת תעופה המתרכזים ליד אחד החלונות.
5. זבובים שחודרים לבית באופן מקרי.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

105 תגובות על טוב לחיות

  1. davidf הגיב:

    תגידו, לילך סיגן לא היתה זאת שיש או היה לה טור בסופשבוע מעריב?
    אז מה, היא עכשיו שולחת טור לטמקא בחינם? (אני אומר זאת בהסתמך על הכתוב בתחתית הטור: "גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il")

    האמת, מעולם לא הצלחתי לצלוח את הטור שלה. והטור הספציפי הזה רדוד, צפוי, לא מנומק היטב, ולא ברור למה בכלל פורסם. ואני אומר זאת למרות שאני בעד חיסולה הפוליטי של זועבי.

    אהבתי

  2. דעה בע"מ הגיב:

    מעוולות הכיבוש:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4318133,00.html
    תקציר הסיפור לעצלנים:
    שלושה פלסטינים בעלי אישורי עבודה חזרו מתל אביב לכיוון בתיהם באזור אריאל. הם היו אמורים לרדת בתחנה שלפני אריאל ומשם להמשיך לבתיהם, אך משום מה הם לא עשו זאת אלא הגיעו לאריאל (הם אומרים שהנהג לא עצר ואחרים אומרים שהם נרדמו באוטובוס). המאבטחת האזרחית שהיתה בכניסה לאריאל לקחה את אישורי העבודה של הפלסטינים לבדיקה. החזירה להם שני אישורי עבודה והשאירה אחד אצלה בטענה שאינו תקין. הפלסטיני ביקש משוטרים שהיו במקום שיורו למאבטחת האזרחית להחזיר לו את אישור העבודה. הם אמרו לו שהוא צודק אך למרות זאת אין הם יכולים לסייע לו וכי עליו להגיש תלונה במנהלת התיאום והקישור. אישור העבודה הינו לעוד 14 ימים ועד שהוא יגיש תלונה ומישהו ידון בתלונה שלו, סביר להניח שהאישור יהיה כבר חסר כל תוקף. כלומר, בגלל עבודת המאבטחת האזרחית הוא לא יוכל להתפרנס בשבועיים הקרובים!

    שאלות:

    1. יש כאן סיפור עיתונאי בכלל? כל יום עוולות מעין אלה מתרחשות לנו (לישראלים) מול מוסדות המדינה וזה לא מגיע לתקשורת.

    2. שני עיתונאים חתומים על הכתבה: אליאור לוי ואיתמר פליישמן. האם לאף אחד מהם לא היה זמן להביא גם את גרסת הצד השני? ומיהו הצד השני, המשטרה – המצדיקה את תלונת הפלסטיני? ברור שלא, אלא המאבטחת האזרחית שהחרימה את אישור העבודה. לאורך כל הכתבה הצד שלה נשאר עלום ובלום. מעניין לשמוע ממנה מדוע היא טוענת שאישור העבודה של אותו פלסטיני אינו תקין. ומה במקרה והאישור אינו תקין או אף מזוייף? האם לא פעלה נכון וכנדרש ממנה כשהחרימה אותו כדי שאותו פלסטיני לא ימשיך להסתובב בישראל למרות שאין לו באמת אישור עבודה?

    3. ונשאלת השאלה, איך הפלסטיני הזה הצליח להגיע לשני העיתונאים הנ"ל (כנראה במקביל כי אף אחד מהם לא ויתר על הקרדיט…) ולגולל בפניהם את סיפור העוול הנורא שנעשה לו? טוב, ברור לכולנו שהסיפור לא היה מגיע לתקשורת אלמלא אחד מארגוני השמאל כמו מחסום ווטש ואחרים שממומנים על ידי הקרן לישראל החדשה. אבל אין עורך בynet? מילא שני העיתונאים שהתרשלו במלאכתם ורק העתיקו את הטקסט מהגורם האינטרסנטי שהעביר להם את ה"סיפור", בלי לטרוח להביא את עמדת הצד שכנגד, אבל למה העורך לא עשה את עבודתו גם הוא?

    אהבתי

    • אורן הגיב:

      יש פה המון קביעות לא מבוססות שלך. אין סיבה להשיב בניחושים משלי, ל"עובדות" שלך.

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      למה אתה מסלף את העובדות?
      1. יש תגובה של משטרת ש"י:

      ממשטרת מחוז ש"י נמסר כי… "שניים שוחררו במקום והמסמכים הוחזרו להם ואילו השלישי לא קיבל את אישור העבודה שלו והופנה להגשת תלונה בעניין במנהלת התיאום והקישור". לגבי התנהלות המאבטחת, נמסר כי "מדובר בהתנהלות לא תקינה שנבדקת על ידי מפקדיה ותטופל משמעתית".

      2. כן, גם שלישראלים קורות עוולות כאלו ואחרות יש על כך דיווח.
      3. לא כותב הידיעה מחליט למי הקרדיט אלא העורכים שלו. וכן, אם שני עיתונאים עבדו על הידיעה, אחד התקשר לאיקס והשני לוויי, לשניהם מגיע קרדיט.
      לא יזיק לך ללמוד קצת על עבודת מערכת.
      לסיכום: כן, זה סיפור עיתונאי.

      אהבתי

      • דעה בע"מ הגיב:

        הבנת הנקרא פשוטה. כתבתי: "האם לאף אחד מהם לא היה זמן להביא גם את גרסת הצד השני? ומיהו הצד השני, המשטרה – המצדיקה את תלונת הפלסטיני? ברור שלא, אלא המאבטחת האזרחית שהחרימה את אישור העבודה. לאורך כל הכתבה הצד שלה נשאר עלום ובלום."
        אז מה העניין שאת מתהדרת בהבאת תגובת המשטרה? המאבטחת האזרחית משתייכת למשטרה? לא.

        אני מודה שאני לא מצוי בעבודת המערכת, אבל לא ידעתי שהבלוג הזה (והתגובות לו) פתוחים רק בפני אנשי מערכת העיתונים בעבר ובהווה.

        ואע"פ כן, שוב, הבנת הנקרא, הערתי בעניין הקרדיט הכפול היתה סרקסטית, שכן לעבודת העתק-הדבק, ללא עבודה עיתונאית של הבאת שני הצדדים של הסיפור, מספיק מתלמד שאינו עיתונאי.

        לגבי הסיפור התקשורתי, אנו חלוקים.
        מכל מקום אני רואה בפרסום גם צד חיובי, שאפילו עוולות קטנות כאלה מקבלות במה באתר העיתונות המוביל בישראל.

        אהבתי

        • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

          מעניין גם שלעיתים מתאים לנאורי הבלוג להסתמך על הממסד, כמו על המשטרה במקרה הזה, ובמקרים שזה לא מתאים להם פשוט לטעון שהממסד משקר.
          מזכיר קצת את האיסלמיסטים במערב שמסתמכים על ערכי הדמוקרטיה מצד אחד לפעילותם הנפשעת ומהצד השני חותרים תחת אותן אושיות דמוקרטיות.

          אהבתי

  3. MicroCig הגיב:

    זו המציאות המרה, צריך להשלים איתה לצערנו!!

    —————————————————
    הכותב הינו בעל האתר http://microcig.co.il
    ופעיל למען בריאות הציבור המתדלדלת

    אהבתי

  4. מתוך סעיפי המצע של מרץ הפתוחים לדיון:

    • מרצ תעשה כל מאמץ להגיע להסדר קבע בהסכמה, ומאמינה
    שאפשר לעשות זאת.
    • מרצ תומכת במשא ומתן עם כל הנהגה פלסטינית נבחרת.

    שיר לשלום.

    אהבתי

  5. יידוי אבנים ממרחק של 20 מטר ביד או 50 מטר מקלע על חייל או אזרח צריך לקבל מענה צהל"י אחיד- ירי לרגליים.
    למתלהמים הנאורים: זה כולל מפגינים בכל מגדר, בכל גיל, מקום, עם ועדה. אפשר להפגין גם בלי לסכן חיי אדם.

    אהבתי

  6. mickey הגיב:

    החיילים הבורחים זה פשוט ענק. אנשי הימין בטח לא הצליחו להעמיד את ה… אמממ, תשובה ההולמת 😆

    אהבתי

    • ראש המדור הגיב:

      לצערי זה מקדם הרג (במסות ענק, מה שקורה מול עזה קורה מול יו"ש) האופציות של חיילים מסורסים משפטית, הם שאתה תתחיל לתרגל גבורה מהסוג של יעל-מצפון בתוך הבית שלך על ילדך הקטן, כי שערבים אזרחים או לא אזרחים (חלק מהם לא כולם) מזהים את היהודים כמסורסים הם לא יעברו להיות צמחונים, להיפך, זה מגביר את התיאבון לבשר.

      אהבתי

  7. צ.ל העיוורון מעציב. דיסלייקים מזבובים בוגרים בלבד.

    אהבתי

  8. אורן הגיב:

    יש סילוף בהצגת תוצאות סקר דיאלוג להארץ. הנתון "81% מהציבור חושב", לא מופיע בתוצאות הסקר, ובהכרח מוגזם.

    אהבתי

    • avi הגיב:

      הארץ מתמחה מזה זמן רב בהצגתם המסולפת של כל מיני סקרים שהם מיותרים מלכתחילה. הם כנראה קיבלו הנחה על כמויות מחברת דיאלוג. זה בטח יוצא להם מאוד משתלם.

      אהבתי

    • מישהי הגיב:

      מוגזם? אותם עשרה אחוזים שחושבים שיחימוביץ או לבני ירכיבו את הממשלה הם מוגזמים. באמת עשרה אחוזים או יותר מתושבי הארץ כל כך עוורים למציאות?

      אהבתי

      • העיוורון של מצביעי "המרכז" עצובה. כן, כמה מחברי הטובים וחברי משפחה. רובם לא מודע לסוגיית החזרת השטחים ומתייחס להצבעה כהיבט זהותי. העלמת המצעים מהסיקור התקשורתי תורמת לערפל.

        אהבתי

    • האמיר הגיב:

      מילא סילוף, הסקר הזה חסר משמעות. סקר שאומר שכך וכך אחוזים מתכננים להצביע למפלגה הזו והזו מביא תוצאה בעלת משמעות. סקר שאומר שאחוז כזה של הנסקרים רוצים שבראשות הממשלה יעמוד המועמד (או תעמוד המועמדת) הזה או הזו מעניין. אבל הסקר הזה חסר משמעות.

      אהבתי

    • אורן הגיב:

      כצפוי, התגובות שהצטברו מוכיחות את נכונות דברי. להגדיר 81% מהציבור כחושב זו הגזמה.

      אהבתי

  9. חייל זקן הגיב:

    סילוק פרופ' רבקה פלדחי מהמפגש בגרמניה

    את מי מעניין סילוקה של שמאלנית מטורללת ממפגש בגרמניה כאשר גרמני מפורסם, גרד מילר, מסולק באלגנטיות מראשות רשימת גדולי המבקיעים בליגה.

    אהבתי

  10. Toferet Ani Vetoferet הגיב:

    אתמול במעריב בעמודי הדעות יש טור/פוסט/כתבה של עודד טירה. בסיום יש כמה מילים על הכותב: "הכותבת היוא נשיא התאחדות התעשייניים לשעבר". כמה אפשר? את המילה היוא כן ניתן להסביר בעזרת ההשפעה של מירב מיכאלי בעניין זכר/נקבה ופה הרי לא ממש בטוחים.

    אתמול בידיעות, בספורט עמוד 3, יש טור הנקרא יומן השבוע עם רשימת פעילויות הספורט העיקריות לחג הסופגניות. ביום רביעי אמור להיות גם משחק רבע גמר גביע הטוטו של רמה"ש אבל למה לבזבז מילים על קבוצה קטנה? העיקר שהמשחק של מכבי ת"א באותו מעמד מוזכר. אולי חסרים עוד משחקים – לא בדקתי הכל. ולפני שיקפצו החוכמולוגים ויגידו שבטח רשמו רק את המשחקים המשודרים בטלויזיה אקדים ואומר שיש ברשימה עוד משחקים שלא משודרים. ככה ממשיכים לדפוק את הקטנות.

    אהבתי

  11. מדורי הספורט חוגגים את שיא הכיבושים של מסי שעקף את מילר ומפספסים את הגדולה של הפרעוש. מילר, כמו רוב החלוצים הנחשבים היה חלוץ מטרה עם חוש ריח מצויין שתרומתו לקבוצה הסתכמה בשערים שכמעט תמיד הובקעו מרחבת החמש. הפרעוש מבקיע מכל מקום ובנוסף עושה עבודת קישור, אמן בישולים ותורם ללחץ על הגנת היריב. ההשוואה למילר פשוט לא רלוונטית מסי עושה הרבה יותר מלכבוש שערים.

    חולשתו של הפרעוש מתבטאת בתלות בצ'אבי ואנייסטה ובשיטת המשחק של ברצלונה. בקבוצות אנגליות הוא לא היה מסוגל להתקרב לרקורד שכזה.

    אהבתי

    • mickey הגיב:

      חולשת הפרעוש חמורה ביותר. צ'אבי ואינייסטה יש רק שניים. בנבחרת ארגנטינה הוא לא מראה גדולה יוצאת דופן. אימרו מעכשיו: ליאונרדו דה וינצ'י, גלילאו גליליי, אייזק ניוטון, יוהן סבסטיאן באך, אלברט איינשטיין, חבייר הרננדז, אנדרס אינייסטה

      אהבתי

  12. אורן הגיב:

    נ.ב. הבנתי היטב את הלפני פיזור, ואני מפסיק לאכול בשר.

    אהבתי

  13. חייל זקן הגיב:

    לוגוגל: יומולדת לעדה לאבלייס,

    אכן לאבלייס הוא שם שמעורר צביטת נוסטלגיה אצל חיילים זקנים. אשה פורצת דרך שנחנה בכישורים שלא נצפו לפניה.

    אהבתי

  14. אורן הגיב:

    האמת, אני לא מאמין לך שאתה לא מאמין. וכי מה ישות זרה (קרן מסוימת אולי) השתלטה על מוחה, והכתיבה לה את הפיסקה.
    המחדל של סילוקה של פרופ' פלדחי ברגע האחרון, בהחלט אינו מציג תמיכה בחופש אקדמי.

    אהבתי

    • avi הגיב:

      אי צרופה של פרופ' פלדחי אינו מציג תמיכה בפרופ' פלדחי בלבד. נכבדת ככל שתהיה הפרופ', שמה אינו שם נרדף במילון לחופש אקדמי. יהיו גם כאלו שיגידו שבכך שהפרופסור הנכבדה לא צורפה ברגע האחרון לביקור המדיני נמנע המחדל.
      את האקדמיה והחופש האקדמי יש להניח בצד. הם ימשיכו להתקיים גם בלי הביקור של פלדחי לצידו של נתניהו שבוטל.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        אתה טועה, חופש אקדמי הוא מהות הקיימת בכל פרט מתוכו. זו שפגיעה יחידה אינה חיסול סופי שלו, לא אומר שלא נפגע.

        אהבתי

        • avi הגיב:

          ההגדרה שלך לחופש אקדמי: "מהות הקיימת בכל פרט מתוכו" מתאימה יותר לבומבמלה מאשר לחופש אקדמי, אבל הנה מאמר מעניין של פרופ' אשר מעוז על החופש האקדמי וגבולותיו. ראוי שהמושג חופש אקדמי לא יכשיר תחת כנפיו כל רעה חולה.

          אהבתי

          • אורן הגיב:

            אל תקשקש על בומבמלות, הכוונה שפגיעה בכל פרט, היא פגיעה בחופש האקדמי, ולא רק חיסולו הסופי.
            וכן זה משמעות החופש האקדמי, שאם הוזמנה קבוצת חוקרים לכנס, אין לפסול אחד מהם על בסיס דעותיו.

            אהבתי

            • אין לפסול -כל עוד הדיעות נאורות אתה מתכוון. עניין של גיוון ופתיחות מחשבתית. שכיח כמו בתי כנסת בקיבוץ.

              אהבתי

              • אורן הגיב:

                אתה כמובן בבכינות. אפשר לשמוע דעות ימניות באונברסיטה. למה מרצים רבים יותר מעדיפים להיות נאורים ולא חשוכים, תהרוג אותי, אין לי מושג.

                אהבתי

                • מאותה סיבה שרוב התסריטאים מקבלים כסף ופרסים עבור יצירות שתמוכות בנראטיב הפלסטינאי והאכזריות היהודית הידועה לשמצה מקרנות וארצות שונות. גיח גיח.

                  אהבתי

                  • אורן הגיב:

                    נו, הוכחת, ימנים(לא כולם) אוהבים את בורותם. לשקרנות הבכיינית שלך אין כל ביסוס.

                    אהבתי

                  • velvet הגיב:

                    לא נכון.
                    זו אמירה בעלמא.
                    אתה לא יכול לזרוק אותה וללכת. אסוף את כל מקבלי הכסף והפרסים, חלק את יצירותיהם על פי הטענה שלך ותוכיח.

                    אהבתי

                    • ושתי מדינות לשני עמים היא לא אמירה בעלמה?
                      האמירה של אורן מעלי היא מדע מדוייק?
                      את מכירה סרט ישראלי אחד שתומך במדינה היהודית ונתמך על ידי ארגוני קולנוע מקומיים או מדינות בינלאומיים?

                      אהבתי

                    • velvet הגיב:

                      מה זה "סרט שתומך מדינה יהודית"? על מה אתה מדבר?
                      באיזה שנה אחת חי?
                      מאחר שאתה טענת טענה ולא אני, תביא תיקוף לדבריך.
                      אני לא מתכוונת לעשות זאת בשבילך.

                      אהבתי

                    • אני חי בשנים שתעשיית הקולונע הישראלית מוצצת לרעיון המדינה היהודית את הדם במסווה מוסרי של הזדהות עם החלש. הטיעון לגבי השנים לא רלוונטי כשמתייחסים לתוכן. דוקו, שמוקו-תקראי לזה איך שאת רוצה. כל מה שרואים תורם לנאציפיקציה. אף אחד לא מביא תמונה מאזנת ובטח שלא תמונה מהצד היהודי שחוטף טילים פיגועים ואבנים.

                      אהבתי

    • האמיר הגיב:

      You keep using this word. I don't think it means what you think it means.

      אין שום קשר בין ביטול הזמנתה של פלדחי לחופש אקדמי. חופש אקדמי משמעו החופש של האקדמיה לחקור בלי שנושאי המחקר או תוצאותיו יוכתבו מבחוץ. למשל, האיסור להגיע למסקנות שיתמכו באבולוציה (מאחר שגישה אקראית להתפתחות החיים סותרת כביכול את הדרטמיניזם שבמרקסיזם) תחת שלטונו של סטלין היתה פגיעה בחופש המדעי. תרבות ה- PC גם היא הביאה לפגיעה בחופש האקדמי (מותר להגיע למסקנה שלאוכלוסיות חלשות כמו נשים או שחורים יש עדיפות בתחומים מסויימים מסיבות ביולוגיות על פני אוכלוסיות חזקות, אסור להגיע למסקנה שאוכלוסיות חזקות כמו גברים או לבנים יש עדיפות בתחומים מסויימים ואם אין ברירה אלא להגיע למסקנה זו, יש להסבירה בסיבות סוציולוגיות שאותן ניתן לשנות ולא בסבות ביולוגיות שאי אפשר לשנות).

      קריאה לפטר או לאסור חוקר בגלל תחום מחקרו, תוצאות מחקרו או דברים שאמר במסגרת תפקידו כחוקר ושנוגעים לתחום מחקרו הם פגיעה בחופש האקדמי. קריאה לפטר או לאסור חוקר בגלל דברים שעשה או אמר שאינם קשורים לתחום מחקרו או לתפקודו כחוקר אינם פגיעה בחופש האקדמי.

      למשל, מאסרו ופיטוריו של פרופ' בפקולטה לכלכלה שהורשע באונס סטודנטית אינם פגיעה בחופש האקדמי, אבל מאסרו ופיטוריו של פרופ' בפקולטה לכלכלה שטען שמדיניות הממשלה מובילה לעוני, במיוחד אם הוא יכול לגבות את הטענה שלו, בהחלט מהווה פגיעה בחופש האקדמי. פרופ' לפיזיקה של אנרגיות גבוהות, לעומת זאת, לא יכול לחסות תחת החופש האקדמי אם יטען שמדיניות הממשלה מובילה להגברת העוני (אם כי מאסרו ופיטוריו בעקבות קריאה זו יעידו שיש למדינה בעיות הרבה יותר חמורות מאשר פגיעה בחופש האקדמי).

      האם אסרו על פרופ' פלדחי לחקור? האם הכתיבו את תוצאות המחקר שלה? האם היא נפגעה בגלל תחום המחקר שלה או המסקנות אליהן הגיעה? האם פגעו בה בגלל דברים שאמרה במסגרת תחום המחקר שלה?

      לא. פגעו בה בגלל דברים שאמרה שאינם קשורים כלל למחקר שלה. כלומר אין כאן כל קשר לפגיעה בחופש האקדמי.

      אלא מה, באקדמיה, כמו בכל תחום אחר, שואפים תמיד להרחיב את הזכויות ולצמצם את החובות של השותפים לתחום. זו דרכו של עולם. אז החוקרים מנסים להרחיב את תחולת החופש האקדמי כך שיכסה כל דבר שעושה חוקר באוניברסיטה (לפחות אם יש לו קביעות). כך למשל חברי כנסת יתנגדו להטלת סנקציות על ח"כ שלא משתתפים בהצבעות או יתנגדו להסרת חסינות, או עיתונאים ידרשו שלא להעמיד לדין עיתונאי שעבר על החוק במסגרת תפקידו.

      אהבתי

      • אורן הגיב:

        ובכן בכך אתה טועה. חופש הבעת דעה יש לכל אחד. הוא לא צריך להיות אקדמאי בשביל זה. המשמעות של חופש אקדמי במקרה זה, היא שאין פוגעים בקידומו ומעמדו של חוקר בשל דעותיו, ונבדק עפ"י השגיו המקצועיים.
        מאחר והוזמנה בשל הישגיה האקדמאים, וסולקה מהמפגש בשל דעותיה, זו בדיוק הדוגמא.

        אהבתי

        • תומר הגיב:

          איני נחרץ כמוך אבל נדמה לי שאתה נמצא מבלבל מעט בין חופש אקדמי לחופש עיסוק.

          כשקידומו של מהנדס נפגע בגלל דעותיו ולא נקבע על פי השגיו המקצועיים, אין איש בעולם שיקרא לזה פגיעה בחופש ההנדסי שלו, נכון?

          לטעמי, הוא הדין במקרה פרופ' פלדחי.

          אהבתי

          • אורן הגיב:

            חופש העיסוק הוא דבר שונה. הוא הזכות לעסוק במקצוע.
            כפי שכבר כתבתי, חופש להביע דעה יש לכל אחד. במקרה של המהנדס מדובר בזכויות עובד. אך בהחלט יכול לסבול משרירות המעסיק. כמו למשל זכותו של בעל עיתון למנות ולפטר עורך.
            החופש האקדמי הוא גם חלק מההרכיה הארגונית שלו, עמיתים בעלי זכויות זהות, שנבדקים עפ"י תרומתם למחקר, לכן זכאים לדעתם, וללא לחצים פנימיים או ממקורות המימון.

            אהבתי

            • תומר הגיב:

              החופש האקדמי הוא גם חלק מההיררכיה הארגונית שלו, עמיתים בעלי זכויות זהות, שנבדקים עפ"י תרומתם למחקר, לכן זכאים לדעתם, וללא לחצים פנימיים או ממקורות המימון.

              אני מתנצל אבל לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך, יכולת הבנת הנקרא שלי מן הסתם.
              בעיקר לא הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה כותב "זכאים לדעתם, וללא לחצים פנימיים או ממקורות המימון".

              תודה מראש.

              אהבתי

              • אורן הגיב:

                תומר, פשוט מאוד, מתוך המוסד עצמו ,או המדינה או כל מממן חיצוני אחר.
                בהקשר להיררכיה, ראש החוג אינו שווה ערך למבהל מחלקה במפעל.
                חוקר זכאי להחזיק בעמדה שונה מרוב עמיתיו , וגם לא מקובלת על המממנים את עבודתו.

                אהבתי

            • האמיר הגיב:

              ואתה, כמו בדרך כלל, טועה. כדי לא לכתוב הרבה, הרי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא. קריאה מהנה.

              אהבתי

              • אורן הגיב:

                אתה לא קורא את מה שאתה מקשר אליו. את מציג את הגישה המצמצמת לחופש האקדמי, אני מניח שאתה מינמליסט בעל תחומי החופש. הגישה שהחופש האקדמאי חל על כלל ההתבטאיות ולא מוגבל לתחום המחקר, מקובלת.

                אהבתי

                • מישהי הגיב:

                  ואתה לא קורא את מה שאתה קורא. המסמך מציג סקירה וגישות שונות לכל מיני סוגיות.

                  לא אסרו עליה להתבטא, לא פיטרו אותה בעקבות ההתבטאות, לא פגעו בה כחוקרת. גם לפי הגישה המרחיבה היא נהנית מחופש אקדמי.

                  אהבתי

                  • אורן הגיב:

                    מנעו השתתפותה בכינוס שהוזמנה אליו בתוקף תפקידה, ועוד ברגע האחרון, כאילו נוכחותה יגרום לראש הממשלה התקף אפילפטי חמור. השאלה לא היתה מידת הפגיעה בה ובזכויותיה, אלא הפגיעה הפומבית של ראש הממשלה בעיקרוןן.
                    מעביר את תפיסת "אי הפגיעה" אליך. מה הנזק הבריאותי, הנפשי או החומרי, שהיה נגרם מנוכחותה בארוע.

                    אהבתי

                    • מישהי הגיב:

                      דמגוגיה. התשובה שלך לא עניינית בייחוד בהתחשב בעובדה שלא אמרתי בשום תגובה פה שהיו צריכים למנוע את השתתפותה, ובטח לא בצורה שעשו זאת. אני התייחסתי אך ורק להתבטאויות שלך בקשר למהותו של החופש האקדמי ביחס למקרה הזה.

                      אהבתי

                    • אורן הגיב:

                      נו, ולכן טענת ה"לא פגעו בה" שלך, היא הדמגוגיה בהקשר הזה.

                      אהבתי

                    • מישהי הגיב:

                      לתקוף את עמדת היריב זו לא דמגוגיה, זה שיח. לתקוף את עמדת היריב כדי לשלול את טענתו במקום לתקוף ישירות את הטענה, שם אתה נפלת.

                      אהבתי

                    • אורן הגיב:

                      לא כולם שותפים לחוסר ההבנה שלך, שהנושא כן קשור לחופש אקדמי. תבדקי לוגית על פי ההנחה הזאת, ותראי שאין בדברי דמגוגיה.

                      אהבתי

                    • מישהי הגיב:

                      מעצבן אותך להיות דמגוג?

                      מעביר את תפיסת "אי הפגיעה" אליך.

                      מה הקשר לטענה של פגיעה בחופש אקדמי? אם הנוכחות שלה היתה גורמת נזק ביטול ההשתתפות שלה לא היה מהווה פגיעה בחופש האקדמי? השאלה הזאת רלוונטית רק למידתיות של הפגיעה, אם בכלל.

                      הדרך שלך לתקוף טענות כרגע היא זלזול, לא לוגיקה:

                      לא כולם שותפים לחוסר ההבנה שלך

                      גם צורה של דמגוגיה.

                      אהבתי

                    • אורן הגיב:

                      אנחנו מסתובבים כמו צמד סביבונים, אז אני חדל לרווחת הציבור.

                      אהבתי

                • האמיר הגיב:

                  תתפלא, אבל בהחלט קראתי. דווקא אתה כנראה הסתפקת רק בעמוד הראשון.

                  גישה שהחופש האקדמאי חל על כלל ההתבטאיות ולא מוגבל לתחום המחקר, מקובלת.

                  מקובלת על מי? פרק 1.2 במסמך הנ"ל מראה שהגישה שלך, גם אם קיימת, בהחלט אינה הגישה המקובלת באקדמיה. הגישה שלך לא מקובלת לפי הקוד האתי של אוניב' בן גוריון (פרק 2.5.1), המלצות אונסק"ו (פרק 3.1.1), האיחוד האירופי (פרק 3.1.2) וכל השאר המדינות שנסקרו במסמך (הפרקים הבאים).

                  אהבתי

  15. avi הגיב:

    באמת שאני לא מאמין שכתבת את הפסקה על פרופ' פלדחי, אבל זה פגם שלי כנראה.
    מה הקשר בכלל בין המסר היומי של נתניהו מ2009 לעניין של פרופ' פלדחי לעצם הטענה שלך, גם אם את צודקת ב100%? עוד אוויר ואווירה?
    איך ביטול השתתפותה בכנס מנע ממנה את חופש הפעולה האקדמי שלה וסותר את דברי ביבי על חופש אקדמי?יש הוכחות לכך?
    היא עצמה התלוננה על כך מעבר לתלונות על ביטול השתתפותה בכינוס?
    מדוע מישהו עם שכל ישר צריך לצפות שראש ממשלת ישראל יסכים שתצורף אליו לביקור רשמי מי שחתמה על עצומה הקוראת לסרבנות. אין לה שום אחריות לעצומות עליהן היא חותמת? קשיים בהבנת הנקרא? חתמה בשוגג? הוסתה לכך?
    או שמא כדי להיות חלק מהמילייה הנכון חותמים ובוכים וגם אחרי זה מתגוללים על אופקיו הצרים של השלטון? הזוהי אקדמיה? פרופסורים חסרי אחריות אישית שלא מבינים/ זוכרים על מה הם חותמים ?
    פלדחי מוזמנת להמשיך לחתום ככל העולה על רוחה על מיטב עצומות הקוראות לסרבנות ומשבחות אותה, מדינת ישראל מן הסתם תמשיך לשלם לה את המשכורת.
    סרבנות היא בלתי נסלחת וחשוכה בדיוק אותם דברים הנטענים למעלה בפוסט כלפי ביבי.
    פלדחי כמובן מסתתרת מאחורי המשפט ש"אינה זוכרת שחתמה", משפט תמוה ביותר שמסגיר אותה. גם אני לא זוכר על מה חתמתי לפני 25 שנה אבל אין שום צ'אנס שאי פעם חתמתי על עמדה הקוראת לסרבנות למרות שיש לי לפעמים הסתייגויות קשות לגבי חלק ממעשי הצבא בשטחים. סרבנות שירות אינה דמוקרטית ולא רק שהיא חותרת תחת ערכי הדמוקרטיה היא גם תורמת לפירוקה, בין אם זה מימין ובין אם זה משמאל. אני מקווה שכל ראש ממשלה, או ראשת ממשלה, הן מהימין והן מהשמאל ינהג כמו שנהג ביבי.

    אהבתי

    • rbakatze הגיב:

      אגב, מרכז מינרווה, ארגון הבית של אותה פלדחי, השתתף בוועידת דרבן הידועה לשמצה שבה נקבעה האסטרטגיה לחיסול המדינה היהודית.
      שותף נוסף לחגיגת דרבן היה בן בריתה הטבעי של מרצ, הארגון האנטי-ישראלי "עדאלה".

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      אתה באמת באמת לא מבין כלום.
      אז חתמה על עצומה שעניינה סרבנות לשרת בשטחים. אז מה? זכותה!
      איך זה קשור לכנס מדעי, שעניינו שת"פ מדעי בין שתי המדינות, אליו הזמינה אותה שגרירות גרמניה בת"א? איך זה קשור?
      היא הייתה אמורה להציג שם במשך שלוש דקות את המרכז שלה, לא לומר מילה הקשורה במצב הפוליטי, בכן סרבנות או בלא סרבנות. כלום.
      הרי זה לא ייאמן הבלגאן האווילי שעמידרור ונתניהו עשו.
      אנשים חסרי כל רגישות חברתית, אנושית, פוליטית, בינלאומית. פשוט גולמנות שאין שנייה לה.

      אהבתי

      • avi הגיב:

        ביבי מתנהג כרודן חשוך לדברייך ואני זה שלא מבין כלום…קצת מורכבות לא הייתה מזיקה כאן.

        אהבתי

      • האמיר הגיב:

        גם השניים שהאשימו את נתניהו בפגיעה בחופש האקדמי היו אמורים להציג את תחום המחקר שלהם ולא לומר מילה הקשורה בפוליטיקה. אז היו אמורים.

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          למה לך לעוות את המציאות כמנהג המקובל פה? הם התייחסו לסילוק פלדחי מהאירוע, ובצדק! יש פיל בחדר, אי אפשר להתעלם ממנו!

          אהבתי

      • אם הפלדחי היתה חותמת על עצומה לטרנספר ערבים מישראל לא הייתם מזדעקים על הגזענות הנוראית של ביבי וכיצד הוא מעז. ברור שלא.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        סרבנות היא עבירה על החוק. קריאה לסרבנות היא הדחה לעבירה. זכותה?

        זהו לא כנס מדעי שעניינו שת"פ מדעי, זהו מפגש דיפלומטי של בכירי הממשל הגרמני עם בכירי הממשל הישראלי שעניינו שת"פ מדעי.

        אין לי ויכוח איתך בעניין הבלאגן האווילי.

        אהבתי

        • אורן הגיב:

          מ 2003 לא הועמד איש מחותמי העצומה לדין, תמיכה בעצומת הסרוב זוכה להגנת חופש הביטוי. ולא זו אינה הדחה לעבירה, לא מרחיבים את המושג בכדי לצמצם את חופש הביטוי. בעובדה היא אינה דיפלומטית אלא אקדמאית.
          המועצה לבטחון לאומי יכולה לבדוק איזה עצומות חתמו לפני עשור דיפלומטים, אין סיבה שתגגל פרופסורים.

          אהבתי

          • מישהי הגיב:

            בפועל לא מעמידים לדין אנשים הקוראים לסרבנות, אין זה אומר שזאת לא הדחה לעבירה. אני לא טוענת שצריך להעמיד לדין, אני טוענת שהזכות לקרוא לסרבנות היא לא זכות מובנת מאליה.

            היא אקדמאית, המפגש דיפלומטי. נאמר כתשובה ל"איך זה קשור". החלק הדיפלומטי עושה את זה קשור.

            אהבתי

      • avi הגיב:

        ועוד הערה אחת קטנה לסדר מזה שלא מבין כלום.
        העובדות כפי שמדווחת איי.פי לא תומכות בהצגת המציאות כפי שאת מציגה אותה. פלדחי הוזמנה לסימפוזיון בהזמנת שגרירות ישראל בגרמניה ולא שגרירות גרמניה בישראל. היא אישרה את זה לכתב הסוכנות במפורש במייל ששלחה לו. הסימפוזיון המדעי היה חלק מהארוע המדיני הגדול ולא להיפך, ובכל מקרה נתניהו לא יכול למנוע שום פגישה בין פרופ' פלדחי למדענים גרמניים אלא אם הוא חלק ממנה וכחלק מהמפגש המדיני.
        למדינת ישראל ולראש ממשלתה מותר להחליט לצידו של מי הוא רוצה להיות כחלק ממשלחתו במסע מדיני בפגישה משותפת שלו עם הקאנצלרית הגרמניה , אפילו אם זכותה לחשוב של פרופ' פלדחי לחשוב כרצונה. באותה מידה זכותו לחשוב אחרת. זה יראה לך מוזר מאוד אבל סרבנות עבור נתניהו אין דינה כצמחונות או טבעונות. כשזהבה גלאון תהיה כאן ראש ממשלה אין ספק שלפלדחי ואחרים יהיה מקום של כבוד במשלחות האלו, אבל עד אז זה המצב.
        יש גם לי שלל טענות מפה ועד להודעה חדשה כלפי נתניהו, האיש רחוק מלהיות מושלם וזה בלשון המעטה אבל הדמוניזציה והדהומניזציה הארסית ומשולחת הרסן שביבי זוכה לה כאן ובמקומות אחרים תוך עיוות המציאות וריסוק דמותו, יותר מכל מזיקה למבקרים עצמם שמאבדים בדרך גם כל שריד של אמינות וגם את האנושיות שלהם עצמם.
        גם כשהיא נכונה וגם כשיש מקום לביקורת קשה כלפי נתניהו היא כבר אף פעם אף פעם לא תילקח ברצינות על ידו. אני ממש לא מתפלא למה.

        אהבתי

        • velvet הגיב:

          ועוד הערה אחת קטנה לסדר מזה שלא מבין כלום.
          העובדות כפי שמדווחת איי.פי לא תומכות בהצגת המציאות כפי שאת מציגה אותה. פלדחי הוזמנה לסימפוזיון בהזמנת שגרירות ישראל בגרמניה ולא שגרירות גרמניה בישראל. היא אישרה את זה לכתב הסוכנות במפורש במייל ששלחה לו. הסימפוזיון המדעי היה חלק מהארוע המדיני הגדול ולא להיפך, ובכל מקרה נתניהו לא יכול למנוע שום פגישה בין פרופ' פלדחי למדענים גרמניים אלא אם הוא חלק ממנה וכחלק מהמפגש המדיני.

          אתה (או איי פי) יכול לעוות את המציאות עד מחר. זה לא נכון. היא התראיינה היום אצל קירשנדון (זה כבר נכתב כמה פעמים בהארץ, אבל אתה מתעקש): שגרירות גרמניה בישראל הזמינה אותה ולא להפך. וכן, זה היה "בחסות מרקל ונתניהו".
          נתניהו ביקש משגרירות גרמניה שתבטל את ההזמנה, גם אם תצעק "לא נכון" עד מחר.
          ואפרופו מחר, מחר תעלה התוכנית ברשת ותוכל לראות אותה.

          אולי אתה תציל את כבודם של כל אלו שלא מסוגלים להודות פה בטעויות שלהם, ותגיד מחר: "סליחה, טעיתי". אולי אפילו היום, מי יודע.
          פרשתי.

          אהבתי

          • avi הגיב:

            אני ציטטתי את אייפי וכתבתי את זה. יש את זה כתוב כאמור, זה לא המצאה שלי. לדברי הכתבת היא (פלדחי) כתבה במפורש במייל ששלחה לכתבת שהיא הוזמנה על ידי השגרירות הישראלית.
            יש כאן שתי אפשרויות: טעות גסה של הכתבת שלהם (תמיד ייתכן ברמה העקרונית) או שפרופ' פלדחי שוב לא זוכרת או/ו שהיא עצמה הטעתה את הכתבת. בכל מקרה זה לא משנה את התמונה מיסודה וגם לא נתליתי בכך בתגובה הראשונה שלי. כל עוד זה היה "בחסות מרקל ונתניהו" זו זכותו וזה לגיטימי לטעמי. ברור לי שמדובר במעשה שיזכה להתנגדות אצל אנשים מסוימים אבל מכאן ועד ההצגה של המעשה ונתניהו עצמו כלא לגיטימיים באופן שהוצג כאן וגם במקומות אחרים המרחק רב.

            אהבתי

        • אורן הגיב:

          כל יומיים מוכרז פה שוולווט איבדה כל שריד של אמינות, אך הפלא ופלא כל פעם מתגלה פרור חדש, שהיא ממהרת לאבדו.
          לגבי האנושיות, עשה כבוד להיפרבולות. אם במקרה הם לא יאותתו בעקיפה, אתה תוציא אותם ממשפחת היונקים.

          אהבתי

          • avi הגיב:

            איזה קשקשן אתה אורן, היפרבולות, יונקים, איתותים בעקיפה, זה באמת גדול עלי. אולי באמת תלמד ממנה ולפחות תשתדל לענות לפחות באיזה שהיא טענה מנומקת. את המשפט הבא לא אני כתבתי :"למה שגרמניה תשתף פעולה עם מדינה שרה"מ שלה נוהג כרודן חשוך לכל דבר". טוב לו למשפט הזה לדוגמא לו לא היה בא לעולם. קצת פרופורציות בחיים לא יזיקו, ובזה גם אני פרשתי להיום.

            אהבתי

  16. iddot הגיב:

    ראבק, תעשי טובה: מי שלא חלה בסרטן – לעולם לא יבין זאת . זה כמו להסביר לעיוור צבעים מה זה אדום. תניחי לזה. בשקט. לעולם לא תביני מה זה (אני מעולם לא השתמשתי בבטוי למרות מחלתי) "מאבק" ולא סופרלטיבים כמו "הרואי".
    אבל – יש מחזות שעד שאתה לא מגיע אלהם – לא תביני אותם. טפו, טפו. 555 …

    אהבתי

  17. Tzvika הגיב:

    הפרשנות הכי חשובה היום, אתמול ומחר:
    http://www.themarker.com/markets/1.1882683

    איך הכלכלה שלנו מבוססות אשליות הפיננסי, ויש מעטים שנהנים ורוב שמשלמים.

    אהבתי

    • tc הגיב:

      צודק לחלוטין.
      שודדים את העם ומסמאים את עיניו עם שני חיילים ואבן וחצי. אם על כל אבן שזרקו עלי בעזה ולא הגבתי היו כותבים אות אחת, היו יכולים למלא בזה את כל מוספי הפסח במילניום הקרוב.
      חשבון פשוט המניח מליון משפחות בישראל מראה שהם גזלו מתאים ש״ח מכל משפחה שהלכו להונה האישי. חלוקת דמי הניהול לאורך חיי השכיר מראה שאנו משלמים לקרנות הפנסיה כשקל שלעה דמי ניהול כולל את הזמן שאנו ישנים. פה הכסף הגדול.

      אהבתי

  18. yaniv of tel-aviv הגיב:

    "אז למה העיתון בחר ברוטינה הזו ככות' ראשית?"
    נו, באמת למה. כי "ישראל היום" ניצב לשירותו של רה"מ, והכותרת הזו משרתת את קמפיין הבחירות של הליכוד. בוודאי כשזה בא בצמוד למלותיו של הדובר הנצחי של נתניהו, ח"כ אקוניס.
    למי שלא שם לב, בימים האחרונים הליכוד-ביתנו השעה את קמפיין הבחירות שלו. האמת, צודקים, למה לעשות קמפיין בחירות כשמפלגות השמאל/מרכז וישראל היום עושים את העבודה כל-כך טוב.

    אהבתי

  19. טב הגיב:

    שלוש פעמים (אחת בשער ופעמיים בכפולה) חוזרים בידיעות על כך שענת גוב נפטרה מספר ימים לפני יום הולדתה ה – 60. על פי וויקיפדיה היא נולדה בדצמבר 1953, כך שלו היתה חייה היתה חוגגת 59.
    אשה, גם אם היא אמיצה צחקנית ומתה, לא רוצה שיבגרו אותה…

    אהבתי

  20. alonalpp הגיב:

    אם כבר מתעסקים במוות ובמונטי פייתון, אז הלינק הנכון הוא ההספד של ג'ון קליז לפייתון עמית, גראהם צ'פמן.

    אהבתי

    • alonalpp הגיב:

      סליחה על הטקסט המחורבש. הלינק עובד והשם הוא גראהם צ'פמן.

      אהבתי

      • velvet הגיב:

        למה אתה מתכוון ב"זה הלינק הנכון"? ענת ביקשה ששיר מסוים יושמע בהלוויה שלה. הבאתי את השיר. מה לא נכון?

        אהבתי

        • alonalpp הגיב:

          אוקיי, הלינק הנ"ל מוביל להספד של גראהם צ'פמן, בריאן מ"בריאן כוכב עליון", ואחד היוצרים של השיר הנ"ל. לצערי הלינק לא מוביל לסרט הנכון אלא רק לתחילת ההספד. בסוף הלווייה שלו, כפי שניתן לראות בלינק הזה, יש את אותו שיר ממש, שמושר בצורה הראוייה לו, עם צחוק ועצב.

          סליחה על הטרחנות.

          אהבתי

  21. ז'ורז' סאנד הגיב:

    זבובי בשר

    קרילוב- מאחוריך.

    אהבתי

כתוב תגובה לiddot לבטל