האונס
מטרת ישראל היום לקראת הבחירות היא לפתור את כל בעיותה של מדינה ישראל בכותרות הראשיות. ממה שאפשר להתעלם מתעלמים ומביאים כותרות חלופיות מזנים שונים. אפשר גם לעוות את האמת קלות. נניח, היה אונס מחריד בדרום תל אביב? מודיעים לנו בראש חוצות, ככות' לידיעת האונס, "הושלמה הגדר בגבול מצרים". רק שבניית הגדר לא הסתיימה, זה יקרה בעזרת השם בעוד כחודש. ואת הדברים האלו אני לא מביאה מעיתונים עוינים, אלא מהידיעה הזו עצמה של ישר"ה:
בד בבד, אתמול השלימה מערכת הביטחון את בניית גדר הגבול עם סיני באורך 225 ק"מ; זאת חוץ מקטע קצר ליד אילת, הנאמד בכ-15 ק"מ, שנמצא כעת בבנייה וצפוי להסתיים בתוך כחודש – ובכך תושלם הגדר לאורך כל הגבול.
בהמשך נכתב שלראשונה מאז 2006 רק 36 הסתננו בחודש שעבר מסיני. זו גם הכות' בע' 5. הנה דוגמה חיה. כך תשחקו במספרים.
בינתיים מתברר שהחשש ממהומות, אחרי הדיווחים אתמול, היה קצת מוגזם, לפחות נכון לעכשיו. עשרות מתושבי הדרום הפגינו אתמול באזור התחנה המרכזית. כך בישר"ה ובהארץ.
בהארץ הכות' בשער היא "אונס קשישה בדרום תל אביב מצית מחדש את שנאת המהגרים". גם הארץ מדווח על עשרות מפגינים, לעומת מהומות מאי האחרון (הפגנה, התפרעות, הצתת פחים), בהן השתתפו כאלף איש. לידיעה נוספו גם מספרי המהגרים. שימו לב לנתון הבא, הוא די לא ייאמן.
מהנתונים עולה עוד כי ב-2012 ניתנו 80,200 היתרי העסקה לעובדים זרים. כך, בעוד שר הפנים אלי ישי שמפנה את הזרקור למבקשי המקלט ומהגרי העבודה, אותם הוא מכנה "מסתננים", הוא מעניק היתרים למספר מהגרים גדול פי שמונה ממספר המהגרים שגנבו את הגבול. מרבית ההיתרים ניתנו בתחום הסיעוד והיתר בתחומי החקלאות והבניין.
בידיעות הפניית ידיעת האונס בשער מצומצמת. הידיעה מופיעה בע' 4, עם הכות' "אכזריות בלי גבולות" (הכות' בכפ' 2-3 בישר"ה: "אכזריות בלי גבול").
ע"פ הדיווח של ידיעות, מאות (ולא עשרות, כבישר"ה ובהארץ) תושבי שכ' התקווה יצאו למחות אתמול.
במעריב שטח הידעה על האונס בשער הוא הגדול ביותר. תמונת ענק לצדה הפניה לכפ' 2-3, כשפה הכות' היא "חסרי תקווה". השאלה היא מיהם חסרי התקווה. גם פה הדיווח הוא על זעקה מינורית של התושבים. אפילו לא כתוב מה מספרם.
אבל הפתעה: ב-nrg מדובר על מאות בני אדם שהגיעו להפגין, ולא על סוסי משטרה משועממים.
במעריב מדווח שההתעללות באישה נמשכה ארבע שעות. בעיתונים אחרים בין שעתיים וחצי לשלוש. מאחר שכל דקה היא גיהנום, וכל שנייה היא מוות אטי, כדאי לדייק גם בעובדות אלו.
הראשיות
סחתיין למוח היצירתי של עורכי ידיעות שלא נח לרגע. מדי יום ביומו יש כותרת אנטי-ביבי חדשה. והבוקר (מתחת לכות' הגג "דואגים להילרי", חברה שלנו כידוע): "מחאת השגרירים". כפ' 6-7 כולה זוכה בכות' "אנחנו מתוסכלים". מדבקה צהובה אומרת "מחאת השגרירים". איתמר אייכנר מספר על כנס שגרירים של משרד החוץ שנערך אתמול בירושלים בפני 160 השגרירים וראשי הנציגויות. השגריר באו"ם, רון פרושאור שאל את יעקב עמידרור (זה שדאג להעפת פרופ' רבקה פלדחי מהמפגש בברלין) מה ההיגיון בעיתוי ההצהרה על קידום בנייה ב-E1. עמידרור התעצבן: "אם מדיניות הממשלה לא מתאימה לכם: או שתלכו לפוליטיקה או שתתפטרו".
כפ' 2-3 מדברת על דירוג התיכונים.
מה, הכל סבבה שם? הכות' הראשית של הארץ היא "שירותי מודיעין במערב: אין כרגע שום הוכחות לשימוש בנשק כימי בסוריה".
121 עיתונאים נהרגו ב-2012. 35 מהם בסוריה.
סרטון בערוץ של משטר אסד מסביר מדוע עיתונאים מהווים סכנה ביטחונית ויש לראות בכל אחד מהם מטרה לגיטימית לחיסול.
תהמולת בחירות
מחלוקת ברשות השידור בשאלה האם ראוי שגאולה אבן תגיש את משדר הבחירות. אני מסכימה לחלוטין עם נעמה כרמי: אבן לא צריכה להגיש את משדר הבחירות, החשש לניגוד עניינים ברור, עצום וחד משמעי. בסטייה קלה לאחור אני רוצה לומר שזו למשל אחת הסיבות שבשלן מדורי רכילות חשובים. במובן מסוים (בצד החיובי שלהם, ודאי שיש גם הרבה צדדים שליליים), הם עוזרים לקבל תמונת עולם נרחבת יותר. האם אלמלא החשיפה במדורים הללו היו אבן או סער יוצאים בנאום לאומה כדי להצהיר על מערכת היחסים ביניהם? האם אלמלא הדיווח הייתה אבן, שידועה בחשאיותה האינסופית, שמעולם, בעשרים השנים האחרונות לא ראינוה בבדל אימונית, או חלילה שותה שוקו בבית קפה מופז, מודיעה לבוסים שלה שיש לה רומן עם האיש, בטרם מינוה למגישת משדר הבחירות?
והנה מכתב של יו"ר ועדת האתיקה של רשות השידור.
לכבוד
מר יוני בן מנחם
מנכ"ל רשות השידור
עקב פניות שהגיעו לוועדה לאחר הפרסום שגאולה אבן שעל פי פרסומים שונים היא בת זוגו של השר גדעון סער, תנחה את תשדיר הבחירות ביחד עם איילה חסון, קיימה ועדת האתיקה דיון בנושא.
כל חברי הוועדה הביעו הערכה לניסיון, ולמקצועיות של גאולה אבן. הדעות בין חברי הועדה היו חלוקות בשאלה האם האמור לעיל יוצר חשש לניגוד עניינים אשר בנסיבות צריך להוביל למסקנה כי אין זה ראוי שאבן תנחה את המשדר. רוב החברים משוכנעים שדי בחשש לניגוד עניינים פוטנציאלי כדי שאבן לא תיקח חלק במשדר הבחירות. מיעוטם סבורים שניתן לסמוך על המקצועיות של אבן למרות הבעייתיות שבדבר, מאחר ולא הייתה תמימות דעים בין חברי הועדה לא נתקבלה החלטה. אך מצאנו לנכון לידע אותך על עצם קיום הדיון ועל תוצאותיו.
בברכה,
ד"ר בלהה כהנא
יו"ר ועדת האתיקה של רשות השידור
עו"ד המייצג את ארץ חדשה הורשע בעבר בפלילים.
תגובת אלדד יניב:
אני חושב שבן אדם שהורשע בפלילים לא רשאי לחזור לחיים הציבוריים ולהיות איש ציבור. אבל אם לשכת עורכי הדין מעניקה לו רישיון ומאפשרת לו להיות עורך דין, אז בוודאי נוכל להשתמש בשירותיו המשפטיים.
שאלתי היחידה היא אם להיות עו"ד של מפלגה לא נכלל בקטגוריה זו.
הגטו של נפתלי בנט.
שלי יחימוביץ' התעמתה מול סרטוני נתניהו.
ובינתיים במעריב
השופטת ורדה אלשיך, השופטת שהחליטה על הקפאת ההליכים במעריב, מאיימת להוציא אותו למכירה מחדש כי יש לה הרגשה "שמתנהל מו"מ שלא בנקיון כפיים".
בקשה למתן הוראות מעריב (פדף)
בניגוד לטענות גורמים הנוגעים בדבר, תוצאות המו"מ או העסקה של מעריב עם גלובס על שימוש בחומריו למוסף עסקים עוד לא התממשו בפועל, ומוסף עסקים הוא עדיין האיבר המיותר והמגונגרן של העיתון, שמפדח להתייחס למילה אחת הנכתבת בו.
ברבעון האחרון של נוחי דנקנר במעריב ההכנסות ירדו ב-22.3%.
יש עורכים בבית?
דני שדה בדק את האותיות הקטנות אך לא את הגדולות.
אורי רודריגז גרסיא עלעל במסלול של ידיעות, מצא את הבלה בלה והוסיף את הקטע הבא:
לאורך השנים, תמיד התווכחתי עם הגרפיקאיות בנושא הטקסטים. לטעמי, גרפיקאית מחויבת לקרוא גם את הטקסט בכתבה שהיא מעמדת, וזו לא רק אחריותו של העורך. לטעמן של חלק מהגרפיקאיות, הטקסט עבורן הוא תמונה, ולא אכפת להן כלל אם יהיה בו משהו הגיוני או בלה בלה. פעם אחת גמרתי אומר ללמד לקח את אחת הגרפיקאיות שהתעקשה תדיר בעניין זה. ידעתי שיש לה חברה, דוברת של אחת מחברות התקשורת. המצאתי וכתבתי ידיעה שלמה על אותה חברה, שנתפסה על חם מקיימת יחסי מין עם עז, ועקב כך הודחה בבושת פנים מעבודתה בחברת התקשורת, בטענה שהתנהגותה לא עולה בקנה אחד עם ערכי החברה. נתתי לה לעמד את הידיעה ואני עקבתי מרחוק, עד שראיתי שהחווירה כסיד. עצרתי אותה שנייה לפני שהתקשרה אל אותה חברה. מאז (ואולי עד היום) אותה גרפיקאית קראה בשקיקה כל טקסט שעימדה (השמות שמורים במערכת).
אבל היום יש תיקון בידיעות (ע' 20): יעדי חבילות הנופש נשמטו בטעות, והחבילות הן: חופשה במדריד, סקי באוסטריה וקרנבלים באיטליה.
הנה תזכורת לפרשת בלה בלה הקודמת, שהתפרסמה בהארץ, פרשה שהביאה כמעט לפרישת ש"ס מהממשלה. סתם סתם.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
במצרים דנים באפשרות לשלול את אזרחותה של הבלוגרית המתפשטת, עליא אל-מהדי (אסף גבור, מעריב) שהמיטה בושה על מדינתה.
מיילבק מבזינגה:
בישראל היום, ע' 6, יש כתבה "כך התחמק אבו מאזן" ובה מסופר על מעללי אולמרט ולבני במו"מ בממשלת קדימה. הכתבה מסתמכת על מסמכי ויקיליקס וכתבת אל-ג'זירה בנושא. מוזר ומקרי שבדיוק אתמול התחילה להסתובב התמונה הבאה, שפורסמה בראשון, בקרב חבריי הפעילים בתנועות ציוניות:
הכתבים כנראה קיבלו גם הם את אותה תמונה. מילא כשאדם פרטי מעלה נושא שגילה באיחור, אבל כשעיתון מוביל בישראל קופץ כמוצא שלל רב על חדשה מלפני שנה?
סיכום 2012 בוויקיפדיה (שאריות ברשת).
POV אומר שהזעזוע מאונס הקשישה מעיד על זלזול ביתר הנאנסות.
עוד לוגוגל ח-מוד לרגל השנה החדשה.
לפני פיזור
ברוכה הבאה 2013. תתנהגי יפה פן ניאלץ לנקוט בהליכים נגדך.
פוסט סיכום החודש, דו"ח חודשי דצמבר, עלה אמש בזמן שלגמתם.
ותודה לתומכי הבלוג!
ולווט אנדרגראונד 
גם לי היה מקרה בלה בלה, שניתן ככותרת למאמר כלשהו.
אבל – הפתעה – הכותרת התאימה לתוכן המאמר כגרב לרגל
אהבתיאהבתי
מה שבאמת בלתי יאומן, הזוי אפילו, זו העובדה שדבורית לא מבדילה בין 2 הקבוצות הללו ויוצאת בתמיהה אדירה על מה שמתברר כחוסר הבנתה.
אהבתיאהבתי
יש חוק אחד בבלוג, שאפילו תואו"ת ראוי שיכבד – אין מטיחין את ההזוי בתגובות. חסר משמעות, טעם, ריח ודמיון. תקרא לה סתומה, עדיף.
אהבתיאהבתי
הסתום היחידי פה הוא לא אחר מ…
אהבתיאהבתי
המשך מעט מאוחר (מצטער, יש לי חיים) לדיון הנ"ל עם אלעד וקצת shulala:
shulala: העובד לא חלש יותר מהקונה בסופר. מה פתאום? מתי שמעת על קונה שדורש מהנהלת הסופר להוזיל מחירים או שהוא מפסיק לקנות שם? אפילו מכולת קטנה לא תרגיש עזיבה של לקוח בודד.
נכון, לפעמים קשה מאוד למצוא עבודה אחרת. לפעמים גם קשה מאוד למצוא סופרמרקט אחר. אלו החיים – אם אין תחרות, המחירים עולים. אם לעובד אין אופציה אחרת, ישלמו לו פחות. למה בשיא בועד הדוט קום, שכרם של מתכנתים היה הרבה יותר גבוה מאשר אחרי שהתפוצצה? הרי אלו אותם עובדים בדיוק. כי לפני, הביקוש היה גבוה מההיצע ואחרי הוא היה נמוך מההיצע. למה מחירי העגבניות גירדו לרגע את ה- 20 ש"ח לקילו? כי היה מחסור. אז מה, היית יכולה לדרוש מהסופר להוריד מחירים או שתקני את העגבניות שלך בסופר אחר?
משתנים? בהחלט, תמיד יש הבדלים. אבל העיקרון זהה – ביקוש והיצע. אם מעלים באופן מלאכותי את עלות העסקת עובד, הביקוש לעובדים ירד. תארי לעצמך שעוזרת הבית שלך (בהנחה שיש לך) תדרוש שכר כפול מכפי שהיא קיבלה עד עכשיו. סביר להניח שהתשובה שלך תהיה להיפרד ממנה לשלום, כי במחיר הזה כבר לא כדאי לך להעסיק עוזרת, או אולי אפילו בלתי אפשרי. זה תקף גם למקומות אחרים, לא רק ליחסים שבין בעל דירה ומנקה.
למה לא רלוונטי? כשהיה קשה להחליף חברת סלולר, המחירים היו גבוהים. למה? כי יש מעט תחרות… עכשיו יש יותר חברות וקל מאוד לעבור ביניהן והופלה, המחירים צנחו. זה בדיוק העיקרון הסביבי של ביקוש והיצע. אפשר לראות את זה כל הדרך אחורה, עד לתקופה בה פלאפון היתה חברת הסלולאר היחידה. להשתמש דווקא בדוגמה המובהקת הזו של השפעת התחרות על המחיר כדי לטעון את ההפך? מוזר.
כדי שבעל השליטה יוכל לעשות משהו עם החברה שבשליטתו, פרק ללהפסיד את המכנסיים, היא צריכה להרוויח. נראה לך שהיום, דנקנר או בן דב יכולים לסמוך על המיליארדים מחברות הסלולר שלהם? לך אין מילה כי יש לך נתח מאוד קטן ממניות החברה. ועדיין, מדוע את מחזיקה במניות (ישירות או דרך קרן כלשהי), האם זה כדי לדאוג לפרנסה "הוגנת" לעובדים או כדי להרוויח? אז מה ההבדל בעצם?
החברות הוותיקות איבדו הרבה לקוחות. יש להן פחות עבודה. לכן, הן זקוקות לפחות עובדים. מה לא ברור בזה? אם אני עובר מדינה בגודל של, נאמר, 120 מ"ר לדירה בגודל 85 מ"ר, סביר להניח שיקח פחות זמן לנקות אותה ולכן השכר שאסכים לשלם לעוזרת הבית יהיה נמוך יותר. מה הבעיה כאן? או אולי יש לי מחוייבות כלשהי לעוזרת שבגללה אני צריך להמשיך לשלם לה את אותו הסכום עבור פחות עבודה גם כשמצבי הכלכלי מחמיר ואני נאלץ לעבור לדירה קטנה יותר?
עוד כמה שקלים למוקדן? בסדר, אבל מה השכר הנכון? האם עוד 10 ש"ח לחודש יספיקו? אולי מאה? שלוש מאות? שבע מאות? אלף מאה וחמישים? איך קובעים מה הסכום "הנכון"? יש שיטה והיא עובדת בכלל לא רע בכל תחום אחר: ביקוש והיצע. אז למה לא כאן? אם בשכר נמוך אין לחברות שום בעיה למצוא אנשים שיסכימו לאייש את המשרות, למה הן צריכות לשלם יותר? באותה מידה, אפשר להעלות את מחירי הקוטג' כדי לשלם יותר לקופאיות המסכנות. מה יש, כמה שקלים פחות לקונים כדי שיהיו עוד כמה שקלים לקופאיות.
אלעד: דווקא איתך זה יהיה קצר. אתה מקבל תגובות מנומקות, עם הסברים ודוגמאות, ועונה, אם בכלל, בהתקפות על איש קש ואד-הומינם. אני לא יודע איך לימדו אותך להתווכח, אבל בסביבה שלי עושים את זה אחרת.
אם לחזור לנקודה המקורית: הטענה של ההסתדרות וועד העובדים היא שיש להם חתימות של לפחות שליש מהעובדים ולכן הוועד הוא הארגון היציג של העובדים. הטענה של הנהלת החברה היא שלוועד הצטרפו פחות משליש ולכן הוא אינו הארגון היציג של העובדים. לכאורה, קל מאוד להכריע מי צודק: הוועד יכול להציג את טפסי ההצטרפות ואם יתברר שיש להם שליש או יותר מהעובדים, הסיפור נגמר. ההנהלה, לעומת זאת, לא יכולה, לה אין את הטפסים האלו. כלומר הוועד יכול בקלות להפריך את הטענה העיקרית של ההנהלה, אבל משום מה הוועד מסרב לעשות את זה.
ההנהלה פנתה לבית המשפט? נהדר! כל מה שעל ההסתדרות והוועד לעשות הוא להגיע לדיון עם טפסי ההצטרפות ומהר מאוד בית המשפט יזרוק את ההנהלה מכל המדרגות. לו הנהלת החברה היתה סבורה שיש סיכוי שהצטרפו לוועד שליש מהעובדים, הם לא היו פונים לבית המשפט כדי שיכריז שהוועד אינו מייצג, הרי זה יהיה גול עצמי מבחינתם. להיפך, דווקא מהוועד הייתי מצפה שיפנה לבית המשפט כדי שיקבע שהוא אכן הארגון המייצג.
אבל בפועל קורה ההיפך. ההנהלה היא זו שפונה לבית המשפט וההסתדרות והוועד מתנגדים. ההסבר ההגיוני ביותר לכך הוא שבניגוד לטענות הוועד, בפועל הצטרפו אליהם פחות משליש מהעובדים והם מנסים לסחוט מהחברה הכרה בוועד כמייצג למרות שלפי החוק הוא אינו. אתה יכול להציג הסבר אחר או להראות מדוע ההסבר הזה אינו הגיוני? תרגיש חופשי.
אהבתיאהבתי
מקריאה כאן הבנתי שמעריב מריץ את בנט ו"הביתה היהודי", אז מה פשר הידיעה לפיה במפלגה ביקשו למתן את הפעילות במאזחים כדי למנוע פגיעה במפלגה בבחירות?
איפה פה משחק במספרים? אם זה המספר הנכון, אז זו עובדה. אם לא, זה שקר. אם הנתונים מראים ירידה עקבית במספר המסתננים, איך בדיוק יש כאן משחק במספרים? האם מסווגים אותם בצורה אחרת כדי להוריד את מספרם באופן פיקטיבי? נכנסתי לקישור אבל במקום הסבר, הגעתי לידיעה בישר"ה. אגב, ראיתי את הטבלה הזו גם במעריב, גם שם יש משחק במספרים?
מה, עיתונאים ואנשי תקשורת עשויים להיות לא אובייקטיביים? יש להם דעות, עמדות, אהבות ושנאות ואלו עשויות להטות את האופן שבו הם מציגים לנו את המציאות? מי היה מאמין.
כמובן שזה נכון רק כשהטענה הזו באה מצד שמאל. כשהיא באה מצד ימין, התגובה המקובלת שונה לגמרי.
ולעניין – בהחלט יש פגם בעניין. אני לא חושב שאבן צריכה להנחות את משדר הבחירות.
עם כל התעוב שלי ליניב, נראה לי שכאן חופרים קצת יותר מידי עמוק. מה השלב הבא, יחשפו שאחד מהטוקבקיסטים-בתשלום שלו נהג פעם בלי רישיון בתוקף? מוזר שעם כל החקירות של "תמנונוני" שיניב הבטיח, את טיפת הבוץ הקטנה הזו מצאו דווקא בשוקניה. התקפה מקדימה מצד "הארץ" לקראת הסרטון שבו אלעד יספר על מעלליו המומצאים של שוקן?
אהבתיאהבתי
אלדד יניב יכל להצליח אם היה מאמץ בענווה את תפקיד הג'וקר. שוטה הכפר שמפטפט את סודות האצולה בפני כל. אין כאן שמץ של זלזול, שוטה הכפר חשוב למרקם החברתי. הוא משחרר סתימות ומנקז שמועות בהומור ולא בוחל מלגעת בשום אדם או נושא ולכן זוכה לאהדת ההמון וראשו לא נערף -מקסימום חוטף באחוריים.
לאלדד יש אגו, רשימת אנשים ונושאים מוכנה מראש ומשרה על כורסא. הוא לא משרת את הציבור, רק מנסה להשיג לעצמו ג'וב. מהסרטונים שראיתי אין לו שום דבר להציע מלבד רשימת חיסול. מנהיגות, ערכים ואמון לא הייתי קונה אצלו, קמפיינים אולי.
אהבתיאהבתי
מצטער בשבילך יקירתי המאדימה רואים לך ת'צללית.
אהבתיאהבתי
בYNET פורסמה כתבה חשובה על יוצרת שעשתה סרט על חוויית אונס שעברה בשירותה הצבאי. מכיון שהיא גדלה במשפחה דתית, האג'נדה ברורה ולכן בכותרת המשנה של הכתבה מופיע המשפט הבא:
אלא שבגוף הכתבה הציטוט המקורי הוא:
כלומר: לא השתקה של אלימות מינית, אלא חממה חינוכית שעוסקת בנושא בצורה נכונה, אבל מייצרת אמון בבני אדם שגרם לאותה בחורה טראומה (מובנת) מהמקרה האישי הנורא שלה.
אהבתיאהבתי
הקישור לכתבה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4325861,00.html
אהבתיאהבתי
מה זה הקשקוש הזה, מישהו?
אהבתיאהבתי
בלה בלה להלה. אף אחד לא ישכור סודני לעסוק בסיעוד. יש צורך אמיתי בעובדים זרים פיליפינים ואנשי חבר העמים למטרה זו.
אהבתיאהבתי
לא רק זאת: העובדים הזרים שכניסתם אושרה באים ועובדים באופן חוקי. המסתננים מאפריקה באים ועובדים בניגוד לחוק. לתת את אישורי העבודה דווקא לאפריקאים הוא מתן פרס לעבריינים על חשבון שומרי החוק.
ובכלל, חשבתי שהם מבקשי מקלט ופליטים, לא? מה שהם צריכים זה מקום בטוח ולא עבודה. מחנה שהיה בנגב, בו הם יקבלו מזון, טיפול רפואי ועבודות דחק הוא בדיוק מה שהם צריכים, לא אישורי עבודה. אם הם צריכים עבודה ומשכורת, הם מהגרי עבודה ולא פליטים ואז שוב, למה יש להעדיף אותם על פני פיליפינים שמגיעים לכאון כחוק?
אחרון חביב, מי שעובד כאן כחוק לרוב חוזר לארצו בסיום האשרה שלו.
אהבתיאהבתי
הטענה שעולה מצד ארגוני הסיוע בהקשר זה היא שיש לאפשר למסתננים לעבוד כדי שלא תהיה פשיעה. בעוד 5 שנים ארגוני הסיוע ידרשו תחבורה ציבורית בשבת וביום כיפור כי חלק גדול מהמסתננים מוסלמים ועבורם הסדר היהודי רק מפריע.
בקרוב על קירות השירותים:
כל העצם במרק.
לווינסקי מחזור קיץ 2008 שולתתתים!!!
אהבתיאהבתי
אני מסכימה לחלוטין עם הפסקה הראשונה. זו גם דעתי. לעומת זאת אני לא מסכימה כלל עם הפסקה השניה. פליטים צריכים אפשרות להחליף את ארץ המגורים שלהם, להשתלב במקום חדש. זה כולל עבודה ומשכורת, לא רק טיפול רפואי במחנה פליטים נצחי, זה לא אונר"א פה.
אהבתיאהבתי
למה? פליטים יש לקבל כי חייהם בסכנה. אם דוחים אותם, הם עלולים למות. מי שבא כדי לשפר את איכות חייו אינו פליט, הוא מהגר.
מדינה יכולה להחליט האם לקבל או לדחות מהגר, פליטים חובה עליה לקבל. הדרישה להכניס את כל האפריקאים שצובאים על הגבולות היא בטענה שהם פליטים. אם הם מהגרי עבודה, אין לנו שום חובה חוקית או מוסרית להכניס אותם.
אהבתיאהבתי
גם אם הוכח שאדם ברח מסכנה ולא ראה שיפור איכות חיים מול עיניו עדיין אפשר לתת לה להשתפר. הסודנים והאריתראים וכל כך הרבה אנשים אחרים חיים במדינות עולם שלישי בתנאים שקשה לנו לדמיין. המדינה לא יכולה להביא אפילו אלפית מהם לרמת החיים בארץ, אבל אלו ששוהים בארץ בצורה חוקית? נראה לך סביר שהמדינה תיצור שמורת עולם שלישי עבור פליטים? גם אם כן, מבחינה כלכלית זה יקר, מבחינה תדמיתית זה רע, מבחינת האוכלוסיה הזאת זה יוצר התמרמרות ועוינות ומעודד פשיעה.
אהבתיאהבתי
לא שמורה. לא המדינה יוצרת.
בכל מקום בעולם, אוכלוסיות מהגרים מתרכזות בסביבה צפופה, מה שמאפשר אינטראקציה חברתית, קניות וכאלה בשפה מוכרת ותרבות משותפת, גם אם זו תרבות של 'עולם שלישי'.
לרב באיזורים זולים למחיה, אלא אם כן הם ישראלים בעולם ההייטק האמריקאי 🙂
הדור השני הוא מאוד הישגי ועובד קשה (לא מוסלמים באירופה!)
השוהים הלא חוקיים הם מסתננים ומשתדלים לחיות 'מתחת לרדאר'.
תבדקי לאיזה שכונות המשטרה בפריז לא נכנסת, לא מעיזה להיכנס.
אהבתיאהבתי
כן "שמורה", כן המדינה יוצרת. זה המצב שמתאר האמיר ולזה אני מגיבה, לא למצב הקיים כרגע. "מחנה ש[י]היה בנגב, בו הם יקבלו מזון, טיפול רפואי ועבודות דחק הוא בדיוק מה שהם צריכים, לא אישורי עבודה". העולם השלישי שאני מתייחסת אליו הוא לא התרבות של האנשים האלו אלא האפשרויות שלא עומדות לפניהם לפי עמדה זו. מחנה מעבר למבקשי מקלט עד שיתברר מעמדם נראה לי סביר, אבל לא כפתרון קבע לאלו שהוכרו כפליטים.
אהבתיאהבתי
זועבי יכלה להצטרף למצריה ולהמיט בושה גם על מדינת היהודים. פספוס שכזה.
אהבתיאהבתי
לאדריכלים, מעצבים וגרפיקאים יש נטיה להתמקד בהפגנת סגנון ולצפצף על הפונקציונליות והתוכן. הזהרו מתיק עבודות של מעצב עם קו עיצובי מובהק. מדובר במישהו שלא סופר את הלקוחות שלו.
אהבתיאהבתי
אתמול ראיתי חלקים מתעמולת הבחירות של ארץ נהדרת. מהקטע שהתחלתי לצפות עסקו שם בהצגת הימניים כטיפשים, ביבי זחוח וטמבל, הספרדים מטומטמים והמתנחלים מטורללים.
ההתבזות משולשת: ההחלטה לתקוף צד אחד ללא איזון בתקופת בחירות, ההומור הדלוח ודחיפת הלשון למיעוט 'שיודע את האמת' בואך בירא עימקתא.
לא יודע מי הכותבים אבל קל לדעת מה טיבם כאומנים, כאנשים חושבים, על רמת היושרה ועל האופן שבו הם רואים את הקהל שבזכותו הם מתפרנסים. בקיצור, היה רע לתפארת.
אהבתיאהבתי
לגבי צילום המייל מהמו"מ עם הפלסטינים:
גם מפיץ התמונה בפייסבוק וגם ישראל היום מתעלמים מאבחנה דקה הנובעת מהתרגום. מהמסמך המצולם לא ניתן להסיק בהכרח שאבו-מאזן התכוון להתחמק ממתן תשובה. זהו מסמך מתוך הצוות שבראשות סעב עריקאת, וממנו עולה שסעב עריקאת חושב שיש שלוש דרכים שבהן אבו-מאזן עשוי להגיב להצעה הישראלית, ומבקש מהצוות שלו להציע הצעה נוספת, כנראה לקראת פגישה עם אבו-מאזן, שבו תגובש התגובה. מי שעוסק ברצינות בפוליטיקה בדרגים גבוהים, ראשי להניח (וכדאי להניח) שמה שמניח עריקאת לגבי אבו-מאזן (או מה שהוא אומר לצוות שלו שהוא מניח לגבי אבו-מאזן) לא מייצג בהכרח את עמדתו של אבו-מאזן עצמו. בכל מקרה, מדובר במסמך משדה הטקטיקה של ניהול מו"מ, ולא סיכום דיון אסטרטגי בנוגע להצעה הישראלית. ודרך אגב: הפער בין ההצעה הישראלית כפי שהיא מסוכמת במסמך הפלסטיני לבין הצגתה בפרסום של ישראל היום פשוט מביך.
אהבתיאהבתי
עמידרור מתחרה באבא של אורלי שאמר:
שמאלנים סובלים גם מאשליות וגם מאילוזיות
אהבתיאהבתי