פתקים

הארץ22.1.13ידיעות22.1.13
מעריב22.1.13isra22.1.13
makor22.1.13hamvaser22.1.13

תאומי ישר"ה ידיעות באותה כות': "לכו להצביע".

מעריב מציין את המספר המדויק של המצביעים בכות'. אחיו הכפוי, מקוראשון, מצין רק שמיליונים יצביעו. גם בהארץ מדובר על המיליונים.
מאחר שעיתוני הבוקר עוסקים רובם ככולם ברגע שלפני, ושווים כבר עכשיו כלום שבכלום, הם מבטיחים בשעריהם עדכונים חיים במהלך היום. הווה אומר, עיתוני הדפוס הבוקר הם הזמנה לאתרי האינטרנט שלהם:
מעריב: "עדכונים שוטפים, שידורים חיים, כל הפרשנויות ותוצאות האמת | ישראל בוחרת ב-nrg"
ישראל היום: "כל היום: עדכונים שוטפים מהאולפן החדש"
הארץ: "סיקור מיוחד באתר הארץ"
ידיעות: "בוחרים ב-ynet. שידור חי מ-20:30".

אם אתקע שנייה על המספרים, איך אפילו בעניין בעלי זכות הבחירה לא הצליחו העיתונים להסכים ביניהם?
במעריב ובישר"ה ובהארץ: 5,656,705
בידיעות: 5,659,722
במקור ראשון: 5,600,000

המשפט הכי טוב הבוקר:

והבשורה הטובה היא שמערכת הבחירות הזו, שיותר מכל דבר אחר המאיסה את התהליך כולו על הבוחר, באה אל קיצה… מערכת בחירות שיותר משחידדה עמדות והבהירה את ההדגשים היא הטביעה אותנו בים של אגו, כיבסה והלבינה מסרים, טשטשה את המראות ומסמסה את ההזדמנות שניתנה לבוחרים ולנבחרים: לבנות עולם חדש (אריאלה רינגל הופמן, ידיעות, 10).

התחושה היחידה שמלווה את היום הזה, מבחינתי, היא טוטו-לוטו: תעבור ארץ חדשה? יקבל הליכוד 31 או 35 מנדטים? וכנהלאה.

מישהו יכול להסביר למה ציפי לבני היא זו שהבהילה את חברה מפלגתה שכרעה ללדת, מירב כהן, לביה"ח? אוקיי, מהתמונה אפשר לראות שגם אבי התינוקת התלווה ליולדת. זה כבר יותר הגיוני.

תשדיר הבחירות שאיש לא רוצה שתראו (הכל שקרים).
המשימה שלקחו על עצמם עיתוני הבוקר (גם היום): לדרבן אתכם לקלפי.

מודעה בהארץ: "אסור לבזבז קולות"
(בין החתומים: אחינועם ניני, חנה מרון, יורם קניוק, דוד טרטקובר, דני קרוון, ספי רכלבסקי, פרופ' אריק שפירא, פרופ' יהודה באואר, פרופ' עמירם גולדבלום, ועוד)

… הצבעה לרשימה שספק אם תעבור את אחוז החסימה הגבוה של כ-75,000 קולות – הינו חוסר אחריות דמוקרטי. בשל חוק באדר-עופר רוב הקולות האבודים יחזקו ישירות את גוש נתניהו-בנט. העובדה שרבבות רבים של תומכי הדמוקרטיה יתנו את קולם – דרך הצבעה לרשימות שלא יעברו את אחוז החסימה – לקמים על הדמוקרטיה לכורתה הינה שערורייתית. בבחירות היום יש מגוון מפלגות דמוקרטיות שיעברו בוודאות את אחוז החסימה. אי-הצבעה להן – ובזבוז קולות דמוקרטיים – היא מתן סיוע בפועל לאויבי הדמוקרטיה שמאיימים לרמוס את הכרזת העצמאות הישראלית.

רק אני רואה כאן סוג של פרדוקס? אם לא נצביע, איך תעבור?

ריצ'רד סילברסטיין (אתמול) על שני סקרים המנבאים לליכוד 29-31 מנדטים, ולארץ חדשה 2-4. העבודה – 15-16.

דן מרגלית ביקר אתמול את החלטת נתניהו בעניין כחלון. דבריו הודחו לקצה העיתון, ע' 37. אבל בניוזלטר אפשר לקרוא בפרונט.

מאחר שאנחנו יום אחד בלבד לפני שייוודאו תוצאות כמעט אמת, אין אלא להמתין בסבלנות ולשמור את כל הנבואות והסקרירים והסקרים בצד. מה הם שווים עכשיו?

על פי סקריר הבחירות האחרון של ולווט (מימין בטור) תוצאות הבחירות הן כדלהלן:

מרצ 24%
העבודה 18%
ארץ חדשה 14%
הבית היהודי 13%
הליכוד ביתנו 8%
חד"ש 6%
רואים אתם? אלו תוצאות אמת!

ח"ח להארץ על ידיעה משמעותית ובלתי בחירתית בשער: "יותר מרבע מהישראלים מתקשים מאוד בעברית".

ובינתיים במעריב

מתוך ההודעה לעיתונות של ארגון העיתונאים:

ארגון העיתונאים וועד עיתונאי מעריב הגישו היום (אתמול, V) לבית הדין האזורי לעבודה בקשה למתן צו מניעה וקיום דיון דחוף. העובדים מבקשים מבית הדין להורות לשלמה בן צבי, בעליו של מעריב ומקור ראשון, כי יימנע משינויים מבניים וארגוניים חד צדדיים בעיתון בניגוד לדין, להעביר לארגון את כל המידע הרלוונטי לגבי שינויים כאמור, לקיים מו"מ קיבוצי עמם….המשיבה, שקיבלה ביום 8.11.2012 לידיה את עיתון "מעריב" וחתמה עוד קודם לכן, ביום 23.10.2012, על הסכם קיבוצי עם המבקשים, החליטה בכוונת מכוון להתעלם מהמבקשים ובתוך כך מהעבודה המאורגנת בחצרי עיתון מעריב ולפעול לקידום שינויים מבניים באופן חד צדדי והוספת חטא על פשע – בהתעלם מפניות חוזרות ונשנות של המבקשים בעניין. נראה, כי מטרת המשיבה הינה ליצור עובדות מוגמרות בשטח, לפגוע בעובדים, לפגוע במעמד ועד העובדים ובמעמד ארגון העובדים היציג. המבקשים עותרים לבית הדין הנכבד מתוך אמונה מלאה כי לא יתן ידו למצב בו החוטא יוצא נשכר ולא יאפשר למי שפוגע במעמד העבודה המאורגנת, ואשר ממשיך לעשות כן, ליהנות מפירות צעדיו הבלתי חוקיים. הבקשה מוגשת בעניינם של עיתונאי המערכת בלבד ואולם היא בוודאי נוגעת גם לעובדי המינהלה במעריב…

הפתעה הפתעה (שאולי היא כבר מתחילת השבוע): קרדיט העורך הראשי במעריב התמלא: שלמה בן צבי.
למה לקח לו כל כך הרבה זמן?
editormaariv22.1.13

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

israel_elections_2013-1017006.3-hp
לוגוגול: בחירות בישראל.

הדיווח הנרחב על הטיסה שלי שהתעכבה (להלן מבצע שלג), ותהיה למה התקשורת המקומית כמעט (נו, כמעט)התעלמה. הרי טיסה אחת המוזזת בנתב"ג משמאל לימין זוכה לכותרות ראשיות.

הידיעה הזו, על האישה המושלמה, אלזי שיל בת ה-24, ניו יורקית שהייתה גיבורת כמה כתבות ב-1912 שקלה 78 ק"ג וגובהה היה 1.74 ׁ(נפילה לתקופתה, לא?), התפרסמה באתר הארץ לפני יומיים, אך רק היום בעיתון המודפס. מגמה חדשנית במקצת, לא?

ועוד בענייני נשים: אופיר בן שטרית, גיבורת דה וויס, כך מתברר, תלמידת אולפנה באשדוד, הושעתה מהלימודים לשבועיים, בסיכום עם הוריה, בגלל תלונות שהתקבלו באולפנה, "כדי ליצור הרתעה כלפי תלמידות אחרות". אוי, הפיגור.

לפני פיזור

די, תפסיקו להאיץ בי לצאת לבחור, נודניקים.
ותודה לקוראי הבלוג שהיו כאן בחמישה ימים האחרונים ללא פיקוחי הצמוד ואפילו התנהגו יפה, ותודה לתומכי הבלוג.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שערים, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

17 תגובות על פתקים

  1. מיצבשת הגיב:

    אני מזועזע…. כמות הסמולנים כאן מטורפת…
    לפי סקר פרטי אצלי בבית, הילדים מצביעים לעלה ירוק/מפלגה ליברטנית יש מצב שהם נכנסים לכנסת!
    אל תשכחו להצביע {כולל התבוסתנים ועוכרי ישראל} 😉

    אהבתי

  2. שועלן הגיב:

    הרתעה זה חשוב.

    אהבתי

  3. Toferet Ani Vetoferet הגיב:

    ברוכה החוזרת למלחמות הקטנות.

    ההימור שלי: (ברישום ראשוני, בע"פ, ללא ספירה, יצא לי 121 ח"כים. לא רע לדעתי. ההימור שופר ל-120 בשינוי אחד קטן בלבד).
    ליכוד 31
    בית יהודי 16
    עבודה 16
    לפיד 11
    ש"ס 10
    ערבים 11
    חרדים 6
    ציפי 6
    מרצ 5
    עוצמה לישראל 3
    קדימה 3
    אמסלם 2

    שיטת הימור, מי הכי קרוב/ה לאמת: על כל טעות בח"כ מורידים נקודה ומסכמים את הנקודות השליליות. למי שיש הכי פחות נקודות שליליות היא/הוא הזוכה. אם נבחרה מפלגה שלא נרשמה בהימור אז המינוס הוא כלל הח"כים שלה.

    אהבתי

    • Toferet Ani Vetoferet הגיב:

      כשהלכתי להצביע אמרתי לעצמי שקצת אתעכב כדי לנסות ולהריח מה קורה בעקבות הדיווח על אחוזי הצבעה גבוהים מהרגיל, שיפור של מעל 10% בינתיים שיש לו גם משמעות רחבה בעניין מספר הקולות למנדט ואחוז החסימה לקטנות, והרינונים המרומזים במדיה בעניין הצלחה פנומנלית של יאיר לפיד – למי שלא שם לב אמרתי יאיר לפיד ולא היהיר כהרגלי, ועם סיבה כנראה.
      ראשית הופתעתי מהתורים בקלפי אליה הגעתי. זוכרת פעמים שבהם אנשים שהגיעו וראו תור פשוט הסתובבו והמשיכו. היום כולם עמדו בתור ומה שמאוד אהבתי היה הסבלנות והנחמדות של האנשים. העיכוב שלי נהפך למובנה.
      הכרתי חלק מהאנשים ובשיחות למדתי שרבים הגיעו, למרות שאתמול לא ממש היו בטוחים שיצביעו, רק כדי לתת את קולם ליאיר לפיד. סממן של יאוש, הצבעה בנוסח הגימלאים או שינוי או ד"ש.
      עכשיו השאלה היא עד כמה לפיד מצליח. ההערכות נעות בין המפלגה השניה בגודלה לבין קריאה ליבין שיתן שוב את מילותיו האלמותיות. הנזק למפלגות האחרות נע בין מעט, ציפי/שלי לבין המון, ביבי.

      אהבתי

  4. אורן הגיב:

    אתה דופק לנו בשכל, ובסוף מצביע למרב מיכאלי. אין עליך.
    אתה מודע שכל הטוקבקים, הטיוביות הקישורים לגלילי, זה הכל חרטא. ההשפעה היחידה שלך היא בפתק שהטלת למען סתיו שפיר.
    לא ידעתי, אך מסתבר שגם היונה חובב את העשב המתוק.

    אהבתי

  5. ברוך שובך מארצות הקור, אני עדיין מתלבט למי לתרום את קולי. ביטחון הוא השיקול הראשון, כי בלי קיום אין מה לדבר. לגבי איראן, אין לי מושג מה קורה ומה כדאי -אבל לאור השינויים מסביב, העדר הרצון הערבי לשוילם, והמוסר הפנים ישראלי אני לא מוכן שממשלת ישראל תדבר על פינוי שטחים בעשור הקרוב. נקודה.

    אמון (במצע, בכוונות, וביכולת המימוש) הוא השיקול השני. אני לא רואה מפלגה שיכולה להוביל מצע ולא מנהיג בעל יכולת שאפשר להאמין לו. חלק מהדברים שבוקעים לביבי מהפה נכונים אבל התרשמתי שהאיש חסר עמוד שידרה ויכולת החלטה. הוא צריך לייצג את ישראל כשר חוץ, לא להוביל אותה.

    הגעתי לחוסנו של מעמד הביניים. לאור כתבות התחקיר התקציב ופעולת הלוביסטים בכנסת אני משוכנע שהציבור, עיתונאי הכלכלה והיועצים המומחים כולם – יודעים להסביר בדיעבד ולא יודעים לנבא מה יקרה. היחידים שיודעים כמה עובר בצנרת ולאן הם פקידי האוצר. בבעיות האקוטיות- הכנסת הערבים והחרדים למגרש משלמי המיסים והפחתת הכסף השחור- מאבק בוועדי הגדולים ובתאגידים -שינוי רגולוציה וריסוק מונופולים- אף אחד לא יכול לעשות בשיטה הקיימת וברמת המשילות הנוכחית. מי ששולט הם הטייקונים שמחוברים ויתחברו לכל מי שיגיע לכיסא. האפשרות שכחלון יעשה למנהל מקרקעי ישראל את מה שעשה לחברות הסלולר מעוררת תקווה לתיקון כלשהו, לא יותר.

    השיקול הבא הוא חינוך. את משרד החינוך במתכונת הנוכחית צריך לנטרל ולבנות במקביל משרד חדש, עתיר שקיפות, כזה ששם את התלמיד במרכז. את היד הארוכה של ארגונים בהכנסת תכנים ואג'נדות צריך להמשיך ולחשוף לחזק את הצד הפטריוטי. בגלל שלא ברור (לי) אם גדעון סער יישאר בתפקיד זה לא רלוונטי.

    מערכת החוק והמשפט בשפל חסר תקדים. אין מי שיטפל בצביעות של בג"צ, בפסקי הדין הקלים בבתי המשפט או ברצון של המשטרה לטפל בפשע ולהעניק לנו ביטחון. ערעור תחושת סדר וצדק יתבררו בהמשך כאסון חברתי. הגענו למצב שאזרחים ישרים מפוחדים ופושעים מבלים על המקפצה. לא רואה שום דמות באופק שתוכל לתקן את המעוות.

    לאור הדברים שאני לא רוצה שיקרו והייאוש מאפשרות לשינוי מתקן בשיטה הקיימת נותרתי עם חיפוש אחר…בנאדם. מישהו שהייתי משאיר אצלו את הילדים לשבוע או מלווה לו כסף בלי חשש. רצוי מישהו שהוביל משהו משמעותי בחייו עם ניסיון בינלאומי כלשהו וקומון סנס מוכח. אריה אלדד נראה כאופציה ראויה. מצד שני, אם הימין למעלה, הסיכוי שזעקות העוולה יביאו את ביבי להתחשב ב"דעת הקהל העולמית" מפחיד אותי, הרי מי שפינה ועשה טרנספר ליהודים הוא הימין. השמאל על ההגה מייצר קו שמרני יותר. לכן, מבואס מהעובדה שאסור לי לבחור מהלב- את הצטל'ה הנכספת תקבל שלי. נראית איכפתית ורהוטה. מצד שני -אין אחד שהצבעתי עבורו שזכה להכנס לכנסת, אנא אערף.

    אהבתי

  6. delen23 הגיב:

    לרגע חששתי שתבלי את יום הבחירות בפרנקפורט הדוויה.
    חסרת כאן.

    אהבתי

  7. אורן הגיב:

    בהתאם למסורת תוצאות הסקריר מוגשות מראשון עד חד"ש, ושתתפוצץ התופרת.

    אהבתי

כתיבת תגובה