אפתח באימייל שקיבלתי אתמול.
שלום דבורית
זה ידידך היקר אפרים צבי
אני מציע שבמקום שנריב שוב,נגיע לפשרה הוגנת
אני אכתוב 6 תגובות בלבד ביום,לא יותר
כפשרה אני מוכן לכתוב בשם אחר
הרי הדבר היחיד שמפיח חייב בבלוג השומם הם ההודעות שלי
שנינו יודעים את זה
זה טוב לבלוג
גם התנצלות על זה שנחסמתי לא תזיק
אגב,את חיבת לעשות משהו בקשר לעצבים הרופפים שלך,את מדאיגה אותי
בידידות
אפרים צבי
הקטע המדהים הוא, שהבנאדם ודאי משוכנע שכתב לי מייל חביב וידידותי, שיוכיח לי שטעיתי.
אני מעניקה אותו (את המכתב, וגם את האיש, כמובן, שנקרא במייל שלו "gizmo bon") לכל מי שרוצה לחקור טרולים ברשת. העניין הוא שהנושא הזה כבר כל כך טחון ושחוק (נכון שרק בסו"ש הייתה על כך כתבה ב-7 ימים), שלמי אכפת. מספר האנשים שנפגעים מהטרולים, או מוצקים על ידיהם, הוא לא גדול, מכל כיוון שלא מסתכלים עליו, ואנשים נעלים ממני יכולים להתעלם מהמפגע. מה שגם אני משתדלת לעשות, עד נקודת השבירה, המשתנה מטרול לטרולית.
בכל מקרה, אנחנו לקראת סיומו של פסח, הקשה בחגים אולי. הן בגלל כל מיני תכתיבי מזון המשנים את היום יום ללא מעט אנשים, הן בגלל שהילדים נמצאים בחופשת ענק של שבועיים ומישהו צריך להשגיח עליהם כשמערכת החינוך נחה, והן בגלל ההוצאות המרובות שהחג הזה מביא עמו.
זאת ועוד: כמו שכבר סיפרתי פעם, ידידיי עורכי הדין לדיני משפחה מספרים שאחרי החגים (פסח, הראה"שים) מתדפקים גלים עצומים של מתגרשים על דלתותיהם. למה? כי החיים בסיר הלחץ המשפחתי בחגים לא נעימים הם, כך שהחגים, המסמלים בעמנו את שיא המשפחתיות, מביאים למעשה לפירוקה במקרים רבים.
באשר למצב הבלוג, הכסף, החיים, הרי שהכל בסטגנציה. אין לי שום דבר חדש לספר. או ליתר דיוק, שום דבר חדש שאני יכולה לספר עליו.
אם תשאלו מהו הפוסט הנקרא ביותר החודש הרי שמדובר דווקא בשתי אצבעות, שבו מובא סיכום פרשת אישתון-ארץ חדשה-חומת התשלום של שוקן. משונה.
תוס': ובחשיפה ראשונה: האתר של רונן ברגמן וסיפור מאחורי הקלעים של כתבת התחקיר על בן זיגר, הוא האסיר, או העציר X.
נו, מחמת הפסח, המימונה הקרבה – יש לי עוד הרבה בישולים – ושלל עיסוקיכם בערב חג זה, אקצר ואודה שוב לכל תומכי הבלוג בישראל ובתפוצות שבלעדיהם לא הייתם יכולים לקרוא את הבלוג הזה. הללויה.
ולווט אנדרגראונד 
הי. החופשה היא כמעט שלושה שבועות. אבל מי סופר. גם מחר, שלושה ילדים בבית, כי צריך לנוח מן המנוחה שכמעט הורגת את ההורים
אהבתיאהבתי
Gizmo bon?
Giz8 נעלב קשות.
חג שמח דבורית.
אהבתיאהבתי
לפחות דבר טוב אחד יוצא לי מהחגים – אינפרונד בלתי פוסק בפייס.
במלחמה אינפרנדתי את כל מזדאבי הימין (wearrights) שהתחילו לרסס רוק לכל עבר.
בחג – יאונפרנדו כל מי שמעלה תמונה של הילדים, אוכל, חיית מחמד או שירים של להקות משעממות.
נותרתי עם פחות מ-200 חברים, איזו הקלה
אהבתיאהבתי
השארת אותי, חפש, קל להבחין. קח בחשבון שאם תאנפרד בפייס, אתה תתחיל לספר על עניינך האישיים בדו"ח של ולווט כמו איזה נודניק.
אהבתיאהבתי
היי דבורית,
התוכלי לגלות מה שם התוסף שמאפשר את ווידג'ט התרומה שמשולב בצד ימין למעלה?
תרבחי ותסעדי,
ירוחם.
אהבתיאהבתי
זה לא ווידג’ט, זה קוד HTML שיריב חבוט כתב על בסיס הנחיות של פייפאל. אתה יכול לקחת את הקוד מ-view source או שנשלח לך במייל.
אהבתיאהבתי
תודות.
מתשובתך אני מסיק שזה בסדר להשתמש.
אני אשלב את זה בבלוג של ידידה שאני מתחזק לה את האתר ואשלח אותה לפה להרים תרומה.
בברכת פעולים,
ירוחם.
אהבתיאהבתי
Do not feed the trolls.
אהבתיאהבתי
do not feed the clichéists
אהבתיאהבתי
אני אולי בדעת מיעוט, אבל בדעה שמיל פרטי צריך להישאר ככזה למרות שמדגדג מאד לפרסם אותו. כמנחה פורום בעבר נתקלתי הרבה בטרולים ובצורך הבלתי נשלט שלהם לשלוח מסרים פרטיים (הזויים) והייתי צריך להתגבר על הצורך הבלתי נשלט שלי להפוך את המסרים הפרטיים לפומביים.
כיוון שפורסם, איני רואה בשום מקום במיל איזו כוונת ידידות או אדם שמשוכנע שכתב מיל חביב וידידותי. להפך. יש התנשאות, יש ניסיון מכוון להשפיל ולהקטין.
אהבתיאהבתי
נו, ומה חשבת? שאני כן רואה במייל כוונת ידידות?
מאחר שהבנאדם כתב לי מייל כזה, המטרה שלו הייתה לשכנע אותי שהוא צודק. תפיסת המציאות שלו לקויה.
אהבתיאהבתי
שוב דבורית מאכילה את הטרול (הדי מוגבל, כמתברר) ואח"כ תבכה כשהוא ידיר שינה מעיניה. למה זה טוב, אני שואל. שמא דבורית מסגירה בכך את החשש שלה שללא "מלחמות הטוקבקים" בינם לבין עצמם, או למצער מלחמותיהם מולה, האטרקטיביות של הבלוג תיפגע? אתמהה.
אגב, מבלי לפגוע באיכות הבלוג לכשעצמו, אין ספק שכותבי התגובות מוסיפים לאיכותו ולעניין שבו באופן מובהק מבלוגים אחרים. בפרט תגובה זו שמבלעדיה פוסט זה , שלא לומר בלוג זה, היה משעמם.
אהבתיאהבתי
לא ברור לי אם התכוונת להגיב אלי, או שהגבת אלי בטעות.
אם הגבת אלי במחשבה שאני אותו הטרול, אתה טועה.
אהבתיאהבתי
ברגמן סוגר את הפוסטים שלו לתגובות כמו… היתכן?
אהבתיאהבתי
אל מול נתוני המתגרשים, החגים הם קטלנים לבודדים. אני ממלץ לבטלם, ויפה שעת קייץ אחת קודם.
אורן, ח' של יום חולין, העמותה לביטול החגים ( ממשיכתה של העמותה המצליחה לביטול הכדורגל).
אהבתיאהבתי
"החגים קטלנים לבודדים"? מדוע ולמה?
חוצמזה עדיף להיות לבד לבד מאשר לבד ביחד, אתה בטח יודע.
אהבתיאהבתי
מיתוס העליה בשיעור המתאבדים בחגים (את צריכה ידיד פתולוג), ככל הנראה רק מיתוס.
אהבתיאהבתי
כל מגיב בטוח שהוא זה שמפיח חיים בגופת הבלוג המרקיבה. העובדות, כפי שעולה מעיון קצר ב"שתי אצבעות", מצביעות בברור על ההוא והשני.
עזבי את הבישולים, צאי לשאוף מאוויר הלילה, יש ריח מנגלים קליל באוויר.
אפריל הוא האופטימי בחודשים, ויומו הראשון הוא חגך האישי, השתוללי.
אהבתיאהבתי
אכן.
יוחזרו מש וקרפי יון לאלתר!
אהבתיאהבתי
כל מגיב? ממש לא…
אהבתיאהבתי
אתה לא, אתה סטואי.
אהבתיאהבתי
חשפת מבלי משים את היותך טרול מן המניין… 😆 😆 😆
אהבתיאהבתי
טרול נסתר זה אוקסימורון. ואם לא שמת לב, התישבת על הפיד של שועלן.
אהבתיאהבתי
הוצאתי את החוטם והרחתי את המנגלים. סגרתי את החלון והמשכתי ללבב 1,500 מופלטות. לא הולך ברגל.
אהבתיאהבתי
הזהרי עם הוצאת החוטם זה NSFW.
אהבתיאהבתי
PTSD?
אהבתיאהבתי
נה, מיקי עושה לי פמס מדומה. תמיד מומלץ לא לבלבל חוטם מטגן בריחות זרים.
אהבתיאהבתי
היסטרי!
אהבתיאהבתי
תודה
אני לא חולקת איתך (ועם אחרים) את ההשקפה שהפרינט עומד למות, אבל גם כך אני לא כותבת רק על הפרינט ומערבבת כל מיני, כך שמן הסתם אם וכאשר מה שישתנה זה התמהיל.
אהבתיאהבתי
תחזקנה ידיך. העבודה שאת עושה חשובה, ביקורתית ומשפיעה. מקווה ומאמין שתוכלי להמשיך להתקיים עצמאית מזה.
לצערנו אדיוטים יש בשפע בעולם האמיתי ובעולם הוירטואלי. אין ברירה אלא להתמודד איתם ולהיכנס בהם כשאפשר, כמו שעשית בפוסט הזה.
אגב, עם מותו הקרב של הפרינט, יצא לך לחשוב מתי ואיך, אם בכלל, תעברי לכתוב על הדיגיטל?
אהבתיאהבתי