פוסט אורח/ תרומת דם או עלילת דם?

מאת חיליק ג.

התכווצתי על מקומי במבוכה. מתכונן למתקפה הבאה שוודאי בוא תבוא. והיא אכן באה. ובגדול.
"אתם מטורפים", אמר לי ידיד חילוני, "אתם לא נורמלים",  אמר והביט בי בתיעוב, משל מצצתי את דמו ומכרתיו בדוכן בשוק.
הקצף יצא בעקבות כתבה מעוררת סערה, בה מועלות טענות קשות על ידי משה הלר, שפורסמה ב-mynet, ואף זכתה לכותרת

לא אוכל כשר? הדם שלך שווה פחות.


הכתבה מספרת ש:

ספר הלכה חדש שעוסק בתרומות דם קובע: הדם של אוכלי טריפות ונבלות 'מטמטם ומוליד טבע רע אצל מקבל הדם'. לפי הספר מותר לקבל דם מתורם שכזה רק במצב חירום. עוד נטען בספר שגבר לא יכול לתרום דם במקביל לאישה ואסור לו לקבל דם של אישה – ולהיפך.

הכתב ממשיך ומאריך:

כמו כן הרבנים אוסרים על גבר ואישה לתרום דם זה לזו. אמנם בזמן של פיקוח נפש הדבר מותר, אך אפילו התנאי הוא שזה ייעשה בידי אדם נשוי ולא רווק.

מזעזע, הלא כן? כך חושבים גם 279 המגיבים (נכון לעכשיו).

גם במבט שטחי הדברים נראים תמוהים, מדוע יש לאסור על גבר לקבל דם מאשה, מה הטעם ההלכתי שאפשר להעניק לדבר? וגם לו נניח שאכן כך הוא, מה פשר החילוק בין תורם רווק לתורם נשוי?
כיוון שעלה ריח של פקפוק באפי, פניתי להרהר גם בשאר חלקי הכתבה, מי שטעה פעם אחת, חזקה עליו שיטעה פעמים נוספות.

פליאתי לא נמשכה זמן רב, שכן הספר מצוי אצלי. הטעות הראשונה היא בזמן הדפסת הספר, שהודפס ב-1999 (חשוון תש"ס). אולי כעת יצאה לאור מהדורה מחודשת שלו, איני יודע. בכל מקרה אין זה "ספר הלכה חדש".

כך או כך, דברים שכאלו לא נכתבו בספר, לא דובים ולא יער.
הנה הציטוט המדויק מהספר (עמוד 60) תחת הכותרת

הצורך התמידי במנות דם אינו מתיר להקל בגדרי הצניעות המקובלים

לענין צניעות, במקרה שהדבר פיקוח נפש, היינו פיקוח נפש ודאי, וכשיש הכרח בלתי נמנע יש להקל. אבל באם הדבר הוא באופן כללי, בהתרמת דם רגילה וכדומה, בודאי שאין להקל בזה ואין לבחור ישיבה להתרים דם מאשה, ואף בזמן פיקוח נפש יש להשתדל שאברך הנשוי יתרים דם מאשה ולא בחור שאינו נשוי. וכן אין להתרים מאנשים ונשים יחד בחדר אחד אלא צריך לעשות את ההתרמה לנשים בחדר אחר או בזמן אחר.

הו! כה פשוט!

ארבע נקודות מעלה כותב הספר:
א. במידה ויש חשש פיקוח נפש אין להתחשב בהלכות הצניעות (הלכה מוכרת, בספק פיקו"נ, מחללים אף את השבת).
ב. בתרומת דם רגילה, שאיננה לצורך מיידי, יש להקפיד שגברים יתרימו גברים, ונשים יתרימו נשים. שוב, הלכה מוכרת בהלכות צניעות, אם אין צורך, אין ליצור מגע פיזי בין גבר ואישה זרים זה לזה.
ג. גם בזמן פיקוח נפש, עדיף להקפיד על כללי הצניעות.
ד. חלק מאותם כללים: חדרי התרמה נפרדים בין נשים לבין גברים.

זה הכל. כל השאר הוא פרי דמיונו של הכתב, במקרה הטוב. במקרה הרע, עלילת דם. חד משמע.

ומה עם הטענה השנייה? האם אכן אסור לקבל תרומת דם מחילוני?
כותרת בעמוד 61:

אין מניעה לקבל תרומת דם מאוכל נבלות וטריפות.

אין מניעה, אין מניעה. אין מניעה. מה לכל הרוחות לא ברור במשפט הזה?
המשך הציטוט

בדבר שהוא מוטל על ערש דווי בייסורים קשים ומקבל מנות דם, אם צריכים לדקדק שיהיה מאנשים שאינם אוכלי טרפות ונבלות, כמבואר בספרים שמטמטם המוח ומולידים טבע רע. על אף שאפשר ללמוד מדין חלב נכרית דדם לפני שנעכר יש בו הטבע הרע, הטבע הרע עכ"פ אין להחמיר, מפאת מצבו המסוכן, ואין צריך לחכות על זה לדם מאנשים כשרים. וכיוון שאין בזה כ"כ בירור, אף מידת חסידות אין כאן [=אין להחמיר].

ובהערה 7, מציין לשו"ת המתיר אף שלא בשעת סכנה.
אומנם, בהערה 8, אחרי שמציין המחבר לכמה וכמה שותי"ם המתירים בלי פקפוק, הוא מציין גם לשו"ת יביע אומר של הרב עובדיה יוסף, שכותב שבמקום שאין חשש סכנה כלל יש מקום להחמיר ולא לקבל תרומת דם אפילו מגוי (ספר שיצא לאור ב-1995), אך מחבר הספר לא פוסק כך!

רבותי, זו הסתה.
אני מסתובב כל יום בתל-אביב, בלבושי החרדי, ומרגיש מצורע. סופג הערות מימין ומשמאל, חש במבטי שטנה ננעצים בי. תודה לא-ל, נולדתי בעיר חילונית, וחייתי בה כל ימי. אני לא סובל, אולי להפך. לא כולם כמוני. ולפני שדורשים מחרדים להשתלב בחברה הישראלית, אולי יש מקום למחשבה האם החברה הישראלית רוצה לשלב אותנו בתוכה.

תוס': אבישי בידני תרגם את הפוסט לאנגלית.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה פוסט אורח, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

55 תגובות על פוסט אורח/ תרומת דם או עלילת דם?

  1. יש הסתה תקשורתית מתמשכת ומכוערת נגד דתיים וחרדים והתופעה מוכרת ומקוממת. כנראה שנולדה מצורך תרבותי או זיקה פוליטית ויש גם את החשש מהאחר, בוז לדת ושנאת יהודים. הדוגמא שהבאת ממחישה את גועל הנפש.

    -אבל איכשהו, הציפיה מהצד הדתי לתקן את השקר וההכללה בגופי התקשורת החילוניים לא עוברת אצלי בשקט. הצד הדתי לא בדיוק יוצא מכליו להכיל אחרים או להשתתף איתם בחיי החברה. התקשורת והחינוך החרדי-דתי הרימו גדר גבוהה והם שומרים עליה בעצמם מכל משמר. ההתרשמות שלי מהחרדים שאני אוסף בטרמפים שהם ממש לא בקיאים במתרחש בארצנו. אני לא מדבר על פערי המידע בידע כללי אלא על דברים שנראים לנו החילוניים די בסיסיים. עולם אחר.

    לדעתי שני הצדדים נושאים באחריות לנתק ושנינו מפסידים את הדברים הטובים והחכמים שיש בצד השני. יועילו העיתונאים והרבנים להסביר לעדריהם שאנשים מבריקים ונדיבים יש בכל מקום ויפה שעה אחת קודם.

    אהבתי

  2. שועלן הגיב:

    תרומה… לא, עלילה… לא, תרומה… טוב, עלילה.
    לגבי הציטוט הבא:

    "ישנה מידת חסידות שלא לקבל תרומה מאוכלי נבלות וטריפות שמטמטמים ומולידים טבע רע אצל מקבל הדם, ורק בשעת סכנה הדבר יכול להיעשות ללא שום חשש"

    אם הוא אכן נכון, רק שמיוחס לרב עובדיה ולא למחברי הספר, אז הטעות היא רק בכתובת, ולמעשה הופכת את הפסק הזה לחמור אף יותר (בכל זאת, הרבובדיה). הרי כותב המאמר רצה לתקוף את השטויות שיש בהלכות, ולא באמת אכפת לו מי הפוסק.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      שכחתי את הפסוידאו לתגובה.

      אהבתי

      • חיליק הגיב:

        א. יש הבדל גדול, ענק, עצום בין 'אסור', לבין 'מידת חסידות'. כמו ההבדל בין 'כן' ל'לא'. שחור ולבן. נכון או לא נכון.
        אגב, הוא משתמש שם בביטוי 'יש מקום', היינו – שאין צורך להחמיר, אך הרוצה לעשות כן, יעשה. זו לא הלכה.
        ב. גם הרב עובדיה כותב שמדובר אך ורק במצב שאין חשש פיקוח נפש. כלומר מצב היפותטי שמישהו מחליט לקבל תרומת דם להנאתו.
        לפועל – אין מצב כזה.
        ג. הרב עובדיה הוא פוסק יחיד, נגד רוב הפוסקים שכותבים שאין מקום לחשש כזה בכלל.
        ד. הפסק הבא ביבי"א שם – היתר לניתוחים פלסטיים למטרת יופי לגברים ונשים.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        תקשיב, העניין פה הוא לא המותר/אסור, ומה מידת המותר והאסור.
        העניין הוא הרעיון שבבסיס.
        הרבובדיה אשכרה כותב שבקבלת תרומת דם ממי שאינו שומר כשרות יש חשש לזיהום המקבל בטמטום וטבע רע.
        הרבובדיה, כן? לא ימי חז"ל.
        לעזאזל, אני בטוח שאפילו הרמב"ם לא היה כותב כך.

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        הרמב"ם כתב דברים רבים שלא ימצאו חן בעיניך.

        האם מקובל עליך שמי שאוכל בשר שלא נמלח כהלכה מטמטם את מוחו וליבו? לא.
        אז הוויכוח מתחיל הרבה לפני כן…

        בכל מקרה –
        השאלה כאן ממש לא 'הרעיון שבסיס',
        אלא האם כתב ווינט טורח לקרוא ולהבין את מה שהוא כותב עליו.
        במידה שלא: חוצפה גדולה.
        במדיה שכן: חוצפה גדולה יותר.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אם הרמב"ם היה חי היום, הוא היה פוסל את כל העיסוק השטותי הזה ומשלב בהלכה היהודית את הקידמה המדעית המודרנית.
        מה זה משנה איפה מתחיל הויכוח? מטמטם את מוחו מי שממשיך למחזר הלכות שמבוססות על בורות של לפני 2000 שנה.
        אני שותף למרבית הביקורת שלך בפוסט (בהנחה שאתה צודק – לי אין את הספר).
        בנקודה הזו – כאמור, זה כלל לא משנה מי פסק את פסק ההלכה הזה.
        הביקורת היא כלפי הפסק.

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        אני לא אכנס איתך לוויכוח מהותי כל כך, במסגרת כזו.
        לא זה מה שבאתי לומר בפוסט, ואם תרצה לדון איתי במסגרת פרטית – אתה מוזמן בשמחה.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        קצת יומרני מצידך לדעת מה היה הרמב"ם עושה לו חי היום. במדע המודרני ידוע לנו על מחלות "מטמטמות" מקבוצת הפרה המשוגעת שעוברות על ידי אכילת בשר. חולים אלו מנועים מלתרום דם.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        כדאי היה שאדגיש שפרה משוגעת ודומותיה הן טריפות.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        לא קצת.
        מהסיבה שהרמב"ם היה איש מדע, בניגוד לפוסקים של ימינו, שבוחרים להסתגר (ולסגור את קהילתם) באוהלה של תורה.
        הדוגמא שלך היא בדיוק העניין – צריך "לפסוק" לפי היגיון ישר ולפי הידע הנוכחי, ולא להתקבע לפי מה שנראה הגיוני לאנשים לפני 2000 שנה.
        אגב, באותה מידה אפשר לחטוף מחלות מחיות כשרות, ולא להידבק בכלום מחזיר "שפוי".

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        חזירים אינם נבלות למיטב ידיעתי, ובטח לא טריפות. נבלות הן בהמות שמתו שלא על ידי שחיטה כשרה, טריפות הן בהמות חולות או פוגעות קשה. גם בימינו אני רואה הגיון בהמנעות מאכילת טריפות או בשר שלא נבדק לאחר מותו אפילו אם ידוע שהוא לא נגוע בגורם הפרה המשוגעת. סביר שמבהמות כשרות חוטפים מחלות במידה פחותה. מי שמשתמש במדע המודרני אמור לדעת שהרבה דברים עדיין אינם ברורים למדע. בנוסף אין לפסול כל ידע ישן כלא מבוסס כלל.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        את צודקת ותודה על החידוד.
        ב"נבלה וטרפה" אין הכוונה לחיות לא כשרות מבחינת המינים שמותר לאכול, אלא במצב החיה ואופן מותה/שחיטתה.
        כנראה שאנשים טובים יצרו אצלי את ההקשר המוחי "אוכלי נבלות וטרפות" לכל מי שאוכל לא כשר.
        אם כך, יש היגיון מסויים בנושא הזה, אפילו ברמת תרומת הדם.
        כמה הערות לאחר ויקפוד:
        1. חיה חולה לאו דווקא טרפה. משום מה הם חיפשו בעיקר פגעים חיצוניים (וגם שם יש פגעים "טרפים" ופגעים "לא טרפים"). מכאן שאני כלל לא בטוח שהפרה המשוגעת שלך היא טרפה.
        2. נבלה היא גם כל חיה שלא נשחטה כהלכה (מספיק שהסכין לא היה חד מספיק). לאו דווקא סכנה בריאותית.
        3. למה לעזאזל אמרו חכמינו "מטמטמים ומולידים טבע רע אצל מקבל הדם" במקום פשוט "סכנה בריאותית"?

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        1. פרה מצוננת אינה טריפה. פרה משוגעת לעומת זאת זו מחלה קשה ואני די בטוחה שאם מגלים את זה במהלך חיי הפרה או לאחר מותה היא הופכת לטריפה. אני מניחה שהתמקדו בעיקר בפגעים החיצוניים כי הם אלו הסבירים יותר לגילוי.

        2. נכון, אני יודעת.

        3. חכמינו המקוריים בטח לא אמרו "שמטמטמים ומולידים טבע רע אצל מקבל הדם". זהו ציטוט מהכתבה שלכאורה לקוח מהספר, ואולי חיליק יכול לומר אם כך באמת נכתב. למה מטמטם? אולי ככה הם דיברו, אולי זה נובע מהתנהגויות שצפו בהן ולא ממשהו שנחשב סכנה בריאותית, אולי זה כלל לא נובע ממשהו שיחשב תקף היום. אין לי מושג.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        1. קראי על טרפה. במקור, הכוונה לחיה שהחלה להיטרף ע"י חיה אחרת. בתושב"ע מורחב המונח לחיות שיש להם פגמים שנראים כאילו נטרפו. אם אני מבין נכון, פרה משוגעת נחשבת כ"מסוכנת", וזה אומר שמותר להקדים ולשחוט אותה לפני שהיא מתה לבד.

        בהמה שנוטה למות מחמת חולי ואין בה פגיעה באחד מהאיברים אינה נחשבת טרפה, אלא מוגדרת בהלכה כ"מסוכנת", וניתן להקדים ולשחוט אותה… כל חולי שאין בו חסרון איבר לא נחשב טרפה.

        3. הרב עובדיה בכבודו ובעצמו קבע זאת. חיליק לא הכחיש. אגב, הוא עושה פראפרזה על הרמ"א, שקבע זאת לגבי הנקה:

        חלב נכרית הרי הוא כחלב ישראלית, ומ"מ לא יניקו תינוק מנכרית אם אפשר בחלב ישראלית, מפני שחלב נכרית מטמטם את הלב ומוליד לו טבע רע

        מכיוון שבמקור דובר על הנקה, ברור שאין הכוונה היא לסכנה בריאותית, אלא להפיכת התינוק לאדם "רע" ו"מטומטם" (שליבו אטום לאמונה). כל הספין הבריאותי הוא ניסיון לרציונליזציה של הבלתי רציונלי (ופה, אגב, את דווקא כן מזכירה את הרמב"ם, שניסה לנמק רציונלית את המצוות).

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        3. אם אכילת בשר עשויה להשפיע על הבריאות או ההתנהגות, כך גם הנקה. אורח החיים של אישה מניקה משפיע על החלב (מדע מודרני שוב) וה"ברור" שלך אינו נכון.

        אני לא אומרת שהבסיס לאמירות האלו הוא רציונלי, וגם לא מנסה לעשות רציונליזציה בדיעבד. אני טוענת שזה לא נכון לבטל את האמירות כבלתי רציונליות רק בגלל שהן נאמרו פעם. לפעמים ידע אמיתי נשמר לאורך שנים רבות אבל מקורותיו אובדים.

        4. אני חושבת שאנחנו צריכים לראות את זה כסימן כשכבר אי אפשר "להגיב" לתגובות.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        1. לדעתי הפגיעה במוח הופכת אותה לטריפה.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        1. אם נלך לפי הרמב"ם (שהיה המחמיר ביותר), הדבר הכי קרוב לכך הוא "נתמסס המוח עצמו", אבל בפרה משוגעת המח לא נמס, הוא רק נפוח. בנוסף מציין הרמב"ם שאין להוסיף ולגרוע מרשימתו המבוססת על דברי חז"ל, גם אם מדע הרפואה מתקדם ואומר אחרת. זו בדיוק המחלוקת בין איש מדע לאיש דת, ואני מתחיל להסכים עם חיליק שגם הרמב"ם היה מאכזב אותי (למרות שכנראה שאם היה חי בימינו, תחושתי היא שלא היה דתי, אלא סוג של אינשטיין).
        3. לא הבנת אותי. התכוונתי שעצם זה שמקור האמירה הוא ב"דיני" הנקה, וגם מה שנאמר באמירה, ברור שהכוונה היא השפעה על אופיו של אדם ומידת אדיקותו ולא על בריאותו.
        ראי למשל הסיפור הזה:

        למדנו ממדרש זה שהשפעת היניקה היא לא רק על הצד השלילי של טמטום הלב במקרה של יניקה מנכרית אלא גם השפעה חיובית מיניקה מישראלית עד כדי כך שאנטינונוס שינק מישראלית לבסוף למד תורה ונתגייר ומל את עצמו.

        בקיצור, מניקים את התינוק ביהדות.
        4. אין תגובה.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        1. נוצרים במוח חללים והוא נהיה ספוגי.

        3. עצם זה שמדובר בהנקה לא פוסל סכנה בריאותית ולא פוסל השפעה התנהגותית.

        4. !!

        אהבתי

      • user הגיב:

        טוב, אתה צודק לגבי חוסר האחריות של כתב ynet. ובכל זאת, אתה מקבל את הרעיון שבבסיס (שאכילת טריפה מובילה לטמטום ולטבע רע?).

        כי, האמת, זה גם נשמע לי קצת כמו הסתה.

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        אבל זו ההלכה. לא משהו שאני או אתה או מישהו יכולים לשנות.
        בכל מקרה, כפי שכתבתי, כאן זה בלוג ביקורת תקשורת, לא חקר דת, ויכוח ענייני כזה צריך להתנהל במקום אחר.
        אתה מוזמן תמיד להתדיין איתי אישית.

        אהבתי

      • user הגיב:

        אה? אבל אנחנו יכולים לבחור אם להאמין לזה, לא? זה קצת מוזר שאתה פרסם פוסט שכולל הסתה חשוכה נגד מגזר שלם ומצדיק את זה בכך שזה בהלכה. כשאתה מציע לדון בזה אישית, אתה באמת מתכוון לזה? מה רע בדיון ציבורי? זה לא עניין אישי, נכון? אני תוהה מה יהיה הצעד הבא בדיון האישי – ווידוי בסגנון "תראה, אף אחד לא באמת מאמין בשטויות האלו אבל ככה אנחנו חיים" או "תבוא לשבת ותראה איזה אוצרות יש במקורותינו"? (שלא תבין לא נכון, אין לי שום בעייה עם המקורות. יש שם אוצרות ויש שם גם שטויות ועמדות חשוכות, השאלה היא איך בוחרים להשתמש בהם ובמה בוחרים להאחז).

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        אענה לך בקצרה, כי יש לי גם חיים.
        א. הבלוג הזה הוא בלוג ביקורת תקשורת, משכך – עיסוקו בביקורת תקשורת. (מפתיע, הלא כן?!).
        מטרת הפוסט לבקר כתב/אתר בהתנהלותו בעניין מסויים. לא וויכוח תאולוגי בשום עניין שהוא. לכך יש במות אחרות.
        ב. מכיוון שכן, אין לי צורך – ובעיקר לא רצון – להתחיל ולהתדיין איתך או כל מגיב אחר בכל עניין אחר מאשר הפוסט הזה ונגזרותיו.
        (ג. כלומר – אני מוכן להתווכח איתך גם ציבורית ופומבית – לא כאן. כדי לא להסיט את הדיון מהנושא שלשמו נתכנסנו היום).
        ד. לגופו של עניין – לו היה הכתב מביא כל הלכה שהיא כלשונה ומבקר אותה, לא היה לי פתחון פה. הבעיה היא בסילוף הבוטה של הדברים, זוהי הסתה.
        אני יכול להמשיך ולהרחיב בכל אחת מהנקודות דלעיל, ולהוסיף עליהן כמה. אבל בינתיים די בזה.

        אהבתי

      • זה נראה כמו הסתה אם אתה לא מאמין וזה לא רק עובדיה. קיימת תפיסה או דיון עתיק לגבי התקיימות נפש או נשמה ומסורת שקושרת אותם או תכונות מסויימות לדם:
        *-מגדלי אווזים, כלבים ובעלי חיים נוספים טוענים שבשר טרי ומדמם הופך את החיות לתוקפניות ואכזריות יותר.
        *-חלק מהרוחניים צמחוניים נשבעים שלאכילת חיות יש השפעה תוקפנית על האדם.
        *-בהרבה תרבויות קיים מנהג לאכול איברים מסויימים של בעלי חיים מסויימים כדי להשיג תכונות או איכויות נדרשות.
        *-גם בבראשית יש גם התייחסות לנושא
        "אַךְ-בָּשָׂר, בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ."

        -אוכל בשר, עדיין.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        ומבחינתך אין הבדל בין אכילת בשר לבין קבלת תרומת דם מאוכל בשר?
        תראה לי טבעוני אחד שמתנגד לקבלת תרומת דם מאוכל בשר.

        אהבתי

      • מישהי הגיב:

        יוזר לא מתייחס לקבלת תרומה. תתרכז שועלן.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אה, הרכבת הוסטה מהמסילה ע"י נהג לא אחראי.

        אהבתי

      • user הגיב:

        נו שוין, אני מבין. אתה רק צריך גם להבין שכשאנשים אומרים שדתיים הם פרימיטיביים אם אמונות תפלות זה רק נראה כמו הסתה. אבל הם באמת מאמינים שמי שמאמין שאכילת טריפה משפיעה על הדם הוא קצת (אולי אפילו הרבה) קוקו. תסלח להם, ככה זה האמונה שלהם.

        אהבתי

      • user הגיב:

        עם

        אהבתי

      • אם אתה חושב שאנשים דתיים הם בהכרח פרימטיביים לא הבנת הרבה.

        אהבתי

  3. dassaf הגיב:

    שאלה לחיליק:

    התואיל לעיין בספר ולהודיענו מה עמדת המחבר באשר לתרומת דם לא מחילוני אלא לחילוני? כלומר, האם רשאי יהודי חרדי לתרום מדמו הסמוק למען יהודי חילוני (או גוי)?

    אהבתי

    • אדג הגיב:

      בלי לעיין בספר: למה לא?

      אהבתי

      • חיליק הגיב:

        עם לעיין בספר: הוא לא מתייחס לנושא במישרין, אלא כותב ומאריך שמדובר בעניין של 'פקוח נפש'.

        בכל מקרה, בהיותי בחו"ל, תרמתי דם לארגון בשם 'אהבת חסד', שעובד עם בית רפואה ציבורי, במנות הדם משתמשים גם גויים.

        (ובכלל, לעזאזל, איך אפשר לדעת למי אתה תורם דם?).

        אהבתי

      • dassaf הגיב:

        הספר אינו בידי, אבל בדקתי בקטלוג של הספרייה הלאומית.
        המהדורה הראשונה של 'בדמייך חיי', שנדפסה בשנת תש"ס, מחזיקה 107 עמודים; לעומת זאת המהדורה שיצאה בשנת תשע"ב, והיא זו שנדונה במאמר של משה הלר, היא 'מהדורה מבוארת ומורחבת' שמחזיקה 282 עמודים, כלומר יותר מפי שניים מהמהדורה שאתה מחזיק ברשותך.

        אז אולי כדאי לבדוק קודם מה כתוב במהדורה החדשה?

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        את החדש אין לי.
        בכל מקרה, קשה לי להאמין שפסק כזה – שלגבר אוסר תרום דם לאשה – יהיה כתוב בו.
        כך או כך – חובת ההוכחה כבר לא עלי.

        אהבתי

      • חיליק הגיב:

        הסתכלתי עכשיו באתר הספרייה

        שים לב שלפי המפורט שם מעמוד קעה (175), הם הוספות שלא קשורות לתוכן הספר עצמו. מה שנותן כמעט את אותו מספר עמודים של המהדורה הישנה.
        אבל שוב, אדרבה, תוכיח לי שאני טועה ואתנצל.

        אהבתי

    • springcolors הגיב:

      בימי הפיגועים הגדולים בירושלים, היה מדי פעם מחסור בדם. מד״א היו שולחים ניידות התרמה לישיבות ועושים התרמות המוניות. או מבקשים שיגיעו למד״א לתרום.

      אהבתי

  4. pinye הגיב:

    הכשל העיקרי של הכתב הוא, שהוא מתבלבל בין פעולת ההתרמה, דהיינו לקיחת הדם, ובין התרומה שהיא קבלת דם על ידי החולה.

    ביחס למעשה ההתרמה, יש צדק בדרישה לשמור על כללי הצניעות אם אין מדובר בפיקוח נפש.

    אהבתי

  5. Chavit הגיב:

    זה מזכיר לי שפעם הראו בטלויזיה אישה דתיה שלמישהו/י במשפחתה המיידית השתילו איבר מתרומת איברים ואיך היא גמגמה כששאלו אותה האם גם היא מוכנה לתרום את איבריה להצלת חולים.

    אהבתי

  6. מישהי הגיב:

    אני מניחה שציטטת במדויק מהכתבה. הנוסח הנוכחי כבר שונה, ללא זכר כמובן להודעה על תיקון:

    ספר הלכה חדש שעוסק בתרומות דם קובע: הדם של אוכלי טריפות ונבלות "מטמטם ומוליד טבע רע אצל מקבל הדם". לפי הספר מותר לקבל דם מתורם שכזה רק במצב חירום. עוד נטען בספר שגבר לא יכול לקחת דם לאישה ההיפך.

    תיקון עילג. הציטוט השני גם תוקן:

    כמו כן הרבנים אוסרים על גבר ואישה לקחת דם זה מזו. אמנם בזמן של פיקוח נפש הדבר מותר, אך אפילו התנאי הוא שזה ייעשה בידי אדם נשוי ולא בידי רווק.

    אהבתי

    • חיליק הגיב:

      אכן הכתבה שונתה!!
      (את החלק – השגוי גם כן – על תרומת הדם מחילונים הם שומרים בינתיים, כנראה שעל זה קל יותר להתווכח).

      בכל מקרה, שמרתי כמובן העתק מהנוסח הקודם.

      אהבתי

    • שועלן הגיב:

      מי שפוסטורח בשבת וגו'.

      אהבתי

    • שועלן הגיב:

      הגדילו לעשות.
      למטה כתוב:

      פרסום ראשון: 11.04.13, 13:09

      למעלה כתוב:

      עדכון אחרון: 12.04.13, 07:19

      אני בוודאות ראיתי את גרסתו של חיליק מייד עם עליית הפוסט.

      אהבתי

  7. nili b הגיב:

    לא רק שהטעויות בכתבה תוקנו ללא התנצלות והודאה בטעות,
    עכשיו גם הכתב הלר מאיים בדיבה כנגד מי שיצא נגד ההתנהלות שלו

    אהבתי

  8. mickey הגיב:

    אני חושש שהבעיה העיקרית היא הבנת הנקרא של כתב וואי-נט. הוסיפו לכך צורך לקרוא מאות עמודים בשפה דתית עילגת והרי לכם הפתרון. אלמנטרי, ווטסון יקירי

    אהבתי

    • מישהי הגיב:

      עילגת? אתה זה שמשתמש בשפה שהומצאה רק לפני מאה שנים. לשפה החדשה שלך אמנם קשר רב לשפה היהודית, אבל היא בהחלט איננה המקור. האם כל שפה שאינך מבין היא עילגת בעיניך?

      אהבתי

  9. דרול הגיב:

    חיליק,
    חסוך מאיתנו את דמעות התנין.
    YNET הם זבל, והזבליות שלהם היא עניין מקובל בחלקים רחבים של הציבור.
    אני גם הולך בלבוש חרדי ואני גם סופג שנאה ואפליה מאנשים שהם ממש כמוני, ליבראלים, נאורים שמצביעים ליש עתיד.
    זה לא נעים, אבל זה לגמרי מוצדק, כיוון שהחברה החרדית מגודלת ומחונכת לשנאה, בערות והסתגרות.
    אני כותב וגם קורא בפרומים של בחדרי חרדים ושם מצויה פרספקטיבה מאוד אותנטית להלכי הרוח והאמונות הרווחות, לא רק בחברה החרדית, אלא גם באליטה התקשורתית והתעמולתית של החרדים.
    שם תוכל לגלות שהדתיים הלאומיים הם רפורמים ושאם מישהו לא חרדי, אסור לקרוא לו רב ושהאברכים החרדים מסבסדים את המובטלים החילוניים ושבתקשורת החילונית קיימת "הדרת כבוד האישה" וכן הלאה וכן הלאה.
    אתה יודע מה? אתה לא צריך להכנס לפורום חרדי, די לך בלקרוא את הזבל ואת השקרים שמפרסמים כל יום ב"יתד נאמן" ותגלה מה הבעיה של החברה החילונית עם החרדים. זה קל מאוד.

    יש לך בעיה עם מה שמתפרסם בעיתונות החילונית? תתבע אותם על הוצאת דיבה. כבר תבעו והצליחו.

    אהבתי

    • אאא הגיב:

      זה התחיל עם הזילזול כנגד הישראלים החילונים ״תינוקות שנשבו״, ״עגלה ריקה״ ונמשך כיום עם התנשאות גזענית שמכסה רגש נחיתות ופחד אמיתי מפני הפיתוי של העולם הישראלי ״החילוני״. היו זמנים (עד שלטון בגין) שהיה לזה טעם אבל כיום כאשר החברה החרדית היא גם עצומה במספר ונרפית ביצירה זה פועל נגדם כבומרנג.

      פעם החברה החרדית באמת האמינה שיש לה יתרון מוסרי נגד יושבי בתי הקפה החומרניים, וזה היה מסר חשוב בידי המחזירים בתשובה, היום גם תלמידי ישיבה ליטאים עומדים מפוטמים מסביב למנגל בגן סאקר (לא חשוב באיזה מועד) .

      אהבתי

  10. zivziv הגיב:

    אתם החילונים טמאים ומסריחים והדם שלכם טמא ומסריח ועדיף להתרחק ממנו, אבל אם נצטרך אותו כדי להציל את עצמנו אז אין מניעה(!) אין מניעה(!) אין מניעה(!) לקחת מכם את הדם הטמא והמסריח שלכם.
    אהבתי.
    ובמיוחד אהבתי את פסק ההלכה שמאפשר לקחת מאדם בעל סוג דם נדיר תרומת דם ללא הסכמתו…

    אהבתי

  11. david הגיב:

    מה שאני מוצא יפה בפוסט הזה, מעבר לנושא עצמו, זה עד כמה העולם קטן:

    שני הסבים של חיליק ג למדו בישיבה עם בנימין למפל ז"ל, הדוד של דבורית (אפרופו יום הזכרון).

    אהבתי

  12. velvet הגיב:

    אבישי בידני תרגם את הפוסט לאנגלית, כך שתוכלו לשגרו אל מעבר לים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s