המבשר בפדף. לא מתייחס ליום הזיכרון. גם לא יתד נאמן, כמובן.
אה? אז כמה נפלו? ביום שישי היו כותרות הידיעות הרלוונטיות על מספר הנופלים: 23,085.
הבוקר יש עדכון: "25,578 חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה" (כותרת ראשית במעריב).
בנענע10 אכן מפרטים את המספרים. בהארץ החלוקה מופיעה בשער.
ארבעה עיתונים מביאים את יום הזיכרון בכותרת הראשית (אז מה יהיה מחר?) הארץ עם התפטרותו של רה"מ הפלסטיני, סלים סלאם פיאד.
העיתונים גדושים בסיפורי שכול, כמקובל. מחר? עוד סיפורי שכול.
מתקלקלים
אבל בשער המארקר יש בשורה משמחת: רקפת רוסק-עמינח תוותר לנוחי דנקנר על חוב פרטי של 150 מ' ש' לבנק.
הידד! יום עצמאות שמח, נוחי.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
בלוגלנד/ רשת /פייסבוק
תצפית
מיליון צופים נשאבו לבן הסודי של משפחת בלקינד (המפורסמת), סרטו של בן שני. ומה איתכם?
דוקו צ'אלנג' חוגג חמש. רוצים להצטרף השנה?
ולמי שלא ראה, או שכח ורוצה להיזכר, הדוקו צ'אלנג' של איילת דקל ושלי.
לפני פיזור
מה הפסדתם בסו"ש? מהרו והשלימו, מחר שוב גילונות חג לא עלינו.
23,085.
אצבעות שחורות.
פוסט אורח/ עלילת דם או תרומת דם.
ynet שינה אתמול בלילה את הנוסח (מן הסתם בעקבות הפוסט) בלי לציין תיקון/ עדכון/ משהו.
תודה רבה לתומכי הבלוג: י, ר, י, ד, פ.
ולווט אנדרגראונד 
דבורית,
תודה שהבאת קישור לסרטון על הבלקנדים.
בלעדייך מן הסתם הייתי מפסידה.
אהבתיאהבתי
ואפרופו זה – מדוע לא פנו מ-YNET למח"א ב-1983, עמוס לפידות, וביקשו תגובה?
כל קלוץ יכול לספר לכתב סיפורי מעשיות והוא רץ לפרסם?
אהבתיאהבתי
שוב אתה חושף את בורות החילונים, הרי מדובר בפתרון מדעי לבעיה הלכתית ישנה של טומאה שכמוה כאתר שאין לו מחסום. איש הטכנולוגיה מחיל האוויר חקר ומצא בספר מהר"ש של הדער ערשטער שלעתיד לבוא, כאשר הגויים הטמאים ימציאו את הניילון, הוא יוכל לשמש כמבודד מטומאה. להבא, כשרעייתך תסרב לטבול במקווה, עטוף אותה בניילון ובא לציון גואל.
אהבתיאהבתי
לא התכוונתי למסטוליות של הניילון אלא לצ'ופר-לכאורה שהעניק לו לפידות ע"ח מדינת ישראל והשכל הישר.
אהבתיאהבתי
לא מפליא בכלל, כך נוהגים במערכת הבטחון כאשר רוצים להזיז מישהו. הפנסיה בגיל 40 נולדה כאשר דיין רצה להפטר מכמה מיריביו. שולמן ישלם
אהבתיאהבתי
התחושה שלי שמדובר בבבל"ת. חיל האוויר יחסית נקי משטויות כאלו.
אהבתיאהבתי
מומלץ
אהבתיאהבתי
כמו שאר הציניקנים ערלי הלב, גם לבי גס בפסטיבל השכול שעוטים על עצמם העיתונים בבוא יום הזיכרון. אמנם אני משתתף בטקסים, מרכין את הראש בפני הנופלים ובאופן כללי נהיה עצוב ונוגה, אבל תראו לי את שער "ידיעות" וחבריו, גוזרי הפמיליאריות וכופי הסולידאריות – ותוך שניה אני הופך לנקניק שלא רוצה להימנות על הקהל.
כל זה מתפוגג לנוכח הצגת שערי העיתונים לעומת שני הדר-שטרימרים החרדים, שמצהירים קבל עם ועדה בדיוק מה קורה כאן. הם לא עושים דווקא. הם באמת מגלים מהו סדר היום של הציבור החרדי בישראל בהצגת מה שנעדר ממנו.
בושה, כלימה וחרפה. זה מה שהיושב במרומים חושב על החרדים בישראל. אין לי שום ספק בכך. פיכסה עליכום!!!
אהבתיאהבתי
בן שני מצוין.
הסרט קצת מוחמץ מבחינתי. אין תשובות מוחלטות מה קורה שם ולמה ננטש הילד. למרות זאת מדובר בטלוויזיה במיטבה (כפי שצוות עובדה עושה בדרך כלל).
אבל (כפי שצוות עובדה עושה בדרך כלל), הולכים כאן את האקסטרה-מייל בכיוון הלא נכון. ההקשר של ההשוואה בין ילד יהודי שנולד למשפחה בעלת אמצעים, לבין ילד ערבי ותהפוכות חייהם – מופרך. זה לא קשור לסיפור בכלל, מאולץ ויומרני. בין היתר, למרות הזעם האפלייתי שמנסים יוצרי הסרט לשים בפיהם של ערביי נצרת (שסך הכל נראים שחייהם על מי מנוחות), הללו דווקא מתענגים על הקשר היהודי, ולא רואים את הרמיסה של זכויתיהם ועל כן הנושא מתפוגג בסרט.
ויודגש, אני לא חושב שהשוואה שכזו אינה נחוצה, אך במקרה של הסרט הזה, היא אינה במקומה. בהקשר של הסרט, כדאי היה להשוות את מצב הילד הערבי, למצבו של ילד יהודי שהושלך לפתחו של בית כנסת?/ בית חולים?/ בית יתומים? ומגודל על ידי ישישה ערירית חסרת אמצעים. האם גם אז ההשוואה היתה עומדת בעינה. מסופקני.
בקיצור. מחוץ לקונטקסט. וחבל על החריגה מהעריכה המוקפדת.
אהבתיאהבתי
א. פואד קנה פנטהאוז בתשעה מיליון שקלים. משנת 1954 ועד לשנת 1984 שירת בצבא, והשתחרר בדרגת תת-אלוף. משנת 1984 כיהן בכנסת ובממשלה, בתפקידים שונים. שמישהו יסביר לי בבקשה: האמנם מרוויחים כל כך טוב בשירות המדינה? אהוד ברק לפחות ניצל הפוגה בין כהונות כדי לעשות לביתו (עוד פנטהאוז יוקרתי). ופואד? החזיק עסקים מהצד (בתקופה שעוד מותר היה לחברי כנסת להחזיק בעיסוק נוסף)?
למובראק היה הסבר כלשהו, שאותו ביטל פואד כשטויות.
ב. הפנטאהוז היוקרתי נבנה ביפו. להתרשמותי, הכתבה מ'גלובס' אליה הפניתי לעיל אינה מבקשת להעביר ביקורת, אלא במקרה הטוב "לדווח אובייקטיבית" על פרויקט חדש, ובמקרה הפחות טוב – ליחצ"ן אותו. וכך הגיב נציג החברה בכתבה:
אני לא מבקש להתווכח על הסיפא (אם כי, לדעתי, פרויקט יוקרתי אינו זר לסביבה שבה ניצבים עוד הרבה פרויקטים יוקרתיים). אך באשר לרישא: תתקן אותי בעלת הבלוג, אולם הסיבה שיפו היא קוסמופוליטית נעוצה בכך שמשכה אליה דלפונים שחיפשו מגורים בזול; וכאלה יש בהחלט מסוגים שונים. אני לא בטוח שאנשים שיש מגוון של אנשים שיכולים לקנות דירה בפרויקט זה.
אהבתיאהבתי
הקישור לכתבה.
אהבתיאהבתי
לעניות דעתי, רכישת נכס בשווי של 9 מליון ש"ח עבור שכיר בכיר בשלהי הקריירה אינה מעידה בהכרח על משהו לא תקין בהתנהלותו.
אהבתיאהבתי
באמת שלא ניסיתי להטיל דופי.
זה בדיוק אשר רציתי לברר: האם שכיר בשירות הציבורי, בכיר ככל שיהיה, יכול להשיג זאת?
לא מזמן פרסמו חלק מחברי הכנסת הצהרת הון, ובהם הצהירו על נכסים שבעלותם. שים לב שרוב העשירים ברשימה הם כאלו שעשו את כספם שלא במסגרת השירות הציבורי.
אהבתיאהבתי
פואד מקבל 2 פנסיות, של תת אלוף ושל שר וזאת בנוסף למשכורת של חבר כנסת. 9 מיליון קטן עליו.
אהבתיאהבתי
דביקי היום: דאום מספר איך במקרה לגמרי הגיע לחדר בקריה ומצא את ראש הממשלה ממרר בבכי.
האם הוא בכה על יוקר המחיה? האם ייבב על מצב מעמד הביניים? האם זלגו דמעותיו בגלל קשיי הקואליציה? בגלל שיאיר לקח לו את הספוט? בגלל ששרה עשתה לו את המוות? בגלל שהפריט את המדינה לדעת? בגלל שאינו יכול עוד?
קיראו את דאום והידבקו לכיסא (מרוב מתח)
אהבתיאהבתי
אני שונא את ביבי- משמע (גם) אני קיים. נוגע ללב.
אהבתיאהבתי
ידיעות: "פיטבול נגד בת 13".
אם אני לא טועה נגמר 2:0 לטובת הפיטבול.
אהבתיאהבתי
שוב אני מהיר, חזק ואכזרי יותר מהתנשמת.
אהבתיאהבתי
בהחלט, אבל אולי קצת פחות מצחיק.
אהבתיאהבתי
הפייסבוק של ראש הממשלה וישראל היום תאומים היום. מעניין מי החפרפרת.
אהבתיאהבתי
על פי הכותרת בידיעות המהמרים בבאר שבע חצו גבול חדש של אכזריות. אין גבול להשחרת הפריפריה הדרומית.
אהבתיאהבתי
תגידי, פיטרת את המגיהה? סלאם פיאד, לא סלים.
אהבתיאהבתי
כן, נמאס לו לעבוד בלי משכורת.
אהבתיאהבתי
תתפללי שמרב לא תעלה את עלילות החטא הכפול במליאה.
אהבתיאהבתי
הרב יעקב יוסף, מי שהוביל את המאבק כנגד בית הספר 'בית יעקב' בעמנואל, בצוואתו שבעל-פה, הורה כי יש לשמור מאבקים דומים בתוך מסגרות הקהילה ולא לפנות להבא אל רשויות החוק.
בכך הכשיר הרב יוסף ז"ל את עצמו לבוא בקהל, והודעה על פטירתו קיבלה מקום של כבוד בעיתונות החרדית.
אהבתיאהבתי
כמו בגולה
אהבתיאהבתי
הרבה יותר גרוע מסיפורי שכול – התקשורת מלאה כבר כשבועיים בקיטש לאומני מיליטנטי דביק כמו אתם יודעים מה (שיצא לבטלה). בדיוק כמו בטקס קבלת הפנים המבחיל שנערך לאובמה, אפשר לחשוב שכל מה שהמדינה הזו מסוגלת לייצר זה נשק, חיילים, צבא וכלי משחית. סלע קיומנו.
אה, שכחתי – מדברים על קיצוץ בתקציב הביטחון. בבחירות הבאות אני יודע כבר מה להצביע. יש לי ביטחון בקים ג'ונג און
אהבתיאהבתי
"לאומני, מיליטנטי ודביק" -נשמע כמו ערפאת, הנובליסט והפרנטר האולטימטיבי לשלום.
המילטינטיות היהודית נוצרה עקב סובלנותה של דת השכנים, הלאומנות שלנו רדודה כשלולית ולדביקות תתרגל עם הזמן, יא אחי. לולא הקיטש הזה היו שוחטים אותנו מן זמאן.
אהבתיאהבתי
ידעתי שמיד תשווה אותנו לבני הדודים. כל כך צפוי, חבל. יש לי ביטחון בשלום של יעלון
אהבתיאהבתי
יותר מאלף שנים שיהודים עונו ונרצחו בלי יכולת להתגונן וכשיש נשק, דגל, המנון ומדים אתה קופץ להתלונן. לפני מאה וקצת, עצם הרעיון שיהודי יהיה במדים וחמוש היה מופרך יותר מלמצוא בימינו איש שלום ופשרה פלסטיני. רבים וטובים לא מבינים את הקשר בין הזיון היהודי לסובלנות הערבית. די מדים כשחושבים על זה.
אהבתיאהבתי
הנאיביות שלך מוצאת חן בעיני
אהבתיאהבתי
ואני חושש שבניגוד לדימוי (מהעבר הרחוק) חלק גדול מהמחנה הנאור סובל מבורות שכיחה ומעציבה. עובדה שאנחנו חיים במדינה יהודית בזכות לוחמים יהודים שהיו מוכנים לסכן את חייהם. בקרוב יתפרסם מאמר על הגאון היהודי שירק על קבריהם כי מצבות קברים משיש זה הכי קיטש ולא אותנטי. צא ולמד.
אהבתיאהבתי
למענך הוספתי לפסקול.
אהבתיאהבתי
מלכת האמבטיה כי מדברים על סימבולים מטופשי וקיטש. עדר לא מבין שהוא עדר כי הוא עדר.
אהבתיאהבתי
לא יכול להיות קיטש מיליטנטי. אולי מיליטריסטי?
אהבתיאהבתי
לכאורה התיקון הלשוני שלך נכון, אך מה לעשות, הקיטש קיצוני, לא מרוסן ומילטנטי.
אהבתיאהבתי
אני מסכים עם שניכם – מיליטנטי וגם מיליטריסטי
אהבתיאהבתי
הפסקול להיום על כן "גיבור צבא ההגנה".
אהבתיאהבתי
מי שמילטנטי, בתכל'ס, זה כל מי שמתייחס בחמת זעם לכל הנפת דגל ביום העצמאות כמיליטריזם פשיסטי
אהבתיאהבתי
עזוב את הדגלים – התרגלנו. תראה את ידיעות משישי לפני שבוע, בשער האחורי: גולן עם העם – אייל גולן מזמין אתכם לתחרות צילומים בסימן אהבה למדינה… בלה בלה בלה … שירו החדש "ישראל" שאת מילותיו כתב תא"ל במילואים אביגדור קהלני… ידה ידה ידה.
השבוע בשער האחורי: ככה עוד לא ראיתם את לוחמי השייטת. התמונה: לוחמי מים מאיימים עטויים שחור מכוונים אלינו רובים. הרגשתי כמו ערבי במשחק מחשב מעוות. ידיעות מבטיח לנו מוסף מיוחד ליום העצמאות עם היחידות הכי קרביות בצה"ל (הכל עם תמונות ואפליקציות בטאבלט או במה שלא יהיה. במילים אחרות, צה"ל כמוצר צריכה). באותו עמוד: "גם טייסת, גם אמא לתינוק". וזו רק טיפה בים. אחרי זה מתלוננים על אחמדי-נז'אד 😆
אהבתיאהבתי
אתה צודק. אנחנו צריכים להתבייש
אהבתיאהבתי
-ואל תשכח שצריכים להאמין בשלום תמורת שטחים, כי בלי בושה יהודים לא יוותרו על ארץ ישראל. כל כך מהר.
אהבתיאהבתי
תעזוב שלום תמורת שטחים, משא ומתן תמורת שטחים זה הדבר החדש.
אהבתיאהבתי
כשביבי יאותרג יגיע תורו של "הסיכוי לשמר את המשא ומתן תמורת שטחים." בנגלה הבאה של שחרור מחבלים ננוחם.
אהבתיאהבתי
כשביבי יאותרג חפש פילים מעופפים
אהבתיאהבתי
מי שיחפש ימצא חזירים מחופשים לסוציאליסטים. טריק וותיק.
"All animals are equal, but some animals are more equal than others"
יש אפילו אנימציה דוקומנטרית.
אהבתיאהבתי
אתה מתבלבל.
זה סוציאליסטים מחופשים לחזירים.
אהבתיאהבתי
ייתכן שעיתונים מסוימים יצאו מפרופורציה. לא אתווכח על זה.
אולם צריך להציב את הדברים בהקשר שלהם: יום אחד בשנה מוקדש לנופלים, וטבעי שבקרבת יום זה הנושא של הצבא יתפוס מקום רב בתקשורת. כך גם ביום ההולדת שלך, ובימים שמובילים אליו, אנשים מתעסקים בעיקר בך. גם כאן וגם כאן זה לא כל השנה.
בנוסף, לנפח הכתבות יש סיבה נוספות, שאינן קשורות בהכרח לפסיכולוגיה של החברה הישראלית: בימים מיוחדים שכאלה מוציאים מוספים מעבר לרגיל, שאותם ממלאים מן הסתם בכתבות על הנושא. שנית, בהנחה שצריך לפרסם משהו, אפשר להסביר את ההתמקדות בנושא הצבא והשכול בכך שאין חדשות מעניינות יותר.
אהבתיאהבתי
ברכות לרינו צרור (נוהג לקרא פוסטים בבלוג)
אהבתיאהבתי