אצבעות שחורות 28.2.14

מה בפתח?

סרן זיו שילון שאיבד את ידו, ביקש את ידה של חברתו. וקיבל.

ziv

איזו הפתעה. אצן קנייתי הוא הזוכה במרתון תל אביב.
למה לבטל יום לימודים לרגל המאורע המסעיר? לילדים הרשו להשתתף במירוצים השונים בתשלום, או לעודד את הרצים. שערורייה.

קצת לא יעיל: חפץ חשוד התגלה ביום שישי בערב מול בית ידיעות. גם הטיפש שבטרוריסטים לא היה חושב על זה. אבל אולי האחראים לכך הם אנשים שלא אוהבים את ידיעות כי הוא מתנכל להם על בסיס יומיומי כזה?
תנועת הממהרים לסעודת שישי נעצרה בשני כיווני המנהרה לרבע שעה בכיוון אחד, ומי יודע כמה, כי ברחתי, לכיוון השני. היה שמח ובעיקר פקוק.
hefez1

TheMarkerWeek

עונת החווסים הגיעה. מהו חווס?

הַחַוָּס הַאֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי הַמָצוּי, הכלאה של חזיר וטווס, הוא חיה חדשה יחסית בכלכלה הישראלית. הוא החל להופיע בסביבה זו עת ישראל נפתחה לשווקים זרים, והממשלה החלה לקדם הפרטות וכאשר חיה אחרת החלה לקנן בארצנו: הטייקונים. למעשה, החווסים הובאו לישראל על ידי הטייקונים באמצע שנות ה–90, אחרי שהוקסמו מיעילותם. הם בני לוויה נאמנים, מסתגלים בקלות לכל תנאי, קלים לאימון ומעניקים אהבה רבה לבעליהם – בתנאי שהם מקבלים ארוחות דשנות ובזמן. החווס הוא חובב גדול של ממון ואספן ידוע של תארי כבוד, ולמענם הוא מוכן להוציא לפועל את משאלות הלב של בעליו – ואלה לרוב מגיעות על חשבון חיה נפוצה יותר: האדם הפשוט.

אורנה בן דור על מעושרות, כסף, בימוי ושכר.

…כמי שנלחמת כל חייה לפרנסתה, יצא לי לא אחת לברר עם עצמי אם אני מקנאה ב"מעושרות". עם יד על הלב, אין לי תשובה מוחלטת. אני יכולה רק לצטט את חברתי, סופרת מוכרת ומוערכת, שבשנה הראשונה אחרי גירושיה, כשיצאה לעבודה כדי להתפרנס ולא כדי “להעסיק” את עצמה, אמרה לי: "אני לא בטוחה אם לעבוד עבור חבורת גברים זה יותר קל ומספק מלעבוד עבור גבר אחד". היא נהפכה למרצה מן המניין באוניברסיטה, אל תטעו…

ובענייני נסיכות (תודה לנורית).

מוסף הארץ

שרית רוטשילד הזמינה לביתה לפני שבע שנים נער אריתראי לכמה שעות, כדי שיאכל וינוח. הוא נשאר בבית המשפחה שבע שנים. עכשיו, במקום להתגייס לצבא זומן למתקן חולות.
כתבה נפלאה, בה לא רק שרית כותבת, אלא גם שאר בני המשפחה האיך לקרוא לה, אלטרנטיבית?

לינדה מנוחין, עיתונאית ובלוגרית, על פליטים יהודים מארצות ערב (קובי בן שמחון).

על האנשים המנסים לשמר את קברו של תומס הוג'קין ביפו (דליה קרפל).
סיפור חיים עשיר, מגוון ומעניין.

7 לילות

מצד אחד, עוד כתבה על רשות השידור ותחלואיה (רז שכניק). מצד שני, כמה כתבות כאלו כבר נכתבו, ואף סרט נעשה על כך, ומה נהיה?

כשנשאל המנכ"ל יוני בן מנחם כמה עובדים הוא מנהל, הוא סיפק את התשובה הבאה: "כ-2,000-1,900". בוועדה הבינו כי ממנו הם לא יקבלו תשובה ברורה, אבל אולי יו"ר הרשות אמיר גילת יעזור לחברי הוועדה לפתור את התעלומה הסבוכה הזו? הנה תשובתו בנושא: "נכון לעכשיו ברשות עובדים 1,640 איש, כאשר לא ברור האם מצבת כוח אדם זו כוללת פרילנסרים". סמנכ"ל הכספים ערן הורן, שפרש לאחרונה, האיש עם היד על ברז השכר, ענה בכנות: "התשובה לשאלה כמה עובדים יש ברשות השידור אינה ברורה".

תגובת רשות השידור

לצערנו, התרבות הארגונית של הבכירים לשעבר ברשות הייתה קלוקלת. במהלך השנים עלו טענות שונות כלפי סמנכ"ל הכספים, אמינותו, מקצועיותו ואמינות הכפופים לו. עוד עולה מדבריו של סמנכ"ל כוח אדם ברשות, מר רופין, שסמנכ"ל הכספים לא ידע להבחין בין מספר עובדים למספר משרות, אולי מכך נבע הקושי שלו לגבי הנתונים.

האירוע הכי משונה שקרה למרואיין בסו"ש זה, קרה לביל מאריי (אמיר קמינר מראיין)

מישהו פעם אמר לי: כתבתי תסריט שמיועד במיוחד בשבילך, וקראתי אותו ואמרתי: כל אלה שורות שלי מסרטים אחרים. הוא ממש קיבץ את השורות שלי מסרטים אחרים בסרט אחד. זה היה מוזר.

7 ימים

סחתיין לדנה ספקטור המוולווטת, שמצאה פה את הסולידית ומספרת על כך במדור.

dana

והסולידית עונה.
ודנה מתחרטת.

סופשבוע

ממש מוזר. לפני חודש ושבוע כתב צביקה קליין במוספשבת על המהפכה הצרפתית, עליית יהודי צרפת. במוסף הנוכחי זוהי כתבת שער, וגם הפעם הכותרת שלה היא המהפכה הצרפתית והיא משתרעת על פני שמונה עמודים. What the what?

אין מה לומר. מעריב הפך עיתון מגזרי לכל דבר. מתי ייאחד שב"צ את הכותרות עם מקור ראשון, כפי שהבטיח?
כתבה ראשונה, כלומר שנייה, על עליית יהודי צרפת. שנייה, על נשים שהיו נשואות לסוכני שב"כ בהתנחלויות "מדברות על השבר הגדול". בכיכר השבת התפרסמה כתבה לפני עשרה ימים על סוכני שב"כ שנישאו לערביות וילדיהם נרשמו כיהודים.
שלישית, על נשיא פרינסטון היהודי.
ולמופקרים שבינינו: כתבה מתורגמת על קולורדו המעשנת.

ג'ודי ניר מוזס שלום Vs שרה נתניהו

לפני שבוע כתב יואב יצחק אייטם על כך שבאחרונה, אף שג'ודי נמ"ש מלטפת בפומבי את הזוג נתניהו (כלומר בתוכנית הרדיו שלה), היא נשמעת אומרת כמה פעמים בפורומים שונים ששרה נתניהו סתומה. יצחק לא כותב מי-מה-מו. בידיעה שלו על כך יש רק משפט אחד המתייחס לנושא.
מתברר שצוות הבילוש של השרה מצא את האייטם הדליל והשרה לא מוכנה לקבל שיחות מנמ"ש, שמנסה להתנצל.
זה לא סתם ריב בין גברות ראשונות: בגלל הנמ"ש לא יתמוך הרה"מ בסילבן שלום (שטרם החליט כמובן אם ירוץ) לנשיאות. כך כותב יצחק.
נשאלת השאלה אם למשפט הזה:

באחרונה היא נשמעה שוב ושוב כשהיא מכנה את שרה נתניהו: "סתומה". כן-כן, "סתומה". ג'ודי לא הסתירה את התיעוב כלפי שרה נתניהו, אך גם לא את מאמציה לקשור עימה קשרים מועילים לטובת מועמדות שלום לנשיאות.

אפשר לקרוא "חשיפה", כמו שכתוב ב-News1.
ג'עג'ועים במגרש החול? למה לא.

משתכשכים בביצה

עד כה שבת אתר nrg מפעילות אקטיבית מכניסת השבת, אבל כתבות היו מתוזמנות ועולות במהלך הסו"ש. השבוע גם זה כבר לא קורה, והאתר לא התעדכן בכלום משישי אחה"צ.
טוב, אולי הרבנים קבעו שגם התזמונים האלו אסורים על פי ההלכה.

הודעה לעיתונות

עיתונאים מכל כלי התקשורת, אנשי קול ישראל הוותיקים, אנשי תרבות ורוח קוראים לחזק את הרדיו הציבורי ואת העיתונאים הפועלים לטובת השידור הציבורי המקצועי ביותר בישראל.
שלישי, 4.3.14 בשעה 12:00 בבית העיתונאים בתל אביב (בית סוקולוב)

– ארגון העיתונאים ייצג גם את עובדי הארץ והמארקר.
– אגודת העיתונאים בת”א הגישה תביעה נגד רשות השידור בעקבות כתבתו של נסים מוסק ביומן בה מככב בר מוחא.
וזו הכתבה.

עקיבא נוביק מונה לכתב הכנסת של ידיעות במקום צביקה ברוט שיצא לחופשה של כמה חודשים.
אחיקם משה דוד, לשעבר מעריב, מצטרף לוואלה ככתב חיפה והעמקים.
עמיחי אתאלי, כתב מעריב לשעבר, ייחצ"ן את מועצת יש"ע במסגרת חברה שהקים.
אביעד (צפניה) קדרון יהיה עורך התרבות של וואלה. קדרון עוזב את נענע 10 ומחליף את יונתן גת, שהיה כחודש בתפקיד.

מסביב לעולם

גם בקנדה עוסקים בקהילת "לב טהור".
בשבת שעברה שודרה כתבה ברשת גלובל הקנדית ואמש ברשת cbc הקנדית.

תרבות

אני לא יודעת עד כמה צופי קולנוע מתייחסים היום לטבלת המבקרים, בכל מקרה, הארץ השיק לא מזמן טבלה חדשה, ונראה לי שראוי להזכיר אותה.
מעניין למה מעריב לא נמצא בטבלה. האם כי אין לו מבקר/ת קולנוע?

לקראת טקס האוסקר: שוב אין כמעט נשים.

t's a historic year in some regards – with 12 Years a Slave, Gravity and Philomena all breaking barriers – but overall the status quo of underrepresentation remains. Only two of the Best Picture nominees have a female protagonist. Only one has a protagonist who is a person of color. None star a woman of color. And, none are directed by women.

מבחן האוסקר לנשים.

הספר שירים למגירה של נועה אסטרייכר. שימו לב. צילם את המגירות: אלדד רפאלי.

בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק

טלטלה בבלוגוספירה. ענת קם פתחה בלוג.
[עצה מקשישת-בלוגים: כותרת כמו "אנשים הם אידיוטים" לא תוביל אותך רחוק. במתינות, נערתי].
ופה היא מעניקה את הרזומה שלה לציבור האידיוטים.
מתגובה שלה אתמול עולה שכבר מצאה עבודה. או שאינה מחפשת יותר.
בינתיים אירעה דרמה: פוסט שהעלתה על קורבנות תקיפה מינית, בו הסבירה שמעולם לא הייתה קורבן לתקיפה, אך נזפה במישהי שכתבה על כך (ב-mako), עורר תרעומת ברשת, ולכן כנראה הוסר היום.
kamm
ציטוט מהפוסט הראשון, שנכתב ב-7 בפברואר

…הטריגר לכתיבה מבחינתי הוא פרסום הראיון עמי היום בידיעות אחרונות ובמקום הכי חם בגיהינום. למען הסר ספק: אין לי רבע טענה לעינת פישביין או לעורכיה. יש כמה נקודות שחשוב לי לחדד ומגבלת המקום בפרינט הקשתה עליי. בנוסף, אני מניחה שיהיו לי פלאשבקים מהמאסר (טראומה או לא טראומה?) ומאלף ואחת סיבות אי אפשר ולא נכון להתראיין על כל הגיג ושרעף שקשור בשנתיים האחרונות. אז זה המקום שלי וכולכם מוזמנים…

משמח לדעת שב-mako עוקבים אחר עמוד הפייסבוק של ולווט והעלו אייטם על הבלוג בצהריים.

שידוך היסטרי בבלוגוספירה: אבישי עברי (לשעבר לאטמה) חבר לטל שניידר, ועכשיו שניהם מתפעלים את הפלוג.
avishai

האפינגטון פוסט ואמילי האוזר על השעון המודד את שתיקתו של נתניהו.
http://embed.live.huffingtonpost.com/HPLEmbedPlayer/?segmentId=5310cade78c90a0c91000433

עמוד חביב בפייסבוק: דירות בתל אביב שמדכאות אותי.

שאול אמסטרדמסקי על ארבע כפיות סוכר.

אלדד יניב: על פוליטיקה ובלשים.

…פוליטיקאים בכירים אוהבים חוקרים פרטיים, אבל רק כאלה שחוקרים על פוליטיקאים יריבים. פוליטיקאים בכירים מכורים לחומר שחור, אבל רק על אחרים. על עצמם זו רכילות וזה צהוב ו"זה לא ראוי להתייחסות". על אחרים זה נוצץ זהב וזה נחוץ, בעיקר כשהם בצרות, במיוחד כשהיריבים מטפסים בסקרים…

אנשים נספגים בכריכות של ספרים.

לפני פיזור

יום מפרך, חבר'ס, והוא עוד לא התחיל, מבחינתי. שאו ברכה ודרך צלחה ולא לשכוח לקרוא את הפוסט של אתמול, כן?

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

42 תגובות על אצבעות שחורות 28.2.14

  1. קורא הגיב:

    עוד פעם סיפורי שרה? את מנסה לשים מכשול בפני עיוור? קודם תסבירי למה ברטה אף פעם לא נקראת לסדר? כמה אנשים היא עוד צריכה להוציא מהכלים?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      צא לשפת הים, רד לי מהווריד. תודה ושלום.
      לא מעניין אותך, אל תקרא. אני לא מנהלת פה גנון.

      אהבתי

      • קורא הגיב:

        אבל דברים שפוגעים בך את כן מוחקת, אז למה לא לשים את עצמך במקום המגיבים עצמם? מה נותן לך המריבות האלה? הרי אפשר היה לחסוך את זה אם רק היית מרסנת אותה. מה החכמה לשמור רק על העור שלך?

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        מה יש לך מברטה, נשמה לירית ששורשיה נטועים עמוק בתרבות של הארץ הזאת. למעשה, אם ולווט תתיר זאת, אני מבקש שברטה תספיד אותי כאן כשיבוא יומי.

        אהבתי

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        צחוק בצד, למה להתיר כלב תוקפן להסתובב פה כאשר ברור שהוא לא שולט בעצמו? מה זה ״אני לא מנהלת גנון״ כאשר יש אחת כמו ברטה? זה משפט יפה אם המשתתפים היו כולם אנשים אחראים ובוגרים אבל ברגע שולווט מקבלת גם אותה הכללים משתנים וצריך לפקח שהיא לא תתפרע. היא מוציאה מהכלים כמעט את כל המשתתפים, אחד אחד, כל אחד בתורו. מכיוון שולוט לא מרסנת אותה, כל דאלים דגבר, השתמשתי במילה פוסטמה. וללווט מחקה את זה (אבל לא את ההתגרויות שלה) וגם הוסיפה ״תקלל את אמא שלך״, מה שהעלה לי לגמרי את הפיוז.

        אפשר היה למנוע את כל זה אם ולווט היה שמה את עצמה בנעליו של אדם אחר שהוא לא היא, וכמו שהיא נפגעת ושומרת על שמה וכבודה, נזהרת גם שמשתתפים אחרים לא יפגעו כדי שלא תתלקח פה מלחמה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        איך יכול להיות שאין יום בלי שמישהו בבלוג הזה עובר התקף פסיכוטרולי בשידור חי? איך? מה יש פה שמשמש מגנט לאנשים האלו?

        אהבתי

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        מה יש בברטה שאת שומרת עליה? הוראת הקבע שלה? את לא מבינה שאת הכסף העלוב שאת מרוויחה ממנה את מאבדת באמינות ובאיכות הבלוג? אם תוותרי על הגרושים העלובים שלה תקבלי הרבה יותר ממשתפים חדשים שכרגע לא רוצים להיכנס לאזור של הכלב המועד.

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        אתה מגיה ומתנהג כאילו דבורית מכירה את "ברטה" ושותה איתה קפה.

        יכול להיות שבמקרה זה באמת כך, אבל רוב הסיכויים שאין לה שמץ מי זו/זה. היא נוהגת במגיבים לפי התנהגותם כאן וזה הכל. יאללה – תתבגר.

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        מגיב כמובן

        אהבתי

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        עזוב את ברטה, אני נכנסתי לאטרף מ״תקלל את אמא שלך״.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        כמובן, כי אתה מוגבל מחשבתית, מה לעשות:
        ואני חוזרת על עצמי: אתה לא תקלל פה אף אחד. אם אתה חייב לקלל תקלל את אמא שלך. או את אבא שלך, או את כל מי שיקר ללבך.
        אתה לא תהפוך את המקום הזה למגרש המשחקים הווירטואליים שלך. יש מיליון אתרים ברשת. לך לשם ותנהל דיונים אקדמיים על אשכנזים מגעילים ושואה שלא היתה. שם יהיו אנשים טולרנטים שישמחו לשמוע אותה כותב על מישהי "פוסטמה" או "בתולה רווקה זקנה".
        ואחר כך תבכה "היא אמרה לי לקלל את אמא שלי" אוי אוי אוי.
        יאללה תחפף.

        אהבתי

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

        ***
        V: בזה תמו שידוריך פה לעולמי עד. אל תנסה בכלל, כי כל מילה נוספת שלך תימחק.

        אהבתי

      • מבקר בסו"פש הגיב:

        אורי רוזן, העורך הראשי של mako, מה תגובתך?
        "הורביץ, כרגיל אתה בשבוע איחור אחרי ולווט אנדרגראונד. אז בוא נסכם שאנחנו נקפיד לקרוא את ליאורה ואתה תקפיד לקרוא את דבורית".

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        מה יהיה?
        לא כתבתי בסוף הפוסט הזה:

        ולא לשכוח לקרוא את הפוסט של אתמול, כן?

        אהבתי

      • מבקר בסו"פש הגיב:

        😦

        אהבתי

  2. Mosh הגיב:

    וזה מה שקורה גבירותי ורבותיי כאשר לא עומדים בקווים אדומים שאותם התוות !

    ברוכים לעולם ה"איומים" וה"תחזיקו אותי" … יהיה כיף גדול !

    אם אפשר לראות משהו חיובי (ומאוד זעיר לעומת הזוועה הזאת ) – עם ישראל מבין שהברברנים במערב מלאים באוויר וכל איום שלהם פשוט מנוצל להשגת יעדים של אחרים, כל הבטחה שלהם נעלמת ברגע שהתותחים רועמים .

    אהבתי

  3. דליה ו"ר הגיב:

    אפרופו הוג'קין, לאחרונה יצא לי לקרוא קצת על האמונה הקווייקרית. סוף סוף מצאתי דת שמוצאת חן בעיניי. שוקלת המרה.

    אהבתי

  4. הדס הגיב:

    במהלך הלילה הגנה ענת קם בחירוף נפש על הפוסט שכתבה אודות נפגעות תקיפה מינית.
    בטרם נמחק,לפוסט היו יותר משמונים תגובות,רובן נוקבות וחריפות.
    ענת קם טענה בפוסט כי לנשים יש אפשרות לבחור לא להיות קורבנות של תקיפה מינית וכל אישה שתשדר מסר ברור כלפי גברים תוכל להימנע מהטרדה ותקיפה מינית.
    לפני שנה כתבה עירית לינור בפייסבוק דברים שבחלקם הם ברוח הטענות של ענת קם אבל אצל לינור תמונת העולם מורכבת יותר ולא כה פשטנית כפי שהציגה אותה הלילה ענת קם.

    הפיסקה הראשונה של לינור דומה לדברים שכתבה קם אבל כל מה שבא אחר כך לא נמצא אצל קם וזה מקור הזעם וההתקפות כלפיה שהביאו כנראה למחיקת הפוסט.

    אהבתי

  5. לחם הגיב:

    מביכה כתבת החווסים. אין הרבה חדש, כלומר, על הקשרים בין כל הטייקונים ומשרתיהם נכתב כבר עשרות פעמים בכל עיתון ובלוגון אפשרי ורק ה"המצאה" על החווסים, לכאורה מצדיקה כתבה, אבל זה כה ילדותי, כל כך לא מצחיק ובנלי ולא מקורי שאני תוהה מה קורה להם שם בדה מרקר. אם אתם רוצים להצחיק אז נכשלתם וכל השאר ממילא כבר נדוש וממוחזר. אני מתאר לעצמי שהם היו אחוזי התרגשות מגודל המקוריות אז יאללה, שייהנו, כמה הנאות נותרו היום לעיתונאים.

    אהבתי

    • tc הגיב:

      לדעתי כתבה שמגיע לה פרס העיתונות. הנושא הוא שוד ששודדים כל אחד מאיתנו בהיקף הגדול אלפי מונים ממה שגנב מאיתנו פורץ, נהג מונית או מישהו שרימה במשקל. המקום הוא כאן והזמן הוא נקודת המפנה העכשיות בה מנסים להחזירינו לתקופת הפאודליזם. באומץ רב מציג לנו עיתון הארץ
      רשימת עוולות ישר ולעניין מבלי להטריד בסיפורים ומבלי שהעיתונאית מספרת לנו על עצמה. דבר די נדיר בעיתונות של ימינו.

      אהבתי

  6. חייל זקן הגיב:

    סיקור המאבק באוקראינה בתקשורת האלקטרונית שובר את שיאי הבורות שבהם הורגלנו כאשר התעמולה המערבית שולטת ללא הטלת ספק כלשהו. למאותגרי היסטוריה תזכורת תמציתית. חבל הארץ המתקרא אוקראינה היה יחידה טריטוריאלית רציפה רק לפני למעלה מ1000 שנה כאשר נשלט על ידי מבשרי היהדות האשכנזית, הלא הם הכוזרים. החלק המערבי שבו מתרכזים הקוזקים ידע 3 גלים של התעוררות לאומית. הראשון, תחת הנהגת חמלניצקי היה מרד של הקוזקים, הנוצרים האורתודוכסים, בשלטון הפולני הקתולי, שנוצל לשחיטה של היהודים וידוע אצנלו כפרעות תח-תט. בסופו של המרד חבר חמלניצקי לרוסים וזו תחילת מעורבותם בחבל ארץ זה. במלחמת העולם הראשונה הכריזו הקוזקים על עצמאות וניצלו אותה כמובן כדי לפגוע ביהודים. במלחמת העולם השניה חברו הקוזקים לגרמנים והתנדבו לבצע את חיסול היהודים ללא רכבות ומשרפות על פי מיטב אסכולת באבי-יאר.
    חצי האי קרים במזרח אוקראינה היה מאות שנים פלך של האימפריה העותומנית בעל שלטון עצמאי ומיושב בעם תורכי שדתו מוסלמית סונית. בסוף המאה ה18 הביסו הרוסים את התורכים וחבל הארץ הזה עבר לשליטתם. ב200 השנים האחרונות היתה התנחלות של רוסים במערב ובמזרח אוקראינה. בקרים הם היוו את רוב האוכלוסיה במאה השנים האחרונות. במלחמת העולם השניה החזיקה העיר סבטופול מעמד כנגד המתקפה הגרמנית עד ליולי 42, זמן תחילת המערכה על סטלינגרד. הלחימה העיקשת של העיר בלמה את האופנסיבה הגרמנית לכיוון דרומה של ברית המועצות ונחשבת על ידי הרוסים לאחד מקרבות הגבורה שלהם. לאחר סיום המלחמה גירש סטלין את האוכלוסיה התורכית, ששיתפה פעולה עם הנאצים, מחצי האי והוא נותר מיושב על ידי רוסים בלבד. ב1954 סיפח חרושצ'וב את קרים לרפובליקת אוקראינה במהלך טקסי חסר משמעות מעשית אך מעשה זה הוא שהביא לכך שקרים הפכה לחלק מאוקראינה לאחר פירוק ברית המועצות. נכון להיום אין שום קשר אתני ו/או תרבותי בין הרוסים תושבי קרים לבין הקוזקים במערב אוקראינה. הצביעות המערבית מתעלמת מהפער הזה בתרוץ המגוחך של קדושת השלמות הטריטוריאלית, קדושה שלא הקפידו עליה בקוסובו שם כפו חלוקה אתנית. פוטין לשיטתו אינו כובש בקרים אלא מגן על הרוסים היושבים שם מפני הקוזקים. היידה פוטין…

    אהבתי

    • עו"ד הגיב:

      אם אתה נותן כאן שיעור בהיסטוריה, אז תן סיפור מלא. נתחיל במאה ה 7 לפסה"נ, היוונים מגיעים לחצי האי ומקימים שם ערים הנושאות שמות יווניים מובהקים כרסונוס ותאודוסיה למשל. אחריהם הגיעו הקווקזים ומאמצע המאה ה 1 לפסה"נ נכבש חצי האי ע"י הרומאים. כמו כל אימפריה בעולם, גם האימפריה הרומאית שקעה לה ואז פלשו הברברים לחצי האי. ברברים? כן, הכוונה להונים, כוזרים, הקומנים והגותים. לאחריהם הגיעו הטטארים המונגולים שהשפעתם על חצי האי ניכרת עד היום. קרים בטטארית זה מבצר. לאחריהם הגיעו התורכים ששלטונם הסתיים בהסכם קיצ'יק קינרג'ה 1774, וב 1783 התפרשו הרוסים בכל חצי האי. אח"כ היתה מלחמת קרים המפורסמת, בימי מלחמת העולם ה ראשונה קרים נכבשת ע"י הגרמנים לתקופה קצרה. ב 1921 מוקמת הרפובליקה הסוציאליסטית האוטונומית של קרים שהיא חלק מבריה"מ. מגיעה מלחמת העולם השנייה והגרמנים חוזרים וכובשים את קרים, שנה לאחר מכן, 1944, הרוסים כובשים את חצי האי מידי הגרמנים, ובתוך כמה ימים הם מגלים את כל האוכלוסייה הטטארית שיושבת בחצי האי משם כוון שראו בטטארים משתפי פעולה עם הגרמנים ואז הופכת הרפובליקה בקרים למחוז מנהלי רוסי ומרבית תושביה רוסים . החל מ1954 חצי האי נמסר לאוקראינה והוא הפך לרפובליקה אוטונומית על ידי אוקראינה. ואז אנו מגיעים לימים אלה כאשר הממשל מחליט לא לחתום על הסכם עם האיחוד האירופאי מה שיוצר את המתיחות בין אלו שרוצים בהסכם לבין אלו שמעדיפים את הקשר עם רוסיה. אז לאחר כל ההרצאה המייגעת הזו, במה מיתמם החייל? הוא שוכח שהרוסים העיפו את כל הטטארים לכל הרוחות מקרים, ולכן יש שם רוב לפרו-רוסים.

      אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        כמו כל הסיפורים גם הסיפור של חזן חלקי גם הסיפור של העו"ד
        חלקי גם הסיפורים שלי חלקיים. בכל מקרה לפני היוונים היו
        שם סקיתים ולפניהם ולפניהם ובטח לפניהם. זה הסיפור של
        העולם. האמת המרה והעצובה אבל אמת שזה מצב כללי
        אז רצוי ללמוד שמתערובות כאלו: אלו שהיו + אלו שבאו + אלו
        שישנם + אלו שמתרבים מהר + אלו שמהגרים לאט + אלו שמהצד
        של האם + אלו שהולכים + אלו שמפליגים לא יוצא שום דבר טוב
        הפתרון הצכי סלובקי הוא פתרון טוב, אך יש מעט מאוד כאלו
        אז רצוי לראות מה אפשר לעשות, כבר לא הרבה, בין הים
        לירדן והחרמון ואילת.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אתה מתעלם מהמסורת של הלאומנים הקוזקים (אוקראינים) לפגוע בכל העמים האחרים בשטחי אוקראינה. אלו שהצטיינו בכך כמו פטליורה ואנשי OUN, תומכי הנאצים, הפכו תחת שלטון הכתומים המתחזים לליברלים מערביים לגיבורי אוקראינה החדשה. הזרים אינם רק יהודים אלא גם רוסים, פולנים, ליטאים ולאחרונה גם כהי עור למיניהם. הנשיא הנוכחי (הנמלט) עמד בראש קואליציה שהתנגדה ללאומנות האוקראינית וגורש במהלך אלים שלא הוא יזם. הנוצרים האירופים יכולים ללמד את הערבים ושאר המוסלמים פרק בהלכות אכזריות. האביב האוקראיני אינו טוב מהאביב הערבי.

        אהבתי

      • עו"ד הגיב:

        תוס' – הידיעה המרכזית באתר הארץ כרגע היא שהקרב על חצי האי קרים נראה אבוד. הרוסים מתקבלים בשמחה על ידי התושבים שבהם רוב רוסי ברור ( באוקראינה, חצי האי זה המקום היחיד שיש בו רוב רוסי ברור. הסבר ניתן קודם). בנתיים האוליגרכים הרוסים מכינים את ההשתלטות על התשתיות בחצי האי שהרי כרגיל, כמו בכל השתלטות על שטח, ברקע יש כסף, תמיד כסף. הרושם כרגע הוא שאוקראינה אינה מתכוונת להלחם בדב הרוסי ומן הסתם המערב אינו מתכוון להתערב צבאית, מה גם שאוקראינה אינה חלק מנאטו. הנה ההיסטוריה נפרשת מול העיניים: ב 54' הרוסים נתנו ב 2014 הם לקחו. מה המערב יעשה – העיתון מעלה אפשרות של סנקציות כלכליות על רוסיה. נראה.

        אהבתי

    • עובר אורח הגיב:

      כל הסיפור של שלמות טריטוריאלית הוא סיפור.
      למה ללכת עד קוסובו, על קפריסין שמעת? גם
      האיים הצפוניים של יפן שרוסיה גנבה או כל מיני
      שרטונות בין סין, יפן, ויטנאם, הקוריאות,
      הפיליפינים וכ"ו. הגבול היבשתי היחיד של לבנון
      שמסומן ומוסכם על מישהו זה גבול לבנון ישראל.
      סוריה מעולם, וודאי לא עכשיו, לא סימנה גבול
      ולא קבלה למעשה שבכלל יש דבר כזה הקרוי
      טריטוריה לבנונית. גם גבול אירן עירק לא
      מוסכם כל כולו. ארגנטינה והמלוינס. בטח יש
      עוד

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        מה שמייחד את קוסובו זו פעולה צבאית יזומה של מדינות המערב על מנת לבצע חלוקה טריטוריאלית. הרוסים לא התלהבו מהפעולה הזו אבל באותו הזמן הם היו חלשים בהרבה לעומת מצבם כיום.

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        איך אתה רואה את התפתחות הזו בהקשר הישראלי? ברקע יש את סוריה ואיראן.
        כמעט כל תרחיש נראה רע לנו.

        אהבתי

  7. היונה טוען מן זמן שהעולם האקדמי עסוק בעיקר בייצור מלל. היו שטיגנו אותי על שהעזתי לפקפק בהוד אקדמיותם. שבוע שעבר התפוצצה פרשה מרנינה. מסתבר שמעל 100 "מאמרים מדעיים" שנוצרו בעזרת מחולל טקסט התפרסמו ע"י מוסדות וותיקים למרות הג'יבריש הטהורה. מלל מלל תרדוף.

    היום לשם שינוי מצאתי את עצמי מעלעל. התחלתי בטור מיותר של קשוע ומשם לפרופגנדה שמציבה לוגיקה קשיחה בפני ליבנו הרך. מכיוון שהאפריקאים (כך מתברר) הם בני אדם לכל דבר עלינו לקלוט את כל הסבל מאפריקה למדינת היהודים. כמו תמיד הנאורים מקפידים שכל החלקים בעלילה הנוגעים למסע, אנשי הקשר התאריכים והסכומים יישארו בערפל.

    בקושי נשארו לי דמעות לראיון של לינדה מנוחין לקראת סרט הדוקומנטרי על הפליטים היהודים מעיראק. סיפור מרתק וקרוב לליבי. התפלאתי שהארץ מביא את הטענות שהעלתה לקראת סוף המאמר לגבי סירובה של ציפי לבני והממסד התקשורתי להעלות את סוגיית הפליטים היהודים במתן ומתן מול הפלסטינים. כנראה שהעורך שיער שהעניין שמתחבר עם קיפוח המזרחיים. לא ברור, אך מבורך.

    אהבתי

    • Mickey הגיב:

      כשאני קורא את מאמרי המוזיקה של אבי פיטשון במוסף הארץ נדמה שהם נוצרו על ידי מחוללי ג'יבריש. אני לא פוסל את האפשרות שמחולל הג'יבריש נמצא בתוך הראש של אבי מגובבי

      אהבתי

  8. אתון הגיב:

    מדוע כתבה על יהודי צרפת (מכל המגזרים) היא "מגזרית"? אולי דווקא עיתון הנמנע מכתבות על העולם היהודי הוא "מגזרי"? ואולי התפיסה של נושאים יהודיים כ"מגזריים" היא ביטוי למגזריות השלטת עדיין בתקשורת ברובה, ובכתיבה על תקשורת – מגזריות של המיעוט הקוסמופוליטי שממשיך להרגיש שהוא הישראלי האולטימטיבי והלא-מסומנן?

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      זה המינון, האובססיה (גוועלד! אנטישמיות!), רוחב היריעה (שמונה עמודים) חודש אחרי שהתפרסמה כתבה באותו נושא במוסף אחר של אותו עיתון, והתמהיל.

      אהבתי

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    הרדיפה שלך אחרי קרדיט (הייתי ראשונה! אני! אני!) מביכה. וגם ה"נקמנות" שלך במי שלכאורה לא נותן לך קרדיט. כתמיד, את מבחינה היטב בין עיקר לטפל ובוחרת בטפל.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      זו מטרתי: להביך אותך (אפשר לחסוך ממני את "את מביכה את עצמך")
      נכון, אני בוחרת בטפל. זו דרכי.
      מרוצה?

      אהבתי

  10. טלי הגיב:

    היכן ניתן לצפות/להשיג את סרטך על גיבורי הסדרה של אסטריד לי כאן וחנה איבריו בריק? מטריקו סאן ואלה קארי אהובותיו (ואהובות על ילדיי)…תודה רבה – טלי גור

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s