עובר אורח הגיב אתמול לטור של דיוויד סטברו משבדיה.
האמור להלן מתוך צפייה מתמשכת ב-TV של סקנדינביה.
סטברו מייצג הומניות שמאלנית מסורתית בהמון קלישאות שכבר לא עובדות. המצב בשוודיה, נורווגיה ודנמרק מעניין. חברתית האנשים כולם, בייחוד החושבים והכותבים, פשוט תוהים, מפחדים מבולבלים. עולם שלם של אמונות בסיסיות לא עובד. המהגרים החדשים שטיפלו ומטפלים בהם “כנהוג” מגיבים הפוך. מדינת הסעד נבנתה על ההנחה הלא נאמרת שאנשים עובדים ולוקחים סעד רק כשצריך.
המהגרים החדשים? נותנים לך – תיקח. מהגרים קודמים, יהודים, פולנים, בלטיים למיניהם נטמעו. התקשורת המודרנית מאפשרת למהגר לחיות במעגל התרבותי של מקורו במשך שנים רבות. המהגרים הישנים באו מעולם שהאמין, כך או אחרת בתנ”ך, מה שיצר איזה בסיס משותף, לא כך החדשים.
בעבר עצם ההגירה לשוודיה, למשל, הייתה הודאה בעליונות שוודית (אחרת למה באת). לא עוד. פעם, כשנכנסת לאוטובוס ידעת איך יתנהג כל נוסע. לא עוד. זרים בביתך היא הרגשה רעה. הקלישאות של סטברו לא יעזרו, וזה נהיה יותר ויותר ברור למעמדות השליטים ולכלל האוכלוסיה. מה יהיה? לא ברור בכלל. הסיפור עם היהודים, כרגיל, מסובך ומורכב יותר מהסיפור הכללי. בכל מקרה, לא כל שונא זרים חדשים שונא גם יהודים.
ותגובת דיוויד סטברו לעובר אורח
אני מבין את הטענה ושומע אותה הרבה אבל אני חושב שדווקא הטענה בדבר ייחודיותם של המהגרים המוסלמים היא הקלישאה, לפחות במובן זה שהיא חוזרת שוב ושוב בשיח הציבורי (במיוחד בישראל) ושהיא לא בדוקה או מוכחת. למעשה, היא בבחינת שקר שחוזרים עליו הרבה פעמים כדי להפכו לאמת שימושית והיא פשוט לא מתיישבת עם העובדות.
מחקרים רציניים (ולא פיסות תעמולה שמפוזרות בעיתונות מטעם גורמים אינטרסנטיים) מראים שמהגרים מוסלמים משתלבים היטב במדינות אירופאיות ונוטים בהדרגה לקבל על עצמם את תרבות המערב. אני חוזר על טענה זו שוב ושוב במאמרים שלי בהארץ והיא תמיד נתקלת בהתנגדות, אך ההתנגדות איננה מסתמכת על עובדות אלא על התרשמויות מוטעות. אני לא אומר שאין שום אמת בדימוי הגטאות הצפופים עם האנטנות הלווייניות המכוונות למזה"ת. יש גם דברים כאלו, אבל צריך לזכור ש:
א. הדברים האלו הם ביטוי למבנה החברתי-כלכלי של המדינה ולא למנטליות של "נותנים לך תיקח", או לחוסר אמונה בתנ"ך כפי שכתב עובר אורח. בכלל, אני לא מאמין בניתוחים חברתיים על בסיס מנטליות. אינטרסים וגורמים כלכליים הרבה יותר חזקים כאן. כשיש עוני, מחסור ואבטלה יש מנטליות של מצוקה, אלימות והתכנסות תרבותית פנימה (בלי קשר למוצא). כשיש עבודה, הכשרה מקצועית, לימודי שפה אפקטיביים, גישה למערכות חינוך, בריאות ורווחה יש השתלבות חברתית ופתיחות תרבותית. וכך, במקומות באירופה שיש בהם אבטלה גבוהה ומדיניות צנע ממשלתית יש "בעיות עם מהגרים". במקומות שיש בהם מדינת רווחה מפותחת יש קליטת הגירה טובה, ובמקומות שיש מאבק בין שתי השיטות יש גם וגם.
זה הסיפור בשוודיה. ולכן, השוודים לא "תוהים, מפחדים ומבולבלים" כמו שכתב עובר אורח. להפך, בואו לא נתנשא על השוודים, הם מבינים לא פחות טוב מכל אחד אחר את המצב, והם יודעים לקיים ויכוח ערכי ודיון פוליטי. הם לא מבולבלים, הם מתווכחים על אופי החברה שלהם, וזה כולל את היחס למהגרים.
ב. כפי שכתבתי, נתונים מראים שבפרמטרים של השתלבות חברתית המוסלמים הם מהגרים שמשתלבים בתרבות המערב טוב יחסית. הם יולדים פחות ופחות, הם לומדים באקדמיה יותר ויותר והם מקבלים בהדרגה גישות "מערביות" יותר (למשל בנושאים כמו לאומנות ואלימות פוליטית, יחס להומוסקסואלים וכו'). מי שלא מאמין לי שיקרא למשל את ספרו פוקח העיניים של דאג סאונדרס מהפינגטון פוסט, The Myth of the Muslim Tide. למי שאין זמן, כוח או מוטיבציה, הנה תמצית (אם כי קצת שטחית).
ג. האלימות הפוליטית באירופה, כשמדובר במספרים, היא בהחלט נחלת הימין הקיצוני ולא נחלת המהגרים המוסלמים. יש הרבה מספרים בעניין הזה, ואני לא רוצה להיכנס לעומק כרגע, אבל כל החוקרים מסכימים שאלו הניאו-נאצים ותנועות עליונות הגזע הלבן, כמו גם ארגוני שמאל רדיקליים ותנועות לאומיות ספרטיסטיות (בסקים ואירים לדוגמה) שמהווים את הסכנה המרכזית לשקט ברחובותיה של אירופה הרבה יותר מפונדמנטליסטים איסלמיים.
ד. לגבי ההבדל בין היהודים, הפולנים והבלטים שנטמעו, לעומת המוסלמים ש"מגיבים הפוך" כפי שכתב עובר אורח: כאן צריך קצת פרספקטיבה היסטורית. הכל עניין של זמן. מי שמכיר את סיפור המהגרים היהודים והאירים באמריקה למשל יודע שבתחילת הדרך הם היו אלו שמתלבשים מוזר, שמתעקשים לדבר בשפה זרה, שלא מסכימים להשתלב בחברה ולהתחתן עם בני המקום, שלא נטמעים בשוק העבודה ושמתעקשים לשמור מסורות מוזרות ולפעמים פרימיטיביות. נשמע מוכר?
בכל מקרה, היהודים והאירים הם היום חלק אינטגרלי מהחברה האמריקאית, שלא לומר האליטה שלה. מהגרים, כל המהגרים, יהודים בניו-יורק, אפגנים בסטוקהולם וסודנים בת"א, הם בני-אדם כמו כל אחד אחר ויש בהם את כל המגוון האנושי, טוב ורע, שקט ורועש, מנצל ונדיב, כועס ושליו.
הגירה היא עולם ומלואו, יש לה דינמיקה משלה והיא כפופה לחוקי החברה והכלכלה הריאליים, לא למיתוסים על מנטליות ומלחמת תרבות. בשוודיה יש על זה דיון רציני ועליו כתבתי. מעניין אם בישראל יתקיים אי פעם דיון כזה על מבקשי מקלט, עובדים זרים והגירה בכלל.
דיוויד סטברו
ולווט אנדרגראונד 
או כן שכחתי, שלא כטענת מר סטבורו מתנהל בישראל
דיון רציני כל הזמן בבעיות של מיעוטים מול מיעוטים.
החברה הישראלית היום מורכבת ממיעוטים שששני
דברים עיקריים, כמעט בלבד, מקשרים ביניהם שהם
כאן והעברית. המצב שונה לחלוטין מההומוגניות היחסית
של החברות הסקנדינביות בסוף מ"ע שניה. כאשר
ההבדלים כדיאלקטים או לבוש או כמעמד כלכלי חברתי
היו זניחים לעמות ישראל. למצב כזה נכנסים המהגרים
הלא אירופאים.
אהבתיאהבתי
ראשית אני מוחה על מגיב שקודם ייחס לי ברשעות
הסכמה עם דעות או עמדות נאציות. זה מעשה לא הגון
ולא נכון.
רוב הדעות של המגיבים שקדמו לי עוסקות בהכללות
ובכל אירופה. לחלק מדעותיהם אני מסכים ולחלק לא.
בכל מקרה אלו דעות המבוססות על מקורות משניים
ושלישיים. אבקש סליחה אם אני טועה אך לפי מיטב
הבנתי איש מהם אינו קורא כותב ומדבר נורווגית,
שוודית או דנית. מר סטברו חי בשוודיה ואילו אני
מסתמך על שמיעת וקריאת חדשות בשפות הללו
ועל מראה עיניים בTV
עצם הדיון בנושא בארצות שנזכרו ושמר סטבורו מנהל
מראה שיש בעייה.
איני רוצה להאריך אך לדוגמה: האנלוגיות של מר
סטבורו למשל על ארה"ב פגומות. יהודים וקתולים
דוברי אנגלית (אירים כאן) היו בארה"ב עוד טרם
נוסדה וכך כנסיות קתוליות ובתי כנסת. איני יודע
מתי נבנה המסגד המוסלמי הראשון בארה"ב או
במושבות שקדמו לה ומתי היו שם עשרה מסגדים.
אך זה היה אחרי בתי כנסת וכנסיות. אצל
יהודים ואירים תהליך ההשתלבות החל באמת מזמן.
כלל השינויים המודרניים גם בתקשורת גם במעמד של
המדינות האטלנטיות והאירופאיות גם באו"ם גם
באיסלם גם "רוח הזמן". היכולת לחיות כמוסלמי דובר
ערבית שנים רבות בארצות כשוודיה ונורווגיה ולהיות
בבית מחובר לאיסלם וערביות יום יום (בשר קפוא
חלאל, TV תקשורת מהירה וכ"ו וכ"ו)
לא יקלו על ההתבוללות. יש בעות קשות והלוואי וזה
ייסתיים או יגיע למצב של יהודים ואירים בארה"ב.
אהבתיאהבתי
בימינו כל פרשנות הופכת לעובדה:
את התמונות של פורעים יהודים משחיתים מבני ציבור, מבעירים מכוניות ומיידים בקבוקי מולוטוב על שוטרים כל אירופה מכירה. חוץ מהחוקרים ואנשי התקשורת שכמו בישראל חייבם לדווח ללא אזכור אתני. זה קורה שם, בשכונות או שמדובר ב"צעירים".
אירופה אימצה לפני עשרות שנים רעיון משומש כהגנה מפני קריסה: לייבא וואסאלים כדי להנות מתנופה מחודשת של אוכלוסיה צעירה וחרוצה השואפת להתקדם בסולם הכלכלי. זה עבד בהצלחה מסויימת כל עוד המהגרים היו מוסלמים מתונים שרצו לשפר את חייהם. אבל לפני עשור האסלאם השתנה. קריאת מנהיגים דתיים לכיבוש המערב בכוח הרחם אפשרה למוסלמים "הדוקים" שעוינים את תרבות המערב להגר למעוז הרשע מצויידים בצידוק דתי להתעלקות או התעשרות, המוסר נוטרל. השנאה למערב ולשטן הגדול מונחלות בכל רחבי אירופה המסגדים ומדרסות שהוקמו כדי לספק למהגרים החדשים והחלשים מדור ההמשך(!) סיוע כלכלי בעסקה עתיקה: תקווה תמורת שנאה. כמו החמאס, כמו הסוציאל-נאציונל, לא משנה כמו מי עוד.
את החיבור של אנטישמיות מוסלמית לאנטישמיות של השמאל האירופאי רואים היטב בהפגנות נגד ישראל. רק בתנועת ה- BOYCOT אפשר למצוא ציבור לבן ו"משכיל" שצורח לצד אספסוף שמאמין בפרוטוקולים של זקני ציון ססמאות של שיתוף ואחווה, ישראל=אפרטהייד. צה"ל= נאצים. הלאומנות המקומית קיבלה תאוצה כשאנשים החלו להבין שקיים פער בין מה שהתקשורת והחוקרים מספרים למציאות שהם פוגשים.
האמונה עיוורת.
מי ימנה את כמות ומימדי ההפגנות באירופה נגד העריצות (מודרנית?!) והברבריות במדינות ערב שמתקיימות לעומת שלל האירועים, כנסים והפגנות נגד ישראל. בינתיים, הזעם והצער על רבבות המתים בסוריה מוציא פחות אנשים לרחובות מתעשיית דורא, מהחדר שיוחנן הקים במעלה מישמש לטובת הבן שהתחתן. מי מבין המיעוטים שורף דגלים של מדינת ישראל וארה"ב בהפגנות- הוויאטנמים? מה שמחבר בין השמאל הנאור למחאת האסלאם הוא לא חמלה והומאניות, מדובר באנטישמיות. בהתנשאות דתית הדוגלת בשלילת אורח החיים של האחר בשם אללה.
אהבתיאהבתי
אז מה אתה מסתתר מאחורי "מחקרים רציניים"?
אהבתיאהבתי
מה זאת אומרת? אני לא מאמין בניתוחים על בסיס מנטליות (כלומר ניתוחים המבוססים על אמונות, דעות קדומות, סטריאוטיפים והתרשמויות) אבל מאמין בהחלט שאפשר ללמוד ממחקרים אקדמיים ובדיקות סטטיסטיות.
אהבתיאהבתי
המציאות יותר מורכבת ממה שתיארת.
צרפת קלטה מליוני מהגרים מדרום מזרח אסיה ובמקביל מליוני מהגרים ממדינות ערב.
הראשונים התגברו על הקשיים והגזענות נטמעו בכל שדרות החברה ואין בהם גורמים רדיקלים האיימים על "צרפתיות" החברה/מדינה.
לעומת זאת בקבוצה השנייה מרביתם נטמעו אולם חלק לא קטן בכלל נדחק לשולי החברה.
אהבתיאהבתי
http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/story/2008/04/28/ST2008042802857.html
אהבתיאהבתי