קו 841, הסוף

yediot28.3.14haaretz28.3.14
מעריב - 28-3-14מקור ראשון 28-3-14
יום החופשה של הבלוג. פכים קטנים וחביבים.

Echo & The Bunnymen – The Killing Moon
לקראת המסיבה של 30 שנה לחדשות, שתיערך בשישי הבא, אני חוזרת ל-1984.

בהקשר אסוציאטיבי נגררתי ל-1979 ול-Killing an Arab של ה-Cure.
בלי לגגל, לאיזה יצירה קאנונית מתייחס השיר (התשובה אסורה על הקפטן ועל אורן ועל בני משפחותיהם. למה לא הזכרתי את שועלן? כי זה לא תחום ההתמחות שלו. אבל אם אני טועה, סליחה)?

שולה ואהוד

יורי ילון בישר"ה במפגן חיבובים לוהט את שולה זקן, המזכירה הנבגדת שהחליטה להפוך את הקערה על פרצופו של הבוס לשעבר.
הכותרת בכפולת 2-3 בידיעות: "המפץ הגדול".
כותרת להפניה לטור של ברנע: "שולה ואהוד כבר לא".
ברק רביד גידי וייץ בטור מעניין מאוד, המתאר את נבכי הנפש והעדויות של זקן עם המשפט הלא מאוד מחמיא, "הבובה יורדת מהחוטים".
רויטל חובל על התסבוכת המשפטית. השופטת ברכה אופיר־תום:

לעתים אנחנו שוכחים את הערך האחד והיחיד – האמת מעל הכל, במיוחד בבית המשפט. משפט, כל ייעודו הוא לרדת לחקר האמת.

מה לבית משפט ולאמת?

סילבן שלום

"המשטרה בודקת אם הוטרדו נשים נוספות", כותרת ענק בידיעות ע' 4.
"המשטרה קיבלה מידע בו מעורבים לכאורה אישה אחרת והשר סילבן שלום" (הארץ).

אלדד יניב שוב מצונזר

הטור השבועי של אלדד יניב בסדרה פניית פרסה, שעלה אתמול לאוויר, הוסר אחרי שעות ספורות.
הטור, העוסק בשיטת החיסולים של בנימין בן אליעזר, נמצא במטמון גוגל. יניב גם העלה אותו לפייסבוק.
בפעם הקודמת שיניב כתב עליו נשאל פואד מה יש לו לומר על הדברים ותשובתו הייתה שהם לא ראויים להתייחסות.
הפעם הקודמת בה הוסר הטור של יניב מוואלה הייתה בסוף ינואר, ויניב עסק בדורסנותו של אהוד ברק.
הטור הוחזר אחרי שבוע, לא לפני שינון מגל נתן הסבר אווילי במיוחד שהסיבה לכך היא חוזים לא חתומים. איש לא עימת אותו עם תשובתו המופרכת. מעניין מה תהיה התשובה בעניין הטור הנוכחי.

עובדים זרים

אור קשתי ועידו אפרתי בכתבה שלא יכולתי להפסיק לקרוא (למרות שאני ביום חופשה, דא) על מותם המסתורי של עובדים זרים ממזרח אסיה בישראל.
נתקעתי שם על תיאורו של ד"ר חן קוגל, מנהל המכון הפתולוגי.

תסמונת המוות הלילי הפתאומי נפוצה בקרב גברים במדינות מזרח אסיה. גבר הולך לישון ומת באופן מסתורי מבלי שניתן למצוא שום סימן בנתיחה שלאחר המוות. לדברי ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית באבו-כביר, הרגעים שלפני המוות מלווים בסיוטים בהם מכשפה או שד יושבים על חזהו של האיש. זהו מוטיב פולקלוריסטי שנקשר בתסמונת. "ביפן קוראים למכשפה 'פוקורי', אצל הפיליפינים זה 'בנגנגנט' ובתאילנד לאי־תאי'", אומר ד"ר קוגל.

תוספת: חשיפה ראשונה לסיפור הייתה בכתבה של רונן ברגמן על ד"ר קוגל ב-7 ימים בתחילת החודש.
yamimronen7.3

פוקורי? תוספת: כן.
משהו אחר לחלוטין (מתוך "נוריקו סאן הילדה מיפן")
pokuri

קו 841 כבר לא

וויי וויי, הרסה אותי הידיעה במקור ראשון (יאיר קראוס): קו 841, איתו נסעתי במשך שנתיים מפ"ת לרמה"ג, יותר נכון למצ"ח גדות שמול קיבוץ גדות, התבטל, יחד עם הבסיס שנהרס (כך ראיתי לפני כמה שנים). אוי.
841

פעם היה תסכית רדיו שנקרא "קו 841 נוסע צפונה צפונה". אם יש למישהו עוד פרטים עליו אשמח להביא.
(לא קישורים בהם מאוזכר התסכית במילה או בשורה).
עדכון, ראשון, 14:35
איתמר לוי, כמובן:

מהבוקר מתקשרים אלי אנשים להודיע לי כי קו 841 כבר לא נוסע יותר צפונה צפונה… הכול החל בשנות ה-80'. מישהו התקשר אלי מגלי צה"ל וביקש לפגוש אותי. הוא לא היה מוכן לספר לי במה מדובר. היה זה זמן קצר לאחר שפרסמתי את ספרי הראשון 'זליג מיינץ וגעגועיו אל המוות'. נפגשנו בבית קפה ברח' דיזינגוף. הוא הציג את עצמו כפנחס עידן, ראש מחלקת האומר. הוא הודה בפניי שהם פנו לסופרים מוכרים יותר לפני, אך איש מהם לא היה מוכן להיכנס להרפתקה הזאת. במה מדובר, ניסיתי להבין. פיני סיפר לי כי מפקד גלי צה"ל נחמן שי, חזר מביקור בארצות הברית, עם רעיון ששמע שם: סופר הכותב את ספרו עבור תחנת הרדיו, ומקריא קטעים ממנו במשך הכתיבה. לא יכולתי לסרב לאתגר כזה. אחרי כמה ימים באתי עם הצעה לכתוב רומן-רדיו אשר יהיה מורכב מ-52 מונולוגים של נוסעי קו אוטובוס 841, בנסיעה אחת ארוכה ארוכה מתל אביב לקרית שמונה. הרומן שודר במשך שנה, כאשר כל שבוע אני כותב ומקריא את סיפורו של נוסע אחר באוטובוס. כאמור, היום נודע כי 'אגד' החליטה שקו 841 לא ייסע יותר צפונה צפונה…

יש עורכים בבית?

בשער ידיעות יש הפניה לידיעה נרחבת למדי על ממצאי תחקיר מותו של סרן טל נחמן מאש דו"צ לפני חודשיים. בידיעה (יוסי יהושוע) אין שום תזכורת להשתלשלות המקרה. לא, הקוראים לא זוכרים, והיה צורך אקוטי לתקצר את האירוע בכמה משפטים.
דיווח מוקדם בוואלה. ברור שכשמדובר בידיעה ברשת אפשר ללנקק לתזכורת וזהו. פריבילגיה שאין עדיין לעיתון מודפס.

צרות בכותרות

mivhan

"קומות של מבחן"?

משתכשכים בביצה

מי נגד מי. ג'ודי. רביב. נחמה. עמוס. דרור. נוני ותרצה אתר. פנו את השבת. 6,300 מילה. מיברג, מאחוריך. סליחה, ביג טיים לפניך:).

ובינתיים במעריב: עיתון באילוז':
lekoreinu28.3
וגם: "הליך הקפאת ההליכים"? מה יהיה? אין מי שיכתוב בוקסית מושלמת?
תזכורת לקודמת:
koreimaariv

לפני פיזור

מה יקרה אם כל מזכירות אנשי השררה יפתחו את פיותיהן? מי יישאר מחוץ לכלא?

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שישי קצר, שערים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

66 תגובות על קו 841, הסוף

  1. שועלן הגיב:

    הגעתי לזה דרך בינג. את הפרס בבקשה.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      אני לא נעלבתי, אבל אם הייתי עו"ד, הייתי ועוד איך.

      אהבתי

    • velvet הגיב:

      1. למה אתה מתחכם למה. שום פרס.
      2. אתה צודק בעניין עו"ד, אלא שהוא נעלם מרדאר הטקבוק. אז אני מתנצלת.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        1. it's in my nature (מאיזו יצירה קאנונית בלי לגגל ו/או לבנגבנג?).
        2. הוא לא נעלם לגמרי מהרדאר, Inmarsat איתרו אותו לאחרונה בארכיון מעריב לנוער עובר על כל מדורי על בנים ועל בנות בניסיון להוכיח את תזת הדוקטורט המהפכנית שלו הטוענת לקיומו של מצב שביעי של יחסי תן וקח מיניים.

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        העקרב והצפרדע? זה הגבול העליון של יצירות עבורי

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        כן, אבל באיזה יצירה קאנונית עשו בזה שימוש כמוטיב מרכזי.

        אהבתי

      • נערתי שחיבבה עוד מימי התיכון את הז'אנר הפרנסואי -אקזיסטנציאליסטי הפצירה בי להכיר את הקאנונים של התקופה האהובה עליה. עוד עשרה ספרים לטיפוח הזוגיות והעמקת הקשר, ליונה זה נשמע סביר. מאז הספרים שלנו מסודרים במדפים נפרדים ואני שומר מרחק סביר מיצירות שאחרים הגדירו כ"קאנוניות".

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        למה אני לא מופתעת.

        אהבתי

      • כי אין לך כסף לניתוח פלסטי ואת מנתרת למסקנות כמו חוקרת מתחילה. לשיטת היונה יצירה קאנונית נמדדת במשך הזמן שהיא מביאה תועלת ולא קשורה לחומר שמבקרי ספרות קולנוע מוסיקה בוחרים להלל. טרנדים באים והולכים ובטהובן עדיין ממיס לבבות.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        ניתוח פלסטי? מאיזה סוג?
        מה אכפת לי ממבקרים אלו ואחרים? אני מדברת על יצירות שטלטלו את העולם שלי כנערה, ושבלעדיהן לא הייתי מה שאני היום.

        אהבתי

      • אין ויכוח על החוויה הסובייקטיבית שלך או של אחרים אלא רק על ההגדרה הקאנונית. לא מאמין שמישהו יזכור את "הוורהולים" למינהם בעוד מאה שנה למרות שמבקרי האומנות הגדירו אותם כגאונים.

        אהבתי

      • הכוונה לתופעת הגבות המוגבהות שנגרמת מניתוח פנים. נפוץ בקרב המעושרות של רמת אביב והבלייניות הכבדות של קניון בת-ים.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        למען הבהרה, היצירה שאני מדבר עליה אינה דווקא ספר, ולא באמת קאנונית.
        הרמז הוא שבניגוד ל-boys של הקיור שלא בוכים, ה-boy שלי שמאותו הז'אנר דווקא כן.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        לא מופתעת מהיון, זוגתו והספרים. לא ממך.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אני מבין בשרשורים ולא חשבתי אחרת.
        ממני לא היו לך ציפיות בכלל 😦

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        כי אתה לא ב-zone הזה, הסברתי והתנצלתי מראש

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        יש לי כלל בחיים, ואני מציע לך לאמץ אותו גם.
        כשאני צודק אני לא מתנצל.

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        השועלן מדבר כמובן על השיר "משחק הדמעות" של בוי ג'ורג' 😥

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        על הסרט, אבל כן.

        אהבתי

  2. דעה בע"מ הגיב:

    איפה רוחמה אברהם כשצריך אותה?

    אהבתי

  3. שועלן הגיב:

    pokkuri זה גם אונומטופאה לקבקבים, וגם שם הסינדרום (ועוד קישור).

    אהבתי

  4. חייל זקן הגיב:

    מכשפה או שד יושבים על חזהו של האיש.

    כשקראתי את המשפט הזה ישר התחלתי לדאוג לביבי, איך הוא צולח את לילותיו? גיגול מהיר הרגיע אותי, ביבי עובר חודש מהחלומות.
    הופעה במצב האומה, אובמה חוטף מפוטין ומתקוטט עם בוגי, לפיד מוכיח למה לא קיבל תעודת בגרות, אולמרט, אשכנזי וסילבן על השיפוד. אח, אח, אח, אם רק היו מדביקים איזו פרשייה קטנה לבנט זה היה חודש מושלם. קינג ביבי…

    אהבתי

  5. חייל זקן הגיב:

    הטור של יניב מפורסם אצל יואב יצחק. הפעם יש שם בשר:

    כמה כסף בדיוק הרוויח בן-אליעזר כמתאם פעולות צה"ל בשטחים, בשנות השמונים, כשהיה גם במדים וגם יבואן פרטי של רכבים ובעלים של חברה שמכרה מכוניות יפניות עם בלעדיות ו"מבצעים מיוחדים", לתושבי השטחים.

    אהבתי

  6. שועלן הגיב:

    מה יקרה אם כל מזכירות אנשי השררה יפתחו את פיותיהן? מי יישאר מחוץ לכלא?

    זה מזכיר לי את ששת המצבים הקלאסיים:
    אתה מבקש שהיא תפתח את הפה והיא סוגרת – לא קרה כלום, מקסימום דפיקה קלה בכנף.
    אתה מבקש שהיא תפתח את הפה והיא פותחת – החיים שלך השתנו 🙂
    אתה מבקש שהיא תפתח את הפה והיא פותחת ואז סוגרת במפתיע – החיים שלך השתנו 😦
    אתה מבקש שהיא תסגור את הפה והיא פותחת – דיפולט.
    אתה מבקש שהיא תסגור את הפה והיא סוגרת – כבר לא מייצרים כאלה.
    אתה מבקש שהיא תסגור את הפה והיא סוגרת ואז פותחת במפתיע – אתה הולך לכלא.

    אהבתי

  7. גלית א' הגיב:

    1. הזר.
    2. סרן טל נחמן נהרג מאש דובר צהל?

    אהבתי

  8. עניין השיטור כמעט וחמק מעיני.

    איתו נסעתי במשך שנתיים מפ”ת לרמה”ג, יותר נכון למצ”ח גדות שמול קיבוץ גדות…

    האם צדת חיילים פרועי שיער, נהגי בוס שהכבידו רגלם על הדוושה, חקרת מגדלי קנאביס בבסיסים, ארבת לעריקים באישון לילה?
    -די ספרי, המתח בלתי נסבל.

    אהבתי

  9. velvet הגיב:

    האם ההבדל בין מצ"ח למ.צ חמק ממך כמו ניואנסים תהומיים רבים אחרים;)?

    אהבתי

  10. עו"ד הגיב:

    בלי לגגל, לאיזה יצירה קאנונית מתייחס השיר

    נוהג בעולם שמידע שמגיע אליך באמצעות גוגל מוציא אותך מקטגוריית "החכמים הנבונים" ומעביר אותך בחטף לקטגוריית "זו לא חוכמה". במקרה זכרת – אתה גאון, חיפשת במנוע – אתה מהבול או למצער אתה – כולה – יודע לחפש.
    אין מה לעשות, הגישה דלעיל, הגם שהזויה, שרירה וקיימת ואין טעם לצאת נגדה.

    אלה שהבינו זאת היטב (חוץ ממני כמובן) היו בעלי המנוע המפורסם בעולם. אתם יושבים בפאב, נניח, או שרועים על שטיח פרוות נמר סינטטית באיזה צימר בצפון, או השד יודע, והיא שואלת שאלה תמימה, כביכול תמימה: היכן משיקים הקיור ואבנר גדסי בלילה? היא רוצה לדעת אם אתם נבונים או מהבולים, זה לגמרי ברור.
    יש מצב שתדעו את התשובה? כמובן שלא, בשביל זה צריכים עורכי דין, ואתם כידוע לא. אז איך יוצאים מהעניין בכבוד? אתם יכולים לרוץ לנייד ולהתחיל לחפש או לשלוק את המחשב השולחני שהבאתם מהבית לצימר כי אתם גיקים שזה נורא, אבל האפקט אינו אותו אפקט, וכאן נכנסת לתמונה חטיבת המחקר החצי סודית של גוגל שנקראת, כמה מפתיע, google x (לא המצאתי, זה המצב) שפיתחה את עניין המשקפיים ה – google glass. את שואלת היכן משיק גדסי לקיור בלילה? אה, מה הבעיה, אתה מפלבל פה ומפלבל שם, מרוויח לשנייה זמן ועולה על התשובה "הגברים לא בוכים" כמה פשוט. יש לך משקפיים זה נכון, אבל זה בגלל שאתה קורא הרבה והאגדה שזה גורם לקוצר ראיה עדיין תקפה. אז לא תעיף 1500 דולר כדי שהיא תחשוב שאתה חכם ופיקח? תעיף. זו הסיבה המדויקת שבעלי גוגל שוחים בכסף ואתם לא. הם מבינים אתכם הרבה יותר ממה שאתם מבינים את עצמכם.

    אהבתי

    • שועלן הגיב:

      כעיקרון אני נוטה להסכים שכיום יכולת כריית מידע לא פחות חשובה
      מידע נרכש (ואולי כבר יותר), אבל ספציפית לדוגמא שהבאת נראה אותך מוצא בגוגל תשובה שאינה הדף הזה.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        ואיך לא הכנסת למשוואה את הילארי סוואנק.
        והנה שאלה נוספת לגאונים בלבד – באיזה שכונה פגשנו אותה לראשונה.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        אני לא נגד כריית מידע ועושה זאת בכל דקה נתונה.
        אני גם לא מעריצה גדולה של חידוני טריוויה, אם בטעות עלה הרושם.
        אבל נשאלת השאלה מה אתה עושה עם המידע שכרית, חוץ מלקשור אותו יפה בסרט ההיפרלינק. מה הלאה? אתה מטמיע אותו? חושב שלא צריך להטמיע? אולי פרטי המידע האלו שכרית צריכים להישאר אצלך איפשהו? האם בעוד חודש תדע אותם? האמירה שלי "בלי לגגל" מתייחסת בדיוק לעניין זה, החשש ממוחות חלולים. זה לא שאני בעד ללמוד את שירת הים בעל פה בכיתה ה' ועוד מיליון טקסטים, אבל משהו צריך לשקוע, כדי שתוכל להשתמש בו בעתיד, לעשות קישורים, חיבורים, לנתח אירועים, מצבים, וגו' בכל נושא שבעולם כמובן. ברור שהטכנולוגיה עושה לכאורה את הכל קל יותר. ועדיין צריך לחשב מחדש איך מכמתים ידע. ואם מישהו מקוראי הפוסט או התגובות יקרא בסופו של יום את הספר, או יקרא עליו, או יסתקרן או מה, דייני.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        זה אלי, לעו"ד או לשנינו?
        אני דווקא המחשתי לעו"ד בצורה גאונית (אמיתית הפעם) כמה גוגל הוא עדיין כלי מוגבל לחידות מהסוג שהוא נתן.

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        1+

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        אצלי העניין פשוט, ידע כללי שיש לי אני מאמת ובודק בעזרת המחשב*, ווכן רק מחדד ומנקה מטעויות. למשל זכרתי שהצפרדע והעקרב הופיעו גם אצל אורסון וולס, אך ללא בדיקה הייתי חושב על ז' זה זיוף ולא מר ארקדין.
        מחשב לא מסייע לנחש את כוונת השועלן, הנחתי שהתייחס לסרט. למרות שהופיע ביצירות טלוויזיה מהקאנון של שועלן: הסופרנוס ובנות גילמור.
        וכמובן בקאנון הגדול מכולם WoW.
        בכלל החלק של הרפרורים בתרבות הוא האהוב עלי בויקפדיה באנגלית.
        *למשל על הוריה של ולווט היה לבדוק את המקור לשם הלהקה, ואת פרוש הסלנג של ולווט, שגם הם פרטי ידע די מוכרים. אך מה לעשות שם לא בוחרים אלא סוחבים במעלה החיים.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אתה באמת מכיר רק את השיר ולא את הסרט?

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        חה, נראה לך? לא ממש את השיר, יותר את הפרסומת איתו. 🙂

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        זה שיר של ace of base, מצחיקול.

        אהבתי

      • לירון הגיב:

        אני פגשתי אותה בברלי הילס, לא יודע איפה גוגל פגשו אותה. אם גם אתה זה כנראה נותן חסם לא רע על הגיל שלנו.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        IMDB פגש אותה עוד הרבה קודם, אבל אכן כן.

        אהבתי

  11. captain beefheart הגיב:

    המשפחה כולה מצפצפת על האיסור שלך. הם גם הסמיכו אותי לומר: אין לנו שמץ של מושג 🙂

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      אין מילים.
      תביא לי את אורן. שיסיר מלתעות מהעורף של מיילי לרגע.

      אהבתי

      • שועלן הגיב:

        אם עוד לא הבנת מכל המלחמות מיברג, הקפטן הוא אמריקנולוג, לא פרנקופיל.

        אהבתי

      • velvet הגיב:

        חשבתי שההשכלה המוזיקלית שלו נרחבת והוא מכיר רפרורים והקשרים.
        אבל אולי הבעיה עם ה-Cure היא שהם בריטים.
        חוץ מזה יש לנו זוכה אמיתית, גלית א'. תודה לאל.

        אהבתי

      • שועלן הגיב:

        במוזיקה אני בטוח שהוא מכסה גם את האי הבריטי, כי זה די בלתי נפרד (במיוחד בתקופות ההן).
        אבל אני מעריך שלצלוח את התעלה זה כבר לא בסקופ.

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        בטח שצולח.

        יש צרפתים תותחים במוזיקה. הקולנוע שלהם גדול עלי. יותר מדי זרמי תודעה בשחור לבן. כנראה אני סתום 8)

        אהבתי

      • captain beefheart הגיב:

        אין שום בעיה עם זה שהם בריטים. הכי קיור בשבילי זה

        אהבתי

      • אורן הגיב:

        חשבתי שזה ידע נרחב (כולל העובדה שנאסר לשידור למרות שהכותרת מתייחסת ל"זר").
        אני מניח שקאמי השפיע דווקא על טיילור סוויפט. "המיתוס של סיזיפוס" הוא מדריך הזוגיות שלה.
        ואגב שועלן טועה, הסולידי הוא עדיין סמייליסרק.
        🙂

        אהבתי

  12. שועלן הגיב:

    Standing on the beach
    With a gun in my hand
    Staring at the sea
    Staring at the sand
    Staring down the barrel
    At the arab on the ground
    I can see his open mouth
    But I hear no sound

    I'm alive
    I'm dead
    I'm the stranger
    Killing an arab

    I can turn
    And walk away
    Or I can fire the gun
    Staring at the sky
    Staring at the sun
    Whichever I chose
    It amounts to the same
    Absolutely nothing

    I'm alive
    I'm dead
    I'm the stranger
    Killing an arab

    I feel the steel butt jump
    Smooth in my hand
    Staring at the sea
    Staring at the sand
    Staring at myself
    Reflected in the eyes
    Of the dead man on the beach
    The dead man on the beach

    I'm alive
    I'm dead
    I'm the stranger
    Killing an arab

    היצירה הקאנונית היא כמובן "הדו"ח לשנת 2013" מאת ש. שתיקה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s