פוסט אורח/ מקור ראשון הוא לא נייקי

מתוך "נגד הרוח", המדור של אמנון לורד ב"מקור ראשון"

אני מניח שכבר מזמן לא נשמע באוויר המושג בעלות צולבת כמו בימים אלה. גם לא המילה "מיזוג" וגם לא "השפעה עמוקה על העיתונות הכתובה". כל המושגים המפוצצים האלה לא הועלו בהקשר של איי.די.בי ודומיה, גם לא בהקשר של הדואופול הבנקאי. אלא בהקשר של מקור ראשון

כן, רבותיי, יש סכנה. סכנה איומה. רוח רפאים מהלכת על פני ישראל. רוחו של מקור ראשון. והסכנה החמורה היא שהעיתון ישרוד. שיהיה לו עתיד. לכן בתפר שבין החלטת בית המשפט לאשר את עיסקת רכישתו לבין אישור ההחלטה על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, חשו גורמים שונים, אנשי שמאל מן הסתם, הנתמכים גם על ידי אנשי ימין אינטרסנטים, כי יש הזדמנות לחסל אחת ולתמיד את העיתון. הרי יש אפשרות שלמען חופש הביטוי ולמען הפלורליזם בתקשורת הישראלית החופשית כל כך, יוחלט בפורום המצומצם לסגור עיתון אחד. מה יש? יש מספיק עיתונות כתובה וכבר חילקנו את הדעות שווה בשווה. אז אויס מקור ראשון, ואל תבלבלו לנו את המוח עם מקומות עבודה. בכל יום שגורלו של עיתון נחרץ מושלכים לרחוב מובטלים. אז מה זה כמה עיתונאים ושאר אנשי הצוות התומך בעיתון?

מי ומי? מי שהתחיל בהרמת הקמפיין נגד מקור ראשון הוא כמובן המגיש הוותיק מגלי צה"ל, רזי ברקאי. הוא השמיע שוב ושוב את האמירה של אחד הפוליטיקאים נגד ישראל היום, כי זהו פרבדה. לאחר מכן הכניס ברקאי לממונה לשעבר דרור שטרום מלים לפה: "אז לו אתה עכשיו הממונה על ההגבלים העסקיים אני מבין שהעיסקה הזאת לא עוברת את מפתנך". מה שהביא יותר מאוחר את אחד מעורכי מקור ראשון לכנות באוזניו של ברקאי את גלצ, "פרבדה של השידורים".

אם בהתחלה, כשמקור ראשון נראה על סף סגירה שמענו כמה פעיות חסודות על הצורך הדמוקרטי הבהול לשמר את קיומו, הרי כל זה נדם כאשר התברר שיש ביקוש למקור ראשון וקיומו עשוי להיות מובטח. לי אמר איש שמאל די רדיקלי ודי בחדשות כל הזמן, כי מקור ראשון הוא "פנינה תרבותית. זה בכלל לא שאלה של דעות. אין שאלה שחייבים להשאיר את העיתון בחיים".

בחיים אולי, אבל בתנאים שלנו. כלומר של הברנז'ה בעלת הנטיות הטוטליטריות הממונה על חלוקת שוק הדעות. יש שוק הון, אז יש גם שוק דעות. אף פעם לא העליתי בדעתי שמישהו יקח את המושג הזה כפשוטו ויעביר אותו לטיפול בירוקרטי. וכך, בפרק הזמן של ההתלבטות הבירוקרטית ערב החג, האם להתיר את קיומו של מקור ראשון או לגרום לסגירתו, פורצים מומחי תקשורת כמו פרופ' דן כספי וח"כ אחמד טיבי. גם טיבי כבר זעק בכנסת כי "שלדון אדלסון קונה את כל התקשורת שלכם".

ראש – או ראשת – פרויקט הרפורמה בתקשורת, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה לסוכנות JTA כי רכישת מקור ראשון "מרכזת את שוק התקשורת, וזה רע לתוכן, אבל לא צריך להתאבל על זה… השוק בישראל מאוד קטן… היה ברור שאחד מהם (מהעיתונים הגדולים) צריך להיסגר". מומחה תקשורת בשם תמיר שפר מהאוניברסיטה העברית גרס שיש סכנה שכל כלי תקשורת שייקלע לצרות יפול לידיו של אדלסון.

מה שמעניין כאן זה היחס החומרני לחלוטין של המומחים השונים לכל הנושא המופשט של "דעות" ו"מצפון". לפי התפיסה הרווחת בקרב אחדים מהממונים על חופש הביטוי ושוק הדעות, אם פירמה מסוימת רכשה את כלי התקשורת שבו אתה עובד, אתה תמכור את דעותיה של אותה פירמה. כמו חברת נייקי. אם נייקי רוכשת כמה חנויות נעליים, הם מן הסתם ימכרו בעיקר נעלי נייקי. כך גם העיתון. מדובר בחנות. וכל הכותבים והעורכים הם אנשי מכירות, לפי התפיסה הכספית והברקאית, ולכן הם ימכרו את מה שהבעלים רוצה שימכרו. זו כמובן השקפה נמוכה מאוד על העיתונות והעיתונאים בישראל. לא שמעתי שמישהו פקפק בעיתונאים שנמצאים בבעלות חלקית של מו"ל זר בעל עבר מפוקפק.

נקודה למחשבה: הבעלות היא שיטה ישנה למי שמתכוון להשפיע ישירות על "שוק הדעות". השיטה האפקטיבית היום היא שיטת הרשת: עיתון הארץ, והעיתון המתחרה הגדול, ויחד עם שניהם ערוץ 10, גלצ, רשת ב' ועוד אינם נמצאים כידוע בבעלות אחת. אז למה הם מזמרים בקול אחד? למה האפינגטון פוסט ודיילי ביסט וניו יורק טיימס ובוסטון גלוב, טיים מגזין וגארדיאן וכן הלאה, כולם כותבים אלף מאמרים ודיווחים בקול אחד, מקסימום הרמוניה של שני קולות?

אותי למשל הזמין פעם עמנואל רוזן, כשעוד רכב בפסגת השחץ לדיון בתוכנית תקשורת על ערוץ 10. הכנסת הואשמה שהיא סותמת פיות. סגירת ערוץ 10 היא קץ הדמוקרטיה. וזאת למרות שהכנסת פעלה על פי חוק. העזתי להגיד שאומנם אני בעד ערוץ 10, אבל התנהלות הכנסת אינה חבלה בדמוקרטיה. אני מניח שאם מישהו יחליט לפטר את רזי ברקאי תקום זעקה נוראה על סתימת פיות. אבל את מקור ראשון צריך לסגור. הצלתו בידי איל הון היא סכנה לדמוקרטיה, וסמכו על סמוך: הוא כבר ימצא את הסעיף הדמוקרטי שמאפשר בשם עקרונות הליברליזם להשליט רודנות מזן כזה או אחר. זה בוודאי לא יקרה, אבל הרצון של רבים שזה כן יקרה הוא חזק מאוד.

כדאי גם לשים לב להתנהלות מועצת העיתונות – או שמא חוסר ההתנהלות – בעניין מקור ראשון. מועצת העיתונות תצא רק לעזרתה המשפטית של אילנה דיין כאשר היא בצרות. אבל היא מנועה מלנקוף אצבע כאשר חרב הסגירה בידי פקידות ממשלתית מאיימת על עיתון מודפס.
אמנון לורד

ולווט מעירה ללורד

1. אכן מעניין יהיה לראות אם בעל הממון לא יכפה את עצמו על דעות כותבי העיתון. ישר"ה הוא עיתון המדברר את אדלסון ואת מי שהוא תומך בו, הבוס הגדול. גם כשצריך לספר על תרומות ומפעלות הדון אדלסון, או על חברות של רעייתו, הד"ר מרים אדלסון, או עליה עצמה, מפנה העיתון שטחים נרחבים לכך. גם כשצריך לנאץ את אובמה, או לחבב או לא לחבב אישים אמריקאים אלו ואחרים, אפשר להרגיש את כפתו הכבדה של אדלסון בעל הממון. אז למה חושב לורד שגורלו של מקור ראשון יהיה שונה?

2. לא "פקידות ממשלתית" מאיימת על העיתון, אלא בעל העיתון, שב"צ, שגרר אותו לתהום בגלל ההרפתקה המפוקפקת שגורלה היה ידוע מראש, מעריב. למה לא להתלונן עליו?

3. כשלורד כותב "מה שהביא יותר מאוחר את אחד מעורכי מקור ראשון לכנות באוזניו של ברקאי את גלצ, 'פרבדה של השידורים'", למה הוא לא כותב שהוא זה שאמר לברקאי את המשפט הזה? זה לא המקום לצניעות.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על פוסט אורח/ מקור ראשון הוא לא נייקי

  1. דייקן הגיב:

    יש סכנה. סכנה איומה

    לא.
    עם כל הכבוד לעובדי 'מקור ראשון' ו20 קוראיו במגזר, אין פה סכנה אמיתית או איומה. אולי לכם כן, לצערנו, אבל לא לדמוקרטיה ואו לתקשורת הישראלית.
    'מקור ראשון' הוא לא מעריב, וכמו שכתבת יפה בכותרת, הוא גם ממש לא נייקי, אז תרד מהעץ.

    אהבתי

  2. roni הגיב:

    ההשלטות של אילי הון על אמצעי תקשורת היא סכנה והוּכחה בכל העולם המערבי. היא לא סכנה איומה, כי עם כל כספו, שלדון אדלסון לא יכול להשתלט על כל אמצעי התקשורת. אבל המגמה שהוא (ודומיו) יוצר היא של שיתוק והעלמת אמצעי תקשורת אחרים במידה בלתי סבירה. זאת סכנה, וכל הנימוקים נגדה הם תירוצים.
    עם זאת, ברור לי שחוק לא יעצור את אדלסון – לא בארץ ולא בארצות הברית. האמצעים למאבק למען תקשורת חופשית הם שונים. תקשורת חופשית צריכה להיות משמאל, מימין ומכל צד של הציבוריות הישראלית.

    אהבתי

  3. נקדן הגיב:

    מקור ראשון לא חשוב במיוחד מבחינה חדשותית, ולכן בעלות אדלסון לא ממש מסוכנת.

    מקור ראשון חשוב תרבותית דווקא, כבית לדעות בתחום הרוח – מודרניות ופוסט מודרניות, מחייב ובית ועד שג״ר (מוסף שבת) או לדור הסרוג והצעיר מהבני״ש המפוכח ועד הלייט (מוצ״ש).

    הפן הזה לא ממש מעניין את אדלסון, אבל חשוב מאוד שיישאר לו פתחון פה, אחרת יישאר רק בשבע-חינמון (די מוצלח ביחס לישראל היום) שהוא נציג של היריב התרבותי במגזר, זרם החרד״ל.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      למה קנה את העיתון? מתוך פילנתרופיה?

      אהבתי

      • נקדן הגיב:

        השאלה אינה למה קנה, השאלה היא מה הסכנה.

        בעלות אדלסון במקור ראשון (להבדיל מבעלות שלו על ידיעות למשל) פחות מסוכנת מאשר נותנת חמצן לשופר תרבות בלי תחליף.

        אהבתי

      • הומר סימפסון הגיב:

        עבור צרכן העיתונים הסביר, ניתן לדלג על הבירבורים של מתי טוכפלד, גונן גינת, דרור אידר ודומיהם.
        מה שנשאר זה מס' עמודים/ידיעות לא מבוטל שבו כתבות עיתונאיות ראויות.
        החשש שמתי טוכפלד יצליח לגרום למישהו לחבב את נתניהו הוא פשוט מגוחך וממעיט מערכם של הקוראים.

        אהבתי

  4. מתוך המערכת הגיב:

    סליחה, אבל כדאי לחדד את העובדה שמשום מה אמנון לורד לא חידד: שלמה בן צבי הוא איש מסוכן ואיום שהלין שכרם של מאות עובדים במשך כל תקופת כהונתו כמו"ל ולא רק עכשיו.זה איש שכפה את עצמו ואת דעותיו על העתון, שמינה את עצמו להיות עורך ראשי בלי להבין דבר וחצי דבר במקצוע. אין צורך לשמוח לאידם של עובדי מקור ראשון, אבל לורד מעיד על כך שהוא שייך למיוחסים שזכו לקבל את כספם רוב הזמן בזמן, לעומת עובדים אחרים שבן צבי זלזל בצורה איומה. כן, אין להכחיש, יש בעייה בכלי התקשורת בישראל, התקשורת מוטה מאוד וקשה להפריד בין ווינט, הארץ, מעריב הקודם וכו',אבל אסור שמקור ראשון יהיה השופר של איל ההון מה שמו, של ישראל היום

    אהבתי

  5. אלי הגיב:

    בעלות על עיתון משנה את התכנים גם אם המו"ל החדש אינו אומר מילה.
    העורכים והכתבים יודעים מהי רוח המפקד ומשתדלים להשביע רצון.

    אני מנחש שאדלסון אינו מעביר הוראות לכתבי ישראל היום לתמוך בנתניהו ושמוזס אינו מעביר הוראות לכתבי ידיעות לדפוק את נתניהו אבל העובדים יודעים מה רוצה האיש שחתום על הצ'קים שלהם ונשמעים לרוח המפקד.

    ובלי קשר, מקור ראשון הוא עיתון איכותי, יהיה חבל לראות אותו נסגר.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s