בלי עין רעה

 

yediot23.1.15haaretz23.1.15

isra23.1.15maariv23.1.15

זה צריך להיות יום חופשה של הבלוג, אבל לא יכולתי להתאפק.

♦ שלוש הדקות הכי טובות של סתיו שפיר. כבוד.

♦ אוי. סייד קשוע חזר:(.

♦ המשך פרשת סטטוסים מצייצים: פייסבוק הגבילה את החשבונות של הזוג אבי לן ועדי בנטוב לן.
המשמעות: הם לא יכולים לפרסם סטטוסים יותר.

משתכשכים בביצה

גאולה2

הוא והיא: איילה חסון ויונה ויזנטל.

העין השביעית, ynet ואני

♦ נחשפתי להתקוטטות בין העין השביעית ל-ynet ונדהמתי.
זה הקטע ב-ynet ובו בקשה מהעין לחשוף תקציב, משכורות ותפקידים.
וזו התגובה המיידית של העין.
מה שהרס אותי בה זו ההתייחסות של כותבה לפניית ynet. בעיניו, מייל באמצע הלילה הוא בגדר "הטרדה". מה?

…נראה כי מטרתו של המסר בשעת לילה מאוחרת מאתר ynet לאתר "העין השביעית" לא היתה קיומה של פרקטיקה אתית של בקשת תגובה, אלא נסיון הטרדה של אנשי האתר. יש בכך ניצול לרעה של הבימה העיתונאית, ובכך יש כדי להציע כי ynet אינו אתר עיתונאי במשמעות המקובלת של המושג, ואף להטיל צל על כל שאר הפרסומים באתר… אתר ynet גם לא הקדיש בעבר תשומת לב עיתונאית לאתר "העין השביעית", זאת על אף שכלי תקשורת אחרים נוהגים להדהד את הדיווחים והמאמרים המתפרסמים בו…

ארבע פעמים מזכיר הכותב במאמרו את העובדה שהמייל נשלח לאתר בלילה:
1. "באישון לילה" (במשנה)
2. "באישון ליל" (בטקסט)
3. "בשעת לילה מאוחרת"
4. "מעט לפני חצות הלילה"

מדובר באימייל, כן? לא חלילה בדפיקה של קלגסים על הדלת או, ישמור השם, בשיחת טלפון לעורך האתר הראשי או הבלתי ראשי עת נחים הם אחרי עוד יום קרבות מוצלח ודל תקציב בתקשורת המושחתת.
כמו כן מלין הכותב על שב-ynet מתעלמים ממפעלות האתר. אאוץ'. אאוץ'!

נו, אין לי ברירה אלא לספר סיפור אישי.

ב-10 בספטמבר 2013, בשעה 21:36, העליתי פוסט על הסיקור הסלקטיבי של העין השביעית את יאיר לפיד, וכיתרתי אותו בכותרת החביבה "עין עצלה", שבה ובפוסט אני מאוד גאה עד עצם היום הזה.

אחרי זמן מה עליתי על יצועי, שהרי אני אישה עובדת הקמה מאוד מוקדם בבוקר, מתחזקת אתר לבד, בלי צוות ובלי כסף מהמכון לדמוקרטיה. בעוד אני שרועה נים ולא נים, ב-23:40 לערך (או דקות ספורות קודם), צלצל הטלפון האדום שלי. עניתי, או חזרתי למצלצל. ומי על הקו? שוקי טאוסיג! האין זו הטרדה בשעת לילה מאוחרת, שלא לומר אישון ליל, שלא לומר מעט לפני חצות? לא מייל, אלא שיחת טלפון! אלי, עצצצמי! בעולם המתורבת לא נהוג להתקשר לזרים אחרי 22:00.

רגע, האם קשרי רעות או קולגיאליות קורקטיים לא שוררים ביני לבין טאוסיג? ובכן, לא. שום דבר. טאוסיג לא החליף איתי שנים מילה בטלפון, ורק כמה אימיילים צוננים עברו בינינו. לא יחסים נעימים, אני מודה.
אתר העין השביעית, וזו זכותו כמובן, לא מחבב את הבלוג שלי, וליתר דיוק בז לי. איך? בכמעט התעלמות בוטה, לא במילים חלילה. קישור לבלוג מופיע רק אם יש לי אייטם חדשותי בן שורה, ותו לא. זה לא אומר שאם מתקשרים אלי הכתבים החביבים איתמר ב"ז או אורן פרסיקו אני לא עוזרת להם. בטח שכן (ואז הבלוג כן זוכה לאזכור בתחקיריהם), אבל ככלל, עורכי האתר לא מעריכים את עבודתי, ואם להשתמש במה שכתב עורך האתר על ynet, לא מהדהדים אותה!

בשיחת הטלפון של טאוסיג בשעה השערורייתית שהייתה לחלוטין בגדר הטרדה (שלא כאימייל תמים שנשלח מ-ynet), התלונן טאוסיג שאני מכפישה אותו ואת אתרו על בסיס קבוע ולמעשה רודפת אותו כבר שנים. בבועה המתוקה שלו, בה איש לא נוגע באתר, כל אזכור וכל מילת ביקורת הם רדיפה. כמו כן האשים אותי שכתבתי שקרים בפוסט על לפיד, ואף התמרמר על הכותרת המשעשעת "עין עצלה". כמו שאמרתי, העין השביעית לא מסוגל להכיל טיפת ביקורת, אף אם היא מעודנת ומנומסת או מחויכת. גם איום בתביעת דיבה מצדו הושמע באותה שיחת בלהות שסוכמה בכך שאוסיף לפוסט את המשפט:

תוספת, 23:58: לא ידוע לי על שום קשר בין החברות בין מרמרי ללפיד לבין אופן סיקורו בעין השביעית.

ביקשתי מטאוסיג, לפני שפרצתי בבכי מר (ומיהרתי לסיים את השיחה אף שטאוסיג הציע שניפגש/נדבר בעתיד "כשאירגע", לליבון טענותיי המסתוריות. סירבתי) שלא יפנה אלי יותר.

אדגיש: אינני חולקת בשום אופן על העובדה שב-ynet יש תוכן שיווקי לרוב ואני לא מפקפקת בתחקיר של ענת באלינט. לא זה העניין במקרה זה.
לשיטתו, העין השביעית לא טועה מעולם. מקסימום בטעות הגהה קלה, או בהתרשלות פעוטה שנובעת מסיבות טכניות כלשהן.
העין ניזון מתרומת המכון לדמוקרטיה (בו יש מקבלי משכורות עתק לרוב). זהו אתר עם כתרי צדיקות רבים שקשר לעצמו. אתר שלא צריך לעסוק ברפש הנקרא מסחר ותוכן שיווקי.

למה אתר ביקורת תקשורת לא מסוגל להכיל ביקורת, גם היא שגויה לטעמו, למה? מה המנגנון הנפשי המנחה את עובדיו [במקרה כולם זכרים. אין אישה בתפקיד בכיר, רק כמה נשים (מצוינות ואהובות עלי מאז ומתמיד), הכותבות לעתים תחקירים ודעות]?

אין לי עניין להתקוטט עם העין ויושביה שאת עבודתם אני מעריכה, וזכותם להתעלם מהבלוג רוב הזמן (אגב, מאז שראיינתי את חנוך מרמרי לא החלפנו ציוץ). אלא ששתי טענותיו של טאוסיג, 1. על הטרדה באישון לילה ו-2. על התעלמות ynet הוציאו אותי מהשלווה הסטואית שלי.
אני מאחלת סו"ש נחמד ורב מנוחה לצוות העין. בבקשה, נסו להכיל את הפוסט הזה בלי עצבים. ביקורת צריך לדעת לקבל, לא רק לתת. ואני חוזרת ומשננת זאת גם לעצמי. תודה.

אסיים באזכור נוסף למה שנכתב פה בגלוי פעמים רבות:
1. המודל הכלכלי של הבלוג: תמיכת קוראים, סכום חודשי קבוע מ-mako על פרסום כמה פוסטים בשבוע (תוס': מאוגוסט 2014), גוגל אדס.
עד סוף 2014 נהנה הבלוג מתמיכת בנק הפועלים באמצעות מודעה בראש הבלוג. התמיכה נמשכה כשנתיים וחצי. אין לי שום קשר עם שום גוף נוסף. סליחה, ועוד משהו: לפני כמה חודשים ביקשתי תמיכה לבלוג מהמכון לדמוקרטיה ולא זכיתי לתגובה.
2. לקראת עליית הסרט שלי בסינמטקים התפרסם ראיון איתי ב-ynet (ובאתרים רבים נוספים, מזכירה רק את הרלוונטי לדיון זה).

לפני פיזור

סיכום יום אתמול בצפון והקרנות הסו"ש של איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה שישי קצר, שערים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

49 תגובות על בלי עין רעה

  1. ערן הגיב:

    הפוסט שלך היום מבריק. נראה שמתבקשת תגובתו של שוקי טאוסיג.

    אהבתי

  2. הינשוף של מינרווה הגיב:

    שוקי טאוסיג לא טרח לענות על שאלה מתבקשת:
    אם הוא, בתוארו "עורך העין השביעית" מקבל 15 אלף שקל, מדוע צריך את חנוך מרמרי, שלדברי טאוסיג עצמו

    משמש עורך אחראי של "העין השביעית" בשכר ברוטו של 30 אלף שקל

    .
    טאוסיג כמובן מנסה לתרץ את זה: משכורתו של חנוך מרמרי היא מחוץ לתקציב של "העין השביעית".

    אם כבר, למה לא לסדר לנדבי (זקן) עבודה? עורך-על-ראשי? או לאמא שלו? תת-עורכת-ראשית? אהוד כבר ידאג שהמשכורת תגיע ממקור כלשהו

    אהבתי

  3. אחד הגיב:

    תענוג של פוסט

    אהבתי

  4. חייל זקן הגיב:

    סיפור לשבת – בני ובוגי עושים את עזה.
    מלחמת עזה של ביבי מתחילה לתת פירות, לפחות בפירסומים בתחום הביטחון. אחד הספרים שישמשו היסטוריונים בעתיד לניתוח צורת החשיבה של הצמרת הביטחונית הוא ספרם המשותף של חיים אסא וידידיה יערי (מנכ"ל רפא"ל) "ללחום אחרת, תפיסת הלחימה החדשה". הספר מתבסס על עבודת מטה שנעשתה בשנת 2003 במסגרת אחד מצוותי החשיבה שהוקמו ביוזמת הרמטכ"ל דאז, רא"ל משה יעלון. גירסה ראשונה של הספר פורסמה ב2005 ולאחרונה יצא במהדורה מחודשת שבה נוספו התייחסויות למבצעים הצבאיים שהיו מאז החל במלחמת לבנון 2 וכלה בצוק איתן.
    הספר מתיימר להציג דוקטרינה חדשה של לוחמה ושל אירגון הכח הצבאי. במרכז התפיסה עומדת "המולקולה הדינמית". המולקולה הדינמית היא יחידת היסוד החדשה שרבות כמותה מפוזרות בשטח הלחימה ופועלות באופן רישתי להשמדת האויב. המבנה הרישתי מאפשר למולקולות הבודדות, הפועלות באופן אוטונומי, לקבל בזמן אמת נתוני מודיעין ממגוון מקורות ולהפעיל מגוון אמצעי אש להשמדת מטרות שהתקבלו ברצף המידע המודיעיני. ניכרת בספר השפעת המלת"ם ושמעון נווה כשנעשה שימוש במונחים "לוחמה ליניארית" לעומת "לוחמה לא ליניארית" (מה זה?). המחברים מעמידים את תפיסתם על ההנחה (עובדה, לשיטתם) הזו:

    רשת הסנסורים בלוחמה המבוזרת… מייצרת קודם כול תמונת מצב נעדר עמימות… היא גם מחברת אינטגרלית את "המקורות" וה"שימושים"… ומעמידה את ההתרחשות כולה על בסיס חדש לחלוטין

    הנחה זו מביאה את המחברים לבטל באחת את תורת המלחמה הקלסית ולטעון:

    אי-הוודאות, אותו "ערפל מלחמה" כלשונו של קלאוזביץ, שהיתה עד היום רכיב כמעט מיתולוגי בתמונת עולמם של הוגים ומצביאים, הולכת ונעלמת, פשוטו כמשמעו.

    המחברים משליכים לפח האשפה ההיסטורי עקרונות ישנים כגון עתודה, ריכוז מאמץ, אבטחה ורציפות בלחימה. לאחר שביטלו את הוגי המלחמה מובן מאליו שלא מוטל עליהם לדון בשאלות פרוזאיות כגון צרכיהן של המולקולות הדינמיות בפינוי נפגעים, מילוי מחדש ומנוחה.
    כדי לבחון את הרלוונטיות של דוקטרינת הלחימה החדשה נתבונן במה שארע ברפיח. חוליה של האויב פגעה בחולית חוד של כח סריקה פלוגתי של צוות קרב חטיבתי ובחוליית חפ"ק המ"פ שנעה בעקבותיה. לשאר לוחמי הפלוגתה שנעו מאחור במרחקים של עשרות מטרים לא היה מושג מה מתרחש לפנים והם לא הצליחו לייצר מגע עם חוליית האוייב שחטפה את מ"מ החוד. ראוי להוסיף שמדובר בפלוגה מקצועית ומיומנת עם פיקוד ראוי שנעה על פי התרגולת. כתוצאה מאותה התקלות אקראית (מבחינת כח הסריקה) שינתה החטיבה את תוכנית הלחימה שלה וב24 השעות הבאות ביצעה מתקפה עיוורת ללא שום מודיעין קונקרטי.
    בבואם לדון במבצע צוק איתן שבו נעשה נסיון לממש את הדוקטרינה שלהם מודים המחברים בכישלון הצבאי. וכך הם מציגים את הכישלון:

    האם טעינו, האם התיאוריה כולה מופרכת בידי המציאות בשטח? אפשרות זו קיימת כמובן לגבי כל תיאוריה, אך אנו איננו חושבים כן. להערכתנו הסיבה העיקרית לכך שאפקטים אלה לא הושגו ב"צוק איתן" היא שהיריב הצליח לאורך השנים "לקרוא את המהלך". הוא למד לחיות עם "השמיכה", למד את חולשותיה, את תלותה ב"תמונות עולם" על השטח ובאוויר ואת החשיפה שמייצרת התקשורת בין כוחותיו. למד והכין להם מענה, בעבודת היערכות של שנים.

    וכיצד פותרים את הסתירה בין המציאות בשטח לבין התיאוריה, סתירה שהם מודים בה? ובכן האשמה היא כמובן בסנסורים שלא הגיעו לבשלות מספקת. עוד קצת פיתוח טכנולוגי והאויב לא יוכל ללמוד לחיות עם השמיכה ויהיה אנוס להכיר בעליונות המולקולה הדינמית.
    הפוליטיקה הישראלית סותרת שוב ושוב את האמונה העממית שהברק לא מכה פעמיים כאשר היא מביאה שוב ושוב למינוי גנרל כושל לשר ביטחון כושל עוד יותר. כאשר ממנים כלי ריק ונטול כישורי פיקוד כמו גנץ לרמטכ"ל וממנים מעליו כשר ביטחון אוונגליסט ישועי שלעולם אינו טועה כמו בוגי מקבלים מערכת ביטחון שמשמידה את עצמה ומכשילה את הממשלה. כשהיה סמי תורג'מן ראש זרוע היבשה מיצה את תפיסתו במשפט הבא:

    נעשה הכול כדי לקצר את משך המערכה ככל שניתן, ונבצע תמרון קרקעי מהיר וקטלני

    אלוף פיקוד הדרום התכונן ללחימה קלסית. הצמד בני את בוגי היטה את הכף לכיוון המולקולה הדינמית ועופרת יצוקה הוא הבן הממזר של שתי התפיסות הסותרות. הטבח שרקח את הדיסה הזו הוא כמובן האיש בעל הטלפון האדום שהצליח להשיג מעל ל10 הפסקות אש, ביבי.

    אהבתי

    • הינשוף של מינרווה הגיב:

      שים לב שבעזרת השמיכה המולקולרית ניתן לבטל עוד רכיב מיתולוגי: גנרל חורף. אלא אם כן הלה ילמד את חולשות השמיכה, ויעשה שיהיה באמת קר.

      אהבתי

    • אבשלום הגיב:

      חז"ן, אני לא זוכר אם כבר נתת בעבר, אבל האם יש לך מור"קים מעברו של המועמד (לפחות בעיני מחנה פוליטי מסויים) החדש למשרד הביטחון, האלוף ידלין?
      מסקרן אותי לשמוע איפה אתה ממקם אותו על מפת (אי-)החשיבה הצה"לית…

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        אתחיל בכך שעמוס ידלין כמו עומר ברלב היה "ח.ל." (חייב לעבור). ידלין הוא הטייס היחיד בהיסטוריה של צה"ל שהצליח לבצע דו"צ רטוב באוויר. הדו"צ המפורסם התרחש כאשר בחזרה מטיסה מבצעית החליט הטייס ידלין לבצע אימון של קרב אוויר ובו ירה טיל חי ופגע (היה טייס מוצלח) בבן הזוג שלו.
        כאלוף התנסה פעם ראשונה בהוויה של חפ"שים כשהתנדב למשמרת אחת במחסום. בעקבות החוויה המאלפת התבטא כך:

        לא כל החיילים דוקטורים, ואם היו להם כישורים טובים, הם היו במקומות אחרים

        וכך, כאשר היה בתפקיד ראש אמ"ן במלחמת לבנון ה2 לא טרח להעביר את המודיעין, שהיה בשפע, ללא דוקטורים.
        את יכולתו האינטלקטואלית מרבה ידלין לבטא בתפקידו הנוכחי כראש המכון למחקרים אסטרטגיים (INSS). הנה דוגמא ממצה (מקווה שתבין ממנה משהו, אני כשלתי):

        ישראל חייבת לגלות נחישות להרחיב את הפגיעה המערכתית בחמאס, כדי להגביר את הלחץ עליו ולחדש את יכולת ההרתעה מולו. התנהלות חמאס בעזה נושאת מאפיינים של מדינה, ועל ישראל למנף זאת, כדי לדרוש ממנה אחריות מדינתית. אך כאמור, בה בעת, עליה גם לחפש הזדמנויות לסיום הלחימה עם השגת יעדי המבצע.

        ומה עמדתו ביחס לאירן? כאן נוהג ידלין כטייס עם יהלום בקצה:

        זאת לא תהיה מלחמה אלא מבצע של לילה אחד

        אהבתי

      • ש.ג. הגיב:

        למה ציפית אבשלום?
        הרי ידלין בחר בבוז׳י ולכן ברור שהוא, כמו עומר בר לב, כשלון צבאי מהדהד, שרק במקרה שירת 40 שנה והגיע לדרגת אלוף.
        אגב, מאותו המקור ממנו שואב חז״ן את המידע, דהיינו ויקיפדיה, עולה שידלין השתתף ב 255 משימות בשטח אויב, כולל הפצצת הכור בעירק.
        לו היה בוחר היום להצטרף למחנה היהודי היינו שומעים שהוא גיבור ישראל, טייס מהולל, זולל ערבים לארוחת בוקר.

        אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        משווה ומעלה:
        לפיכך, בוגי שבחר בביבי הוא בחזקת גאון צבאי.

        אהבתי

    • בטח הגיב:

      ועל זה נאמר "עזוב אותם, הם עוד בנחילים".
      הבעיה היא שהם והשמיכות המשתבללות שלהם לא עוזבות אותנו.

      מעניין אותי האם יש התיחסות לערפל הקרב שנוצר דווקא משום שיש מולקולות דינמיות רבות כל כך בשטח. ❓

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        בספר הם מתייחסים לזה כאל בעייה חישובית גרידא. כמה עשרות או מאות מולקולות הן אתגר חישובי קטן מאד. הבעיות הפרקטיות אינן מעניינות אותן כמו אותו ממציא שהציע לשר הימיה האמריקאי לפתור את בעיית הצוללות הגרמניות על ידי הרתחת מי האוקינוסים.

        אהבתי

    • פון קלאוזביץ מגבעתיים הגיב:

      תיאוריית אורי מילשטיין אומרת שמאז 1947 צה״ל תמיד נכשל, ככל הנראה כי מילשטיין נתקע בצבא בתפקיד חובש. במקומו הגיעו לעמדות בכירות בצבא סוג בית'ניקים כמו יגאל אלון, דיין, רבין, אלעזר, ברק וכל השאר. על רבין טרח מילשטיין לכתוב לא ספר הכפשה אחד אלא שלושה. את תפקיד מילשטיין בכוח של וולווט ממלא חז״ן שלנו בהצלחה מירבית. הוא מוכיח באותות ובמופתים שצה״ל נכשל גם בצוק איתן כי כולם שם גרועים, מהחובשים עד שר הביטחון. למרות זאת המציאות בשטח היא שגם ב 2006 וגם בצוק איתן חיזבאללה והחמאס דווקא למדו את הלקח. בכך מודים לא רק ראשי צה״ל שכאמור לא יודעים מהחיים שלהם, אלא נסראללה, דף (אם הוא עוד חי) ועוד כמה וכמה. מלחמות ישראל עוד לא הסתיימו ובעתיד המילשטיינים והחז״נים ימשיכו את ההסטוריה האלטרנטיבית שלהם. כולנו מחכים לסיבוב הבא.

      אהבתי

      • חייל זקן הגיב:

        החובשים מצויינים וגם התצפיתניות שלא איבדו את העשתונות

        אהבתי

      • בטח הגיב:

        נעזוב את האד הומינום בצד, איזה מהלך בצוק איתן היה זוכה לציון טוב אצל קרוב משפחתך הפרוסי?
        אם לימוד לקח מתבטא בפרק זמן של כשנתיים עד לסיבוב הבא, כמה זמן יהיה בין סיבוב לסיבוב אם לא נלמד את העזתים לקח?

        אהבתי

  5. חוצבת להבות הגיב:

    אורית סטרוק (!) וליצמן היו היחידים שהקשיבו ברב קשב לסתיו שפיר וצריך לציין זאת בהערכה.

    אהבתי

  6. יוריק קרמר הגיב:

    יופי שהצגת את השמות של הבכירים שביקשו להדיח את גאולה אבן. זה מידע שהציבור צריך לדעת.

    אהבתי

  7. לחם הגיב:

    יש בעיה קשה מאוד בעצם המינוי של אילה חסון לתפקיד של מנהלת משהו בערוץ 1. כפי שכבר שבתי ואמרתי אין לה ניסיון ניהולי, אין לה השכלה מתאימה ועד לרגע זה, ככל שאני יודע, שכרה החודשי לא נחשף אבל בואו נניח שזה לא שכר מינימום. הנחמה היחידה בקרקס שנקרא ערוץ 1 זה שבקרוב נתניהו יעוף וכל החנפנים בערוץ 1 יעופו ביחד אתו ואז גם יתחילו לצוץ תחקירים על מה באמת קורה שם.

    אהבתי

    • שירה הגיב:

      נכון, היה צריך להביא מישהו עם תואר בתעשייה וניהול וניסיון ניהולי בחברת צמיגים. הביקורת שלך ממש פאתטית.

      אהבתי

  8. הדיון בתוכן השיווקי הסמוי לוקה בחסר. המדד צריך להכיל קידום אג'נדות פוליטיות כדי לשקף לציבור את איכות הדיווח העיתונאי.
    תדריך נקדי (עמ' 15) מהווה כלי טוב לשקיפות, אמינות ואתיקה עיתונאית. כדאי לעיין בסעיפים השונים- הפרדת עובדות ומסקנות (עמ' 21) אובייקיביות ונייטרליות (עמ' 22) או סעיף 33 שמשמש כבסיס עקום לסאגת It has nothing to do with Islam.
    מסעיף 39:

    "הגדה המערבית" הוא כינוי ירדני שעבר זמנו. בשידורים בעברית יש להשתמש בכינוי יהודה ושומרון ובוודאי שיש להקפיד על כך בשעה שמדובר על יישובים יהודים. השימוש בכינוי שטחים מותר לשם הגיוון בלבד.

    סעיף 158 קובע במפורש:

    אין לתת בשידורינו פרסומת לאדם, לחברה, ליישוב, מפעל, ארגון ולמוסד יותר ממה שמתחייב מצייוי הדיווח העיתונאי.

    הארץ זכה במדד העין ה-7 לציון הטוב ביותר. בשובך הוא זכה למקום אחרון ברמת דיווח בשל תוכן פרסומי פוליטי נגוע ומוטה:
    -עמותות זניחות בציבור מקבלות במה ראשית.
    -ערבים ומוסלמים לרוב אינם אחראים או אשמים בדבר.
    -יהודה ושומרון הם שטח כבוש.
    -העובדות והמסקנות נוטות לאשמת המדינה.
    -אובייקטיביות מתקיימת אם וכאשר הנושא אינו נוגע במישרין ובעקיפין להחזרת שטחים וזהות מפלגת השלטון בישראל.

    בהתחשב בתפוצה חשיפה, רמת העיוות ופרק הזמן -מימדי הסילוף מצד המחנה הנאור (עורכי הארץ, טמקא, וואלה וכ'ו) פשוט בלתי נתפסים.

    אהבתי

    • רונן הגיב:

      יש היגיון בטענה שהכינוי "הגדה המערבית" הוא מיושן, אבל מדוע צריך להחליפו ב"יהודה ושומרון"? הרי זה מפר בדיוק את הנייטראליות והאובייקטיביות שביקשו בסעיף 33. דווקא הכינוי שטחים נראה כנייטראלי יותר.

      אהבתי

      • הכינוי "גדה מערבית" מכיל זיקה בין קריעת הארץ ומסירתה לממלכה מוסלמית פיקטיבית לשטח שמעולם לא היה קשור ומשוייך אליה בניגוד לעבר הירדן המזרחי שהוכרז ע"י אדומי החוטם כחדר אינטרלי מהבית הלאומי היהודי . הערים והאתרים המזוהים עם התנ"ך שביהודה ושומרון מהווים חלק משמעותי בהחלטת הנאורים להעניק את ארץ ישראל ליהודים. לא שד' אוטשילד או תעלת אלנבי הביאו את האומות הנאורות להחלטה לפתור כאן את "הבעיה היהודית".
        גם הכינוי "שטחים" מאדה את הקשר בין היהודים לאדמתם ואת הרקע להחלטה ומעצים את הסילוף ההיסטורי הממושך של הקיסר הרומי. יהיו היסטוריונים ושימושיים שיטענו שיהודה הוא למעשה שם פלסטיני נפוץ וקדום אבל יהודי שמשתמש בשמות הנ"ל משרת ביודעין או שלא ביודעין את הסילוף האנטי-ציוני.

        העורכים שרובם מהמחנה הפכו ליהודונים בהגדרה ובפועל. מעריצים ומכתירים שירי הלל לבני חורין שבזים להגדרות חיצוניות וקוראים לעצמם ולמולדתם בשמות שבחרו כל עוד אינם יהודים. ברגע שיהודי מתעקש על כינוי אדמתו בשמה העתיק הם מכתירים אותו כלאומן ימני קוצוני. באופן אישי אני מרגיש כיום (לאחר לימוד ומאמץ) שיהודה ושומרון שייכים אלי הרבה יותר מהקניונים בקרית חיים או מהמימדיון.

        אהבתי

      • אחמד הגיב:

        ומה איתנו? 2 מיליון ערבים שחיים שם? שפשוט נתחפף לך מהעיניים הא? פשיסט.

        אהבתי

      • בניגוד לנאורים אין לי בעיה עם הגזע הערבי רק עם התרבות המוסלונאצית שהשתרשה במחוזות מסויימים. במדינה היהודית השפעת החינוך המוסלונאצי זניחה ולכן רוב הערבים חיים איתנו בשלום וביטחון. לאחר שדור או שניים שילדי ערביי יהודה ושומרון יספגו חינוך הומאני ללא שנאה הבעיה תיעלם. הגזענים הם הנאורים שטוענים שבגלל ערביותם דו-קיום שכזה אינו יכול להתקיים. לדידם ילד ערבי, מוגבל גנטית ביכולתו להשתלב בדמוקרטיה יהודית וזה כמובן רשע טהור וערימת שטויות.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        הסיבות שהרבה ערבים מאזרחי ישראל מקבלים
        את שלטונה של ישראל לא מחבלים בה ובמוסדותיה
        רבות ושונות וזה אינו רק החינוך. זה גם מצב דינמי.
        מהכרות אישית ומשפחתית החינוך שסופגים ילדים
        ערביים בחברון מהיהודים שם או הדרוזי שהוכה
        בירושלים כי דיבר ערבית או הנהג הערבי שהוכה
        בפ"ת או נאומי הטרנספר של ליברמן לא מגדילים
        את אהבת ישראל בקרב ערביי ישראל. גם הקמת
        מפלגה ערבית אחת, תרומה לדורי דורות שתרם
        הימין הישראלי,לא תגביר את "אהבת" ישראל בקרב
        ערביי ישראל. אין כאן עניין גזעני כלל. משום שאני
        חי בקרב עמי היהודי אני חושב שיותר ויותר יהודים
        עוסקים יותר ויותר בדיבור ובמעשה ביצירת איבה
        ופחד בקרב ערביי ישראל.דווקא מי שמביאים לעליית
        מספר הערבים בישראל וליצירת מדינה דו לאומית
        מגבירים את האיבה והפחד ההדדי בין יהודי ישראל
        וערביי ישראל. חינוך בלבד לא יעזור.

        אהבתי

      • הסיבה היא בעיקר חינוך והיבטים גזענים תרבותיים שהפלסטינים אימצו מאל חוסייני. ראה ערבים שהתנתקו מהג'מעה והחמולה וחוגגים בחו"ל או מכתב השייחים שהתנגד לקו המיליטנטי של אל-חוסייני. אני לא טוען שלערבים מוסלמים אין בעיה עם יהודים כמצוות דתם, אני טוען שהבעיה החריפה ועברה לעוינות אלימה בגלל מניוק גדול , סחבו, האח הערבי של היטלר. את המשקל שאתה מייחס למעשי יהודים והשפעתם על העוינות הערבית אני לא מקבל וההיסטוריה תספר שאפילו כשהיינו ד'ימים כנועים ופחדנים חטפנו והופלנו.

        אהבתי

    • שלדון הגיב:

      הכי אמין ישראל היום!
      משקף נכונה את המצב הבטחוני, הכלכלי והפוליטי ואת רמת אהבת והערצת העם (98.5% ממנו ליתר דיוק) למנהיגנו האהוב, הרחום והאמיץ, הלוחם בטרור, חפאז אל ביבי.

      אהבתי

    • אין מה לעשות הגיב:

      יהודה ושומרון, על פי כל קריטריון שהוא, הם שטח כבוש ומי שקורא להם בשם אחר הוא הנוכל וגנב הדעת.

      אהבתי

      • כבושים יש לי על השיש, בצנצנות. למי שייכים יהודה ושומרון- לכובש הרומי , הבבלי, הערבי, העותמאני, הבריטי או לישראלי ולפי איזה מפתח מוסרי היסטורי נמדדת שייכות?

        אהבתי

      • הדס הגיב:

        הבעיה איננה השטח הכבוש אלא האנשים שחיים תחת כיבוש.
        אם הגדה המערבית היתה שטח ריק מאוכלוסיה פלסטינית שחיה תחת משטר כיבוש צבאי זה לא היה מעניין אף אחד בעולם.
        למי, למעט המשטר הסורי וידידיו, אכפת מכך שרמת הגולן כבושה ?

        אהבתי

      • 1- המילה כבוש מכילה הנחה מוטמעת של בעלות קודמת, צודקת או חזקה יותר לעומת המחזיק הנוכחי בשטח. אני ממליץ לך בחום על קריאת מכתבי מקמהון. אחר כך אשמח להתדיין על שייכות ובעלות אדמות של ירדן סוריה ועיראק והעוול שנגרם למיעוט היהודי.

        2- גם הפלסטינים הישראלים חיים תחת כיבוש. כל כך נורא הכיבוש שחלקם לא מוכן לעבור לפלשתין למרות שהובטח להם שתהייה נקיה מיהודים. להבנתי התנהגותם מדגימה שהמילה כיבוש לא מתאימה להגדרה.

        אהבתי

      • תיכף יסבירו לך, על בסיס תורת המשחקים או הצהרת מטרניך, שאין שם בכלל כיבוש צבאי.
        ושהם בכלל באו מסודן, או מתימן, נוודים באופיים, תיכף ימשיכו בנדודיהם.
        וששכם וטול כרם זה גן עדן לעומת סוריה ועירק.
        אז הכל בסדר.
        רק הפלשתינאים שגרים שם אעפס לא מוכנים להמשיך לנדוד וגם לא להודות לממשלת ישראל עח כל הטוב שהרעיפה עליהם, אלא לזרוק אבנים ולדקור אנשים.

        אהבתי

      • הכל היה בסדר לולא התרבות המוסלמונאצית שהנחיל אמין אל חוסייני. מי שנמנע מהתרבות הזאת מסוגל אפילו לאהוב ישראלים. אגב, אכסיומות, לא זכור לי שנערך סקר חשאי ומהימן שבדק אם הכבושים מעדיפים לחיות תחת הכיבוש הישראלי או תחת שלטון ערבי. לעניות דעתי התוצאות של סקר כזה עלולות להפתיע את המדקלמים למינהם.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        לגדעון לוי ועמירה הס זה מאוד
        אכפת. השאלה הבאה בבקשה.

        אהבתי

      • עובר אורח הגיב:

        רק הקריאה בשם אחר? זה אלפיים שנה בערך
        קוראים יהודים בין היתר לארץ הזאת "ארצנו"
        "ארץ הבחירה" ועוד וזה עשה אותם נוכלים
        וגנבי דעת?

        אהבתי

      • JewBoy הגיב:

        בחייאת אבוק!!
        לא כבוש ולא נעליים.
        החוק הבינלאומי מכיר בהחלטת חבר הלאומים (הגוף שקדם לאו"ם), לגבי גבולות 'הבית הלאומי', בכל מה שקשור ליהודה ושומרון, כבעלת תוקף רב יותר משל כל החלטה בנושא שהתקבלה מאוחר יותר.
        אפשר להעלות הרבה טיעונים (מוסריים, ביטחוניים וכו) בעד ונגד.
        אבל כבוש? תשכח מזה!

        אהבתי

      • יוריק קרמר הגיב:

        שטח כבוש ממי?

        אהבתי

  9. נדב כהן הגיב:

    מצויין, אפילו יותר מהרגיל.

    אהבתי

  10. הדס הגיב:

    מבחינתי הפתעת הבחירות עד כה הוא ללא ספק ינון מגל.
    במהירות מסחררת מגל הפך להיות ה״אופיר אקוניס״ של נפתלי בנט.
    אופיר אקוניס נזקק לשנים לא מעטות עד שהוא הפך להיות ״אופיר אקוניס״ (במובן של ליחוך פנכת נתניהו באופן פומבי וללא מבוכה ורתיעה).
    ינון מגל נכנס בהתלהבות לתפקיד ״אופיר אקוניס״ של בנט ואי אפשר להתעלם ממסירותו לאדונו, שיתגמל אותו לאחר הבחירות עם מינוי למשרת סגן שר לענייני משהו (אולי מאבק בהסתה ברשת).

    אהבתי

    • בנט הגיב:

      תפקיד הממונה על המאבק ברשת כבר תפוס.
      הוא יימסר לעו״ד סמוטוריץ, שיזם בעבר מאבקים ציוניים יהודיים צודקים וחשובים, כמו ״מצעד הבהמות״ והקמפיין נגד העסקת ערבים.
      מגל יצטרך להסתפק בתפקיד אחר, אבל הוא איש רב כשרונות (ראו למשל ההברקה מהשבוע שעבר – הכלב שמאלני ולכן לא נאמן) ויוכל ודאי לכהן בהצלחה בכל תפקיד.
      ועוד לא דיברנו על שירה מישראל ביתנו, פיחיחיחיחי, כבה לערבים החשמל, מגיע להם, חחחחחחח

      אהבתי

    • הינשוף של מינרווה הגיב:

      לכנות מישהו "אופיר אקוניס", גם אם זה אופיר אקוניס, זה שפל.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s