קחו כוס מים ושבו. יושבים? יופי.
אינני יכולה לכתוב יותר. אחרי תשע שנים וארבעה חודשים של כתיבה יומיומית, לבד-לבד, של ולווט אנדרגראונד, הבלוג לביקורת תקשורת שהמצאתי כשהיה פה מדבר שממה, מיציתי את הנושא לחלוטין מבחינת רמת העניין שלי בו. כל יום היה קשה מקודמו, ולא מהיום. אני בתחושת מיצוי כבר הרבה יותר מדי זמן מכפי שהריתמוס הפנימי שלי מרשה לי. אבל אתם יודעים זאת: כתבתי על כך לא פעם, רמזתי, עייפתי, פיהקתי, ייללתי, התלוננתי, איימתי ומה לא.
הסיבה שיכולתי להחזיק מעמד כלכלית בשלוש השנים האחרונות בחירוק שיניים, תוך שאני מרוויחה את הסכום הכי נמוך שהרווחתי ב-25 השנים שחלפו כברק, היא תמיכתם של שני גופים:
1. בנק הפועלים (מאי 2012-דצמבר 2014).
2. mako (אוגוסט 2014 עד היום).
ועל כך אני מודה-מודה עמוקות-עמוקות לשני הגופים הללו, ולכל מי ששידכו ולכל מי שגרמו לכך לקרות.
מאחר שמדובר בל"ו-ניקים אני לא כותבת את שמותיהם בפומבי (אלא אם ישנו את דעתם).
הסרט שלי, איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?, עליו אני עובדת (עתה בשיווק, הפצה ויח"צ) זאת השנה החמישית, הוא אהבת חיי העכשווית. הסרט רץ ברחבי הארץ מדצמבר 2014 ואני איתו, מתגלגלת באבק הדרכים, שומרת עליו מכל משמר, משוחחת עם הקהל, עונה על שאלות, מגוללת את סיפורו-סיפורי, ולא מתכוונת להשאיר קמ"ר אחד בלתי צפי. זה האושר הגדול שלי.
ובנוסף, אני מציעה בזאת לעולם בפרילאנסיזם טוטאלי את כישוריי, עליהם עמדתם בעשור האחרון, ע"מ שאוכל להפיק סכום חודשי צנוע, אך גבוה משכר מינימום, לפרנסתי ולתשוקותיי היצירתיות. אני רוצה להמשיך ולעשות קולנוע דוקומנטרי.
כמה אנשים הציעו לי בחודשים האחרונים להשתמש בפלטפורמת הבלוג ובתשתית שלו לפרסום כתביהם. על פניו יכולתי לתת להם נדל"ן תמורת סכום סמלי בחודש, כשאני אבצע עבודות ניכוש, עידור ועריכה לכתביהם, אלא שזה לא משהו שאני רוצה לעשות.
תאמרו: אז רק תציעי את הנדל"ן ושכל אחד יעשה בו כרצונו, אלא שלא נוח לי ששמי יתנוסס על משהו שאני לא חתומה עליו.
הבלוג יישאר בינתיים על מכונו, אף שיש לי עליו הוצאות תחזוקה קבועות.
הצעות אלו ואחרות, רצוי יצירתיות, יתקבלו בברכה.
[נניח בלוג של מגיבים בלבד – כי ממילא 99% מהתגובות מעולם לא היו קשורות לתוכן הפוסטים – או רק מדור לחם עבודה תמורת תשלום, או כל רעיון מבריק אחר].
תודה רבה על הכל: על שנים של קריאה נאמנה, על התגובות, על העידוד ועל התמיכה ותודה סופר-סופר לקוראים המשלמים שבזכותם יכולתי לאכול לחם שיפון עם טחינה ולא לחם אחיד עם מרגרינה.
שלכם בע"מ, דבורית
dvoritsh@gmail.com
vlvtunderground@gmail.com
052-3512025
תוספת חשובה: ומירב התודות ליריב חבוט, הוובמאסטר הנאמן בעולם.
ולווט אנדרגראונד 
אמ;לק: סיבת הסגירה היא – פייסבוק.
אהבתיאהבתי
כל אחד והטאבו שלו. בעניין האתיופים גם הציונים עם אתוס הקיבוץ גלויות שלהם וגם הפוסט ציונים עם אתוס האנטי גזענות עוקפים את הלהבה ולא מוכנים לברר את הנושא.
מה ההבדל בין אתיופים לסודנים? מלבד זה שהמדינה נבהלה מהזיהוי שלה עם השלטון הלבן בדרום אפריקה ולכן החליטה החלטה אסטרטגית (מבצע משה בשנות השמונים ומבצע שלמה בשנות התשעים ואחרי לחץ גם עלית הפלאש המורה הנוצרים כאיחוד משפחות) להעלות עשרות אלפים אפריקנים שאין להם שום קשר תרבותי היסטורי לרוב הציבור הישראלי.
הציונים מחויבים לאתוס ״כולנו יהודים״ ולכן מסרבים לראות בהם כבעיה זהה. טוענים שהם השתוקקו לארץ ישראל והקריבו קורבנות בדרך. אבל את זה גם המסתננים עושים. בדרך לאירופה אלפי אפריקנים נספו וטבעו, מה זה אומר? למה ישראל לא מסוגלת לחשוב בצורה הגיונית? אתיופים בתקשורת אומרים שבאתיופיה היו שמועות על ישראל שםה לא צריך לעבוד ומקבלים כסף מהמדינה. שמאו את זה האריתראים והסודנים ורצו גם.
הנושא הוא טאבו אדיר אבל מסביב לאט לאט פותחים את הנושא.
דיון בהארץ
אהבתיאהבתי
אתה צודק חלקית. ביתא ישראל הם יהודים גמורים והפלאש מורה הם גויים גמורים שכל הקייסים התנגדו להבאתם לארץ. טעות גדולה (של הממסד) להתייחס אליהם כמקשה אחת. טעות גדולה יותר תהיה להענות לדרישת המפגינים ולאפשר לפלאש מורה איחוד משפחות. בולטימור בדרך…
אהבתיאהבתי
אבל כבר מאחדים משפחות. האתיופים ישבו במחנות המעבר עד שהמדינה נכנעה גם בגלל הפחד התדמיתי. תראה, אין שום הבדל בין האתיוםים לסודנים/אריתראים. האחרונים התפטו בגלל שהם רואים שמקבלים את האתיופים בזרועות פתוחות. קשה לאדם מהישוב להבין איך הראש הציוני פועל.
אתה חי בצפון תל אביב ובשביך אתיופים (״ביתא ישראל״) הם שמועה רחוקה. אבל יש שכונות שנהגי מוניות מסרבים להיכנס בגלל נערי הברזלים האתיופים. כל העסק כל כך מטורף שכל הציונות נראה לי קישקוש ומשיחיות סוריאליסטית.
אהבתיאהבתי
מי מונע בעדך לעבור לברלין, הכי רחוק מהציונות?
אהבתיאהבתי
אבל ארץ ישראל והיהדות חשובה לי. מה אעשה בברלין עם הגויים?
אהבתיאהבתי
תעשה שם מה שאתה עושה כאן, השמצת הציונות. תמצא שם תמיכה גורפת לדיעותיך וחוץ מזה המילקי שם טעים יותר.
אהבתיאהבתי
דום קופף. היהדות בדם שלי. אין לי מה חהשמיץ את ישראל באזני הגויים. החינוך שלי הוא חרדי לאומי. וחינכו אותי לספקנות לגבי הציונות. תפתח את הראש.
את האתיופים הביאו רק בגלל יחסי ציבור באמריקה בגלל הלחץ הבינלאומי על האפרטהייד. לישראל היו קשרים אמיצים עם השלטון הלבן והממסד הישראלי הלך על הטריק הציוני הזה.
אהבתיאהבתי
אז הפסיקות של הרב עובדיה הם טריק של יחסי ציבור לציונות?
אהבתיאהבתי
הפסיקה היא תיאוריטית. בגלל זה צריך לעלות אותם כמקשה אחת? מה זה שייך? זה לא שהיה לחץ מצד הרב עובדיה. אתה חושב בצורה ציונית מרובעת. המדינה ניסתה למוסס את הקישור ישראל דרום אפריקה והשתמשה בפסיקה הזאת.
תפתח את הראש.
אהבתיאהבתי
כל מי שיהודי צריך להיקשר בידיו ורגליו ולהעלותו לארץ? מה זה שייך? הם הועלו לארץ כמיקשה אחת. איפה זה עוד היה? יהודים תמיד עלו לארץ כפרטים ועזבו אם לא נראה להם. מה היה משהו משיחי אידאולוגי.
אהבתיאהבתי
הפקת תועלת מדינית/תעמולתית מעשייה ממשלתית היא מעשה ראוי. אם היית לומד לימודי ליב"ה היית יודע שביתא ישראל עלו מכח חוק השבות להבדיל מהפלאש מורה שהובאו מכח החלטת ממשלה (כמו הוייטנאמים של בגין) ואינם זכאים לאזרחות ישראלית על פי חוק השבות.
אהבתיאהבתי
שוב לימודי ליב"ה חסרים. שמעת על מבצע כנפי נשרים?
אהבתיאהבתי
אתה רואה. גם אתה מתייחס בצורה מאגית לחוק השבות. היו עולים כפרטים אחד אחד. פה היה פרויקט תעומלני חשוד. והפקת תועלת כזאת היא לא מעשה ראוי, כי סוף מעשה במחשבה תחילה. עוד מעט יהיה לנו פה בולטימור ולך תזכיר לדעת הקהל בעולם שבכלל עשינו טובה והעלינו אותם מה ששום עם בהיסטוריה (שלא בהקשר של עבדות) לא עשה. איפה אתה רואה את המעשה הראוי?
אהבתיאהבתי
וואלה, שכחתי את כנפי נשרים. עדיין לאתיופים אין קשר תרבותי היסטורי לעם בישראל. הרב עובדיה גם התעסק עם חיטוטי אף בשבת. אז אמר.
אהבתיאהבתי
כל העליות ההמוניות לאחר קום המדינה היו עליות מאורגנות על ידי הממסד. מבצע משה לא היה יוצא דופן.
אהבתיאהבתי
אבל זאת היתה תקופה אחרת! אחרי השואה היתה תחושה שהעם היהודי נגמר והקמנו את המדינה מאוחר כי ההמונים שלמענם קמה המדינה לא יבואו. אחרי הנכבה המדינה התרוקנה ותכלס המדינה היתה מריכה חוטבי עצים שואבי מים, מתישבים בגבולות וחפ״שים בצבא.
מבצע משה ומבצע שלמה באו על רקע אחר לגמרי. תעמולה ריקה. אין להם קשר היסטורי לעם היהודי. הם לא היו נחצים כמו חמצן לנשימה כמו אלה שהועלו מיד אחרי קום המדינה.
עדיין לא התחלנו לשלם על השיגיונות וההזיות של הממסד הישראלי.
אהבתיאהבתי
בזכות הממסד הישראלי יש כאן 6.5 יהודים, יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה. הם גם חיים לא רע (בין המלחמות)
אהבתיאהבתי
טיל אירני אחד ואנחנו מתפזרים לכל עבר. ישארו העניים האתיופים והמסתננים.
אהבתיאהבתי
דבר בשם עצמך. מסור ד"ש לברלינאים
אהבתיאהבתי
לא אני אשאר. אני עני
אהבתיאהבתי
אחלה. ארכוש דירה נוספת ואשכיר לך
אהבתיאהבתי
מספיק לי לחם שיפון וטחינה. תחשוב בהיגיון. זה מספיק.
אהבתיאהבתי
לחם שחור אחיד של אחדות (היום אנג'ל), גבינה צפתית, שמן זית, בצל ובירה נשר. קפה בוץ וערק איילות לקינוח.
אהבתיאהבתי
גם החרדים ספקנים לגבי הציונות, גם אותם תזרוק לברלין?
אהבתיאהבתי
הציונות מחלחלת לתוך החרדיות, אפילו לתוך קהילת הסאטמרים. אין חרדים בברלין
אהבתיאהבתי
מחלחלת, איפה?
אחלה ציונות מפגינים עכשיו החרדים בדרישותיהם הכספיות והאחרות המופרזות והחצופות, אשר סופן שימאיסו אותם על כל הישראלים.
אהבתיאהבתי
דרישות כספיות חצופות של חרדים? במה הן שונות מהדרישות שדרשתם בהפגנות ברוטשילד?. מאחל לך שלא תיזקק לעולם ל"יד שרה", "עזר למרפא", "זק"א" …
אהבתיאהבתי
אבל ברגע שהם חיים על קיצבאות ילדים זה נותן פתח לערבים ולבדואים. הם חצופים כי אין להם ראיה ציבורית ציונית כללית. לא אכפת להם שיהיו פה עוד מיליון ערבים העיקר שהגטו שלהם יפרח.
אהבתיאהבתי
אני שולל תכלית השלילה חלוקת קיצבאות אבל גם קרנות קולנוע ותיאטרון מסובסד. אדם קרוב אצל עצמו…
אהבתיאהבתי
http://rs651.pbsrc.com/albums/uu231/fiskesh/aFu_BangingYourHead1-1.gif~c100
אהבתיאהבתי
לא הפגנתי ברוטשילד ולא דרשתי דבר בהפגנות, חוץ מביטול קצבאות לפורשי צבא קשישים.
השתמשתי בעבר בשירותי ״יד שרה״, הודיתי להם ותרמתי ברוחב לב, לסייע בפעילותם הברוכה.
דרישות הפוליטיקאים החרדים מעוררות סלידה משום שמדובר ברשימה של כ 70 סעיפים, שאף אחד מהם לא מכוון לטובת כלל ישראל, כלל תלמידי ישראל, כלל חיילי ישראל, כלל נשות ישראל או כלל עניי ישראל. כולן עוסקים רק בתשלומים שונים, סובסידיות שונות, רנטות מגוונות והקלות שונות לעולם החרדי.
דרישתם לזנוח את לימודי היסוד או הליב״ה וההסכמה לכך של נתניהו היא פשע כלפי מדינת ישראל, לא פחות. בתוך עשר שנים גם אם ירצו לעבוד לא יוכלו וילדיינו ונכדיינו לפרנס כמויות עצומות של אזרחים שלא משתתפים בשוק העבודה, גם יקומו שעה קודם.
חצופה לא פחות תגובתו של הח״כ גפני, שנשאל מדוע לא הסכים להקמת זרם החינוך הממלכתי חרדי. אין לנו, כך אמר, מה ללמוד מכם, הדרך שלכם מובילה רק לסמים ופשע, בואו תלמדו מאיתנו.
שוב העגלה הריקה מוותרת, במאבק שיביא לפשיטת רגל כלכלית ומוסרית של המדינה.
כאילו מצווה מהר סיני היא להיות פרזיט.
אהבתיאהבתי
חלוקת כספים קואליציונית היא מעשה בזוי אבל אילו זה היה נעשה לטובת תהליך השלום זו היתה מצווה גדולה. לא הייתם מוכנים לחבוש שטריימל תמורת גירוש כמה מתנחבלים? ולמה אתה טוען שהחרדים אגואיסטים? איזה עוד מגזר היה מוכן למסור את נפשו כדי לנשק אלונקת קבורה?
אהבתיאהבתי
האריה והשועל הסתובבו משועממים למוות ביער, פתאום הציע השועל לאריה: בוא נלך לבית של הארנב, אם יש לו כובע – נצרח עליו "למה אתה עם כובע"? ונרביץ לו, אם אין לו כובע – נרביץ לו כי אין לו כובע.
הארנב המסכן שפתח את הדלת היה ללא כובע והאריה והשועל צרחו עליו "למה אין לך כובע" ופוצצו אותו במכות.
כעבור יום האריה רוצה להתעלל בארנב, השועל שואל את האריה:
"איזה רעיון יש לך"? אז האריה אומר "נבקש סיגריה, אם הוא מביא עם פילטר צורחים עליו "מה אתה מביא עם פילטר"? ונדפוק לו מכות.
אם הוא מביא בלי פילטר צורחים עליו "מה אתה מביא בלי פילטר ונרביץ לו"?
אז השועל הסכים בהנאה ובשמחה רבה, לאחר ששאל האריה את הארנב "יש לך סיגריה? שאל הארנב : "עם פילטר או בלי"? השועל מסתכל על האריה ולא יודע מה לעשות הארנב דפק להם את הכיף.
חושב מהר וצועק לארנב: "מה ?! שוב אתה בלי כובע?!".
***
למה נזכרתי בבדיחה העבשה הזו?
בגלל סיפורי החרדים והקיצוץ.
במשך שנתיים לפיד חנק את החרדים בכל מה שיכל, קיצץ וקיצץ וקיצץ, עד שלא נותר במה.
האם אז החילונים קיבלו סופסוף את החרדים לחיקם? האם הכלכלה השתפרה פלאים? הפכנו לשוודיה? לא ולא.
אבל המנגינה חוזרת שוב ושוב. הכה בחרדים והצל את ישראל.
שוין, עברנו את פרעה, נעבור גם את זה.
אהבתיאהבתי
היי v,
הייתי כאן הרבה הרבה זמן, די מזמן, מימי ישראבלוג והאנונימיות דרך שלל הפלטפורמות שהבלוג עבר, אח"כ התעייפתי (הרבה מהתקשורת בכלל, קצת מהבלוג) והלכתי לי לדרכי.
בהחלט המון תודה על הבלוג שבהחלט היה פורץ דרך, על ההשקעה בחשיפות, בקרבות בוץ מדי פעם, בהבאת חומרים חדשים מעניינים ופוקחי עיניים.
המון בהצלחה בדרך החדשה.
הקיד
אהבתיאהבתי
קרב המאה? תרמית המאה!
שני שחיפים שמרביצים כמו בחורות לקחו מאות מיליונים וכמה שעות שינה. קרב דרדלה, כמו קרב בין גנץ לחלוץ. יאללה, תביאו את פואד נגד זהבי
אהבתיאהבתי
חייל, יופי תן בראש. שלא תעלם לי עם הצחוקים שלך, יש לך פייסבוק?
אהבתיאהבתי
אוי, איזה באסה….
בהצלחה בדרך החדשה, תהיה אשר תהיה
אהבתיאהבתי
תודה, שינית לי את הדרך שאני מתייחס לחדשות. לא תמיד נעים לקחת את הגללוה האדומה, אבל בכל זאת עדיף להתעורר.
הרבה הרבה הצלחה ונחת בהמשך דרכך.
אהבתיאהבתי
הייתי שם בקפה כשעשית את מה שעשית. לא יודע אפילו אם שם היתה ההתחלה. בשנים האחרונות כבר לא עקבתי ונדמה לי שכמו רבים הפייס השתלט על הבלוגוספירה והטוקבקיאדה במקביל. עדיין תמיד חזרתי פעם בכמה זמן לכאן וקצת לבלוג. מאחל לך שהטוב יבוא אליך באופן עקבי כפי שפעלת למען הציבור. תודה על העבודה ותשומת הלב.
אהבתיאהבתי
דבורית!!!!!!!!
את מרשה לי להגיש לך מזל טוב? מברוק?
בחיי שאני מבינה אותך. זה לגמרי מצטבר…
8 שנים עסקתי באינטנסיביות בביקורת תקשורת (כן, גם אני הגעתי למיצוי וסיימתי) והבלוג שלך היה לגמרי תחנת חובה. מקור לנושאים לטיפול, השראה, מופת למסירות מטורפת. כ"כ שמחתי שזכינו לתת לך את הפרס בשעתו.
כל הכבוד על כל העשייה החשובה והמרתקת
המון המון בהצלחה עם הסרט
תיצמדי רק למה שטוב לך
(ועוד כמה זמן תגלי שאת יכולה להתפייס עם נושאים שהרגשת שאת כבר מקיאה עליהם. אבל זה באמת לא חשוב)
תודה לך על הכל!
אהבתיאהבתי
כבר הרבה זמן שלא נכנסתי לכאן, כי גם אני הגעתי לאיזו תחושת מיצוי, אבל מלא הערכה על פועלך כאן. בריאת מיני-עולם מעניין ומרתק.
במיני עולם זה, הדוקו הבא הוא על שועלן…
בהצלחה בהמשך הדרך.
אהבתיאהבתי
יום שני בלי היציאות של חייל זקן והפלירטוטים של אורן ויון.
אהבתיאהבתי
חבל לי כל כך
לבלוג שלך התוודעתי רק בשנה האחרונה – ולמרות הדעות השונות שלנו מאד אהבתי לקרוא את הרשומות.
מקווה שתמצאי כוחות ותמשיכי גם לכתוב.
אולי זה גם ההזדמנות שלך לעשות 'גם לביתך' – כלומר לעצמך ולהשלים פרויקטים שזנחת בעבר…
אהבתיאהבתי
דבורית שלום,
כמו רבים אחרים אני עוקב כבר שנים רבות
אפילו הגבתי פעם אחת (לאחר שעזבת את תפוז)
תודה רבה על התוכן המעניין
אני אחכה בציפייה לראות את הפרויקט הבא
(לסרט אנחנו מתכונים להגיע לכפר ויתקין ב20.5)
הרבה אושר
אהבתיאהבתי
גם אני מצטרף לדברי המגיבים כאן,
היה לי הכבוד לקרוא (בתדירות משתנה) בארבעת השנים האחרונות את כתבי v.
אני חייב לציין כי למרות שאיני רואה עין-בעין עם בעלת הבית את רוב הדברים, ואף חולק עליה נחרצות, היה לי העונג להתרשם מיושרה ומיכולתה להודות על טעויותיה. מצרך נדיר בימינו.
שאי ברכה בהמשך מעשה ידייך.
חיליק.
אהבתיאהבתי
וואו! איזה הלם ואני לחלוטין מבינה אותך. מה גם שבאמת אמרת לאחרונה לא פעם שאת עייפה. היית מעולה לרוב, משעשעת לא פעם ונוקבת בדרך כלל. שילוב מצוין 🙂
בהצלחה רבה מכל הלב
אהבתיאהבתי
בצלחה בדרכך החדשה, תהא אשר תהא.
אהבתיאהבתי
וואו, באופן נדיר לא נכנסתי לבלוג ביום שישי (ובשבת מעולם לא נכנסתי) ו…התהפך העולם.
תודה רבה על שנים רבות של כתיבת הבלוג.
מאחל לך הצלחה ושוב תודה
אהבתיאהבתי
צריך לשמור שהחברה מחב"ד לא ישתלטו על הבניין הנטוש.
אהבתיאהבתי
את יכולה להחליף את מקומה. ברצינות. רק תפסיקי את הרגישות החולנית לאדומים. בעצם את יכולה לבטל את האדומים ואז הרווחת מכל העולמות.
אהבתיאהבתי
אהבת ישראל נוטפת ממך, קח טישו.
אהבתיאהבתי
קח שק למלא אותו בכסף.
אהבתיאהבתי
קילקלת את האווירה. כרגע רק ברטה עומדת על הפרק כאחראית זמנית על הבלוג. יהיה קשה לאכול את היציאות שלה אבל גם לבעלת הבית לא חסר. אפילו בפוביה הלא ברורה מאדומים הן דומות. יאלה, ברטה לכי על זה.
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
תודה דבורית על הכול ועל הקול.
בהצלחה ובהנאה בהמשך המסקרן.
אהבתיאהבתי
מקווה שזה השלב שבו את הולכת לעשות מיליונים בהרצאות מסביב לעולם, ובעוד שלוש שנים תחזרי לקדנציה נוספת 😉
אהבתיאהבתי
תודה על מה שיצרת בכל יום ובהצלחה בכל דרך שתבחרי ללכת בה.
אהבתיאהבתי
עם צאת הסו"ש הראשון ללא אצבעות שחורות באופן סופי ומוחלט, אני יכולה לומר רק שלא חשתי שעמום, ושתחושת ההקלה גדולה מאוד, כמו שהיו מי שחשדו שיהיה.
אני מודה ל-121 המגיבים (כולל תגובות פייסבוק כאן, נכון לזמן כתיבת התגובה וגו'), חלק גדול מהם לא הגיבו כאן מעולם, אני חושבת, חלק חזרו מהאוב (יש גם מי שלא, נראה אם אתם זוכרים).
לא, אני לא אכתוב פוסט סיכום, כי אני לא חובבת סיכומים, כידוע, והפוסט הזה הוא פוסט הסיכום שלי. לכתוב פוסט סיכום עם כל מיני נ.צ זו עבודה של עוד כמה ימים, ואני לא שם, כלומר כאן. הפוסט הזה הוא גם לא "תחזיקו אותי", כי אני לא מהז'אנר הזה.
יודעים כל חבריי, שאם אני מחליטה, אני לא ממש חוזרת בי, כי זה אחרי שנעלתי את כל המנעולים מאחוריי.
מה עשיתי בסו"ש הראשון? נסעתי לנהריה.
עדיין לא קיבלתי הצעה מהממת שתפתור לי את בעיית הפרנסה בחיים, אבל יש זמן, הכל בסדר.
אני ממשיכה בשגרת יומי עם הסרט, וכל המתגעגעים מוזמנים לעקוב אחרי תנועותיי בפייסבוק או בטוויטר, העמודים שלי פתוחים לכל.
הדבר היחיד שלא אעשה בעמודים הללו יהיה התייחסות לתקשורת או לביקורת תקשורת. גמילה זו גמילה, ואני מתכוונת לעמוד במילתי ולהתרחק.
אז שוב תודה רבה, והוספתי גם תודה ליריב חבוט, הוובמאסטר, בפוסט, משהו ששכחתי לעשות בזמן אמת, אולי כי אני מתייחסת אליו כחלק ממני, לא יודעת.
עדיין לא קיבלתי שום הצעה מעשית מה לעשות עם הבלוג, בהנחה שיישאר בחזקתי (אולי לא יישאר). אם אתם רוצים להמשיך לכתוב תגובות מדי יום, שמישהו ייקח את המפתחות ממני וינהל את זה, או שתהפכו את שרשור התגובות פה לאחד הארוכים בעולם. לפחות בינתיים.
להת'
אהבתיאהבתי
מדי בוקר תאריך יספיק לפתח שירשור. יש כאן מספיק משכימי קום
אהבתיאהבתי
מה נסגר עם שתיית שחרור?
אהבתיאהבתי
אוי, כמה שתחסרי לי ולבני ביתי! מאחלים לך את כל הטוב שבעולם, עניין רב, סיפוק ושמחה בכל מה שתעסקי בו מעתה והלאה (והמון המון הצלחה עם סרטך, שטרם ראיתי אך את הספר אהבתי בעוז בילדותי).
ותודה ענקית על האתר הנפלא, המקורי ומלא התבונה וההומור הדק, שכה נדירים במקומותינו.
אהבתיאהבתי
תחסרי מאד – הבלוג היווה מפלט מההתלהמות מחד וההתחסדות מאידך. מאינה שעוד נשמע ממך ועליך. Take care
אהבתיאהבתי
נפלה עטרת ראשינו. סחתיין על תאריך השחרור!
אהבתיאהבתי
ראוי להזכיר בפרק הסיום את נטע הקטנה שבזכותה החל המסע הארוך ששינה לחלוטין את חייה של דבורית והפגיש אותה בנקודה שבה ההצלחה פגשה אותה עם הבשלות .
אהבתיאהבתי
היי,
לדעתי קחי הפסקה שנה ותהיי עם הסרט, ואם תרצי לחזור כולנו נתאסף בחזרה תוך רגע.
אהבתיאהבתי
אי אפשר להגיד שזה בא בהפתעה, חבל לי מאוד אבל כנראה שהגיע הזמן להמשיך הלאה (הזמן שלך בכל אופן).
תודה כמובן על בלוג מעולה ואם את מגיעה לצפון.
אהבתיאהבתי
חבל מאוד, אבל בהחלט מובן וראוי להערכה.
תודה על מה שהיה ובהצלחה רבה בהמשך.
אהבתיאהבתי
את כישרון ענק. הלוואי והיית יכולה ליצור קולנוע בעשרים השנים האחרונות. אז לפחות יש סיכוי שתצרי קולנוע בעשרים השנים הבאות.
אז תודה על סקירת העיתונות רבת השנים. חבל שמי שלא מתגורר בארץ לא יוכל לצפות בהדרדרות של התקשורת בעידן נתניהו הרביעי. במחשבה שניה זה הולך להיות מדכא, אז עדיף לצפות ביצירות הקולנוע הבאות שלך.
הרבה בהצלחה. תמיד אתמוך בסרטים שלך.
אהבתיאהבתי
אני מאחל לך הצלחה בדרכך החדשה. הרבה הנאה, יצירה פוריה וחופש מדאגות כלכליות, אמן!
קראתי את מה שנכתב בדה מארקר. בניגוד למה אמרת ברוב צניעות, אני חושב שלבלוג שלך הייתה תרומה חשובה. בלוג לא יכול לשנות את פני התקשורת, אבל הוא פועל במישור החינוכי, כלומר מחדד הבחנות של קוראים. את הפרות האלה מרגישים רבים מקוראייך, אבל כמו בחינוך – הפרות האלה רוב הזמן סמויים מעין הציבור.
הבלוג שלך גרם לי עונג במשך שנים רבות. הרגשתי כמו חבר במועדון סודי (למרות שמיעטתי לכתוב), שמכיר כבר את בעלת הבית ואת הנפשות הפועלות והמגיבות.
בצד הביקורת החדה, הישרה והמוקפדת, פתחת לנו צוהר גם אל אירועים בחייך והשקפת עולמך, וזה היה מעניין מאוד.
אני כבר מתגעגע לכל המגיבים ( גם לאלה שאני מתנגד נמרצות לדעתם), לבעלי הניקים המתחלפים, למריבות המשעשעות והלא משעשעות.. גם לטרולים…
הכל מצטרף לחוויה אחת שכולנו נזכור.
בהצלחה דבורית!
אהבתיאהבתי
בהצלחה רבה. לא כל אחד יכול לשנות כיוון בהגיעו לתחושת מיצוי ובכך, דומני, כבר זכית להצלחה
אהבתיאהבתי
תודה רבה.
בהצלחה בהמשך!
אהבתיאהבתי
תודה
שיהיה בהצלחה ושתשמעי ותראי רק טוב
אהבתיאהבתי
תודה. כבוד. ובהצלחה!!!
אהבתיאהבתי
חבל נורא
אהבתיאהבתי
היא כותבת שבינתיים יהיה אפשר להגיב. אפשר לשמור רק את השערים או רק תאריך והכל יפעל כמו טייס אוטומטי
אהבתיאהבתי
חבל לי מאוד
הבלוג היה "גוף" התקשורת היחיד שאני צורך,
והמהימן ביניהם,
לא נראה לי שאשוב לקרוא אתר חדשות כלשהו
על עיתונים בכלל אין מה לדבר
אתגעגע לכתיבה שלך
ולנפשות המגיבות
איפה יש בית חם לפליטי ולווט?
אהבתיאהבתי
מודה מודה מודה על שנים של כתיבה חרוצה ועמלנית. הבלוג היה מקור החדשות העיקרי שלי בשנים האחרונות. לא פעם ולא פעמיים הפתעתי קרובים וחברים עם ניתולים על המשולש תקשורת-פוליטיקה-כסף, וכשהיו שואלים אותי בפליאה "מאיפה את יודע?", הייתי עונה באדישות "אני קורא ולווט אנדרגרואנד".
בהצלחה רבה בדרכך החדשה. כשמרגישים מחנק צריך לזוז הלאה, אז טוב עשית. הסרט שלך ראוי לכל האוסקרים האפשריים. המשיכי לעשות והצליחי!
אהבתיאהבתי
חבל, ממש חבל.
אלו המילים הראשונות שקפצו לי לראש כשקראתי את הטור העצוב (אם כי מלא תקווה) של היום.
אמנם בחודשים האחרונים מיעטתי להגיב, אך המשכתי לקרוא מידי יום באדיקות.
אז זו ההזדמנות שלי להגיד לך תודה. תודה רבה על שלא נשברת עוד קודם לכן. ותודה רבה על כל מה שעשית כאן (ולא רק כאן) בכל השנים הללו.
בהצלחה בקריירה החדשה שלך. אשמח מאד לראות סרטים נוספים שלך בעתיד!
ועכשיו אני צריך לשבת ברצינות עם עצמי ולחשוב מה אעשה עם החצי שעה הנוספת בכל יום שנתפנתה לי זה עתה.
אהבתיאהבתי
תודה, דבורית, על הכל ♥
בהצלחה בהמשך
אהבתיאהבתי
וואו. בהצלחה.
אמנם הייתי צריכה להניח שתפסיקי באיזשהו שלב, אבל כנראה שהדחקתי. הבלוג הזה גרם לשינוי משמעותי בדרך שבה אני רואה דברים ובהרגלי הגלישה שלי. חסרונו יהיה מורגש.
אהבתיאהבתי
לכתוב בתחושה של מיצוי נשמע כמו חתיכת נטל לא נעים,
תודה על כל מה שיצרת פה, תודה על התוכן המרתק, על המגיבים המעניינים, על משב הרוח הרענן שתמיד עורר מחשבה גם ואולי בעיקר כשהדיעות היו מגוונות ומנוגדות.
בהצלחה בהמשך וזה
אהבתיאהבתי
מאדים חביב, האם אתה מוטי רענן? צא מהארון. תגיד משהו. אתה אחד מאיתנו.
אהבתיאהבתי
כל אחד ואחת והמוטי רענן שלו/ה
אהבתיאהבתי
חייל זקן וקפטן ביפהארט! אם יש לכם פייסבוק בבקשה שתפו אותנו.
אהבתיאהבתי
דבורית, תודה על כל העבודה הקשה שהשקעת ועל הסבלנות והסובלנות שלך. שיהיה בהצלחה. נתגעגע.
אהבתיאהבתי
אפשר להזמין אותך ללחם שיפון עם טחינה?
אהבתיאהבתי
שלום, חברה.
(וסליחה כמובן)
אהבתיאהבתי
אלוהים, אתה חי? חשבנו שאתה מת והצטערנו מאוד. ולווט ניסתה לאתר אותך. למה לא הגבת? איזה כיף שאתה חי
אהבתיאהבתי
מתוך העמוד "סטטוסים משנות ה-40'".
(מצטער, הייתי חייב אחד לסיום).
אהבתיאהבתי
שנון. אבל אם שולחים לך מייל אישי אחד, ועוד אחד ועוד אחד, מה ההיגיון לא להגיב? תגיד ולווט לקחה את זה אישי מדי אבל למה להתעלל?
אהבתיאהבתי
התרגיל של דבורית להחזיר אותך הצליח.
אהבתיאהבתי
אאאאההההאאההההה
אהבתיאהבתי
הנושא היום זה זאת עם הריתמוס הפנימי ולא אתה שמנדרק. נמסר לי שעברת לבלוס קאפקייקס עם מישהי ברד ולווט.
אהבתיאהבתי
זה פייק. כל עוד ולווט לא מאשרת שמדובר באותו מייל.
אהבתיאהבתי
לא פייק. מריחים מהפרווה שביקר בלולים אחרים.
אהבתיאהבתי
תתרכזי מישהי, מייל לא בולס קאפקייקס. ומה ולווט תעזור, אם כבר היא זייפה את שועלן בכדי שתתרגשי מהפתאום נפל העיפרון שלה.
אהבתיאהבתי
בין יון למישהי צריך להקשיב לאינטואיציות נשיות. כך שיתכן שמישהי צודקת כי הוא לא מגיב כאילו נבהל מהתעלול. אולי זה מוטי רענן שחוזר לתת את הפינלה האחרון
אהבתיאהבתי
בהקרנת נוריקו סאן ברמת השרון נכנס באמצע בחסות החשיכה והתיישב בשורה האחרונה.יצא בשתיקה לפני הדלקת האורות באולם. דבורית הודיעה מראש שצפוי(ה) אורח(ת) מפתיע(ה).
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
שועלן הוא אישה? אם זה נכון אז קצת בעייתי כי הוא שבר למישהי את הלב
אהבתיאהבתי
כמו בטלנובלה סטנדרטית הגיבור שנעלם במערכה השנייה חוזר בפרק הסיום כדי להשאיר אופציה לעונה נוספת. וברצינות- היחידה שצריכה לקבל ממנו הסברים זו דבורית, בכל זאת עשה אתה כברת דרך, וגם זה נתון לשיקולו.
אהבתיאהבתי
אבל זאת השערה שלך שהאורחת המיסתורית היא שועלן. יכול להיות מישהי אחרת לגמרי.
אהבתיאהבתי
אכן, הנושא היום זה לא אני.
לכן מאכזב שאתה מתייחס אלי ולא אל בעה"ב לשעבר לעתיד.
אהבתיאהבתי
אבל למה לא הגבת כאשר ולווט חיפשה אותך בנרות? ידעת שמחפשים ומצטערים ולא הגבת? למה?
אהבתיאהבתי
צודק, אתה פאסה סימפלה, ולווט פאסה קומפוזה.
אהבתיאהבתי
חזרת פתאום וכבר אתה מתנשא? מה כל כך מאכזב בדבריו? מוטב היה לו היית ממשיך לשמור על שתיקה. הבלוג המשיך נהדר בלעדיך, למרות ההיסטריה המגוחכת של ולווט אחרי לכתך. לא חשבת שזה יקרה ותכננת להפציע מתישהו ולשבור את האינטרנט אבל היא הרסה לך את התוכנית? כמה עלוב מצידך.
אהבתיאהבתי
גם ליהי חזרה?
אהבתיאהבתי
לא יודע מי זו, אני רק יודע שאף פעם לא חשבתי שהוא העיפרון הכי מחודד בקלמר ולא החזקתי ממנו כמו בעלת הבית שדווקא ממנה אני מאד מרוצה ומאחל לה בהצלחה בהמשך הדרך.
אהבתיאהבתי
הא, העיפרון והקלמר, נכסנת לרשימת פסולי החיתון שלה. למרות שהנ"ל הוא מצמד המחוננים, בעלת הבית נכבשה בחיצוניותו המלבבת. רק אנשים קטנים עסוקים בהשמצות ביום שהיא מזדכה על הבננה.
אהבתיאהבתי
לפני שמונה שנים פרשתי מתפקיד נפלא, שלוש שנים לפני גיל פרישת החובה.
כששאלו אותו חברים מדוע, השבתי שגיליתי שלמרות שהתפקיד מהנה, הוא גזל ממני הרבה מדי זמן, אותו יכולתי לנצל לקריאה, להאזנה למוזיקה, לשמיעת הרצאות, לשיעורי פילטיס, לטיולים בחו"ל, להליכה יומית ועוד ועוד.
עכשיו אין לי דקה פנויה, אבל אני נהנה מכל רגע.
תודה רבה, דבורית, מקרב לב.
"גיליתי" את הבלוג בשלב מאוחר למדי, אבל מאז השתדלתי לא להחמיץ יום ללא קריאה (כולל התגובות) והדבר תרם לי המון. הבלוג בהחלט יחסר לי מאד.
אני שמח שהסרט הצליח כל כך. ראיתיו (בחיפה), ראיתי ושמעתי אותך אז, התרגשתי והמלצתי עליו לכל מי שיכולתי.
תחסרי לרבים מאתנו.
תודה רבה ובהצלחה.
אהבתיאהבתי
תודה גדולה דבורית על אחת מהנאות היומיום שהענקת לרבים ואני בתוכם בשנים האחרונות. קראתי באדיקות ובהנאה. הרווחתי תמצית של ארועי היום, הפולמוסים וחילוקי הדעות הבולטים עם קורטוב ביקורת. חסכת לי שעות של קריאת עיתונים ואתרים. והתמצית הזו הצליחה להיות הדוקה ומוקפדת וחיננית כל יום מחדש. תודה.
אבל חבל לי… וחבל לתקשורת הישראלית. באמת. אבל זו בחירתך ההגיונית, כנראה.
מקווה שבעתיד ישוב הרעב התקשורתי לפקוד אותך ותכתבי שוב, אולי במתכונת אחרת.
בהצלחה!
אהבתיאהבתי
רוצה לקוות שאת רק עושה שרירים,כמו אומרת "תחזיקו אותי".
את תחסרי, מאוד תחסרי
אהבתיאהבתי
זו היתה התמכרות מהרגע הראשון ועכשיו יהיו יסורי גמילה קשים.
בהצלחה, ושדרכך החדשה תגרום לך לאושר וגם לעושר. תחסרי לי.
אהבתיאהבתי