החטופים
עוד שתי חטופות שוחררו בלילה שעבר (בין 23-24.10), משבי חמאס. יוכבד ליפשיץ (85) ונורית קופר (79) נחתו באיכילוב, לשם הגיעו אחרי שהועברו מעזה למצרים. בצילום הראשון שתיהן נראות שוכבות על מיטות. רק בהמשך הערב הועברו לכיסאות גלגלים. בעליהן, עמירם קופר ועודד ליפשיץ, שנחטפו יחד איתן, עדיין בשבי. השחרור התאפשר בתיווך מצרים וקטאר, שחקנית מרכזית בתיווך לשחרור החטופים.
"מצבן הרפואי בסדר. ניתן להן לנוח", נמסר מביה"ח. "בסדר" זה לא טוב, לא טוב מאוד ולא מצוין. זה בסדר. הן עדיין לא עברו בדיקה רפואית מקיפה. מראה פניהן ירוד. עייפות, מרוטות, עצובות. אני משערת ששוחררו כי מרצחי חמאס הבינו שעוד זמן מה של הנשים איתם ולא יהיה להם את מי להחזיר. ממש לא "סיבות הומניטריות", אלא מסחר טהור, מאחר שאין לרוצחים האלו שום איבר במקום שהלב צריך להיות ומאחר שהמילה "הומניטרי" לא בלקסיקון שלהם. חמאס יצר סרטון "תעמולה" המתאר את רגע השחרור, כשהשתיים מקבלות שוקולד או מה. מה בדיוק יכולים לחשוב עליהם כשגררו על אופנועים שני נשים בשנות השמונים שלהן כחטופות? באמת נראה להם שהשוקולד ישנה את תדמיתם בעולם? בעצם לאור ההפגנות הפרו פלסטיניות בעולם, מי יודע.
ידיעות שלח את נחום ברנע לעוט עליהן ברגע השחרור. האם זה הומניטרי?
ליפשיץ לברנע: "הם עשו לנו בית ספר. הטעינו אותי על אופנוע לרוחב כדי שלא אפול, כשמחבל אחד אוחז בי מקדימה והשני מאחור. הם חצו את גדר הגבול ובתחילה החזיקו אותי בעיירה עבסאן (מעניין, איך יודעת? ד"ש) הסמוכה לבארי. אחר כך, אינני יודעת לאן נלקחתי".
שני הזוגות הם ממייסדי ניר עוז. יוכבד ועודד ליפשיץ הגיעו לקיבוץ בגיל 17 כחלק מגרעין השומר הצעיר. לשניים ארבעה ילדים, 11 נכדים ונינה. יוכבד עבדה כצלמת ומורה לצילום בתיכון האזורי ועודד הוא עיתונאי שעבד ב"על המשמר" וחשף פרשות פיננסיות בקיבוצים. השניים הם פעילי שלום ותיקים. נורית ועמירם קופר הם הורים לשלושה. עמירם הוא משורר ונורית עבדה בבתי הילדים בקיבוץ ולאחר מכן במפעל נירלט של ניר עוז.
הנחמה: גל הירש נעלם מהתמונות. או שכלל לא בא למפגש.
דוד מידן (בקישור סיכום ריאיון איתו בפוסט קודם), שהיה חלק ממו"מ שחרור של גלעד שליט, מייעץ בהתנדבות למשפחות החטופים בעוד גל הירש (41 א"ש בחודש + פנסיה צבאית של למעלה מ-35 א"ש שרירה וקיימת) מוביל את המאמצים לשחרורם. הזדמנות נאה להביא פה את הצילום שלו עם שתי החטופות הראשונות ששוחררו, שנותח והושמץ רבות ברשת, צילום שבו הוא נראה כילד מוזר עם שכפ"צ ביניהן הבלתי ממוגנות, אוחז בידיהן כשהנערה בת ה-18 מסרבת.
אגב שמעתי כמה אנשים ששואלים מתי יתראיינו המשוחררות. להערכתי, לא יתראיינו עד שחרור אחרון החטופים. זה נראה לי די מובן מאליו, לא? זה מהצד של לשמור על שלום החטופים. והאלמנט המאוד משמעותי הנוסף: הן היו כמעט שבועיים בשבי, מישהו יכול לדמיין/ לשער/ מה מצבן הנפשי/ הפיזי, מתי ואיך יצליחו לחזור לתפקד? מצד שני, הנה ברנע כבר על ליפשיץ וקופר, מהרגע שהגיעו לביה"ח. אז נראה.

דו"צ, תא"ל דניאל הגרי: מסרנו הודעות ל-308 משפחות חללי צה"ל ו-222 חטופים. מספר החטופים מתעדכן ומשתנה נוכח האיסוף המודיעיני וסגירת קצוות. מדובר בלא מעט אזרחים זרים שלקח לנו זמן לסווגם ולהבין מי הם. אנו עומדים בקשר עם כל משפחות הנעדרים. קצינים צמודים כל משפחה באופן אישי. נמשיך לפעול בכל הדרכים להשיב את החטופים הביתה בשלום.
מחאת משפחות החטופים ליד הקריה בת"א היא אירוע מתמשך ומתגבר. הפילהרמונית קיימה קונצרט מרגש מול כיסאות ריקים (בצילום, עם שמות, תמונות ופרטי החטופים) והמנצח, להב שני, אמר: ״הפילהרמונית הישראלית, שקמה ב-1936 כדי להגן על מוסיקאים יהודים ומשפחותיהם הייתה עדה לכל מלחמות ישראל. לא האמנו שנהיה עדים בימי חיינו לאלימות ולזוועות בלתי אנושיים, כפי שנאלצנו לראות בטבח שבעה באוקטובר".

תתי-אדם (תיאורים קשים, אפשר לדלג)
מחבל שטבח בעלומים סיפר בחקירה: התכנון היה לעבור מבית לבית, מחדר לחדר, לזרוק רימונים ולהרוג שם את כולם, כולל נשים וילדים, לרמוס את ראשיהם ולחתוך אותם, לחתוך להם את הרגליים. בנוסף, קיבלנו הוראה ממפקד הגדוד שאפשר להרוג חיילים, לעשות בהם מה שאנחנו רוצים, המשימה הייתה להיכנס לקיבוצים, לרדת מהג'יפים ולהרוג את כולם ואפילו לשכב עם גופות. מי שמביא חטוף מקבל דירה ו-10,000 דולר. בפעולה הזאת לא התנהגנו כבני אדם, היה אחד שראה גופה של נערה וביצע בה את זממו.
דו"צ הציג לכתבים הזרים סרט בן 40 ד' על זוועות חמאס. הסרט לא אושר להפצה פומבית. דו"צ הציג דקה ממנו. ירי מחבלים על כלי רכב בכביש בדרך לעין השלושה ונירים.
רכבת אווירית
תוך שבועיים נחתו באזור כ-80 מטוסי תובלה של צבא ארה"ב + עשרות מטוסי תובלה אזרחיים שגויסו ע"י מערכת הביטחון הישראלית והאמריקאית. משרד הביטחון מפרסם תיעוד מנחיתת מטוס המטען, שהביא לישראל משלוח ראשון של חימושים מתקדמים. הציוד נרכש והובא לישראל במבצע משותף למנהל הרכש (מנה"ר), משלחת הרכש של משרד הביטחון בארה"ב ויחידת הממונה על השינוע הבינלאומי, שגייסה את מטוס המטען המחומש בטיסה ישירה מארה"ב.
על פי הנתונים, שמונה מטוסי מטען כבדים שהמריאו מבסיסי חימוש בארה"ב ובאירופה נחתו בבסיס צבאי בירדן, שם התמקמו גם שתי טייסות של מטוסי קרב-הפצצה F-15E ומטוסי תקיפה A-10 מבריטניה. לבסיס זה הגיעו גם כוחות מיוחדים מפלורידה. שבעה מטוסים נוספים נחתו בעמאן. כעשרים מטוסי מטען אמריקאים כבדים הונחתו גם בקפריסין.
מפגשים מהסוג השלישי
נתניהו נפגש בימים האחרונים עם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בקריה והתייעץ איתו על המשך המלחמה בעזה (כאן 11). הפגישה התקיימה כחלק מסבב עם לשעברים במערכת הביטחון מאז תחילת המלחמה, בין היתר עם אלוף במיל. יצחק בריק (פעמיים). שמחה להיווכח שבריק הפך לכוכב עליון. הכתרתי אותו ככזה כבר ביום הראשון למלחמה ויופי שהפך לאורקל מדלפי, אחרי ששנים סומן כמטורלל קמעא עם נבואות הזעם שלו.
כנראה שרה"מ לא צפה בנאום הזה של בריק, הקורא לו להפסיק את החקיקה פן יביא לחורבן בית שלישי.
בריק נגד כניסה קרקעית
כעת בריק חושב שכניסה לעזה קרקעית היא אסון, טעות גדולה (סיכום משנתו בנושא):
ישראל צריכה להמתין עם הכניסה הקרקעית ולייבש את מחבלי חמאס. לקחת אוויר, קצת סבלנות, לא פוסל את המשימה הזאת, היא חשובה. במקום שנייבש אותם כשנהיה בעזה, נייבש אותם מבחוץ. כל מי שגר בצפון (הרצועה) עובר דרומה. כל מי שנשאר הוא אויב.
לוחמי צה"ל לא מוכנים לתמרון קרקעי, הם לא יודעים מה זו עזה, לא התכוננו, לא התאמנו לדבר הזה שנים ואין להם את ציוד הלחימה המתאים. להיכנס עכשיו לעזה זה לחטוף אש קשה של מטענים וטילי נ"ט. גג תצליחו להרוג להם עשרת אלפים, יש להם עשרות אלפים. נצא החוצה זבי דם.
קורא לדרג המדיני להכין את צה"ל שישה חודשים לפחות, לאמן אותם לקראת כניסה קרקעית לעזה ולאמן את הלוחמים ללחימה מול ארגון חיזבאללה בזירה הצפונית. להכין את היישובים עם נשק, עם כיתות כוננות ולהכין את העורף.
כניסה קרקעית, כמו גם מלחמה עם חיזבאללה, עלולה להביא למלחמה אזורית מיו"ש, ירושלים, חיזבאללה, תימן ומדינות נוספות שישראל לא ערוכה אליה.
יש להכות מהאוויר את מחבלי החמאס כפי שנעשה בשבועיים האחרונים ולהדק את המצור על רצועת עזה. מי שחושב שכניסה קרקעית לרצועה עכשיו תביא מזור, טועה בגדול.
ביבי, אקרובט מדופלם, מאמץ את הגישה הזו מאחורי גבנו. צץ לו קמפיין אנונימי הקורא לבלום את הכניסה הקרקעית לעזה. בטלגרם, בפייסבוק ובעזרת אנשי תקשורת המקורבים לנתניהו. אף גורם לא חתום עליו, אך הדומיין שלו משויך לאיש פרסום שעזר לתווך בין נתניהו לעידית סילמן, כשערקה לליכוד (רפאלה גויכמן, המארקר).
הממשל מבקש מישראל להמתין עם הכניסה לעזה עד שישלים את היערכות כוחותיו באזור ועד שיתברר אם המתווכים הקטארים מצליחים להביא לשחרור בני ערובה. ממשל ביידן הבהיר לישראל כי אינה יכולה להחליט על סוגיית החטופים בעצמה מאחר שבין החטופים יש רבים בעלי אזרחות זרה ולכן יש להתחשב בעוד מדינות: בין אם מדובר במהלכים לשחרור החטופים ובין אם במהלכים אחרים שעשויים להשפיע על גורלם. בממשל מעוניינים גם להרוויח זמן כדי להתכונן למתקפות אפשריות של מיליציות פרו-איראניות על יעדים אסטרטגיים באזור. (NYT).
שר הביטחון יואב גלנט הבהיר כי כל בקשה להכרה במשפחה שכולה נבחנת לגופה על פי התנאים הקבועים בחוק לזוגות ידועים בציבור וללא קשר לזהות המינית של החלל או של בן המשפחה הפונה להכרה על פי חוק זה.
ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט כתב ב-X: "בוודאי שגם אני נושא באחריות. שירתתי כראש ממשלה במשך 12 חודשים. היו דברים שלא הספקתי לעשות ואז הממשלה נפלה, בוודאי שאני נושא באחריות".
פ"ת בקו העימות: שב"כ פשט בלילה שבין ראשון לשני על בית אבות "נוף המושבה" שבמרכז פ"ת ושלה מהקומה ה-14 שני פלסטינים, שב"חים, בחשד שנערכו לבצע פעילות טרור. הם נעצרו לחקירה.
הכתבות על זיהוי הגופות לא נגמרות וכל אחת מזעזעת מקודמתה: ד"ר חן קוגל, מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית: "אני פתולוג משפטי יותר מ-30 שנה, כך שקשה להפתיע אותי."ראיתי הכול, ניתחתי הכול, ראיתי גופות שהתעללו בהן, גופות במצבי צבירה שונים של מבוגרים ושל ילדים, אבל שום דבר לא דומה למה שאנחנו רואים מ-7 באוקטובר. ראינו דברים חסרי תקדים. הרוע בהתגלמותו. מגוש שחור חרוך הצלחנו לזהות שמדובר באב שמחבק את הילד הקטן שלו. אחרי ששניהם נורו מקרוב, המרצחים שרפו את הגופות ועוד כרכו חוט ברזל סביבן. אי אפשר לכנות את זה 'אכזריות', כי זו מילה שלא ממצה מספיק את הסיטואציה. זה פשע נגד האנושות, לא פחות".
במושב שדה ניצן, ברחוב אחד, נרצח תושב אחד ונחטפו ארבעה, אבל המשפחות לא מוכרות כיושבי עוטף עזה. למה? בגלל 200 מטר: יש 7 יישובים באשכול שלא מוכרים על ידי המדינה ולא זוכים לקבל את מה שמגיע לכל יישוב בעוטף בשל העובדה שההחלטה על פינוי היישובים היא עד 7 ק"מ מהגבול והיישובים האלה הם במרחק 7 ק"מ ו-200 מ'. שנים שהם שומעים הכי הרבה צבע אדום וחוטפים פגיעות ישירות ואף אחד לא התייחס אליהם. עכשיו הם שילמו את המחיר הכבד ביותר ואף אחד לא מתייחס. עצרו הכל והכירו בהם! (אלמוג בוקר)
דסק החוץ/ סופר הצללים
ניו יורק טיימס פרסם "דבר העורך" שבו הודה כי טעה באופן הסיקור של הפיצוץ בבית החולים בעזה לפני כשבוע. "היינו צריכים להקפיד יותר על ההצגה הראשונית, ולהיות ברורים יותר לגבי המידע המאומת", מסר העיתון שבעיצומו של האירוע אימץ את טענות הפלסטינים והבליטן בכותרת הראשית שלו. "הגרסאות המוקדמות של הסיקור והבולטות שקיבל בכותרות, הסתמכו יתר על המידה על טענות חמאס ולא הבהירו שלא ניתן לאמת אותן באופן מיידי. הדיווח הותיר את הקוראים עם רושם שגוי".
בי-בי-סי נשברו סוף סוף והודיעו שהם מסכימים להתייחס לחמאס כארגון טרור, אחרי סירוב עקבי להימנע מכך, לאחרונה במאמר כתוב של ראש דסק החוץ ג׳ון סימפסון שפורסם ב-11 באוקטובר.
הפגנות ארגונים יהודיים בארה"ב "נגד רצח העם בעזה". אין לי ממש סבלנות אליהם. לשיקולכם.
איראן מתפוצצת: פיצוץ גובה הרוגים בתחנת כוח בפאתי טהרן (״בגלל תקלה״), פיגוע כמה שעות קודם במטה משמרות המהפכה בטהרן שמצטרף לשורה מתארכת של דיווחים על אי-שקט במדינה, המתבטא בגילויי התנגדות לשלטון, שלובים עם גילויי תמיכה בישראל: לקט אירועים מהימים האחרונים שריכז תום וגנר.
דיסקליימר: הדיווחים מבוססים על אתרים וחשבונות חברתיים של האופוזיציה האיראנית + וגנר שרץ שלושה צעדים קדימה עם הפרשנות של, ובכ"ז יש כאן מסה רצינית.
לזכרם
פרויקט יפה של ווינט: תמונה וזיכרון, של כל נרצחי 7 באוקטובר.
גיבורות-על


הרה"מ והתקשורת
ע"פ מגיב בהארץ: אמש ב-19:30 הגיעו מנכ״ל חדשות 12 אבי וייס וסמנכ״ל התוכן שלו גיא סודרי שוב לקריה לתדרוך.
כנראה שהגודל כן קובע. כלומר הרייטינג.
צמצומים
בחודשים שלפני המלחמה מרכזי החוסן בדרום התריעו על קריסה, בממשלה החליטו להתעלם ותגברו את המרכזים באיו״ש.
בדיון בוועדת הבריאות ביולי 2023 אמר ראש המועצה האזורית שדות נגב כי הכספים שהבטיחה הממשלה לחיזוק מרכזי החוסן הם ״עבודה בעיניים״. מנהלת מערך מרכזי החוסן ביקשה תוספת של חמישה מיליון ש' לטובת שמונת המרכזים בדרום ונשארה ללא מענה. לעומתם, ארבעת מרכזי החוסן ביו״ש קיבלו ב-2023 תוספת של שישה מ' (רויטל חובל, המקום הכי חם).
מה ברשת
רוני גלבפיש: חברה מבארי סיפרה לי אתמול שפגשה אישה מהקיבוץ, תימניה, ושאלה אותה מה שלומה, אם היא צריכה משהו. האישה אמרה לה, לא לקחתי איתי שום דבר. אמרו שיש לנו רק כמה דקות לארוז תיק, אז לקחתי את הג'חנון ויצאתי. לא בגדים. לא נעליים. לא ארנק.
די, נו, את ממציאה! אמרתי. אצלי למדת לכתוב סיפורים, וזה פשוט סיפור טוב מדי.
נכון?! גם אני לא האמנתי! אמרה. אז שאלתי ובת דודה שלי אמרה שאשכרה, ככה עלתה לאוטובוס של הפינוי, עם סיר ג'חנון עטוף במגבת משובצת אדומה. זה הציל אותנו, כולנו היינו כל כך מורעבים ופתאום, בתוך כל הדבר הזה, באמצע הלילה – ג'חנון.
אלעד קפלן, דתי סרוג, עושה סיכול ממוקד וסופי לטענת ״זה בגלל ההתנתקות״:
"שירתי בעזה לפני העקירה. אני זוכר את התקופה הלא קלה הזאת היטב. אלו כמה דברים שצריך לדעת:
א) לא שלטנו בערים הפלסטיניות וכוח אדיר הושקע בהגנה על היישובים מפני התקפות טרור כמעט יום-יומיות. כבר אז תהינו מה יקרה אם אלפים יסתערו על המוצב בבת אחת. סמכנו על המודיעין שימנע מזה לקרות ללא התראה, אבל לא היה לנו מענה לתרחיש כזה.
ב) ההתחזקות של החמאס, כולל בשיגור רקטות, החלה לפני שיצאנו משם ולא הצלחנו לבלום אותה, למרות הנוכחות החלקית בשטח, באופן שכבר אז לא היה דומה כלל למצב ביו"ש.
ג) חיילים ואזרחים רבים שילמו בחייהם במתקפות הטרור על יישובי גוש קטיף. הרצון לפגע היה קיים ומורגש היטב.
המציאות הוורודה שלפעמים מנסים למכור לנו על החיים לפני ההתנתקות היא שקר גמור ואני לוקח את השקר הזה באופן אישי, כזלזול במה שעברנו שם כלוחמים ששמרו על המקום".
"אני מבין שאתה קצת במצוקה, עמית", אבנר הופשטיין מתמוגג על פירוק ה״ראיון״ המביך של עמית סגל עם אהוד אולמרט, שלדבריו זיקק את האמת (זמן ישראל)
ד״ר מתי שטיינברג, מומחה לסוגיה הישראלית-פלסטינית המתמקד באיסלאם הפונדמנטליסטי מכניס אותנו לרגע לדרכי החשיבה של ארגוני הטרור ברצועה ומדבר על היום שאחרי המלחמה: מכון "מחשבה תחילה" מארח.
"הסוגיה הפלסטינית לא הייתה על סדר היום במשך זמן רב, לא של ישראל ולא של העולם בכללו", הוא אומר לגל גבאי ומוסיף "הופצה תודעה כוזבת שניתן להשיג שלום תמורת שלום ללא הסדר הסוגיה הפלסטינית. זוהי קונספציה מוטעית שטופחה ב10-15- שנים אחרונות והשפיעה על התפקוד הצבאי והמודיעני הכושל בתחילת העימות שבו אנו נמצאים".
TV
״האחת 2023״ – על טייסת ה"זיק" ב-7 באוקטובר (אלון בן דוד). מומלצת.
ערבים זה לזה
המיליונר אלפרד אקירוב מסרב לפתוח את שני המלונות שבבעלותו בירושלים, ממילא ומצודת דוד למפונים חסרי הבית. אקירוב טען ש"בשל המצב הביטחוני אין לנו לצערנו את מספר העובדים שדרוש כדי לאפשר תפעול של המלונות בירושלים", כך נמסר מחברת אלרוב נדל"ן ומלונאות.
במשרד התיירות הציעו לו עזרה בגיוס עובדים, והוא סירב.
לפני פיזור
הרשמה לעדכונים על פוסט חדש: למעלה משמאל.
תגובות (בתחתית כל פוסט יש שורה אפורה? אז שם כתוב "להגיב /תגובות): יש להירשם לוורדפרס לצורך זה ואני גם מאשרת אותן לפני פרסום, שהרי לא בא לי שששת שונאיי יתייצבו להביע דעתם עלי וגם לא אאפשר קללות ונאצות על אף אדם.
לפי עמית סגל גל הירש לא מקבל תשלום על התפקיד.
לפי דבורית הוא עושה חתיכת קופה.
מי צודק?
אהבתיLiked by 1 person
על פי המשרוקית של גלובס מ-25.10:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001460946
אהבתיאהבתי
תודה על המידע. אמנם דילגתי על כל דבר שקשור לתיאור שבויים או חטיפה, אבל השאר סיפק מידע רב.
אהבתיLiked by 1 person
מציעה שתפני לעיתון הארץ שיפרסם את הבלוג שלך על המלחמה. הבלוג שלך הוא אינפורמטיבי והוא עולה על חרטוטיי כותבי הארץ.
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה יקירה על המחמאה:)
כל הרעיון לכתיבת הבלוג עלה כשהפניתי עורף לתקשורת המיינסטרים ולעיתונים.
אני עיתונאית לשעבר, לא לקראת קריירה חדשה בעולם העיתונות:))))))
אהבתיLiked by 1 person