החטופה ששוחררה, יוכבד ליפשיץ, 85, מדברת לעולם
כתבתי אתמול בבוקר איך צריך לנהוג: החטופים לא מתראיינים ולא כלום משתי סיבות:
1. ביטחונית וחיי אלו שבשבי 2. מצבם הפיזי והרגשי המטולטל עד מאוד.
נראה לי הכי מובן מאליו. מתברר שטעיתי (כלומר לא אני טעיתי אלא העולם, כרגיל) ו-12 שעות אחרי ששוחררה ניפקה ליפשיץ הודעה ארוכה במיוחד לתקשורת, בשידור חי.
צריכה הייתה להיעטף ע"י קרוביה, לזכות לפגישה מיידית עם מטפל נפשי ולעבור בדיקה דקדקנית ע"י אנשי רפואה. ולנוח. לנוח. לעכל ולעבד את מה שעברה. וזה לא קורה ב-12 שעות. וגם לא ב-12 ימים. וגם לעבור הדרכה אצל שב"כ, הצבא, מודיעין, מישהו!
אני משוכנעת שמשפחתה התכוונה לטוב, אבל למה לא היה אף גורם שידריך אותם? הרי שוהה היא בבי"ח.
זאת ועוד: למה להעמיד אותה, אישה תמה, אחרי מה שעברה, בפני עשרות עיתונאים? אם כ"כ היה דחוף לכם להשמיע את קולה לעולם, יכולה הייתה יחידת הצילום של דו"צ לצלם אותה ולערוך סרטון קצר במגבלות השכל הישר.
כפי שהתברר בשבועיים וחצי האחרונים, אין שום מערכת מתפקדת במדינה, כלום, כך שלא הייתה שום צדיקה בסדום שתשמור על האישה היקרה הזו בצמר גפן. ועל הנזק ההסברתי כבר דובר. עכשיו ביה"ח מאשים את המדינה והמדינה את ביה"ח.

אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה  גיבש משרד הבריאות נוהל חדש לפינוי חטופים: ההחלטה לאיזה בי"ח יפונו משישוחררו תהיה של משה"ב בלבד. לדברי המשרד, מטה החטופים התעקש לפנות את ליפשיץ ונורית קופר לאיכילוב בשל קשרים אישיים של גל הירש לבכירים שם. 
לא הבנתי. מה הקשר לכך שמשה"ב יחליט בעתיד על מקום האשפוז לבין העובדה שאפשרתם לאישה הגיבורה הזו לעמוד מול התקשורת? בבי"ח אחר זה לא היה קורה?
ובכלל, למה במדינה הזו מחליטים על הכל לאחר מעשה ולא לפני?
אומר דו"צ: "רק רציתי לחבק אותה, אף אחד לא יוכל להיכנס לנעליה ואי אפשר אפילו להתחיל להבין את התחושות שלה. אישה מבוגרת שנחטפה ממיטתה, שבעלה עודד עדיין נשאר בעזה". הכל נכון, מאוד, אתה צודק ולכן הייתם צריכים לשמור עליה, לא שמרתם עליה ב-7 באוקטובר, אז לפחות עכשיו? איך ייתכן שלא היה איתה סעד צמוד? לא מבינה.
פוסט עם ערך מוסף ב-FB (של גיא רונן).
-הצילום הכי טוב של ליפשיץ, המתאר את התקשורת העטה עליה ואת הסבל בפניה הוא של אריאל שליט ל-AP אבל אני לא יכול להעלותו פה מחמת זכויות יוצרים. הוא מופיע בכתבה של ווינט.

התהודה בעולם
רוב די גורף של הכותרות התמקד ב״עברתי גיהנום״. הסיפא ״התייחסו אליי יפה״ הופיע בחלק מהכתבות, לרוב באופן מוצנע יחסית. גם BBC נשאר עם הגיהנום בכותרת הראשית במשך שעות (ר' צילומי מסך). בהמשך נמחק ציוץ שבו דיווחה החטופה על לחיצת היד בינה לבין המחבל שהביאה למעבר רפיח. כעבור שעה פורסם ציוץ חדש תחתיו, עם הצהרה על מחיקת הציוץ והציטוט "עברתי תופת".
אפילו אל ג׳זירה חובבי החמאס חילקו את הכותרת לשני חלקים באתר באנגלית (נקודת בונוס על החרוז). בערבית, אל ג׳זירה ואחרים כבר הבליטו הרבה יותר את ״היחס האנושי״. דיילי מייל הבריטי לא פספס כדרכו הזדמנות להיות מגעיל (״החוטף שאהבתי״), אבל הרושם הכללי הוא שרוב כלי התקשורת המרכזיים לא הסתחררו מהספין ה״הומאני״ של חמאס.

שנייה אני גוללת לאחור למה שנראה עכשיו היסטוריה רחוקה: בני משפחת שתי החטופות האמריקאיות (נטלי ויהודית רענן) ששוחררו ב-20.10 התראיינו ל-ABC: ״זו רק ההתחלה, צריכים לשחרר את כולם״. איזה הבדל!

—
מחבלים עלו ממנהרה דרך הים לזיקים
מה קרה בזיקים לא מאוד ברור עדיין מאחר שדו"צ מסר קרעי מידע.
בשעות הערב המוקדמות זוהתה חדירת מחבלים מהים ומהאוויר לחוף זיקים דרך מנהרה.
תושבי זיקים וכרמיה התבקשו להיכנס למבנה, לנעול דלתות ולסגור חלונות. התנועה באזור נאסרה.
בקרב השתתפו טנקים ומסוקים.
22:22 – יותר מעשרה מחבלים חוסלו בחדירה מחוף זיקים. הסריקות בשטח אחר מחבלים נוספים נמשכות. מדובר במחבלים מהקומנדו הימי של חמאס.
לוחמי זרוע הים מוודאים שאין עוד חברי חוליה בים.
23:30 – הטיפול באירוע הסתיים. ההנחיות לתושבים הוסרו.
—
סיירת חרוב, ימ"ס (יחידת מסתערבים) איו"ש ומג"ב פעלו לפנות בוקר בהכוונת השב"כ במרחב ואדי ברוקין שבחטיבת מנשה ועצרו שני מבוקשים. הכוחות ירו ופגעו במחבלים חמושים. במחנה הפליטים ג'נין מחבלים ירו והשליכו מטענים לעבר כוחות צה"ל. כטמ"מ תקף את המחבלים ופגע בהם. אין נפגעים לצה"ל.
—
דו"צ על התמעטות השיגורים מעזה: לא להתלהב, מנסים להרדים אותנו. זמן קצר אח"כ: מטח כבד על גוש דן ועל השומרון. מה, דו"צ לא יודע מה זה טפו-טפו, לא לפתוח פה וכו'?
—
בני גנץ ביקר את משפחות קורבנות הטבח הערביות והיהודיות בדרום. נציגי המשפחות לגנץ: ״הטבח המזעזע הזה לא הבחין בין ערבים ליהודים, כך גם הרקטות. כולנו מאוחדים בעת הקשה הזאת״.
—
כלכלה
סוכנות הדירוג הבין-לאומית S&P הורידה את תחזית דירוג האשראי של ישראל מיציבה לשלילית. דירוג האשראי ימשיך לרדת אם יתברר שהשפעת המלחמה על הכלכלה חריפה משחשבו. סוכנויות מודי'ס ופיץ הודיעו שהן רק מכניסות את ישראל למעקב שלילי.
—
לימודים
-שנת הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות הטכנולוגיות תיפתח הכי מוקדם ב-3 בדצמבר, כי לפי ההערכות כ-30% מהסטודנטים נמצאים עכשיו בשירות מיל. 
-פיקוד העורף מתיר לשוב ללימודים ללא הגבלות בגוש דן ובירושלים.
-המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו) יקיים מועד נוסף לפסיכומטרי של דצמבר. "המועד החדש ייקבע בין דצמבר לאפריל ללא עלות נוספת. הודעה על התאריך תפורסם מספיק זמן מראש על מנת לאפשר לנבחנים להיערך והבחינות יתקיימו בכפוף להוראות פיקוד העורף".

דסק החוץ
רשת CNN חשפה הלילה (בין שלישי לרביעי) "פרטים חדשים" על היערכות חמאס למתקפה. לפי הדיווח, התכנון נמשך שנתיים ע"י תא קטן של פעילים שתקשרו בקווי טלפון שהותקנו ברשת המנהרות המכונה "המטרו של עזה" וללא מחשבים. אבל מה חדש? כבר דובר על כך שחמאס השתמש בתקשורת הישנה כדי לחמוק ממעקב אחר האותות הסלולריים ושישראל כשלה בכך ששמה יהבה על הדיגיטציה ושכחה את האלף בית.

בדיון על המלחמה במועצת הביטחון של האו״ם עורר המזכ״ל אנטוניו גוטרש תרעומת כשלאחר גינוי מתקפת חמאס, מיהר להזכיר ש״לא התרחשה בוואקום. הפלסטינים 56 שנה תחת כיבוש חונק… זה לא מצדיק… אבל ההתקפות האלה לא יכולות להצדיק עונש קולקטיבי נגד העם הפלסטיני״. שגרירנו באו"ם, גלעד ארדן, כינה אותו ״מצדיק טרור״ ושר החוץ אלי כהן ביטל פגישה עמו ונזף בו: ״באיזה עולם אתה חי?!״. בדיון במועצה השמיע כהן את המחבל המתרברב בפני אביו על מסע ההרג, אבל את התשובה הניצחת לגוטרש הציג אנתוני בלינקן האמריקאי: ״תינוקות נורו למוות, אנשים נרדפו, ראשי אנשים נערפו, משפחות נשרפו, הורים הוצאו להורג בפני ילדיהם, ילדים נרצחו בפני הוריהם (…). איפה הגינוי המוחלט של הזוועות האלה? (…) אף מדינה בגוף הזה לא הייתה מסכימה לקבל שחיטה של אזרחיה״.

הוליווד מתגייסת למען… משהו: מאות שחקנים וזמרים וכיו"בים כמדונה ובראדלי קופר חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. רוב הכותרות בארה״ב התמקדו בחלק שבו הם משבחים את ״מנהיגותו״ של הנשיא ואת פועלו למען שחרור ארבע החטופות. כל הכותרות בישראל הדגישו את החלק שבו הם מפצירים בו לא לנוח עד שישוחררו גם יתר ה-220. לא נרשמה התעניינות בחלק שבו הם עומדים על ״זכותם של ישראלים ופלסטינים לחיות זה לצד זה בשלום״. הנה רשימת החתומים המלאה כדי שנדע את מי לאהוב (או לשנוא? תלוי איזה חלק קוראים). הם כן מדגישים במכתב שחמאס הוא ארגון טרור נפשע בניגוד, למשל, למכתב אחר מלפני כמה ימים, עליו חתמו ידוענים לא פחות בוהקים (קייט בלנשט, ג׳ון סטיוארט ועוד), שהתמקד בדרישה מביידן לפעול "מיידית" להפסקת אש ולאפשר סיוע הומניטרי לעזה. סלב לכל תכלית.

ובקהילה המדעית: מייקל אייזן, העורך הראשי של eLife, כתב עת מרכזי במדעי החיים, פוטר אחרי שצייצץ (תחדיש שלי ל-לצייץ מחדש) ציוץ סאטירי ביקורתי על ישראל, של The Onion (״Dying Gazans Criticized for Not Using Last Words to Condemn Hamas״. גיחי). אייזן הוא דווקא יהודי ויש לו משפחה בישראל, אז למה דווקא הוא חטף את הגרזן? כי הוא לא בתחום הנכון. אם היה עורך ז׳ורנל במדעי החברה או הרוח, במקום מכתב פיטורים היה כנראה זוכה להוקרה ולשבחים.

״חמאס אנסו, שרפו, רצחו, ואתם שותקים״ – הסופרת ג׳וליה פרמנטו, במר יאושה מהפרוגרסיבים בקהילה הספרותית העולמית שאיבדו את דרכם בנבכי פוליטיקת הזהויות מכריזה במאמר בהארץ שאינה רואה עצמה יותר חלק ״מהשמאל הבררני הזה… שמאל שהפך לגלידרייה, שבה אתה יכול לבחור איזה טעם של זכויות אדם מתחשק לך ללקק״. יפה.

״איפה הילד של ביבי?״ – דיילי מייל מראה אותו אורז חבילות לחיילים בפורט לודרדייל, 17 באוקטובר. וחיילי צה"ל? מתמרמרים עליו.

פוטין עבר החייאה אחרי דום לב. או שלא. כמו בישראל אי אפשר לדעת מה מצב שליט רוסיה באמת.
הקרמלין טען ש"הכל בסדר" עם הדיקטטור. "זה שייך לקטגוריה של מתיחות אבסורדיות שהתקשורת דנה בהן בעקשנות מעוררת קנאה. זה לא מעורר דבר מלבד חיוך", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב (אינדפנדנט).

נשיא הבנק העולמי, אג'אי באנגה, אמר בכנס השקעות בסעודיה: "המצב לא יהיה 'עסקים כרגיל'. אני חושב שתהיה למלחמה השפעה רצינית על הכלכלה. אני חושב שאנחנו נמצאים בזמן מסוכן ביותר לעולם" (AFP)

ערבים זה לזה, אבל בענק
האם ישראל ערוכה להפסקת חשמל מתמשכת? (רמז: כמו שהיא ערוכה לשאר התרחישים)
עופר ינאי ("נופר אנרגיה"), מברוני האנרגיה המתחדשת בישראל (ובעולם), מנסה לעזור לישראל לאור תרחישים לפגיעה בתחנת כוח או במערכת הגז הטבעי או בתשתיות הולכת החשמל שתחת אש יהיה לא פשוט לתקן. מה שיוביל להפסקות חשמל ממושכות.
הפיתרון, הוא כותב, יהיה מקור אנרגיה עצמאי מנותק רשת. גנרטור דיזל לא מותאם לעבוד עשרות ומאות שעות. לאפשר למערכות הסולאריות יחד עם מתקן אגירת האנרגיה לפעול גם כשיש הפסקת חשמל? לא.
1. יש הגנות חשמליות שהרשת מספקת, שאם אתה עצמאי עליך לספק אותן עצמאית. ואז ניסו ב"נופר" לזהות את ממסר ההגנה הנדרש ולבקש אותו מהספק (סימנס). הוסבר שמדובר בפרויקט לאומי וכך הגיעה החומרה תוך פחות משבוע.
2. כשיש משאב מוגבל של חשמל, צריכת החשמל צריכה להיות יותר מנוהלת. יצירת איים אנרגטיים הייתה על השולחן בנופר בשנתיים האחרונות: מערכת שמספקת את הפונקציונליות הנדרשת.
3. עכשיו צריך היה לבצע פיילוט ובעיקר להראות לאנשי משרד האנרגיה והאוצר שהכל עובד.
4. התוצאה: נופר מבצעת כעת (על חשבונה) פיילוטים של מיקרוגרידים ראשונים בישראל. בימים הקרובים המערכות יופעלו ויראו כיצד נראה מקום צרכנות מנותק רשת שיודע להתקיים על משאבי האנרגיה שלו עצמו חודשים ארוכים.
5. כמו בהרבה נושאים, כותב עופר (וכולנו יודעים), המגזר הפרטי צועד לפני המדינה, שאין לה מקור תקציבי לסיפור הזה. משרד האנרגיה יחד עם מנהל תכנון קידמו פטור שעלה אתמול לדיון ופטור נוסף יעלה בימים הקרובים. הפטורים יאפשרו הקמת מתקנים רבים בשבועות הקרובים. בנופר ערוכים ל-500 מערכות עירוניות (מרחב של בית ספר שישמש כמרכז קליטה) ו-50 קיבוצים תוך מספר שבועות מיציאה לדרך.
החל מעוד שבוע כל ראשת עיר וראש מועצה ידרשו פיתרון כזה. אז או שמשרדי הממשלה/רשות החשמל יסגרו את הפער או שזה יקרה מתרומות נדבנים. עופר משבח בסוף דבריו את ההתגייסות של סימנס, כאמור ואף של טסלה.
—
עציצים מאלי משדות חמד: 053-4800198 רק בווטסאפ.
תקועים עם מעל 50,000 עציצים ענקיים ויפים שעוד מעט ניאלץ להשמיד לצערנו.
לכן התחלנו למכור מארזים במחיר סיטונאי: 100 ש' לקרטון. הארגזים מובנים ולא ניתן להחליף. יש מארז לצמחי שמש ומארז לצמחי צל.
ניתן להזמין משלוחים לנקודה מרוכזת מב"ש ועד הקריות – מינימום 20 קרטונים.
לבודדים ניתן להגיע לאיסוף מחנות המשק.

טינדר מלחמה. בשנים עברו היו מצרפים לחבילות לחיילים בחזית מכתבים. היום זה פשוט מס' סל' עם דרישות.

שאלות וחומרים למחשבה (קצת מוזרים)
מי בחר למלחמה את השם "חרבות ברזל"? ולמה? סופי?
חוקרת התרבות, פרופ' דליה גבריאלי נורי ממכון טרומן לקידום השלום באונ' העברית בדקה 81 שמות של מלחמות ומבצעים. מתברר שהם מגיעים משתי קבוצות עיקריות: 27% מהטבע והחי ו-38% מהתנ"ך. לדבריה, שם מקבוצות אלו מאפשר לנרמל ולטשטש את המודעות לזוועות המלחמה. בשנות התשעים רווח מיתוס לפיו מחשב בוחר את שמות המבצעים אקראית. בצה"ל מסבירים שכל גוף ששותף למבצע נותן שם לתוכנית שלו ובפיקוד העליון בוחרים את אחד השמות או שם שונה לגמרי (שחר אילן, כלכליסט).
רותם שטרקמן במארקר כתב לפני כמה ימים: "…איך יקראו למלחמה הזאת?… חרבות ברזל הוא לא רק שם גרוע שלא תפס, הוא גם שם שקרי וחלול ומשרת את הנרטיב של הממשלה, שרוצה לצאת מהמחדל שלה עם כמה שפחות זעזועים".
אז מה עדיף? שנקרא למלחמה "נתפסנו כולנו בלי תחתונים בכיכר העיר"? "מלחמת קלון"? "המלחמה האחרונה"? "הטבח הנורא ביותר שעברנו במאה השנים האחרונות"? אה, "מלחמת מאה השנים". אופס, תפוס.

מה הפרופיל של מחבל חמאס?
גיל, השכלה, מצב משפחתי, מקום הולדתו, תפיסה דתית. מענין עד מאוד.
ואז: איך מגייסים ומה מבטיחים? מחבלי המוות גרים במחנות צבא? קסרקטינים? במנהרות? כל חייהם מוקדשים לאימונים? הם מקבלים שכר? מה הם עושים ביומיום? והכי חשוב, איך הפכו למפלצות? נולדו ככה? סוממו? עברו שינוי תודעה? שטיפת מוח? יש גיל פרישה (טוב, רובם לא יגיעו אליו)? מקבלים פנסיה? מיהם אנשי הקומנדו (והקומנדו הימי) שאומנו לפריצה לישראל (בסבבה עם האופנועים והרכבים לתוך גדר ה-3.5 מיליארד שקל, או דרך הים, כפי שהתברר אמש).
מי מאמן אותם? האם יש מבדקי גיוס?
ושאלה יותר כללית: האם כבר אפשר לקרוא לגדודי עז א-דין אל-קסאם "צבא"?

מי צריך להיות בתפקיד פיקודי משמעותי בכוחות הביטחון?
אני לא רוצה חלילה להתגזען אם כי יש לי רעיון, אבל אלך על הפרופיל הנפשי: את מערכת הביטחון צריכים לנהל גברים ונשים חרדתיים, אנשים עם סף חרדה בגירוי נמוך מאוד, משמע: שכל דבר מעורר אצלם חשש וחרדה. ולא כאלו שכשמעירים אותם בשמחתורה במלון באילת לפנות בוקר כי משהו קורה הם אומרים, עזבו עזבו עזבו ומסתובבים לצד השני לפני שהם קמים לבופה.

לפני פיזור
כרגיל, הרשמה למעלה לעדכונים ויש גם חלון קופץ שהוספתי לניסיון היום.
ותגובות. זה לא כזה כואב. נרשמים פעם אחת וזהו. ואני מאשרת כל תגובה. כן, מה, אני מפיקה לקחים.