"אתה לא יכול לירוק לבאר שאתה יושב בה"
(ג'ודי שלום ניר מוזס, TheMarker)
שבת בבוקר
עמוד הבית של ynet, שבת בבוקר, גופתו של קדאפי, לפָּנים.
מסכן אילן גרפל. נראה כמה מילים וכמה שנייות יקבל השחרור שלו.
פסטיבל שליט
– הדלפה מבית המשפחה: גלעד שליט אכל בעיקר חומוס ופיתות. כמו שאמרתי, זה הזמן להכריז על דיאטת גלעד.
– ביום שישי הוא לבש חולצה לבנה וחבש כובע שחור. לא יכולה לחכות יותר לקראת האאוטפיט של שבת.
– המריעים צעקו לו "גלעד גלעד"
– אביבה שליט נראית צעירה בעשר שנים.
– נועם שליט: "גלעד ממשיך להרגיש טוב" (כןכן, זוהי כותרת).
– תוס', שבת, 19:07: טייל עם אביו לחוף אכזיב. הכות' של מחר: נסע עם יואל לבריכת הפועל. מחרתיים: התפקד עם אמא לקדימה.
– אני במקום גלעד הייתי משוכנעת שאני במופע של טרומן.
– הפריק שואו רק מתגבר, ותודה לעיתונות הלוחמת שלא חוסכת את זה מאיתנו:
פנינית אוליאל מקרית ביאליק הגיעה למצפה הילה יחד עם אמה, מרים עמר, המתגוררת במצפה עדי, ועם שני ילדיה. הבכור, יאיר, אף הראה לנוכחים סמל עם מגן דוד שעשה בשיער לכבוד שובו של שליט. "אנחנו מאוד מתרגשים להיות פה", סיפרה עמר, "הילדים מכירים את הסיפור כולו ולכן קמנו בבוקר והחלטנו שנביא אותם לפה במיוחד".
– אריק אבנרי, הפסיכולוג פדוי השבי (שמה-זה התבאס מאיילה חסון שלא נתנה לו לדבר וקטעה אותו כל עשר שניות) ממליץ לנועם שליט לצאת לעבודה בראשון בבוקר.
– היום הרביעי לשחרור, גם היום הוא יוצא לטייל ברחבי היישוב (הלינקים קופצים. חפשו את הכתבה המתאימה). חובה לצפות. אנשים שהגיעו משדרות לצלם את גלעד, ילד שאומר ש"כיף" לראות אותו במסכון המצלמה של אמא. עשרות סקרנים מחאו לו כפיים.
– בתקופת שהותו הראשונה עשה תרגילי כושר, ואז חדל. נו, אתם רואים מה קרה.
– הנשיא פרס יגיע השבוע למצפה הילה.
– גלעד ייצא לבדיקות רפואיות במרכז הארץ. אבוי, ימתינו לו הכתבים בביה"ח, אחרי שדובר/ת האתר ידווחו להם בלחש שהוא עומד להגיע.
כשראיתי אמש בחדשות את גדעון לוי וליבק מתכלבים במצפה הילה כאחרוני החפ"שים נצבט לבי (כן, כולם היו שם, אני יודעת. ומה יצא לנו מזה?)
שוב אני תמהה: יש כמה מאות פדויי שבי בישראל. למה רק ארבעה מתראיינים פעם אחר פעם, נראים כמי שבא להם להפליק (ובצדק) למראיינים המעצבנים שלהם שחוזרים על שאלותיהם, ובנוסף לא נותנים להם לדבר כי הבמאי מחמר בהם באוזנייה?
כולם מזכירים את יוסק'ה גרוף (וקטע שכתב בשבי) ואת אמו עליה השלום (כך נאמר בטלוויזיות, סורי, וגם טל בשן טעתה) תבדל"א (איתה לא אינו מדבר). אבל מה איתו? איפה הוא עכשיו? למה איש לא מדבר איתו? הנה ראיון איתו מלפני שלוש שנים. ונאום במאי 2011, ומשפט מראיון מ-2009:
איזה גלעד ישוב אלינו?
"אדם נפלא שיצטרך להתמודד עם קשיים כמו אור היום בבוקר. אתה צריך להתרגל מחדש אל האור. חודשיים אחרי שיצאתי לא יכולתי להסתובב ברחוב בלי משקפי שמש".
הוויכוח שיהיה על סדר היום בשבוע הקרוב הוא בזכות מי השתחרר גלעד שליט. בזכות אמאבא והקמפיין, או בזכות רה"מ. מקורבי רה"מ, כמו שכבר ציינתי אתמול, טוענים שהקמפיין רק חיבל בנסיונות החילוץ. זה גם מה שאמר אמש רוני דניאל באולפן שישי. בני ציפר כתב אף הוא על החוצפה הנדרשת.
בראיון עם שלום ירושלמי במוספשבת, מעריב אומר יוסי ביילין (האם אבחנותיו על ברגותי נכונות?):
בלי מרים גרוף ונועם ואביבה שליט השבויים היו נידונים למוות?
"כן, לא היה קורה כלום. אם אביבה ונועם היו אומרים לעצמם 'ישבנו עם ראש הממשלה והשרים וחברי הכנסת וראש המוסד והשב"כ ועכשיו אנחנו יושבים בבית ומחכים לטלפון', הם לא היו רואים יותר את גלעד. המדינה מרגישה תמיד שהיא עושה הכל. אני מסתכל על עצמי. לקחתי את נועם שליט לנורווגיה, כי לשליח של משרד החוץ למזרח התיכון היה קשר עם חמאס. דיברתי עם עומר סולימאן. לקחתי אותו לג'ימי קרטר. בסוף הכל זה מס שפתיים. כאילו אתה מנקה לעצמך את המצפון. מה שאני אומר נכון לכולם".
לכשיתחזק גלעד שליט הוא צריך, אם ירצה כמובן, לצאת למסיבת עיתונאים אחת גדולה, בה ינכחו כל כלי התקשורת, מהארץ ומעולם, וכל אחד מהם יוכל לשאול שאלות כאוות נפשו. אבל מאחר שזה אירוע לא קל ומצריך תעצומות נפש, הוא באמת צריך להיות מוכן לזה. אחרת יצטרך להשיב פעם אחר פעם על מיליון שאלות זהות. למה לו?
יש לך עצה גם לגלעד שליט?
"השם שלו ילווה אותו כל חייו. השאלה מה עושים עם המזוודה הזו. האם היא הופכת לנטל או לנכס. לדעתי, הוא יכול לנצל את המיקרופון האדיר שעומד היום לרשותו בארץ ובעולם כדי להעביר תובנות. הוא נראה לי בחור חושב ומעניין. כל מה שהוא יגיד יקבל משקל ומשמעות אחרים. חבל לבזבז את זה".
הטוקבק של איתן ברטנר
ככה עיתונות אמיתית הייתה מטפלת בפרשת שליט: עיתונאי אמיתי היה מושיב את נועם שליט לראיון אחרון בהחלט, אמיתי. לא עוד פעם הבן שלנו הילד של כולנו בלה בלה בלה בולשיט, אלא הסיפורים האמיתיים באמת וכולם יודעים מהם. ואם שליט היה מסרב עיתונאי אמיתי היה כותב על כל זה בעצמו, המאבק האמיתי של המשפחה, מה באמת התרחש שם ועדיין מתרחש, הכול הכול הכול. אם גלעד היה ילד של כולנו אז לכולנו מגיעה אינפורמציה.
במקום זה קיבלנו: תשפוכת מביכה בפעם המאה אלף של האמא, כמה רציתי והתגעגעתי וכמה וכמה וכמה בלה בלה בלה מלל אינסופי בפעם המיליון הכול אותו דבר, שום דבר מקורי, חדש או אפילו מעניין.
ונורא לא פחות: הראיון עם תמי שינקמן (המוסף לשבת, ידיעות, V). גועל נפש.
כשאתם מנסים להשוות את עצמכם לעיתונות בבריטניה ובארצות הברית תיזכרו בסוף השבוע הזה עם שתי הכתבות הכי מעוררות סלידה שהיו כאן, כתבות שלא אומרות כלום, מסתירות הכול ושופכות מלים חסרות משמעות, אמת או עניין במסווה של איזשהו רגש קולקטיבי שעל פיו, אגב, גם נתניהו פועל.
הארץ השבוע
הפיק גם הוא גיליון מיוחד, "אחרי עסקת שליט", וכמצופה, אין בו נהרות רגש, אלא ניתוח קר של מה שצפוי לנו, ובכל מקרה זה לא נשמע טוב.
ח"ח לצילום השער של רויטרס. אזרחים צופים באפוקליפסה: המסוק עם הגלעד מגיע.
גדעון לוי עם זקן האסירים המשוחררים, סמי יונס.
– אלכס ליבק מוולווט את התמונות של גלעד שליט.
מוזר שהוא מתייחס לדמויות הקרטון של גלעד שליט (4) כאילו מדובר בגופו הוא. לא יכול להיות שהוא לא רואה.
אמיר אורן: נתניהו הוא לא מנהיג, אלא עבד לסקרים ולדימוי דעת קהל.
לדבריו, הוא המנהיג היחיד שעשה שימוש בשכול הפרטי שלו כדי לקדם את מטרותיו.
הוא גם אומר שבכירי האסירים של חמאס ופתח ישוחררו בחטיפות הבאות.
שימו לב, איש לא חושב שהן לא יקרו. מיוסי יהושוע בידיעות בתחילת השבוע, ועד אורן.
רונן ברגמן כתב בידיעות שהמידור המוחלט הוא זה שמנע מהמודיעין למצוא את עקבותיו של השבוי. יוסי מלמן אומר פה שזה היה רק השלב השני, ושאת השלב הראשון, בו היו מעורבים בחטיפה ריבוי גופים וארגונים, פספס השב"כ. לאחר מכן, כבר אי אפשר היה: השומרים-מאבטחים שמרו על דממת קשר מוחלטת, ולא הותירו שום חתימה דיגיטלית. במצב כזה 8200 לא יכולה להועיל. הם השתמשו בבלדרים, וייתכן שגם ביוני דואר.
מסקנה מתבקשת: הטכנולוגיה לא יכולה להועיל אם הצד השני לא משתמש בה. הימנענות מוחלטת היא הסוד.
עמוס הראל ואבי יששכרוף אומרים שמספר מבקרי העסקה גדול מכפי שהוא משתקף בתקשורת, וממש לא מוגבל לאנשי ימין. יוסי ורטר מזכיר את ציפי לבני השותקת.
הם מזכירים שגם ב-NYT לא מבינים למה חמאס כן ואבו מאזן לא.
אם צריך לסכם את המוסף הזה: מוסף בלי אף מילה טובה על נתניהו, מדיניותו, ממשלתו, תוכניותיו, עתידו.
המארקר, שישי
האם אפשר לומר שג'ודי שלום ניר מוזס (קלקלה לי את הנמ"ש בגלל השלום המתהפך הזה). רואיינה למארקר בזכות ציוציה בטוויטר?
אין לה שום השפעה בידיעות, חברתה הטובה היא אחותה תמי, משכורתה בידיעות נמוכה, וכך גם הדיווידנדים, והיא אישה כלל לא עשירה. עוד דבר משותף לה ולי.
סופשבוע
המדור של רלי ואבנר אברהמי, מצב משפחתי, שערק מהארץ למעריב, מופיע זה השבוע הראשון במוסף. נראה בול, פיקס אותו דבר כמו במוסף הארץ.
כמה מוזר: אין קרדיט "עורך ראשי" לנטע ליבנה בסופשבוע. כתוב רק: "עורכים: רונן טל, מאור זכריה, נעה ידלין".
כבר הערתי על כך פעם, אבל אין ברירה אלא לחזור: כשלא מאיר בלייך (גם היועץ המשפטי של מעריב) כותב את המדור "סופשבוע בחו"ל" ומדובר בכתבה מתורגמת (במקרה זה, מאובזרבר), אין שום סיבה להשאיר את הקרדיט שלו במדור כמו גם בתוכן.
עיצוב הכפולה הראשונה לכתבה על ספר חדש על קליאופטרה נראה כפרסומת לסטילה, עושה לך עיניים כחולות.
כשאלון הדר שואל את אקי אבני "איך התחברת לדמות?" (של קליף ברדשאו בקברט) או "איך ההרגשה לחזור לבמה?" זאת פארודיה על השאלות האלו?
– לא.
7 ימים
בשער ידיעות יש הפניה מפתה:
"חלום כחול מחקר חדש על הפנטזיות המיניות של הישראלים".
ד"ר גורית בירנבוים, "חוקרת ראשית בסדרת מחקרים בנושא מערכות יחסים, שזיכתה את צוות החוקרים בפרס מטעם הארגנון הבינ"ל לחקר מערכות יחסים ופורסמה, בין היתר בכתב העת המדעי היוקרתי Personality & Social Psychology Bulletin" והצוות שלה ערכו ניסויים שונים, בהם מעקב אחר 48 זוגות ישראליים במשך 21 יום, בניסיון לפצח את הקשר בין תוכנה של הפנטזיה המינית לבין אישיותם של המפנטז/ ופרטנרו/תו ולקבוע עד כמה הפנטזיה הושפעה מהתנודות באיכות הקשר ביניהם" (דודי גולדמן).
המחקר מוכיח:
1. שגברים מפנטזים על סקס יותר מנשים.
2. שתוספת טסטוסטרון מגבירה את הפנטוז.
3. שאנשים שמפנטזים יותר מנהלים חיי מין עשירים ומספקים יותר (ואז מרואיינים שני מתנגדים).
דגימות הפנטזיות כה משעממות ומשומשות (אורגיה, ספרנית, מוכרת, שליטה בגברים). אוי.
אני ממש יכולה לראות כמה היה קל למכור את המחקר הזה לכתבה ב-7 ימים. מעניין אם רק אני חושבת שהמחקר והדיווח עליו מיותרים.
תוס' למעם הסר ספק: דעתי מתבססת כמובן על קריאת הכתבה, ולא על קריאת המחקר במקור.
מי לגל"צ אלי
שר הביטחון, אהוד ברק, הוא זה שיכריע השבוע מי יהיה מפקד גל"צ.
לשלב האחרון הגיעו מנשה סמירה, ינון מגל, ירון דקל וגולן יוכפז.
הפאקים:
סמירה – מכהן כמנכ"ל הרשות השנייה. מתוקף תפקידו אחראי על תחנות הרדיו האזוריות, כשגל"צ היא תחנה מתחרה. איזה החלטות הוא יכול לקבל שעלולות להזיק/להועיל לאלו או לזו? סמירה מועמד גם למנכ"ול החינוכית.
מגל – הסוכן שלו הוא שי נשר, המקורב לברק, ולכן, אף שאין לו בדל ניסיון ניהולי, הוא המועמד המוביל.
יוכפז – איש תוכן בעל רקורד עשיר, כולל בגל"צ. במקביל מועמד למנכ"ול חב' החדשות של ערוץ 10.
דקל – עיתונאי לעילא ולעילא, אך מעולם לא ניהל. מה הוא צריך את זה?
ועוד תזכורת: אלכס פישמן, הפרשן הצבאי של ידיעות, היה בוועדת איתור המועמדים. מה תקין בזה בדיוק?
לחם עבודה
שלל הפרילנסרים שכתבו באת קיבלו מכתבים מעורכת את החדשה, אביה בן-דוד, המודיעה להם שבגלל שינוי הסגנון של העיתון היא מוותרת על שירותיהם, מאחר שהם לא מתאימים לדפוס החדש.
לפני פיזור
לא קל היה השבוע בוולווטיה. יוצאת לנופש בהרי קווקז.
ולווט אנדרגראונד 
12 שנות מאסר לטל מור.
אהבתיאהבתי
זה מחיר מבצע.
אהבתיאהבתי
הדברים של אמיר אורן, שלעולם לא היה, וכנראה גם לא יהיה, במצב בו יקבל החלטות גורליות כ"כ, הנוגעות לחיי אדם, נבזיים.
האם גם הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ הם עבדים לסקרים ולדימוי דעת קהל?
האם גם גרשון בסקין, שסיפר על המכתב מהחמאס, שקיבל רק לפני מס' חודשים, בו החמאס הראה בפעם הראשונה (לדבריו) התגמשות ורצון לסיים את המו"מ, הוא עבד לסקרים וליחסי ציבור?
בעניין השכול עדיף לא להרחיב… חבל על הדברים.
אמיר אורן עיתונאי רציני ומוערך, חבל שנפל כאן (כנראה מטינה אישית).
במוסף אין מילה טובה על ההחלטה שעשה נתניהו, אך מס' ימים יציאתו כתב יוסי ורטר "בסוף, ההחלטה היתה של נתניהו. הוא עמס על כתפיו אחריות אדירה, בלתי נתפשת, במושגים של בן אנוש." ועם כל הביקורת המוצדקת, הציניות והפוליטיקה, זה נכון.
אהבתיאהבתי
המשבצת האנטיביבית שנכנסתי אליה די נמאסה עלי, אבל ברור שהוא החליט על פי סקרים הסטריים עם לחץ כבד מכוון החצי השני של המיטה.ליחס לו "עומס על הכתפיים " נשמע כמו קומוניקט.
אהבתיאהבתי
סקרים היו גם לפני שנתיים.
אני מאמין לאנשים כמו בסקין, שאין לו שום אינטרס והוא לבטח לא תומך של ביבי, כמו גם לראשי מע' הביטחון. למרבה הצער, כפי שכתב מלמן, לא ניתן היה לחלץ את שליט צבאית. כדאי לקרוא גם את רון בן ישי בנושא.
מדובר בהחלטה גורלית וכבדת משקל והעומס על הכתפיים הוא אמיתי וקשה מנשוא, בטח עבור מי שגינה עסקאות כאלה בעבר – בניגוד לרוב הציבור.
אהבתיאהבתי
בסקין משלם מס שפתיים ביודעו עד כמה זה חשוב לביבי, הוא מרשה לעצמו נדיבות ורוחב לב עם ביצוע העיסקה. משפחת שליט לעומתו לא צרפה את ביבי לקרדיטים במודעת התודה. נקמה קטנה ומתוקה.
אהבתיאהבתי
נו באמת.
עוד מעט תגיד שבסקין זייף את המכתב מהחמאס וששרה זרקה נעליים על ראש המוסד.
איזה "קרדיטים"?
משפחת שליט לא נתנה קרדיט אישי לאיש (אפילו לא אחד) במודעת התודה, וזה כולל את האנשים שליוו אותם באופן יומיומי, שהו איתם באוהל וכו' וכו'.
אהבתיאהבתי
חרי 1,941 ימים ולילות ארוכים רצינו להגיד לכם תודה. תודה לכל מיליוני האנשים בארץ ובעולם שתמכו בנו, ליוו אותנו, צעדו עמנו וחיזקו אותנו בשעות, בימים ובשנים הקשות מאז חטיפתו של גלעד.
ריגשתם אותנו יום יום בהתגייסותכם והייתם מקור כוח עבורנו להמשיך במאבק הקשה להצלתו של גלעד. הייתם לנו למשפחה אחת גדולה ובעיקר עוררתם בנו גאווה להימנות עם אזרחי מדינת ישראל.
לכל אחד ואחת מכם חלק בהצלחת המאבק. ביחד החזרנו אותו הביתה. כעת עזרו לנו לשוב לשגרה ולהעניק לגלעד את השקט לו הוא זקוק.
בעינים פחות משוחדות- היש כאן רמז לביבי וכתפיו?
העדר הפניה לביבי או לממשלה צורם ומכוון.
אהבתיאהבתי
ממש לא.
אהבתיאהבתי
תקרא בזהירות את הטקסט, האם ביבי נכלל ב"מיליוני האנשים שתמכו,ליוו,צעדו, חיזקו, עוררתם בנו גאוה"?להזכירך- משפ' שליט התגוררה על המדרכה מחוץ לביתו, והוא- חגג יום הולדת 19 לשייגץ שלו מתחת לאפם במסיבה מיותרת ומנקרת עינים. עם עשרות מוזמנים זחוחים כמוהו.
הוא חלף על פניהם במכונית אטומת חלונות ופשוט התעלם.אתה חסיד שוטה- או אדם בעל ראש פתוח?
אהבתיאהבתי
נתניהו הוא זה שהחזיר את בנם ארצה.
הוא זה שנושא באחריות העליונה לעסקה ולתוצאותיה. כל השאר, לא רלוונטי. הוא יכול היה לתת לחמאס את מבוקשו כבר לפני למעלה משנתיים – גם אז היתה תמיכה גדולה בציבור. כל מי שמעורה בעסקה ובתהליכים, מבפנים, מספר על התגמשות בעמדת החמאס שהביאה להסכם. בנוסף, מציינים את ההפיכה במצרים ואת השלכותיה, אבל יש כאלה שמתעקשים להתעלם.
המודעה היא תודה לפעילים ולציבור. לא מוזכרים בה בעלי תפקידים – רשמיים ומתנדבים – מהיחצ"נים ובסקין ועד לשליח המוסד, מע' הביטחון וסרקוזי. ואני ממש (ממש) לא חסיד שוטה.
אהבתיאהבתי
אם כבר יש לציין את התחלפות ראשי המוסד והשב"כ. לראשונה ניתן היה להגיע להסכמה של כל ראשי מערכת הביטחון לעיסקה.
אהבתיאהבתי
מסכימה לחלוטין עם סוכן הדבקים של הוד מלכותה.
בטח יש בתודה גם רמז ענק נגד אולמרט ומשפחתו, כלומר אם רוצים.
פניית התודה היא לציבור. היא במקום ונהדרת.
אהבתיאהבתי
אני יוצאת מהמשבצת של נביא זעם. תחשבו עלי כשתנסו לאכול טונה מקופסא דרך מסיכת האב"כ.
אהבתיאהבתי
חושבני שאפילו שרה לא חשבה כמותך בעניין המודעה. אשמח לתיקון משרה נ.
אהבתיאהבתי
חשבתי שהיכולת לעשות כסף מכל דבר זה מאפיין יהודי.
אולי אנחנו באמת בני דודים.
אהבתיאהבתי
יאללה מי נכנס איתי שותף לקו של חולצות מעזה?
אהבתיאהבתי
יותר חשוב- איפה קונים?????
אהבתיאהבתי
פרסומות בערוץ 2, בקרוב!
אהבתיאהבתי
בקרוב?
הן בכל המדיות כבר כמה ימים טובים.
(כן, כתבתי מדיות. תחיו עם זה).
אהבתיאהבתי
ניתן להזמין דגם בלי מנג'טים?????
אהבתיאהבתי
שאלה: גלעד שליט רואה טלוויזיה? קורא חופשי באינטרנט? אם כן, איך זה שאני רואה מדי פעם ידיעות בסגנון "גלעד עדיין לא יודע ש…", "לא רוצים לומר לו ש…" וכד'.
אם התשובה היא לא, אז כנראה שעדיף להיות שבוי של ג'עברי (שנתן לו רדיו) מאשר שבוי של שינקמן (יאללה, בדיסלייקים).
אהבתיאהבתי
זאת הרי הסיבה שנזכרתי במופע של טרומן
אהבתיאהבתי
כן, לגמרי טרומן.
מה, אז את באמת חושב שהתשובה היא לא?
לא נותנים לו לעשות מה שהוא רוצה, אפילו לא בבית?
זה הזמן לעתור ליוניסף.
אהבתיאהבתי
ג'ודי צודקת לחלוטין. פיזיולוגית, לא ניתן לירוק לאחר מוות בטביעה.
זה לא סוד.
פשש… מפתיע.
אהבתיאהבתי
הבאר ריקה.
אהבתיאהבתי
הבאר מרקקה
אהבתיאהבתי
עידן לנדו לא רוצה למות טיפש, אבל כנראה שלחיות ככזה, אין לו בעיה. זכותו.
בנסותו להמשיך ולדבוק בקונספירציה ההזויה שהגה באוגוסט האחרון ממוחו הקודח, הוא כורה לעצמו בור עמוק מאוד, שפיקחים ממנו לא יצליחו לצאת ממנו. הטריגר עבורו הוא מאמר שפורסם אתמול ע"י אלכס פישמן, הפרשן הצבאי של ידיעות אחרונות.
להלן כמה עובדות ידועות: וועדות ההתנגדות העממית, לג'אן אלמקאומה אלשעבייה:
ארגון טרור פלסטיני לא גדול במיוחד שקיים בעיקר ברצועת עזה ויש לו יכולות מבצעיות גבוהות, שסופגות השראה רבה מארגון חיזבאללה שבדרום לבנון. לפני כמה שנים התפצל הארגון לשלושה פלגים; שניים מהם משתפים פעולה עם חמאס ולמעשה פועלים בחסותו. הפלג השלישי, "צבא האיסלאם", המזוהה עם הג'יהאד העולמי, פנה לנתיב עצמאי של פיגועים ומידי פעם הוא מנסה לאתגר את החמאס ואת מדיניות הפיגועים שלה. כאמל אלנירב ובכירים נוספים, שחוסלו בתקיפת חיל האוויר ב- 18 באוגוסט השנה, לאחר הפיגוע בגבול מצרים, השתייכו לאחד הפלגים שמשתפים פעולה עם חמאס.
ציטוט מהמאמר של פישמן:
"מהתחקיר עולה כי ארגון הוועדות העממיות גייס את קבוצת המחבלים המצרים בסיני,
הדריך, אימן וצייד אותם. וגם שימש להם עורף לוגיסטי.
עשרים אנשי החוליה – שכללה את המבצעים המצרים וסייענים פלסטינים – תכננו לבצע מתקפת התאבדות בתוך גבולות ישראל ולחטוף אזרח או חייל ישראלי".
מסקנות מופרכות של לנדו בעקבות המאמר של פישמן, בנוגע לפיגוע שהיה בדרום:
א. יוזמי ומבצעי הפיגוע באילת לא היו קשורים לשום ארגון טרור בעזה. (פחחחח…. פעם ראשונה)
ב. ממשלת ישראל ידעה שהמחבלים לא יצאו מעזה, לא קיבלו הוראות מעזה ובכל זאת הפציצה את עזה. יותר מכך, ממשלת ישראל גררה את החמאס להסלמה נגד רצונו. וממשלת ישראל שיקרה ביודעין לציבור (בעידוד התקשורת) לגבי מקור הפיגוע ולגבי מטרת החיסולים בעזה.
ג. מטרת השקרים של ממשלת ישראל (להלן הקונספירציה) הייתה ליצור הסלמה שתסית את הדיון משני מוקדים שאיימו לערער את יציבותה:
1. מחאת הצדק החברתי ובעקבותיו ערעור יסודות הכלכלה הניאו-ליברלית;
והאיום בקיצוץ דרסטי בתקציב הביטחון (פחחחח… פעם שנייה)
2. הכרזת העצמאות הפלסטינית והצפי להתקוממות פלסטינית-עממית בספטמבר
(פחחחח…. פעם שלישית ופה יש מצדי חוכמה של בדיעבד. זה לא באמת הוגן, אני מודה).
ד. צירוף נסיבות ממוזל, ולא שכל או תבונה מדינית, הם אלו שמנעו את האפשרות שההסלמה בדרום תתפתח לכדי מלחמה בקנה מידה נרחב כמו "עופרת יצוקה".
בחיי, אם הייתי אדם משכיל יותר, סבלני יותר, או פשוט סתם רהוט יותר, הייתי אומרת משהו ממש משמעותי בתגובה ללוגיקה הזאת, אבל אני אאלץ להסתפק לצערי בפחחחחחח… (פעם רביעית ואחרונה).
אהבתיאהבתי
בידוק עובדות: הידיעה של אלכס פישמן על זהות המחבלים התפרסמה בידיעות ב-21 בספטמבר, כפי שדיווחתי כאן.
אהבתיאהבתי
וואי וואי, איזו אהבלה יצאתי. קראתי את לנדו בשקיקה, אבל מסתבר שלחצתי על הלינק הלא נכון תוך כדי קריאה. בחיי, קראתי ולא הבנתי איך הוא הגיע למסקנות שלו מתוך הגזיר של ספטמבר, ששגיתי לחשוב שהוא מאתמול. נו טוב. מבטיחה להשתפר בהמשך. כנראה שאמות טיפשה בעצמי. סליחה לנדו. סליחה דבורית, על שחפרתי, מודה ועוזבת. אה… רגע… לא לגמרי עוזבת. נשארת בשקט. 😳
אהבתיאהבתי
אף אחד (איש) לא שם לב
ולראייה – ששת הלייקים
אהבתיאהבתי
לנדו עושה אובר-ניתוח לניסוחים של פישמן, כאילו שהטורים שלו בידיעות הם חומר מודיעיני גולמי.
ומזה הוא בונה תלי-תילים.
די מצחיק האמת.
אהבתיאהבתי
וכמובן שהוא בווין-ווין סיטואיישן:
אם פישמן (או כל אחד אחר) כותב משהו שלא תואם לקונספציה שלו, אז מדובר בטענות של גורמי ביטחון שהם מדקלמים, ולכן אינם אמינים.
אם נכתב משהו שאפשר לפרש אותו כתומך בקונספציה שלו, הרי שמדובר באמת מוחלטת ללא עוררין (גם לא על הפרשנות).
אהבתיאהבתי
סתם לדוגמא:
פישמן כותב מצד אחד שהפיגוע בוצע ע"י גורמי ג'האד עולמי שנמצאים בסיני, ומצד שני שמדובר בתארגנות המהווה "יתד" של איראן בסיני.
אז יש לי חדשות לפישמן וללנדו: ג'האד עולמי ואיראן זה שני קווים מקבילים. לעולם לא ייפגשו (אלא אם כן זה יהיה ראש בראש). מי שלא יודע שיש מלחמת עולם בין הסונים הקיצונים לשיעים הקיצונים, לא ראוי לעסוק בנושא.
מעבר לזה: אם מדובר בג'האד עולמי, אז כפי שכבר ידוע לנו, יש גורמי ג'האד עולמי בעזה, חלקם קשורים לוה"ע. לא לא-סביר שההכוונה נעשתה משם (ולא מפקיסטן, נייח).
אם מדובר בהתארגנות הקשורה לאיראן: קשה להאמין שאיראן מפעילה ישירות גורמי טרור בסיני. יותר סביר שהיא נעזרת לשם כך בסוכני הטרור המבוססים שלה שנמצאים בעזה (חמאס, גא"פ, וה"ע, התארגנויות המקושרות לחזבאללה).
אבל כאמור, אין לראות בכתבים של פישמן חומר גולמי וללקט משם עובדות. זה סלט שלם של ניסוחים ותיאוריות-על שמנסות לצייר בכח תמונה אזורית גדולה יותר, בזמן שהתחקיר הצה"לי, כפי שמחייב ההיגיון, הוא דו"ח ממוקד הרבה יותר.
הערה: לא קראתי את כל מה שפישמן כתב כי לנדו סרק רק מה שהיה רלבנטי עבורו (אני מניח).
אהבתיאהבתי
תראה, אני עדיין חושבת שהקונספירציה של לנדו מגוחכת. לצערי, יצא שפישלתי עם המקורות שעליהם הסתמכתי וזה קצת הוציא לי את הרוח מהכנפיים. אולם עדיין ברור לי שהפוסל בקונספצייתו הוא הפוסל, שכן לנדו, כמו למשל גדעון לוי, תמיד יניחו שהשלטון בישראל הוא שקרני, כוחני ומניפולטיבי, בכל מצב ובכל עת, בעוד שהקולות מהעבר השני הם כלילי המיידע האמין וחסר המניפולציות. וכבר אמרה כאן דבורית, לא פעם ולא פעמיים (ממממ… גם האוס אמר) שכולם שקרנים ואינטרסנטיים לגבי הנראטיב של עצמם ושל תפיסת עולמם. אז שויין. אני לא חושבת שצה"ל והממשלה תמיד מספקים לנו את האמת הגולמית שאין בלתה, אבל אני חשדנית שבעתיים לנוכך אותה האמת שבוקעת מתוך מנגנונים פיאודליים, לא דמוקראטיים, שהטרור הנו דרך ביטוי לגיטימית לדידם. ובאמת מי אמר לפישמן וללנדו שאין שת"פ בין פלגי ועדות ההתנגדות השונים. הרי זה טריק ידוע של ארגוני הטרור האיסלאמיים להתפלג עד כלות כל הזרועות ולהכחיש לאחר מכן כל קשר בין האברים השונים של אותה היישות הטרוריסטית. חוץ מזה, גם אלון בן דויד צייץ משהו בטוויטר על הוודאות שבלינקג' בין אלנירב והחבר'ה שלו, לבין הסינאווים המבצעים. טוב, לא שאלון בן דויד הוא קול השכינה או משהו כזה, אבל הוא די אמין עליי, הבחורצ'יק.
אוי, מה עשיתי? אני רעה, רעה! אמרתי שאשתוק. הנה, שותקת.
שיהיה יום טוב.
אהבתיאהבתי
כמובן המקורית שאת יכול להמשיך לכתוב. לקרוא את לנדו ולהביע את דעתך. לשם הצניעות והטעם הטוב, תחסכי בפחחחחחח (פעם מיותרת), מסתבר שפוגע לך בקארמה.
אהבתיאהבתי
איזה כיף, יש אישור מהאימאם האשכנזי הראשי.
אהבתיאהבתי
לך רוניתי אין אישור.
אהבתיאהבתי
הבשורה של סוף השבוע האחרון התחבאה בין דפי הארץ למי שאינו מנוי: מנוי סוף שבוע, במוצהר ובגלוי. במשך שנים המערכת נמנעה מלאפשר לאנשים לעשות מנוי רק לגיליון יום שישי והיה צריך להיאבק מאוד קשה נגד מחלקת המינויים כדי לקבל מנוי כזה, ועכשיו לא עוד. לדעתי יש ירידה במספר המינויים של הארץ, וזה מה שאילץ אותם לצאת במהלך הזה.
http://www.haaretz.com/weekend, זה היה הלינק שהם נתנו.
אהבתיאהבתי
בשורה ישנה. גם בברושור וגם במח' המנויים שמנסה לפתות בטלפון.
אהבתיאהבתי
אם ידיעות היו עושים דבר כזה הייתי מצטרף בשמחה. הפער בין המוספים המעניינים, ולו חלקית, בסופ"ש, לבין העתון הרדוד והמיותר בימי החול הוא עצום. אבל כבר שוחחתי בעניין בזמנו עם מחלקת המנויים, לשווא.
אהבתיאהבתי
Choofsah Neima
Savta sheli nolda beharei hkavakaz
Timseri dash
אהבתיאהבתי
חופשה נעימה. זה מגיע לך.
האמת, אני לא מבין איך שרדת את הצפיה בכל הערוצים ואת קריאת כל העיתונים.
נפשי נקעה מפסטיבל שליט בערך שתי דקות אחרי שהוא חזר הביתה.
תמלאי מצברים, מצפים לשובך. 🙂
אהבתיאהבתי
בעיסקת ג'יבריל הלחץ על הממשלה לא היה ברחוב או בתקשורת אלא בפגישות עם ההורים. על מה שארע בהן למדנו בדיעבד. בניגוד להערכות לעיסקה לא היתה השפעה ארוכה על מעמדו של ג'יבריל בפוליטיקה הפלסטינית.
לאחר החטיפה של שליט, הקבינט החליט ואולמרט דיבר בבטחון, שלא ינוהל משא ומתן, ולא יחזור התקדים של שחרור אסירים מאסיבי. היו רבים ששיבחו את העמדה, בפועל לא הועילה. כל החלטה לא להסכים בעתיד לעיסקאות לא סימטריות, קשה להאמין שתתקיים בפועל.
אהבתיאהבתי
וולווט, יוסקה גרוף אינו מדבר עם אימו? איפה אפשר למצוא את זה?
אהבתיאהבתי
חוזרת על התגובה של נינו:
לינק לראיון איתה (18.10 לינק תחתון, דקה 32).
בדקה 39 יעל דן שואלת אותה על כך.
אהבתיאהבתי
זה סיפור! היא נלחמה עליו כלביאה. הארץ לא ידעה מלחמה כזאת לפניה. איך אפשר? נפלאות דרכי האדם
אהבתיאהבתי
הסיפור זה שהיא רדפה אחריו עם הבננה, אבל הוא העדיף בטטה
אהבתיאהבתי
אני מניח, שאנשים בד"כ מתעלפים מחוש ההומור שלך מיקי. בהיותי מלאך השתדלתי להבליג. אך גם החיה המבויתת ביותר, מגיע היום שפוקעת סבלנותה. אני מוצא את ההומור שלך מעיק, לא שנון ותכוף מדי. זו כמובן דעתי האישית, וככזאת מיותרת לחלוטין. אל תתיחס לתגובה הזאת.
אהבתיאהבתי
תודה, אקח לתשומת ליבי
אהבתיאהבתי
אתה לא רחוק. דיברתי על זה מקודם עם מישהי. היא אמרה לי ״בטח שיגעה אותו״.
אהבתיאהבתי
קטע רלוונטי המתייחס לתכניתה של יעל דן
.."גרוף התייחסה גם לביקורת על עסקת ג'יבריל, שלדבריה היא והמשפחות, נאלצים להתמודד עימה כל הזמן. "הבן ששלחתי חזר לי אחר לחלוטין. גם המשפחה התפרקה והתפזרה לגמרי, ואפילו אני התרחקתי מיוסי. מה שעצוב הוא שהביקורת הייתה עלינו. הממשלה לא עבדה קשה כדי להחזיר את הבנים, אלא אנחנו".
".
אהבתיאהבתי
פוסט עתיר מסקנות:
1. "מסקנה מתבקשת: הטכנולוגיה לא יכולה להועיל אם הצד השני לא משתמש בה. הימנענות מוחלטת היא הסוד." בין לאדן וקדאפי חותמים בשתי ידיים
2. "שאנשים שמפנטזים יותר מנהלים חיי מין עשירים ומספקים יותר " חותם בשתי ידיים. צפוי לי עתיד ורוד
אהבתיאהבתי
מצמרר
אהבתיאהבתי
לא ברור לי, מלבד השמוש בשם יש לך ידיעה, כי אכן מדובר בכתב הטיימס. אישית אני מפקפק.
התוכן לא מתאים. ואולי רג'ינה תשיר לנו?
V: הכותב תיקן את עצמו ואני בעקבותיו.
אהבתיאהבתי
לגבי אביה בן דויד ומגזין "את"- איחס איחס ואיחסה. מטאטא חדש וכו', ברור, אבל זה כל כך דוחה וברוטאלי בדיוק כמו ניר חפץ ששלף אותה מתהומות הכלום
אהבתיאהבתי
תיקון טעות: איתן ברטנר ולא איתן ברונר
אהבתיאהבתי
באמת קשה להחליט מה היה מעורר סלידה יותר: היומן עלאק של אביבה שליט או הראיון עם שינקמן. אני בוחר בשינקמן. הבעת הפנים שלה בתצלום הראשי של הכתבה אומרת הכול. ואחר כך ההוראות שהיא חילקה לאביבה: שגלעד יאכל לאט, שיראה חבר אחד כל יום. מבחיל. היה ברור שהיא תמהר לגזור קופונים, אבל כל כך מהר, וככה? והערה אחת נבזית: לפני שאת קופצת על טרמפולינה תרזי כמה קילו. זאת הערה מגעילה, אבל ככה גם שינקמן
אהבתיאהבתי
כדי לסגור מעגל אציין שתמי שנקמן היתה חברתו של פלדמן מנעדרי סולטן יעקוב שנזכר לעיל
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000527692&fid=3311
אהבתיאהבתי
לגבי המחקר של גורית בירנבוים, ובכן, לא רק את חושבת שהוא מיותר, גם הקהילה המדעית. לכתב העת "המדעי היוקרתי" לדבריו של דודי גולדמן, יש אימפקט פקטור של 2.5
זה אומר שזה בערך כמו לכתוב שידיעה חדשותית מסוימת פורסמה בעיתון הנחשב "כל העמק והגליל".
אהבתיאהבתי
ועוד משהו קטן לגבי הפרס בו זכתה קבוצת המחקר שלה. האגודה הבינלאומית לחקר מערכות יחסים שהעניקה את הפרס לקבוצת המחקר היא אגודה קטנה. בבורד שלה חברים שני חוקרים, מריו מיקולינסר ועמרי גילת. אלה שני שותפיה של בירנבויים לקבוצת המחקר.
http://www.iarr.org/About/index.html
אהבתיאהבתי
טעות שלי (יתכן שמשמעותית מבחינה אתית). שני החוקרים אינם חברים בבורד אלא בהנהלה המורחבת. מיקולינסר הוא עורך אחד מכתבי העת של האגודה וגילת הוא מתאם הכנסים שלה (כמתואר בלינק).
אהבתיאהבתי
אבל לפחות יש להם תואר דוקטור? כי אם לא, זה לא שווה
אהבתיאהבתי
זו נקודה שגויה.
אימפקט פקטור של 2.5 יכול להיות יוקרתי למדי. ישנם תחומים שבהם כתב העת המוביל, אינו מגיע לכדי ציון זה. לא זה הזמן והמקום לדיון על תחלואי השיטה, אבל אם כבר הסכמת למדוד יוקרה באמצעות אימפקט פקטור, קח בחשבון שכתב העת הנ"ל נמצע כיום במקום החמישי מתוך 58 כתבי עת בתחום הפסיכולוגיה החברתית. עשירון עליון. סחתיין עליו.
אהבתיאהבתי
כל העמק והגליל מדורג שלישי מבין כתבי העת המדווחים על מה שקורא בדבוריה. אני לא סתם כותב את זה כדי לסנוט בך. כשלאנשים יש משהו חשוב לספר הם לא מפרסמים את זה יותר בכתבי עת של פסיכולוגיה חברתית. זו אחת הסיבות לירידה הדרמטית באימפקט פקטור של כתבי עת בתחום (ובכלל בפסיכולוגיה). זה גם גרם לכך שכתבי עת תת תחומיים מפרסמים המון דברים לא חשובים בשנים האחרונות.
אהבתיאהבתי
עכשיו אנחנו סוטים אט-אט לדיון בנושא "האימפקט-פקטור לאן?". אני חושב שזו שיטה בעייתית, והעניין שלי בה נובע רק מתוך הכרח מקצועי. תכל'ס, אני מכיר לפחות תחום אחד שרלוונטי לקהילה מדעית וקלינית לא מצומצמת בכלל, שהז'ורנל המוביל שלו עובר את אימפקט פקטור של 1 וגם זה רק בשנה טובה…
כמתבונן מהצד אין לי את הכלים לקבוע את איכות כתב העת שאליו התייחסו בכתבה, ולפי השיטות המקובלות, אין לי סיבה להניח שהוא ממש גרוע. אני אשתכנע הרבה יותר שהוא כזה, אם במקום לדון בשיטות הדירוג, פשוט תגיד "אחים שלי, אני מהתחום (או רעייתי או השכנה או המאהבת, או שלושתן), ותאמינו לי שזה ז'ורנל בלאי חבל"ז ". תתפלא, אבל אנשים פה יאמינו לך.
אהבתיאהבתי
בהגדרה (לפי הגדרת האימפקט פקטור) לא יכול להיות תחום שמעניין קהילה משמעותית והאימפקט פקטור שלו יהיה נמוך. אם הפקטור של התחום אותו אתה מזכיר הוא 1 הוא מעניין מעט מאוד אנשים. אפשר לומר הרבה דברים נגד המדד אבל הוא המדד הכי אמין לשאלה כמה זה מעניין.
אהבתיאהבתי
בתור התחלה אם מדובר בקהילה גדולה (כגון בתחום הקליני), שרובה קורא אבל לא מפרסם, מבחינת האימפקט פקטור מדובר בתחום איזוטרי ולא מעניין.
יש כתבי עת שמספקים גם אינפורמציה של הורדות של המאמר. למה שזו לא תהיה אינדיקציה מדוייקת יותר? (בהנחה שאבא של תמר יהלומי לא יגייס את השכונה להוריד את המאמר אלפי פעמים).
אסיים רק בכך שאם תעבור אקראית על פרקי המבוא של מאמרים, שבהם לעיתים קרובות מצטטים את המאמרים הבסיסיים והחשובים בתחום, תגלה שאותם מאמרים מצוטטים וחשובים לא פורסמו בנייצ'ר ודומיו.
אהבתיאהבתי
כל סטודנט שנה ב׳ בפסיכולוגיה יודע ש-Personality and Social Psych Bulletin הוא ז׳ורנל יוקרתי ומוביל בתחומו. די לראות את רשימת החוקרים המפרסמים בו, את חברי המערכת והשופטים כדי להבין במה מדובר. למגיב אין מושג קלוש והוא, כנראה, מונע על ידי קנאה ורשעות גרידא, בליווי בורות מביכה.
אהבתיאהבתי
תגובה שמעידה על מרמור, על צרות עין ובעיקר על חוסר הבנה בסיסי במחקר בפסיכולוגיה חברתית ובדרוג הז'ורנלים בתחום זה.
אהבתיאהבתי
דבורית,
אני מניח שניסיונך התקשורתי מקנה לך כישורים כלשהם לבקר כתבות בעתונות הפופוליסטית.
אני תוהה אילו כישורים וכלים עומדים לרשותך בבואך לבקר מאמר בירחון מדעי (שאני בספק רב אם קראת).
הביקורת שלך חושפת את חולשותייך, כי רבו, לא פחות מאשר את אלו של מושאי חיצייך.
אהבתיאהבתי
"חולשותיי כי רבו" – כאיש מדע אני מסיקה שאתה אומר את הדברים על סמך קריאה שוטפת של הפוסטים, נכון? לא אטיל ספק בכך.
אני לא מבקרת את המחקר, אותו לא קראתי, אלא את אופן הצגתו ואת המסקנות העולות ממנו שהובאו בכתבה, מסקנות שידועות זה כמיליון שנה, ושנוסחו בעשרות מחקרים קודמים.
אולי יש בו מסקנות מדהימות אחרות, אבל אותן לא זכיתי לקרוא בכתבה.
אני מבקרת את מה שאני קוראת. אם במקרה יש לי ידע מוקדם או מאוחר על הדברים, מניסיון שלי או של אחרים, אני מביאה גם אותו.
אהבתיאהבתי
אין כמו לחיות בדירה מטר על מטר, להשפריץ רוע ומרמור על כל הסביבה, וגם על כמה חברות (אקס) ולהתנפח בכל פעם שמוזכר משהו שקשור לזוגיות/ סקס, ובעיקר להוציא שם רע לכל הרווקות. אני בעד בדק בית רציני בינך לבינך. תגובה תוכלי למסור לי אישית בתום התהליך.
אהבתיאהבתי
זאת תגובת אד הומינם האחרונה שמתפרסמת בבלוג הזה.
אין לך שמץ של מושג על חיי הפרטיים וגם אם היה לך, אין זה בגדר נימוק.
יש לך משהו ענייני לומר נגד מה שכתבתי? שוּט.
אין לך? סתוֹם. לנצח.
גברים מרירים המתלוננים על "רווקות" זה לא ממש סקסי או אינטליגנטי במיוחד.
אהבתיאהבתי
קורא וגם מכיר (ובמקרה שלך, לא צריך דוקטורט בפסיכולוגיה כדי להתרשם), אך לא בזה עסקינן.
להבא, לפני שאת כותבת משפט אומלל בסגנון "מעניין אם רק אני חושבת שהמחקר (והדיווח עליו) מיותרים" כדאי, שלכל הפחות, תקראי את המקור. מ"אשת מלים" שכמוך מצופה לקצת יותר ביקורת עצמית והקפדה.
אהבתיאהבתי
נראה לי שעיני קליאופטרה די מזוהות כעיני אליזבט טיילור, גם בגלל הפוני. וגם הפונטים די מזוהים… בקיצור – לא ממש נראה כפרסומת.
אהבתיאהבתי
עיני קליאופטרה כליז טיילור מזוהות לרוב רק על ידי אלה שנחשפו לסרט – כלומר, שעברו את ה-50 כמדומני
אהבתיאהבתי
לא ראיתי את הסרט.. אבל התמונות נחשפו לרבים לאורך השנים שעברו מאז
אהבתיאהבתי
אני ענתיקה בעצמי, ובקושי זיהיתי. מה יאמרו בני ה-20 וה-30?
אהבתיאהבתי
בעידן הוידאו/DVD/ אינטרנט אינך צריך להיות בן 80 כדי לצפות בסרט של לורל והארדי.
אהבתיאהבתי
מוגש כשרות לבני ה20 ומשהו
http://tesla.liketelevision.com/liketelevision/tuner.php?channel=1140&format=movie&theme=guide
אהבתיאהבתי
אמו של יוסקה גרוף עדיין חיה (אם כי היא מעידה שמצבה הרפואי רע). היא התראיינה ליעל דן בגל"צ ביום שלישי לראיון קורע לב באמת.
ואגב, זה באמת מעניין שרק חזי שי נדחף לכל מיקרופון, בעוד את גרוף וניסים סאלם מאותו אירוע מראיינים לעיתים נדירות.
אני שמעתי פעם ששבויי מעוז המזח החליטו לשלוח ברוב המקרים לתקשורת את המפקד שלהם לשעבר כהחלטה עקרונית, אבל זה לא רלבנטי להבנתי במקרה של משוחררי עסקת ג'יבריל.
אהבתיאהבתי
זה מדהים. בוודאות של 2000 וחמש מאות אחוז ראיתי ושמעתי באחת הטלוויזיות שהיא הלכה לעולמה.
אהבתיאהבתי
את טועה ולווט. זאת היתה אמו של אחד מסולטן יעקוב- כץ משהו.
אהבתיאהבתי
VOILA
http://blog.saftastory.co.il/?p=556
אהבתיאהבתי
איך אני טועה אם זה מה שנאמר (בטעות) באחת התוכניות?
יש לי יסוד להניח שלא ישבת לידי עת צפיתי. בכ"מ הוויכוח מיותר. תיקנתי וזהו.
אהבתיאהבתי
אז זאת טעות ידשניה. לא כזה עניין. תיקנתי וזהו.
אהבתיאהבתי
הנה, אגב, הראיון עם מרים גרוף
http://www.glz.co.il/NewsArticle.aspx?newsid=67779
בתוכנית של ה-18/10 (הלינק התחתון, לא העליון), בדקה 32
אהבתיאהבתי
כך בדיוק כתבה גם טל בשן השבוע ב NRG.
לרגע אפילו חשבתי שהיא מעודכנת יותר ממני ושגרוף הלכה לעולמה באותו יום (-:
אהבתיאהבתי
עלה בדעתך שאולי רק חזי שי מסכים להתראיין? ישנם כאלה שעדיין חווים את הטראומה.אגב, אמו של יוסקה גרוף נלחמה עליו כלביאה, וכאשר חזר נוצר נתק ביניהם שאף פעם לא אוחה לגמרי.(שריקי, כן, הבנתי אותך)
אהבתיאהבתי
אני אף מילה
אהבתיאהבתי
עלתה בדעתך אפשרות אחרת?
שרובם פשוט לא מוכנים לקחת חלק בהיסטריה התקשורתית ושחלקם אפילו חוששים שהפסטיבל הזה רק מזיק/יזיק לגלעד שליט?
ואותו רוב עליו אני מדברת "לא חווה עדין את הטראומה" כפי שניסית לערוך כאן ניתוח פסיכולוגי, שכנראה לא בדיוק שאוב מעשרות שנות מחקר על שבויים – אלא סתם מסרב לבזות כרגע את עצמו ואת שליט.
(רבים מ"אנשי הדממה" של היום, דווקא התראיינו בלי סוף כאשר חשבו שיש איזה ערך מוסף לדבריהם).
אהבתיאהבתי
יכול להיות שהצדק עמך, או שלא.
אהבתיאהבתי
לפחות על דברי "הצדק או שלא" שלי בנושא שבויים, מישהי משתינו תקבל תואר ד"ר (-:
אהבתיאהבתי
לא מעט נושאי דוקטורט, לגיטימיים לחלוטין, התבססו על מסקנות מוטעות.
אהבתיאהבתי
אה…ו…
ברוכה החוזרת.
אהבתיאהבתי
אין ספק! אבל מעט מאד דוקטורנטים שמתחככים עם מושא מחקרם כבר למעלה מחמש שנים ברמה יומיומית, גם כותבים שטויות בטוקבקים.
אהבתיאהבתי
מ.ש.ל.
בכל זאת את מצליחה!
אהבתיאהבתי
קראתי את הפוסט, כי מעניין אותי כל מה שנכתב בימים אלה על הנושא. לא הצלחתי להתאפק וגם הגבתי. את/אתה הזכרת לי כרגע למה הסתלקתי מפה. תודה!
אהבתיאהבתי
ר/ק היא עלוקה השורצת פה למורת רוחה של בעלת הבית. כפי שנכתב פה לפני יומים, יש כאן אחרים המצפים לשמוע את דעתך.
אהבתיאהבתי
תודה אורן. אכן יש לי דעה ובהחלט גם את מלוא הידע על שאלות שעלו פה לגבי שבויים לשעבר, אבל אין לי את הכלים לברור את המוץ מהתבן ולהתעלם מגסות הרוח של חלק מהמגיבים. היום התמלאתי בתחושת דז'ה- וו לסיבה שהפסקתי להכנס לבלוג הזה.
כך או אחרת, חשוב לי מאד לתקן דימוי אומלל שדבק בשבויים לשעבר ובעיקר מאלה שהשבויים היחידים שבהם נתקלו מעולם, הם יורם טולדנו וישי גולן. כמות השטויות שאליהן נחשפתי בימים האחרונים בכל מיני אתרי אינטרנט, פשוט מעוררת קבס. מישהי אפילו המליצה בחום להפעיל "נוהל חניבעל", כי ממילא מי שהיה בשבי, חייו כבר לא יהיו לעולם חיים.
מי שזו דעתו על שבויים, כדאי לו למשל שלא לטוס באל-על, כי כמות הטייסים שהיו שם בשבי פשוט מפחידה. כדאי גם לא להתאשפז בבתי חולים, כי כנ"ל כמה מנהלי מחלקות. גם כדאי לו לבדוק איפה לעבוד, כי חלילה הוא עלול לגלות שהבוס שלו גם הוא כנ"ל. ובעיקר, מוטב שלא יהגר לארה"ב, שמא מק'קיין יחליט להתמודד שוב לנשיאות.
אז למה בכל זאת לא רואים אותם השבוע בטלויזיה? ראה שוב את תגובתי מהצהרים. לצורך השוואה, כאשר הייתי צריכה לפני כשלוש שנים לזמן כעשרה איש מהם למפגש תודה מאוחרת (על תרומתו לשחרורם), עם הנרי קיסינג'ר, מלאתי רשימה בתוך כשעה, ומחוץ לה נשארו הרבה הרבה מאוכזבים.
ועוד הערה: אני לא עוסקת בתחום בריאות הנפש, אבל מעולם עוד לא קרה בהיסטוריה הישראלית מצב שבו הורה של שבוי "טיפטף" לתקשורת פרטים אינטימיים על מה עבר על בנו בשבי. כל מי שסיפר לציבור מה עשה, מה אכל, ואיך עונה, עשה זאת (אם בכלל) בקצב שלו ובזמן שנדרש לו. לפעמים רק כעבור שלושים שנה. כולי תקווה אמיתית שהמסלול המהיר אותו עובר היום גלעד באמצעות "דובריו", לא יהיה זה שיחבל בנפשו.
אהבתיאהבתי
הו, מאמא
אהבתיאהבתי
שמחה לראותך כאן, יונה. חסרת לי.
בהצלחה עם הדוקטורט.
אהבתיאהבתי
קודם כל, ברוך שובך וגו' (הבטחתי ולכן אקיים).
שנית, אני לא מופתע לראות שהדבר היחיד שאת כותבת בנושא "הקמפיין" ממשיך להיות שלילי, גם לאחר הצלחתו לכאורה.
אהבתיאהבתי
שועלן חביב. בניגוד לך שמביע דעה באופן כמעט כפייתי על כל מה שנכתב פה בפוסטים, אני הדגשתי שאני כותבת על הנושא מתוך ידע רב ולא כהבעת דעה.
בניגוד לפסיכולוגיה בגרוש שהופיעה כאן, ציינתי שאני יודעת למה רק כחמשה ששה שבויים לשעבר רצים היום כמו השפן של אנרג'ייזר מאולפן לאולפן.
בנגוד לך שמתמוגג מנחת על "מופע טרומן החי" שאנו שותפים לו, אני ציינתי (שוב, מתוך ידע) שמעולם בהסטוריה הישראלית עוד לא קרה דבר כזה, שאביו של שבוי טפטף אינפורמציה על השבי של בנו. ושלפעמים חשיפה כזו לוקחת למי שהיה שבוי עשר שנים, לפעמים אפילו הרבה יותר.
בנגוד לכם, מרים גרוף (למרות שידוע לי למה היה לה נתק עם בנה); נועם שליט; חברתו של האח; תמי שינקמן וכל שחקני המשנה במופע הטרומני המטורף לא מעניינים אותי, אלא רק שיקומו ובריאותו הנפשית של גלעד.
לפיכך, אני חושבת שהדעה היחידה שהבעתי, היתה דווקא מאד חיובית ואופטימית ולא כפי שציינת. אבל כך או אחרת, גם אתה עזרת לי להיזכר למה מקומי לא בין הטוקבקיסטים פה.
אהבתיאהבתי
ליונה 10:40,
גם כשכותבים עם ידע רב זה עדיין בגדר דעה. מי כמוך מכיר מקרים שבהם 2 חוקרים מתווכחים מרות על הפירושים לתוצאות אותו מחקר.
את מציינת שאת יודעת למה רק כחמשה/ששה שבויים לשעבר רצים היום מאולפן לאולפן אבל ברור שאת לא תחלקי איתנו את הידע הזה עד אשר נרכוש את התזה לדוקטורט. כל אחד יכול לכתוב "אני יודע ואתם לא – נה נה נה". תתפלאי לדעת שהגיון בריא יש לרבים. אמנם לא חיינו בקרב שבויים אבל לא מעטים מאיתנו מכירים כאלה בצורה כזאת או אחרת.
הרי גם לחוקרת מהוללת שכמותך ברור שכל שבוי הוא עולם ומלואו. אין דין שבוי שהיה שנה/שנתיים בשבי כשחלק הזמן היה עם שבויים אחרים, עבר עינויים, וכו' לעומת שבוי (חטוף?) שהיה מעל 5 שנים בשבי, כנראה כל הזמן בבידוד די מוחשי, בודד ללא חברי שבי ויחד עם זאת עם יכולות משלו למרות גילו הצעיר. מי שמך לקבוע – ועל סמך מה שכן כאמור זה מקרה שונה בתכלית משאר המקרים אותם 'חקרת' – שהתזה שלך שלפעמים חשיפה כזו לוקחת למי שהיה שבוי עשר שנים, לפעמים אפילו הרבה יותר אפליקטיבית גם במקרה הזה?
וכמובן הניים דרופינג. לך הרי ידוע למה יש נתק בין גרוף לאמו.
אותך מעניינים רק שיקומו ובריאותו הנפשית של גלעד כאילו שכל האחרים רוצים ברעתו. האם אצלך נמצא ה'אור' היחיד בנושא? מי שמך? פעם דאגת רק לקידום שחרורו ועכשיו כשזה הגיע (ברשותך לא אכנס לויכוח הנואל האם זה קרה לאט מדי או לא) את ממשיכה, ללא לאות, לנושא הבא. יפה. מעניין למה תדאגי לאחר שיתברר שגלעד בריא נפשית ומשוקם (אם זה אפשרי בכלל ואולי בעצם זו תעסוקה לחיים)?
בסיום את מציינת כמה לא נעים לך להיות בין כל מיני טוקבקיסטים שאינם מסכימים איתך. אולי באמת עדיף לך לחגוג רק בקרב כאלה שתמיד תמיד תמיד יסכימו איתך.
אהבתיאהבתי
אבל למה כל כך הרבה מלל שבעצם מבוסס כולו רק על טיעון שיקרי?
אני כתבתי שאני יודעת למה רוב השבויים לשעבר לא מתראיינים ואתם לא – נה נה נה???.
ממש לא!
אתמול בשעה 14:25 כתבתי בפרוש רב, שרובם פשוט לא מוכנים לקחת חלק בהיסטריה התקשורתית ושחלקם אפילו חוששים שהפסטיבל הזה רק מזיק/יזיק לגלעד שליט?
וכיוון שאני מוצאת את עצמי חוזרת בלית ברירה שוב ושוב למקום שאין לי יותר שום עניין לכתוב או להגיב בו, הרי שתגובה זו מסכמת באופן סופי את ביקורי הנוכחי בזירת האלימות וגסות הרוח, שכנראה רק סימפטומים ראשונים ומדאיגים מאד של אמנזיה גרמו לי לשוב אליה
אהבתיאהבתי
ליונה 12:27,
הביטי נא שוב על תגובתך של 10:40, פסקה 2, צילום מצורף.
בנוגע לאמנזיה, זה קורה לטובים ביותר.
אהבתיאהבתי
יונה אוי יונה, בדרך לזה אמר לי גוי חכם אחד.
דוקטורים יש כמו זבל, מה זה כבר ד"ר?
כל יהודי יכול להיות ד"ר. מה שחסר ואין ופוחת
זה בני אדם.
אהבתיאהבתי
הנרי קיסינג'ר הוא דוקטור או פרופסור?
אהבתיאהבתי
בניגוד לשועלן, אני לא התגעגעתי, יונה , מהסיבה הפשוטה שלא היה לי הכבוד להכירך וכו'. קצת ענווה מקצועית, והקטנת נפח האגו רק תועיל לנושא המדובר.מולך מגיבים בני אדם שגם הם מומחים בתחומם ללא חצוצרות.
אהבתיאהבתי
אני מפרגנת לך את הכבוד
אהבתיאהבתי
אם לשפוט ע"פ מפלס קוצר הרוח והאלימות המילולית בתגובות רובם (רובנו) לוקים בפוסט טראומה מהשבי.
אהבתיאהבתי
גדעון לוי טוען כל השנים שמבחינת הישראלים לקורבנות הערבים אין פנים ושמות. מרוב אמפתיה לצד השני (של הרוצחים) הוא טועה בשם החייל שנרצח על ידם. שמו של החייל הוא אבי ברומברג ולא בלומברג.
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1527332
http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=98393
אהבתיאהבתי
ציפיתי קצת יותר לסיקור התקשורתי הקרניבורי של הלינץ' בקדאפי. גם בטלוויזיה וגם באתרי החדשות האינטרנטיים לא הפסיקו לשדר/להעלות את תמונות הלינץ' המחרידות וגם בשעות שילדים צופים בטלוויזיה.
אהבתיאהבתי
כתבתי על כך מעט בפוסט של אתמול. צטערת.
אהבתיאהבתי