הארץ, ישראל היום ומעריב בווריאציות שונות בראש השער על מותו של הרודן הצפון קוריאני. בידיעות מתארגזמים מהנרקיסיסט המקומי, ואף משווים בין השניים. במקור ראשון הידיעה על מאחז רמת גלעד היא המסעירה את עורכיו.
זעזוע בציבור מאז קבלת הפנים של דן כנר אמש בטקס הזיכרון לחללי אסון הכרמל.
סימה קדמון בשער ידיעות: "לרגע היה נדמה שאנחנו צופים בעוד כתבה על המנהיג היקר קים ג'ונג איל… ממי שהיה אחראי כרה"מ על המחדל בכרמל נדרשת הרבה יותר זהירות. הוא צריך להיראות כמי שהולך על גחלים, ולא על זרי דפנה"
בכפ' 2-3 מובאים הטקסט המקורי והטקסט ששוכתב בלשכת רה"מ.
תגובת הלשכה ("בלשכת רה"מ לא הכחישו אתמול את השכתוב והשיפוץ של קטעי הקישור ואמרו"):
רה"מ היה אכן הראשון שהבין את גודל האירוע, ניהל את כיבויה המהיר של השריפה, יזם את הקמת האנדרטה לזכר הנופלים ופעל להקמת טייסת הכיבוי
על שתי שאלות אין תשובה פה: מי כתב את הטקסט המקורי ומי שכתב אותו בלשכת רה"מ.
במעריב כותב נביא הזעם בן כספית: "קשה לדעת מה יותר חמור: העובדה שאנשיו של רה"מ הרשו לעצמם להכתיב למנחה… את דברי החנופה מעוררי הקבס על גיבור הערב, או העובדה שמישהו מהם באמת חשב שהפארסה הזו תשרת אותו".
לפרשנות של כספית מתלווה ידיעה אינפורמטיבית של יונתן הללי.
השר גלעד ארדן לגל"צ: הדביקו משפטים. רגע, זה לא מה שאמר השר כחלון ביום שישי?
גם בהארץ מופיע עניין הטקטס המגלומני בשער, אך פה נכתב כי "בלשכת נתניהו לא התייחסו אתמול לדברים".
מהידיעה הזו עולה שהטקסט המקורי נכתב במשרד לבטחון פנים.
בישראל היום יש הפניה בשער לטקס, כולל "מחלוקת סביב דברי השבח לרה"מ שנאמרו במהלך הטקס".
תגובת הלשכה פה:
בלשכת רה"מ סירבו לאשר או להכחיש (בידיעות זה רק "לא הכחישו", v) כי הכניסו שינויים בטקסט שנמסר למנחה: "הטקס היה באחריות המשרד לביטחון פנים. העובדות מדברות בעד עצמן: רה"מ היה הראשון שזיהה את גודל האסון, הביא מטוסי כיבוי מ-18 מדינות ויזם הקמת טייסת כחול-לבן שכיבתה בשנה האחרונה 150 שריפות".
תוספת הכרחית היא הטור של איציק סבן, המגן על רה"מ, ואומר שלא נורא אם מישהו קצת הגזים בדברי השבח. זהו איזון!
גם אורי אורבך אומר: הגזמתם. לעיתונאים.
כמה ואיפה
בידיעות מרכז השער: "מבוכה וזיכרון" וכפ' הפותחת 2-3, עם הכותרת "החנופה והכעס".
בהארץ בשער מתחת לקיפול ומחצית עליונה של ע' 5.
בישראל היום הפניה בתחתית השער וידיעונת בתחתית ע' 7 + טור משבח של סבן.
במעריב כמעט מחצית מהשער וע' 8. כאמור כספית וכן כות' מדברי המשפחות: "זו דריכה על הפצעים".
במקור ראשון, שם מובא סיקור הטקס בראש ע' 2 אין זכר לדברי דן כנר.
קים ז'ונג איל איננו
בידיעות הכי לא מתרגשים בשער, כנראה בגלל שמשאבים רבים הוקדשו לדברי דן כנר. הרודן המנוח קיבל משבצת בתחתיתו.
אפילו לא הוא אלא בנו קים ז'ונג און (ששמו לא מופיע בשער) הנראה כלוחם סומו צעיר עם תספורת לא אופנתית. גילו לא ידוע. הוא נולד ב-1984-3, ונראה כנער בן 16.
אלא שבתוככי העיתון הסיפור מורח: ע' 12, 9 עם הכות' הייחודית "יורים ובוכים". מי יורה? מי שבוכה? לא נכון. לא משנה. יורים ובוכים, כות' טובה ולא משומשת, נכון?
על פי בועז ארד (שביקר שם לפני שנה והנה גלריית התמונות) תחביבי המנוח היו קוניאק יוקרתי, זונות סקנדינביות, סרטי ג'יימס בונד וגם דאפי דאק.
ההודעה הרשמית בטלוויזיה הצפון קוריאנית הותירה את גופי המודיעין במערב בהפתעה מוחלטת, כותב ארד.
ג'וניור, ממשיך ארד, למד בבי"ס פרטי ויוקרתי בשוויץ שם למדו גם כמה ישראלים. טל ראפ, בנה של קצינת מנהלה בשגרירות ישראל באותן שנים מספר על "ילד חביב, מנומס ומופנם", שהעריץ את מייקל ג'ורדן. אחרי לימודיו שם חזר מיד לפיונגיאנג, למד באקדמיה הצבאית, התמחה במדעי המחשב והיה אחראי, בין היתר, על הקמת יחידת האקרים.
השף שלו תיאר אותו כנהנתן חובב סקי ורכיבה. בגלובס כתוב שהוא מעריץ גדול של שוורצנגר.
איתמר אייכנר מזכיר שישראל ניהלה מגעים עם צ"ק בתחילת שנות התשעים כדי לשכנעה לא למכור טילים לשכנותינו.
אורלי אזולאי מזכירה שב-2006 הגיעה לצ"ק, לחגיגות היומולדת לדיקטטור, "העיתונאית הישראלית הראשונה שהוזמנה".
ארד בכתבת דיוקן (שער) ב-24 מפרט עוד על דמות הרודן: הוא חיבר, כך טוענים, שש אופרות, אבל משאת נפשו, עת היה ראש מח' התעמולה של מפלגת הפועלים הקוריאנית הייתה להפוך את הדיקטטורה של אביו למעצמת קולנוע. לצורך זה חטף ב-1978 את הבמאי הדרום קוריאני שין סאנג אוק ואת גרושתו.
במעריב העדויות על המתרחש בצפון קוריאה מרוחקות יותר. יחד עם זאת כפ' 2-3 מטפלת במנוח, וכן ע' 4, שם כתב שי אילן שהיורש (כך השמועות) עבר כמה ניתוחים פלסטיים כדי להידמות לסבו המנוח, המנהיג האהוב קים איל סונג ושהוא חובב קומיקס. עוד תוס' שיש למעריב: שיחות עם סטודנטים מדרום קוריאה הלומדים בישראל.
בהמגזין משתמשים בכתבה מוושינגטון פוסט.
בהארץ זו הידיעה הפותחת (וכן ע' 2) עליה חתומים ניו יורק טיימס ואי-פי, עם תמונה מרכזית של ההמונים הבוכיים. אמיר אורן מפרשן, וכן פרופ' אמריטוס בן-עמי שילוני.
בועז ביסמוט אומר זאת מפורשות בשער ישראל היום: צפון קוריאה הייתה ונותרה חידה. גם פה, בידיעה המרכזית נעזרים בסוכנויות הידיעות.
שורה תחתונה, העיתונים הישראליים קצת במבוכה, לא ממש יודעים מה קורה. ידיעות הוא היחיד ששני עיתונאים שלו היו שם, ומביאים הרבה סיפורי צבע על הנעשה בשושלת הצפון קוריאנית.
ידיעות, ישראל היום ומקור ראשון מעדיפים את "ג'ונג". הארץ ומעריב התאומים: "ז'ונג".
חרדות וחרדים
בחדרי חרדים ניסה לבדוק מי מוביל את "קמפיין השטנה" נגד חרדים. למרבה הצער הכתבים המסקרים את הנושא בעיתונים השונים הכחישו שיש קמפיין ותיארו עבודה הוגנת מול עורכיהם. מצד שני, מה רציתם, שילכלכו על מקום עבודתם?
אגב, מי יכול לזהות את הרביעייה הזו (חוץ מאבישי בן חיים משמאל ועקיבא נוביק מימין). לא מגיע להם כית'?
האם ההתנגדות לקבורה בקומות תחליף את קמפיין הדרת הנשים?
דוגמה לקבורה בקומות:
העיתון משפחה יוצא עם מהדורת אמצע השבוע. על ההבדלים בין שתי המהדורות – בידיעה. ו-חסיד סאטמר הפריע לחלוקת העיתון ועוכב ע"י המשטרה.
הארץ הוציא היום מוסף מסחרי בשיתוף קרן פוזן, "יהדות כתרבות היופי שבחילוניות" (עורך דוד שחם). מן הסתם מוסף שמטרתו להראות שהארץ הוא לא נגד היהדות. טוב, ולהכניס כמה גרושים לעיתון.
מתכלכלים
עוד טייקון מבקש הסדר, כך שער ממון של ידיעות. "בעלי אמפל, יוסי מימן מציע פריסת חובות".
רז שכניק לא שואל אותו על ערוץ 10. כך גם בכלכליסט.
שער מעריב עסקים דומה להפליא, גם פה מסביר מימן שהוא לא מבקש תספורת אלא דחייה.
כמו שכבר אבחנתי בעבר, מאז עידן נוחי דנקנר במעריב ממעטים להשתמש במילה טייקון, אלא אם מדובר בציטוט או בשלילה, בדיוק כמו פה:
"אני לא טייקון ולא אוהב את המילה. לא ביקשתי להתקבל למועדון הטייקונים. כל הכוונה היא לתת זמן להסדרה של אספקת הגז ממצרים"
על ערוץ 10 הוא אומר:
"אני כבר לא יודע מה יכול להציל את ערוץ 10. זו השקעה אישית שלי, לא מהמוצלחות, אבל לאמפל אין קשר לזה. מבחינת הבנקים זה לא משנה. לשמחתי ולצערי ערוץ 10 לא חייב דבר לבנקים – ולא משום שלא היה רוצה (בנק לאומי חדל לפני כמה שנים לממן את ערוץ 10 ומחק בפועל את השקעתו בערוץ – י.ש)"
בשער המארקר מתעקשים על תספורת למימן. גם ליאור זנו לא מדברת איתו על ערוץ 10.
איך מתייחסים אליו בתוכניות הכלכלה של הערוץ?
פוסט אצבעות
כתבת התחקיר של דוד חרמץ מדיוקן של מקור ראשון האחרון, על המסמכים האבודים מאוגדה 143 של אריק שרון. מה בדיוק מסתתר בארכיון החווה?
הארכיון נחשף בחלקו בעובדה לפני כמה שבועות, בראיון עם גלעד שרון, אלא שאנשי עובדה לא ידעו לשאול את השאלות הנכונות.
צרות בכותרות
זה הזמן לרענן את הכותרת "חשיפה לצפון" לרגל מותו של קים ג'ונג איל.
טוב שלא שכחנו את "איבד את הצפון" (שער 24)
מקור ראשון, ע' 2, ידיעה פותחת:
בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת/ טיוי
הוועדה למדרוג מאיימת להפסיק לספק נתונים על ערוץ 10 מ-1 בינואר.
האם את הסרטון הזה, עם המרת בלעדי אחד בשני אי אפשר היה להצמיד לשני הערוצים האחרים, 1 ו-2?
חמשאלות מעיר:
מכיוון שלא כולם קוראים את מדור הרכילות של מיקי לוין, פליטת האח הגדול וכתבת רכילות במעריב, ראוי להציף: "העונה החדשה של האח הגדול תצא לדרך בקרוב וכבר היא מעוררת סקרנות בקרב הצופים. בינתיים, אנחנו רק יכולים לגלות לכם שאפילו האמבטיה, בעיצוב קלאסי צרפתי של ג'קוב דלפון, שבחר מעצב בית האח מיכאל ששון, עברה אודישן מוקפד. כשהאמבט נחת בארץ, גילה המעצב שהיא אינה בצבע הנדרש והיא הוטסה חזרה לצרפת, נצבעה שוב והוחזרה לארץ כעבור 48 שעות. המשבר בתעשיית הטלוויזיה סירב להגיב".
בפעם הבאה שתקראו שלקשת נגמרים המזומנים ולכן היא מקצצת בתקציב חדשות ערוץ 2, זכרו עבור מה יש כסף פנוי.
הסיפור שלא סופר של ירדנה ארזי גרף 20.2% רייטינג.
הערוץ הראשון נפרד אתמול מיואב לימור, מדווח ישראל היום, שם כותב לימור. לימור עומד להגיש את תוכנית הבוקר של קשת עם דליה מזור. יש עתיד לבוגרי הערוץ הראשון.
הבלוג של מייקל מור בהאפינגטון פוסט. מטוניסיה ועד וול סטריט.
אחרי הסערה בשבועות האחרונים, בבייגלה (1, 2) כותבים על אודות הבלוג, ומנסחים סוג של קוד אתי והצהרת כוונות.
לא מעט מקוראי הבלוג פונים אלי במייל ומציעים: רוצה שאכתוב על זה וזה וזה? אני מת/ה לכתוב. ואני עונה: כן, כן, כן, יאללה. ואז נעלמים עקבותיהם של המציעים. הסיבות:
1. יותר קשה לכתוב מאשר לחשוב על לכתוב.
2. מאחר שהנושאים, מדרך הטבע, טעונים למדי, אנשים משתפנים בדרך.
3. עצלות אנושית בסיסית.
בכ"א בקנה כמה וכמה נושאים מרתקים בטירוף שכותביהם נעלמו. אגב, יש גם כמה מבטיחנים סדרתיים. אני כל פעם מתלהבת מחדש ובכל פעם מתאכזבת מחדש.
לפני פיזור
חג אורים שמח ומבדח, וזהירות עם הסופגניות ועם הכיסים, לפני שאתם מתחילים לפזר כספים על פסטיג/בלים כאלו ואחרים.
ולווט אנדרגראונד 
חג אורים שמח מהמבטיחן הסדרתי
אהבתיאהבתי
ביקורת מחורבנת לחלוטין.
זה לא היה אני ואני ואני, אלא הוא והוא והוא וראוי הפעם למתוח את הביקורת רק על הדוברים וכותבי הנאומים.
שלא לדבר על הפרות הקדושות שחזרו והפצירו בנתניהו להגיע לטקס וזאת אך ורק כדי לארוב, לחפש ולמצוא את נקודת התורפה (ותודה לכותבי הנאומים שסיפקו להם סחורה בשפע).
אוי אוי אוי, אמרו הפרות הקדושות… הוא מספר שהיה איתנו בקשר אבל אבוי, הוא הרי התקשר אלינו רק פעם אחת!
אוי אוי אוי הוסיפו ליילל כל הקדושות מפרות הכרמל – הבה גם נמשיך להזנות את תפילת היזכור לחיילי צה"ל ונצרף אליה גם את יקירנו שלנו וכך נוסיף בכיף להזנות את כל ערכי התרבות של המדינה הזאת.
אהבתיאהבתי
המאמר של אורבך הוא קול שפוי יחיד במדבר של תקשורת פסיכוטית, אני מקווה שלביבי היה שכל להעיף על סופר טאנקר את מלחך הפינכה הזה אבל העיסוק האובססיבי הוא לא רק תעודת עניות לתקשורת אלא גם משיג את ההפך ממטרתו כי כל אדם מבין שהסיפור הזה רחוק ממה שעשו ממנו מאד מאד. ובכל זאת, הנאומים של כבל ואלדד על הנושא היו מאסטרפיס.
ומברוק למשרד החינוך על מציאת זוג ביצים. אדם בתפקיד בכיר שם אמר לי שכנראה כלו כל הקיצין כי התופעה ידועה שנים ובהיקף עצום. מעניין מי יהיה הראשון שיאשים בגזענות.
אהבתיאהבתי
מה הבעיה עם השימוש בפועל "להחילחם"? ככה אומרים את זה אצלנו בפולניה.
אהבתיאהבתי
מה שהולך בתקשורת בדגש על ידיעות אחרונות צריך להדיר שינה מעיני כולנו.
זו כבר לא סתם מגמתיות פוליטית או נטייה קלה לכיוון הצהוב והזול,
זו פשוט רדידות שטוחה ועצובה שחוטאת לתפקידה הבסיסי ביותר של תיאור עמוק ואפקטיבי על המתרחש בעולמנו המופלא.
זה לא עניין של פוליטיקה (אין כמעט הבדל בין ביבי ברק ולבני לצורך העניין) אבל התופעה המאוסה הזו של הפיכת עיתון לתעמולה זולה שכל מטרתה להסביר לי הקורא מה בדיוק אני חושב מבזה את התקשורת (ע"ע יונית לוי שטורחת וממלמלת ביאור של כמה מילים פרי מחשבתה על כל כתבה שמשודרת במהדורה של שמונה) וגורמת לכלי התקשורת להפוך ללא רלוונטיים עבור חלק גדול מהאוכלוסיה ללא הבדלי דת גזעודעה פוליטית.
טמטום מכוון של הציבור הוא דבר עצוב וחשוב שכולנו נשאף לתקשורת עמוקה קולחת שמציגה את כל התמונה הרלוונטית בקונטקסט הנכון ולא חוטאת בדמגוגיה זולה.
אהבתיאהבתי
התבלבלו לך הביצה והתרנגולת. הציבור כבר מטומטם, וזה משרת היטב את השלטון. התקשורת רק מתפרנסת מהטמטום שלא היא יצרה, ולכל היותר מטמטמת טיפה בעצמה. אתה כועס כי אתה חושב שהיא מטמטמת לכיוון הלא נכון.
אהבתיאהבתי
אם האח הגדול, היצרדות, כוכבנולד, הטיסה למליון וכל שאר ערימת הקומפסוט הזאת היו משודרות לאינשטיין כשהוא קשור לכיסא מול המסך במשך לא נראה לי שהיינו זוכים לשמוע עליו.
לא מאיר- ההוא, אלברט.
אהבתיאהבתי
אני מניח שבכל זאת היה מצליח להתבלט כטוקבקיסט אובססיבי.
אהבתיאהבתי
אף אחד לא מכריח אף אחד לצפות בשום דבר. כבה את הטלוויזיה, זה מה שאיינשטיין היה עושה.
אהבתיאהבתי
בערוצי החדשות נשארו רק יעקב אחימאיר ודני קושמרו,
כמעט כל השאר (!) בלתי נסבלים.
אהבתיאהבתי
בוקר טוב ויאטנאםםםםםםםם
אהבתיאהבתי
האם עכשיו שטדי שגיא רכש 50% מסמסונג של בן-דב, זה אומר שהוא צפוי לפגוש את בת זוגו לשעבר בבית המשפט?
אהבתיאהבתי
התשובה היא לא.
אהבתיאהבתי
היום יוסיפו החרדים את תפילת "על הניסים" לברכת המזון. מעניין לדעת אם רבותיהם יספרו להם שהתפילה נקבעה לזכר לחימתם של חיילים חרדים שבחרו להמית את עצמם בשדה הקרב ולא באוהלה של תורה.
אהבתיאהבתי
למה רבותיהם צריכים לומר להם? זה לא כתוב בנוסח התפילה במפורש?
אהבתיאהבתי
כתוב בצורה מפורשת, אבל הם לומדים שהחג נקבע עקב נס פך השמן שאינו מוזכר כלל בתפילה.
אהבתיאהבתי
למי שמאותגר סידורית:
בִּימֵי מַתִּתְיָהו בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי (י"ג חַשְׁמוֹנַאי) וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהשַׁכִּיחָם תּוֹרָתָךְ (נ"א: מִתּוֹרָתָךְ) וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַבְתָּ אֶת רִיבָם דַּנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ לְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר כֵּן (י"ג כָּךְ) בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת-מִקְדָּשֶׁךָ וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה (נ"א: שמונה ימים אלו) אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
אהבתיאהבתי
אם אני לא טועה, נס פך השמן מוזכר בתלמוד כסיבה העיקרית לקביעת החנוכה, כך שזו לא המצאה של רבני החרדים.
ומה עם הסתירה בין הסיבה המתוארת בגמרא ובין זו המתוארת בתפילה? טוב, זו לא הסתירה היחידה ממנה בוחרים החרדים (או הדתיים בכלל) להתעלם או לטאטא אותה מתחת לשטיח.
אהבתיאהבתי
אמנם יש גירסאת שונות לחג אבל היהדות ההיסטורית האמפירית (כפי שהוגדרה במסכת אבות) קבעה את הגירסה הזו (של התפילה) כפי שנוסחה על ידי גאוני בבל. ההעדפה של החרדים את גירסת פך השמן היא תגובה לפועלם של הציונים שהאדירו את לחימת המקבים והדגישו את אופיו הלאומי של החג.
אהבתיאהבתי
המקבים היו גברים. נדמה לי שבית חשמונאי החזיק מעמד די יפה בזמנו
אהבתיאהבתי
חבל, אבל לפני המון שנים לימדני (ניסה ללמדני)
מישהו שהכוונה היא לכוח התפילה ולא לכוח הזרוע.
אנא קרא שנית את המנוקד וראה כי אכן, כך ניתן
לפרש את הכתוב. כבר אז נמרטה אוזני כי אמרתי
שכתוב כאן, לפי ספרי חשמונאים ויוסף הכוהן
שנמחקו משום מה ( באמת משום מה?) מארון
הספרים היהודי, מלחמה בכוח הזרוע. אני זכיתי
לחינוך שונה, זה אינו המצב היום.
תודה עבור הניקוד.
אהבתיאהבתי
התיאולוגיה היהודית נמנעת מלפאר מעשי אנוש אבל כל התערבות ניסית מגיעה בעקבות מעשה אנושי. הנס של חנוכה הוא נצחון צבאי, "גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים", שהושג בעזרת האל שלא היתה ניתנת ללא התגייסותם של אותם מעטים ללחימה. אפילו הנס הכי גלוי, שראתה שפחה חרופה על המים.., הושג רק לאחר קפיצתו של נחשון בן עמינדב.
אהבתיאהבתי
לדן כנר היה צריך להוסיף כובע ימיבינמי ומגילת קלף כדי להפוך את המופע למושלם מבחינה ביזאנטית. תוכן דבריו היה מופת של אווילות ובזאת עסקו רוב המבקרים: קשירת הכתרים להוד נתניהותו, פינוקו בהכרזה שמתוך 7 מיליון תושבים רק מוחו הצליח למצוא פיתרון (כמו ו' סמית ב"אני אגדה") ולבסוף – הכתרתו כאציל הנדיב, שאימץ אל לבו את המשפחות והכין לכולן מקושקשת מדי בוקר, באופן שאין אבהי הימנו.
התוכן אכן שובה לב, אבל את תשומת לבי לכד דווקא הסגנון. ובמיוחד מילה אחת, שנותנת לכל הטקסט משמעות יותר ממה שהעין קולטת בתחילה.
במשך 63 שנה היה מנהיג המדינה "ראש הממשלה + שמו". בטקסים פנימיים הוא הוצג כך, ובאלה שהיו בינלאומיים הוצג כ"ראש ממשלת ישראל + שמו". ייתכן כי פה ושם גם הקדימו לשם את המילה "מר", אבל (למיטב זכרוני) אף פעם לא "כבוד ראש הממשלה".
כידוע, כבוד רודף אחרי מי שמתרחק ממנו ומתרחק ממי שרודף אותו. וככל שהשימוש במילה "כבוד" עולה, כך ברור שהאובייקט שמבקש להתכבד בו משחק בקקה. בעולם החרדי קיים מירוץ אינסופי של הקדמת מילות כבוד לרבנים (וכל רב הוא "כבוד הרב") אולם השלטון ידע להתרחק מהמילה המביכה והיא נעדרה – שלא במקרה – מהנוסחים הרשמיים. קשה לחשוב על רה"מ ישראלי (ב"ג, שרת, אשכול, מאיר, רבין, בגין, שמיר, פרס, שרון) שהיה מסכים שיכנוהו כך. לא שהיו צנועים גדולים, אבל "כבוד ראש הממשלה" היה מריח להם רע ואיש מיועציהם ודובריהם לא היה נותן יד לביטוי כה אינפנטילי.
ייתכן כי שני האהודים – שאינם מצטיינים בבינה יתרה – היו נופלים במלכודת הפתאים הזו ולא מבחינים בפוטנציאל הבוז החוזר הטמון בה. נתניהו הבטיח וקיים: "מה שלא עשו כאן שישים שנה – נעשה בקדנציה אחת".
************
ולרגל לכתו מעימנו של הצדיק מפיוניאנג.
כשקראתי כילד את הסיפור הבא, לא שיערתי שיבוא יום ואראה את המשל מתגשם – במהופך – למול עיני (ועוד בסיוע יוטיוב). בשיחזור חופשי:
במדינה רחוקה שלט מלך אכזר שרדה בנתיניו. יום אחד מת המלך והתושבים כולם חגגו את האירוע. כולם חוץ מישישה אחת, שישבה בפתח ביתה וקוננה. שאלוה: "מדוע את עצובה? הרי השליט האכזר מת. זה יום שחיכינו לו…"
השיבה הישישה (ושמא היתה רק קשישה): "כשהייתי ילדה מת מלך אכזר וכולנו שמחנו. תחתיו מלך בנו שהיה אכזר ממנו וגם למותו ציפינו. וכשקיבל את הכתר בנו – זה שמת היום ושהיה אכזר מאבותיו – עלזנו ודצנו. כעת אני בוכה על העתיד האיום המצפה לכם. אני במילא מתכוונת בקרוב לדווח תאילנד".
קצת פלבאי, האמת. ובכולזות, כאן אפשר לראות תירגול של הלהיט החדש – יוגה בכי (ומומלץ כרינגטון):
אהבתיאהבתי
נתניהו אולי לא היה "הראשון שהבין את גודל האירוע, ניהל את כיבויה המהיר של השריפה" (לשכת ראש הממשלה), אבל הוא גם לא היה "אחראי על המחדל בכרמל" (סימה קדמון).
העניין הוא שאין סיכוי מלכתחילה שמישהו ייקח ברצינות את דבריה של סימה קדמון, ולכן היא יכולה להמשיך ולקשקש בלא חשש.
אהבתיאהבתי
ודאי – הוא לא אחראי על כלום. הוא בסך הכל ראש הממשלה, מה רוצים מהאיש?
אהבתיאהבתי
תנו לנתניהו עוד שנתיים ובעזרת השם והקיסרית ירום הודה וישראל היום גם אנחנו נהיה כמו צפון קוריאה עם ז'ונג וקים ואיל ואון ושאר מלחכי הפנכה
אהבתיאהבתי
אם אתה חושב שהבעיה של צפון קוריאה היא "מלחכי פנכה", אז יש לך חסך אינפורמטיבי רציני.
אהבתיאהבתי
נשמע יותר כמו אלנהוניקולאי צ'אושסקו.
אהבתיאהבתי
כמובן שנתניהו גנב את הכותרת מקרן פלס.
אהבתיאהבתי
התכוונת מדה לה סול
אהבתיאהבתי
נו באמת, אם כבר
אהבתיאהבתי
אז כבר
אהבתיאהבתי
נסה אצל ולווט, היא אולי תעריך את הטעם המוזיקלי שלך.
אהבתיאהבתי
מוזס יצא מדעתו
ההתקפות על נתניהו ב ידיעות ו Y NET ממש היסטריה
מה עובר עליו?
אהבתיאהבתי
הזוכים בז'אנר התופעה הבלתי נתפסת:
האח הגדול וקים ג'ונג איל
מישהו יכול להסביר את הדברים האלה ?
אהבתיאהבתי
הגזמת יונה, אין מקום להשוואה, נתניהו הוא לא האח הגדול.
אהבתיאהבתי
נראה לי שאתה די משוכנע שהצבעתי ביבי…
-תהנה.
אהבתיאהבתי
לשכת נתניהו הרוויחה ביושר את הביקורת.
איזו חובבנות מביכה.
אהבתיאהבתי
העובדה שמזמן לא הוחלף ראש מערך ההסברה, רופפה את תפקוד הלשכה. הגיע הזמן לשינוי.
אהבתיאהבתי
לשכת נתניהו?
אתה יודע, מבחינה טכנית נתניהו הוא אכן חלק מלשכת נתניהו, אבל בכל זאת.
אהבתיאהבתי
אני לא מאמין שהוא כתב זאת בעצמו.
אני נותן לו יותר קרדיט מזה.
יותר סביר שזו יוזמה של מישהו נלהב מדי באגף הדוברות שלו.
אהבתיאהבתי
התכוונתי לומר שהביקורת לא מוטחת בלשכת נתניהו, אלא בנתניהו עצמו.
אהבתיאהבתי
שועלן, עוד פעם אחת וזה גלידה (וניל).
לא חושבת שהוא כתב בעצמו אבל כפי שאני רואה את נתניהו, צנטרליסט מאין כמוהו שאיש לא מהין לעשות דברים על דעת עצמו, הרי שהוא היה מודע לנושא ואישר אותו – ולו בשתיקה. יתכן אפילו שהוא חייך וביקש שינמיכו את הדברים ונשאר רק לתהות איך זה היה לפני ההנמכה.
אהבתיאהבתי
הכל ספין, לגרום לתקשורת להסתער עליו. עכשיו הוא שוב הכלבלב המוכה הזוכה לליטופי ניחומים מאורבך. למה ביבי כזה פסיבאגרסיב צפוי.
אהבתיאהבתי
הערב כבר פורסם שנתניהו כועס על אנשי לשכתו
אהבתיאהבתי
נו מה, יכעס על עצמו?
אהבתיאהבתי
נחמד שכתבי החרד"לון בשבע מנצלים את הבמה הזו כדי לחשוף מקור (לכאורה) של מקור ראשון. זונות מפרכסות, שרמוטות פחות
אהבתיאהבתי
אתה מתכוון אליי? אני רק קורא טקסטים כמו כולם. אין פה "חשיפת מקור" אלא סתם ביאור מונחי ה"מקור בכיר" המצחיקים תמיד.
אהבתיאהבתי
נובמת.
מקוראשון השתינו על דובר צה"ל מהמקפצה ובכוונה.
אהבתיאהבתי
זה לא מקור ראשון, זה דוד חרמץ.
אני לא יודע מי הוא, אבל כמעט בכל ראיון שלו הוא
דוחף את עצמו איכשהו ומצליח להכעיס את המרואיין.
אהבתיאהבתי
אבל למה ככה? שם העצם העברי עוד אולי היה עובר, אבל הערבי נחשב חמור במיוחד. נקה מקלדתך
אהבתיאהבתי
יהודה שלזינגר וקובי נחשוני המרואיינים אף הם לאותה כתבה?
אהבתיאהבתי
ואולי יאיר אטינגר?
אהבתיאהבתי
כן, זה שלזינגר ואטינגר.
שלזינגר קיבל גם תמונה נפרדת בכתבה, אטינגר לא.
אהבתיאהבתי
הדיקטטור הצפון קוריאני…
יוצא הסיירת ביבי מגיב בחטיפת במאי טקסים צפון קוריאני
אהבתיאהבתי
סתם לידיעתך: מציאת תחביב ראוי יכולה להפוך את חיי הסובלים מאובססיביות לנסבלים.
אהבתיאהבתי
אני מצאתי, ואתה?
אהבתיאהבתי
אוי, ימי כתה ג' העליזים, בהם כדי להיות חכם בעיני עצמך היית צריך בסך הכל לדעת למלמל "אתה בעצמך".
תודה רבה על פיסת הנוסטלגיה.
אהבתיאהבתי
אתמול בידיעות סמדר פרי (שעדיין לא מפסיקה לבכות על לכתו של מובארק, הידיד הגדול שלה) מנסה לעשות מובארקיזציה לשר החוץ/רוה"מ של קטאר ולשם כך ממציאה הזיות שלדבריה הן עובדות: א') סירוב ישראל לעשות עסקת גז עם קטאר לטובת מצרים הוביל לשמונה(?) פיצוצים בצינור הגז – כאילו לא היתה איזו מהפוכנת קטנה במצרים וב') העפה של קטאר מתיווך בעניין שליט שהביאה לשחרור מספר כפול(?) (האם היא ספרה אותם?) של אסירים פלסטינים לעומת מה שהציע הוד רוממותו השייח הרוה"מ/שר החוץ מקטאר – מה טוב שכבוד השייח ירום הודו יודע להציע וסמדר פרי יודעת להפוך זבוב חולה נפש לג'ירפה מתמרת. בוז גדול לגב' פרי.
ספורט, לא פחות חשוב. מאמן הפועל ת"א ישב שבעה על מות אחיו בזמן שקבוצתו שיחקה מול קבוצה אחרת. ממש לפני המשחק כל היושבים באולפן הסכימו שהמאמן האבל – שכמובן לא הגיע למגרש – לא יטול חלק ביעוץ טלפוני לעוזרו שינהל במקומו את המשחק והגדילו ראש באומרם שהוא אפילו לא יצפה בשידור החי של המשחק. ראש לכולם בהתרברבות על ידיעותיו בנושא היה משה פרימו – עתונאי בעיני עצמו ורכלניסט ספורט ממדרגה ראשונה. כמובן שהמאמן צפה גם צפה בשידור וכמובן שהוא גם ייעץ גם ייעץ לעוזרו דרך הטלפון כפי שנכתב לאחר המשחק. מה טובו אוהליך.
אהבתיאהבתי
לפי העיתונות הלבנונית השבוע היה כבר הפיצוץ
העשירי בקו הגז ממצרים לישראל וירדן בשנה זו
אהבתיאהבתי
יופי שהבאת את כתבתו של חרמץ על הארכיון הגנוז של שרון. ואחזור על מה ששיעשע אותי בכתבה:
או במילים אחרות, "כיון שכך, הוצאנו לשון לדובר צה"ל והחלטנו לראיין את רמ"ח היסטוריה בכל זאת, רק ללא שמו".
אהבתיאהבתי
תרומתה של מחלקת ההיסטוריה של צה"ל לחקר ההיסטוריה הצבאית אינה נופלת מתרומתו של ליסנקו לחקר הגנטיקה
אהבתיאהבתי
וכמו היחס בין מוזיקה למוזיקה צבאית וכו'
אהבתיאהבתי
כשחמש שאלות מעיר הוא הרבה יותר טוב מאשר שהוא כותב טור שלם. יופי של הערות.
אהבתיאהבתי