הארץ, ידיעות ויתד נאמן באותה כותרת ראשית. תודו שזה מצחיק. נתניהו לא חושש מהמחאה החברתית ולא יקדים את הבחירות. איזה באסה, לא?
בישר"ה אפשר למצוא את הכות' הזו רק בע' 5.
דורון רוזנבלום על ביבי גרסת 4.0 במרכז השער.
– ידיעות הכי השקיע והפך את כפ' 2-3 לתעודת שלוש השנים של נתניהו. שישה מכתבי העיתון בחנו את דבריו, ומצאו
שלוש אמירות לא נכונות: המס על הדלק הופחת/ מחירי החשמל חזרו לרמתם/ שיפור איכות האוויר
ארבע אמירות נוספות לא מדויקות או מדויקות חלקית, לדבריהם: שיעור האבטלה ירד ל-5.4%/ השקעה בתשתיות התחבורה/ מחירי הדירות ירדו/ שיקום ים המלח
ושש אמירות נכונות: בניית גדר הגבול בדרום/ הצמיחה עלתה ל-4.7%/ דירוג האשראי עלה לאיי פלוס/ נבנות יותר מ-80 אלף דירות/ מענק לשוכרי דירות בפריפריה/ חינוך חינם מגיל שלוש
ישראל היום ממשיך להרגיע בפרשת פינוי הבית בחברון: "ראש הממשלה מרגיע: שר הביטחון פועל בתיאום איתי, נמצא פתרון"
במעריב אומרים שירה (ע' 2): "האולטימטום פקע, אך כלום לא קרה"
"פעולות החרם, שביתות הרעב וזריקות האבנים חייבות להיות מלוות במפה שתציג את הפתרון הסופי של שתי המדינות", טוען פרידמן. "קריאה לסיום הכיבוש פשוט לא תספיק". לדבריו, אסטרטגיה זו, שמשלבת התנגדות לא אלימה ופתרון אופציונלי, היא היחידה שיכולה להוביל להצלחת המאבק הפלסטיני. "כלל הברזל של תהליך השלום הוא שמי שגורם לרוב הציבור הדומם בישראל לחוש לא בטוח מבחינה מוסרית באשר לכיבוש – ובטוח מבחינה אסטרטגית-ביטחונית – מנצח".
ובמקור
ובעניין אחר
יוני הרש, כתבנו בארה"ב
סקר שנערך בקרב יהודי ארה"ב מראה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו זוכה לפופולריות רבה. בסקר "ערכים יהודיים לשנת ,"2012 שמפרסם מכון המחקר הציבורי לענייני דת, התבקשו יהודי ארה"ב להשיב מי מייצג בעבורם ערכים יהודיים מבין שש דמויות… מי שקיבל את הציון הגבוה ביותר הוא רה"מ בנימין נתניהו. 73% מהנשאלים אמרו כי נתניהו מייצג ערכים יהודיים בצורה "טובה או טובה מאוד," אחריו הגיעו שופטת בית המשפט העליון אלנה קייגן עם ,66% ראש עיריית ניו יורק מייקל בלומברג עם ,65% הקומיקאי ג'ון סטיוארט עם 60% והשחקנית נטלי פורטמן עם .56% לפי הסקר, 62% מהיהודים מעדיפים את אובאמה על פני מועמד רפובליקני… כשליש מהנשאלים הביעו תמיכה במועמד רפובליקני.
לציפי לבני אין מה לדאוג. אז היא לא יו"ר קדימה יותר, אבל היא מככבת על שער ז'ורנל בזכות היותה מתלבשת מהשורה הראשונה.
הומתק עונשו של יאיר נתניהו המבריזן, והוא יגיע לליל הסדר עם אבא ואמא.
סיפורי השנור לא נגמרים. והיום בידיעות: פתחון לב, כולל סיפור על נערה בת 17 שלא זוכרת מתי בפעם האחרונה יצאה עם חברותיה לסרט, למסעדה או שקנתה מכנסי ג'ינס.
זוכה האח הגדול, קותי סבג, קיבל ידיעה עניינית בעמוד הבידור של 24 והפניה בידיעות אחורי.
צרות בכותרות
הכותרת הזו אתמול, הובאה בקטנה. ריצ'רד סילברסטיין התייחס אליה (ועורר את מרמור חלק ממגיביו):
"צה"ל מקים גדוד שיתמחה בירי רקטות לעבר ריכוזי אוכלוסין".
הבעיה עם הכותרת היא העוול שהיא גורמת לידיעה המאוד הגונה של גילי כהן בה מובאים כל הצדדים של הסיפור.
"כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע, בצבא מתכוונים לפעול באופן דומה לדרך שבה מתבצעות כיום מרבית תקיפות חיל האוויר: תחילה יקבלו האזרחים שגרים סמוך ליעד התקיפה הודעה טלפונית שעליהם להתפנות מהשטח, ולאחר מכן תזוהה מחדש המטרה, בין אם מדובר במקום בו נמצאים מחבלים או במפקדת טרור, ורק אז תשוגר הרקטה. כיום כדי לפגוע במטרה, למשל מבנה של מפקדת ארגון טרור, משתמש צה"ל בכלי טיס של חיל האוויר, שמטילים על היעד פצצה במשקל של בין כמה מאות קילוגרמים לטונה".
כלומר, החפים יוזהרו, וחיל האוויר הרי מפיצץ באופן הרבה יותר מסיבי, כך שלמעשה מדובר בשיפור, במרכאות, ובכוונה לצמצום פגיעות ונזקים, בעוד שמהכותרת עולה ההפך הגמור. וברור מאליו שאני נגד כל פגיעה שהיא באזרחים.
מהארץ לא התקבלה תגובה, אבל ככל שהבנתי, ולו רק מהעובדה שהכות' שרירה וקיימת גם היום, היא נראית בסדר גמור לכל שם.
בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת
– עובד לשעבר בבחדרי חרדים מספר על הגדלת הצפיות בעזרת רפרושים של העובדים. משונה.
גם למעריב יש עובד לשעבר, המספר כי את התמורה לפרסומים המכפישים נגד דודי זילברשלג, "המסתכמים במאות אלפי שקלים", קיבלו מנהלי האתר.
בידיעות, שער 24, מראיין עקיבא נוביק את יעקב ברגר, איש העסקים שפוצץ תפרשה.
– אסף שגיב על המרכז כבית הקברות של הפוליטיקה הישראלית.
– אורן ממליץ:
מכון קרטר לעיתונות ב-NYU מציג את רשימת מאה העיתונאים הבולטים במאה השנים האחרונות.
מהן 22 נשים, אטלנטיק ווייר מפרט.
סיפור "יהודה בלו" לא נגמר. אני לא יודעת אם יש מי שמתחקר את דמותו באחד מכלי התקשורת, אבל זהות האיש ותחום עיסוקו לא ידועים. למעשה אין עליו ולו פרט מידע אחד. אני תוהה איך המגזינים שפרסמו את דבריו תקשרו איתו בלי לדעת מיהו ואיך שילמו לו? אני נזהרת מלשרטט פרופיל של הדמות הווירטואלית, אבל ייתכן שאצליח לעשות זאת בעזרת אחרים בקרוב. לא מבטיחה. בכ"מ, שווה לעקוב אחר היתוספות הטוקבקים בפוסט בו הבאתי את דברי אורן הוברמן. למשל, הבוקר, הוסיף דוד שי מויקיפדיה תגובה:
לא יכולתי שלא להגיב. הסיבה להדחתו מוויקיפדיה אינה קשורה לערך כזה או אחר. הוא היה פשוט בלתי אמין, סירב להפנות למקורות או לבסס את דבריו (מוזר שהיום זהו סמל המאבק שלו בעיתונות). הכל מתועד ברשומות ונגיש. משום שסירב לחשוף פרטים בסיסיים על זהותו והכשרתו, נאלצנו להיפרד. אני נזהר בדבריי, אך אומר זאת כך: אני לא מכיר ולו אדם אחד שרואה את בן הטבע (או איך שקוראים לו עכשיו) כסמכות ולו הבסיסית ביותר בתחום כלשהו.
ויקיפיד הביא קישורים לדיונים בהשתתפותו.
דובי כתב על עריכה בדיעבד שביצע בפוסט שלו.
אני לא מאמינה ש"בלו" יתבע מישהו על משהו, מאחר שאז ייאלץ לחשוף את זהותו.
מה הסיבה שבמשך כמעט שבע שנים אדם ישמור על אלמוניותו ברשת?
הקטע הוא שיש פה מצג שווא. כלומר, אם מישהי קוראת לעצמה ולווט לא עלינו, איש לא יכול היה לחשוד בזמנו שזהו שמה. הרי היא לא קראה לעצמה אדווה קורצווילגן או רנית כהן. אבל פה טוען האיש ששמו "יהודה בלו", ועוד מביא סימוכין מסבא שלו. מה הרעיון?
האם רומן גארי/ אמיל אז'אר? מישהו שנכווה מדחיית הממסד והחליט להראות לכולם שהוא משתין עליהם ויכול להפוך לאוטוריטה (?) בזהות מומצאת?
– יגאל קרט על חוויית הקנייה במרכול הגדול.
(לא שהבנתי מה הקשר בין המש' לכתוב).
– מדי פעם אני צריכה להזיז לכם את הראש לטור הימני בכוח: שינינו את ערכי הפוסטים הלוהטים, וכעת מתייחסת הקופסית לפוסטים מהחודש האחרון.
קראתם את הפוסט של רון מיברג מהלילה על יחסי יאיר לפיד והארץ?
– רוצים להירשם לדוקו צ'אלנג'?
הייתי שם, כן כן.
אתר נשים חדש ברשת, פינקיש. "כל מה שבנות אוהבות".
ליטל שמש היא המייסדת שהשקיעה בו כ-400 אלף ש' מהון עצמי, כה סיפרה לי בראיון בלעדי. שאלתי כברנע, אם אין פה שפע של אתרי נשים, ושמש השיבה: "כיוונתי לקהל יעד שלא נגעו בו והוא מאוד מפוספס. בעולם נותנים לו את תשומת הלב הראויה. אני מרגישה שבארץ אתרי הנשים פונים לקהל יותר מבוגר. קהל היעד שלי הוא 15-25, האתרים האחרים פונים ל-25-40".
שמש, 29, הייתה העורכת הראשית של עיתוני הילדים מבית ידיעות וכתבת מוניציפאלית בערוץ 1 וחדשות הוט. בין כותבות האתר נועה ברקוביץ', עורכת האופנה של ראש1, מעיין וינטר, ראש דסק החוץ של ערב טוב עם גיא פינס, אליזבת וולפסון, לשעבר עורכת בל מוד, עמית הורסקי, כתב ערוץ 1 ובלוגריות האופנה רנה בראון, עמית דרוקר ואינה גוטמן.
קצה אצבעות חג
מני מזוז מתראיין לסופשבוע.
אייל גולן על אילנית, בגליון החג של מעריב.
מח' מודעות
הצחיקה אותי הפרסומת הזו בניוזלטר של ישראל היום ליד הלוגו של בחדרי חרדים.
לחם עבודה
אחרי מסכת שמועות וגישושים שנמשכו חודשים ארוכים, אבי זילברברג, סגן עורך הארץ, עוזב את התפקיד.
דוד ורטהיים, שערך את נענע ברנז'ה, יערוך את וואלה ברנז'ה. הוא מחליף את הדס ריבק, שמאז עזיבתה, לפני כחמישה חודשים, לא מונה עורך לערוץ.
יובל כובש, עורך המשנה של לונדון וקירשנבאום, מונה לעורך צינור לילה. כובש יחליף את עומרי רחמימוב.
עובדי מעריב היקרים
החל מהיום, תפקידים שיפתחו לגיוס בחברה, יוצעו קודם כל לכם העובדים, במטרה לאייש כמה שיותר תפקידים מתוך כוח האדם בארגון (חריגים לכך יהיו רק באישור שלי).
מאז כניסתי לתפקיד, קודמו ונוידו בתוך מעריב לא מעט עובדים לתפקידים חדשים ומאתגרים. אני מאמין, כי במקומות בהם ניתן, יש לתת הזדמנות לעובדים להתקדם ולהתפתח בתוך החברה ולא לפנות לגורמים חיצוניים לגיוס עובדים, מתוך תפיסה שבמעריב יש עובדים טובים ומקצועיים. נכון שלא תמיד ניתן לגייס מבפנים, אך חשוב לנו לעשות כל מאמץ לגיוס פנימי כשהדבר אפשרי.
במסגרת התהליך יופץ מייל "מכרז פנימי לאיוש תפקיד" לכלל עובדי מעריב, שיעדכן אודות תפקיד שנפתח. המייל יכלול תיאור של התפקיד הפתוח וקריטריונים להגשת מועמדות (כגון: השכלה, ניסיון מקצועי וכד'). בתהליך, יוכל כל עובד העומד בקריטריונים ואשר לו ותק מעל שנה וחצי בתפקידו הנוכחי – להגיש מועמדות לתפקיד (לאחר עדכון המנהל הישיר שלו).
המנהל המגייס, יחד עם משאבי אנוש, יעברו על קורות החיים של המועמדים הפנימיים ויבחנו את התאמתם (במסגרת זו ייתכן כי גם יבוצעו ראיונות ופניה לממליצים). רק במקרים בהם לא ימצא מועמד מתאים מבין עובדי החברה שהגישו מועמדותם, נפנה למקורות חיצוניים על מנת לאייש את התקן. כל המועמדים יקבלו תשובה מהמנהל המגייס או ממשאבי אנוש תוך שבועיים ממועד סגירת המכרז.
חשוב לי לציין, כי תהליך כזה, אשר מונע משקיפות, פתיחות ויצירת הזדמנויות לעובדי החברה, יכול להביא גם לאכזבות. באופן טבעי, לא כל מי שניגש לתפקיד יכול לזכות בו ולא תמיד ימצא מועמד פנימי המתאים לתפקיד – אנא קחו זאת בחשבון כאשר אתם בוחרים לקחת חלק בתהליך.
בתקופה הקרובה יחלו לצאת מכרזים פנימיים לתפקידים פתוחים לאיוש בחברה.
שיהיה בהצלחה!
בברכה | טל רז
כל מילה מיותרת.
ולווט אנדרגראונד 
לכל אלה שחושבים שהכותרת של הארץ נייטרלית, שימו לב מי עושה בה שימוש פוליטי.
אהבתיאהבתי
ציפיתי שרדלר ייכנס למערכה, והוא לא אכזב.
אהבתיאהבתי
תגובות אחרונות
80% מן התגובות האחרונות לשעה זאת הן של מיקי, ישר כח
מיקי על דיסוננס
נוקדנון על דיסוננס
מיקי על דיסוננס
מיקי על דיסוננס
הינשוף של מינרווה על פוסט אורח/ רון מיברג: מה הארץ רוצה מיאיר לפיד?
מיקי על פוסט אורח/ רון מיברג: מה הארץ רוצה מיאיר לפיד?
מיקי על פוסט אורח/ רון מיברג: מה הארץ רוצה מיאיר לפיד?
מיקי על פוסט אורח/ רון מיברג: מה הארץ רוצה מיאיר לפיד?
מיקי על פוסט אורח/ רון מיברג: מה הארץ רוצה מיאיר לפיד?
מיקי על פוסט אורח/ רון מיברג: מה הארץ רוצה מיאיר לפיד?
אהבתיאהבתי
זה רק בגלל שרקמילה עוד לא התעוררה.
אהבתיאהבתי
מעניין עם מישהו עימת את פרידמן עם העובדה שהוא רואה בזריקת אבנים "התנגדות בלתי אלימה". שלא לדבר על זה שהוא תומך בחרם על ישראל.
אהבתיאהבתי
אוף. אם.
אהבתיאהבתי
בפרק הפתיחה כיכב שיר בצרפתית, בשבוע הבא מדרדרים לעברית ובולמיה.
אהבתיאהבתי
הנה
אהבתיאהבתי
הפרשן הביטחוני של הארץ, ראובן פדהצור, מתעלה על עצמו במאמר נוסף נגד התקיפה באירן. הפעם מגוייסת תוכנית מרשל לעזרתו וכדי לחזק את עמדתו מלהג המומחה על מערכות מכ"ם שאינן קשורות כלל לנשוא טיעוניו.
בטווח גילוי כזה לא ניתן ליירט טילים בליסטיים. כנראה ששיטת המיון של קורס טייס אינה מוצלחת כפי שסברנו.
אהבתיאהבתי
לגבי הידיעה שלך על אתר נשים חדש ברשת בשם פינקיש, ליטל שמש
כנראה לא מכירה את האתר הזה ששמו בתרגום לעברית וורוד מסריח
http://www.pinkstinks.org.uk/about-us.html
תסלחו לי שלא אתרגם אבל זה הן כותבות על מטרת האתר
Pinkstinks confronts the damaging messages that bombard girls though toys, clothes and media. Girls’ products overwhelmingly focus on being pretty, passive and obsessed with shopping, fashion and make up – this promotes a dangerously narrow definition of what it means to be a girl. These ‘Girly’ products and concepts are marketed, for the most part, under the umbrella of pink. Pink has become the ubiquitous brand colour to represent modern girlhood. This restrictive conditioning and colour-coding rears its ugly head from the moment a girl is born and continues into adulthood – with repercussions for both sexes.
אולי צריך להביא זאת לידיעת הגב' ליטל שמש, נראה לי שהתמונות וגם הנושאים כמו אופנה, יחסים, טיפוח ושאר דברים, הם more of the same.
אהבתיאהבתי
יש מחקרים על כך שייתכן שנשים נוטות להעדיף צבעים ורודים/ אדומים.
אהבתיאהבתי
אם כבר להזכיר את סיפור נערת השנור של פתחון לב וידיעות אחרונות, (זו שלא הולכת לקולנוע), חבל שלא הוזכר הפרויקט המבחיל של מוסף זמנים מודרנים בידיעות אחרונות. שם ארבע שפים נחשבים ובעיקר ידועים הציגו מתכונים מיוחדים. הכותרת: "כל דכפין יאכל עוף ביין" כותרת המשנה "המטרה להכין מנות חג ממצרכי סל הסיוע של עמותת פתחון לב. מגויסים למשימה ארבע שפים מובילים התוצאה: מתכוני פסח מעולים" אם הטקסט הזה לא עורר בכם את רפלקס ההקאה אז תרגעו. הכתבה מעוטרת במודעה של עמותת פתחון פה. הכותרת "כל ילד שלישי רעב" כותרת המשנה:"כך תתרמו ארוחת חג". בהמשך הלגו של העמותה שסימלה משולב במגן דוד. לתרומות התקשרו בכל שעה לכוכבית 5453 – "יחד נדאגג שאף ילד לא ישאר רעב". מה עוד צריך העיתון הזה לעולל כדי שארים סוף סוף טלפון למחלקת המנויים ואבקש שיפסיקו לשלוח אלי את צרור הנירות שמזהמים לי את הסדינים וסותמים לי את הפח.
אהבתיאהבתי
ב"לה מונד" לא מפחדים מיהודה בלו.
אהבתיאהבתי
השמועה טוענת שבלו כבר בדרך להפריך את העניין מכל וכל. אין אינטליגנציה בזרעונים כפי שאין בפטריות וכפי שאין כחול בכתובים. בקרוב פוסט שמסביר זאת באופן חותך וחד משמעי
אהבתיאהבתי
אהבתי
לפחות את מושא המחקר החדש הוא יוכל לאסוף בכוחות עצמו בבית ולא יאלץ לגמוע ימים ויבשות, כמו שעשה למשל במחקרו על הדינוזאורים.
אהבתיאהבתי
בלו, אל תטרח.
זה ברור מאליו שתאי זרע לא מסוגלים לחשב נגזרות.
מצד שני, ישנה טענה שהם מצאו דרך לחשב שורש ריבועי של מספרים דו-חזקתיים אי-זוגיים.
אהבתיאהבתי
לא מספיק לסמן וי על מרואיין, צריך לדעת גם להוציא ממנו התבטאויות מעניינות, חבל שלא הצליחו לעשות את זה עם מני מזוז, תראו מה עשו במקור ראשון עם שטייניץ, כמה יפה תפרו אותו והוציאו ממנו התבטאות אומללה. מעריב תמיד נשאר מעריב, משמים, ממלכתי ובעיקר פחדן.
אהבתיאהבתי
אני מבקש כבר עכשיו להתנצל על מה שיבוא להלן. אבקש לתרץ זאת בטענה כי כל גוף תקשורת שמכבד עצמו זקוק למדור צהוב; והדברים אכן עוסקים בצהוב, הגם שבאופן ביקורתי. סייג: זאת דעתי האישית, והיא אמת לשעתה.
אם אני מבין נכון, לפי טבעו נועד מדור הרכילות לחשוף את מאחרי הקלעים של עולם הזוהר; וזאת, לרוב, תוך התמקדות בחולשותיהם של המפורסמים. לאור מטרה זו, אסף כתב הרכילות פיסות מידע עסיסיות, כמו גם תמונות, אשר סבר כי יעניינו את הקוראים. ואכן, הקוראים אהבו זאת. שכן, לרוב, הוא הציג את האנשים הזוהרים כבני-אדם רגילים ואף למטה מזה.
קאט. הזמן: הווה.
מדורי הרכילות אינם אלא מדורי פרסום ויחסי ציבור. האייטמים שמפורסמים בהם (ברובם המכריע) אינם יזומים על-ידי עורכי המדור וכתביו, אשר מתאמצים להשיג סקופים, אלא הודעות שנדחפות למדור על-ידי יחצ"נים. נוצר כאן עיוות.
מדור הרכילות הפך למדור פרסומי, וזאת באופן הבא: (תסריט א') עסק מסוים פונה ליחצ"ן כדי שיפרסם אותו. היחצ"ן, אשר מחזיק אוסף של טאלנטים מפורסמים, מטפטף הודעות לכתבי רכילות, אשר קושרות את מיוצגיו עם אותו עסק; אם נדרש, כתב הרכילות שולח צלם, הכל כמובן בתיאום. (תסריט ב') היחצ"ן פונה ביוזמתו לעסק מסוים, כדי להשיג את שירותיו בהנחה, ומבטיח לו פרסום. עם הסכמת העסק, מעדכן היחצ"ן את כתב הרכילות, שולח את אחד הטאלנט לעסק ודואג שהדבר יתועד. (תסריט ג') גם היחצ"ן הוא עסק, והוא מבקש לפרסם את עצמו. גם במקרה זה הוא פונה לכתב הרכילות, ודואג שאחד הטלנטים יפורסם בו (בכתבה חושפנית, למשל, שבה הוא עצמו מוזכר).
והנה אני מגיע לנקודה. לדעתי, מדורי הרכילות שבאינטרנט כמעט ואינם נבדלים מהבחינה שתיארתי לעיל. עם זאת, מזה זמן רב שאני מזהה תופעה מוזרה ב-nrg.
מדור הרכילות של אתר זה מחזיק כתבת אחת שנקראת מיקי לוין; זו גם פרשנית הבית של תוכנית "האח הגדול". חלק נכבד מפרסומיה של מיקי לוין, כפי שמתברר מרשימת הפריטים שעל שמה, נסוב על פליטי ריאליטי.
קאט.
יש אחד קוראים אותו נתי יריב. הלה הוא "סוכן ריאליטי", אשר מיוצגיו הם כאמור פליטי ריאליטי.
שימו לב למספר האזכורים החריג של נתי יריב, וקרקס הטאלנטים שלו, באייטמים של מיקי לוין. מספר חריג זה מכסה את כל שלושת התסריטים שהצגתי לעיל.
דוגמא לתסריט ג'. הכתבה הזו, שמרכזת מספר אייטמים, היא דוגמא מופלאה.
אני, שאיני בקיא כלל בנעשה במערכות העיתונים, מבקש את עזרת המומחים: גם אם פרסום (לא כל-כך סמוי) במדורי הרכילות הוא עניין מקובל, האם הקשר בין מיקי לוין לנתי יריב חריג? האם עצם הפרסום מעיד שהדבר עבר אישור והסכמה של המערכת האחראית, ולא מדובר בקשר/יוזמה פרטית?
אהבתיאהבתי
סיפור- הרגע המצאתי- מעשה במכביסט שרכש מנוי בנוקיה ביציע אוהדי מכבי (יציע 9 אם זה חשוב) וגילה שהוא מוקף בוובוזלות של הקבוצה היריבה.
אהבתיאהבתי
כמה עיתונים הארץ מוכר כל יום
בערך 1000?
אהבתיאהבתי
לא, יש 60-70 אלף מנויים.
אהבתיאהבתי
אגב הארץ, מה נסגר עם השמועות על ביטול/איחוד/מיזוג המרקר-ויק עם מרקר-שישי?
אהבתיאהבתי
אני סקרן לדעת מה עבר בראשם של אלו שעשו דיסלייק לתגובה הזו של ולווט. מה יש כאן לא לאהוב?
אהבתיאהבתי
אבהיר: יש פה כמה אנשים (לא תמיד הם מגיעים) שאיך שרואים תגובה שלי, באוטומט מדסלייקקים. אבל אורן לא מרשה לי להתלונן על כך.
אהבתיאהבתי
נו, כל אחד והתחביב שלו!
פסח שמח דבורית.
אהבתיאהבתי
אותי, ברק הצליח להפתיע. לטובה.
אהבתיאהבתי
לא שמעתי על הבן של נתניהו עד שקראתי כאן. ממש מגעיל, לדעתי. כבר בגילו הצעיר הילד יודע לנצל לרעה את מעמדו והצבא אף מסייע לו בכך. ראוי היה לאבא שלו שיתעקש על כך שהבן ירצה את עונשו ולא יקבל הקלות שבוזגלו לא מקבל.
אהבתיאהבתי
סוף סוף דבר חיובי שאפשר להגיד על התקשורת המבחילה שלנו:
אחרי שנים של שרה-שרה-שרה, סוף סוף יש להם עוד נתניהו בלתי-קטין לרדת לחייו.
מזל טוב.
תודיעו לכספית האפס וברנע הדימנט.
אהבתיאהבתי
ננננ ובהה, אדם אחד? שניים החולקים כישרון?
בכל מקרה, מייצג את תופעת " אני מקלל אינטסבית את השמאל והתקשורת, כי אני מופעל ע"י רגשי הנחיתות שלי".
אהבתיאהבתי
נננ בטראומה מהפינוי בחברון.
אהבתיאהבתי
ואף מילה על ההוצאות המופרזות של משפחת נתניהו?
אהבתיאהבתי
ואללה, זה כנראה מאפריל של השנה שעברה…
בטח הכל השתנה מאז
אהבתיאהבתי
בכותרת בהארץ אין שום דבר מטעה. אכן מדובר בהתמחות בירי רקטות למרכזי אוכולוסין. מה לעשות, שבכך מדובר? הכותרת לא מייחסת לכך היבט מוסרי שלילי או חיובי, זו הקוראת שמייחסת לכך את ההיבט הזה, ובצדק. כפי שניכר מהכתבה, ההתמחות הזו יכולה לסייע בהפחתת כמות האזרחים שיפגעו.
אהבתיאהבתי
זה כבר לקחת את מיומנות הספין צעד אחד קדימה:
נדמיין פלסטינית שמגיעה לניתוח קיסרי בבית-חולים הדסה, ומנותחת בהצלחה בידי רופא יהודי [נוסיף שהוא עושה מילואים].
כותרת ב"הארץ": "רופא שקשור במשרד הביטחון נעץ סכין בביטנה של פלסטינית הרה; ככל הנראה דחף לה סמים קודם לכן כדי שלא תצעק"
שוטר עוצר נהג פלסטיני על חציית רמזור אדום. כותרת ב"הארץ": מדינת ישראל מגבילה בחוק את חופש התנועה של הערבים.
וכולי וכולי.
אהבתיאהבתי
מעולה
אהבתיאהבתי
שופט כדורגל מוציא כרטיס אדום לשחקן ערבי אחרי תיקול גס.
עיתון הארץ: "אפליה על רקע אדום: שופטים ישראלים פוגעים בפרנסתם של צעירים פלסטינים"
אהבתיאהבתי
תמי,
גם אין שום דבר מטעה בזה שאקרא לך שונאת-עצמה אוטו-אנטישמית, חלולה, רקובה להצחין, סובלת מתסמונת סטוקהולם, מזדהה עם קורבנותו המזוייפת של האוייב, צבועה ומתחסדת, "הלא בכך מדובר, לא"?
בפעם המיליון: אם האבות הפלסטיניות לא יחנכו ויכשירו את ילדיהם לשנאת ורצח יהודים, אם האימהות לא ישלחו שאהידים בני 12 לרצוח זקנות ותינוקות יהודים על שום יהדותם ולשחוט פעוטות והוריהם בשנתם, אם לא יירו 1000 טילים בחודש על מיליון אזרחים חפים מפשע – אף אחד לא ייאלץ להפציץ ריכוזי אוכלוסין שבהם מתחבאים חברייך הרוצחים, ועוד בשיא העולב – כמו כוסיות מרמת אביב- לשלוח אס.אמ.אסים לפני זה להזהיר את כל מי שלא קשור.
ועד שזה יקרה – תואילי פשוט לבלום את הפה המדקלם שלך. מספיק לנו "הארץ" אחד.
אהבתיאהבתי
בפעם המיליון ואחת: התנאי אם (הפלסטינים כך וכך) אז אינו רלבנטי. לצורך העניין נניח שמדובר בעם שבהגדרה הוא נחות מאיתנו מוסרית ונגוע ברצחנות כרונית. עדיין, כישראלים האינטרס שלנו הוא לייצר מולם גבול בטוח ושקט. כמו אותו תושב ר"ג שמעבר לחומת חצרו נמצאים האריות של הספארי.
ולתמי – ברור שהכותרת של הארץ בזיונית. יצירת דיון טרמינולוגי דקדוקי וסמנטי סביבה לא משנה את העובדה שמדובר בבחירת מילים אומללה. עורך טוב ואחראי היה מנסח זאת אחרת.
אהבתיאהבתי
שוב, אין בעיה בכותרת של הארץ. כיום לא משתמשים, בגלל מגבלות דיוק, והיתרון של כלי הטיס בראיית המטרה ברגע השיגור. המערכת החדשה מדויקת יותר, אך עדין מדובר בעליה בסיכון לפגיעה בלא מעורבים. הינשוף חושב שמדובר בהמטרת תרופות על אזרחים.
אהבתיאהבתי
אני חושב שצה"ל היה מעדיף לרכז את הלוחמים מולו במישור חשוף. שם יכול היה להמטיר עליהם פצצות ברזל "טיפשות", שאותן מכוון ניוטון (עוד פילוסוף יווני), ולא חימוש מונחה מדויק, שעלותו מיליונים (ואותו מכוון סגן להב רשף, פסל מהרנסנס). לצערו של צה"ל, לוחמי החירות מעדיפים לשגר טילים על אוכלוסיה אזרחית מלב אוכלוסיה אזרחית.
נחזור על זה שוב: הפעילים הפלסטינים יורים נשק לא מכוון לעבר אוכלוסיה אזרחית, ובכוונה (גן ילדים, לדוגמא, היא מטרה מועדפת; איך אפשר לדעת? שכן, כבאמצעותם כבר נשק מדויק, כגון נ"ט משוכלל, הם יורים אותו ישר לתוך אוטובוס ילדים צהוב). אולם הם עושים זאת מלב אוכלוסיה אזרחית.
הם מציבים במעשה זה את הקבינט הביטחוני בפני דילמה: בכל מקרה יפגעו אזרחים; אם לא תגיב – ישראלים; אם תגיב – פלסטינים. עליה לבחור. מעבר למובן מאליו, שכל מדינה תגן ראשית על אזרחיה, הלכה ישראל צעד אחד נוסף והשתדלה לפתח אמצעים שימזערו במידת האפשר נזק לחפים מפשע.
בא עיתון "הארץ" ועיוות את המציאות בצורה מגעילה במיוחד.
אגב, לכל אלו שתוהים מדוע משקיעה המדינה כסף רב בחימוש שנועד להגן על אזרחיה (השווה מחיר טמיר [70-80 אלף דולר] ומחיר גראד [כמה מאות דולרים]): שימו לב כמה כסף משקיע המדינה בחימוש נועד להגן על אזרחים זרים. מעניין שעל האחרון איש אינו מתלונן. ניתן לטעון שגם אמצעי זה מגן, בעקיפין, על האזרחים הפלסטינים מפני שימוש בנשק התקפי כנגד היורים מאוכלוסיה אזרחית).
אהבתיאהבתי
שטות בולטת, ההצגה של פיתוח נשק מדויק, במטרה למנוע פגיעה באזרחים. אפילו אתה מסוגל להבין, קימות נסיבות נדירות נוספות שמצריכות דיוק.
אהבתיאהבתי
אתה צודק שלא בהכרח בשביל זה פותח החימוש המדויק. עם זאת, השימוש הנרחב בו נעשה, בין היתר, למטרה זו. זכורה לי לפחות כתבה אחת, על טייס 'קוברה', אשר סיפר כי הסיט נשק מונחה ברגע האחרון (כלומר, לאחר ששוגר) כדי למנוע פגיעה מחפים מפשע. זו עדות של מפעיל החימוש; אולם גם שולחיו, אשר אמורים להתאים אמצעי למטרה, חושבים על כך.
בהינתן כל זאת, אסכים כי פצצה במשקל טון בלב שכונת מגורים פוגמת לי מעט בטיעון.
אהבתיאהבתי
סיפור טייס הקוברה הוא העניין, כיום לא מבוצע ירי ארטילרי כלפי מרכזי אוכלסין, במערכת החדשה יבוצע. הסיכון לתושבים עולה, ולכן הכותרת ראויה.
אהבתיאהבתי
זו נקודה טובה. בדוגמא הנוכחית, כפי שהבנת, הכוונה הייתה לנשק מונחה טלוויזיה (אשר מן הראוי, נוכח שמו, להנחיתו על אולפן "האח הגדול"). השאלה לפיכך היא אם יעשה שימוש גורף ובלעדי בנשק שלא ניתן להסיטו לאחר ששוגר.
אגב, לא אתפלא אם יפותח לארטילריה זו חימוש שמאפשר להסיטו ברגע אחרון (למשל, המוכוון על-ידי כתם לייזר).
כן, אני יודע, טסטוסטרון וכל זה. סליחה.
אהבתיאהבתי
אתה מאמין לסיפורי טייס קוברה? כל טייסי הקוברה מוכרים כאוהדי בית"ר ירושלים. גם הטייסות.
אהבתיאהבתי
"לא מעורבים" זו הגדרה שלך? זה כמו "כנופיות חוליגאנים" שהדביק אסאד למורדים?
אנחנו (הימין, טפו!) נשמח לזנוח את כללי "המידתיות" שעטינו על עצמנו ועוד יותר – לחזור לימי ה-"דווידקה". תקציב הביטחון יקטן לפחות מרבע עלותו כרגע וליפי הנפש יהיה המון כסף לחלק למקופחים/עניים/דפוקים.
אהבתיאהבתי
אז לשיטתך, הכותרת בכל מקרה משמחת. לגבי היתרונות השוליים של מערכות נשק מדויקות, ראה תגובה קודמת.
אהבתיאהבתי
ההתמחות היא לא בירי לעבר מרכזי אוכלוסין, אלא בירי לעבר מחבלים שנמצאים באותם מרכזי אוכלוסין. זה הנושא המקצועי בו הם מתמחים (=קרי, לדעת להזהיר לפני הפעולה את התושבים הלא מעורבים, לאתר נקודות מטרה מסוימות וכו') ולא הירי לעבר מרכז אוכלוסין, שכפי שידוע לכולנו (רמז רמז, אולי זו האנלוגיה שניסה "הארץ" ליצור?) כל חמאסניק מתחיל מתמחה בכך.
ניסיונות הבידול שלהם עובדים מצוין בשנים האחרונות.
מעניין אם זה מצליח גם כלכלית.
אהבתיאהבתי
לגברת תמי שלום.
כעובדה, עצם צירוף המילים "מומחה לירי לריכוזי
אזרחים" נושא מטען שלילי אדיר. ההצגה של
צירוף זה כנושא מטען ניוטראלי חסר משמעות, מלבד
ציון העובדות הקרות, היא צביעות בוטה. לא יתכן שאדם
שדובר כותב וקורא עברית לא מודע למשמעות הצירוף.
ברור שיוצר הכותרת ב"הארץ" היה מודע לכוח הצירוף
להרע, ניצלו ניצול מכוון בכוונת מכוון והצליח בכך.
הטוענים "זה נוטראלי, מה אתה רוצה" ומציגים כביכול
בתום לב, עאלק, עמדת כזב זו, ו"הארץ"ואת וכמה
כותבים כאן בתוכם, מודעים היטב לתרגיל,עצם כתיבת
עברית מעידה שהם משטים בקורא. כתוצאה עמדת
הרואה ב"הארץ" ודומיו סוכן זר, שחצן ואטום משרת
אויבי ישראל מתחזקת. עצם ההרגשה שזה לא איכפת
כל כך למשטים למיניהם רק מגדילה את השנאה. טוב
לא יצא מהרוע המתחכם-מתנשא המוחצן בתרגילים אלו.
אהבתיאהבתי
עובר אורח נכבד, כאשר מכוונים רקטות לאיזור מגורים אוכלוסיה אזרחית, גם אם נקבל באופן תיאורטי את האפשרות שזה כורח בלתי נמנע, יש לקרוא לילד בשמו על מנת שהדבר ישקל בכובד ראש הראוי לו. יש כאלה המעדיפים מילים מכובסות כדי להצדיק ולטשטש את הבעייתיות המובנית בעניין ואני מעדיפה שהדברים יוצגו כפי שהם. ירי לריכוזי אזרחים הוא ירי לריכוזי אזרחים, ואם דרושה מומחיות על מנת לצמצם נזקים בירי כזה הרי שזוהי מומחיות בירי לריכוזי אזרחים. נכון, יש לצירוף הזה מטען שלילי כפי שצריך להיות לו, כי אם זה נעשה זה צריך להיעשות ככורח אמיתי.
אהבתיאהבתי
בחיי, תמי, שנדמה שאת מתעקשת שלא להבין: גם החוק הפלילי מכיר בדרגות שונות של לקיחת חיים (רצח/הריגה/מוות ברשלנות וכו').
בהינתן ההבחנה בין חי לדומם, הרי שמדבריך עולה כי פרט למי שניזון מגבישים בלבד (כגון מלח; מה, שאגב, נועד לכישלון) כל היתר נוטלים חיים. ונטילת חיים, בין אם היא נעשית לשימור-עצמי של האורגניזם (ולו לצורך הזנה) בין לאו, כפי שמלמדת תמי, היא רצח (הצורה המעוולת של לקיחת חיים). לא תעזור כל מכבסת מילים.
אם כן, את, תמי, רוצחת.
אהבתיאהבתי
ינשוף יקר,
ההגדרות במשפט הפלילי המתייחסות לדרגות חומרה שונות של גרימת מוות מתייחסות ליסוד הנפשי של העבירה בעוד היסוד העובדתי, גרימת מוות, משותף לכולן.
מלבד זאת, כשכתוב בכותרת "ירי" אף אחד עדיין לא מאשים אף אחד ברצח. זה שנעשה ירי לעבר אוכלוסיה אזרחית זוהי עובדה שמצויינת בכותרת "מתמחה בירי", והיא פשוטה ונכונה. ירי עלול לגרום למוות בסיכוי גבוה. אף אחד חוץ ממך לא אמר שום דבר לגבי רצח, ומהסיבות שציינתי האמירה שלך פשוט לוקה בחוסר הגיון בסיסי.
אהבתיאהבתי
אדרבא!
העובדה היא שנלקחו חיים! בכך אין הבדל! הבדל הוא במה מאשימים את הלוקח אותם, יהא זה בשל יסוד נפשי או בשל תחכום העורך דין!
באשר לעניין הרצח. אחזור על זה, מאחר שהדבר לא היה ברור כנראה: רצח הוא צורה מעוולת של לקיחת חיים.
והנה הכל מתחבר יחד. כאמור, מאחר שהלוגיקה אינה ברורה – אחדד: האזרחים שחייהם נלקחו בשטח הפלסטיני אינם מתים בשל עוול שעושה להם צה"ל.
אהבתיאהבתי
אבל אף אחד לא דיבר על זה חוץ ממך! השאלה היא האם נעשה ירי לעבר ריכוז אוכולוסיה אזרחית או לא, והעובדה היא שכן נעשה ירי כזה ולכן הכותרת נכונה עובדתית. אף אחד לא דיבר על באיזו עבירה מישהו אשם או לא אשם.
אהבתיאהבתי
את מיתממת:
ההנחה המובלעת היא שארטילריה היא נשק, אשר, אם הוא עובד, נוטל חיים.
אהבתיאהבתי
מי שמיתמם זה אתה ולא אני. לא טענתי לרגע שנשק לא עלול לגרום למוות. להיפך, אמרתי זאת במפורש. זה לא הופך את הכותרת בהארץ ללא נכונה עובדתית. היא נשארת נכונה עובדתית כי מדובר בהתמחות בירי לריכוזי אוכלוסיה. ירי. לא רצח, לא הרג לא רשלנות. פשוט ירי. עובדה פשוטה, ללא יסוד נפשי.
אהבתיאהבתי
אה, אם ככה אין בעיה:
עובדתית, הפלסטיני אינו מת מנשק צה"לי. ראשית, רק גופו מפסיק לקיים פעילויות המזוהות עם אורגניזם חי; נפשו, אולי, מרחפת בעולמות טובים יותר. שנית, כל אחד, יהא זה פלסטיני או ישראלי, אינו מת אלא בשל העובדה שגופו אינו מסוגל עוד לקיים חיים. הארטילריה היא רק סיבה רחוקה (תרתי משמע).
אהבתיאהבתי
ינשופו, יש לך בעיה בהבנת הנקרא. ירי יכול להיות מוצדק, מתוך הגנה עצמית, הגנת הצורך וכ'. לכן במקרה כזה המוות, הוא אכן תוצאה ישירה של הירי, אך לא מעשה רצח, הריגה וכו'.
אהבתיאהבתי
@אורן
אתה אומר בדיוק את מה שאני מבקש לטעון:
הארטילריה שפותחה נועדה לצמצם במידת האפשר מוות של חפים מפשע. ולכן, הצגתה ככלי שנועד מלכתחילה לחסל אוכלוסיה אזרחית (כפי שנעשה בכותרת המאמר) הופך מוות בשוגג לרצח.
אהבתיאהבתי
אתה, כמו ולווט, לא הבנת. כיום צה"ל לא משתמש ברקטות הפחות מדויקות לעבר ריכוזי אוכלוסין, לכן אין מדובר בשיפור. מעבר מלא יורה, ליורה רקטה חדשה.
ההשוואה למשקלן של פצצות מכלי טיס, עוסקת בפגיעה במבנים, כי גם כיום נמנע חיל האוויר בסיכון לא מעורבים, הנמצאים בטווח הסכנה מהפצצה.
ברצח בכל מקרה לא מדובר, כי המטרה היא צבאית.
אהבתיאהבתי
ברשותך אתערב בויכוח המיותר. הארץ וחסידי שיטתו זיהו הזדמנות להישג תעמולתי בהודעה של דובר צה"ל וניצלו אותה כפי שהם נוהגים מאז ומתמיד. היתרון העיקרי ברקטה החדשה הוא לא מניעת פגיעה באזרחים ערבים אלא הורדת עלויות. עד היום כדי לבצע יירוט היה צורך בכלי טייס כבד נושא טילים כדי לבצעו. לכלים אלו עלויות תפעול גבוהות. הרקטה המדויקת מאפשרת לבצע רכישת מטרה על ידי מל"ט זעיר ויירוט מבסיס קרקעי. בנוסף להורדת עלויות הרקטה החדשה מאפשרת גם יירוט בו זמני של מספר רב של מטרות. אילו היה לדובר צה"ל קמצוץ מהכשרון של מהנדסי הרקטות יכולנו לחסוך כותרות שיקריות רבות מהסוג הנידון.
אהבתיאהבתי
ברשותך, ראוי שתקרא את הידיעה. הדובר הוא "קצין בכיר בחיל התותחנים", נושא ההוזלה מופיע בכתבה. הדוברים הם שהעלו את יעוד הנשק, והקמת יחידה יחודית ל"רומח". מדובר בתדרוך ולא הודעת דובר צה"ל. יש עוד פרטים על דרך התפעול, מערכות נשק עתידיות. חייל זקן המיותר הוא להגיב בלי לקרוא, אתה לא יודע הכל.
אהבתיאהבתי
חוק ראשון
כותרת צריכה לייצג את המאמר לא צריך להסבירה ולפרשה.
צודקים אורן ואחרים זו ידיעה מורכבת שצריך לקרוא היטב ולתמצת בכותרת ראויה.
יש בידיעהמתחת לכותרת חומר רב על עלויות ודובר ופצצות ומשקלים וירי וכ"ו ומטוסים ותותחים ורקטות ועוד וצריך כותרת מתאימה לכל החומר.
הויכוח מוכיח דבר אחד ברור "הארץ" שם כותרת לא מייצגת סנסציונית מגמתית מפלילה מרושעת במגמה פוליטית ברורה מ.ש.ל.
אהבתיאהבתי
לא נכון, הדוברים העלו את נושא יעוד הרקטה, ואת האפשרות השימוש באזורי ריכוז אכולסין, השימוש הרלוונטי כעת.
אהבתיאהבתי
שוב פילפולים לשוניים – תלמודיים – לגליסטיים!
קצין לא כל כך חכם כנראה ניסח הודעה בצורה מאוד לא מוצלחת.
אילו צה"ל היה רוצה לשכלל פגיעה באזרחים – ספק אם היה מצהיר על כך.
הנשק עצמו אינו נושא לדיון. הדיון צריך להיות על מה שכתוב בהודעה.
האם העיתונות היתה צריכה להפנות את תשומת לב הדוברים להודעה המטומטמת לפני שהופצה? אני חושב שכן.
האם אפשר לעשות פסטיבל מהשוואת עימוד ומיקום ההודעה בעיתונים השונים לפי ספקטרום שמאל-ימין שלהם? למה לא – תרגיל נחמד.
האם צריך להעלןת כל הזמן את קריטריון הצדק האבסולוטי כפי שרואה אותו הכותב? נדנוד מיותר שחוזר על עצמו.
אהבתיאהבתי
לידיעת כל המתחסדים בנושא הכותרת האיומה של הארץ על הפיתוח הרקטי החדש: בפייסבוק שלהם הציגו את הידיעה בכותרת, שמשום מה הוסרה אח"כ (או שלפחות אני לא מצליח למצוא אותה כעת), ונוסחה: "ירי תלול מסלול: הגירסה הצה"לית". נראה אתכם דורשים מכאן משהו אתי עיתונאית.
אהבתיאהבתי
הכותרת שנעלמה הייתה מדויקת יותר מהכותרת הנדפסת. כמו שיוצא מכל הדייסה הכותרת בנדפס נבחרה בקפדנות היא מגמתית זדונית בכוונת מכוון
אהבתיאהבתי
בלוגלנד: מסתמן שהתקיפה באיראן נדחתה בינתיים.
http://www.richardsilverstein.com/tikun_olam/2012/04/04/scoop-israeli-iran-attack-to-coincide-with-next-israeli-election/
אהבתיאהבתי
ולא כתבת על ה"פוגרום" שהתברר כברווז (מאות אוהדי בית"ר בוחרים משלושה ערבים עם מקלות? היקום עומד לקרוס?).
אהבתיאהבתי
כנראה שלא קראת את הידיעה של "הארץ" שקשרת אליה, לא מוזכר בה "פוגרום", וכן מופיע בה הנפנוף במקלות. "לינץ" מופיע כצטוט. הנה הידיעה העדכנית.
אהבתיאהבתי
"פוגרום חסר תקדים" היה הביטוי של טיבי, קורא נלהב של העיתון. וגם של גדעון לוי, שכמדומני קשור איכשהו לעיתון.
כמה פנינים ממכתמו של זה האחרון:
אהבתיאהבתי
והפעם, גלגול עיניים מתנחלי במייטבו. תקרא עדויות עובדי הקניון ואז תשאל סטודנט לקולנוע כיצד עורכים סרטים.
אהבתיאהבתי
ותשאל סטודנטים לתקשורת איך עורכים עדויות של עוברי אורח תמימים, או איך בוחרים עדויות שמתאימות לך (בפרט אם מדובר בעדות של "אכראם, תושב הרובע המוסלמי בעיר שעובד בקניון", או של "מוחמד יוסוף, אחראי משמרת בחברת הניקיון "אור-אורלי", הפועלת במקום"). אילו עוד עדויות יש?
* קצין האבטחה של הקניון, שאמר "החגיגה בהתחלה היתה לגיטימית, לא היה משהו חריג, איזו השתוללות. הם שרו שירי אוהדים";
* "היתה פה כמות אנשים שלא ראיתי בעבר", מספרת א', עובדת בחנות בגדים סמוכה. "הם עמדו על כיסאות, על שולחנות, איפה לא. עשו רעש נוראי, צעקו ‘מוות לערבים', נופפו בצעיפים ושרו שירים בצרחות".
* הם תפסו כמה מהעובדים ופוצצו אותם במכות", סיפר יאיר, בעל מאפייה במתחם המזון. "זרקו אנשים לתוך חנויות, השליכו אותם על שמשות, אני לא מבין איך לא התנפצה אף שמשה, אגרופים, בעיטות, מה לא". לדבריו, כעשרים מהמתפרעים "נתנו לעובד ניקיון מכות. מסכן, אח שלו שעובד פה בפיצה יצא וניסה להתעמת איתם. גם הוא חטף".
אם אסנן את העדויות של אכראם ושל מוחמד יוסוף, שאולי אתה היית סומך על האובייקטיביות שלהם אבל אני לא, נשארה לנו עדות של קצין האבטחה ושל א', שרק דיברו על השתוללות (עובדה לא שנויה במחלוקת), ושל יאיר, בעל מאפייה, שהיא העדות היחידה שמדברת על עשרים מתפרעים שנתנו לעובד ניקיון מכות.
זהו, זה הכול. האם אותו יאיר ידע למה הם נתנו לו מכות? שמא הוא תקף אותם, כפי שעולה מהסרטון? אין לדעת, אבל בניית העדויות הדרמטית בכתבה לא משאירה מקום לספקות.
כלומר, המשטרה, האחראית על האירועים, שתחקרה את כל האנשים הרלוונטיים ויש בידה סרטי האבטחה המלאים, מסיבה כלשהי מתעלמת מ"פוגרום" ברור שנעשה, ואילו כתבי "הארץ" הגיבורים יודעים בדיוק מה היה. בטח המשטרה אוהדת בית"ר או שונאת ערבים או גם וגם.
אהבתיאהבתי
הלל קלאסי, בכל ארוע שמערב יהודים וערבים, יש להאמין רק לעדות היהודים. מסיבות מובנות, הגזענות המושרשת של הלל.
אהבתיאהבתי
כן, אני יודע שלדעתך הם שיא האובייקטיביים. ככתב הארץ אתה בטח גם היית מביא עדות של אוהד בית"ר כעדות אובייקטיבית לנעשה באירוע.
אהבתיאהבתי
נו, הבאת דברים של משטרת ירושלים, שמוכרת כאחת מקבוצות האוהדים הקיצוניות של בית"ר.
אהבתיאהבתי
הלל, הפוסט שלך בנוגע לפטריות היה שטות מוחלטת. אין ולא תהיה אינטליגנציה לפטריות ובוודאי גם לריריות. מומלץ שתקרא את המאמר האחרון של בלו, מהטובים שנכתבו בעברית בנושא, גם לגבי הכחול בכדי להבין את טעותך.
אהבתיאהבתי
לא יודע לגבי פטריות, אבל עם התגובה שלך אני מתחיל לתהות אם לבני אדם יש אינטליגנציה.
אהבתיאהבתי
מוטב כי תזהר בדבריך. מזכיר לך כי תביעת לשון הרע היא ללא הוכחת נזק
אהבתיאהבתי
ברור, כי שמו הטוב של נוקדנון ידוע לכל, וממנו הוא מתפרנס.
אני מציע לך שאת המאמר הבא תכתוב על מדעי הפוקר – ואז תלמד אולי איך לא לבלף בצורה כזאת חובבנית.
אהבתיאהבתי
לנוקדנון.
אתה בדיחה עצובה. טמטום (מחסור באינטליגנציה ופיגור באופן כללי) זו מילה עדינה עדינה כלפיך.
אהבתיאהבתי
http://ice.co.il/article/view/313366
אהבתיאהבתי
תמיד כדאי לקרוא את הפוסט של היום הקודם.
אהבתיאהבתי