1. הבחירה בתמר איש-שלום להגשת החדשות בערוץ 10 מעוררת מחשבות. כאשר ערוץ 10 קם הוא קנה מחדשות ערוץ 2 את יעקב אילון, מיקי חיימוביץ ואת דני רופ. ההחלטה הזו התבררה כשגויה: השלושה לא הצליחו לשחזר את ההצלחה שלהם בערוץ 2. גם הפרישה של גדי סוקניק וגם ההצלחה של יונית לוי היו אמורים לאותת שיש כוח מאוד מוגבל לאנשים שמגישים את החדשות בהזנקת רייטינג. זו הסיבה שהפרישה של מיקיעקב לא תהרוס את חדשות 10 וזו הסיבה שבגללה אסור לחשוב שמגישי חדשות ראויים למשכורת של יותר מ-20-30 אלף שקל בחודש.
ועוד משהו לגבי חדשות ערוץ 10. התקציב שלהם ב-2011 היה 91 מיליון שקל לעומת 90 מיליון של חדשות ערוץ 2. העובדה שהרייטינג של 10 לא מדגדג את 2 לא יכולה להיות מתורצת רק בכך שאנשים התרגלו לצפות בערוץ 2. ההטיה הברורה שמאלה, עוד מעבר להטיה השמאלית המובנית של חדשות 2, בהחלט מהווה פקטור בהחלטה של ישראלים רבים שלא לצפות ב-10. זה לא אומר שצריך להלביש את איש-שלום בכחול-לבן ולהתחיל את המהדורה בשיר הלל לראש הממשלה, אבל בהחלט ייתכן שרבים בציבור רוצים לצפות בחברת חדשות שמתייחסת לצה"ל ולמדינה בצורה טיפה יותר פטריוטית.
2. בטור הקודם קיטרנו על כך שידיעות כלכליות חשובות לא מקבלות חשיפה מספיק גדולה והנה עוד מקרה. המארקר דיווח:
"קנס של 7,500 שקל לאנליסטית לימור גרובר; המליצה על כיל וביקשה לעבוד בה"
הידיעה הזו היתה צריכה לקבל נפח הרבה יותר גדול וגם להיות מלווה בטור דעה שיסביר איך קנס עלוב שכזה בעצם מעודד אנשים נוספים לחטוא בחטא דומה. אגב, אם היו שואלים אותנו, לא צריך היה לקנוס אותה. העונש ההולם הוא איסור לעבוד בחברה הזו לצמיתות, ואז איש לא יסקר חברה שהוא רוצה לעבוד בה בלי לפרסם גילוי נאות.
3. טל שניידר ראיינה עבור גלובס את רועי לחמנוביץ', דובר ש"ס לשעבר ומי שהחזיק מעמד יומיים וחצי כדובר שר האוצר. למרות שהראיון היה מרתק למדי (לחמנוביץ' מתאר למשל איך כשל ישי בלשונו, ביחסו לקהילה הגאה), בעיתונים חייבים להבין שראיון מהסוג הזה חייב ללוות גם כתב שמבין בחרדים. רק מישהו שמבין את נפתולי העולם המורכב הזה, יכול לחשוף איך מאז הקמתה, ש"ס לא קידמה את מצביעיה במילימטר, את העובדה שעתידו הפוליטי של דרעי תלוי בבריאות של הרב עובדיה יוסף ועוד.
אגב, בדיוק כמו שאנליסטים רוצים לעבוד בחברות שהם מסקרים, גם עיתונאים מהמגזר החרדי רוצים לעבוד אצל המסוקרים, ולכן ההמלצה היא שכתב לענייני חרדים רק ילווה ראיון שכזה ולא יבצע אותו לבד.
4. יוני הרש הכין עבור ישראל היום כתבה על אילן ברכה ועל ישראלים מצליחים בשוק הנדל"ן של ניו יורק. הכתבה היתה נחמדה, כתובה היטב, עם תמונות יפות והרגשה שגם אתם יכולים לעשות את זה. יש רק בעיה, במארקר כתבו על ברכה ועל הנדל"נסיטים-הישראלים בניו יורק כבר ב-2008, וערוץ 10 בנובמבר 2011. זו כמובן לא סיבה לפסול כתבה שכזו, אלא להפך, לבדוק חמש שנים אחרי המשבר של 2008, מה הייתה הטעות של המשקיעים אז, כמה הם הפסידו, מה קרה למי שקנה ביוקר, מה קרה למי שקנה לאחר מכן בזול, והאם עכשיו המחירים שוב בשיא שלפני ההתרסקות.
אגב, מן הראוי שלפחות העיתונים הכלכליים ירימו את הכפפה וידברו עם הישראלים המצליחים בחו"ל על כל מיזמי הנדל"ן שמציעים לישראלים "תשואה מובטחת", ועל הפער שבין ההבטחות למציאות, אבל זה כמובן מצריך תחקיר, כאב ראש לא קטן ואולי גם איומים בתביעות דיבה, ולכן הקוראים תקועים עם כתבות צבע.
5. בראיון של אלי יצפאן ל-7 לילות הכותרת בשער הייתה "הקומדיה האלוקית", והשאלה המתבקשת היא למה "אלוקית" ולא "אלוהית". אשכרה עיוות. ובכן, בכל פעם שעיתון מדפיס את אחד משמותיו של בורא העולם, הוא יוצר בעיה עבור אנשים דתיים שמתלבטים האם לזרוק את העיתון לפח או למחזור, או לגנוז אותו בבית קברות, יחד עם חומשים וסידורים בלויים. לא רק בישראל מתלבטים בסוגיה הזו, אלא גם נוצרים-אמריקאים. זו בדיוק הסיבה שיש הרבה סרטים וסדרות טלוויזיה שבהם אומרים "או מיי גוש", ולא "או מיי גוד". עבור חילונים זה נשמע טרחני ומעצבן, אבל מאחר שיש מי שרודפים אחרי חרדים שלא עומדים בצפירה (למרות שמבחינת שומרי המצוות מדובר ב"חוקות הגויים") אנשי תקשורת חילונים צריכים להבין את הרגישות של הדתיים בכל מה שקשור לדיבר השלישי – "לא תשא את שם יהוה אלהיך לשווא".
ולווט אנדרגראונד 
מצב כזה, שבו מעוותים שמה של יצירה כדי ליצור כותרת, כשהקשר במילא קלוש, היה צריך לפתור בפשוט לתת כותרת אחרת.
אהבתיאהבתי
"לא תישא את שם אלוהיך לשווא" במשמעות של איסור על אמירת שמו של האל היהודי או כתיבתו היא טעות בסיסית של היהדות המודרנית, והאיסור על נשיאת שם האל לשווא מתייחס למשהו אחר לגמרי.
זה מעניין מישהו? (אני שואל כי התשובה מגיעה מתחום של יהודת קדומה ולא קשור לתקשורת)
אהבתיאהבתי
אני מאמין שיצא כבר לכולם מהאף, אבל בכל זאת:
אין שום איסור למחוק או לזלזל (וכנהלאה) במילה "אלוהית". פשוט אין. האיסור הוא רק להשחית ולמחוק שם ה', "אלהים" (בכתיב חסר) הוא אכן שמו של הא-ל, אבל "אלוהית" ממש לא.
אהבתיאהבתי
שוב יש כאן הרחבה מוגזמת, אלוהים הוא המושג הכללי אל, ולא השם היחודי לאלוהי עם ישראל.
וזה בשונה מהחלפות כמו ה'.
אהבתיאהבתי
כרגיל חלש מאוד ועוסק בשטויות
אהבתיאהבתי
ואותי מעניין מי זה קהל היעד הזה שאתה מדבר עליו, שמפריעה לו לראות כותרת "הקומדיה האלוהית" אבל הוא בכל זאת קונה עיתון בו מתחת לאותה כותרת יש תמונה של אשה ערומה?
יאללה ביי.
אני הולך עכשיו לגנוז את הפוסט הזה כי בחוסר התחשבותך כתבת "לא תשא את שם יהוה אלהיך לשווא" (האם לשאת את שם השם בפוסט על ביקורת תקשורת זה לא לשווא?)
אהבתיאהבתי
כמו שאפשר לראות מנתוני הרייטינג של שאר התוכניות בערוץ 10 (שנמוכים משמעותית מהמתחרה), הבעיה של חדשות ערוץ 10 היא לא שמאלניות או ימניות אלא העובדה שהן משודרות בערוץ 10, והצופה הממוצע התרגל לצפות בערוץ 2, זה הכל.
אהבתיאהבתי
חדשות 10 לא פטריוטיות מספיק לצה"ל? מתי כבר נפסיק עם השטויות האלה?
נמאס כבר מפטריוטים מטעם עצמם
אהבתיאהבתי
דבורית. נראה לי שהבוקר זה הזמן לסקר "למי תצביע בבחירות", שייערכו ככל הנראה ב-4 בספטמבר
אהבתיאהבתי
איזה הזיות צריך להזות כדי לחשוב שאנשים לא רואים חדשות 10 בגלל השמאלנות היותר שמאלית מחדשות ערוץ 2 ( שלא נחשוב בטעות שערוץ 2 הוא בכלל במרכז ).
לחשוב שלישראלי, עובד ועייף, בתוך הקו הירוק אכפת מאופן סיקור שכונת האולפנה עד שהוא ילחץ 22 על השלט במקום 10 מנותק לדעתי מהמציאות.
אהבתיאהבתי
What kind of journalist advocates a reduction of objectivity as criterion for success? I hope Dvorit never does.
אהבתיאהבתי
1. לכותרת המגוחכת 'הקומדיה האלוקית' התייחסתי כאן כבר לפני כמה ימים (חמ"ש, הרי אתה יודע שאני מקפיד על קרדיטים!). נכון ש'מעריב' הוא לא רק שם של עיתון אלא גם תפילה, אבל אם ידיעות אחרונות יתחיל לנהוג כמו המודיע, רק כדי לא לפגוע ברגישויות של קוראיו הדתיים, אנחנו בצרות גדולות.
2. מי שחושב שאנשים דתיים (בניגוד לחרדים) גונזים עיתונים רק בגלל שכתובים שם צירופי שמותיו של הקב"ה, חי כנראה בבתי אונגארין ולא בתוך עמו.
3. לפי הסטנדרטים המחמירים של חמ"ש היה בכלל צריך לכתוב 'הקומדי' האלוקית', שהרי 'יה' הוא משמותיו של האל, וחסידים ואנשי מעשה נוהגים לקצרו באמצעות גרש.
4.כל נושא מילות הטאבו (כגון שמות האל, אך גם מילים גסות) הוא רציני מדי כדי להפכו לשנינה, אבל בקיצור: כמעט כל מילת טאבו זוכה תוך זמן קצר למילת הצפנה. הבעייה היא שתוך זמן קצר הופכת מילת ההצפנה להיות בעצמה מילת טאבו. כך למשל, שם האל כפי שנדפס בתנ"ך (יהוה), הוצפן למילת 'השם', שהפכה לה' שהפך לד'… עמי-ארצות מהזן דובר האנגלית מחמירים אפילו לכתוב G-d במקום God, כדי לא לחלל את 'שמו' של הקב"ה. גם המוטציה של Oh my Gosh היא תוצאה של הלך מחשבה עקום. אגב, השימוש המקורי של OMG הוא אחר, ועל פי המילון המקוון Urban dictionary, רק 'נוצרים זועמים' משתמשים בו מסיבות דתיות…
אהבתיאהבתי
מסכים באשר לספקנות בנושא גניזת עיתונים, אך בשל אזכור השם המפורש, נמנע ממני לקחת את הפוסט לבית הכבוד. לעומת זאת, עקב האינפלציה בעלוני פרשת השבוע, אאלץ להקבר בתנוחת עובר בקומה 23.
אהבתיאהבתי
גם את שפעת העלונים הזו כבר לא גונזים, אלא מעבירים אחר כבוד למיכל המיחזור. אתה יכול למתוח רגליים.
אהבתיאהבתי
וגם אני od חי.
אהבתיאהבתי
תמשיך כך, כיף כשאתה בסביבה. 🙂
אהבתיאהבתי
לא נאמר שהדתיים אכן גונזים, אלא שלדתיים יש בעיה ולכן הם מצפים שייתחשבו בהם (וזה לא המקום לדון בעובדה שחרדים רבים דורשים סובלנות מחילונים, אבל מסרבים לגלות סובלנות דומה בעצמם).
הנה דוגמה אחת לשאלה שבה השואל מתלבט האם חובה לגנוז עיתונים דתיים שבהם אין הזכרה של אחד משמות הבורא
http://www.kipa.co.il/ask/show/164759-%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D
אהבתיאהבתי
לפחד ממילים, נראה לי שזו אחת התרומות החשובות ביותר של הדת לתרבות האנושית
אהבתיאהבתי
לדוד אסף: לגבי הערה 2-
מי שחושב שאנשים דתיים לא גונזים עיתונים
בגלל שכתובים שם צירופי שמותיו של הקב"ה,
חי כנראה בבועה של אוניברסיטת ת"א ולא בתוך עמו.
כלומר, אני דתי, ואני יכול להבטיח לך שלהרבה מאד דתיים
-לא חרדים, דתיים רגילים לגמרי- יש בעיה עם זה, והם גונזים את העיתון.
(לעומת זאת, עם המילה "קומדיה" ודומותיה אין לאף אחד בעיה,
ואין צורך לעשות עם זה משהו.)
סעיף 4 הוא נכון, אבל לא קשור לפה.
הערה לסיום:
זו לא פעם ראשונה שאתה מפגין ידע מועט בהוויות הציבור הדתי.
בבקשה, תבדוק לפני שאתה יוצא בהצהרות בכזה בטחון עצמי. תודה.
אהבתיאהבתי
תזכיר לי מתי הי-יתה הפעם הקודמת (בהנחה שבפעם הזאת הפגנתי ידע מועט וכו').
אגב, הבועה שלי היא בירושלים, בשכונה שרוב תושביה דתיים
אהבתיאהבתי
כתבת פה פעם משהו בסגנון
"באיזה ישיבה בכלל לומדים חסידות ברסלב". זה קפץ לי לראש עכשיו,
כי נראה שאתה כנראה לא מכיר את העולם הדתי כמו שאתה חושב.
אני לא מתכוון להעליב, אין ספק שאתה בקי בעניינים האלה באופן יחסי,
אבל אתה מתבטא בנחרצות על דברים שהם לא נכונים.
תבדוק קודם, או שתתחיל לכתוב על דברים שאתה באמת יודע.
אהבתיאהבתי
עפר אני לרגליך.
בכל זאת הרשה לי להתבטא שוב באופן נחרץ:
אני יכול להבטיח לך שלהרבה מאוד דתיים אין שום בעייה עם זה והם לא גונזים שום עיתונים. אם לך ולעוד מחפשי חומרות מסוגך יש בעיה עם שמות קדושים, אל תשליך מכאן על כל 'הדתיים' באשר הם, יען כי – בכל הענווה ובראש מורכן – אני מכיר אותם לא פחות טוב ממך.
אהבתיאהבתי
דוד המלך – רק כדי שאתה ואחרים תבינו את רמת הרגישות הדתית, למוסף סוף השבוע של "המודיע" קוראים "תוספת" ולא "מוסף", בגלל שמוסף הוא שמה של תפילה!
בנוסף, בעבר הדתיים כתבו ה', במקום לכתוב את שמו של הבורא, ובשלב מסוים הם נבהלו גם מהאות ה', ולכן הרב אבינר ואחרים כותבים ד'.
לא ירחק היום שבו הדתיים יכתבו ג' או פשוט יציינו "זה שאין לנקוב בשמו", או "אתה יודע מי"
אהבתיאהבתי
הרחמן, הבוחר, השכן מלמעלה.
אהבתיאהבתי
יהוה, יהוה, יהוה…
שיט – ברק פגע לי ממש ליד הבית עכשיו!
אהבתיאהבתי
מת לחגוג את י"ה בשבט…
טוב, אולי בשנה הבאה
אהבתיאהבתי
ואז רולינג תרצה תמלוגים.
אהבתיאהבתי
אני חושב שרק שם אבסטרקטי לחלוטין יענה על כל הדרישות. מציע את "דבר אחר"
אהבתיאהבתי
אחלה פוסט.
אהבתיאהבתי
ועוד בעניין זה:
"חילונים צריכים להבין את הרגישות של הדתיים בכל מה שקשור ל…"
הצחקתני צחוק.
היינו שמחים להבין את הרגישות… ולכבד את המסורת… אבל המגזר הדתי מפתח רגישויות חדשות בקצב שאיננו מצליחים לעמוד בו. הנה למשל משפחה חרדית זו, שלפני 60 שנה לא התרגשה מדברים שהיום היו מזעזעים אותה וגורמים לחרמות ונידויים. הדגש הוא על התמונה הראשונה שבכתבה.
הדוגמה שלך עם האלוהי/אלוקי היא רק סימפטום. בגלל שמדינת ישראל מפוצצת בבתי מדרש, ישיבות, כוללים, חצרות ועוד קרסקטיני דרשנים, יש אינפלציה של הלכות ומנהגים, ובמקביל גם מתפתחות רגישויות מיותרות ואוויליות. זו התוצאה העגומה של עיסוק מוגזם בפולחן, ולצערנו מדינת ישראל היא מעין צלחת פטרי ענקית לנושא הזה.
אהבתיאהבתי
ואבקש להוסיף על כך: לא תישא את שם אלוהיך-אלוקיך – (יהוה, ג'יסז, בעל, עשתורת, בודהא, אללה, זרתוסטרא, פוסידון) לשווא זה דיבר שמיועד לסתום לאנשים את הפה בעיקר כשהם רוצים לצחוק על האמונה ולשים אותה ללעג ולקלס.
זו הסיבה שלדתיים אין הומור, ודניאל דנט עומד על כך בהרצאותיו
אהבתיאהבתי
הנה דן דנט
http://www.youtube.com/watch?v=xGFv2JUsz9A
כדאי להקשיב
אהבתיאהבתי
אז מה אתה אומר – שיותר אנשים מעדיפים את ערוץ 2 כי יש לו נטיה שמאלה?
ולגבי "אלוקית": לא ברור לי להיכן מכוונת הואריאציה על "הקומדיה האלוהית" של דאנטה, אבל זו עדיין ואריאציה על מטבע לשון ספציפי (שטבע נוצרי בימה"ב). האם זה משיב על שאלתך?
אהבתיאהבתי
הטענה היא שלחדשות ערוץ 2, כמו לרוב אנשי התקשורת, ברוב מדינות המערב, יש הטייה מובנית לכיוון השמאל-הליברלי. לא משנה כרגע למה זה קורה והאם זה טוב או רע. קברניטי ערוץ 10 אפשרו לכתבים ולעורכים הבכירים ליצור תדמית שהם שוברים שמאלה, מעבר לערוץ 2.
עד שהעם לא יוחלף, בישראל יש רוב ימני-מסורתי, שממילא רגיל לצפות בערוץ 2. לכן אם בערוץ 10 יש מהדורת חדשות שהציבור תופס אותה כיותר שמאלנית מה"סמולנים של ערוץ 2", אין לו שום סיבה לזפזפ (ברור שמבחינת כתבים ועורכים הרמה של שתי המדורות די דומה).
אהבתיאהבתי
יש טעות בהנחה שרוב כלי התקשורת במערב נוטים שמאלה. למעשה, מי שבוחן את עולם העיתונות באירופה ובארה"ב רואה פלורליזם תקשורתי שכאן היה קיים עד שנות ה-80. בארץ, מאז 1977 נוצר מצב בו עיתונאים שהם אנשי שמאל (בכל כלי התקשורת ההמוניים) מזדהים בגלוי ככאלה או שבאמצעות הבעת דעותיהם וצינזור דעות מנוגדות לשלהם נותנים לצופה/קורא/מאזין להבין כי אכן זו השקפתם.
מומלץ לקרוא את ספרו של אלימלך רם "בקול רם", שכותב על כך בגלוי.
אהבתיאהבתי
פוסט מעולה למעט הערה לסעיף 1.
הסכומים ששילם מימן לאילון, חיימוביץ ורופ הם כסף קטן שהביא כסף גדול בדמות חוזי מיליארדים עם הממשלה ללא מתן בטחונות. פריצקי שאיבד את משרתו, נוביק ושביט, עובדי הציבור הצנועים שזכו לטעום מבשר הלוויתן, ועוד רבים וטובים הם עדות חיה לכך.
אהבתיאהבתי
גם אתה צודק, רק שאנחנו מעדיפים להתמקד בביקורת תקשורת. ביקורת ההפרטה וקשרי ההון-שלטון, דה מרקר עושים טוב יותר
אהבתיאהבתי
עיתונאי עיתונאי אבל רמת הידע שלך לא גבוהה אם אתה חושב שמגיש מהדורת חדשות מרויח רק 20-30 אלף שקל בחודש. אפילו החזאי לא מרויח כאלו סכומים.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000315130
והעובדה ש"עתיד ש"ס תלוי בבריאות של הרב עובדיה" היא פיסת מידע עבורה דרוש לנו כתב המבין בחרדים? וואלה, לדעתי יספיק לנו גם סטודנט לפוליטיקה וממשל בשביל ההבחנה הזו.
ד"ש לחברים באפרת.
אהבתיאהבתי
איפה זה כתוב? כתוב שלא מגיע למגיש חדשות לקבל יותר מהסכום הזה.
אהבתיאהבתי
טעית בציטוט, חוששני. בפוסט נכתב "עתידו הפוליטי של דרעי תלוי בבריאות של הרב עובדיה". שונה ממה שאתה כתבת, וכן רלוונטי למי שלא בקי בפוליטיקה פנימית בש"ס.
אהבתיאהבתי
נכון, מגיש חדשות לא מרוויח 30 אלף, אלא הרבה יותר
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/958/469.html
אהבתיאהבתי
טעות כבר במשפט הראשון. אילון עבר מערוץ 2 למתמודדת על ערוץ החדשות היעודי "חדשות ישראל", שהפיקה מאוחר יותר עבור ערוץ 10 את מהדורת החדשות, כשחויב ערוץ 10 להקים חברת חדשות עצמאית הגיע אילון לערוץ. לגבי השכר הגבוה ששולם לחימוביץ ורופ בכדי להעבירם, זה נעשה בזמנו ע"י מימן, בכדי לגרום לאחרים להאמין, שהערוץ קם על הרגליים.
לגבי העדפתכם, להצהרה מראש על חוסר אוביקטיביות, צפוי ומשעמם. לגבי ההכרזה הכללית בדבר מידת השפעת מגיש ראשי, מראה על הידע החסר של חמשה בתחום, ובחשיבה רציונלית בכלל.
אהבתיאהבתי
אילון עזב את חדשות 2 בתחילת 2002, וכעבור מספר חודשים הוא עבר לערוץ 10 בגלל כישלון "חדשות 24" על מכרז ערוץ החדשות הייעודי, לא היה מקום לפרט עד כדי כך, אבל אם זה חשוב לך, מי אנחנו שנחסום שור בדישו
אהבתיאהבתי
אני מניח שזו הדרך שלכם להודות בטעות. עדיין שגוי, בשנה הראשונה סופקו מהדורות החדשות ע"י חדשות ישראל כגורם חיצוני, ומטעמם הגיש אילון. ורק בעקבות דרישת הרגולטור, הופסק ההסכם ואילון עבר להיות עובד חברת החדשות. פשוט לא נכון להגיד, שנקנה מערוץ 2. חיימוביץ ורופ, נלקחו ישירות מערוץ 2 מאוחר יותר. מתיש ההכרח שלכם לטעות, לא לבדוק, ולחזור ולטעות. לא מדובר בנושא אזוטרי, שקשה לבדוק. זה הנוהג שלכם, לבסס רעיון מוטעה על עובדות שגויות. כי מבחינתכם חשוב הקו הפוליטי ממקצועיות.
אהבתיאהבתי
זו ממש חובה 'נעימה' לדאוד להציק בקטנות לחמשאלות.
אהבתיאהבתי
צדיקים מלאכתם וגו':)
אהבתיאהבתי
תחרות קשה בין התואר "טרחן" ל"נודניק".
אהבתיאהבתי
פוסט מעולה. חמשאלות משתפר משבוע לשבוע. האם יש סיכוי שהתלמיד יעלה בעתיד על מורתו?
אהבתיאהבתי
אין סיכוי, אבל תודה
אהבתיאהבתי