אולפן שישי
שי גל בכתבה ממש טובה על מיקי רוזנטל, המעמתת אותו עם אמירות שונות שלו מהעבר הרחוק והקרוב, כולל שיחה עם שי גולדן הזועם.
רוזנטל אומר: החלטתי סופית לפני שבועיים ומיד ניגשתי לבוסים והחזרתי את המפתחות. חוץ מזה המקור הייתה בפגרה שלושה חודשים לפני כן. על גולדן אומר רוזנטל: קנאת עיתונאים, להבדל מקנאת סופרים, לא תמיד תרבה חוכמה.
ורביב דרוקר, השותף העסקי שלו אומר חד משמעית שרוזנטל לא פוליטיקאי ולא מתאים לעולם הזה.
עם כל הכבוד, אי אפשר להשוות את זה לאדם שעוסק בהקמה מפלגה ובגיוס עובדים כבר יותר משנה, ומכחיש לאורך כל הדרך.
אבל, וזה אבל גדול, אני לגמרי חושבת שצריכה להיות תקופת צינון שלמה ומלאה מהרגע שאדם מחליט שהוא עובר מעיתונות לפוליטיקה, ועד הרגע שהוא מגיע לבניין המפלגה לחתום, להתפקד ולקבל ציוד, נניח שיש כזה. המעבר המיידי הזה בלתי נסבל.
7 ימים
איך אפשר להיחלץ מהז'אנר הזה בו כתב/ת, לרוב מתל אביב, נוסע/ת למפעל שבו עובדים אנשים קשי יום, מתרגש מאוד מכמה העבודה קשה, מכמה האנשים קשורים למקום העבודה שלהם, מתנסה כמה דקות, או שעות, בעבודה הקשה, וחוזר למערכת כדי לכתוב כמה המדינה הזו נפלאה והאנשים שעובדים שם מקסימים, פשוטים ועממיים ונטולי פוזות, חיים בקושי אבל מאושרים בחלקם, שרופים, מורעלים ומכורים למפעל ולרעלניו תמורת זוזים בודדים בחודש, וכן, כמובן שהם כמו משפחה, אלא מה, ואסור לסגור וצריך לשמור. נכתבו עשרות אלפי כתבות כאלו. הנוסח שלהן זהה, מידת ההתרגשות דומה.
תגידו, מה רע? יותר טוב שיקחו רכב שטח שעולה איזה חצי מיליון, יעשו איתו סיבוב בפזנוני ישראל ויחזרו מאובקים מנשורת עץ הריח במכונית, ישבנם רדום מהכיסא האורטופדי המרופד לתפארת?
לא, אבל כתבות ההייתי פועל ב- עשויות בנוסחתיות, מופיעות חדשות לבקרים, ונשמעות אותו דבר. תגידו, זה מה שצריך כדי לעורר את דעת הקהל? אולי.
מוסף כלכליסט
מערכת פגסוס והחדירה לפרטיות. יש מומחים לאבטחת מידע שיסבירו את הגדולה?
סופשבוע
בנימין בן אליעזר חוזר לסיבוב אחרון אחרי שחזר מעולם המתים (שרי מקובר-בליקוב). רביב דרוקר אמר אתמול, במסגרת הכתבה על מיקי רוזנטל (ע"ע) שאנחנו לא מעריכים מספיק את תרומתו של בב"א לישראל. מצביעי ישראל.
אייל ברקוביץ' "מדבר בלי חשבון". שוב.
50 שנה למשבר הטילים בקובה. מילה קוניס האישה הסקסית בעולם.
יותר מעניין לקרוא מעריב.
המוסף לשבת
נחום ברנע טוען שמאיר דגן סיפר שנתן אשל הדליף ידיעות לעיתון הכווייתי, אל ג'רידה, באמצעות יוני בן מנחם מקול ישראל, במסגרת מלחמות הלשכה. מה איזה לשכה.
אשל הכחיש ובן מנחם נתן תשובה אחרת, המחשידה אותו בעיני ברנע.
הערת פייסבוק: ברנע טוען שנתן אשל אמר לו שהוא לא בקשר עם יוני בן מנחם כבר עשרה חודשים, אך בפייסבוק שלו מצא תמונה של השניים מיוני. ובכן, ייתכן באמת שהתמונה צולמה בזמן שהועלתה, וייתכן גם שהרבה קודם. אין קשר בין מועד צילום התמונה להעלאתה לפייסבוק.
עינת פישביין בדקה איך מתמודדות הבחירות עם הרשת. שיחות עם מומחים כאלו ואחרים. השאלה המרכזית, שאין עליה תשובה: האם ניתן לתרגם לייקים למנדטים.
השר משה כחלון ליובל קרני:
אני אתפרנס… אין לי הצעה משום מקום… זה לא יהיה בחברות הסלולר.
במודעת פרסומת עצמית של ידיעות ספרים לספר של דב ויסגלס על אריק שרון יש מדבקה אדומה ובולטת: "בראש רשימות רבי-המכר".
אלא מה, זה מצבו ברשימה, כולל בשבוע הקודם.
(חנויות פרטיות | סטימצקי | צומת ספרים)
לא רק זה. גם ברשימה העצמאית של ידיעות ב-7 לילות, בביצוע מכון דחף, הספר מופע במקום החמישי והאחרון, ובשבוע שעבר היה במקום השלישי.
מוספשבת
בן כספית טוען שלו יש את הגרסה האמיתית לפרישתו של כחלון. אלא מה, גרסה זו שונה בתכלית מזו שמביא שלום ירושלמי ארבעה עמודים לאחר מכן.
כספית מתעקש שחלומו של כחלון היה להיות שר האוצר, בראיון הוא אומר "אף פעם לא רציתי".
לשרוני יש דעה על העסקים בהם חושק כחלון: קובי מימון, איל גז ונדל"ן וגם חבר שלו. הוא שואל את כחלון וזה משיב "אתה רוצה גם לקבוע לי את השכר? לא סגרתי איתו ולא עם אף אחד אחר. יש לי עוד חצי שנה… לא אשאר מובטל…עייפתי… אני רוצה פסק זמן. הנסיעות קשות. העבודה אינסופית. אני רוצה לנוח".
ישראל השבוע/ ישראל היום
גם למתי טוכפלד הוא אומר "הסיבה היחידה שאני עוזב היא כי אני רוצה פסק זמן". כל השאר זה נסיונות לסכסך בינו לבין נתניהו, כה אומר הוא. גם פה הוא מכחיש את חשקנותו באוצר. אבל בן כספית אומר!
מוסף הארץ
דורון רוזנבלום מתזכר את כל מי שמתכוונים לסקר ולסקרר כל גיהוק או פיהוק במסגרת תהמולת (כן, תִּחדשתי) הבחירות.
בלי להעליב איש, דפדפתי את כל הגיליון, ולא הצלחתי להשתהות על אף כתבה. מצטערת. מי שכן הצליחו וזה, מוזמנים כרגיל להביע את רשמיהם.
7 לילות
עינב שיף, סגן העורך שעבר לפה מוואלה מראיין את שמוליק מעוז, במאי לבנון, שלא מצליח לשרוד בהארץ ויצא לגרמניה לכתוב שם, כי שם יש מי שמממן אותו. הכל בגלל שהשרה לימור לבנת תומכת ביצירות ציוניות.
תגובת שרת התרבות היא שתקציב הקולנוע עומד על 73 מיליון ש' מתוקף חוק הקולנוע שהשרה הייתה מתומכיו ושפריחת הקולנוע לא הייתה מתאפשרת בלעדיו. פרס היצירה בתחום הציונות, היא אומרת, נועד להביא להעשרה והרחבת היצירה הישראלית, ואינו בא בשום צורה על חשבון יצירה אחרת. בהמשך מספר שיף שלבנון הוקרן בעשרות מדינות, ושהכניס למעלה מ-1.1 מיליון דולר מהקרנותיו ברחבי העולם. לפיכך לא הצלחתי להבין: איפה הכסף וכמה ממנו הגיע למעוז, שאינו מצליח להתפרנס, לדבריו, בישראל (מיצירת קולנוע). שיף עצמו לא חופר בשאלה אלא רק מביא את הנתונים האלו.
צירוף מקרים קטלני
(בחסות שועלן הפקות דפוס)
צרות בכותרות ושורות פרשניות
"שנה וקצת אחרי שיורם טולדנו איבד את אשתו, השחקנית אנלי הרפז, שמתה מסרטן, הוא קובר את עצמו בעבודה" (שער ז'ורנל).
ב-ynet תרגמו כתבה מ-CNN על מיט רומני ונשות הקלסרים.
שימו לב לשורה המעניינת בסוף:
הכתבה תורגמה על ידי ynet ובאחריותו
ולסיום פרשת יאיר לפיד
עם התקציב שהתפנה ממשכורתו של יאיר לפיד אפשר יהיה לבטל את קיצוץ השכר של בכירי ידיעות, לא?
בכל מקרה, מספרים שלמרות הקיצוצים כולם בידיעות עולצים. למה? כי יש להם עבודה. עדיין.
ולטובת המעריצים, הטור האחרון במלואו, אותו העלה לפיד לבלוג שלו באתר המפלגה שלו.
אלמואדיב ציטט מכתבת רון מיברג, המתנגש מרה עם תיאורו המופתי של לפיד את עצמו כעובד אלף-אלף, ממושמע כטירון בסיירת מטכ"ל.
גרסת לפיד:
לא ביקשתי ולא רציתי חופשות, לא הייתי צריך שיחזיקו לי את היד, לא בלבלתי את המוח על ייסורי האמן שלי, הטקסט תמיד הוגש בזמן, תמיד מודפס, הפסיקים והנקודות במקומות הנכונים, תמיד בעברית תקנית.
גרסת מיברג:
הייתי עורכו של לפיד בשני סיבובים… כעורך סופשבוע… (עם ציפה קמפינסקי), עמדתי על סוד כוחו ועל סוג היראה שהילך לפיד על עורכיו, מעסיקיו וקוראיו. תמיד כתב 600 מילה בלבד. למרות האקטואליה הרופפת של מדורו, הוא הכריח אותנו לחכות לו, לפעמים באכזריות חסרת פשר, עד הדד-ליין הדחוי ביותר של יום שני בלילה. הנשמה יצאה. מהדפוס איימו עלינו בחרמות ובנידויים. מזכירת המערכת הייתה אומרת שהיא לא מוצאת את יאיר. פעם אחת התעצבנתי ואיימתי שלא אפרסם את מדורו. עד כדי כך הוא ניסה למתוח את גבולות המעטפת והטעם הטוב. כעורך שטרם שקע בתרדמת, אני זוכר את הרגע שבו היה מפציע המדור של לפיד על מסך המחשב שלי, שעה שבשוק הסיטונאי מחוץ לחלון החלו כבר לפרוק את הירקות. בעיקר אני זוכר את פער התיווך הבלתי נסבל בין הציפייה, העינוי הסיני, השיחות הקשות עם לפיד – שברקע מרצדת לה התובנה שאי אפשר להיפטר ממנו מבלי למוטט את הבניין, אלוהים יודע מדוע – ובין איכות הטקסט.
לפי סקרירנו הבלתי מייצג, ל-56% לא אכפת אם הטור של לפיד ישנו או איננו. 39% שמחים על שירד ו-5% עצובים.
אפשר להמשיך ולהשיב עליו.
מחוות:
להבדיל מהשבחים שמרעיף לפיד על חברו יהונתן גפן, הגפן די ציני ב"הטור האחרון 4" (אופס, גם לו יש טור אחרון).
…ואני מה זה מקנא בחברי הטוב יאיר לפיד, שנטש את הטור הוותיק שלו כדי להקים מפלגה ולעזור לעם ולמולדת. לרגע חשבתי שאולי גם אני יכול להקים מפלגה ולהשתחרר מהעיתונות ומהמאבקים. מול יש עתיד עם יאיר לפיד אני שוקל להקים מפלגה שהססמה שלה היא יש עבר עם יהונתן גפן.
שלמה ארצי:
ידידי לעמוד הקודם כתב 503 טורים עד היום, ועכשיו הוא הולך לכתוב נאומי בחירות. תעשו לו שלום עם העיניים שלכם שקראו אותו בנאמנות, כי האיש עשוי יום אחד לשבת בבור ולהיות חלק מפקודת ההפצצה או ביטול הבגרויות במתמטיקה. בתור קורא שלו לא ידעתי כמה קשה לכתוב טור כל שבוע, וכשהצטרפתי לטור טים, שלח לי יאיר סימוס וכתב משהו כזה בערך: בהצלחה, ואם אתה צריך משהו, אל תהסס. אז אני מחזיר לו סימוס באותו נוסח.
רענן שקד:
ואני מסתכל על לפיד, הילד החדש בבלוק, שלא משנה איפה יתמקם בסוף, אתם מעדיפים שהוא יהיה שם ע"פ מי שנמצא שם כרגע.
במדורו בידיעות חגי סגל לא כותב על לפיד. במדורו בדיוקן של מקור ראשון כן:
אם מוטרדת מפ"ת (ברור, איפה יש עוד אמהות מוטרדות) הציגה לו שאלה מפי בנה המתבגר: מה רע ביאיר לפיד?
… קשה להשתחרר מהתחושה שבעל הטור המוכשר וכוכב הטלוויזיה הולך לפוליטיקה בעיקר כדי לצבור חוויות חדשות ולממש רווחים סלבריטאיים. הוא לא נולד למנהיגות. תפקידו החדש כמושיע העם גדול עליו. יש בו הרבה יותר ביטחון עצמי מאשר מהות. אוצר המילים שלו עשיר פי כמה מהרעיונות. כשמקלפים את המילים נחשף חלל גדול… כשאתה מעיין בבלוג המפלגתי שלו אתה נזכר בחיבורים שכתבת בתיכון…
תוס': ניתוח רציני של יואב קרני בגלובס.
הוא לא רק יעלה את אחוז החסימה, הוא אומר. הוא גם יגביל את מספר החברים בממשלת ישראל ל-18… 35 חברים? בממשלת גרמניה הגדולה יש 15, בקבינט של אובמה יושבים 15. בקבינט של שווייץ יש שבעה… הגירויים הקלים, המרפרפים על-פני השטח; ההשתמטות מלקרוא את הפסקה השנייה באנציקלופדיה. גרמניה מחולקת ל-16 מדינות אוטונומיות, שלכל אחת מהן יש ממשלה ולכל אחת מהן יש פרלמנט. בארצות הברית יש חמישים מדינות, שלכל אחת מהן יש מושל, ולכל מושל יש קבינט, ולכל מדינה יש אסיפה מחוקקת (בדרך כלל עם שני בתים). בשווייץ יש 26 קנטונים עם ממשלות נפרדות. לממשלתה המרכזית יש מינימום של סמכויות. ה"נשיא" הוא יושב ראש תורן של ישיבות הקבינט לתקופה קצובה של שנה. ממה נפשך, ישראל באמת אינה זקוקה לממשלה של 35, או אפילו של 18; אבל איך אפשר להוציא גזרה שווה בין מדינה עם ממשלה מרכזית יחידה ובין פדרציות מבוזרות ורבות מוסדות?
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
סיפור מרתק של אמיר אורן על ראש אמ"ן לשעבר, שלמה גזית, שהאמין למחקר לכאורה של ה-CIA, על כך שישראל תחדל להתקיים ב-2022.
שימו לב למספרי הצפיות בסרטוני ארץ חדשה: הראשון יותר מ-49,000, השני, מאתמול, יותר מעשרתלפים (מעודכן לבוהריים).
אני עוד זוכרת את הבוקר הראשון בו העליתי את הסרטון, כשהיו לו 69 צפיות.
על פי סקר של גאלופ, 3.4 אחוז מהאמריקאים הבוגרים הם להט"בים.
This Is Now. מי מעלה מה ואיפה. דחיית סיפוקים – לא פה.
פר-סו-מות
העולם כולו רוגש מכך שרומני אומר שהציעו לו קלסרים מלאים בנשים, אבל איך איש לא פוצה פה (כן, כבר כתבתי על כך, אבל יש נושאים עליהם ואליהם אני חוזרת כדי שיחלחלו) נגד הפרסומת המזעזעת של תחבושות always עם "לפי מה שאומרים, אני לא אמורה להתקרב לאף אחד בזמן המחזור"? אף אחד בעולם כולו לא נחרד?
תוס': הוסיפו לכך את הפרסומת של פמפרס על "האמהות שיודעות", והנה חסכתם את מנהרת הזמן.
הלכו לעולמם או שלא
מאות הגיעו לאירוע השלושים למות חיים חפר. זה יותר מאשר להלוויה, לא?
(עכבר העיר, ע' 95, תודה לאיריס)
לפני פיזור
חומר למחשבה: מה הסיכויים של אדם שישב בכלא, ריצה עונשו, השתחרר וכו', למצוא עבודה מכובדת שבמכובדת, לחזור לחברה במלוא אונו? האם יוכל להיות מנכ"ל חברה כלשהי? בכיר בצבא? ככל שאני יודעת, אפס מוחלט.
דומה שרק אם אתה פוליטיקאי זה אפשרי, ועוד יש תרעומת על שמישהו מפקפק בכלל בכך שאתה זכאי לחזור לעמוד בראש המחנה.
ולווט אנדרגראונד 
V – אני איתך בנוגע לפרסומת של אולווייס. נזקקתי לשירותיה של חברה טובה שהסבירה לי את ההגיון (הפנימי בלבד) שבמשפט הזה, ונדהמתי מהעזות ומהגרפיות. קבס, קבס, קבס.
אני חוזר ואומר: כחלון אומר אמת. הוא הודיע שלא ימשיך לכנסת הבאה לפחות לפני חצי שנה, ועמד במילתו.
אני עומד נדהם מול סחררת ההשערות המופרכות של הפרשנים, שלא מסוגלים לקבל אמת פשוטה, ותוהה אם הספקולטיביות האינסופית מאפיינת אותם בניתוחים נוספים, ולמה, לכל הרוחות, אני עוד קורא את מה שיש להם לומר בכלל.
אהבתיאהבתי
ההשערות המופרכות הן שהכתבים מחפשים איזה סכסוך בינו ובין נתניהו.
השערות פחות מופרכות הן שמישהו מחזיק את כחלון בביצים והסביר לו שמוטב שיתפטר מאשר שביציו יוצגו בציבור.
אבל בשביל זה צריך עיתונות חוקרית.
בעצם, גם אם לעיתונות יתגלה, למשל, שכחלון בגד באשתו או שהוא הומו בארון וכיו"ב, היא לא תוכל לפרסם זאת מחמת צנעת הפרט.
ולא יכולת לבחור שם אחר?… למשל "סיימון עם שני יוד"
אהבתיאהבתי
הייתי פה הרבה לפניך, כך ש.
אהבתיאהבתי
בנזימן על יניב:
אהבתיאהבתי
בשבעה ימים יש כתבה על שי אגסי ובטר פלייס. התרשמתי, מחלקת היח"צ של החברה היא כנראה היחידה שעדיין כן מתפקדת, ובצורה מעוררת כבוד (כמובן, דומה שגם העתונאים מתמסרים לזה בשמחה). הם מתארים איך נסיעה ירושלים-אילת לוקחת ארבע וחצי שעות ודורשת ארבע החלפות סוללה, איך הטווח הריאלי האמיתי הוא 110 ק"מ לעומת 160 או אף 185 מוצהרים, איך הם מתחילים עם סוללה מלאה במרכז ומגיעים לירושלים עם 20% טעינה – ועדיין מנסים לצייר את זה כאופציה סבירה. מילא. אבל מה שבאמת אהבתי – חייל זקן, זה בשבילך: הם שואלים את קפלינסקי על המצב, ויש שם את הציטוט הבא:
התחייבתם לרנו למכור עד 2016 כ-151 אלף מכוניות. תעמדו בזה?
– התוכנית העסקית שלנו נמצאת באיחור של שלושה רבעונים, ובהתאם גם העמידה שלנו ביעדים. אני מניח שגם תאריך היעד מול רנו יזוז בשנה, אבל נעמוד בו.
אהבתיאהבתי
הסיבה האמיתית ששי אגסי עזב את בטר פלייס היא שיש לו רעיון חדש:
מכונית חשמלית שבאה עם מטען לשקע של המצת שטוען את הבטריה כל הזמן.
אהבתיאהבתי
הבחנתי בדבריך בנימת זילזול בקפלינסקי. הרי כל בר בי רב יודע שאם היה מקבל עוד רבעון אחד בלבנון היה קורע לחיזבאללה את הצורה.
אהבתיאהבתי
בסטטוס הזה נתקלתי בפייסבוק של חברי Roy Iddan:
"אהלן אלדד ורני, קודם למען הגילוי הנאות הייתי משתתף בהפגנות המילואימניקים ב2006-2007, למען הסר ספק, אני לא מצביע ליכוד או ימין בכלל. בגלל זה הסרטון קצת הפתיע אותי, והלכתי לבדוק את הזיכרון שלי. דוקא יצא שצדקתי.
אשמח אם תוכלו לספר לי איך בדיוק ביבי ניהל את כל העניין הזה מהמלון בעזריאלי, עם נתן אשל, והבנות מהמלון שמביאות משקאות וסיגרים בזמן שהמלון נחנך ב2008, שנה אחרי סיום המחאה" ׁ(עידן מצטט תגובה לסרטון של בחור בשם בועז ארד).
כמו כן, אני מוסיף שגם בהנחה שהטענות בסרטון הראשון היו נכונות הטענה היחידה שעולה שם כלפי רה"מ היא מעשה פלילי איום ונורא – עבירה על איסור החזקת כסף בגרביים. עבירה נוראית זו היא שנייה בחומרתה אך ורק למעשה הפלילי הנודע לשימצה של החזקת כסף בפאוצ' כשם היית תייר ישראלי בשנות ה-90. אני חושב שהסרטון הזה מביך מאוד – לאלדד יניב.
אבל אם יתברר שהדברים הנוראיים שאלדד יניב "היה עד להם" הם הזיות שלו, לפחות הוא מושחת פחות ממה שחשבתי.
(אם יש את התגובה פעמיים אני מתנצל, נעלמה לי הראשונה משום מה)
אהבתיאהבתי
1. "'רביב דרוקר אמר אתמול, במסגרת הכתבה על מיקי רוזנטל (ע"ע) שאנחנו לא מעריכים מספיק את תרומתו של בב"א לישראל"בל מאד שבב"א רץ שוב לכנסת. מוזרים לי דבריו של דרוק כי יש שמועות ואולי הן סתם עלילות שהוא לא טלית שכולה תכלת. אני מאחלת לו בריאות אך נראה לי שרצוי כי יפנה את הדרך לאחרים.
2. גם אני חושבת שעיתונאים זקוקים לצינון לפני שהם קופצים להיות חברי כנסת
אהבתיאהבתי
עושה רושם שאת מקדמת אלדד יניב במרץ רב כבר זמן מה, אבל האמת היא שמס' הצפיות בסרטונים רחוק מלהמריא בטח ובטח בהנחה שלא כל הצופים הם תומכים ובטח שלא מצביעים. ההנחה שלך שהזמן עד הבחירות יאפשר לו לצבור תאוצה דומה להנחה של כל מפלגה קיקיונית אחרת. על הסרטון השני לא דיווח כמעט אף אתר "גדול" ואני מניח שהעניין עוד ילך וירד. אותי באופן אישי האיש הזה מחליא ואם הייתי תומך שמאל הייתי מעדיף כל מועמד אחר על פניו משלי ועד דב חנין. מדובר בעיניי בנוכל בתחפושת מאו שאחראי בעצמו למעשים איומים שפוליטיקה הישראלית וראוי היה להרחיק אותו ממנה לצמיתות. חזר בתשובה? שילך להתנדב בבתי תמחוי.
במחשבה נוספת- אולי את עושה שירות מצויין לימין כי כל קול שהאיש הזה יסחוף (ואפילו 2-3 מנדטים כמה שזה הזוי) יחזק עוד את הימין ויבזבז קולות לשמאל.
אהבתיאהבתי
הערב, בסביבות השעה שבע, בגלי צה"ל, דיברו על הפעילות שלו וגם ראיינו אותו. עד לא מזמן, הוא עלה לי על העצבים אך עכשיו הוא משעשע אותי. עם זאת יש להתיחס למה שהוא אומר ברצינות ולבקש הסברים מנתניהו. מה עם המשטרה , הפרקליטות ומבקר המדינה. שיפנו מעט זמן מהעיסוק באולמרט ויבדקו את נתניהו.
אני מקווה שהוא לא ירוץ לכנסת
אהבתיאהבתי
בטח תבין אותי, קיד, אני צריכה כסף.
אהבתיאהבתי
אדם בעל רישום פלילי לא יכול לקבל רישיון למונית, אך הוא בוודאי יכול לחזור ולכהן כשר או כנבחר ציבור.
אני כל כך שמח על שניצלו חיי ושנמנעה ממני ההזדמנות לנסוע במונית עם דרעי או עם אולמרט.
דבר אחר (חזיר) – אני קורא מדי שבוע את "אצבעות שחורות" ומשבח את החלטתי להימנע מקריאת עיתוני סוף השבוע. כלום סבורים עורכי העיתונים כי הציבור לא מסוגל להבחין בכתבות הריקות החוזרות על עצמן מדי שבוע?
אהבתיאהבתי
דברים כאלה גורמים לי לחשוב מי נתן עצה ליאיר לפיד לקחת את פרי לרשימה שלו.
אתה פונה לקהל בוחרים פוטנציאלי, אחרי שיש לך פנסיה מטורפת, ועבדת כמנכ"ל של חברת ענק ובנק גדול במשק, ואתה אומר שאתה "יותר קרוב למעמד הביניים"? מה? אין לכם יועץ תקשורת? משהו? מישהו שימנע מכם להגיד את הדברים האלה?
לפיד עם "מרד העבדים" שלו, ועכשיו אדון פרי. הציבור יותר חכם ממה שאתם חושבים.
אהבתיאהבתי
אם הוא "יותר קרוב בהונו למעמד הביניים" לאחר שהשתכר עשרות מיליוני שקלים – זה סימן שאין להצביע לאדם כה כושל מבחינה כלכלית.
ואם הוא לא דובר אמת (או סתם מנותק מהמציאות הכלכלית של מעמד הביניים) – גם זו סיבה.
אהבתיאהבתי
לא חסרות סיבות לא להצביע לו. האיש, שכראש שב"כ לשעבר אמור לשבת על משבצת "הבטחוניסט" (אף שאין שום קשר בין הנסיבות בשטח ובין ארגון השב"כ בתקופתו, לבין המצב היום בשני התחומים), היה בין אלה שפעלו למען חנינה לבוגד והמרגל מרקוס קלינברג. האיש, שקיבל חנינה בטענה שהוא זקן גוסס שרק רוצה למות בשקט בקרב בני משפחתו, חי מאז בכיף בפאריס.
פרי יוצא מזה לא טוב פעמיים: ראשית, הוא נתן לנוכל מקצועי (שרימה את מעבידיו במשך עשרות שנים) לרמות אותו; שנית, הוא לא קלט שמי שעמד בראש ארגון שתפקידו לתפוס מרגלים לא יכול לפעול למען שחרורם. דומה הדבר לכך שמפכ"ל המשטרה יפעל למען שחרורו של זאב רוזנשטיין. די לראות כיצד אנשי המודיעין האמריקאים מתיחסים לפולארד כדי להבין עד כמה התנהגות כזו חורגת מכל סטנדרד; ג'ורג' טנט כראש ה-CIA היה מוכן לאיים בהתפטרות ולאלץ את קלינטון להפר הבטחה שנתן למנהיג מדינה אחרת, ובלבד שפולארד לא ישוחרר. הנזק שפולארד גרם לארה"ב, אגב, זעום לעומת הנזק של קלינברג לישראל.
אהבתיאהבתי
אגב פרסומות, הנה "בראד פיט" לובש שאנל 5.
אהבתיאהבתי
טמקא מציג נושא מעולה לסקריר – נערות בונד.
דואנה ריג לוקחת בהליכה.
אהבתיאהבתי
אפילו לא בטופ פייב.
אהבתיאהבתי
לשאלה המהותית – האם נתניהו אכן העז לשבת עם הרגליים על השולחן או לא – אין תשובה ברורה. שם באמת מדובר במילה מול מילה. אבל חוץ מהנקודה החשובה הזאת, יש עניין עובדתי שלא כל כך מסתדר בסיפור של אלדד יניב, ושקצת מעמיד בספק את היתכנותה של הסיטואציה. יניב מספר שנתניהו ניהל את הפגנות נגד המלחמה מהמלון בעזריאלי. אבל ההפגנות התרחשו במהלך 2006-2007. והמלון הוקם רק באפריל 2008.
אהבתיאהבתי
טיעונים מגובי עובדות זה פוליטיקה ישנה.
אתה חלק מהשיטה אתה.
אהבתיאהבתי
העובדות מאגפות משמאל:
אהבתיאהבתי
קצת הטלתי ספק ב"היתכנותה " של הטענה העובדתית לפיה הפגנות מילואימניקים היו רק ב .2006/7
רוצה לומר: די בהפגנת אנשי מילואים אחת בלבד, לאחר פתיחת המלון (ולא הקמתו) כדי להטיל ספק גם בספק שאתה מטיל.
והנה דוגמה אחת: ב 28 דצמבר 2008, הפגנת מילואימניקים קטנה ברחוב קינג ג'ורג' בת"א.
המשתתפים: חיילי מילואים.
הארגון: ע"י אם תרצו.
היכן בדיוק למדת מהסרטון על איזו הפגנה מדובר? האם בדקת שלאחר פתיחת המלון לא היתה כל הפגנת אנשי מילואים או סתם נסמכת על הזיכרון?
—————————————————–
חידה לא קשורה: מי תרם 75,000 שקלים לאם תרצו? ניחוש אחד: יואב הורוביץ.
—————————————————–
הערה: לא, הרגליים הם לא הבעיה. אל תבלבל מוח עם רגליים, די עם הדמגוגיה הימנית הפרימיטיבית. הבעיה היא 70,000 פאונד במעטפה וקשר נכלולי.
—————————————————-
אני, למשל, לא יודע אם עו"ד יניב משקר בסרטונים שפורסמו. ברם, סביר שהוא התכונן, בהינתן שהוא יודע שראש הממשלה הכושל הוא תובע סידרתי בתביעות עפ"י חוק איסור לשון הרע, כדרכם של ראשי ממשלות פחדנים שמטרתם להשתיק כל ביקורת נגדם בדרך של הטלת מורא משפטי בעזרתם של עורכי דין הסרים למרותו והמנגנונים הממשלתיים דוגמת יחידת התקשוב של לשכת ראש הממשלה.
(למשל, רק למשל, ראש ממשלה יותר חכם היה מפרסם על חשבונו מודעות בכל העיתונים הראשיים, מכחיש את הנאמר, ומכנה את עו"ד יניב שקרן, מה שהיה מפורש בעיני מעריציו השוטים כאמת אם עו"ד יניב לא היה תובע אותו. אה, הוא לא רוצה להאדיר אותו? ומהי תביעה דיבה אם לא העמדת הנתבע כשווה ערך שיש בכוחו לפגוע, להשפיל, לעשות את התובע מטרה לבוז בעיני הבריות? עיין בהגדרת לשון הרע בסעיף 1 לחוק.).
להערת עוזי בנזימן שחלקה הובא בתגובה של המגיב בונד ("הוא אמנם נוטל על עצמו אחריות שמסריו יגררו תביעות דיבה אך נראה כי הוא מסתמך על מיומנותו המשפטית כדי להתגונן מפני אפשרות זו"): לתומי חשבתי שגם לעורכי הדין של ראש הממשלה יש מיומנות משפטית. מיומנות משפטית לבדה לא תחלץ את עו"ד יניב מתשלום פיצויים ו/או סנקציות פליליות, אם לא יוכל לגבות את תיאוריו. כך או כך, מדובר באדם אמיץ.
אהבתיאהבתי
תגובת יניב לבן (ולמגיביו):
פרק 2 של ה#שיטה:
אהבתיאהבתי
יואב קרני מנתח בעצב את תופעת יאיר לפיד.
הכנסת הבאה, עם 3 עבריינים מורשעים ועלאק-עיתונאי נפוח מעצמו אחד, באמת צפויה להיות חגיגה דמוקרטית.
אהבתיאהבתי
צריך ליידע את הנהלת הגבעטרון ולהכין כרטיס נוסף לרני בלייר.
אהבתיאהבתי
שמוליק מעוז לא מצליח לשרוד בארץ? ואללה יופי. איש לא שמע על מעוז לפני "לבנון" וכנראה שגם הסרט הזה שייך יותר לצלמים ולגימיק ה"סרט שלם מצולם מתוך טנק" מאשר לו.
האיש זכה בפרס יוקרתי בפסטיבל ונציה לפני מספר שנים והדעת נותנת שעם כזה איקס ברזומה – בטוח היה יכול לקבל מספר עבודות בימוי שיפרנסו אותו היטב. אבל ה"אמן" רוצה "לכתוב" ומה לעשות – המדינה לא אצה דרכה לממן לו מלגת התפנות. אז הוא נוסע לגרמניה ומייבב משם על לימור לבנת. לא הגזמנו?
אהבתיאהבתי
מה אתה רוצה ממנו?
הוא עשה הכל לפי הנהלים המקובלים.
אהבתיאהבתי
למה שתשמע עליו? אתה עובד בתעשיה? זה הפיצ'ר הראשון שלו, עליו הוא עמל שנים ארוכות. איך אתה יכול להגיד "שייך יותר לצלמים"?
אתה הרי יודע מה התפקיד של כל אחד בעשייה: תסריטאי, במאי, מפיק צלם, נכון?
ולקינוח: צפית בסרט?
let me take a wild guess
אהבתיאהבתי
א. צפיתי בסרט (ולא נפלתי מהכסא)
ב. פסגת יצירתו של מעוז עד "לבנון" היתה ארט ל"שורו" של שבי גביזון משנת תרפפ"ו. ממש לא משהו לכתוב עליו הביתה.
אהבתיאהבתי
קראתי את תגובתך קפטיין ולא נפלתי מהכסא. במקרה לא ראיתי את לבנון וזה לא מה שחשוב מסתבר שמספיק אנשים כן נפלו מהכיסא לאחר שצפו בסרט.
ניכר גם גם שהיגיון זה לא ממש הצד החזק שלך. גם פסגת היצירה של אורסון וולס לפני האזרח קיין לא היייתה משהו לכתוב עליו הבייתה…. ממתי שופטים מישהו לחובה על תפקידים שקידמו אותו למה שהוא כיום?
הא זו פחיתות כבוד לעשות ארט לשורו?
אתה באמת חושב שכולם מתחילים ישר כבמאי ראשי?
מעניין לדעת על מה באמת הטרונייה של מעוז. האם השרה עצמה או עושי דברה פעלו כנגדו? לא ממש ברור מעבר להאשמות הכלליות שלו על קלגסים וכדומה (קצת הגזים אני חושב במקרה הזה אבל הוא לא ממש מנמק)
אהבתיאהבתי
לא זלזלתי בלעשות ארט לשורו. רק ציינתי שמאז (כמעט שני עשורים) שהה מעוז באלמוניותו ולא רק שלא התבלט בתעשיה, אלא שלמעשה לא עשה כמעט דבר.
גם ב"לבנון" אינני מזלזל (למרות שאישית לא נהניתי ממנו). אבל לא מדובר כאן ביצירת מופת מהסוג שמצניח את מעוז מיד לדרגת טרנס מאליק, כזו שהמדינה צריכה גם לפנק אותו לאחריה במלגת התפנות.
להיפך – ציינתי את זכייתו בפרס החשוב כמנוף שכל אחד אחר כבר היה עושה בזכותו לפחות עוד פיצ'ר. ומה מעוז עשה? רוצה להשכילני?
אהבתיאהבתי
שוקו או קפה.
אהבתיאהבתי
דבורית, את כותבת
דורון רוזנבלום, לפי הסדר:
ניסים משעל, רינה מצליח, חיים רמון, מינה צמח.
מישהו חושב אחרת?
אהבתיאהבתי
בשולי העימות האחרון בין רומני לאובמה התפתח במדיה האמריקאית ויכוח מעניין שלא סוקר בארץ. באותו ויכוח האשים רומני את אובמה שנמנע מלכנות את המתקפה על הנציגות האמריקאית בבנגזי מעשה טרור. המנחה, קנדי קרואלי, התערבה לטובת אובמה ופסקה שטענתו של רומני שגויה ופגעה באחד הטיעונים החזקים של רומני נגד אובמה. כזכור, אובמה מנסה להתהדר בחיסול בן לאדן כהוכחה לניצחון אל קעידה ואילו רומני מנזה להוכיח שאל קעידה חי ובועט יותר מאשר בתקופת טרום אובמה. ובכן, מי צדק? מסתבר שאפילו המנחה מודה בטעותה באתר שאינו אוהד רומני בלשון המעטה.
אהבתיאהבתי
מבלי להתיחס לאי הבנה שלך לתוכן. מוזרה האבחנה שלך המוכיחה על הדרך להצלחתו של האתר.
מדובר בהופעה ב CNN ואין בידיעה יותר מצפיה בתכנית. גם לשם כך נצרכו בהאפינגטון להשתמש בתוכן של אתר אחר.
כלומר על אף שיש קרדיט לכתב, בעצם מדובר בחומר של אתר אחר (גם שם מקבל כתב קרדיט) שהוא סיכום מילולי של הופעה בתכנית טלוויזיה.
אהבתיאהבתי
לגבי התוכן עצמו – יש פה לוליינות רצינית.
האשימו את המנחה שהיא כאילו בדקה בזמן אמת את הנאום של אובמה דאז, ותמכה בכך שהוא כן כינה את האירוע "מתקפת טרור" (וגם ברק אובמה הבין זאת כך, וגם הקהל). יש לשים לב לעריכה המגמתית של הקטע הזה מהעימות כפי שהוא רץ בתקשורת ובאינטרנט – לרוב הוא נחתך לאחר דברי אובמה ומחיאות הכפיים של הקהל, ומה שלרוב לא רואים זה שהיא מבהירה את עצמה לאחר מכן.
לאחר העימות היא טענה שהיא לא התייחסה בכלל לנאום ההוא, אלא לכך שאובמה אמר זאת לאחר שבועיים, ושלמעשה רומני צודק בטענתו זו. היא פשוט מכחישה שהיא סתרה את דברי רומני בזמן העימות.
אז הרפובליקנים חוגגים ואומרים שהיא "חזרה בה".
אז היא טוענת "לא חזרתי בי – כי מעולם לא אמרתי את מה שאומרים שאמרתי".
אז הדמוקרטים חוגגים "בניגוד למה שאומרים הרפובליקנים – היא לא חוזרת בה", כאילו שהיא עדיין אומרת שרומני טועה ואובמה צודק.
שורה תחתונה – הדמוקרטים הפסידו בסיפור הזה, ועושים את כל הספינים האפשריים כדי להציג זאת הפוך. הסוגייה הזו עוד לא מיצתה את עצמה, ותחזור בהמשך ובגדול.
אהבתיאהבתי
אני מעריך את הסבלנות שאתה מגלה, אבל יותר פשוט לממן עוד כרטיס לגרמניה.
אהבתיאהבתי
אתה טועה בקשר לעימות. רומני טעה כאשר פקפק בדבריו של הנשיא, והפיל את עצמו. הנשיא אמר מעשי טרור למחרת הארוע.
כל השאר הוא דוגמא לנושא שהופך לפינג פונג פוליטי נדוש של מערכת בחירות. אך זה לא המקום לדיון הזה. הבולט הוא שרשרת חטיפת התוכן.
אהבתיאהבתי
דרך אגב, באם רצונך להתבסס על עובדות במקום חז"נות. ועוד.
אהבתיאהבתי
אוקיי, אז אם הדמוקרטים עכשיו מכסים על התחת שלהם בעזרת הדלפת שברירי דו"חות מודיעין ראשוניים שלכאורה מעריכים שזו היתה התפרצות ספונטנית – למה אובמה טוען שהוא כינה זאת מתקפת טרור כבר בהתחלה?
אהבתיאהבתי
האמת, בכל מקרה מדובר בהתקפת טרור. באופן לא מפתיע הנשיא לא יכל לנחש את הוויכוח המאוחר יותר. התהליך היה סיבובי. ידיעה ראשונה שהנסיבות הן של פעולה מתוכננת הגיע כבר באותו יום, אחר כך שונתה לחלק מההפגנה, ושוב לפעולה מתוכננת, ועכשיו אולי עוד שינוי.
דוגמה לכמה לא נכון כל הרעיון של זריקת בוץ פוליטי בעונת הבחירות על נושאים שאין זה עניינם. כל התפתחות באיסוף מודיעין צריכה לעבור את האישור של אנשי הקונספירציות.
אהבתיאהבתי
זה לא שינוי.
השאלה היא לא מה המוטיבציה שמאחורי הפעולה (9/11 או הסרט) אלא אם מדובר בפעולת טרור מתוכננת או בהתקוממות עממית ספונטנית.
אף אחד לא טוען כיום שזו התקוממות עממית ספונטנית, כפי שטען הממשל בהתחלה.
אהבתיאהבתי
אתה יכול להתחיל להתחבר לעובדות, במקום לקשקוש פוליטי. הבעיה היא בניסוח שלך "טען", אתה צריך להוכיח שמדובר בהטעיה מכוונת מנסיבות פוליטיות, ולא מסירת מידע על פי ידע באותו זמן. אני לא מבין למה אתה לא רואה שינוי. במושג של הנחות מודיעין, לא ב"אני יטען טענות פוליטיות". השאלה היא כן האם מדובר בפעולה, שתוכננה זמן רב מראש תוך תאום עם גורמים מחוץ למדינה, או כזאת שיצאה לפועל בזמן קצר.
שינוי ב"מי אמר מה מתי ולמה" לא יהיה, זה ויכוח פוליטי מעגלי.
אהבתיאהבתי
זו לא הפעם הראשונה שגופי מודיעין מתנסחים בהתאם לציפיות הממשל מהם.
אבל אין מה לעשות, כמו עם עיראק, בסוף האמת יוצאת לאור.
סוזן רייס לא דיברה בהתחלה על "פעולת טרור שיצאה לפועל בזמן קצר".
אהבתיאהבתי
גם אם זה המצב, לפחות לא יצאו למלחמה בגלל זה. אך טוב שאתה תמיד מאמין בקונספירציה. כרגע אנחנו עוד לא בשלב של "האמת יצאה לאור".
חבל שאתה לא קורא את התגובה שלי.
השינוי הוא מהותי, כי יש עולם מחוץ ל"סוזן רייס אמרה".
אהבתיאהבתי
אני קורא את התגובות שלך.
לא אמרתי שהאמת יצאה כבר לאור – היא תצא בעתיד (אחרי הבחירות).
אני לא מאמין בקונספירציות. אני כן מאמין בתרבות אירגונית שגורמת להטיות בדיווחים כך שיערבו לאוזן המפקד (במיוחד אם המודיעין לא מספיק חד משמעי).
אתה אומר עכשיו "בכל מקרה מדובר בהתקפת טרור", אבל בהתחלה נאמר שמדובר בהפגנה ספונטנית שיצאה משליטה.
זה השינוי המהותי, ולא השאלה מה היתה המוטיבציה לפעולת הטרור.
אהבתיאהבתי
בכל מקרה פעולת טרור כי גם בהפגנה ספונטנית לא מפעילים טילי כתף. אתה עדיין כלוא בתוך הוויכוח (המיותר ומתוך בורות, כאילו יש עמדה נוחה לממשל, הרי אם היה שינוי הפוך, גם זה היה מנוצל פוליטית). אז מתקשה להבין את הפער בין פעולה שתוכננה מראש באופן בינלאומי לפעולה של מילציה מקומית ללא תכנון מוקדם.
יש קו ישר בין אמונה קונספירטיבית, לבין התיחסות למודיעין על פי קנה מידה של האם מתאים או לא לדברי סוזן רייס.
בסך הכל, התגובה הראשונית שלי לא היתה לעוד ויכוח פוליטי, ובכלל התייחסה לצד מחזור והעתקת ידיעות בהאפינגטון. ברור שזה כמו לדבר לקיר.
אהבתיאהבתי
ברור. כשאתה מבטא צד פוליטי ולא מצפה לדיון. העובדה שמדובר באותו צד היא לא פוליטית אלא מצודדת. כמובן שאנחנו לא מבינים.
פתח זום: אובמה מעוניין להקטין את משמעות הטרור המוסלמי שהופנה כנגד סמל הממשל אמריקאי לאור הושטת ידו לאחיו המוסלמים. רומני מעוניין להגביר את האבוסרד שבהושטת היד. המנחה, על תיקון דבריה שלא נאמרו או הבנו שוחים בתוך המסגרת. והמסגרת פוליטית.
אהבתיאהבתי
לאט בשבילך יונה.
אולי תבין במקום, שוב להפגין את צרות מחשבתך. אל תקפוץ כל פעם, להוסיף את קרקור התוכי שלך. מתיש להתווכח עם בור שלא מתחשב בעובדות.
אהבתיאהבתי
ספר קפה. אולי הכוונה למַחְבֶּרֶת, המחברת של שירי לב ארי.
לפני פיזור, חומר למחשבה. הנה 2 הפרוטות שלי. אם יש אדם שהוא המנהל של העסק שלו אז מן הסתם הוא ממשיך להיות הבוס גם אם הוא בכלא וחוזר לתפקידו כשהוא משתחרר. הסיפור עם הפוליטיקאים החוזרים לפוליטיקה לאחר ריצוי עונשם צריך להיות מושווה לאנשי פשע שחוזרים לאותה עבודה ומעמד (ולא פעם, כמו בפוליטיקה, אפילו למעמד משופר) לאחר תקופת הכלא. אין פליאה שהחברים שלהם לפוליטיקה מוכנים לקבל אותם, כמו אצל אנשי הפשע, שהרי יש הנחה די מבוססת שהרבה (לא ממש מדדתי כמה) מהמהפוליטיקאים מעורבים במעשים כאלה ואחרים על גבול החוקיות (דוגמאות שצצות מיד בדמיון הן נתניהו, בוז'י, ברק ועשרות ראשי ערים/מועצות) וההבדל בין אחד שנכנס לכלא לבין אחר שעדיין לא הוא עניין של תזמון, של מזל, של גודל האגו והשחצנות וכו'. פשוט עכשיו זה קרה לו ומחר זה עלול לקרות לי ולכן אני עושה עבור חברי מה שאני מקווה שחברי יעשה עבורי.
החלק של הציבור הרבה יותר חשוב ולדעתי שיטת הבחירות שלנו, הלא אישית, מאפשרת כאלה סטיות מהנורמה האמורה להיות. בארה"ב, לדוגמה (וממש לא בטוח שזו הדוגמה הכי טובה), זה כמעט לא קורה.
אהבתיאהבתי
אין ספק
אהבתיאהבתי
הידיעה על הפוסט של גזית התפרסמה בזמנו בארץ ותוכנה הופרך מיד על ידי מספר מגיבים. אורן כנראה קורא טוקבקיסטים באתר הארץ אבל כנראה אינו נוהג לקרוא את הפרשן המדיני המהולל של הארץ, עקיבא אלדר, שכתב כך:
המונח "אפרטהייד" מככב בכתבה בכתב העת המקוון "פוריין פוליסי ג'ורנל", על "דו"ח סודי חדש" שחיברו לא פחות מ-16 סוכנויות מודיעין אמריקאיות.
אהבתיאהבתי
עשית מעשה לא הגון.
מייד אחרי זה אלדר מפקפק הן בכותב (ומביא את פועלו) והן בקיומו של הדו"ח.
האמת שגם גזית מתייחס למעורפלות אמינות הדיווח.
מכאן שהשאלה היא למה הם ראו לנכון להתייחס בכלל לדיווח הנ"ל, ועל כך עונה ימיני בטורו. מדרון חלקלק.
אהבתיאהבתי
היא הנותנת. מה מצא אורן לחזור על דברי אלדר? והיכן היה העורך?
אהבתיאהבתי
אורן לא חזר על דברי אלדר, אלא ניצל את המעידה של גזית על מנת לטפוח על השכם של העיתונות הממוסדת לעומת ה"עיתונות" הבלוגריסטית, כחלק מהקמפיין להאדרת והצלת הארץ.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי, לאיזה ענף שייך אלדר על פי אורן?
אהבתיאהבתי
חז"ן, שועלן מקל עליך, אתה משקר ומשמיץ את אלדר. הוא אולי לא פרשן מהולל, אך בוודאי אינו רמאי עלוב כמוך. רק מבט קטן על האמינות של המומחה חז"ן האוהב ללגלג על פרשנים.
אהבתיאהבתי
לא ברשת. כתבה של שרי מלומד בסגנון על ואגינה (נעמי) וולף וספרה בנושא מיצוי הפוטנציאל (המיני) הנשי.
הקטע על ניתוח עמוד שדרה לשיפור, מדהים לדבריה, בעניין האביונות שלה הוא ממש לא קוריוז מהצד האבחוני שבו.
אשמח לראות את הספר מתורגם לעברית (אולי הוא כבר ואין לי שמץ?).
אמנות מקומית נשית. נשאר שבוע. מירי דוידוביץ בגלרית P8, (יחד עם גיורא ברגל).
אהבתיאהבתי
צפי סער כתבה על הספר לפני חודש.
אהבתיאהבתי
אלון עידן בעוד טור מעולה קורע את כולם.
לגבי כמות הצפיות בסרטונים של ארץ חדשה – מכיוון שהם אומרים שהם עושים תעמולה רק ברשת, זה ממש לא יספיק להם. אני חושב שהם לא עוברים כרגע את אחוז החסימה גם עם 100% המרת צופים למצביעים.
אהבתיאהבתי
למה, הבחירות מחר?
אהבתיאהבתי
אני לא מזדעזעת ממעברים של עיתונאים ואנשי צבא לפוליטיקה ללא תקופת צינון. מעברים של עובדים בשרות המדינה כמו ממשרד האוצר לשוק הפרטי, או מהמשטרה למשרד עורכי דין חמור יותר בעיני.
אהבתיאהבתי
הכתבה של גל על רוזנטל אכן היתה מצויינת. בלי יותר מדי רחמים. סוף סוף עיתונאי-פוליטיקאי שיוצא מאזור הנוחות של גוף התקשורת שעד לאחרונה עבד בו. זו נקודה לזכותו לעומת גילויי העריות שעשה לפיד הן עם אולפן שישי והן עם ידיעות.
הערה קטנה: דרוקר לא שיבח את פועלו של בב"א לטובת המדינה, אלא את יכולתו לגייס קולות במגזר הערבי בפריימריז של המפלגה.
אהבתיאהבתי
ניפגש בשש בטור של דורון
נקודה מצוינת לגבי ספקטור במפעל הזכוכית, לא חשבתי עד כמה זה בועתי, קלישאי ונדוש
אהבתיאהבתי
ואם כבר תרגום קלוקל: נתניהו נאם בפני נשות הדסה או משהו כזה, דיבר על ארצות ערב ואמר "מדאיוול פורסז" או משהו בסגנון.
בגלי צה"ל תרגמה זאת הכתבת ל"כוחות זדוניים".
אז נכון, באמת קשה לתרגם, אבל בכל זאת
אהבתיאהבתי
ז'אנר ביקורי העובדים במפעלים שעוד שניה נסגרים הוא חלק ממנטרה שמסתירה אמת כאובה. יופי של אנשים ועד כמה העבודה חשובה לחייהם. זה לא משנה כמה קשה הם יעבדו וכמה שנים ישקיעו, כאנשים עובדים -הסיכוי שלהם לצאת ממעגל העוני פשוט לא קיים. עוני ותלות, זה הדבר העיקרי שהמפעלים האלה מייצרים בסופו של דבר.
בכל פעם ששר גוזר סרט ומכריז שהביא "פרנסה לדרום" הוא מנציח דור נוסף של עניים ונזקקים. אם הייתי ראש עיר או שר הייתי מתבייש להגיע לאירועים האלה. הכתבה המתבקשת שאף פעם לא קראתי.
ראיתי אתמול את הכתבה על רוזנטל. תפסה אותו עם המכנסיים למטה, מגומגם, יורה שטויות מהמותן וסובל מחוסר אוריינטציה. הוא חמוד, עובדה שאפילו דרוקר הספיק לעשות עליו סיבוב פרשנות מעליב. מקווה שיתאושש מהר, הוא עומד לחטוף.
לדורון רוזנבלום יצא די טוב הקטע עם החצצית. אתמול איבדתי את סימה קדמון מאותה סיבה.
לגבי דחיית סיפוקים בתל אביב– אני בטוח שמתישהו, כנראה בעתיד הרחוק, יעשו על 'תקופת השיתוף הגדולה' סדרה דוקומנטרית שתאפיל על הגילויים התמוהים של דיוויד אטינבורו -בכבודו ובעצמו.
אהבתיאהבתי
גם בן דרור ימיני חגג על חשבון המקשיש (רק שהוא נותן לנפילה קונטקסט רחב יותר).
אהבתיאהבתי
כנראה שהחבר'ה של הומלנד עשו את הפיגוע האחרון בבירות.
אהבתיאהבתי
מהרגע הראשון חשדתי שקלרה חורי היא סוכנת כפולה.
אהבתיאהבתי