הנער הפלסטיני ההרוג
כותרות ה-HP, בוקר שבת
אלפים במסע ההלוויה של מילאד סעיד עיאש, מראס אל עמוד. ב-ynet נתקעו על מותו, בידיעה מהבוקר, כשהכות' הראשית היא על המשט.
בהארץ הידיעה אומנם כיכבה בראש ע' הבית, אבל ההלוויה עדיין לא מוזכרת. גם לא בוואלה. ב-nrg היו הכי מעודכנים.
כל הכוונות לאיפוק ולחגיגות נכבה רגועות התנדפו.
בן לאדן
מי ירה בבן לאדן? בוושינגטון פוסט מנסים להרכיב את דמותו בעזרת ותיקי אריות הים.
אבל למה במדור לייפסטייל?
7 לילות
יהודה נוריאל כותב:
"אל תתפלאו אם אייל גולן יקבל עוד כמה שנים את פרס ישראל, כשבוועדה יושבים אבי ניר, רני רהב ויוסי גיספן, כתבתי רק לפני שבועיים וחתמתי: אם אתם חושבים שזו בדיחה, הבדיחה היא כולה עליכם. איזה יופי: מתברר שמישהו הפנים את הטקסט… השבוע התבשרנו על מיזם משותף של משרד החינוך, הזכיינית קשת וטדי הפקות: 'אלוף העברית'. תחרות טלוויזיה שתלמד את תלמידי בתי הספר לדבר עברית כהלכה".
אולי הוא מתלוצץ, אבל אם לא, ארגיע את נוריאל: לא הוא חולל את המהלך.
ההודעה של משרד החינוך היא מינואר השנה, וכתבה נרחבת על כך התפרסמה במעריב.
את הרעיון הגיתי אני לפני שנים, קראתי לו מילה שלי!, שם הרבה יותר מוצלח מאלוף העברית כמובן וכתבתי עליו בפברואר האחרון, כשאני מסבירה ששוב לא התעשרתי, ותוהה על התגלגלות הרעיון.
גבי בר-חיים מראיינת את גיל ריבה. דילגתי.
ויש גם פנלופי קרוז; ארבע שחקניות ישראליות נכנסות לנעלי בנות גיל הזהב (מיקי קם, רבקה מיכאלי, תיקי דיין וחנה לסלאו).
ויוסף אל-דרור מתראיין לכבוד יציאתן לאור של יצירותיו במארז משולש, בהוצאת ידיעות ספרים.
המוסף לשבת/ ידיעות
הוציא חמישה סופרים אל המקומות בהם היו בצבא. מצרויה שלו ועד דודו בוסי. מזכיר לי פרויקט זהה בו נשלחו סופרות/ כותבות לטירונות, כמדומתני שהיה זה בעיתון תל אביב לפני כמעט 20 שנה. כמובן שאין בכך טעם לפגם, סתם תזכורת שקשה להמציא את הגלגל מחדש.
אבל רגע, זו לא כתבה מגיליון היום העצמאות שנדחקה כנראה החוצה מחוסר מקום?
מוספשבת/ מעריב
שער מצוין, גרפית ותוכנית.
בן כספית ממשיך ומרחיב את סיפור שרה נתניהו Vs לילך ויסמן בטיסה לארץ.
כספית חושף שאיש העסקים המממן, כך לדברי השרה, את שכה"ד של ויסמן הוא רוני מאנה. הוא מוסיף שהיא חקרה אותה מה למדה וביקשה תעודות (כי היא לא מאמינה), והוא מתעצבן על שכל העיתונאים שהיה על הטיסה לא מפרסמים את הדברים.
הנה, הם פורסמו בידיעות ובמעריב המכסים את רוב קוראי העיתונים בישראל (ולא, אני לא מתייחסת ל"חשיפה").
כמו שקיוויתי, כספית התייחסת גם לראיון עם אהוד ברק בהארץ, אבל ממש בקצרה:
הריאיון שהעניק לגידי וייץ ב"הארץ" ביום שישי האחרון הוא מסמך די מצמרר. קהל היעד של הריאיון הזה מונה אדם אחד, צחור שיער ונטול פחד. קוראים לו מיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה. הרי לינדנשטראוס יודע בדיוק מדוע הנשיא פרס מסתובב ולוחש לאנשים ש"גבי אשכנזי הציל את המדינה". הוא מכיר את הנושאים האסטרטגיים, את חילוקי הדעות בצמרת, מקרוב מאוד. ולכן צריך ברק, מצד אחד, לשכנע את לינדנשטראוס שהוא לא הפירומן שאומרים שהוא, בעיקר בנושא איראן ("הם לא יזרקו עלינו את הפצצה"). ומן הצד האחר להכפיש את ראשי הממשלה הקודמים, כולל בן גוריון, שהיו לא פחות נהנתנים ממנו.
בן-דרור ימיני כותב על "האפרטהייד הערבי" ונימוק משונה מאוד עימו: "חילופי אוכלוסין וגירושים היו הנורמה באותן שנים. הם קרו בעשרות מוקדי סכסוך אחרים, וכ-52 מיליון איש עברו את החוויה של נישול, גירוש ועקירה".
המדור המורחב שלו עוד לא באתר, כך שבינתיים אפשר לקרוא את ספרון הנכבה חרטא של אם תרצו.
אראל סג"ל היה בטקס יום זיכרון אלטרנטיבי, התעצבן מאישה בת 60 עם בוטוקס ומשיערה האדום ומהבל פיו של פעיל השמאל דן יהב, "ניחוח רקוב של יער טרופי גוסס". זהו אוהב אדם!
(הכותרת אגב: "עלובי החיים")
הארץ השבוע
גם אלוף בן מתיחס לראיון עם ברק ומסביר שהוא עסוק בקאמבק, ושואל: "קאמבק? האיש הבלתי נסבל, שמוציא אפס בסקרים ומסתכסך תמיד עם סובביו? האיש שנכנס לכל תפקיד כהבטחה גדולה וסיים כאכזבה מצערת?
…
אבל אל תטעו, בן חושב שזה אפשרי, ושמה שדרוש זה משבר לאומי "כי ברגע האמת ישכחו לו את הדירה באקירוב – כמו שסלחו לדיין את שוד העתיקות והניאופים כשנזקקו לשירותיו ערב מלחמת ששת הימים, ונזכרו בהם מחדש עם התרסקותו במלחמת יום הכיפורים".
גלריה
שתי המלצות: שובה של הקליק, והצלמנייה בדוקאביב.
כן, אלונה טל בשער מוסף הארץ. למה? כי היא הכי יפה מקרב כל המצולמים היום. כמה מהקוראים שמעו את שמה? אני מהמרת על חצי אחוז.
עדכון: נכון, לא התייחסתי להיותה גיבורת הפיג'מות (זמרת ליווי בעונה 1-3, 2003-4), תוכנית הקאלט של ערוץ הילדים. ועדיין אני תוהה על חפיפה בין מכירי ומוקירי לבין קוראי העיתון.
מוסף כלכליסט – אתם כה משקיעים במוסף עצמו, אפשר להשתדל עם השער המחופף לאללה.
מוסף כלכליסט
קריאת פרדוקס החיים הארוכים (איתי להט), הכתבה המדוברת ומעוררת העניין (כי מה יותר חשוב לנו מכמה זמן נחיה, ואיך, ומהן הדרכים הבטוחות לכך?) בכלכליסט מילאה אותי רוממות רוח שאין לתאר.
מתברר שאורחות חיי הם הדבר הנכון, מכל נקודת מבט שהיא!
תמיד ידעתי שגיזת הזהב בידי. לא ידעתי עד כמה.
הנה כמה חלקיקים:
– לנישואים טובים, למרבה ההפתעה, אין השפעה דרמטית על אורך חייהם של בני הזוג. ההשפעה שכן קיימת רלבנטית רק לזכרים. "מהנתונים שלנו די ברור שרק הגברים מרוויחים מנישואים חיים ארוכים יותר, הנשים מסתדרות היטב גם בלי גברים בהקשר הזה", מסביר פרידמן. "בעוד גברים נשואים מאריכים חיים עד גיל 70 ומעבר לכך, פחות משליש מהגרושים הצליחו להגיע לגיל הזה. גירושים לא רק פוגעים ישירות במעגל החברתי הקרוב של גברים, בקרבה למשפחתם, אלא גם יוצרים התנהגויות חדשות, נטולות הבקרה של מערכת נישואים. וההתנהגויות האלה הן לא אחת פחות בריאות עבור אותם גברים, במיוחד בגילים יותר מתקדמים. לעומת זאת, נשים שהתגרשו ונישאו מחדש חיו טיפה יותר מאשר נשים שהתגרשו ולא נישאו שוב. אצל נשים, כך נראה, ההשפעה של גירושים היא מינורית, אם בכלל קיימת".
– נשים בעלות חיי מין נהדרים האריכו חיים יותר מנשים שחיי המין שלהן היו פחות מוצלחים. אנחנו לא יודעים עדיין להסביר את זה, אבל זאת עובדה".
– כדאי לחשוב פעמיים לפני פרישה. ויתור על עבודה מעניינת ודורשנית בעבור חיים בקהילת שחקני גולף, הרחק מחבריך ומעמיתיך, יקצר לך ברוב המקרים דרמטית את החיים. מאריכי חיים נטו לא להתפשר על האושר שלהם. "רובם המוחץ לא נתנו לעבודה שלהם להפוך למשהו מונוטוני ושנוא ממש עד הרגע האחרון. מאריכי ימים שמצאו את עצמם בסביבות עבודה שבהן עמיתיהם אמללו אותם, או שמקום העבודה פשוט לא היה יכול לספק להם את המשאבים הנדרשים לשם השלמת המשימה, עשו דבר אחד – עזבו למקום אחר. כמובן, לאור אופיים הזהיר, הם עשו זאת רק אחרי שהיה להם משהו אחר ביד.
– האם בדרך כלשהי חיים בלחץ מתון מוציאים מהמערכת את המיטב שבה? פרידמן מסביר את זה בהיגיון דידקטי שמזכיר במשהו את זה של רואה חשבון זהיר. "ההסבר המתקבל ביותר על הדעת הוא שקבוצה זו של אנשים מגנה יותר על בריאותה מאשר קבוצות אחרות. היא תשתמש יותר בחגורות בטיחות בעת נסיעה, סביר להניח שהיא תיבדק באופן קבוע אצל רופאים ותמלא את הוראותיהם בקפידה. זאת קבוצה שתעסוק פחות בפעילויות מזיקות כמו עישון ואפילו נהיגה פזיזה או מהירה. לא מדובר בשונאי סיכון בהכרח, אבל היכולת שלהם להעריך עד כמה הם מסוגלים לקחת סיכון בלי לגרום לעצמם נזק גדול מדי היא מאוד מדויקת. מכלול התכונות הזה גם מוביל אנשים מסוג זה ליצור נישואים מאושרים יותר, חברויות אמיצות יותר, סיטואציות בריאות יותר בעבודה. אלה אנשים שיוצרים נתיבים ארוכי טווח בחיים, והם דבקים בהם.
– המנבא הטוב ביותר לכך שילד יאריך חיים הוא תכונה שפרידמן מכנה "מצפוניות". "מדובר במכלול התכונות שמערב התמדה, זהירות, עבודה קשה, מוסר גבוה ומעורבות גבוהה בקהילה. זה לרוב בדיוק ההפך מקלילות"
על פי הבוקסה המצורפת, פרופ' מרטין סליגמן מתעקש על אופטימיות.
ראו מה אומר מומחה האבולוציה, פרופ' מרכוס פלדמן לטלי שמיר:
אז איך זה שאנחנו קוראים כל יומיים כותרות כמו "התגלה גן הדיכאון" או "מדענים בודדו את הגן שאחראי לגודל המוח"?
"אני חושב שחלק מהעיתונאים אשמים בזה. הם משתמשים במושגים כמו 'המדענים גילו את הגן לאוטיזם', אבל אין דבר כזה. אין בכלל דבר כזה 'גן ל', חוץ מאשר לכמה דברים יוצאי דופן, אין דבר כזה גן לדיכאון או לסכיזופרניה או לאינטליגנציה. הסיבות עדיין נחקרות, ואולי יש תרומה כלשהי של מאות גנים לתכונות כאלה או אחרות, אבל יש גם מאות סיבות סביבתיות – ואין לנו בכלל מושג איך הסביבה והגנים משפיעים זה על זה".
7 ימים
למסירה, למיקור חוץ: כתבת השער: צעירי תג מחיר; לאון פאנטה, ראש ה-CIA
יומן מסע בין ישראלים שנאנקים תחת מחירי הדלק; מה קרה עם פרויקט הפנימייה של מדונה במלאווי.
מוסף הארץ
על התקשורת ופרשת תאיר ראדה, הדו קרב בין המקור למבט שני באשר לזהות הרוצח והתמודדות קצרין עם המקרה שלא נגמר. בקרוב יכריע בג"ץ בעניין העתירה לפתיחה מחודשת של תיק החקירה (קובי בן-שמחון).
הנה הסרטונים של מי שלא מאמין שרומן זדורוב הוא הרוצח.
עוד אחד המוזכר בכתבה, ממנו עולה שמי שאשמים ברצח הם החברים, נעלם מרשת, או מעיני.
האוצרת והחוקרת רונה סלע פתחה את תיקי הארכיון של הכפרים הערבים ששרדו, ולמדה איך השתקפה האוכלוסיה הפלסטינית בעיני היישוב היהודי.
סופשבוע
פורטרט מפחיד עד אימה של עמיר פרץ. פיני סילוק צילם קלוז אפ היסטרי שיפקוד אתכם בחלומות הבלהות הבאים.
תיהנו מראיון הבחירות, עוד אחד בסדרה שעורך מעריב לאנשי מפלגת העבודה.
העיר
אלון עידן מספר על משפט המריבה שלו בבית עם רעייתו: "הם רוצים להרוג אותנו".
ממון (ידיעות)
ע"מ להקל על מחפשי העבודה –
עשרת המקצועות הכי משתלמים משכורתית (נופר סיני פורת)
1. מהנדס תוכנה
2. רו"ח (אחח, ידעתי שהייתי צריכה להתחתן איתו)
3. עו"ד (אוף, וגם איתם)
4. חתם וטריידר בשוק ההון (אה?)
5. מומחה אלגוריתמים
6. איש מכירות בכיר
7. מנהל תיקי השקעות
8. רופא (אמממ, הם לא שובתים במקרה?)
9. מהנדס תפעול או תהליכי ייצור (?)
10. טכנולוג מזון ראשי
שאריות מחוממות
אומנם כותרת הביניים הזו לא עושה רושם טוב, ומזמן לא השתמשתי בה, אבל הכוונה שעומדת מאחוריה היא להביא דברים שלא הספקתי, שדילגתי עליהם, או סתם שהחמצתי בימים שחלפו. ומאחר שאני כותבת כל יום, לפעמיים פעמיים או שלוש, אורך החיים של כל דף נייר הוא קצרצרצרצרצר. המזל הוא שחלק גדול מהדברים אליהם אני מתייחסת עולים לרשת ונשארים שם נצח. לפחות מנקודת המבט העכשווית שלנו. אז הנה כתבה של דניאל שמיל מהמארקר על בתי הקולנוע הקטנים אל מול המגאפלקסים.
אם יש לכם פיסות רשת שלא כתבתי עליהן בזמן אמת, בבקשה. יש להן מקום תמיד.
יש עורכים בבית?
(תודה למשה כהן).
שניהם מהארץ. הראשון מהתוכן, השני מכתבת הצילום. צ"ל: ליבל.
לפני פיזור
אני לא קוראת מדורי אסטרולוגיה, אך בעוד אני עוברת על העמודים ב-7 ימים, נתקעו עיני על "אריה", שנמצא עכשיו בתחתית העמוד. ומה שטוב לזקי רכיב טוב גם לי. בעיקר כשזה עונה לכל מצוקותיי.
ולווט אנדרגראונד 
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » זהרורי לילה: דרמת חיתולים ב-ynet
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000644743
יופי! יש גם שפויות בעיתונות!
אהבתיאהבתי
זו דעתה של תמי ארד. הסבר בקישור.
http://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3517325,00.html
אהבתיאהבתי
ה'כותרת' הראשית היתה אמורה להיות: "דעתה של תמי ארד, אפשר להריץ את נועם שליט לראשות הממשלה".
אהבתיאהבתי
הסיפור הזה מוזר, אך אמיתי.
אהבתיאהבתי
שלום
בין יתר הדברים השוליים והלא חשובים. כמה הרוגים בלוב, קצת יותר בסוריה, בלגן אימים במצרים, מחר הפגנות בכל העולם הערבי בעניין הנכבה. תורכיה רוצה את שמות אנשי צה"ל שהיו במשט המפורסם והיום כך סתם התורכים הרגו כמה כורדים שרק חצו את הגבול. אם זה היה אצלנו מחר כל טובי הלב היו צועקים עד השמים, ובצדק. אנ גר גו מ צר ים,
http://www.reuters.com/article/2011/05/14/us-turkey-kurd-idUSTRE74D0Z620110514
אהבתיאהבתי
אלונה טל על שער מוסף הארץ? שוקן הזקן מתהפך ולא בגלל שהנושא לא ראוי אלא מפני שזה כל כך משעמם, כתוב בצורה משמימה, אין לזה שום חשיבות, שום תובנה, סתם עוד קצף על מי הגולדן והאלפוניקים. ממש ממש מביך לראות לאן המוסף הזה התדרדר. ומה שעוד יותר מביך זה שבהארץ כולם יודעים את זה, ומדברים על זה, ואף אחד לא עושה שום דבר
אהבתיאהבתי
אני חושב שאתה טועה (לפחות ברמה העקרונית). לא קראתי את הכתבה יתכן שהיא מחורבנת אבל הסיפור של טל מרתק לטעמי וראוי לשער. זו בחורה שיכלה להיות היום סוג של עדי הימלבלוי משופרת עם המון כסף (בשקלים) ושער ברייטינג מלפני שלוש שנים אפילו, ובכל זאת בחרה בגיל צעיר מאוד לעשות את זה בארצות הברית. זה דורש המון אומץ וזה שיעור על חלומות.
אהבתיאהבתי
זה נותן בעיקר שיעור על איך לא עושים מוסף, שום שיעור על חלומות, סתם סיפור משמים ולא חשוב על שער של מוסף שפעם היה הכי חשוב במדינה והיום הוא סתם אוסף של דפים תמוהים והזויים
אהבתיאהבתי
דווקא דורון חלוץ כותב מצוין
אהבתיאהבתי
ראש הממשלה נתניהו לשליח הפורש מיטשל: מצר על כך שהפלסטינים הקשו על עבודתך.
נתניהו הגירסה הקלאסית, הנאה צרופה.
אהבתיאהבתי
אלונה טל. זה שהבחורה הכי יפה בסביבה נמצאת על השער זה מצויין. וברצינות, אולי הגיע הזמן שיכירו אותה. במונחים של כמה עבודה היא מקבלת, אני חושב שהיא השחקנית הישראלית הכי מצליחה בארצות הברית היא עובדת כל הזמן והיחידה למיטב ידיעתי שמקבלת תפקידים של אמריקאית.
http://www.imdb.com/name/nm1775214/
אהבתיאהבתי
נו באמת. מה נראה לך? שלא מרחנו אותה כבר על אי אלו שערים?
כולל שער ברייטינג לפני כשבע שנים
אהבתיאהבתי
אם היה לה שער ברייטינג לפני 7 שנים לא צריך לכתוב עליה יותר. צודקת.
אהבתיאהבתי
7 שנים – כן, בוודאי! כולנו זוכרים וכולנו קוראים רייטינג
אהבתיאהבתי
זה ל א מה שאמרתי. דבריי היו תגובה ל"." מ-20:35 שהציע לי לינק מימדב כדי ללמדני במי מדובר.
אהבתיאהבתי
האמת היא שעשיתי את זה כדי לתמוך בטענה שלי שהבחורה עובדת. בתור אחת שהיתה מאושיות מפעל העיתונות כבד המשקל "רייטינג" הנחתי שיש לך מושג כלשהו במי מדובר.
אהבתיאהבתי
ולווט, אני מקנא בך : "מתברר שאורחות חיי הם הדבר הנכון, מכל נקודת מבט שהיא!
תמיד ידעתי שגיזת הזהב בידי. לא ידעתי עד כמה …..נשים בעלות חיי מין נהדרים האריכו חיים יותר מנשים שחיי המין שלהן היו פחות מוצלחים."
תבורכי.
אהבתיאהבתי
ואני מקנאת בך על שעברת ניתוח לשינוי מין בסו"ש בתקווה שאנחנו הסתומים לא נשים לב.
אהבתיאהבתי
אוי אני מרגישה שפגעתי בחתולת מין 😆 מצטערת.
———————
V: לא פגעת בי, חמודונת, פגעת בעצמך בלבד.
אהבתיאהבתי
"אני לא קוראת מדורי אסטרולוגיה, אך בעוד אני עוברת על העמודים ב-7 ימים, נתקעו עיני על "אריה", שנמצא עכשיו בתחתית העמוד. ומה שטוב לזקי רכיב טוב גם לי. בעיקר כשזה עונה לכל מצוקותיי.
ואני מצטטת מתוך הכתוב: "ענייני כבוד עשויים להיות רגישים מאד" יש לך בעיה גדולה עם כבוד לעצמך ולאחרים, חבל.
את מגיבה אלי כאחרונת הטוקבקיסטים , מה שגורם לפיחות גדול בכבודך.
אהבתיאהבתי
את טועה בהנחת היסוד, על V, כמו כל אנוש, נגזר לקושש את כבודה, פרור,פרור, ככל שמאפשר כובד הקיום. גדלות היתר, שאת מיחסת לה, היא פרי דמיונך.
אהבתיאהבתי
את לא "אחת הטוקבקיסטים" את העלובה ביותר ביניהם.
אהבתיאהבתי
מעלי,- זה עושה אתכם שניים.
אהבתיאהבתי
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3517224,00.html
V דנו פה על המאמר הזה שלא הייתי?…..
אהבתיאהבתי
עוד אחד שלא טורח לקרוא אחרים.
אני ואני ואני…
אהבתיאהבתי
רק הקדשתי לו 300 מילה בפוסט הזה, והמלצתי לראשונה מיום חמישי, כולל כותרת הפוסט.
זה מעניין, להגיב על פוסט בלי לקרוא אותו.
אהבתיאהבתי
גם אני בעד חיי מין נפלאים לנשים, ואני עושה כל שביכולתי כדי שאכן יאריכו הנשים ימים
אהבתיאהבתי
באיזה גיל אתה מתחיל לטפל ב"אריכות" שלהן?
אהבתיאהבתי
מה זאת אומרת? מגיע להן הטוב ביותר!
אהבתיאהבתי
תוך כדי שקראתי את הטור של אלון עידן עברה במוחי מחשבה אחת בלבד, וכשראיתי שהוא הגיע אליה לבד בסוף הטור, היה לי ממש קתרזיס.
לא תצטרפי למאבק הצודק שלי? את גם צד בעניין. 😉
אהבתיאהבתי
אין לי כוח, היה זה סו"ש מלא מאבקים משל עצמי, תיאלץ להיאבק לבד בינתיים.
אהבתיאהבתי
לא באמת התכוונתי.
זו היתה הדרך שלי לקשר לתגובה שלי שעלתה בפוסט הקודם רגע לפני שהפוסט הנוכחי עלה.
השארתי תגובה אצל עידוק, היא כבר כמה שעות ממתינה לאישור. נראה.
ולאורן – גם "מעריב" זה ניק, וכך גם "חדשות ערוץ 2". עדיין, נותנים להם קרדיטים כשלוקחים מהם חומרים. לפחות אמורים.
ואתה צודק. עד שלא ייפסקו ההטרדות המיניות בצה"ל ובכלל, אני מאשר בזאת לכולם לעשות כרצונם בחומרים שלי. אני מקווה שגם תעשיית הבידור והמוזיקה תצטרף אלי במאבק.
אהבתיאהבתי
הכרתי את "חדשות ערוץ 2", עבדתי עם "חדשות ערוץ 2", אתה לא "חדשות ערוץ 2". וגם לא "מעריב" או תעשיית הבידור והמוזיקה. שועלן, חזור למימדך הטבעיים.
אהבתיאהבתי
אתה מכיר את התחושה שיש לך כשלא מבינים את מה שכתבת, ואף מגדילים לעשות ותוקפים אותך על סמך חוסר ההבנה?
אהבתיאהבתי
מצטער, לא זכיתי לתענוג.
אהבתיאהבתי
שועלן אתה מכיר את התחושה שלא מבינים אותך כי אתה מתחכם ולא ברור ותוקפים אותך כי אתה אידיוט???
אהבתיאהבתי
לצערי יותר מדי טוב
אהבתיאהבתי
המאבק הצודק נגד פגיעות מיניות בחיילות, או המאבק הצודק יותר, לקרדיט לניק שועלן.
אהבתיאהבתי
תן לו קרדיט. זה המקום היחיד שמישהו מקשיב לו. או יותר נכון סובל אותו, רק כי בעלת הבית בעלת טעם מוזר מאד בטוקבקיסטים.
אהבתיאהבתי
בעלת הבית לא ממש מבינה את ההערה שלך.
"טעם מוזר בטוקבקיסטים"? מה, טוקבקיסטים אלו מכנסי ג'ינס שאני בוררת בקפידה?
אהבתיאהבתי
אין טענות לג'ינס, אך הז'קטים המנומרים?
אהבתיאהבתי
זה אכן המקום היחיד, אבל מבחירה אישית שלי (וזה לא שנדחיתי ממקומות אחרים).
לגבי האם סובלים את או סובלים מ – הדעות מאוד חלוקות.
הנה, קח אותך למשל.
אהבתיאהבתי
אלון עידן כותב בדיוק את הדברים שאני מרגיש וחושב. אני לא יודע אם זה רע או טוב, אבל ככה זה – אם זה בכתיבה על ספורט, פוליטיקה או תרבות. מוזר. אולי הוא אני
אהבתיאהבתי
לא נראה לי שגנבו דווקא לך. הנה למשל מישהו בשם ליאור ברגמן כתב בפייסבוק אצל אנה פולק על תמונת הבלונדינית "תמיד כשיש כתבה על חיילות שמוטרדות/נאנסות/נכנסות להריון בלתי צפוי משתמשים באותה תמונה". וראה גם את מה שאני כתבתי אצל עידוק.
אהבתיאהבתי
יפה הלל. ספר הסטייל של Ynet, וקבוצת "ידיעות" בכלל, מחייב המחשה ויזואלית לידיעה, מתוך הערכה נמוכה של רמת הקורא. תדמיין גננת מדברת אל ילדים. אתה מנוכר, ליסודות האינפנטילים שלך, וקורא את התמונה, כהפשטה גרפית.
אהבתיאהבתי
ומי אמר לך שאותו ברגמן לא קרא את זה פה?
אתה יכול להביא את זמן התגובה שלו?
נו, טוב.
ניתן להם ליהנות מהספק.
למרות שאני הקדמתי את וולף ביממה וחצי ואת עידוק בחמש.
אהבתיאהבתי
סליחה באמת, הוא כתב את זה ב-8 במאי בשעה 19:13, שלוש שעות תמימות אחרי שאתה כתבת את המכתם שלך. ללא ספק הוא גנב את זה ממך.
אהבתיאהבתי
זה לא סו"ש בלי כתבה מתלקקת לארץ נהדרת. איפה גולדן?
אהבתיאהבתי
לייפסטייל זה המוסף של WP. שם תמיד כתבות המגזין.
אהבתיאהבתי
כן, אבל תודה שבהכירנו את הלייפסטייל המקומי, מצחיק שהסוגייה הזו מופיעה כך.
אהבתיאהבתי
המדור של בן דרור ימיני לא עולה לאתר עד מוצאי שבת בכוונת מכוון וזאת כדי לא לאפשר למגיבים מהשמאל למלא את המאמר בתגובות ראויות עליהם לא יוכל בן דרור ימיני לענות .
הוא בוחר לעלות את הטור שלו במוצאי שבת אז יוצאים כל הדתיים הימניים *** מבית הכנסת ונכנסים לאינטרנט , ממלאים את האתר שלו בדברי שבח והלל לכותב ודברי נאצה כלפי השמאל וכך מתמלא המדור שלו במאות תגובות המשקפות את שחרור הלחץ הנפשי והתענגות מדברי ההסתה של המגיבים אשר לא ראו ונכנסו לאינטרנט משישי בערב.
לגבי אראל סג"ל לא צריך יותר מידי מילים כדי להבין שהאיש *** גזען גדול http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/179/397.html ,***
אהבתיאהבתי
אם עוסקים בגזענות, כיפה ** זה ביטוי גזעני.
———————————-
V: כמובן. נמחק.
אהבתיאהבתי
עובר אורח הביטוי איננו גזעני כלל ❗ מקור הביטוי הוא מהמילה "טיפה סרוחה" ופרוש המילה היא קשר השבור, הבא לתאר פירוד שהאדם מגלה כשהוא מרגיש שנאה לאחרים.
כך נקרא השורש השבור של הנשמה שלו שהוא מגלה וזה כבר גילוי רוחני כי הוא מכוון מחוצה לו כלפי האחרים.
הביטוי מופיע גם במסכת סוכה ופירושה: סוכה פגומה ומקולקלת שאינה ראויה לדירה. לדעת רוב המפרשים סוכה כזו יצאה מגדר סוכה כשרה.
***
V: היזהרי בלשונך. לא בא לי לבלותאת הערב במחיקות.
אהבתיאהבתי
דבורית אני חושבת שאת עושה איפה ואיפה (deux poids deux mesures) כאשר את עצמך מעלה בפוסטים שלך ציטוטים של כתבים המשתמשים בשפה גזענית ובוטה , ראי כאן: "אראל סג"ל היה בטקס יום זיכרון אלטרנטיבי, התעצבן מאישה בת 60 עם בוטוקס ומשיערה האדום ומהבל פיו של פעיל השמאל דן יהב, "ניחוח רקוב של יער טרופי גוסס". זהו אוהב אדם! (הכותרת אגב: "עלובי החיים") ולאחר מכן את מוחקת תגובות של מגיבים הכותבים באותם מילים.
תעשי בדק בית עם עצמך ואל תצטטי דברי גזענות אצל אחרים לפני שאת מוחקת תגובות.
אהבתיאהבתי
תמיד זה נגמר אותו דבר אתכם.
אבל את הצלחת לשבור את שיא המהירות.
יאללה, תשלחו מישהו אחר שיחליף את הנוכחית.
אהבתיאהבתי
זה כל הזמן אותו אחד בניקים שונים.
ה-דאוד.
פה ושם הוא מתחלק וכותב בזכר.
——————————-
V: זה מדהים. ראו מי מדברת.
אהבתיאהבתי
קראתי את סג"ל ונורא צחקתי.
ההיתממות שלו, הימניות-בכוח, הטיעונים האוויליים, חוסר ההבנה המוחלט מה זה שמאל ומה זה אלטרנטיבה.
הבנאדם כנראה הולך ומתחרפן לאיטו, ניתן לו עוד שנה שנתיים
אהבתיאהבתי
דניאל אל תשתחלי לתפקיד הפאסיבאגרסיב של הבלוג. יש כאן חיות בר, שמפיקות הנאתן מסבלם של אחרים. כתבי את דעותייך, ואל תטיפי לחוש הצדק של V. מאיפה הבאת את תפיסת העולם הנאיבית, שהחיים צודקים, וולווט היא חלק (ארוך במיוחד) מן החיים. את צודקת ימיני גזען, שלא מבין, שהוא גזען. סג"ל נהנה להיות מסריח, לא חייבים להתחלק איתו בהנאה הזאת.
אהבתיאהבתי
ועל כאלה אומרים…
ידע חמור קונהו ושור אבוס בעליו (או הפוך).
אהבתיאהבתי
חוסר הביטחון היה מוצדק, אכן הפוך. אהבתי את הניק, קולע.
אהבתיאהבתי
אתה ליצן בגרוש עם חוש הומור של שמן זית מקולקל. ה'הפוך' הזה בשימוש כבר זמן רב כולל בבלוג הנוכחי.
אהבתיאהבתי
אוי, נפגעתה, מצטער.
אהבתיאהבתי
ואתה עוד מעז לתקן עברית של אחרים.
אהבתיאהבתי
תודה
אהבתיאהבתי
אלונה טל מוכרת מאוד לילדים, בני נוער והוריהם בשל השתתפותה בעונות הראשונות של הסדרה הפופולרית מאוד 'הפיג'מות'
אהבתיאהבתי
מאיפה שוולווט תדע את זה? אין לה ילדים ואין לה שום קשר עם הורים.
אלונה טל היפה והמוכשרת מוכרת לנו, ההורים, היטב.
הפיג'מות היא אחת הסדרות הפופולריות ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית (!!!), רובי דואניאס עשה זאת שוב…
אהבתיאהבתי
חבל להניח הנחות סתמיות שלא קשורות למציאות. אפילו לא אתקן אותך.
אהבתיאהבתי
סתם סנטתי בך, נו אופנס.
אבל הסייפא של דברי נכון ונכוח… או איך שאומרים…
אהבתיאהבתי
אני בעד המאמר של בן כספית
אהבתיאהבתי
לא נכון, יגאל, לא יכול להיות!
אהבתיאהבתי