ולווט אנדרגראונד

מסכים מפוצלים, כלומר כותרות שונות: ישראל היום (הגרסההמוקדמת) ומעריב על הפריצה של נוער הגבעות למנזר. בידיעות מתלהבים משיחה עם פרס, בהארץ ענישה על הדרת נשים (ומעריב מרחיב על הדרה באונ' העברית ועל הצבעה נפרדת ובישר"ה בעמודים הפנימיים) ובמקור ראשון סוריה מטרידה את העורכים.
ישראל היום החליף את השער. זה המופיע באתר עוסק בפריצה לבסיס צה"ל. זה שהגיע לבתים נושא את הכות' הראשית "גובר המתח בהר הבית".
לא ברור למה שיחה עם פרס שווה כותרת ראשית, אבל יש בונוס: פרס צפה בהערת שוליים בסינמה סיטי. אולם ה-וי איי פי נסגר עבורו. זהו הסרט הראשון בו צפה מזה חמשנים, כך כותב איתמר אייכנר. הוא כה נהנה והתרגש שהתקשר ליוסף סידר, הבמאי. זהו, סידר יכול לפרוש בשקט. זה השיא.
להמשיך לקרוא ←

שתי גרסאות רווחות באשר לסיבה לפיטוריו הממשמשים של אורי משגב מידיעות.
האחת, עליה כתבתי לפני כמה ימים, הפושה גם בקהיליית הביצה:

מעניין אם זה קשור לפעילותו בארגון כנס המחאה של העיתונאים, או בהתכתשות בעניין עמוד הדעות של העיתון על הטקסט שכתב קודם לאירוע. לא יכולהיות.

הסיבה שחשדתי בכך היא הטיימינג בו נקרא משגב לדגל. כלומר לשימוע.
להמשיך לקרוא ←

כל העיתונים בכותרתם הראשית על מלחמת האזרחים בסוריה. שלושה מצטטים ישירות את שר הביטחון אהוד ברק.
צבא סוריה החופשית נלחם נגד הצבא הרשמי, מסביר צבי בראל בידיעת השער הפותחת.

להמשיך לקרוא ←

1. בעיתוני הבוקר (כמו באתרי האינטרנט ובטלוויזיה בסוף השבוע האחרון), הובאו דברי המועמד הרפובליקאי המוביל לנשיאות ארה"ב: ניוט ("הפלסטינים עם מומצא") גינגריץ. ידיעות כמעט זהות הופיעו בהארץ, ynet  וידיעות, בישראל היום, nrg מעריב, ערוץ 7 ועוד.
למה איש לא ציין שהערבים שהתגוררו בתחומי ארץ ישראל כינו את עצמם עם פלסטיני רק לאחר קום מדינת ישראל? ולמה לא הוזכר כי אפילו התיקון האחרון (והקובע) של האמנה הפלסטינית לא מצליח לשים אצבע על שום תקופה בהיסטוריה שבה נוסד העם הפלסטיני, ולכן יש רק דיווח יבש:

"הפלסטינים הם האזרחים הערבים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד שנת 1947" וגם "היהודים אשר שכנו משכן קבע בפלסטין עד תחילת הפלישה הציונית לתוכה ייחשבו לפלסטינים" (באמת תודה רבה להם).
להמשיך לקרוא ←

הארץ הוא היחיד שנמנע מגלעד שליט בשער. הידיעה ממוקמת בע' 12. ידיעה יחידה בעמוד של מודעות אבל. נקמה קצת אכזרית על הקרב שנערך בין המשפחה לעיתון בשל תמונות חוף הים המתוקות של ירון קמינסקי.
מעריב, ידיעות (שער וכל ע' 6). ישראל היום כות' גג בשער וחלק מע' 5. מקור ראשון – ידיעה בשער.

להמשיך לקרוא ←

מוסף הארץ

פרופ' סטיבן פינקר אומר שהעולם נעשה מקום טוב יותר, ושהאלימות פוחתת. איך לא לפתוח בכתבה כזו. גם אם הוא טועה.
אפשר לשמוע ולראות אותו פה, פה ופה. אולי אחרי הביקור הוא ישנה את דעתו.

במסגרת ביקורו בישראל, יעניק פינקר שלוש הרצאות: ב-11 בדצמבר ירצה בתיאטרון ירושלים על ספרו האחרון, "The Better Angels of Our Nature"; ב-13 בדצמבר ירצה במרכז ענב בתל אביב על "האינסטינקט הלשוני" וב-14 בחודש ישתתף בכנס ה"פסיכו-אונטולוגיה" שמארגן מרכז "שלם" במשכנות שאננים.
להמשיך לקרוא ←

 המוסף לשבת/ האיור של גלעד שליט

יש משהו מתעתע באיורים ההיפר-ריאליסטיים של אופיר בגון. אני לא אוהבת את השימוש שנעשה בהם. התחושה היא שמטרתם לנסות לשכנע אותנו שזה צילום, כלומר שאנשי העיתון האמור היו שם, צילמו את הבנאדם, התקרבו אליו מאוד, למרות שזה לא כך. בכתבת השער  של עינת מידן וגואל בנו יש אפילו התייחסות לעניין הצילום:

"כששאלנו אם אפשר יהיה לצלמו לכתבה, השיבה אביבה בשלילה: 'כל פלאש מחזיר אותו אחורה. הוא לא בשל לדברים האלו. זה ייקח עוד הרבה זמן, אם בכלל".

להמשיך לקרוא ←

ארבעה עיתונים מתוך החמישה השתמשו בשורש ח.ס.ל, אקט כוחני, חד צדדי. ברור שאפשר להשתמש בו גם במובן חיובי: "חוסלה מעברת ואדי סאליב". "חוסלה אפליית יוצאי אתיופיה בבית שמש. ובפתח תקווה. ובכלל".
רק הארץ משתמש בלשון רכה יותר "צה"ל הרג".

הארץ הוא היחיד שלא מתרגש מהחיסול, והכותרת הראשית שלו היא תחקיר על רשלנות מחוז ש"י של המשטרה.
אבל חיים לוינסון מרגיע: לזכותם של שוטרי המחוז ייאמר שאינם מפלים והתלונות נגדם חוצות מחנות".

תגובת המחוז:

"מערך החקירות של מחוז ש"י הוא מערך מיומן המגיע לכל זירות הפשיעה עם אנשי מז"פ, במטרה לקדם  את החקירה תוך איסוף ראיות מקצועי ושימוש בקדמת הטכנולוגיה שבידי משטרת ישראל. ראוי לזכור כי על בסיס פעילות מקצועית זו הוגשו על ידי הפרקליטות והתביעה הצבאית כתבי אישום. אחוז הגילויים בכלל התיקים הפליליים המנוהלים במחוז הוא הגבוה ביותר ומהווה נדבך מכריע באיכות השירות הניתן לכלל האוכלוסייה בתחומי המחוז".

להמשיך לקרוא ←

אחרי פיטוריו של אביב לביא ממעריב החל גל פניות די גדול למערכת. הן מכתבים שהגיעו מקוראים (לא, אין לי אף מכתב ביד או במיילבוקס), והן ארגוני איכות הסביבה שלא הבינו מה פה קרה ולמה.
ניר חפץ, עורך מעריב, נבהל והבין שאולי עשה פה איזו טעות קטנה. לא משהו שאי אפשר לתקן בשנייה. בתגובות שהגיעו ממעריב כמה ימים לאחר הפיטורין נכתב שמה פתאום, סיקור איכות הסביבה מאוד חשוב לעיתון שימשיך להתייחס אליו, ובגדול.

חיש קל פשפשו במעריב בפיירול ושלפו מהכובע את עדי חשמונאי, כתבת מעריב בצפון, עובדת מוצלחת וטובה (מאוד). (תיקון) היום אנחנו בעידן המולטי טקסינג, כל מי שיש לו מקלדת בבית יכול לעשות כל דבר ולכתוב על כל דבר. עושים כמה טלפונים, מתקשרים לשלושה דוברים וזהו, סגרנו מדור.
להמשיך לקרוא ←

וויי, איזו התרגשות. הלילה קיבלתי את מאמר המחקר שכתבה ד"ר תרצה הכטר בכתב העת "האקדמי, השפיט, הרציני" הסופר-יוקרתי (תוס': קראו את הטוקבקים החולקים על ההגדרה), מגמות, על אודות הטוקבקיסטים האנונימיים של הבלוג בחצי השנה הראשונה לקיומו, עת הייתי underground.

מהמחקר עולה נאמנות החברים לקבוצה, הסיבות לאנונימיות, טיב הטקסטים כמסמני הערכה למגיבים ושל המגיבים, ועוד.
המחקר יהיה מאלף במיוחד לדור הנוכחי של המגיבים, שאני מניחה שהוא נינו, אם לא בן נינו, של דור המייסדים.

על המחקר החלה הכטר לעבוד ב-2008, הוא התקבל לפרסום ב-2009 ויצא לאור בגיליון נובמבר של מגמות.

דמויות מהעבר יוכלו למצוא את עצמן מצוטטות:
העם, FlyingPuma, ללי טרלללי, The underpaid, גיא בניוביץ', יוב, עמיחי יעקבי, וונדרבאה, בלתזר, עמיר פרץ, פרנצ'סקה טוטי, Odd תל אביבית, הלנה, קתרינה, הביץ' של הצ'יץ, חביבי (הלו!), Twister, גע"ס, בראסרי.קום, פוליצר, קרליבך, ועוד ועוד. חברים, נכנסתם להיסטוריה האקדמית של ישראל.
מה שצריך עכשיו זה מחקרי המשך, שהרי מחתרת הטוקבקיסטים לא נמוגה מעולם.

ורק טעויונת אחת (ע' , 149, 145, 139): הבלוג עודכן (תיקון שלי: בעיקר בלינקים) עד סוף 2007 בישרא-בלוג, אך עבר דירה לראשונה באוגוסט 2006 לפלטפורמה זמנית של המארקר.
בע' 148 דווקא מובהר שהבלוג עבר ל-TheMarker cafe.
מעברי הפלטפורמות והתמורות שחלו במגיבים ובאינטראקציות השונות, גם בכך צריך לעסוק מחקר ההמשך.