ולווט אנדרגראונד

כתב
Captain Beefheart

המועמד המתאים ביותר לקבל את פרס סוקולוב הבא (ויש שיטענו אף את פרס ישראל) הוא פרופ' שמואל איצקוביץ', ראש החוג למדעי המחשב במכללה למינהל. איצקוביץ' ראוי לכבוד לא בזכות אלגוריתם שכתב, אף לא בזכות תרומתו לענייני "מינהל" אלא על שום שהיה חרוץ וירד למרתפו לנבור בארגזים כדי לחפש נייר אחד, מסוים וחשוב. על הנייר מודפסת כתבה שפורסמה לפני עשר (!) שנים באתר עניין מרכזי. הנייר הזה – שרק בנס התגלה – יהפוך את המרחב התקשורתי הישראלי למעט נקי והוגן יותר ממה שהוא היום. הראיה שאיתר איצקוביץ' מסמנת – כך נקווה – את הפסקת הופעתו בציבור, בדפוס, בשידור, באינטרנט ואולי אף בשכונת מגוריו של רמי יצהר.
להמשיך לקרוא ←

כותרות עיתונים 24 באוקטובר 2011

– מעריב – רוב משוחררי עסקת שליט סירבו לחתום על הימנעות מטרור.
– הארץ – בצה"ל חושבים שישראל צריכה לנקוט שורת מחוות כלפי הרשות הפלסטינית כדי לחזק אותה.
– ידיעות כבר מתכוננן לסערה הבאה: חגיגת ג'ובים בלשכת רה"מ (המבקר עומד לפרסם). הייתם חושבים שמדובר ברה"מ-רה"מ, נכון? זהו שלא. ידיעה קצרה בע' 10, שהוצמדה לכיתוב התמונה על יומולדתו של נתניהו (ע"ע), מדברת על כל משרות האמון של ראשי הממשלה מאז 1995.

"הדו"ח צפוי להטיל אחריות על שבעת ראשי הממשלה בתקופה זו, ובראשם… נתניהו ונציב שירות המדינה לשעבר שמואל הולנדר, שכיהן תחת כל הממשלות הכלולות בדו"ח".

בסוף הידיעה:
"נודע כי לשכת נתניהו 'נלחצה' (בשביל מה המרכאות? V) מהדו"ח והעבירה ספר תשובות מפורט כיצד להצדיק את המינויים"
תשובת הלשכה לידיעות היא שרה"מ הפחית שש משרות אמון, ולא הוסיף ולו אחת.
להמשיך לקרוא ←

ידיעות קיבל את ציפי לבני (יובל קרני), שהחליטה לשבור שתיקה כנראה אחרי שקראה את הטענות נגדה בסו"ש ובכלל. שער וכפ' 2-3.

בתחילת הדברים היא מזכירה שבתקופת הממשלה הקודמת הייתה שותפה, יחד עם אולמרט ואהוד ברק להחלטה לא לקבל את העסקה לשחרור שליט. היא אומרת "בתנאים דומים" (לעסקת נתניהו, מן הסתם). בהמשך היא מזכירה את מה שאמרה לתיכוניסטים בסוף 2008, שלא תמיד אפשר להחזיר את כל החיילים הביתה.

(ביימה: איילת דקל)

אז למה שתקה עכשיו?

מהרגע שעברתי לאופוזיציה קיבלתי החלטה שאני לא הולכת להפוך את הסיפור הזה לעניין פוליטי. מצד אחד לא חתמתי על עצומות כדי להפעיל לחץ על הממשלה ושילמתי על כך מחיר פוליטי. מצד שני, במהלך ישיבת הממשלה על אישור העסקה התקשרתי ביוזמתי לנועם שליט ואמרתי לו שאעמוד במילתי ולא אתבטא נגד ההחלטה או העסקה.

מה עמד מאחורי ההחלטה?
הגענו למצב שבו החברה הישראלית לא יכולה הייתה לעכל את המשך החזקתו של גלעד בשבי. הציבור בישראל כפה על הממשלה את קבלת ההחלטה הזו. ההחלטה נפלה ואני שמחה שזה מאחורינו האם צריך לשחרר חטוף ישראלי בכל מחיר? לי ברור שלא, אבל כשעם ישראל עוסק בריאליטי של גלעד שליט הקשב כבר לא קיים.

ועוד:

זה בדיוק האבסורד שקורה כאן. ממשלה ימנית קיצונית נתנה לגיטימציה לחמאס.
בעסקה הזו גם נחצו קווים אדומים. זה בעייתי יותר אפילו מהשאלה על זהות המשתחררים, כי העובדה שחמאס שחרר מהכלא אזרחים ישראלים שעסקו בטרור היא חציית קו אדום משמעותית בעיניי.

ולסיכום:

החובה של נתניהו היא לעשות מהלך מדיני דרמטי, אחרת הוא יהיה רה"מ שהקים את המדינה הפלסטינית, והיא תהיה חמסטאן.

להמשיך לקרוא ←

1. חמש וכמעט חצי שנות השבי של גלעד שליט היו אמורות להספיק להכין כמה שאלות קשות ותשובות מאלפות. רונן ברגמן למשל הבטיח ב-7 ימים את "הסודות שמאחורי חמש שנות משא ומתן". התוצאה מאכזבת, וגם זה בלשון המעטה. לא שברגמן לא שולט בחומר, רק שהוא לא כותב האם העסקה של נתניהו גרועה מזו שדחה אולמרט, כפי שלכאורה אמר ראש המוסד היוצא.
ברגמן גם לא עונה על השאלה האם "הקמפיין הקשיח את עמדות החמאס", כפי שנכתב באותו מוסף, בכתבה של אמירה לם ואמיר שואן. עם זאת, ברגמן מציין בבוקסה מיוחדת שפעיל השלום גרשון בסקין הצליח במקום בו כשלו שב"כ, אמ"ן והמוסד, רק שהוא לא שואל האם הכשל המודיעיני הזה קשור לעובדה שברצועת עזה, בניגוד ליו"ש, אנחנו כבר לא שולטים בעקבות ההתנתקות. אגב, בישראל היום תא"ל במיל' שמואל זכאי הסביר "למה לא יצאנו למבצע חילוץ". בשתי מילים, התשובה שלו היתה "המפתח: מודיעין". אלא שגם הוא נמנע במופגן לעסוק בשאלה האם להתנתקות מרצועת עזה יש קשר לכך.

להמשיך לקרוא ←

"אתה לא יכול לירוק לבאר שאתה יושב בה"
(ג'ודי שלום ניר מוזס, TheMarker)

שבת בבוקר
עמוד הבית של ynet, שבת בבוקר, גופתו של קדאפי, לפָּנים.

מסכן אילן גרפל. נראה כמה מילים וכמה שנייות יקבל השחרור שלו.

פסטיבל שליט

– הדלפה מבית המשפחה: גלעד שליט אכל בעיקר חומוס ופיתות. כמו שאמרתי, זה הזמן להכריז על דיאטת גלעד.
– ביום שישי הוא לבש חולצה לבנה וחבש כובע שחור. לא יכולה לחכות יותר לקראת האאוטפיט של שבת.
– המריעים צעקו לו "גלעד גלעד"
– אביבה שליט נראית צעירה בעשר שנים.
– נועם שליט: "גלעד ממשיך להרגיש טוב" (כןכן, זוהי כותרת).
– תוס', שבת, 19:07: טייל עם אביו לחוף אכזיב. הכות' של מחר: נסע עם יואל לבריכת הפועל. מחרתיים: התפקד עם אמא לקדימה.
– אני במקום גלעד הייתי משוכנעת שאני במופע של טרומן.

– הפריק שואו רק מתגבר, ותודה לעיתונות הלוחמת שלא חוסכת את זה מאיתנו:

פנינית אוליאל מקרית ביאליק הגיעה למצפה הילה יחד עם אמה, מרים עמר, המתגוררת במצפה עדי, ועם שני ילדיה. הבכור, יאיר, אף הראה לנוכחים סמל עם מגן דוד שעשה בשיער לכבוד שובו של שליט. "אנחנו מאוד מתרגשים להיות פה", סיפרה עמר, "הילדים מכירים את הסיפור כולו ולכן קמנו בבוקר והחלטנו שנביא אותם לפה במיוחד".

– אריק אבנרי, הפסיכולוג פדוי השבי (שמה-זה התבאס מאיילה חסון שלא נתנה לו לדבר וקטעה אותו כל עשר שניות) ממליץ לנועם שליט לצאת לעבודה בראשון בבוקר.
להמשיך לקרוא ←

גלעד שליט כבר לא הילד של כולכם. הוא התינוק שלכם

הנסיונות הרבים של המין האנושי להחזיר את הזמן לאחור הצליחו סוףסוף. פורץ הדרך היה נועם שליט, כשאמר בבוקר 18 באוק' שהבן נולד מחדש. לא, אולי עוד לפני כן, כשראינו את גלעד שליט לראשונה, והוא פעוט משהיה, צעיר משהיה, לבן, פריך, פגיע, שיערו אפרוחי, ראשו גדול מגופו. תינוק. אחר כך רחצו אותו, כמו תינוק בצאתו מרחם, ועטפו אותו בבגדים אמיתיים שמתאימים לעולמנו, מדים. ואז גם שמענו שהדבר הראשון שביקש זה בננה. נו, מה צריך יותר: דימוי האם היהודייה (מה לעשות, אבא לא) הרצה עם הבננה אחר פעוטהּ הוא נכס צאן ברזל בתרבות גידול הילדים העברית זה עשרות שנים. הוסיפו לכך את העובדה הטבעית שגלעד אחז ביד משחררו דוד מידן ולא הרפה, כלומר עשה את צעדיו הראשונים עם עזרה, זכרו את העובדה ששהה שנים במקום חשוך וקטן, את הקושי לחוות אור שמש ואת הבדיקות הרפואיות הרבות שעבר משהגיע לעולם (האמיתי), וזהו.

גלעד שליט הוא כבר לא הילד של כולכם, הוא התינוק שלכם. תינוק בן יומו הזקוק להגנות אין קץ. הוא גם לא מדבר, אבא מדבר בשמו. אתם שואלים את אבא שלו מה אכל (במבה!) ומה שתה ואיך ישן בלילה, והוא מספר שגלעד "ישן כמו תינוק". ואז אמא לוקחת אותו לטיול קצר בשכונה, ומלבישה אותו היטב. אבל די, תתנערו, תפסיקו לתַּנֵק את גלעד. הוא בחור בן 25 שעבר טראומה. הוא לא תינוק. הוא גם לא רוצה להתחבק עם כולכם ולתת לכם לגעת בו או לצבוט לו את הלחי (ברור שגם לתינוקות אסור לעשות את זה ע"י כל בר בי רב). ולא רק בתקשורת הממוסדת. גם אתם שם, ברשתות החברתיות, די עם ה"מותק, מתוק, חמודי, בא לי לחבק אותו". ההתייחסות הזו מקוממת וגובלת בהטרדה. תנו לגלעד להתבגר ולהתגבר בשקט, ובהתאם לגילו.
להמשיך לקרוא ←

"מניה-דיפרסיה זו מחלה קשה. בעיקר כשאומה שלמה חולה"
(פרופ' גבי וימן, אונ' חיפה, ערוץ 1, אתמול)

הפסקתי את תיעוד התמונות החדשות אתמול לפני חמש אחה"צ. הנה התמונה המסכמת את הסיפור, גלעד שליט חוזר למצפה הילה.

גלעד שליט המצדיע לנתניהו הוא תמונת הענק, הפוסטר על פני כל שער ידיעות. הכותרת מהפכת את משמעות הצילום: אתה אמנם הצדעת לרה"מ, אבל אנחנו מצדיעים לך. התמונה והחיתוך טובים. גם אם לא הייתי בוחרת בה, זה בגלל סגנון וטעם, לא מסיבות עקרוניות.
במעריב ההפך: אלבום תמונות בשער, כל התמונות שהובאו אתמול (בטלוויזיה, בבלוג ובכל כלי התקשורת, שהרי אלו אותן תמונות).
אני מכריזה בקול: לא קוראת יותר שום טור הגיגני על רוצים לחבק, היינו כחולמים, בכינו, אמא, אבא, סולידריות וזה.
וזה מה שיש למעריב להציע בשער.
בישראל היום דווקא תמונת השיבה הביתה מכסה את השער.
אחרי הסקר של ידיעות, לפני כמה ימים, שהצביע על 79% תמיכה בעסקה, גם ישר"ה עורך סקר משלו, והתוצאות פחות טובות: 75.7% תומכים בעסקה. התמיכה בהתנהלות הממשלה: 61.5%. פה אפשר לראות את כל נתוני סקר ידיעות.
עמוס רגב ומילות השיר של גיא בוקאטי מכסים את כפ' 2-3.
להמשיך לקרוא ←

דו"צ לא שולח לי כלום וגם לא משרד רה"מ, לכן אני מצלמת את מסך הטלוויזיה שלי. אלו תמונות הסטילס ששוחררו מאז סוף הלייב בלוגינג, אותו עשיתי ממש מיד אחרי הפוסט היומיקדם בוקרי, פסיכוזה, שיבוש הדעת ושמחה גדולה.
הראיון בטלוויזיה המצרית.

התצלום הראשון מהיום בו שליט מרכיב משקפיים. את המשקפיים נתנו לו נציגי אגף הבריאות של צה"ל שפגשו אותו ברגע שנכנס לישראל. מכאן שבמהלך שנותיו בשבי לא היו לגלעד משקפיים הנחוצים לו מאוד.  כנראה שלא קיבל את המשקפיים האלו, שנשלחו אליו ב-2007.
הזיפים. אני משערת שהתגלח בפעם האחרונה אתמול בבוקר. אז כנראה החלו להעביר אותו ממקום למקום, ולכן עד שהגיע לישראל היום, לפני הצהריים, לחייו כבר צִמחו five o'clock shadow.
את השיחה עם אמא פתח במילים "הלו אמא".
להמשיך לקרוא ←