אחרית דבר: בחלוף שבוע

שבוע אחרי ולווט מפסיקה לכתוב:

1. הגמילה הייתה מיידית: Cold Turkey לגמרי. ביטלתי את המנוי על כל העיתונים (חוץ מאיזו התחייבות עד אוגוסט), הפסקתי לקרוא ולצפות בחדשות. פה ושם צפים באוויר שמות ואירועים: "רונאל פישר", "הפגנה", "אתיופים", אבל אני לא ממש ששה להתעדכן ובוהה במי שמדבר איתי על כך. בטח זו ההרגשה אחרי שחרור מכלא, מעול גדול.
הסטודנטית המצטיינת של החוג לספרות (ככה הלשינו המורות שלה) בבית ברל לקחה אותי טרמפ וסיפרה לי שאחרי הצבא למדה הנהלת חשבונות וייעוץ מס לבקשת אמה, "כדי שיהיה לה מקצוע ביד". לא האמנתי שיש עדיין הורים מסלילים שכאלו. הילדה סבלה בשקט שנים עד שיום אחד נשבר לה, עזבה את המקצוע המאוס עליה והחלה ללמוד את שאהבה נפשה, והנה התברר שהיא במקום המתאים, שהיא הכי טובה בזה מכולם, ושהיא חיה מחדש.
מוסר השכל: ללכת אחרי הלב. ומה עם פרנסה? נו, עוד תבוא.

2. תיק עיתונות מהשבוע האחרון:
נתי טוקר, TheMarker
מרב שקד, תעשיה.קום
פוליטיקלי קוראת (תמי דינס)
אביב הורביץ מבטיח לתמצת
ועוד פעם אביב, במי נגד מי! מספר איך היכרנו!

3. שום הצעה לא הגיעה מכם, מגיבים נאמנים, או קוראים סמויים, באשר לניהול חוות טוקבקים שוטפת. כלום. זו תשוקה? זו מחויבות?
מאחר שלא העליתם שום רעיון, אני מציעה לפתוח פוסט למטרות טקבוק פעם בשבוע (מתלבטת אם בראשון או בשישי, לקרוא לו חוות הטוקבקים: 10.5-16.5, למשל). לפוסט תהיה רק כותרת, וכל השאר עליכם.
תגובות? מישהו? מי בעניין? אעשה ניסיון של שבועיים-שלושה. אם לא תהיה תנועה ערה, יחוסל המיזם.

4. ככל שיגיעו מודעות, אמשיך לפרסם את לחם עבודה. יש מודעות חדשות מהשבוע.

5. כל המשלמים קיבלו ממני הודעות ויה פייפל על ביטול התשלום הקבוע. כל מי ששילם מ-1 במאי קיבל החזר. אם דילגתי בטעות על מישהו, או אם יש מי שרוצה החזר על סכום ששילם באפריל, או רוצה לקבל את החלק היחסי מסכום שנתי, כתבו לי.

6. כמו שכבר אמרתי, אפשר למצוא אותי גם בפייסבוק ובטוויטר, מספרת בעיקר על הסרט פלוס פכים, או בלחיות את חייה.

7. תודה רבה לכל המטקבקים בפוסט הפרידה. היה באמת מרנין לב.

פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד | עם התגים | 150 תגובות

ולווט מפסיקה לכתוב

קחו כוס מים ושבו. יושבים? יופי.

אינני יכולה לכתוב יותר. אחרי תשע שנים וארבעה חודשים של כתיבה יומיומית, לבד-לבד, של ולווט אנדרגראונד, הבלוג לביקורת תקשורת שהמצאתי כשהיה פה מדבר שממה, מיציתי את הנושא לחלוטין מבחינת רמת העניין שלי בו. כל יום היה קשה מקודמו, ולא מהיום. אני בתחושת מיצוי כבר הרבה יותר מדי זמן מכפי שהריתמוס הפנימי שלי מרשה לי. אבל אתם יודעים זאת: כתבתי על כך לא פעם, רמזתי, עייפתי, פיהקתי, ייללתי, התלוננתי, איימתי ומה לא.

הסיבה שיכולתי להחזיק מעמד כלכלית בשלוש השנים האחרונות בחירוק שיניים, תוך שאני מרוויחה את הסכום הכי נמוך שהרווחתי ב-25 השנים שחלפו כברק, היא תמיכתם של שני גופים:
1. בנק הפועלים (מאי 2012-דצמבר 2014).
2. mako (אוגוסט 2014 עד היום).
ועל כך אני מודה-מודה עמוקות-עמוקות לשני הגופים הללו, ולכל מי ששידכו ולכל מי שגרמו לכך לקרות.
מאחר שמדובר בל"ו-ניקים אני לא כותבת את שמותיהם בפומבי (אלא אם ישנו את דעתם).

הסרט שלי, איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?, עליו אני עובדת (עתה בשיווק, הפצה ויח"צ) זאת השנה החמישית, הוא אהבת חיי העכשווית. הסרט רץ ברחבי הארץ מדצמבר 2014 ואני איתו, מתגלגלת באבק הדרכים, שומרת עליו מכל משמר, משוחחת עם הקהל, עונה על שאלות, מגוללת את סיפורו-סיפורי, ולא מתכוונת להשאיר קמ"ר אחד בלתי צפי. זה האושר הגדול שלי.

ובנוסף, אני מציעה בזאת לעולם בפרילאנסיזם טוטאלי את כישוריי, עליהם עמדתם בעשור האחרון, ע"מ שאוכל להפיק סכום חודשי צנוע, אך גבוה משכר מינימום, לפרנסתי ולתשוקותיי היצירתיות. אני רוצה להמשיך ולעשות קולנוע דוקומנטרי.

כמה אנשים הציעו לי בחודשים האחרונים להשתמש בפלטפורמת הבלוג ובתשתית שלו לפרסום כתביהם. על פניו יכולתי לתת להם נדל"ן תמורת סכום סמלי בחודש, כשאני אבצע עבודות ניכוש, עידור ועריכה לכתביהם, אלא שזה לא משהו שאני רוצה לעשות.
תאמרו: אז רק תציעי את הנדל"ן ושכל אחד יעשה בו כרצונו, אלא שלא נוח לי ששמי יתנוסס על משהו שאני לא חתומה עליו.

הבלוג יישאר בינתיים על מכונו, אף שיש לי עליו הוצאות תחזוקה קבועות.
הצעות אלו ואחרות, רצוי יצירתיות, יתקבלו בברכה.
[נניח בלוג של מגיבים בלבד – כי ממילא 99% מהתגובות מעולם לא היו קשורות לתוכן הפוסטים – או רק מדור לחם עבודה תמורת תשלום, או כל רעיון מבריק אחר].

תודה רבה על הכל: על שנים של קריאה נאמנה, על התגובות, על העידוד ועל התמיכה ותודה סופר-סופר לקוראים המשלמים שבזכותם יכולתי לאכול לחם שיפון עם טחינה ולא לחם אחיד עם מרגרינה.

שלכם בע"מ, דבורית
dvoritsh@gmail.com
vlvtunderground@gmail.com
052-3512025

תוספת חשובה: ומירב התודות ליריב חבוט, הוובמאסטר הנאמן בעולם.

פורסם בקטגוריה בלוגלנד, דו"ח מיוחד, הודעות לעיתונות, היו ימים, תוכן שיווקי | 232 תגובות

הורים וילדים

haaretz30.4.15maariv30.4.15

isra30.4.15yediot30.4.15

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שערים | עם התגים , , | 65 תגובות

מה הסיפור עם מוחמד דף?

maariv29.4.15yediot29.4.15

haaretz29.4.15isra29.4.15

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שערים | עם התגים , , | 77 תגובות

איך מסקרים אסון בינלאומי

yediot28.4.15maariv28.4.15

haaretz28.4.15isra28.4.15

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שערים | עם התגים | 57 תגובות

הסלמה

maariv27.4.15yediot27.4.15

isra27.4.15haaretz27.4.15

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שערים | עם התגים , , | 56 תגובות

קצה הקרחון

yediot26.4.15haaretz26.4.15

isra26.4.15maariv26.4.15

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שערים | עם התגים , | 87 תגובות

אצבעות שחורות 24.4.15

מהנעשה בסו"ש

פלסטיני ניסה לדקור שוטרת מג"ב ונורה למוות.

חיילים תקפו צלמי עיתונות.

יותר מ-150 הרוגים ברעש אדמה בנפאל.

רוצים את איילת שקד כשרת החינוך והתרבות והספורט?

מה כתבתי על שמעון פרס אתמול? פה ופה. והנה, אילה חסון ביומן שישי בערוץ הראשון כבר הביאה חלק מהפרטים.

…פרס מקבל מאות אלפי דולרים בעבור שורה של הרצאות לקרן היסוד ולפדרציה היהודית בצפון אמריקה… מלשכת פרס נמסר כי "ארגונים יהודיים בעולם פנו לנשיא לשעבר שמעון פרס בבקשה כי יקיים סבב הרצאות ומפגשים ברחבי ארצות הברית ואירופה ויסייע לגייס תרומות ומשאבים לחיזוק הקהילות היהודיות בעולם. פרס נעתר בחיוב לבקשה וערך סדרה של הרצאות ומפגשים בארה"ב ובאירופה, ופעולותיו הגדילו משמעותית את היקפי גיוסי הכספים לקהילות היהודיות ולמדינת ישראל. במסגרת שיתוף הפעולה הוסכם מראש כי התשלום עבור הרצאותיו יינתן כתרומה לפרויקטים חינוכיים-חברתיים במדינת ישראל". על פי הפרסום, פרס הוזמן לתת הרצאות על ידי קרן היסוד, במהלך דצמבר 2014. ההרצאות ניתנו בציריך, ז'נווה, אמסטרדם ופריז. פרס קיבל כמאה אלף דולרים על כל אחת מההרצאות. בנוסף, קיבלו פרס ואנשיו החזר הוצאות. פרס נאם באותם ערבי התרמה, ועודד את האורחים לתרום לקרן היסוד.

הכתבה הכי נקראת (ככל) שראיתי בסו"ש היא זו, על אנשים עם מוגבלויות ונכויות שונות. אממ.

כשלעצמי לא הייתי נותנת למתעלל בכלב להתנדב בשום עמותה למען בע"ח. סכנת נפשות.

הלך לעולמו חוקר הספרות בנימין הרשב. איו מישהו שעבר בחוג לספרות איפשהו, שלא קרא לפחות מאמר אחד שלו.

הסטטוס בפייסבוק של עומר סנש, שהפך לידיעה בהארץ, על סילוק פלסטינים מקניון עזריאלי, לא יביא להחרמת הקניון, כפי שרוצה הקומץ, אלא להפך, לתשואות מהעם הבוחר, ולעלייה דרמטית במכירות בקניון הבוער.

נדב איל משמיץ את נחום ברנע בלי לומר את שמו.
עכשיו, הנה מה שכותבת הילה אלרואי:

בניגוד לפרסומים כאלה ואחרים, מנהלת בית החולים הדסה, פרופסור תמי פרץ, עומדת מאחורי המחקר שלה, שאכן גילה עודף תחלואה בסרטן בקרב ילדי חיפה. יתרה מכך, בדיקה נוספת שבוצעה השבוע בממדים גדולים יותר חזרה על אותן תוצאות. נכון להיום, עולה כי פליטת החומרים המזהמים בחיפה גבוהה פי 21 מזו שברמת חובב.

אבל רגע, ב-10 לא מתייחסים לסיבת התחלואה, ואצטט את מה שכבר ציטטתי השבוע:

בעקבות הסערה הציבורית בעניין השפעת זיהום האוויר במפרץ חיפה על תחלואת סרטן בקרב ילדים, טוענים אונקולוגים ורופאי ילדים כי אין כל הוכחה מדעית שקושרת בין הזיהום למחלה אצל ילדים המתגוררים באזור זה, או בכלל.
הנה מה שאמרה פרופ' פרץ על כך להארץ בתחילת השבוע:

"המחקר עסק בשיעורי התחלואה באזור חיפה בהשוואה ליתר חלקי הארץ, וראינו שהתחלואה בחיפה גבוהה ב–16% ביחס לממוצע הארצי", הסבירה. לדבריה, באשר לתחלואת ילדים בסרטן, בחנו החוקרים מה עלה בגורלם של אנשים שחיו עד גיל 14 באזור חיפה. "גילינו ששכיחות מחלת הסרטן בקרב מי שגר בחיפה בגילים הללו גבוהה יותר. האם הסיבה לכך היא בהכרח זיהום סביבתי? עובדתית זה לא עולה במחקר, אך תיאורטית זה ייתכן ואני אישית חושבת שכן. זו נשארת שאלה פתוחה". היא הוסיפה כי גם אם ממצאי המחקר לא פורשו כהלכה, "אין זה משנה את העובדה שחיים בסביבה של זיהום אינם בריאים".

אני מצטטת מה בדיוק כתב ברנע על כך. למעשה לא הוא כתב, אלא ציטט את פרופ' איתמר גרוטו:

… הניתוח של הנקודה הספציפית הזאת – תחלואת ילדים בסרטן – לא יצא בצורה טובה. נכון שהמחקר של תמי פרץ וברחנא לא אומר את מה שכתבנו…

אז מדוע איל תוקף את ברנע?
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות | עם התגים , , | 46 תגובות

מחלת העליזות

maariv24.4.15yediot24.4.15

isra24.4.15haaretz24.4.15

– יום חופשה מכתיבת הבלוג.

– שמעון פרס ויתר על החוזה עם בנק הפועלים.
אני רק רוצה לומר שלא אלמן ישראל, ושפת הקיבר שלו עם א-שטיקלע מרגרינה, לא תיפגע. פירור לא יחסר, ודי לחכימא.

– "נחום ברנע נבחר לאקדמיה האמריקאית לאמנות ולמדעים" (ידיעות, שער).
בעל הטור, שנבחר כחבר של כבוד: "עדות להערכה בארה"ב לעיתונות החופשית בישראל".
אמממ. הלם: טעויות, שגיאות, הטיות מובהקות, מה מכל זה יודעים באקדמיה המכובדה?
האקדמיה ממוקמת בקיימברידג' שליד בוסטון ויש בה תוכנית מחקר יוקרתית למצטיינים בתחומם. הנה כל נבחרי השנה.
מה זה אומר, שטורו ייעדר בשנה הקרובה? האם ישרוד העיתון?

– קפה תמר ייסגר ביוני. הנה כל הידיעות על כך.

מח' לא יודעת מה

– כן כן, עליזות שפתיים. מה ששמעתם (mako).
כך מופיע הטקסט מאמש ב-20:30 ועד שעת כתיבת הפוסט.

עליזות

לפני פיזור

– כל בלייני החג מוזמנים לחזור לפוסטים של יום הזיכרון ושל יום העצמאות.

פורסם בקטגוריה שישי קצר, שערים | עם התגים | 60 תגובות

אצבעות עצמאות 22.4.15

 

[poll id="167"]

יום ללא ביקורת שלילית כמעט, רק מיני המלצותיישן והערות. אשכרה חגיגה בסנוקר. ממילא אתם ממנגלים, בורחים מהגשם, תמהים על השלג בחרמון, או מה.

מודה ומתוודה: המאכל שאני הכי אוהבת הוא פיתה עם פלאפל וחומוס וסלט, עיקר התזונה שלי בשנתיים האחרונות.
למה נזכרתי לשתף? בגלל מוסף ממון של ידיעות, שבאמת מעורר את מיצי הקיבה. אני חושבת שאפילו הכותרת, "חיים בפיתה", מתאימה לי מאוד. כאלו הם חיי כעת.
נכון שבמשאל משתתפים שפים אלו ואחרים, המשיבים על שאלת הפיתה ואו הפלאפל הכי טובים, כלומר אוכל רחוב, אבל שפים הם האלוהים החדש. אז מה אני מתלוננת.
mamon23.4.15

סערה במכללת אורנים בגלל שיר אנטי מלחמתי של בוב דילן.
מתברר ששירת מחאה אינה מטבע עובר לסוחר בטקסי יום זיכרון. פה צריך מילים פשוטות.
מזל שלא הקריאו את חייל של שוקולד של חנוך לוין.

זאת כבר התקרצצות אמיתית: המארקר בדק ומצא שבתי הקפה בנתב"ג פתוחים ביום הזיכרון. כן, מה הבעיה? אנשים מכל העולם נוסעים וחוזרים, אין שום סיבה להשבית את בתי הקפה בנתב"ג. שום סיבה.
האשמה היא אשמת העיתון, כמובן, שהחליט לפשפש בעניין זה, סתם כדי ללבות אש מיותרת, כאילו שחסר פה.

יאיי, הצלחתי לענות נכון על שלוש השאלות הפיננסיות הללו. אחת מכמה אפשרויות: או שאני לא בשנות העשרים לחיי, או שיש בי כלכלנית לטנטית, או שאני באמת יודעת מה אני עושה בחיי הכלכליים.

המשך הקרב בין פרופ' דוד אסף לב. מיכאל.

אולפנת צפירה לא מחבבת חיילות שבגרו בה.

מסע לתעשיית הרכב בישראל. כן, לא לצחוק. מצד שני, יש לי ממש תחושת דז'ה וו באשר לכתבה זו.
אופס, הנה כתבה מ-1966.

פרויקט מקסים ברמות של כלכליסט, "אם היו בישראל 100 אנשים". יש לי קשר אישי לפרויקט, כלומר נפשי.
שימו לב לעיצוב משובב הנפש.

כך נראו החיים של דוד ופולה ב.ג.

אבי לן ועדי בנטוב לן מתראיינים על אודות סטטוסים מצייצים ושות'.
ויש גם תגובה של שתי שורות מפייסבוק על כל הפרשה.

זוג ערבים לא התקבלו לקהילה הרב תרבותית בנס עמים. עכשיו, הם חושבים שזה בגלל שהם ערבים. ועדת הקבלה דוחה זאת בתוקף.
הכותרת מקוממת: "נכשלו במבחן המנגל". אבל האם זו האמת? זה מה שהם חושבים. הארץ מביא זאת כעובדה מוגמרת.
נשאלת שאלה: האם אי אפשר לדחות זוג, במקרה ערבים, בגלל החשש שמא יחשבו שנדחו בגלל שהם ערבים?
זו שאלה שרלוונטית לכל מקרה ומקרה מסוג זה. מתי דציה היא בגדר אפליה?

לפני פיזור

עלילות אלה קרי ונוריקו סאן מהלילה.

מה חדש בסרט על הדוד שלי, בני למפל.

חג שמח. אלך לקושש שיפודי ירקות.

פורסם בקטגוריה אצבעות חג | עם התגים , , | 18 תגובות