ולווט אנדרגראונד

הכותרות

[poll id="143"]

להמשיך לקרוא ←

פרשת אשכנזי

28 דקות הקדישה אמש איילה חסון ביומן של הערוץ הראשון לפרשת גבי אשכנזי. היא חפרה בה בתאווה אירוטית ממש. והנה היצירה, מ-1:06-1:34. שיחות אולפן, כתבונת שעשתה ובה מוזכר עיתונאי ממעריב שקשור בעבותות לאשכנזי. חסון לא הזכירה את שמו לאורך כל הכתבה, אבל כשהובאו קטעי עיתונות הופיע בהם הלוגו עם שמו של בן כספית. זה היה מגוחך. שמות העיתונאים אסורים לאזכור.

חסון וברגמן נכנסו בעוצמה באשכנזי, הזכירו ביקור של המפכ"ל הקודם דודי כהן בלשכת אשכנזי, חומר בטחוני מסווג שהודלף על ידי אשכנזי לעיתונאים מקורבים, מסמכים שהראה ארז וינר לרונן ברגמן ואחר כך טען שברגמן הוא שהביא אותם עימו, והצעה לשב"כ לפתוח בחקירה נגד ברגמן, הצעה שיובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר ביטל על הסף, והמון חומרי חקירה שהגיעו למשטרה ונגנזו. כך ע"פ השניים.
להמשיך לקרוא ←

להמשיך לקרוא ←

הכותרות

להמשיך לקרוא ←

מקור ראשון, כל הגיליון.

להמשיך לקרוא ←

להמשיך לקרוא ←

להמשיך לקרוא ←

הבטחתי לכתוב בעשר בערך, אבל נפל עלי ים עבודות היום, הקשורות הן לסרט והן לגיוס המוצלח שלי לסיום הפקתו, שהסתיים אתמול. כל הפרטים בקישור, ומי שעקב, גילה דרמה בשידור חי. בעצם כמה דרמות. את חלקן תיעדתי בפייסבוק. או סיכמתי בבלוג.
וכך הגעתי ל-23:30 בלילה אחרי עוד יום עבודה שהתחיל בחמש. בבוקר כלומר. והנה אני עוד כותבת פוסט שלישי היום! לא ייאמן.

אני לא רוצה להלאות את ציבור המוולווטים בענייני הסרט שלי. מי שבעניין, מתעדכן, ומי שלא, לא אכריח אותו. רק אציין שהשבוע שעבר היה אחד המסחררים בחיי, לפחות כמו השבוע בשנה שעברה בו הייתי ביפן.  למדתי לא מעט על מימון המון, ומתישהו אעלה את כל המסקנות שלי על הכתב. אולי. נראה. אני מספרת את זה כדי להסביר שנאלצתי להתפצל מאוד, ולהקדיש מעט זמן יחסית לבלוג, והמון זמן למבצע הגיוס.

בחודש האחרון התחילו הפוסטים מהבלוג, חלקם לפחות, להופיע גם במאקו, שת"פ. כמובן שסיפרתי על כך בסיכום חודש יולי, אבל כל כך הרבה אנשים פנו אלי בתדהמה, לא מבינים, שאני חושדת שאו שאנשים לא ממש קוראים את הסיכומים, או שהם סובלים מהפרעות קשב. בכל מקרה, הפוסטים מופיעים פה ושם גם שם, לפי בחירת עורכי האתר. למשל הפוסט של היום, הופיע.

מסיבות אלו ואחרות, אני לא מודה לכל תומך בבלוג אישית. בעיקר כי אני לא רוצה לטרחן ולנג'ס, כמו שכתבתי לא פעם, ואני עושה סיכומי תודות בבלוג מדי פעם, אבל הבנתי שיש מי שנעלבים או נעלבו מכך שלא הודיתי להם. בקיצור, אנסה לתמרן בין האסכולות השונות של הודיה ואי הודיה.

ראש מעט סחרחר, כך שאני אפילו לא זוכרת מה היו הפוסטים הסוערים בבלוג החודש, אבל אתם מוזמנים לעיין בהם בטור השמאלי הכל כך חביב עליהם. קוראים להם "להטו בחודש האחרון". אוקיי?
בזאת אפרד מכם להיום, או להחודש, מאחר שאני צריכה לקום שוב בארבע.
תודה רבה לכולם.

כה דיווחה כרמלה מנשה ביומן הבוקר של רשת ב', פלוס כמה תוספות.

מחלקה של פלוגת דוכיפת של כפיר, שהתגייסה באחרונה, יצאה לפני כשבוע לפעילות בשטח אימונים סמוך לצומת בקעות. בלילה בין חמישי לשישי, 28-29.8 יצאו למסע והשאירו שני שומרים – מ"כ בדרגת סמל וסרס"פ בדרגת סמ"ר לשמור על הציוד של הטירונים, ובו גם תיק עם 30 טלפונים ניידים שלהם. שניהם נרדמו באוהל, ופלסטינים מכפר תייסיר גנבו את התיק.

רק בבוקר, כשהפלוגה חזרה, גילו שהניידים נגנבו, עשו להם איכון, גילו שהם בכפר תייסיר ושלחו לכפר כוחות, אבל הניידים כבר פוצלו בכפר ולא הצליחו לאתרם.

הכשלים הם אלה:
1. החיילים השומרים היו יכולים להיחטף או להירצח או גם וגם.
2. נאמר להם כי בעוד מספר שעות יבואו להחליפם, אבל לא היה רכב להביא את החיילים המחליפים, כי הרכב שימש במסע כנ"נ. לכן מן הסתם נרדמו.
3. ההוראה היא להשאיר את הסלולריים במרוכז נעולים בארון בבסיס ולא בתיק בשטח וזה לא בוצע.
4. השומרים לא ידעו שבין הציוד נמצא תיק עם סלולרים.
מה היה קורה אם היו חושקים באמל"ח?

דו"צ: העניין בבדיקה.

להמשיך לקרוא ←