- Follow ולווט אנדרגראונד on WordPress.com
אני במאית קולנוע תיעודי. איך אפשר לצפות בסרטים שלי?
שכונה
- Daily Kos
- Israel Defense
- Jewish Business News
- mako
- News1
- newseum
- nrg-מקור ראשון
- Poynter.org
- salon.com
- The Daily Beast
- The Huffington Post
- ynet
- אייס
- ארגון העיתונאים בישראל
- בחדרי חרדים
- הארץ
- הטלוויזיה החברתית
- התנועה לחופש המידע
- וואלה!
- ולווט ב-mako
- חרדים 10
- כיכר השבת
- מגפון
- מועצת העיתונות
- מי נגד מי
- מעריב
- סלונה
- ערוץ 7
- רוטר
- תקנון האתיקה של מועצת העיתונות
תגובות אחרונות
משתמש אנונימי (לא מז… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… 
סיכומי שנת 2025 בבלו… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… משתמש אנונימי (לא מז… על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… דבורית על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… דבורית על 20 שנה לבלוג ולווט אנדרגר… פוסטים לפי תאריך
אפריל 2026 א ב ג ד ה ו ש 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 תגיות
- אביגדור ליברמן
- אהוד ברק
- אובמה
- אולמרט
- אייל גולן
- אילן רבינוביץ'
- איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו-סאן?
- איראן
- אלדד יניב
- אמנון דנקנר
- אריק שרון
- ארץ נהדרת
- בחירות
- בינתיים במעריב
- בן זיגר
- בן כספית
- בני גנץ
- בר רפאלי
- ג'ון קרי
- גאולה אבן
- גבי אשכנזי
- גדעון לוי
- גדעון סער
- גזירות
- גלעד שליט
- דו"ח חודשי
- דפני ליף
- האח הגדול
- האסיר X
- הפגנה
- הפסקת אש
- הרצח בבר נוער
- ולווט העצמאית
- ולווט עצמאית
- זקי רכיב
- חטופים
- חמש שאלות לתקשורת העוינת
- חרדים
- טילים
- טרכטנברג
- יאיר לפיד
- יפן
- כיפת ברזל
- ליברמן
- לפיד
- מאיר דגן
- מחאה
- מי נגד מי
- מסתננים
- מעריב
- מקור ראשון
- משה קצב
- נוחי דנקנר
- נחום ברנע
- נפתלי בנט
- נתן אשל
- נתניהו
- סוריה
- סיינפלד
- סילבן שלום
- עמוד ענן
- עמנואל רוזן
- ענת קם
- ערוץ 10
- פיטורים במעריב
- צוק איתן
- ציפי לבני
- רביב דרוקר
- ריצ'רד סילברסטיין
- שוויון בנטל
- שולה זקן
- שלדון אדלסון
- שלי יחימוביץ'
- שמעון פרס
- שרה נתניהו
אצבעות חג כחולבן, 5.5.14
המדינה רוגשת מדברי השר יצחק אהרונוביץ' על ההתפתחויות בחקירת רצח שלי דדון. יש צו איסור פרסום, ואו מחכים לסוף החג, אבל הרשת לוהטת, ומי שרוצה לדעת מה קרה כבר יודע. פסדר, אל תספרו. אבל אל תתפלאו שהצהרה כזו של השר מבעירה את האש.

–
הנה גיליון מסלול של ידיעות שנעשה בשיתוף קק"ל. משמע, קק"ל שילמו על הפקתו+.
כמו שכתבתי אתמול, ידיעונת בעמודי החדשות מספרת שקק"ל לא תיכפף למבקר המדינה, על אפכם ועל חמתכם ולמרות התחקיר של רביב דרוקר. תוספת: למה אורי אריאל תומך בקק"ל פתאום.
דרוקר הסיר פוסט שכתב על ברנע
בשעה 10:56 הגיע למייל שלי עדכון על הפוסט החדש של רביב דרוקר, כרגיל, והיום עם כותרת עסיסית:
"נחום ברנע מסיים סלטה מרהיבה לאחור".

אבל זמן קצר לאחר מכן, אופס, נעלם הפוסט כלא היה, ואם תלחצו על הקישור, תגיעו להודעה הבאה:

ובכן מה? שאלתי את דרוקר. נקווה שישיב.
בינתיים תסתפקו בפסקונת שכתבתי על הטור של ברנע באצבעות שחורות.
אני יכולה רק לשער שאולי ערב יום הזיכרון הממשמש הוא לא עת מתאימה להתנצחויות מסוג זה ולכן הפוסט ירד.
עדכון: הפוסט חזר
במוצאי יום העצמאות החזיר דרוקר את הפוסט לאוויר.
מה שמחזק את ההשערה שלי שלוש שורות למעלה.
אצבעות שחורות 2.5.14
מהנעשה בסו"ש
יותר מ-2,100 הרוגים במפולת בוץ באפגניסטן.
טקסני נמצא מת בבצק של עוגיות מזל.
רוב המחלות קשורות בראש שלכם.
בנימין (פואד) בן אליעזר, משני המועמדים המובילים במירוץ לנשיאות, יעבור השתלת כליה אחרי החג.
השתלות שכאלו הן קלי קלות בישראל.
שלי דדון נרצחה. החשד הוא שעל רקע לאומני, כך כותרות העיתונים לפחות.
1. מה הסיפור עם "חיילת לשעבר"? למה זה רלוונטי? בת 19 הייתה במותה, השתחררה לפני חצי שנה, אחרי מספר חודשי שירות, "על רקע בעיות בריאות".
2. אם תקשיבו לדו"ח מפקד ימ"ר צפון אמש באולפן שישי, החקירה מתמקדת בשני מישורים. את "ה"היבט הפלילי" הוא אפילו אומר קודם ללאומני. אבל בכותרת המשנה תקראו "הערכת המשטרה היא שהרצח בוצע על רקע לאומני".
3. גם ל-nrg אמר נצ"מ משה כהן: "מדובר בבחורה ללא עבר פלילי ועל גופתה התגלו סימני אלימות קשים. אנחנו בודקים את כל כיווני החקירה ובין היתר גם את הכיוון הלאומני". "בין היתר". מבינים?

אולפן שישי, ערוץ 2
אגרופן? ברצינות דוד הנחלאווי? תראה לי אגרופן. אני רואה את השרשרת, המסבחה. מתוך סרטון של שוברים שתיקה.

להמשיך לקרוא
פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות
עם התגים אסי דיין, בריכת גורדון, ג'ון קרי, דוד הנחלאווי, נחום ברנע, נחמה דואק, נרי ליבנה, סימה קדמון, שיבל כרמי מנסור, שלי דדון
38 תגובות
דו"ח חודשי אפריל 2014
הו, השערורייה. איך נפלו גיבורות. כלומר גיבורה.
לא העליתי את הדו"ח החודשי אמש והנה הוא באיחור של 24 שעות תמימות.
כפי שבטח שמתם לב הלילה נפל הבלוג, ואי אפשר היה לדשדש בו בין חצות וחצי לערך לשבע וחצי בבוקר. חבלי קליטה של המעבר לשרת החדש. כך שכל מי שרפרשו לשווא ותהו אם זה הם או אני, זו אני. בינתיים נקטנו בצעדים שונים למניעת הישנות האירוע. לפי כל החוקים הידועים, הדברים האלו קורים בדיוק בימים בהם הזמן שלי קצוב, ואני צריכה לצאת מהבית בשעה מסוימת. כך שנאלצתי להתארגן במהירות, לתקתק פוסט קצר יחסית ולהתייחס למעט עניינים. נו, אני מקווה ששרדתם. לפחות הספקתי לדווח על מותו של אסי דיין ואחר הצהריים העליתי ראיון שלי איתו מאוגוסט 2005, כמה חודשים לפני שנולדה ולווט. כבר הייתי בהריון כנראה אבל לא ידעתי. אני מאוד מרוצה מהראיון הזה גם ברטרוספקט. מצער מאוד שאלו הנסיבות בהן אני מעלה אותו שוב. אגב, בטח שמתם לב שסיבת המוות לא נכתבה (ככל שראיתי). ארונו יוצב ביום ראשון בין עשר לאחת ברחבת סינמטק תל אביב והלוויתו תהיה בשעה ארבע בנהלל.
להמשיך לקרוא
מהבוידעם: אני מראיינת את אסי דיין
אוגוסט 2005 ו(גם) אני מראיינת את אסי דיין לשבועון רייטינג (המנוח) לרגל עליית ספינת הדגל בטיפול.
—
אסי דיין יהיה בנובמבר בן 60. המוות לא מפחיד אותו, מה פתאום. החיים זו מחלה עם 100 אחוז תמותה. זה בסך הכל להצטרף אל הרוב, אפילו הקלה. הוא מתכונן לכיבוי אורות. הוא מעשן בלי הפסק, ואין לו שום תוכניות לדחות את הקץ. אנטי אייג'ינג זה חזרה לימי הביניים מבחינתו. הדבר היחיד שהוא מאמין בו זה הגנים מצד אמא שלו, רות, שדה משחת בת 88.
אסי דיין הוא הרוביקון של כל מראיין שמתעניין באנשים עם מטען חורג: טונות של דעות, כריזמה, כשרונות, גלגולים, יחסים קרובים עם סמים, אשפוזים פסיכיאטריים, דיכאון פוטוגנטי ואטרקטיבי וייחוס משפחתי, אולי הכי מסעיר, הכי קנדי שיק שיש פה, שצבט פעם אחר פעם את לחייה השמנמנות של המדינה.
אסי דיין הוא מרואין קל במיוחד – לחיצות קלות על מילות מפתח ויש לו מה לומר, ותמיד זה יהיה מעניין, רחב יריעה, ועתיר אזכורים תרבותיים ואמירות נחרצות על שקיעתה של התרבות ועל טמטומנו האינסופי. כתוספת ישמיץ את מי שצריך, וייתן את הארבע מילים האלה שיהיו כותרת מפוארת. אלא שאסי דיין כבר ראה ושמע ועשה ואמר הכל, כך שישנו החשש שפתאום ירקע ברגליים ויגיד "פוס. לא משחקים, יאללה צאו לי מהחיים".
להמשיך לקרוא
החיים כשמועה
הכותרות
אסי דיין הלך לעולמו.
הטור האחרון של ליאור דיין על אבא שלו (גם).
כל סדרת המופת החיים כשמועה.
להמשיך לקרוא




















