מאת יגאל שתיים
בשלב מסוים במהלך הראיון התפשט ג'וליאנו מר, השתין בטקסיות לתוך כוס זכוכית קטנה ושתה את תכולתה (הרבה לפני צופית גרנט). זה לא היה אקט חריג במהלך המסע הפרוע שערך אז ג'וליאנו לאורכה ולרוחבה של ישראל, שואב אליו את התקשורת. סצינת שתיית השתן הזו התרחשה במהלך ראיון שקיימתי עבור מגזין קונטקסט, מגזין שעוצב בהשראת interview של אנדי וורהול, גלגולו הראשון של יובל סיגלר כמו"ל. במשך שנים היינו צוחקים, שג'וליאנו "פלישתן".
עם ההלם והעצב שנחתו עליי אתמול, כשנודע לי על הירצחו של ג'וליאנו מר בג'נין – נזכרתי מיד באותו ספק-ראיון, ספק-פרפורמנס פרטי, שחוויתי בחיפה במהלך 1990. זה היה עימות של אחד מול אחד – ג'וליאנו מר כנגדי – במהלכו ג'וליאנו דיבר ללא היסוס או רסן על הכל ועל כולם, מתוך כאוס של טקסטים וחוויות, כשבדרך מוזכרים כל אותם המושגים שחזרו להיות רלוונטיים בכתבות ההספד על אודותיו מאתמול, עם הירצחו: השסע בחייו, האינתיפאדה, שמות שחקנים ובמאים, הפרובוקציות, משפחתו, הכל במעטפת אקספרימנטלית בשיטת סטניסלבסקי, גוף ראשון.
הוא היה פרוע והוא היה מבריק, וזה ניבט מכל שורה בחבילת דפי התמלול שהדפסתי במכונת כתיבה, בעידן בו "העתק" הייתה מילה דמיונית, ו"חתוך" הייתה פעולת חיתוך נייר פיזית. שאלותיי באדום, תשובות זרם-התודעה של ג'וליאנו בשחור. 21 שנים אחרי, כתבתי, אינסטינקטיבית סטטוס בפייסבוק:
"בהלם > רצחו את ג'וליאנו מר. הכרתי את ג'וליאנו היטב בשנים של חיפה, עוד שמור לי הראיון שערכתי איתו לעיתון הראשון של יובל סיגלר, קונטקסט".
מגיב 112, ערן צור: "ג'ול הטיפוס. כל כך דרמטי ומרשים. מת כמו גיבור". לכל החיפאים זכרונות ממנו.
סיגלר לא אהב את הצילומים שצילם חבר חיפאי שלי במהלך הראיון. ג'וליאנו נקרא לתל אביב אל הסטודיו של רונן אקרמן, הואר באור אדום וכך נולד שער הגיליון. גם אותו אמצא עוד מעט. צריך להביא את הטקסט המלא הזה, אולי הוא ייחודי, לא לקוח מתסריטים של אחרים, לא מבוים – אלא מתוך תסריטו שלו, תסביכיו, נטו. רק לא לקרוא את הטוקבקים הנוראיים שבטח יש מתחת לכתבות על ג'וליאנו מר. מה שישראלים מסוגלים לחשוב ולכתוב היום, מוטב שלא יתורגם לעולם לגרמנית.
זה לא משנה מי רצח את ג'וליאנו מר, כרגע, על איזה רקע בדיוק. אנחנו ממילא שקועים פה עד המותניים בתיאורי רצח מכל סוג ובהררי מלל נלווים. ימנים יקפצו וישאלו, ואני כבר עונה: כן. בדיוק אותו צער כמו על הילדים בבר-נוער. כן, אותו הצער על ילדי התנחלות איתמר. כן, זה כמו פיגוע, זה הרי פיגוע. ההלם הוא רק תבלין, כי היכרתי את ג'וליאנו. ימנים בוכים רק על רצח יהודים, גם אם היה צנחן ואיש תרבות. אומנם אם יהודייה, אך ייתכן שהפין שלו לא היה חתוך נכונה, או שמא שהייתו בין קווי הגבול לא הייתה חד צדדית באופן מספק.
כיצד ייקבר? כצנחן יהודי, כמומר מוסלמי, כפלסטינאי חוזר או כשחקן אוניברסלי? לבטח לא כצנחן. במקרה הרצח הזה אפשר לבחור מי מהג'וליאנואים נרצח. ג'וליאנו היה מעט מכל אלו, וגם מדיניות קבורה מטומטמת במיוחד לא תצליח לעשות סדר בשעטנז זהויותיו.
אזכור אותו כמי שהמיר את הזעם לכדי תיאטרון לילדים שגדלו תחת הכיבוש.
ולווט אנדרגראונד 
את התחלת הפוסט נהניתי לקרוא. מסקרן לראות את ההתרשמות השונה מהאנשים שפגשו או הכירו אותו כאדם, בלי לצבוע אותו בצבעי מחנה כלשהו.
משתמע מהדברים שקראתי עליו שהוא לא בדיוק שם פס על מה אנשים יגידו ואיך יגדירו אותו.
בסופו של הפוסט התחלת לעבור למגרש הפוליטי, בהתחלה התייחסת בציניות לאנשי ימין ואחר כך ההשמצה שימנים בוכים רק על רצח יהודים.
סיימת בטון המנצח עם המילה כיבוש, כי בלי להציג את עמדתך הפוליטית הברורה יכול להיות שמישהו התבלבל ולא יבין שאתה שייך לצד הנאור ולא לימין.
בעיני יצאת קטן.
מישהו עם יצר מרדנות, וחופש מנטלי בעיקר (כמו ג'וליאן?) וגישה הומאנית לא היה טורח להזכיר בפוסט על מישהו שמת שהוא שייך לשורות השמאל. במה זה תורם להבין את ג'וליאן חוץ מהאדרת המוניטין האישי שלך ?
אהבתיאהבתי
כזה אני, קטן.
אהבתיאהבתי
אגב, גורביץ' כבר כתב שיכול להיות שזה תאילנדי שלא שילמו לו על ניקיון הבמה? או שהסתפקו בזה שחנין אמרה שזה סוכן הכיבוש וזהו? ומה עם לנדאו- לא ציין שאמא של הנרצח היתה פושעת מלחמה מהפלמ"ח (בלי קשר כמובן, בלי קשר, הרי רצח הוא רצח)
אהבתיאהבתי
אולי שחקן מוכשר אבל איש שהתנהג באלימות כלפי אחרים.
אצל הערבים יש 0 סובלנות להטרדות מיניות ולסטיה מהשמרנות.
לכן הוא נרצח.
ברגע שיש אלימות משמאל אז יש השתקה כמו שהוזכרה כאן רוני אלוני שניסתה לדבר וכמו ההשתקה בעניין יצחק לאור.
איפה ההתגוללות על שרה נתניהו? מעניין איך אנשי השמאל הליברלים מטעם עצמם השמיצו אותה.
אולי יגיע היום שבו השמאל יגנה אלימות של ערבים ויגלה סובלנות ליהודים.
אהבתיאהבתי
לא חושב שמישהו יקרא אבל לשם תיעוד. לא יודע מה הפרסונה יגאל 2 רוצה ממני, גולדשטיין וכל זה. הוא לא יודע עלי כלום וגם לא אמרתי שקר. ספרטקוס קרוי ע"ש ספרטקוס, מוכר וידוע. ג'וליאנו קרוי ע"ש מורד סיציליאני, אביר ולא עביר כמו שכותבים לפעמים קרוי ע"ש מורד ברזילאי לפי ספר של ג'רג'ה אמאדו.
אהבתיאהבתי
פסבדון כינה אותי "פרסונה".
אהבתיאהבתי
נעצבתי מאוד כשנודע לי על מותו.
מר היה יהודי על פי היהדות וערבי על פי הדת המוסלמית, אצלם זה לפי האבא.
נדמה לי שהוא היה יותר יהודי מערבי באופיו. המחזות האחרונים שהוא העלה בג'נין מעידים יותר מכל על המבט שלו על הפלסתינאים – מהצד, ממקום אחר. אם להמשיך עם רשימת הלא צריך להיות, אז לא צריך להיות פרופ' לסוציולוגיה כדי להבין שאופי המחזות שהוא העלה, וסוג ההפקות (הוא היה פשוט מבריק, נדיר, נועז), לא מתאימים לקהל. זה כמו שאני אעלה במאה שערים הצגה על זונות. ואני אגיד לתושבי המקום: קצת תרבות, מה קרה?
ולא, אני לא חושב שכל הערבי, פלסטינאים או לובים, הם מפלצות, אבל ברור שאצל רובם לפחות משהו בתרבות, במסורת הדם, ברגש, כל כך חריג בנוף העולמי, שאני בספק אם נוכל, בעזרת שני שפויי הכפר שנאסוף אצלם מפה ומשם, להגיע אי פעם לשלום.
לשאוף לשלום זו דרך נכונה. הדרך היחידה, שבלעדיה אין תקווה. להאמין שנוכל לגשר על הפערים האנושיים הללו, זה עיוורון.
אהבתיאהבתי
יש לקונה ענקית במשפט האחרון שלך. הכל בה.
ההתלהבות הבלתי נגמרת שלך (אגדי, מרתק, נועז, מבריק ושאר ירקות – מביך כזה) מהנרצח מעוררת מחשבה. חסר רק גיבור ישראל ופרס נובל לקינוח.
אהבתיאהבתי
שרה נתניהו התהדרה במעשיה הטובים בשידור חי לאומה, ומנתה גם עזרה ל"ילדי העובדים הזרים" בעוד שמעולם לא נקפה אצבע למענם.
אהבתיאהבתי
יגאל, איך אתה יכולהיות בטוח בכך?
אהבתיאהבתי
מזותומרת איך?
זו האג'נדה שלו ושום הוכחה אחרת לא תסיט אותו מכך.
אהבתיאהבתי
אשמח לספר לך בפרטי.
אהבתיאהבתי
ודאי בין מסע תענוגות אחד לשני מצאה שרה גם זמן לסייע לילדים
אהבתיאהבתי
אם אתה רוצה לדעת יותר על יגאל שתיים:
ליגאל יש משיכה חזקה לעסוק בנושא של ילדי המסתננים (לא ברור למה…).
שרה נתניהו דיברה בעד השארת ילדי המסתננים.
יגאל למרות זאת התגולל עליה בפייסבוק שלו למרות שהיא למעשה תומכת בעמדתו.
ככה שמה שמניע אותו זה שנאה לכל מי שלא כמוהו.
אהבתיאהבתי
עצוב לי מאוד על ג'וליאנו מר חמיס, שהיה שחקן ואדם אגדי שאין ולא יהיה דומה לו. דמות מרתקת, חד פעמית, שהנוכחות שלה תחסר בעולם התיאטרון והקולנוע הישראלי.
אני חושב שעצם העובדה שיגאל שתים מלבה כאן שנראה כלפי ימנים/מתנחלים/מה שזה לא יהיה, מעיד יותר מהכל על כך שהבן אדם לא היה קרוב אליו כלל, ולבד מראיון שערך איתו לפני יותר מעשרים שנה כנראה לא הכיר אותו אישית, ותופס טרמפ על המוות שלו כדי להצטרף לקהל החברים שלו. מר מת, ולא יכול להגיד עכשיו: מי זה יגאל שתיים? לא מכיר אותו. מה הוא מדבר עלי בכלל?
לו היה שתיים עצוב ומוכה כאב, ודאי לא היו עומדים לו הכוחות לנהל מלחמות בזויות ולהצית שינאה. נדמה שאנשים בארץ הזו סובלים מקהות רגשית כה חדה שהם אינם מרגישים, גם ברגעי עצב, צרך לעצור לרגע את שטף הרוע שלהם ולהתכנס בכאבם, לכל היותר לומר כמה מילים טובות על האדם שמת.
זה עוד הבדל בין יגאל שתיים לג'וליאנו מר – יגאל שתיים לא יודע מה הוא רוצה, מה הוא מרגיש, מה נכון ומה לא. אצל מר, אם לשפוט לפי מהלך חייו, הוא פשוט עשה את זה, הרגיש, ריגש, חי. לא דיבר על, לא קישקש, פשוט חי בענק, עד הסוף.
אז עזבו פוליטיקה עכשיו, לא צריך להיות גאון מתמטי או דוקטור לפילוסופיה של המוסר כדי לראות את התמונה כפי שהיא: ג'וליאנו מר היה מופרע במובן הטוב של המילה, שחקן מוכשר בטירוף ואדם מרשים ועוצמתי, שנרצח על ידי ערבים בג'נין, מפלצות, והכל ביחד מביא לתוצאה רגשית פשוטה: עצבות גדולה. והחכם בעת ההיא יידום.
אהבתיאהבתי
למה מפלצות? אנשים כמוהו. אנשים שאותם אהב, כיבד, רצה לרצותם, לימד אותם, למד מהם, חי איתם, אהב איתם, אכל איתם, צחק בשמחתם, בכה בעצבונם ועוד.
למה מפלצות? אלא אם כן גם הוא היה מפלצת.
עדיין לא מצאתי מת אחד שהעולם לא הצליח להמשיך בלעדיו. חד פעמי או לא.
אהבתיאהבתי
מעולם לא טענתי שג'וליאנו היה קרוב אליי.
אהבתיאהבתי
אני לא מתאבל על החיה הזו. לא מזיז לי שהפלסטינים החליטו לרצוח אותו. הוא לא היה קשור אלי בשום צורה. כשהם רצחו אותו, הם לא רצחו יהודי, אלא ערבי שהיה אלים עם פה מלוכלך, או אולי סתם ערבי שהיה חייב להם כסף ולא שילם.
כשתינוקת יהודיה בת שלושה חודשים נרצחה רק בגלל שהיא יהודייה, אז אני מתאבל. כמו שאני מתאבל על קורבנות השואה. אז כמו היום יהודים נרצחו רק עקב יהדותם.
אבל על עוד סכסוך חמולות אצל הערבים, מה יש להתאבל? אני לא מתאבל עליו כמו שאני לא מתאבל על רצח על כבוד המשפחה בסוריה. הערבים – שירצחו את נשותיהם, ויגדעו את ידי גנביהם, ויקברו את נואפיהם חיים. שיעשו מה שהם רוצים לעצמם. ככה החברה שלהם חיה וזה מה שהם רוצים. שיהנו.
רק שלא יעזו להפעיל את הכללים המעוותים שלהם עלינו.
אהבתיאהבתי
לא אהבתי את ההתייחסות המכלילה לגבי ימניים. מטבע העולם, האנשים שקופצים בראש תמיד נשמעים טוב יותר מאחרים, ואין זה משנה מאיזה צד פוליטי הם. אנחנו כ"כ מכורים לדרמה, שלעיתים נדמה לי שכדי לעשות הון פוליטי בארץ הזאת צריך ללמוד דרמטורגיה ולא מדעי המדינה. אבל לבוא ולומר ש"ימנים יקפצו"(ימנים הרי אינם אנשים שקולים,הם קופצים בראש)ולומר שהם מתאבלים רק על יהודים(ברור. והם גם לא יכולים להיות דתיים, כי הרי דתיים לא יכולים להתכחש לקביעת היהדות ע"פ זהות האם)? האם זה מונע ממי שלא עונה על הקריטריונים הללו מלהיות ימני?
אישית אני הערצתי אותו כילד כשראיתי אותו ב"זעם ותהילה". כמובן, בשנים האחרונות היה לי קשה לאכול פה ושם התבטאויות שלו והתנהגויות שלו, אבל הוא תמיד נתפס אצלי כאאוטסיידר – ונדמה לי שגם הוא תפס את עצמו ככזה. כיום אני תופס אותו כחלק משורה של כוכבי קולנוע ישראלים בפוטנציה שהתקשו לשאת את כוכבותם הבלתי ניתנת למימוש(כי תכל'ס, אין חיה כזאת כוכב קולנוע ישראלי) – אסי דיין, אורי זוהר, שולי רנד(ובטח שכחתי עוד כמה)
אהבתיאהבתי
אם תקרא את התגובות הראשונות, תראה כי אכן באו הימניים המכפישנים וקפצו בראש, מש"ל.
אהבתיאהבתי
מי שער רק בלילות בטוח שאין דבר כזה שמש. מש"ל.
אהבתיאהבתי
פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » זמן סודן
לידיעת כל חמומי המוח שמכנים את ג'וליאנו מר בוגד, האיש לימד ילדי פליטים תיאטרון והתנגד לאלימות, שירת בסיירת צנחנים, ואימו שירתה כנהגת ג'יפ בפלמ"ח, ארנה מר היתה חברת ילדות של אימי והיתה בת בית אצל משפחתה ביבניאל. יהי זיכרו ברוך.
אהבתיאהבתי
אם הוא כל כך מתנגד לאלימות, למה הוא קרא לפלסטינים ללמוד מה לעשות לנו מהסרט אוואטר? אין שם הסכם שלום בסוף הסרט, אלא מלחמת חורמה.
ואם הוא מתנגד לאלימות, למה הוא התנהג באלימות כלפי אראל סג"ל, ד"ר מיכאל רוזנבאום ושלל שחקנים ושחקניות?
אהבתיאהבתי
כנראה שכל אחד שהוא אומן ויוצר מציאות חדשה יכול להתנהג באלימות ולהטריד מינית ,לשפוך שתן ולשבור אפים.
עוד דוגמא לאלימות שלו אפשר לראות פה:
http://www.fresh.co.il/dcforum/Scoops/4893.html
אם הוא בצד הנכון של המפה הפוליטית אז אפשר להתעלם.
אהבתיאהבתי
היום קוברים את האיש – אפשר להתאפק עם תגובות לא נעימות …
לא היכרתי אותו באופן אישי – כשחקן אני חושבת שהוא היה שחקן נפלא ועל פועלו במחנה הפליטים בג'נין – לדעתי זו עבודת קודש -אבל על כך אין צורך להעלות אותו לדרגת קדוש מעונה – האיש עשה את מה שהאמין בו.
צר לי על ילדיו שאיבדו אבא ואלו שטרם נולדו שלא יזכו להכיר את אביהם.
אהבתיאהבתי
מדהים איך זה שלכל מנהיג אמיץ שלא מצנזר את עצמו
שפועל לפי אמונתו ויוצר מציאות חדשה שאף אחד לא יצר ולא היה לו האומץ ליצור
יש תמיד את הפלצנים שיבקרו אותו ויגידו שהוא היה כך וכך ולא קדוש מעונה ושטויות כאלו
בנתיים מי שכותבים עליו ומבכים את הרצחו ומנציחים אותו ושפועלו נשאר וישאר בעולם זה מי שהעז
ועשה ועשה ועשה כמו גוליאן. למרות כל הביקורת והמציאות הקשה הוא עשה את שהאמין בו.
והמבקרים הפלצנים שכאן ישארו מבקרים פלצנים ואחרי מותם אף אחד לא ידבר עליהם ולא יזכור אותם
אהבתיאהבתי
וכנראה שהתגובה שלך נכתבה ע"י ראש הממשלה… או שגם את/ה מבקר פלצן שיישכח בתהום הנשייה בבוא יומו?
אהבתיאהבתי
יגאל2,
כהמשך לנושא הפוסט שלך איזה מהם יקבר? אז ממש לא חשוב איזה יקבר, העיקר שיקבר.
עוד פוסט מיותר בחיים.
אהבתיאהבתי
לא, התגובה הזו.
אהבתיאהבתי
יגאל2,
אתה, כמובן, זכאי להביע דעתך, בדיוק כפי שכל האחרים זכאים להביע דעתם. דעתך אינה טובה או חשובה או קדושה או מוצלחת יותר מדעות האחרים.
עוד תגובה/ות מיותרת/ות בחיים.
אהבתיאהבתי
וואו.
אהבתיאהבתי
"אני" ו"אני" ו"אני" ו… "אני".
אהבתיאהבתי
לא, אתם.
אהבתיאהבתי
זה גם בסדר שקראת בפייסבוק שלך לכל החברים להגיב-אני מחכה.
אהבתיאהבתי
אז הג'וב שלך זה לקרוא אצלי בפייסבוק ולהגיב כאן, שמרטף בס"ד.
אהבתיאהבתי
20 אגורות לטוקבק+מע"מ-דפקו אותי במחיר לעומת ענת קם.
תשובה לעניין אלימותו של ג'וליאנו אני לא אקבל כמובן.
אהבתיאהבתי
לו היית דמות אמיתית עם מחשבות אמיתיות, הייתי עונה תשובות, אף אינני נוהג לשוחח עם צלמיות במקדש.
אהבתיאהבתי
לא תקבל כי האיש עלה לדרגת קדוש.
והכי מצחיק הקטע הזה: "זה לא משנה מי רצח את ג'וליאנו מר…".
בטח שזה לא משנה.
אם היה מחוסל ע"י צה"ל או, רחמנא לצלן, מתנחל- אני מנחש שזה היה משנה. מאוד משנה.
אהבתיאהבתי
אני מבין שזה שאתר שיך לדוסים זה כבר אומר שזו הסתה.
האתר ממש לא צריך פרסום.
לעצם הענין נראה ששהאיש התנהג באלימות כלפי אנשים אחרים וזה לא מוזכר ע"י כל יפי הנפש.
רוני אלוני בעצמה היא פמיניסטית ופעילת שמאל והיא מתקוממת נגד ההשתקה.
מזל שיש אינטרנט ובלוגים ושאי אפשר להשתיק יותר.
אהבתיאהבתי
אתה מבין לא נכון. יש אתרים של דוסים המלאים חכמה שנינה ודעת, מנומקים ומעניינים – שלא כמו זה – ביב שופכין של עלגות ממיטב התוצרת של פרזיטים נבערים. כמה אתה מקבל לטקבוק, תרי"ג שקלים?
אהבתיאהבתי
עוד משהו שהיה עכשיו ב"צינור לילה" על האיש
השחקו יובל אברמוביץ' בסטטוס שלו
רצח זה דבר מתועב ונוראי ואין ספק שהרצח של ג'וליאנו מר אכזרי ומיותר. מה שמקומם בכל הסיפור הוא העובדה שבמותו האיש הפך לקדוש מעונה. לא שמעתי או קראתי אפילו אדם אחד שמזכיר את האלימות הפיזית והמילולית שלו כלפי שחקנים במהלכה שבר אף לשחקן, השתין פיזית על שולחן מנהל תיאטרון וחירבן את הקריירה של שחקנית מבטיחה כשחנק אותה על הבמה יותר מפעם אחת. אם להספיד אז לפחות להיות נאמנים למציאות.
מי שמתנהג באלימות לאחרים שלא יתפלא שמתנהגים אליו באלימות.
אהבתיאהבתי
בהספד שלך, תוזכר התגובה הזו שלך.
אהבתיאהבתי
כשאומרים שהוא היה פרוע וחייתי אני מבין למה הם מתכוונים
פה פורסם לפני חודש וקצת על הטרדות מיניות של פעילות שמאל ע"י ג'ול
http://rotter.net/cgi-bin/forum/scoops1-iphone.pl?file=39418
אז מצאו עליו מילים יפות כמו פרוע.
מזכיר מאוד את ההשתקה של אונס פעילות שמאל שבאו להפגין עם הפלסטינים.
הכיבוש עומד מעל הכל ולמי שנלחם בכיבוש מותר הכל.
מה עוד אפשר ללמוד מהסיפור שכמה שתנסה להתנתק אז תמיד יראו אותך כיהודי.
והוא כנראה נרצח כי הוא היה יהודי.
אהבתיאהבתי
רונן גפן > לתת פה לינק לאתר הסתה רדוד של דוסים – זה פרסום עצמי או סתם נסיון הטעייה לצרכי מצווה? כי המילה "פרוע" מתארת טוב יותר – בהקשר שלך – את ילדי הגבעות הרצחניים, ע"ע "המערב הפרוע". לא היה שום אונס של פעילות שמאל, זו קונספירציה של מי שמבצעים פוגרומים יומיומיים באוכלוסיה הפלסטינית כנגד מי שמציב מול מעשיהם מראה, ומה שמשתקף ממנה מכוער. לא היה אונס – יותר משהיה שימוש בדם ילדים נוצרים מטרת ייצור מצות כשרות לפסח. דבריך "מי שמתנהג באלימות לאחרים שלא יתפלא שמתנהגים אליו באלימות- מתאימים טוב יותר גם למתנחלים, בהתנחלות איתמר ובכל מקום אחר.
אהבתיאהבתי
אתר רוטר הוא לא אתר הסתה רדוד של דוסים
תמשיך לשקר ולהכפיש , תתבייש .
אהבתיאהבתי
זה בסדר.
הפוסל, יגאל2, במומו פוסל.
אהבתיאהבתי
מאיפה לך לדעת שלא היה אונס? היו מספר פרסומים על זה במספר כלי תקשורת שונים זה מזה, ממספר מקורות ובמספר מועדים.
למה אתה מסיק שלא היה אונס ושלא היו הטרדות מיניות?
אהבתיאהבתי
פינגבאק: האיש שנולד בהפגנה | מילים מילים
אהבתי אותו כשחקן …פחות אהבתי אותו כשקרן ….המוות שלו לא בא לי בהפתעה …זו הייתה כרוניקה של מוות ידוע מראש …..כאילו תוזמנה להיות התמונה האחרונה ….בסרט שלו
אהבתיאהבתי
התאטרון שלו היה כרוניקה של תקווה ידועה מראש.
אהבתיאהבתי
שקרן הוא בוודאי לא היה כי האיש הרגיז את כולם בכך שפשוט אמר את כל האמת הלא נעימה בפרצוף
אהבתיאהבתי
הכנסו לויקי אם זה לא נכתב או נאמר עוד בשום מקום
אז הוא נקרא ע"ש סלוטורה ג'ליאנו וכל חייו שיחק
את התפקיד הזה
salvatore giuliano
אהבתיאהבתי
יש גם עוברי אורח רצחניים, לחלקם קוראים גולדשטיין.
אהבתיאהבתי