הזכויות על "החיים הוראות שימוש"

מחר תיפתח באגף הנוער תערוכה הנושאת את שם ספרו של ז'ורז' פרק החיים הוראות שימוש. התערוכה אמורה להציג הוראות שימוש יחד עם עבודות של אמנים ישראלים וזרים. המוזיאון לא מאזכר את מקור היצירה ואת שם המחבר, וכן לא קיבל רשות מבעלי הזכויות השונים. לתערוכה מתלווה קטלוג דו לשוני.

עו"ד ד"ר יובל קרניאל שיגר מכתב לג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל בירושלים וגילוי דעת מטעם הוצאת בבל, שהוציאה את הספר בעברית:


עדכון: אחרי קבלת המכתב תוקן הקטלוג.
בעמוד התערוכה באתר המוזיאון אני לא רואה אזכור לפרק.

אודות דבורית

שום דבר מיוחד
פוסט זה פורסם בקטגוריה הודעות לעיתונות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

16 תגובות על הזכויות על "החיים הוראות שימוש"

  1. פסטריגתא הגיב:

    קטנוניות שלא תאומן! במקום לשמוח על כך שהצליחו להנחיל מטבע לשון לשפה העברית, גם הם מזילים ריר מתמלוגים עתידיים.

    אז מעכשיו אסור יהיה לקרוא לבית קפה 'תמול שלשום' כי הוצאת שוקן לא תרשה? הרי כל התרבות הפופלרית שלנו בנויה על ציטוטים ורמיזות. מעכשיו על כל כותרת מתחכמת בעיתון יצטרכו לבקש רשות מהמו"ל?

    אהבתי

    • ליהי הגיב:

      אתה טועה. זה לא סתם צירוף מילים שהומצא על ידי מאן דהוא והפך למטבע לשון שגור ו/או לנחלת הכלל. מדובר ביצירה ספרותית מוגנת על פי חוק זכויות יוצרים, וכל שימוש בחלקים ממנה (כולל שמה) או בכולה מהווה הפרה של החוק.

      דווקא במוסד מכובד כמוזיאון ישראל היו צריכים לשים לב לכך, שהרי גם הם נתונים ל"איום" שבגניבה והעתקה אומנותיים, ולבדוק האם השימוש בשם ספרו של פרק (עם או בלי נקודותיים) לא מהווה הפרה של זכויות היוצרים.

      תערוכה קבוצתית… אוסף של אמנים מהארץ ומחו"ל… אם קראת את הספר, לא היית יכול להימנע מה"קריצה" לבניין ולדייריו עליהם מספר ג'ורג פרק בספרו.

      אהבתי

      • ליהי הגיב:

        בפסקה האחרונה נשמט לי:
        אם קראת את הספר, לא היית יכול להימנע מהמחשבה על ה"קריצה" (לכאורה) לבניין וכו'.

        אהבתי

  2. סתם אחד הגיב:

    מפגע תרבותי?? לא נסחף קצת הדוקטור?
    בקטלוג יש קרדיט מפורש לסופר ואפילו להוצאה של הטיפוסים הקטנוניים והרעים שפרסמו את המכתב המשתלח הזה.
    מעניין מה ג'ורג' פרק היה חושב על ההתנהלות הכוחנית והדוחה של ההוצאה?

    אהבתי

  3. תמר הגיב:

    גועל נפש. אחר כך מתפלאים למה אנשים מתעבים את גדודי זכויות היוצרים:

    א. אציין שאני חושבת כך גם בהקשר דודו גבע ודיסני, למעשה במיוחד בהקשר דודו גבע ודיסני.

    ב. זכויות היוצרים על הספר אמורות להיות להדפסתו או הפצתו שלא כדין, כמו גם לעיבודו לקולנוע/טלוויזיה/תיאטרון/וכו'; לא למחוות אמנותיות לספר; לא לסאטירות או פארודיות עליו; וכו'.

    ג. בשבוע הבא: ג'ורג' לוקאס תובע את רונאלד רייגן על "מלחמת הכוכבים"; לו ריד תובע את דבורית שרגל; ואני מצביעה למפלגת הפיראטים.

    אהבתי

  4. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אג’נדה על קטנוע‏

  5. יובל קרניאל הגיב:

    תודה על הדיון המעניין ותודה לדבורית שהפנתה את תשומת ליבי אליו. בחברה נורמלית ותרבותית הוא היה תופס מקום של ממש בשיח הציבורי. לפחות אנו מקיימים אותו כאן, בפינה הנעימה הזו. כמה הבהרות:
    החברים מהוצאת בבל לא ביקשו ולא יקבלו אגורה על השימוש בשם. הם רק רצו להגן על הזכות המוסרית והתרבותית לתת כבוד לסופר גדול שיצר את מטבע הלשון ואת היצירה המקורית והמיוחדת "החיים הוראות שימוש". לא היתה כוונה לאסור או למנוע מהמוזיאון את השימוש בשם. אנו בעד ציטוט ושימוש אתי והוגן בכל יצירה. חבל שהמוזיאון היה צריך את המכתב כדי ליצור את הקשר הראוי עם בעלי הזכויות בארץ על היצירה. אני מתכנן ללכת לראות את התערוכה.

    אגב, חבל שהחמצת אותי בפאנל של ירון לונדון, דווקא ניסיתי לומר כמה דברים נוקבים. אולי בפעם הבאה.

    אהבתי

    • velvet הגיב:

      – בהחלט חבל, אבל הסברתי בפירוט את שאירע :]
      – בכל מקרה, אתה תמיד מוזמן לכתוב את שאמרת בכנס בפוסט אורח.
      – אה, וגם זה שיח ציבורי, אבל בקטנה. בכל מקרה העניין לא ילך לאיבוד, ויש לו מקום של כבוד בנצח האינטרנטי.

      אהבתי

  6. למרות שאין לי שום קשר לאף אחד מהצדדים חשתי עצב אמיתי לקרוא את המכתב… בלי טיפת ציניות. המשפטיזציה של החברה בישראל היא הדבר הכי רע שקרה לנו…. אולי צריך לצמצם דרמטית את מספר עורכי הדין כדי שלאף אחד מהם לא יהיה זמן להתעסק בשטויות כאלו…

    אהבתי

  7. הוצאת בבל הגיב:

    לתערוכה "החיים: הוראות שימוש" באגף הנוער במוזיאון ישראל אין דבר וחצי דבר עם יצירתו של ז'ורז' פרק שראתה אור בתרגומו של עדו בסוק בהוצאת בבל בשנת 2005, ואינה מהווה כל מחווה, פרודיה או פרשנות ליצירה של ז'ורז' פרק. כפי שמצהירה האוצרת איה מירון בקטלוג התערוכה, ז'ורז' פרק בכבודו ובעצמו "השאיל" לה את שם התערוכה, והיא מצדה בחרה לשפר אותו מעט באמצעות הוספת נקודתיים. באופן זה, השם היפה של יצירתו של ז'ורז' פרק, סולף והפך למעשה למארז מושך לתערוכה אמנות העוסקת בהוראות שימוש ובמדריכי הפעלה.
    אין בכך כדי להביע את דעתנו על התערוכה שלא ראינו ושמשתתפים בה אמנים נהדרים שאנחנו אוהבים, אלא על התנהלות מוזיאון ישראל ומדיניות ההשאלות שלו בכל מה שנוגע ליצירות ספרותיות.

    הוצאת בבל לא ביקשה ממוזיאון ישראל שום שקל, אלא בפשטות, לכבד את זכויותיו המוסריות של ז'ורז' פרק על יצירתו ואת הזכויות המוסריות של כל הנוגעים בדבר (המתרגם לעברית עדו בסוק, המתרגם לאנגלית דייויד בלוס, הוצאת בבל וההוצאות האנגלית והאמריקאית).
    הזכות המוסרית היא זכותו של ז'ורז' פרק ש"החיים הוראות שימוש" ייקרא על שמו של ז'ורז' פרק ולא למשל על שמה של אוצרת התערוכה איה מירון, והיא גם מגינה בין השאר על זכותו של פרק שאיש לא יפגום ביצירתו ויכניס נקדתיים לכותרת יצירתו (במיוחד לאור העובדה שהם היו שם קודם והוא החליט להסירם).

    הזכות המוסרית על "החיים הוראות שימוש" אינה שייכת להוצאת בבל אלא לז'ורז' פרק וליורשיו בלבד.

    כמוציאים לאור של ספרו של ז'ורז' פרק "החיים הוראות שימוש" סברנו שזכויות אלה אכן נפגעו ושהתערוכה אינה עושה צדק עם ז'ורז' פרק. מיד כשנודע לנו דבר התערוכה (ביום רביעי שעבר מתוך קריאה בידיעה יח"צנית) פנינו למוזיאון וביקשנו ברוח טובה למנוע את הפגיעה הזאת. קיווינו שמדובר בטעות אנוש שנעשתה בתום לב ושהם יודו לנו על כך שהסבנו את תשומת לבם לכך, אבל מה ששמענו מהם זה שהיועצים המשפטיים שלהם בדקו את העניין מזה זמן רב, ושבגלל הוספת הנקודתיים מדובר למעשה בשם חדש ש"שייך להם", ושהם למעשה המציאו את השם מחדש.
    משום כך חזרנו ופנינו למוזיאון ישראל הפעם באמצעות עו"ד ד"ר יובל קרניאל וביקשנו אותו שוב לתקן את המעוות.
    לשמחתנו, בעקבות פנייתו של יובל קרניאל, החליטה הנהלת המוזיאון לשנות את הגישה, ולמיטב ידיעתנו ביום שקדם לפתיחת התערוכה עשה המוזיאון מאמצים רבים כדי לתקן את המצב בתערוכה ולתת את הקרדיט החסר לז'ורז' פרק ולמתרגמים.

    למרבה הצער, קטלוג התערוכה כבר הודפס, ועכשיו יש בעברית שני ספרים הנושאים את השם "החיים הוראות שימוש" – האחד חתום על ידי ז'ורז' פרק והאחר חתום על ידי מוזיאון ישראל.
    האזכור היחיד בקטלוג של מוזיאון ישראל לספרו של ז'ורז' פרק מופיע בהערה בתחתית עמוד 12, ולא בעמוד הזכויות כמקובל. אגב, מעמודי הזכויות של הקטלוג אנו למדים שהמוזיאון כן ביקש רשות לצטט מספרים שיצאו בהוצאות הקיבוץ המאוחד ופנתיאון, אך משום מה שכח לבקש את אותה רשות מבעלי זכויותיו של ז'ורז' פרק.

    בכל מקום בעולם שבו יצא "החיים הוראות שימוש", הפך השם למטבע לשון נפוצה. תמיד שמחנו על שלל השימושים, הציטוטים, הפרפרזות והמחוות ומעולם לא מצאנו לנכון להעיר למאן דהוא על שימוש כזה או אחר שעשה בשם יצירתו של ז'ורז' פרק. אבל במקרה זה, נעשה כאן שימוש מטעה בשם לצרכים מסחריים. התנהלות זו אינה מקובלת בשדה התרבותי.

    אהבתי

    • רפאל הגיב:

      אי אפשר לטעון, מצד אחד, ש"החיים הוראות שימוש" הפך מטבע לשון שגור ומוכר, ומצד שני שהוצאת ספרים היא בעלת זכויות היוצרים בו. האם אתם, אנשי תרבות ויצירה, באמת סוברים שהשילוב של שלוש המילים האלה ביחד "החיים הוראות שימוש" בסדר הזה, עם או בלי נקודותיים, מוגן בזכויות יוצרים?
      יצירה מקורית המוגנת בזכויות יוצרים היא יצירה שאסור לשכפל או לעשות בה שימוש בלי אישור מוקדם של בעלי הזכויות. זכויות יוצרים מונעות לא רק שימוש מסחרי, אלא כל שימוש שהוא ביצירה, למעט חריגים (כמו סאטירה או פרודיה) המותרים בחוק. האם בדעתכם לעבור עכשיו על כל ספר, כל שיר, כל מאמר שנכתב בעברית ולשלוח מכתב איום לכל מי שעשה שימוש בשלוש המילים האלה ביחד? באמת עולה על דעתכם שלאף דובר עברית אסור מהיום לומר או לכתוב את המילים "החיים הוראות שימוש" מבלי לקבל אישור מוקדם של הוצאת בבל?
      השתגעתם.

      אהבתי

  8. אחד הגיב:

    כל מי שמכיר את הוצאת בבל (ובעיקר מי שעבד איתם או עבורם) יודע שהמוסר מהם והלאה… קל מאוד "לדאוג" לזכויותיו המוסריות של ז'ורז' פרק המנוח, אבל מה עם הזכויות שלנו?? ולעניין עצמו – טרחני ופאתטי!

    אהבתי

    • גבע הגיב:

      מדובר באנשים כוחניים, רעים ומופרעים (ויעידו על כך רבבות נפגעי הוצאת בבל), אני לא יודע אם זה שגעון, קטנוניות או שגעון גדלות.

      אהבתי

  9. בבל הגיב:

    העורך הספרותי של ז׳ורז׳ פרק שעבד איתו על הספר ״החיים הוראות שימוש״ מחווה את דעתו על הפרשה.
    http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=7b710fc4596b25648b44472262adc013&id=2335

    אהבתי

  10. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אצלי מילה זו מילה‏

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s