כבר אתמול בערב, כששמעתי את אביגדור ליברמן, ידעתי שזו תהיה הכותרת שלי להיום. לא יכולה להתעלם מיופיה של הפראזה. מה גם שאני ממש מזדהה איתה. גם אצלי מילה זו מילה, מי היה מאמין שזה מה שיאחד ביני לבין השר החוצן. אבל מה עם נוי אלוש, מתי הוא כבר יעשה על זה רמיקס (יחד עם "גן עדן" ו"אני לא מודאג")? אני לא יכולה לחכות.
הופתעתי מאוד מהעיתונים שלא לקחו את האוצר הזה והפכו אותו לכותרת נאה פה ושם.
היועץ הפוליטי דוד אדלמן מספר כיצד מצא במשרדו שבכנסת את מסמכי הבנק המפלילים של ליברמן, וכיצד הם הגיעו למבקר המדינה לינדנשטראוס וליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז.
בע' 4 בידיעות כותב שמעון שיפר טור סתמי ומיותר המסתכם במשפט אחד: אינני מכיר את פרטי החשדות נגד שר החוץ, אינני יודע אם עבר על החוק, אבל האם לא ניתן היה להמתין עם ההודעה עד אחרי פסח?
הסיבה לטור המיותר נעוצה, כפי שכותב שיפר עצמו ב"גורמים שמכירים היטב את התנהלות היועצים המשפטיים בעבר הפנו את תשומת לבי לעובדה שפעם נהגו אחרת. רגע לפני חג או מועד היו פקידי בית המשפט מתאפקים וממתינים עם פרסום ההחלטה כדי לאפשר לחשודים להסב עם משפחותיהם לסעודת החג".
מה זה משנה? האם ייגרע פירור ממצתו השמורה של ליברמן בשולחן החג? הרי ממילא חייו, כפי שמובהר בכותרת ראשית באותו עמוד – "גן עדן". אז איזו הודעה טיפשית על איזה כתב אישום תפריע לו, למלך מלכי המלכים?
תזכורות מהארץ לשלאף וליברמן, מתוך כתביו של גידי וייץ.
אמיר אורן: אם ייאחז נתניהו בכנף בגדו של ליברמן, שלא לומר ינשק את זקנו, בעודו נאבק לשקם את דימויו הוא בתחום טוהר המידות, תאבד לו כל יומרה להנהיג את מדינת ישראל במשברי החוץ והביטחון.
בינתיים נתניהו מאחל לו שיוכיח את חפותו.
יוסי ורטר על 15 שנותיו האחרונות של ליברמן בינינו. על פי סקר הארץ רק 38% חושבים שהאישום נגד ליברמן מוצדק. את הרק אני הוספתי.
בישראל היום התקשתי למצוא את שמו של נתניהו בכל הטקסטים שעוסקים בליברמן.
הפרסומת בשער ישראל היום, הכולל את לוגו העיתון ואת האישומים של ליברמן ואת ההצעה לתאילנד (של אורנג') יוצרת שילוב מצחיק המתכתב עם תיאורו את חייו כגן עדן.
כמה כמה
3 עמודים בידיעות ובהארץ (מדובר בסדיני העמודים, והארץ הוא שושבין ראשי בחגיגה), 4 במעריב ובישראל היום. כולם עמודים פותחים.
קיר חיצוני בנמל יפו, כנראה חלק מתערוכה עתידית
המרוקאי
כאמור, העם הזה, שטובי בניו מצווחים בכל פעם שמישהו בשירותים כלשהם בעולם קורא להם "יהודי" הוא עם גזען, עמוס דעות קדומות, מפוצל ומסוכסך בינו לבין עדותיו המטופשות ושונא זרים בהגדרה, שבנותיו, בבואן לבנק הזרע מחפשות תורם בהיר, גבוה ובעל עיניים כחולות. היו מי שחשבו אותו דבר בדיוק לפני 66 שנה, אם שכחתם.
כך שהצעקה אתמול על דבריו של יצחק (בוז'י) הרצוג בהחלט מצחיקה.
היטיב לכתוב על כך היום יונתן יבין (דעות אחרונות, ידיעות) כשיצר בשנינות את המושג "מבחן בוז'יגלו", מצד אחד, אבל מצד שני, הוא מיתמם: "נניח שהרצוג אכן אמר… אז מה, האם פרץ… אינו אגרסיבי? האם הוא אינו מתפוצת מרוקו?"
כן, נכון, אבל מה לעשות שמרוקאי נתפס (בציבור ככלל) כקללה (בדיוק כמו הומו), ואשכנזי – לא.
יבין תוהה למה לקטורזה ולאסייג מותר לספר בדיחות על מרוקאים וזה מצחיק את הקהל. ובכן, מדובר בשדה אחר. אי אפשר להתעלם מהקונטקסט. אף אם זה לא לטעמי. בדיחה על מרוקאים – עובר, הגדרת אדם על פי מוצאו העדתי כסמן לתהיה על אופיו ותכונותיו כאיש ציבור – לא.
ובינתיים ההכחשות וההתנערות ממשיכים. אמר הדיפלומט האמריקאי רוברט דנין שהרצוג "מעולם לא דיבר נגד מרוקאים ונגד ספרדים".
לדבריו, מי שקרא את המברק יבין ש"הכוונה, ככל הנראה, היא כי הרצוג סיפר מה חושב הציבור בישראל, ולא מה דעתו".
זה לא היה מובן מלכתחילה? כנראה שלא.
הרצוג גם התקשר לשגריר ארה"ב בישראל, ג'יימס קנינגהם וביקש התנצלות. "בצעד חסר תקדים פרסם השגריר הודעה שבה ניסה להתנער מתוכן המברק" (ידיעות).
ויהורם גאון קיבל פרס לסובלנות תרבותית.
גלעד שליט
הקריקטורה של שלמה כהן בישראל היום טועה ומטעה. כבר החמצנו. מזמן.
כל העיתונים מזכירים את הפרישה של חגי הדס, אבל בידיעות משומה זו הכותרת הראשית.
הדס מצדו אומר שלא התפטר, ושממילא הגיע לתקופה של שנתיים, והנה עברו שנה ועשרה חודשים והוא יישאר עד שיימצא מחליף. רק בהארץ כתוב במפורש בכותרת "סיים את תפקידו".
טיויV
בקרוב אהבה הסתיימה אתמול, כך אני למדה מנופר פורת סיני בידיעות. עקבתי חלקית אחר הסדרה, לפחות עד מחציתה, ואני יכולה להגיד בוודאות שהאמירה "הן לא הסכימו לפסוע על המדרון החלקלק של המפגש האינטימי" פשוט לא נכונה: הנשים הכמהות יצאו מביתן ופגשו גברים אלו ואחרים.
על מה ולמה זכה הטור לכותרת "אהבה בימי כולירה"?
לחם עבודה
קסטרו מעסיקה עובדים שבעה ימים בשבוע. גם אני מעסיקה את עצמי שבעה ימים בשבוע, ואף היו ימים במערכות עיתונים בהם עבדתי שבעה ימים בשבוע. לעתים תשעה.
תמר איש שלום תגיש את מהדורת החדשות המרכזית בערוץ 10 יום בשבוע. יעקב אילון יגיש את המהדורה ארבעה ימים.
על אף הטענות, גם פה, שאודטה עומדת לסיים את הקדנציה במעריב, זה עוד לא קרה. לעומת זאת מדורו של אראל סג"ל לא מופיע בסופשבוע.
יש עורכים בבית?
מטוס מתרסק הבוקר, תמונת ארכיון. נו, תכתבו שזה ארכיון.
(תודה ל-MajorTom)
הטעם המוזר של מוצרי החג סחרר את כולם.
(הארץ, גלריה, 13.4)
לכתבת התרבות בערוץ 10, שהביאה אמש את הכתבה על להקת בת שבע – אין דבר כזה מלכוד 21. יש מלכוד 22.
צרות בכותרות
די, עוד פעם ביבר הזכוכית? לא מיצינו אתמול? אתם יודעים בכלל מהו ביבר הזכוכית של טנסי וויליאמס?
פייסבוק/ בלוגלנד/ רשת
אפשר להעלות הכל בסטטוס: תמונה, קישור, סרטונים. אם רק ישנו את זה סוף סוף ל"על מה את חושבת?" אהיה מרוצה.
צ'ופצ'יק, עיתון אגודת הסטודנטים של אונ' בן גוריון מעורר סערה: תכנים סקסיסטיים בגיליון פסח חיממו את האווירה שם. הנה מכתב שנשלח למערכת ותגובות לעניין.
שאול חנוכה מתייחס לתמונת היעל לועס שק המלט שהתפרסמה שלשום בידיעות וכותב שאין שבוע בו הוא לא רואה יעל מכרסם את הטינופת שבני האדם משאירים במצפה רמון.
החיים הוראות שימוש (הוצאת בבל Vs מוזיאון ישראל)
עוד על הפרשה, שלא לומר פרשונת, שהסתיימה בשעה טובה, בתגובות לפוסט.
מעריב שלום
לא הבנתי את הקומבינה. בשבוע הראשון לעידן המגזינים קיבלתי רייטינג בחמישי ואת בשישי. בשבוע השני, להפך. והיום, שוב רייטינג היום. מה נהיה? קשה להחליט?
לפני פיזור
הערב ההופעה של ג'סטין ביבר בפארק הירקון (20:30, 240-495 ש'). יש עדיין מלא כרטיסים. למעוניינים.
ידיעות, המצנאט, מחלק הוראות לילדים:
– הביאו איתכם סלולרי למופע ושמרו על קשר עם ההורים
– למרות ההתלהבות הימנעו מהשתוללות ומדחיפות
– שימו לב לשלטי ההכוונה וכן היעזרו במספרי השערים
– הסתובבו בזוגות וקבעו נקודת איסוף למקרה שמישהו הולך לאיבוד
– במקרה חירום יופיעו הנחיות כיצד לנהוג על מסכי הענק
בילוי נעים.
ולווט אנדרגראונד 
בארצות הברית של אמריקה מוקרנות (בערוצי הכבלים בתשלום אמנם, כמו HBO ושואו טיים) מלא הופעות סטנד-אפ של קומיקאים שחורים שכל מילה שניה שלהם היא "ניגר"… אבל אם לבן יגיד זאת בפומבי – הלכה עליו… קובי-בי-בראינט, ללא ספק אחד הכדורסלנים הטובים בכל הזמנים, התעצבן על שופט וקרא לו ביושבו על הספסל "פאגאט"… איזו מהומת אלוהים התעוררה: 100 אלף דולר קנס וקובי נאלץ להתנצל, לחזור ולהתנצל (ובין לבין ניצח ללייקרס את המשחק האחרון בסקרמנטו, כשעומרי כספי מביט בעיניים כלות מהספסל). מגיפת הפוליטיקלי קורקט כבר כאן במלוא עוצמתה אנד ט'ינגס אונלי גונה גט וורס אין מיי האמבל אופיניון. חג מצות נהדר לכולם.
אהבתיאהבתי
אוייייייייייש חתיכי כמה התגאאאגתי לאיויריט המושלמט שלחחחחחח.
אנד ט'ינגס אונלי גונה גט בטטטטטטטטר
אהבתיאהבתי
גרייט/ליק
וגם חאג סמאייח 🙂
אהבתיאהבתי
את עובדת שבעה ימים? גם בימי א?…
אהבתיאהבתי
בהחלט.
יש פה מימין לוח שנה. אתה מוזמן לבדוק.
אהבתיאהבתי
אתמול בצהריים מת ילד בן ארבע לאחר שלגם בטעות חומר הדברה. כמה שעות לאחר מכן נורה למוות מנכ"ל עיר גדולה בשרון. לעומת הכתבה הנרחבת על אימון הכדורסל שערך אמש ג'סטין ביבר, הקדיש הבוקר ידיעות אחרונות לשני האירועים כמאה מלים בערך ובסך הכל, בפינה נידחת בעמוד 20. מוות של ערבים כנראה לא מעניין את עורכי העיתון של המדינה.
אהבתיאהבתי
צודק, וזה בהחלט ידוע. ראה מה שנאמר פה.
אהבתיאהבתי
זה נכון, ובכל זאת מדובר בפעוט שמת בבית חולים בחדרה – עיר יהודית למדי, ולא במיטתו באיזה חור שכוח אל. היה אפשר לאזכר את מותו בריפרור לדיווחים על כמה ילדים יהודים שנכוו ממסירי שומנים בעת נקיונות הפסח וכו'. לא מזמן, הצליחו למרוח בידיעות כתבה שלמה על ילדה שנשמטה מידי אביה בחדר מדרגות ונפגעה קל בלבד, והגדירו את העניין כ"נס משמיים של ממש", ורמזו שם להשגחה אלוהית – בין השאר בגלל שהאב חזר "ממש לפני שעה קלה" מבית הכנסת, או בגלל ש"יש בבניין משפחה של חב"דניקים" וכו' – מוכיחה שאפשר ליצור תוכן מכלום, אם רוצים.
וגם: מנכ"ל עירייה שמרוסס ביריות באמצע הרחוב – זה לא סתם עוד ערבוש שמחוסל "על רקע ערבושי" כמו סכסוך בין רועי צאן. שני המקרים לא אירעו בשום צורה קרוב לשעת סגירת הגיליון, אז אין כאן תירוצים. גם ההצמדה של הדיווחים על שניהם לפינה משותפת, א-לה "מאירועי אמש במגזר הערבי", מצחיקה למדי. עדיף היה לוותר על איזכורם כלל
אהבתיאהבתי
אתה צודק במאה אחוז
זה לא שאני מצדיקה חלילה
אהבתיאהבתי
הבעיה בדברים של הרצוג היתה באמירה כי מינינו שרים אשכנזיים בכדי לאזן את התמונה.
לגבי ההכחשה, הרי שדנין סירב להתייחס למסמך עצמו.
אהבתיאהבתי
עירית לינור כבר לא מחרימה?
בכל מקרה, למרבה הצער, היא כבר לא מעניינת. ולחשוב שלפני 20 שנה, הייתי קוראת אפילו את רונית מוסקוביץ בשקיקה
אהבתיאהבתי
לדעתי היא לא יודעת שאונלייף זה הארץ
אהבתיאהבתי
בעיתון הארץ לא מתים על ראש השב"כ החדש. כנראה משום שהוא חובש כיפה (בעצם למה כנראה? הם אמרו זאת במפורש). יוסי מלמן היום ממשיך את הקוו הזה במאמר תמוה שמעיד יותר על מלמן מאשר על מושא כתיבתו.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1224922.html
אז ככה, לפי מלמן, בניגוד לפרסומים, הראש החדש בכלל לא מומחה לאיראן(בסך הכל לפי מלמן, עמד בראש יחידה קטנה שעסקה בסיכול ריגול איראני. דגש על הקטנה. לי זה נשמע כמו מומחיות לא קטנה בכלל. דגש על הלא קטנה. לפחות בנושא הרלוונטי לעבודתו. ). חוץ מזה, כותב מלמן, הראש החדש כתב דו"ח המתבסס על ביצועי החמאס הכושלים בעופרת יצוקה, על פיו היכולת הצבאית של החמאס ירודה ביותר (צה"ל כמעט לא נתקל בהתנגדות, החמאס לא העמיד לחימה מאורגנת). הדו"ח על פי מלמן גם הוא מעיד על חוסר מקצועיות מסוים של הראש החדש. למה? כי לחמאס לפי מלמן יכולת צבאית משובחת. איך מלמן יודע? כי החמאס ירה מלא טילים לפני שבוע. שרק יהיה בריא מלמן.
אהבתיאהבתי
יוסי מלמן כתב ספר על איראן בלי לדעת מלה בפרסית. איש רציני מאוד
אהבתיאהבתי
מי שעסק בסיכול ריגול איראני בישראל לא הופך למומחה לאיראן. אין קשר בין הדברים.
מצד שני, איש שב"כ לא נדרש בכלל להיות מומחה לאיראן. זה בכלל לא בתחום האחריות של הארגון (פרט לסיכול ריגול ומעורבות בטרור).
אהבתיאהבתי
מי שעוסק בסיכול ריגול איראני הוא ה-מומחה לאיראן בדיוק בתחום עליו אמון השבכ (השב"כ לא אמון על עיסוק בגרעין האיראני, במשטר האיראני או על ארגון ועידות בנושא הפיגורטיביות של האיורים בשטיחים פרסיים).
אהבתיאהבתי
הגהות פנים: על חגי הדס כתבו בהארץ במפורש, לא במפוש.
אהבתיאהבתי
לחשודים להסב אם משפחותיהם -taklada
אהבתיאהבתי
רק אצלי או שמדור ברנז'ה נעלם מהסרגל של נרג' ?
אהבתיאהבתי
כן, זו הייתה התוכנית, סיפרתי על כך כשתיארתי את הפיטורים בנרג'.
אהבתיאהבתי
בינתיים חזר. כמה חבל
אהבתיאהבתי
דבורית,
לדעתי את מנותקת מההווי היום, לפחות בקרב צעירים.
המילה "מרוקאי" כלל לא נשמעת כקללה בימינו. אולי לפני 20 שנה כן, אבל היום? אצל צעירים? אף אחד לא יעלוב ברעהו עם המילה הזו, אין לה שום ערך כזה. זו סתם מילה.
אשכנזי לעומת זאת? וואו. אחת הקללות הנפוצות בימינו, וכך היה עוד בימיי בחטיבה עת הקרב העדתי הגיע לשיאו, היה "אשכנזי". גם היום אני שומע לא פעם ולא פעמיים אנשים קוראים האחד לשני בזלזול "יא אשכנזי מת". אשכנזי היום זו ה-קללה. אבל כלום לא יתקרב לעלבונות שספגנו אנו בחטיבה:"יא אשכנזי אוכל צ'יפס!"- ואנחנו מדבר על שנת 2002 לערך.
אגב, לימים תיארתי את קרב העדות הזה (שעדיין מתנהל בבתי הספר בלי שאף אחד שם לב), בסרט הגמר שלי בתיכון "פיאז'ה מתהפך" (ניק לינק).
אהבתיאהבתי
אני חוששת שאתה מנותק מהניתוק.
אפליה עדתית מתקיימת היום בכל מקום, וכן, גם בקרב הדור ה"צעיר" במרכאות כפולות ומכופלות.
מה בין ההווי בבית הספר שלך, לבין מה שאמר או לא אמר בוז'י לדיפלומט אמריקאי?
עוד מעט תגיד לי שגם הומו זה לא קללה, כי מיטב חבריך וכו'.
(ותוזכר פסיקת אמסלם ההומו, החייל שצולם במצעד הגאווה ועוד ועוד).
אהבתיאהבתי
לא ירדתי לסוף דעתך.
את כתבת "כן, נכון, אבל מה לעשות שמרוקאי נתפס (בציבור ככלל) כקללה (בדיוק כמו הומו), ואשכנזי – לא."
ואני אומר שההפך הוא הנכון. אף אחד בימינו, בכל מקום בו הסתובבתי, לא קורה לאחר "מרוקאי", בטח לא כקללה. "אשכנזי" לעומת זאת, נשמע יומם וליל. כל הזמן. בטלוויזיה ("פרידמן" באח הגדול, מישהו זוכר?) ברחוב, בכל מקום בו הייתי עד היום השתמשו בזה בקללה, ובתכיפות רבה.
אהבתיאהבתי
מה שאני מנסה להגיד לך זה שאתה לא מסתובב במקומות הנכונים. קריצה.
אהבתיאהבתי
מצאתי את תגובת פרץ 🙂
אהבתיאהבתי
או במילים אחרות, שניהם נהנים מהמיתוג שהם בנו להם והתקשורת שוב מתעלמת מהעיקר.
אהבתיאהבתי
התוכלי לפרש דברייך, בטובך?
אהבתיאהבתי