כל העיתונים דיווחו אתמול שחמאס מסר שיש ערוץ חדש למו"מ ומתווך חדש במקום גרהארד קונארד הגרמני.
מזל שיום חדש הגיע ואיתו ההכחשות:
מעריב – "ישראל: אין ערוץ חדש" (לשכת נתניהו מכחישה)
בידיעות זו הידיעה התחתונה בע' 2.
בישראל היום – ראשית. אין מתווך חדש.
בהארץ, לעומת זאת, ממשיכים וטוענים שהמתווך קונארד כן יוחלף בהדרגה.
דוד מידן מדבר
הכותרת הראשית בידיעות מוקדשת לממונה החדש על תיק שליט, דוד מידן.
הייתם חושבים, על פי התמונה וכותרת הענק שהוא אומר לפחות 1,000 מילים לעיתון, ע"מ שאלו יצדיקו את הכותרת הראשית?
טוב, אם לא אלף, לפחות 100?
חה. זה כל מה שאמר מידן לידיעות. מילה במילה:
"כולנו וגם אני מחבקים את משפחת שליט. צריך להיות יותר אופטימיים. אני רוצה להיות זהיר, יש לי הרבה מה ללמוד, וזה נושא רגיש. בימים הקרובים אנסה ללמוד ולהבין את מורכבות התפקיד, ואז אהיה חכם יותר ואוכל להגיד יותר".
(סה"כ 38 מילים).נו מה, לא שווה כותרת ראשית, מרכזית, פלוס מדבקה צהובה האומרת
"הממונה החדש על תיק שליט מדבר" (בשער)וכותרת גג ענקית ב-2-3 האומרת
"מיוחד * הממונה החדש על תיק גלעד שליט, דוד מידן, מדבר לראשונה על תפקידו החדש"
בושה, בושה ובושה. הגזמתם.
ע"מ לעבות את הידיעה הצנומה ידיעות חוזר על מה שנכתב בעיתון אתמול, מזכיר שמידן עומד בראש אגף תבל במוסד, שהוא בכיר מאוד ושגורמים בלשכת הרה"מ אמרו שראש המוסד, תמיר פרדו, יזם את המהלך כדי לנטרל את מידן ולמנוע את קידומו בארגון. קצת ציני כזה, לא?
כפיר עולה לצפון. שוב
"חטיבת כפיר יוצאת מהשטחים" הייתה הכותרת הראשית המוזרה של מעריב ב-30.8.10.
(לא כל החטיבה, כי אם גדוד).
אבל הזיכרון הקצר במעריב הביא לכך שהיום שוב מתרגשים (נו, התחלף הכתב הצבאי) מהעלייה לצפון של גדוד נחשון ע"פ כפולת 6-7. הידיעה מלווה בשיר הלל למח"ט, אל"מ אורן אבמן.
באותה כפולה אפשר למצוא גם ידיעה על כך שרק ל-60% מאזרחינו יש ערכות מגן על אף שהאיום הכימי גובר.
סיפור הערכות, המו"מ והאחוזים הוא בן שנה לפחות.
דו"ח גולדסטון
NYT ראיין 20 מחבריו של גולדסטון, המנסים להסביר מה הביא לשינוי בדעתו.
כדי להבין את ההקשר, צריך להיזכר בהשתלשות האירועים בין גולדסטון, NYT, וושינגטון פוסט, ידיעות.
לימין שור
גם קרולין גליק התראיינה לפירמה רגע לפני שלאטמה עומדת לכבוש את התקשורת ולהביס את השמאל הקלוקל.
חבל מאוד שעומר רובין, הכותב, לא מספר מי מממן את האתר ומהי התנהלותו הכלכלית (האזכור היחיד בבוקסית הת"ז של הכתבה הוא "מקורות מימון: תרומות"). הרי אפשר לחשוב שמדובר באיזה בלוגצ'יק קטנצ'יק, ולא באתר מורכב שעלות הפקתו ותחזוקו לא מעטה. ואיך זה מתנהל? עובדיו מקבלים כסף? משכורות מלאות? סמליות?
אגב, מדוע "צוות לאטמה" באתר כולל רק את גליק?
היילייט:
– אני מבין שלכרמלה מנשה יש אג'נדה. ואת ניטרלית?
"אני פובליציסטית! אני לא כתבת צבאית! כולם יודעים שכשקוראים את קרוליין גליק קוראים אישה עם דעה, קוראים טור דעה".
– וכשקרוליין גליק משדרת מהקו הקדמי של המלחמה בעיראק למגוון כלי תקשורת?
"במקרה הזה כפיתי על עצמי הפרדה מוחלטת. נתתי דיווח עובדתי באופן מוחלט, וזו הכתיבה הכי קלה שהייתה לי אי פעם".
מעריב שלום
נוחי דנקנר עושה סדר בחובות מעריב.
בנק הפועלים יוותר למעריב על החוב. ומה יקבל בתמורה מהעיתון בבוא העת? איך נתייחס לידיעות שיופיעו על הבנק?
אני מזכירה שזה הבנק שמחרים את הארץ והמארקר ולא מפרסם מודעות שם.
בעצם היחס המועדף של מעריב לבנק אינו דבר חדש.
רותם שטרקמן על מסיבת הבלוף של הבנק ועל ההלוואה.
קצה האצבעות
מארקרוויק בשער יפהפה:
כתבי העיתון, כך על פי רפרוף, יצאו למקומות שונים ברחבי ישראל כדי לבדוק אם לישראלים טוב.
פייסבוק/ רשת/ בלוגלנד
אסתי סגל מנתחת את האייטם של עמית סגל על ביקור ארגוני השמאל בעווארתא. שימו לב לפרטים לפני שאתם צועקים.
סחתיין להפקת ההגדה של nrg, רק חבל שלא שיניתם את התאריך. אבל זה באמת בקטנה.
כמה אקטיביסטים ובלוגרים מאשימים את גלן בק בגניבת תכנים.
ליסה גולדמן מדווחת ממצרים שהתקבלה החלטה להסיר את שמותיהם של מובארק ורעייתו ממקומות ציבוריים.
מידות ומשקלות מועילות:
אוכלוסיית העולם, לידות ומיתות.
האוכלוסייה בעולם ובארה"ב.
לחם עבודה
ידיעות מדווח בע' האחורי שענת קם ממשיכה לקבל עדכונים מלשכת רה"מ, אף שהיא לא עובדת כבר ממרץ 2010.
בלשכה סירבו להגיב על הידיעה.
מעניין מי העביר אותה ליובל קרני: קם או מישהו מהלשכה?
שיר זיו, מבקרת הטלוויזיה של ישראל היום חזרה מחופשת לידה.
כתבת חינוך ואיכות סביבה חדשה לכלכליסט: ליאור בן דוד.
לפני פיזור
הרשו לי לצטט את הסטטוס שלי מאתמול, אחרי כמה רכיבות טרואמטיות לאורך ולרוחב העיר, רכיבות שהביאו אותי למסקנה שהדבר היעיל ביותר בשיעורי הרכיבה היה האימונים האינסופיים ברכיבה אטית אטית על פס צר ברוחב עשרה ס"מ:
עד כלות החג – מהדורות מקוצרות.
תקלה בשרת הבלוג גורמת לכך שמנויי המייל לא מקבלים עדכונים. מנסים לברר.
ולווט אנדרגראונד 
מעניין שיש הפרש של
5 מיליון איש באוכלוסיית העולם,
בשני האתרים שציינת.
אהבתיאהבתי
ועל כך כבר אמר אותו יוסיפ ויסריאנוביץ דז'וגושווילי:
אדם אחד מת זו טרגדיה
מיליון אנשים מתים זו סטטיסטיקה.
אהבתיאהבתי
ומאחר והוכחתי כעילגת ביותר – עובדה שבמקום הזה אפעס לא הצליחו להבין את הפוסט שלי 👿 אז הרשוני לצטט את גרוביץ' שכידוע יש לו גם יותר מילים מאשר לי וגם יותר רהיטות ואולי זה יענה לכם על שאלות פערי התאריכים שנקודה כל כך נהנה להתעקש עליהם ולהתעלם מההסבר, וגם על המילה החביבה עליכם כה: "רוצחים".
אז קבלו את גורביץ':
פוגרום עוורתא, סוף?
שמעו, אין מה לומר, דובר צה"ל החדש הוכיח שהוא תותח. כמו קודמו, גם הוא יודע לייבש עיתונאים ששואלים שאלות קשות, אבל הפעם הוא התעלה על כל מה שעשה בניהו: הוא הודיע על מעצר החשודים בטבח באיתמר בדיוק בזמן למהדורות של ערב החג, למרות שהם הוחזקו על ידי צה"ל כעשרה ימים קודם לכן ושיחזרו את הרצח כמה ימים קודם, ועשה את כל זה תוך הזרקת רמזים בלתי פוסקת לתקשורת. אין מה לומר, אשף תקשורת.
ומאחר ואנחנו יודעים היום שהחשודים היו במעצר כבר ב-5 באפריל, אז מותר לקבוע ללא היסוס שכל האלימות, ההרס והמעצרים הנרחבים שאירעו בעשרת הימים שבין המעצרים ובין ההודעה הפומבית עליהם היו במקרה הטוב מיותרים לגמרי ובמקרה הרע ענישה קולקטיבית שקיבלה הסכמה בשתיקה. צריך לומר על זה כמה מילים.
קודם כל, מדובר בחשודים. אשמתם עוד לא הוכחה, ובהתחשב בכך שהם נעצרו במשך ימים ארוכים בלי גישה לעורך דין, שבני משפחותיהם נעצרו גם הם, ושפחות או יותר כל מי שהם הכירו נעצר, אפשר לומר בבטחון שלהודאות שלהם אין כל ערך כראיה – אפילו אם במקרה שלהם, השב"כ חרג מהמנהג שלו להכתיב את ההודאה לנאשם ולהחתים אותו עליה אחר כך. בהתחלה אמרו שיש לשב"כ ראיות חותכות, DNA. עכשיו אומרים שמדובר בעצם ב-DNA של בני משפחה. נראה מה יצא בבית המשפט – אם יתנו לנו לראות. ולפני שיתחילו כל המפגרים הרגילים מהימין לקפוץ – זו בדיוק היתה עמדתי בפרשת חיים פרלמן, שהשב"כ תפר לו תיק ושפרלמן הסתבר כאינטליגנטי ממנו וכמי שהיה חכם מספיק לא להשבר ולא להודות. הודאה, תחת מערכת המשפט הנוכחית, היא הרשעה אוטומטית. גם לפרלמן ייחס השב"כ הרים וגבעות, וסופו שהוא נאלץ למשוך את כתב האישום נגדו.
נקודה שניה: במהלך החיפוש אחרי החשודים – נניח לצורך הדיון שיש ראיות של ממש נגדם – ניהלו צה"ל והשב"כ פעולות תגמול בכפר עוורתא, זרעו הרס ועצרו מאות אם לא אלף מתושבי המקום, וגם נתנו בשקט למתנחלים להקים מאחז על אדמות הכפר. מעניין מה היה קורה אם המצב היה הפוך: הבה נחשוב על ההתנחלות איתמר, קנה משרץ ידוע של רוצחי פלסטינים – לא פחות מארבעה מהם יצאו משם, במקום יש 1,032 מתנחלים, כך שהסיכוי שאחד מתושבי איתמר יהיה רוצח הוא 1:250 לעומת 1:2,000 בעוורתא (אוכלוסייה: 6,000, מתוכם 3 חשודים ברצח, אחד הוצא להורג ללא משפט): כלומר, הסיכוי שאחד מתושבי איתמר יהיה רוצח גבוה פי שמונה מהסיכוי שאחד מתושבי עוורתא יהיה רוצח, ואף על פי כן – מישהו באמת חושב שהיו נותנים לצה"ל ולשב"כ להשתולל כך באיתמר, אפילו בשם המטרה של מציאת רוצח?
אהבתיאהבתי
מצד אחד גורביץ' טוען " שהחשודים היו במעצר כבר ב-5 באפריל, אז מותר לקבוע ללא היסוס שכל האלימות, ההרס והמעצרים הנרחבים שאירעו בעשרת הימים שבין המעצרים ובין ההודעה הפומבית עליהם היו במקרה הטוב מיותרים לגמרי"
מצד שני הוא מסביר ברהיטות כי "קודם כל, מדובר בחשודים. אשמתם עוד לא הוכחה…"
אז אם הם בסה"כ חשודים, עכשיו ברור לנו מדוע המשיכו במעצרים גם לאחר ה 5 באפריל. מסתבר שגם בעיני השב"כ הם היו רק חשודים, ולפיכך נזקקו למעצרים נוספים בכדי להמשיך ולחפש ראיות, כנהוג.
תענוג לראות איך מרוב מילים ורהיטות (אליבא דאסתי) הוא מנסה להחזיק את המקל בשני קצותיו וסופו שנופל על פניו.
אהבתיאהבתי
אני חוששת שפספסת את הנקודה:
הם עדיין חשודים.
אהבתיאהבתי
הבנתי את הנקודה, אבל בחרתי להתמקד בהיבט אחר של הטקסט, זה שמציג אי-עקביות בטענותיו של גורביץ'. זו תופעה די מקובלת בבלוגים ופורומים. מתחילים בכיוון אחד וגולשים לעוד היבטים. זה עוד כלום, אסתי; קראתי פעם פוסט של בלוגרית שהתחילה לנתח אייטם של עמית סגל, ופתאום סטתה מהנושא להערות על היבטים שונים במוצאו המשפחתי. ככה זה. אינטרנט.
אהבתיאהבתי
חינני אין ספק
אבל אתה יודע בדיוק כמו אותה כותבת פוסט אלמונית שה"היבטים השונים במוצאו המשפחתי" קשורים קשר הדוק למשנתו הפוליטית ולאייטם שהביא.
לא רק קשורים אלא שחובה לדווח עליהם בבחינת גילוי נאות.
אהבתיאהבתי
בבחינת 'גילוי נאות' אולי כדאי לגלות לקהל השמאלני הצעיר את המוצא הטבטוני המשותף של אורי אבנרי וחנה מרון; שתבונתם המדינית מושפעת מצללי צלב הקרס ואדולף שיקלגרובר ממנו נמלטו בעור שיניהם?
ובשם הגילוי הנאות, אולי נחוץ לגלות לקהל הקדוש הזה ששניהם נפצעו קשה ע"י ערבים והיו לקורבנות מובהקים של סינדרום סטוקהולם ("הזדהות עם מי שעינה אותך")?
אם למדת תקשורת שכחת את השיעור הראשון: אם את טוענת כלפי קוראים רבים מדי 'שלא הבינו אותך' הבעיה לא אצלם אלא אצלך. או שניסחת את דבריך בצורה מסורבלת מדי, או…שהטיעונים שלך לא משכנעים מספיק.
בהצלחה בפעם הבאה.
אהבתיאהבתי
הצרה איתך שאת/ה מובן/ת מדי, חסר/ת טעם. ושוגה בנושא של סינדרום שטוקהולם.
אהבתיאהבתי
וזה מה שאני הבנתי מהאייטם של סגל (יצויין שהוא לא היה חדש לי, ראיתי בפייסבוק קודם) :
חלק מארגוני השמאל הפכו להיות אוהדים של הפלסטינאים, כמו אוהדי כדורגל כמעט.
הם תמיד המסכנים, הנדכאים והתמימים וצהל הוא תמיד הקלגס.
מרגע שהוגדרו התפקידים העובדות לא כ"כ חשובות.
הן מבריחות פסלטינאית לים של ת"א ומריירות גם כשהפלסבטינאיות קוראות לת"א פלסטין או "שטחי 47 " , הן מרחמים על האמא המסכנה שקלגסי צהל הפכו לה את הבית ומספרים שהיא שבורה והילד הוא בכלל תלמיד , מסרבים להאמין שהילד גדל בבית ובהסביבה בהם שינאת יהודים היא לחם חוק.
אגב, הם הלכו לרצוח "יהודים", והם הסבירו שהתינוקת היא יהודיה, זה אותו דבר וזה לא משנה מבחינתם הגיל, ואלו הילדים של האמהות אותן ביקרו, לא שוחטי מתנחלים -שוחטי יהודים.
נ.ב
1. לתחושתי אם חלילה מתנחל היה חודר לבית בעוורטא ושוחט ערבים יש לי תחושה שהיו באים לבקר אותם החברה מארגוני השמאל, טוב הם אוהדים של הפלסטינים.
2. מפריע להם העוצר והאינטנסיביות אני מבין. נו טוב, יש מצב שבשם אי ההפרעה לחיים התקינים בעוורטא הם היו חיים עם זה ש 2 שוחטי ילדים ותינוקות היו מנמשיכים ללכת לבית ספר ולאוניברסיטה.
אהבתיאהבתי
את זה הבנת מהפוסט של סגל?
מעניין.
לתומי חשבתי שאת ההבנה הזאת הבאת מהבית ואת הפוסט של סגל כמובן לא טרחת לקרוא.
אהבתיאהבתי
את אומרת פוסט ומתכוונת לאייטם ?
כי אני כתבתי מה שאני הבנתי מהאייטם של סגל בערוץ 2.
ולמרות שאני ימני קראתי את הפוסט, קצת מצחיק אותי ששמאלנים מתבכיינים על אייטמים בערוץ 2. טוב בעצם אולי לא, הרגילו אתכם לסטנדרט מסויים.
ראיתי גם את התמונה של גב מחסום ווטש מחבקת מי שבכר הגידול שלה גדל שונא יהודים , אגב לדעתי לא שונה בהרבה מחלק גדול מהשכנים, ראיתי גם את הרחמים הגדולים על האמא השבורה של רוצח הילדים, סליחה התלמיד שעולמה חרב עליה בעקבות התנהגות קלגסי צהל.
להזכירך אמא של ילדי ג'האד איסלמי וחמאס זה כאלו שרואים בך ובי כופרים שיכולים לחיות (אם בכלל) רק כבני חסות נחותים.
אם נרצה לסכם : יצאתם טונה, הלכתם להזדהות עם מסכנים והתברר שהלכתם להתחבק עם שונאי יהודים, אמאהות של רוצחים בני רוצחים שאם לא הפעילות של צהל היו ממשיכים להסתובב ומידי פעם להעביר ערבי שישי קסומים עם סכין ודם יהודי
אהבתיאהבתי
מה יש לכם נגד עמית סגל ? זה שאביו היה מחבל לא אומר שהוא קיבל בירושה ערכת חבלה ,
אני גם לא קונה את זה שעמית סגל הביא את האייטם בגלל דעותיו הפוליטיות ( מי שחובש כיפה בגודל מטבע 10 ש"ח הוא אחרון הימניים המטורפים ) במקרה זה התפוח נפל מאד רחוק מאביו.
עמית סגל כמו כל עיתונאי במערכת חדשות 2 עסוק בצבע, באייטמים קיצוניים, באמירות קצרות ודליקות בקיצור עיתונאים צהובים עם לוק של אשכנזים , טוב, חוץ מהכתב לענייני צבא וביטחון מר. פאניקה משפחת פרוזק.
אהבתיאהבתי
ולווט, לא הגזמת עם הביקורת שלך : "בושה, בושה ובושה. הגזמתם." על הכותרת דוד מידן מדבר?
הרי גם כאשר תינוק מוציא בפעם הראשונה שלוש אותיות (ולא 38 מילים) "אמא" כולם יוצאים בכותרות התינוק מדבר.
על אחת כמה וכמה שהמתווך שזו הפעם הראשונה והאחרונה שלנו שנשמע אותו מדבר מגיע לו כותרת גדולה בתקשורת.
V: LOL
אהבתיאהבתי
מילים כדורבנות דניאל
אהבתיאהבתי
אוף טופיק – אבי בניהו לא יאהב את זה 🙄
סרטון משעשע שרץ ביוטיוב: קלטת (מפוברקת אני מניח) של דובר צה"ל משנות השמונים
אהבתיאהבתי
שמתי לב לפרטים בפוסט של אסתי סגל כפי שביקשת. ובכן,סגל טוענת שהרוצחים נעצרו ב17.4. זה הבסיס החשוב ביותר לטענות שלה כלפי עמית סגל. אלא שזהו תאריך הסרת צו איסור הפרסום. הרוצחים נעצרו לפחות שבוע קודם לכן דבר שמצויין במפורש בכתבה בהארץ אליה היא מפנה כדי להוכיח שתאריך המעצר הוא ה17.4.
אהבתיאהבתי
נקודה, הנקודה היא זו, ואני מצטט מהפוסט של סגל:
2. כשפעילי השמאל היו בבתי העצורים עדיין לא פורסם שהם הודו ברצח. כמו כל עם ישראל גם פעילי השמאל לא ידעו שיש כבר חשודים שהודו.
אהבתיאהבתי
ובכן, מטרת הפוסט של סגל היא להראות כיצד כתב מוטה אידאולוגית (הבן של הרוצח ההוא מהמחתרת כפי שהיא מציינת) מטה את הדווח. אסתי סגל עושה בדיוק אותו הדבר לאורך כל הפוסט. ראשית כבר בפסקת הפתיחה היא יוצרת מצג שווא כאשר היא מטעה בנוגע לתאריך המעצר. התאריך המדויק הזה קריטי כי הוא לכאורה הוכחה חד משמעית שפעילי השמאל לא יכלו לדעת דבר. שנית, היא טוענת שאיש לא ידע שנעצרו החשודים (אתה כותב "כל עם ישראל"). ובכן, חלק גדול מעם ישראל וגם כאלה שלא (למשל אני) יושבים בישראל ידע כבר כשבוע לפני הפרסום שנעצרו החשודים המרכזיים ושהם מהמשפחה הספציפית הזו. זה פורסם באתרים ישראליים (כגון רוטר) וכמובן באתרי עיתונות חו"ליים שאינם כפופים לכללי הצנזורה. זה לפחות מטיל ספק בטענה של ארגוני השמאל שלא היה להם מושג. אני מניח, שלפחות מושג כלשהו היה להם. אבל שוב, התאריך השגוי שהיא מספקת מסיר אפילו את האפשרות הזו.לבסוף אסתי סגל מסיימת בפסקה "כמה הארות לגבי העובדות". בפסקה זו היא משרבבת הערה שאין לה כל נגיעה לעובדות הרלוונטיות _פעילי השמאל ידעו או לא ידעו). פסקה שנוגעת רק להשקפתה האידאולוגית:"לחץ על כפר שלם כדי להוציא הודאה היא שיטה מוכרת בקרב עמים כובשים. צה"ל לא המציא אותה. גם לא את ההשפלות וההתעללויות. השאלה היחידה כאן (ולא, אני לא מדברת על המוסר) היא שאלת התועלת. בטווח הקצר – ככל הנראה זה מצליח ברוב המקרים. בטווח הארוך – השיטה הופכת גם את מי שלא היה אוייב – לאוייב."
איך זה קשור לאייטם של סגל?
אהבתיאהבתי
והנה התגובה של אסתי סגל לאחד המגיבים בפוסט המדובר.
"ארנון,
פעם חשבתי שטקסטים יכולים לשנות דעות. היום אני יודעת שזה אפילו לא בשוליים.
אבל אני חושבת שאל מול הדמגוגייה, השקרים, העלמת האמת, הסילופים, הטיוח, עיוות המציאות – אין אנו פתורים מלדייק את הדברים. להטיל עליהם אור, להוציא את האמת.
וזה מה שאני משתדלת לעשות".
אין לי מה להוסיף.
אהבתיאהבתי
אנחנו כבר פתורים או פטורים?
אהבתיאהבתי
אין ספק שכל אחד קורא את הפוסט מהעיניים שלו
ואני כמובן כתבתי אותו מהעיניים שלי, כשהתזה לכל העניין מופיעה בראש הפוסט.
למראה האייטם הזה שהופץ בכל הרשת וככה הגעתי אליו, ניסיתי להבין :
א. מה החדשות שבו ולמה היה צריך בכלל להעלות אותו
ב. למי היה אינטרס שהוא יתפרסם (רמז, תמיד זה שדוחף אייטם חדשותי או שיווקי מרויח מזה משהו)
על זה הפוסט. זה הכל.
עכשיו, שים לב באיזו דרך אתה בא להפריך את דברי: אתה נטפל לתאריך כדי להגיד שהפוסט לא נכון וכו' וכו'
את התאריך לקחתי מכל המקורות העיתונאיים שנמצאים ברשת.
שמות חחשודים (ואני חוזרת – החשודים. הם עדיין לא נקראים רוצחים כי טרם הובאו למשפט) והידיעה על כך שנמצאו והודו וכו' התפרסם בתאריך שציינתי. מה היה קודם – על זה אנחנו הרי לא יכולים להעיד כי זה הוסתר מכולנו בתוקף צו איסור פרסום.
ארגוני השמאל שהגיעו לכפר והוכנסו בין השאר לבית אחד המודים ברצח, היו בבתים של עצורים אחרים שאחר כך לא נודעו כ"רוצחים". איש מהם לא ידע מי מכל העצורים אכן הודה והאם בכלל הרוצחים או הרוצח אכן הגיעו מעוורתא. הכל היה בגדר ספקולציה וחשדות ועל הכל כאמור היה צו איסור פרסום
אז מה בדיוק אתה מנסה להוכיח?
ואגב, הטענות שלי הן דווקא לא לעמית סגל, אלא לערוץ 2 שמעסיקים אותו, יודעים את נטיותיו האידיאולוגיות ולא בדקו את הסקופ העיתונאי המופלא שהביא כדי לראות אם יש בו משהו והאם הוא לא מוטה אידיאולוגית ומשמש לצרכים אחרים מלבד הודעה חדשותית.
אהבתיאהבתי
אצלך הם עדיין "חשודים" כי טרם נשפטו. לא חשוב שהם שיחזרו את הרצח, אבל אמא של אחד מהם אמרה שהפעילו עליהם לחץ ואת מאמינה לה ולא לצה"ל או השב"כ כי הם, כידוע, "שקרנים". גם לא חשוב שאחד מהם אמר שהיה חוזר על המעשה שנית, כי הרי זה כתוב בעיתונים ועיתונים, כידוע, משקרים, לא כשזה קשור בתאריך שהעתקת מהם. זו דווקא אמת.
הרשי לי לנחש מה תהיה תגובתך ביום שיחרץ דינם של "החשודים" האלה בבית המשפט שאת כה מוקירה את ערכו. אם הם יורשעו, תטעני שביהמ"ש טעה וכבר היו דברים מעולם.
זה לא שאת כותבת את תגובתך כי את רואה בעיניים "אחרות" את העניין. כל העיניים של כל בני האדם רואות צבע אדום כאדום וכחול ככחול (אם את לא דלטוניסטית). זה המוח שמעוות את הראייה ואת פשוט עידנת את האימרה "אני לא חושבת. אני רק מסדרת מחדש את הדעות הקדומות שלי".
אהבתיאהבתי
בחירת העורך בתפוז אנשים 21.04.11
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?pagenumberRes=2&FolderName=littlemisssunshine&entryid=1945771#response
אני לא מבין מה בין כל הנשיות המתפרצת הזאת והצורך לשתף פעולה עם חברות האופנה המגעילות שמביאות בעיקר דוגמניות אנורקטיות חסרות בשר וצורה?
ובתור אחד שממש בעד חופש ביטוי, דיבור ובידור, אני מצפה מנשים מודרניות עם שכל בקודקודן לוותר על השימוש במשפט כגון "תגדלו ביצים שעירות".
זה לא רק נשמע מטופש (במיוחד בבלוג אופנה בו יש להמליץ לגברים לדאוג לגלח את שערות החשק על השק) אלא גם שוביניסטי ובהמי.
תפוז אנשים- תת רמה בחיי.
איכס 😡
אהבתיאהבתי
כל אחד מקבל את מה שהוא מבקש. קראת את 'תפוז' – קיבלת מה שמגיע לך.
אהבתיאהבתי
יש משהו בדבריך, רק שלא קראתי את תפוז, אלא קיבלתי מייל על תגובה להודעה שלי באחד הפורומים בהם אני כותב והזוועה הנ"ל פשוט היתה שם, בתיבת המייל האישית שלי, כפרסומת לבחירת העורך. כואב הלב, זה הכל.
אהבתיאהבתי
במקום להיות מרירה כהרגלך ולכתוב "בושה בושה הגזמתם" על דוד מידן למה שלא תפרגני להם.
לא ראיתי בעיתונים אחרים שמישהו צילם ו/או דיבר עם מידן.
אז אולי "מדבר" זו לא ההגדרה הנכונה אבל יש כאן הישג עיתונאי מרשים. גם אם יש בקורת לגיטימית לא היה ראוי שתכתבי משהו גם על ההצלחה שלהם? או שבבקורת תקשורת את עוסקת רק בבקורת?
אהבתיאהבתי
על מה אני מרירה? על שלא אני דיברתי עם מידן?
אין לך שום פרופורציות? אתה לא רואה פה את מכירת היתר?
אם לא, חבל מאוד.
כותרת ראשית? כפולה ראשונה? ועל מה? על שני משפטים קצרים שאין בהם כלום?
"צריך להיות אופטימיים" ו"אני צריך ללמוד את החומר"?
בחייאת. זה לא מחזיק יותר מעשר שניות שידור, אבל עיתון מודפס יכול למרוח את השטות בלי להתבייש בכלל.
אהבתיאהבתי
הטלויזיות מורחות הרבה יותר על הרבה פחות
לא נראה לי שמוסקו חושב שזה היה גאוני לכתוב "מדבר לראשונה" אבל שיש משהו יפה בזה שבכלל טרחו לדבר איתו ולצלם אותו במקום התמונת ראש המאעפנית הזאת פוטו רצח שפורסמה בכל מקום
לא יזיק לך לפרגן ולא רק לבקר
אהבתיאהבתי
well, what do you say now after he gave us gilad shalit
אהבתיאהבתי
קראו את התגובות על הפוסט המנתח את האייטם של עמית סגל. הפוסט עצמו מוצלח (מבחינת ניתוח הכתבה, אם להתעלם מהגוונים הפוליטיים שלו: זאת אומרת, ההבנה שמדובר באייטם של "אם תרצו", וחשיפת ההטייה הפוליטית במשפטים הקטנים של סגל. ברור, עם זאת, שהכותבת לא "חושפת" באותה הצורה הטיות פוליטיות של כתבות כאשר ההטייה היא לשמאל). בתגובות יש הרבה פניני לשון.
דוגמאות:
היא מג"דים שרפו ציוד שרכשו אותו.
ואג בעל זה כן הפוסט.
מורמטיבי.
הבעיה הנותרת בעיינה.
כיף כל כך לקרוא דיון כשישנם משפטים ומילים כאלה.
http://www.phil.uu.nl/~yoad/orwell/politics-and-english-language.html
אהבתיאהבתי