הפגנת המיליון ארבע מאות אלף מכסה את שערי העיתונים. בישראל היום יצרו לה אפילו שער חגיגי וכפול.
כל ארבעת העיתונים יצאו עם צילום אווירי של המון מנוקד נקודות נקודות.
כל הפובליצטים גויסו. גיא רולניק, שקרא לעם להגיע, היה שם.
הארץ שלושה סדינים ראשונים.
ידיעות שבעה עמודים ראשונים.
מעריב – חמישה.
ישראל היום – ארבעה.
הסלוגן: "ישראלים חדשים". השאלה: האם יפורקו המאהלים? דפני ליף, בניגוד לתחזית, לא אמרה זאת מפורשות. האנקדוטה: שגיא בן נון כותב בשער האחורי ששלום חנוך לא הופיע ממניעי אגו (ולא מטעמי לו"ז, כמו שנאמר): הוא רצה להופיע אחרון, ולא היה בכבוד שלו להופיע לפני אייל גולן. כולם מכחישים.
והוט ניוז: מפרקים את המאהלים בת"א ובירושלים.
מסמך הרפז
איך התייחסו העיתונים לכתבת איילה חסון בשישי בערוץ הראשון?
ישראל היום: הפניה גדולה בשער – דרישה (של התנועה למען איכות השלטון) לוועדת חקירה וע' 13.
התוספת של ישר"ה: במסרונים היה גם דו שיח על תורם עשיר ממקסיקו בו התעניינה רונית אשכנזי לצורכי עסקים.
תגובת משרד המשפטים:
"בניגוד למה שפורסם, תוכן המסרונים נדרש במפורש בידי היועמ"ש והפרקליטות במהלך החקירה, אולם הובהר כי התוכן לא קיים ולא ניתן להפיקו כאמור בפעולות החקירה. מבדיקתנו עולה כי האמירות במהלך השידור, המציגות תוכנם של מסרונים באופן שנחזה להיראות כאילו נלקח בציטוט ישיר מתוך מסרונים שהיו או יכלו להיות בידי המשטרה במסגרת החקירה – מבוססות על ציטוטים חלקיים של דברי עדים"
דן מרגלית מדוכא. בסוף דבריו יש גילוי נאות לכך שהוא אחד משני מחברי הספר על מינוי הרמטכ"ל, הבור.
ידיעות: שלושה רבעים מע' 16. אין הפניה בשער. ידיעות מציין שהפרשה נחשפה ב-2008, אך לא כותב איפה, ומסביר שהיא חזרה לסדר היום לקראת מינוי גלנט לרמטכ"ל.
התוספת של ידיעות: ציטוט מאותו בני בן מובחר, ראש מועצת מבואות חרמון וחבר של אשכנזי: "הרפז הגיע אלי לבי"ח, נפגשצאיתי למשך רבע שעה, דיבר על גבי והלך. חוץ מזה לא היה בינינו שום קשר, לא הועבר שום מסמך ואני לא מכיר אף אחד מעמיקם".
ותגובת אשכנזי: "אני אמשיך שלא להיגרר, לא להתייחס ולא להגיב… גם תחת השמצות והכפשות שאני סופג וזאת עד להשלמתה של הבדיקה המקיפה והיסודית שמקיים מבקר המדינה. אני טוען כי הפרסום כולל חצאי אמיתות ושימוש מניפולטיבי בחלק מחומרי החקירה. אני סבור כי יש לאפשר למבקר המדינה להשלים את הדו"ח המקיף שהוא מכין. הנסיונות לבצע מניפולציות והשפעות על דו"ח המבקר אינן ראויות" (נשבעת, כתוב ראויות).
מהמשטרה נמסר: "לא קיבלנו מחברות הסלולר את תוכן ההודעות בין הרפז לרונית אשכנזי. לטענתם התוכן לא נשמר. חלק קטן מתוכן ההודעות עלה מעדויות שמסרו נחקרים. אין בידינו אלפי הודעות כפי שנטען".
ynet – אין תוספות.
מעריב: קצת יותר מרבע מע' 16. אין הפניה בשער.
גם פה מופיעה תגובת אשכנזי הנ"ל וגם על פניית התלונה לאיכות השלטון.
כמו כן מופיעים שני טקסטים במדור דעות: האחד של שי גולדן, השני של בן כספית (שהיי, כבר מותר להגיב אצלו בלי להתחבר לפייסבוק).
כספית אומר: אין שום חדש, הכל היה ידוע מראש בגלל מה שנכתב במעריב על ידי האזרח ק' ב-2008. אז מה אם נכתב? זה לא משנה. מאיפה תיקח רונית אשכנזי את המסמכים? מהאזרח? ומה אתה חושב, שהיא זכרה באותו רגע מה התפרסם שנתיים לפני כן בעיתון שלך?
לפחות הוא הוגן ומזכיר שלבושתו ניסה למנוע את פרסום התחקיר ערב עופרת יצוקה.
גולדן לעומתו קורא לאשכנזי להתייצב בחדר החקירות. אבל הוא יתייצב, נו.
הארץ: הפניה בתחתית השער וידיעה בע' 7.
עמוס הראל מדגיש:
חסון סיפקה עדות מהותית ראשונה לחשד בסביבת גלנט, לפיו אחד ממתנגדי האלוף במושב השיג שלא כדין מסמכים שהתגלגלו למחנה אשכנזי ולבסוף למבקר. המתיחות בין גלנט ליריביו במושב נבעה בין השאר מכך שהאלוף התייצב לצדו של חברו, מגדל הבקר גורי רוזן, שמטרדי הריח מהרפת שבנה הכעיסו את שכניו. אבל הסיפור החדש נראה יותר מסריח גם מהריח שמפיצות הפרות בעמיקם.
יש עורכים בבית?
חדשות ynet.
תוס': עידוק מסביר שזאת בדיחה.
לידיעת כתבי החינוך ועורכיהם: לבית הספר הבעייתי בפתח תקווה המעתטירה והעותרת קוראים נר עציון. לא ניר.
למשל היום בידיעות ע' 16.
הידעתם?
כמו שאתם יודעים אולי, אני מנויה על ניוזק"א. והנה ידיעה מרעישה.
(אפשר להגדיל, כמובן)
חמש שאלות לתקשורת העוינת/ פוסט אורח
1. על פי כותרות העיתונים בסוגיית שרה Vs טרה, תארו לעצכם את היקף הסיקור אם אשת ראש הממשלה היתה מנהלת התכתבות של כ-1,500 מסרונים עם קצין בכיר בנוגע לפרויקטים ביטחוניים ומינויים של בכירים. עכשיו נשמח להסבר רציונלי לשאלה מדוע הקשר בין גבי אשכנזי, אשתו ובועז הרפז מסוקרים עם הרבה פחות רעש וצלצולים. גם השקר של אשכנזי לגבי אי-הביקורים של הרפז אצלו, מעלים את השאלה הלגיטימית: למישהו בתקשורת יש אינטרס להגן על הרמטכ"ל היוצא?
למען הסר ספק, ריבוי העימותים בין השרה נתניהו לעובדי ביתה ובכירי משרדו של בעלה מחייבים התייחסות תקשורתית ומזכירה את ההתנהלות של לאה רבין ע"ה (ששלחה חיילים לחפש על ארבע טבעת יקרה שאבדה לה). אבל היקף הסיקור יצא מכל פרופורציה.
2. גם התיעוד של פרשת מרגול חצה מזמן את גבולות הביזאר. אבל זה עדיין לא מעניק ולו שמץ של היגיון לתלונה הבכיינית והיבבנית למועצת העיתונות של קשת נגד ynet. מצד שני, אם בקשת רוצים לקבל עוד כותרת בגלובס למה לא יתלוננו על עבירה על חוק זכויות יוצרים אחרי שב-ynet העלו לאתר את הקטע "מה אתה חושב שגיב טיירי היה אומר על זה" בלי רשות?.
אגב, שמתם לב שאצל מרגול אפילו מספר תעודת הזהות מקומבן – 30069009?
3. לציין שסיקור ההוריקן שהגיע לניו יורק היה מוגזם הגיוני כמו לתהות כמה זמן ייקח עד שאחד ערוצי הטלוויזיה ינסה לגייס את שגיב טיירי לאח הגדול או לפרודוקט דומה. מה שלא ברור הוא למה רוח שנושבת בחוף המזרחי, מעיפה את ההיגיון לכתבים הכלכליים ולכתבי החוץ במישור החוף שלנו.
נמרוד אברהם ודני שדה דיווחו ביום שני בידיעות על עלות ההוריקן "הנזק: לפחות 5 מיליארד שקל".
במארקר טענו שהנזק הוא 6.5 מיליארד.
בגלובס טענו שמדובר ב-36 מיליארד
ואילו נדב איל בערוץ 10 דיבר על 50 מיליארד.
כמובן שהדיווחים בארץ היו העתקה של דיווחים מחו"ל וזה מראה שאמנות ההגזמה וחוסר הרצינות היא לא פטנט ישראלי.
4. הטלוויזיה החינוכית שידרה בחמישי האחרון את גאון של אבא, תוכנית נפלאה לילדים עם יהורם גאון, רק שבחינוכית-כמו בחינוכית, לא באמת שמים לב לפרטים ומיד עם תחילת התוכנית שודרה חסות שבה נאמר: "התוכנית משודרת בחסות של מכון אברהמסון המתמחה בגמילה מעישון והתמכרויות".
הפאדיחה המצחיקה הזו לא קשורה לוויכוח על מינוי מנכ"ל/ית לטלוויזיה החינוכית ולכך שבשנים האחרונות החינוכית הייתה בעיקר סידור עבודה נוח לעיתונאים בכירים שעבדו וראיינו עיתונאים קצת פחות בכירים.
לנו לא משנה מי המנכ"ל, ובתנאי שיצור הכלאים המוזר הזה יחזור לייצר תוכניות מעולות לילדים. הזדמנות להמליץ על תוכנית מקסימה וחדשה של החינוכית – סדנה עם חנוך פיבן. הסיבה שלא שמעתם עליה כי נובעת מהעובדה שלחינוכית יש מערך דוברות ויח"צ כושל.
5. ברשימת גופי התקשורת שלא זוכים להערכה מצד הברנז'ה שמור מקום של כבוד לשבועון בשבע של המגזר הדתי לאומי. היקף החשיפה שלו בסופ"שים הוא 5.8%. כמעט כמו הארץ (6.8%) ופי שניים מגלובס (3.1%). בעקבות ההצלחה הכלכלית של החינמון הזה הוא החל להפיץ בסוף השבוע האחרון מוסף חדשה בשם אתנחתא (לשם הגרוע הזה הגיעו לאחר תחרות בין הקוראים לאיתור שם למוסף). בין השאר ידידיה ("אפעס") מאיר כותב שם טור אישי ובזכות העיתון נוספו לו שני כתבי מגזין חדשים ומוכשרים דניאל אוחיון (פליט נרג' יהדות) והלל גרשוני "שלנו". גם אבי סגל, חצי שלנו, כותב שם.
טיפ קטן למי שעורך את המוסף (מרשימת הקרדיטים של העיתון לא ניתן להבין האם עמנואל שילה עורך העיתון הוא גם עורך המוסף) אם מעל לכל כתבה אתם מדפיסים לוגו שבו כתוב "כתבה", אתם בבעיה.
לפני פיזור
אולי כבר צפיתם בזה, אבל אני זכיתי לכך רק אתמול. תודה לטל.
כך תשלחו מיילים. made in 1996
ולווט אנדרגראונד 
לא שמתם לב שהכותרת הראשית של מעריב כתובה בפונט של עיתון הארץ!. נ
פל דבר, זהו, נוחי יהפוך את מעריב להארץ בגרסת טבלואיד.
אהבתיאהבתי
זה היה חד פעמי
אהבתיאהבתי
העיתונות מחפשת מטרה חדשה להתגייס אליה כי כמובן פרסיקו קישקש כשאמר ביחס למחאה החברתית ש"רק הפעם" ראוי לנהוג כעדת מעריצים שוטים כי "זה צודק", כאילו שזה לא נוהגה של התקשורת מימים ימימה. בכל אופן, נראה שהנערצים החדשים הם המתמחים המתפטרים ולי נראה שדווקא מי שתומך בזכות השביתה ובחיזוק ארגוני עובדים חייב להבין שהזכות הזו תינזק קשות אם המתמחים יצליחו. הכלל הבסיסי שמאפשר שביתה הוא שיש ארגון יציג שיכול לייצג את העובדים. הרי לא סביר שהאוצר ינהל מו"מ נפרד עם המתמחים, המומחים, הכירורגים, המרדימים, רופאי קופ"ח וכדו'. אם המתמחים לא מרוצים מההסכם של הארגון שלהם שיעיפו אותו לאלף עזאזל בבחירות הבאות שלהם. כל דרך אחרת תגרום לכך שהאוצר רק יתחזק כי יהיה לו קל לומר לארגון המייצג שהוא לא באמת מייצג. כמובן גם שקולם של מנהלי בתיה"ח והמתמחים מהפריפריה שתמכו בהסכם מתחילתו ואיש מהם לא התפטר לא נשמע, והנה עוד דמיון למחאה הגדולה שגם בה התקשורת ראתה רק את מה שהיה לה בתוך הפופיק ולא ספרה כלל את הקולות שמחוץ למרכז השבע והחזק.
ובאותו עניין- מישהו ראה את משפחת האומללים מהמאהל בגס'י כהן שמעולם לא הצליחו אפילו לשכור דירה ומכל מקום זרקו אותם ורק בסוף הכתבה התברר שיש שם 6 ילדים קטנים ועוד אחד בדרך? אפילו כדתי שחושב למרבה הזוועה שילדים קודמים לחופשה בחו"ל וכבלים זה היה נראה לי פשוט בלתי סביר וזה הצטרף לי לאמא אחרת שראיתי שם לפני שבועיים עם עגלת צ'יקו נאה שעולה כמו חודש שכר מינימום. המחאה הזו נראית לפעמים כמו התפרקות טוטאלית מאחריות אישית.
אהבתיאהבתי
אגב, עד לשעה זו כמאה מתמחים חתמו על מכתבי התפטרות לעומת קרוב ל-700 במסגרת ההתפטרות הקולקטיבית. כנראה שלחתום על מסמך שאתה כותב ושזורק את מה שעשית במשך שנים רבות לפח זה לא כמו לחתום על מסמך שמישהו הדפיס וניסח עבורך ומלכתחילה נתפס כאמצעי לחץ בשביתה ולא כהליך אותנטי.
אהבתיאהבתי
סוף סוף אני יכולה ללכת לישון בשקט, בידיעה שהגיע ה-אם.אר.איי אשר בעזרת השם ישים סוף סוף קץ למחלוקת רבת השנים בישראל. המחלוקת החריפה אשר הילכה איימים על החברה הישראלית ואיימה במשך שישים שנים לפצוע, לפלג ולרסק את החברה הישראלית לקרעים ורסיסים. ליל מנוחה 😐
אהבתיאהבתי
תצחקו, תצחקו, אבל במחיר של כמה עשרות (מאות?) אלפי שקלים נחסכה מכולנו המהומה שעתידה לפרוץ בעוד ככה וככה זמן, כאשר, נניח, תעמוד המשטרה על ניתוח גופת בן העדה החרדית, לשם חקירת רצח, גורם למגפה או השד יודע מה, וחסידי הרבי מבובקעס יתחילו להבעיר את העולם במחאה על חילול השם וטהרת הקודש.
המכשיר של זק"א עשוי למנוע את כל זה וזאת באמת בשורה. בלי צחוק.
אהבתיאהבתי
יותר. הרבה יותר. אם מדובר במכשיר חדש ולא במשומש שהם קיבלו מבי"ח שקיבל דגם חדש יותר.
אהבתיאהבתי
עלה משהו כמו מיליון שקל כמדומני, בתרומה של נדבן כלשהו. זה ישמש גם לבדיקת אנשים חיים, אז זה בכלל רווח נקי.
אהבתיאהבתי
קביעת סיבת המוות של אנשים חיים?
שווה כל גרוש!
😈
אהבתיאהבתי
שוב ראיתי בטעות כמה דקות מ"גיא פינס" לפני החדשות בערוץ 10.
הבחור דיווח בנונשלאנט על ז'ראר דפארדייה – שצחק על עצמו בעניין ההשתנה במטוס. פינס המשיך וקשקש על דפארדייה בדמות "אסטריקס הגאלי" ונשמע כאילו הוא מבין על מה הוא מדבר, אלא שדפרדייה משחק בפארודיה ובסרטים דווקא את דמותו של אובליקס השמן, ידידו הטוב של אסטריקס הגאלי.
כל מי שקרא פעם קומיקס של אסטריקס יודע זאת.
אבל למה כבר אפשר אפשר לצפות ממנחה תוכנית רכילות ישראלי? שיידע על מה הוא מדבר? הרי השתן הצהוב של דפארדייה הקשיש מעניין אותו הרבה יותר מאסטריקס הגאלי
אהבתיאהבתי
הכותרת של ידיעות, משחק מילים משובח. ביחד עם ההתעגלות העיצובית נוצר שער העיתון הטוב בתולדות העתונות העברית והעולמית. הם בחרו בסלוגן הישראלים החדשים של שמולי. אישית לא התלהבתי מהישראלים הישנים, אך לא נראה לי, שישראלים חדשים ישפרו את המצב. יו"ר ההתאחדות שמולי מתאים לידיעות ככפפה לרגל. שייך למחאה אך מיינסטרימי, לא מרגיז אנשים. בעתיד יפתח קריירה מזהירה כשל יואל חסון. דן מרגלית כתב כמה טורים היום, כך שקשה לבחור מי מהם הוא הטוב בקריירה שלו. כטועם מומחה בפוליטקאים בינוניים, גם הוא מפתח קראש על שמולי, ומזהה את הבוקה הסחי. הוא מבצע בו את המעשה המגונה הקבוע שלו, הקדמת השם המלא, לכינוי המקובל. כמכשכש בכלב וותיק, הוא מציע החלפת הנהגה. איני בהכרח מסכים עם תומי$ המזוייפת, לא היה נאום נפלא, לדפני ליף יש נטיה לא-טונאליות. אבל הקשיבו לה, הפסיקו לשוחח, להסתובב או לדבר בסלולרי, השקט הפתאומי בלט. אולי הציפייה להודעה מפתיעה, גילוי פרצופה האמיתי, כשתפצח בקריאות "אדבח אל יהוד", אך כנראה בעיקר ביטא אהדה. ברור היה אתמול שסיפור מכתב השמינסטים לא השפיע על המפגינים. אהדת השתתפים הייתה ברורה, ובסיום נאומה החלה נהירה גדולה החוצה, כמו אות לסיום הארוע. אולי אחרי קריאת טורו של מרגלית, תשתנה דעתם, אך להערכתי הצנועה מתמיד, יתכן שלראשונה מזה דור, דן מרגלית טועה.
אהבתיאהבתי
לדאוד,
זה כל כך שקוף שתנסה להמעיט מיו"ר התאחדות הסטודנטים שכן עשה צבא וכן פעיל חברתית וכן שייך למגזר הלאומי וכן מניף בגאווה גדל ישראל לעומת האלתה של הגב' דפני שלא עשתה צבא, שפעילה חברתית רק בחוג הפוסט ציוני שלה, ששייכת למגזר הקורא לחיילים המגינים על המדינה קלגסים ושמניפה בגאווה את הדגל – איזה דגל בעצם? דגל האנרכיה?
אז כן, יש מצב שתהיה לו קריירה בסגנון יואל חסון וכן יש מצב שהגב' דפני תהפך לטלי פחימה החדשה.
אתה כל כך שקוף שזה ממברני.
אהבתיאהבתי
לא כולם כמוך מחליפים את הניק שלהם באובססיביות שלוש פעמים בשעה. להפך. את היחידה.
אורן הוא לא "דאוד", הוא לא מחליף את השם שלו, או את הניק, ותפסיקי לשגות בהזיות.
אהבתיאהבתי
סמארפית, אני אדם שקוף, בעל שם אחד, ג'נדר אחד ודעות שונות משלך. אוסף האישיות שאת מופיעה בהן והנטיה לקללות, לא מעידות על מורכבות, אלא על אפשרות לסימנים ראשונים של חוסר יציבות נפשית. למען בריאותך, המנעי מקריאת תגובות של אנשים שקופים.
אהבתיאהבתי
קללות?
אבל מה כבר יש לצפות ממך…
מר "יציב נפשית".
אהבתיאהבתי
עצוב, ואולי בעצם שמח, כמה העיתונות הכתובה לא רלבנטית ולא מסוגלת לצייר תמונה המתכתבת עם המציאות המורכבת. מעבר למעריב וישראל היום שעל ההתמודדות שלהם עם סיקור המחאה בכלל חבל לבזבז מילים. בידיעות אין שום התייחסות לנאום הנפלא של דפני ליף – נאום המייצר ומשקף שיח חדש – ולנאומים החשובים של המורה והמתמחה, כל מה שיש זה התייחסות לשבלונות של שמולי. עצוב שהעיתונות הכתובה לא מצליחה/רוצה לשקף את העולם, ושמח כי יש אלטרנטיבה
אהבתיאהבתי
ישראל נכנסת לבעיות אין ספור בגלל "כבוד".
מה בדיוק מכובד כאן? אשכנזי וגבירתו? ביבי
וגבירתו? ברק וגבירתו? גלנט והפרות והמצודה?
ליברמן, כולל הכסא והשגריר התורכי. מצעד
נכבדי האומה, כולל דליה איציק, בחתונת דנקנר
זו תופעה מכבדת או מכובדת. בדף נידח בעיתון
אתה קורא:"…הליך מינוי מנהל המנהל פטור
לחלוטין ממכרז ומועדת איתור" מדובר במנהל
מקרקעי ישראל, רכוש כולנו. האם מי שהתיקן תקנה
לא מכובדת ולא מכבדת זו היה איש מכובד?
אהבתיאהבתי
תיקון קטן: פתח תקווה המעטירה, לא המעתירה.
אהבתיאהבתי
לא ! אני גר בפ"ת, אין כאן כל עטרות
להוציא את אלו שעוסקים בהן מוהלים.
עתירות יש כאן בלי סוף,
אהבתיאהבתי
לא מוהלי יין ! אני מתכוון למוהלי בשר
אמנם, יש כאלו שהם גם וגם.
אהבתיאהבתי
לדעתי, אתה עובר אורח בפ"ת, וגר פה בבלוג.
אהבתיאהבתי
הקטע הראשון מ-ynet הוא בכלל ממדור הבריאות וזה ציני.
גם הקטע השני הוא ציני.
אהבתיאהבתי
למה כוונתך ב"בכלל ממדור בריאות"? מדור בריאות הוא מחוץ לתחום?
ומה ציני בקטע השני בדיוק?
אהבתיאהבתי
כמו לכתוב: "10 מתוך 10 קוראי וולווט, קוראים גם את הטוקבקים".
אבל מה? להסביר סרקזם זה כמו להסביר בדיחה, זה מוציא את כל העוקץ.
אהבתיאהבתי
סרקאזם בתוך ידיעה חדשותית על ויקיליקס, אחת מתוך חמישים אלף ידיעות?
מה לסארקזם ולחדשות ynet?
מה גם שהמשפט בעניין קוראי ולווט לא נכון ברמות.
חלק גדול מהקוראים לא קורא את הטוקבקים. אין לי אחוזים מאחר שהקוראים לא משתפים פעולה עם משאלים. בקושי עם שועלים.
בכל מקרה, נניח שהמשפט היה נכון אני לא רואה מה סרקאסטי פה, הוא סתם חסר משמעות או ערך
אהבתיאהבתי
וואו!
לא התכוננתי לכזו מתקפה, סה"כ נסיתי להסביר מה רצו בווינט.
את רוצה לומר שהבדיחה שלהם לא הייתה מוצלחת? ייתכן. גם אני חושב כך. אבל לזה הם התכוונו. בכל מקרה, לא מדובר במדע טהור…
(אגב, אם המשאלים לא מתפקדים, היאך את יודעת כמה אחוזים קוראים טוקבקים?).
אהבתיאהבתי
אני לא יודעת כמה אחוזים, כמו שכתבתי. דבריי מבוססים על שיחות עם אנשים ומיילים. לא כלי מדעי טהור.
אהבתיאהבתי
אף אחד לא יקטין מזכויותיה של איילה חסון ככתבת סקופרית. אבל החידוש הגדול על מסרונים בין בועז הרפז ורונית אשכנזי כבר פורסם ופורסם ופורסם. רק שבעבר דובר על מאות מסרונים ועכשיו מדובר על 1500 מסרונים. אם כך זה הסיפור הגדול.
מצאתי מקור אחד:
NEWS1 מתאריך 13.2.2011
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-261192-00.html :
ציטוט: "דן מרגלית ורונן ברגמן עומדים גם על הקשר בין הרפז לבין רעייתו של הרמטכ"ל, רונית אשכנזי, שכלל החלפת 400 מסרונים בתוך שבעה חודשים. לשכת הרמטכ"ל טענה, כי כל הקשר היה סביב גיוס אנשי עסקים לתמיכה בפרויקט "אמץ לוחם", אך לדברי השניים הסבר זה אינו עולה בקנה אחד עם האינטנסיביות של הקשר".
אהבתיאהבתי
כן, 1500 במקום 400, לרמטכ"ל נודע שעתיים לפני הפרסום בערוץ ולא חצי שעה – ממש מרעיד את אמות הספים.
אהבתיאהבתי
תתעלם, תתעלם מהמציאות. מה יש.
תתעלם מכך שהרמטכ"ל בדימוס שיקר לכאורה. למשל.
חסון לא אמרה שזה הדבר העיקרי, שמדובר ב-1500 מסרונים. היא תיקנה את עצמה על מה שאמרה בסיבוב הקודם.
אהבתיאהבתי
ולי זה נקרא שהשנאה שלך לרונן ברגמן גורמת לך לפאר את ה"תחקיר" של חסון על חשבון זה שלו
אהבתיאהבתי
נקרא=נראה
אהבתיאהבתי
השנאה ש ל י לרונן ברגמן?
וואוו. ברכותיי. את זה עוד לא קראתי פה בבלוג על עצמי.
מעניין מאוד. ❗
אהבתיאהבתי
בקשר לשנאה לברגמן, אל תדאגי , זה יבוא מעצמו, כשתכירו. בנוסף עלי לשבח את ריבוי הקישורים לאתר מחלקה ראשונה. לא הייתי מגיע אל הכותבים האלו בעצמי. אני מקווה שיואב יצחק מנקה את מגפייך, בלשונו.
אהבתיאהבתי
כן, ההבדל בין 400 ל-1500 הוא גדול. אבל זה לא גילוי כל כך מ-ד-ה-י-ם שהתקשורת צריכה להתפעל ממנו.
גם ההערה שהרמטכ"ל שיקר לכאורה היא חשובה. אבל לא חדשה. החדשה הזאת פורסמה אז, לפני חודשים רבים.
מסקנה: כל אחד יסיק אותה לעצמו.
ואשר לי, אינני רואה בבלוג שלך כל "שנאה" לרונן ברגמן. בקושי אני זוכר התייחסות שלך אליו.
אהבתיאהבתי
זה כמו ההבדל בין הפגנה של מיליון לזו של 450 אלף. בהחלט לא משנה בכלל
אהבתיאהבתי
מספר המסרונים לא משנה , מה שמשנה זה התוכן שלהם .
אהבתיאהבתי
מעניין, זה בדיוק מה שאומרים על ההפגנות
אהבתיאהבתי
ההופעה של איילה חסון היום, בחלונית בסיום מהדורת מבט, נראתה כמו הופעת התנצלות.
כנראה בעקבות הכחשת משרד המשפטים המצוטטת פה וכנראה שגם חטפה דלי מים קרים מהמשטרה, היא הקריאה מהטלפרומטר טקסט – שלא הייתי מתפלא אם הוכתבה לה ע"י המשטרה – על כך שהמשטרה חוקרת בכירים ללא מורא ללא, משוא פנים, ללא נצנוץ (אם אני זוכר נכון) וכו'.
ואח"כ ציינה, בטון הרבה הרבה יותר מינורי מאשר ביומן שישי, שגם אם לא מדובר בעבירות אלא רק בעניינים אתיים, צריך לחקור וכו' וכו'.
אהבתיאהבתי
קראתי מקודם את המאמר הזה של שלח
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/279/560.html?hp=1&cat=479
ואני חושד בשיא הרצינות שלבן אדם יש פיצול אישיות . הרי רק לפני חודשים מספר הוא אמר שתקיפה ישראלית באיראן תיהיה לא אפקטיבית. אז שיסביר לי כבודו מדוע סיוע של טורקיה לישראל באיראן הוא כל כך חשוב אם הוא יוביל לפעולה לא אפקטיבית לדעתו .
אהבתיאהבתי
זה עופר שלח. הכישרון העיקרי שלו זה הטון הבוטח. הלוואי והיה לי כזו שלוות נפש להגיד מה שבא לי מתי שבא לי. אבל כדי להיות עיתונאי צריך גם רמה מסוימת של ענווה, מודעות עצמית, ויכולת לשנות את דעתך – פיצ'רים שמעולם לא קודדו בשלח.
ולכן מהיום אמור: עופר שלח הוא קריין. לא פרשן ובטח לא עיתונאי.
אהבתיאהבתי
בטח שהוא משנה את דעתו
אבל רטרואקטיבית, וללא הודאה בטעות.
להרחבה ראו את ביקורתו של ד"ר יגיל הנקין על ספרם של שלח ולימור על מלחמת לבנון (החל בעמ' 5).
אהבתיאהבתי
אתה טועה. בשביל להיות עתונאי בעל טור צריך בטחון עצמי, מידה של חוסר מודעות, שינו עמדה מבלי להודות בכך, ולא להתייסר מטעויות. מעבר לכך, בקשר לעפר שלח, אתה טועה.
הוא עתונאי טוב, לך יש בעיה בהבנת הנקרא.
אהבתיאהבתי
אני עדיין חושב שסיפור המתמחים ברפואה מול
המערכת האדמינסטרטיבית של ישראל, קרי
האוצר ומול מערכת המשפט שבתהליך מהיר
מתפשטת מכבודה, אמינותה ויושרתה הוא
סיפור חשוב ביותר. מול העיניים ברעש וצילצולים,
תוך כדי הפגנות של פעם ב 100 שנים וספינים
של כל מי שיכול לסובב לשון, מתפרקות עוד שתי
מערכות חיוניות – הרפואה והמשפט שלא לדבר
על עלילות מינוי הרמטכ"ל שזה המערכת הצבאית.
באשר לרפואה, בבלגן כזה סביר שנפגעת בריאות
מי יודע עד היכן. שר הבריאות הוא בנימין נתניהו.
אהבתיאהבתי
אתנחתא – עורך העיתון הוא גם עורך המוסף (חגית רוטנברג עורכת הכתבות בעיתון ובמוסף, עדי גרסיאל עורך המדורים גם פה וגם שם). זה בעצם "המשך העיתון בדרכים אחרות".
אהבתיאהבתי
אני שמח שהאנשים מהתקשורת האוהדת, ממליצים על השבועון המעולה בשבע. אין לי מושג מי זה הלל גרשוני, ולמה הוא שלכם, אך ראוי, שתזהירו אותו. בעולם של התקשורת העוינת פרסום גירסה לא ערוכה של כתבה בבלוג האישי שלך, הוא סוג של מכתב פרידה.
אהבתיאהבתי
זה בסדר, אני בתקשורת הלא-עוינת.
אהבתיאהבתי
"נוירו-משהובאנגלית" זו בדיחה מכוונת של הכותב.
אהבתיאהבתי
אני מנחש שגם ה"בקיצור, נכה".
אהבתיאהבתי