מאת אופיר דור
בוגרי כותרת מסלול 2011, הקשב!
בצאתנו אל עולם התקשורת חשוב שנבוא מצוידים. התחום מלא בעיתונאים כושלים, לא נרצה להיות כמותם. להלן העצות החשובות באמת להישרדות בג'ונגל שנקרא עיתונות:
1. כתבו קצר וממוקד. אין צורך להכביר במילים. אנשים בישראל עובדים קשה, אין להם פנאי, אל תספרו להם סיפורים ארוכים. אל תבלבלו את הקוראים שלכם עם עובדות ותחקירים מסובכים ומפורטים. את מה שרציתם לכתוב באלפיים מילה תמצתו למאה. כולם אוהבים שורות תחתונות. תנו להם אותן. את הכתבות שלכם יקראו בכל מקרה מול המחשב, בחמש דקות של הפסקת צהריים בעבודה, או גרוע מזה, על מסך הסלולר או האייפון, וזמן הסוללה שם קצר נורא.
2. עבדו מהר, בזריזות. לשכת העבודה מלאה במי שלא הסכימו להתפשר על האיכות. אל תתעכבו לבדוק את עצמכם כמה פעמים, להצליב ולאסוף כמה שיותר מידע. כל עוד נהיה ראשונים – לא משנה במה ולאן, צפויה לנו קריירה תקשורתית מצליחה.
3. תנו כותרות חזקות, בומבסטיות, עם הרבה רגש, פחד ודרמה. רוב האנשים יקראו במילא רק אותן, כי לא צריך יותר מכותרות בשביל לגבש דעה מנומקת או להראות בקיאות באקטואליה. הבהירו מי הטובים ומי הרעים, הקוראים שלכם לא טיפשים, הם רק אוהבים שמסבירים להם את מי צריך לשנוא ואת מי לאהוב. עיתונים לא מסתפקים בעובדות. תכל'ס זה קצת משעמם רק לספר מה קרה.
4. שמרו אמונים לממונים עליכם. בידיהם האופציה לקדם אתכם לתפקיד הבא. אתם אולי מוכשרים נורא, אבל מה שיקדם אתכם בתקשורת זה מסירות, נאמנות ועבודה קשה. אל תלכו נגד הקו של העיתון, אל תפרסמו דברים שהבעלים לא יאהבו. יש מעט מקומות עבודה בתקשורת וישראל מדינה קטנה. להיות לוחם צדק נראה לכם חשוב ומגניב, אבל בסך הכל זה עסק לא משתלם במיוחד.
5. הקפידו על קשר טוב עם דוברים, שתפו פעולה עם יועצי תקשורת. רוב הסיכויים שמתישהו גם לכם יימאס מהמשכורת הנמוכה ומהעבודה הקשה בעיתונות, אז אל תמהרו לשרוף גשרים. היום זה נראה לכם אולי קצת מגונה, אבל בעוד כמה שנים (כשתקימו משפחה) גם אתם תרצו להפוך ליחצ"נים. אפילו לא תרגישו עם זה רע כל כך, תגידו לעצמכם שלעסוק ביחסי ציבור זה בעצם כמו להיות עיתונאי, שגם אתם מגוננים על האינטרס של החלש, אפילו אם מדובר בפוליטיקאי או איל הון מושחת.
ידידי, בוגרי כותרת מחזור 2011, אם העצות האלו ריפו את ידיכם או הוציאו לכם את החשק מהמקצוע – פספסתם את הכוונה. עיתונאות יכולה להיות בדיוק המקצוע שחלמתם עליו. כל מה שעליכם לעשות זה להקפיד על מספר כללים קטנים. אתם תראו, זה לא נורא כל כך.
אופיר דור
ולווט אנדרגראונד 
המדריך לעיתונאי המתחיל – הערות של עיתונאי/עורך ותיק:
1. כתבו קצר וממוקד – למרות הסרקאזם, זה נכון. וזה לא חדש. המינגווי כתב ככה לפני 80 שנה וזכה בנובל ובפוליצר.
2. עבדו מהר ובזריזות – מה לעשות, אנשים צריכים לקבל בבוקר את העיתון, והמהדורה צריכה להיות משודרת בדיוק בזמן. אבל לבדוק את העובדות צריך. בזה אתה צודק.
3. תנו כותרות חזקות ובומבסטיות – אלא אם אתם עורכים בעיתון הארץ, ואז תשתמשו הרבה במקש של נקודה-פסיק במקלדת.
4. שמרו אמונים לממונים עליכם – עצה שטובה גם לקופאיות בסופר. אבל אם אתם בתפקידים בכירים (כמו רותי יובל וגיא זהר), אתם יכולים להתפטר בלי לחשוב פעמיים. תוך יומיים תמצאו עבודה חדשה ביותר כסף.
5. הקפידו על קשר טוב עם דוברים – הקפידו על קשר טוב עם מקורות בכלל. אם תביאו אך ורק סיפורים שקיבלתם מדוברים, לא תישארו הרבה זמן במקצוע. ואז באמת תצטרכו לפתוח משרד יחסי ציבור, ותוך זמן קצר תגלו שלא כל יחצ"ן הופך תוך שנה לרני רהב
והכי חשוב: שיהיה בהצלחה!
אהבתיאהבתי
הי אופיר ,
כתבת מקסים ומצחיק וכנראה מדויק 🙂 …
שיהיה לך המון בהצלחה ורק טוב!
אהבתיאהבתי
א. מאיפה אתה יודע?
ב. אם אתה יודע, למה מלכתחילה?
ג. איחלתי לעיתונאי בהצלחה.
אהבתיאהבתי
מה זה החארטה הזה ?? תובנות של סטודנט בבית הספר לעיתונאים ? הרצאה לאנשים רציניים, שמבינים תקשורת, שיודעים תקשורת ויש להם נסיון עשיר בכדי להביע ביקורת נוקבת על תקשורת ??
אין זה אלא "מילוי", פוסט בתחפושת, עונת המלפפונים של הבלוג הזה ואידך זיל גמור.
אהבתיאהבתי
אופיר, אתה עדיין צעיר. לך תלמד מקצוע אמיתי. מהר מאד תגלה שהחלום שלך הינו חלום בלהות.
לי זה קרה שהעיתון שלי תמך ב-100% במחאת האוהלים למרות שהוא משלם לי כמה אלפים פחות מהמשכורת הממוצעת במשק.
כן, אלו שסיקרנו אותם מפגינים נגד יוקר המחיה מרוויחים הרבה יותר מאיתנו, העיתונאים.
לך תחפש לך מקצוע אחר. קצת פחות זוהר אבל בלי כל הגועל נפש של העיתונות ועם זכר ראוי.
אהבתיאהבתי
לבוגרי כותרת,
אתם אולי מתגאים בטייטל, אבל בסך הכול קניתם אותו באמצעות השקעה חד-פעמית (במקרה הטוב) של למעלה מ- 30 אלף ש"ח מכספם החמים ונעים של הוריכם. אל תתרגלו להוציא סכומים כאלה. התמדה במקצוע העיתונות, באמצעות הקשרים של מרצי התכנית, לא תוביל לרווחים מיוחדים.
אהבתיאהבתי
איזו ערימה של שטויות זחוחות ומתנשאות. התחום מלא בעיתונאים שלא היו צריכים ללכת לבית ספר לתקשורת כדי ללמוד את המקצוע ועושים ועוד יעשו עבודה הרבה יותר טובה ממך ומחבריך לספסל הלימודים. רואים שאין לך מושג איך התעשייה הזו באמת עובדת. נדבר בעוד כמה שנים, אחרי שיימאס לך להיות תחקירן בתוכניות בוקר ותחליט לעשות הסבת מקצוע להייטק.
אהבתיאהבתי
ההתנשאות מגיעה דווקא מהצד שלך, התגובה שלך מצביעה על פחד מהצעירים שהולכים לשאוב לך ת'עבודה… 😆
אהבתיאהבתי
כתבת יפה, אופיר דור. הקטע עם הטובים והרעים מדויק מאוד.
שים לב, בשנים האחרונות יש על זה וריאציה בעיקר בידיעות ובמעריב, אותה הם שדדו כנראה מסיטקומים אמריקאיים:
הגוד ניוז והבאד ניוז.
"החורף חוזר. החדשות הטובות: הוזלה במחירי המטריות"
"תוקם מדינה פלשתינית. החדשות הטובות: בעזה פתחו חומוסייה חדשה"
"המיסים לא יעלו. החדשות הרעות: המחירים דווקא כן"
וכו', וכו'
אהבתיאהבתי
איזה שטויות, אלוהים ישמור. שכחת רק עצה אחת קטנה, שולית ולא חשובה לעיתונאי המתחיל: תנסה להביא סיפורים טובים, לנסח אותם בצורה מעניינת, חכמה, והכי חשוב אל תתלקק על יחצנים מפני שאז אולי תהיה לך עבודה בעוד כמה שנים אבל בינתיים אתה תהיה עיתונאי כל כך כושל ועלוב שלא בטוח שאפילו יחצנים ירצו אותך. בוא'נה, אם זה מה שמלמדים אותך בכותרת אולי כדאי לסגור את בית הספר הפלצני הזה
אהבתיאהבתי
"בולשיט", על סרקזם שמעת? אולי כדאי לפתוח מילון.
אהבתיאהבתי
אפשר לקבל את ההמלצות, להית כתב בתחתית הסולם , ולשכוח מהמקצוע אחרי שנה, שנתיים.
מומלץ, לעשות הכל הפוך, להיות חוצפן חסר משמעת, לקבוע לעצמך את הכללים. אולי תאבדו חברים בדרך. תהפכו לשחצנים בלתי נסבלים, אך יש סיכוי, קטן ולא משמעותי, לתחילת קריירה של כתב או עיתונאית.
אהבתיאהבתי
זה נכון. וגם הקטע של הפסקת הקפה וזה שאין זמן לקרוא דברים ארוכים – לפחות אצלי זה היה ההיפך, הפסקות ארוכות וקריאה אינסופית ברשת תוך כדי עבודה
אהבתיאהבתי
אוייי דור דור…
אם היית יודע כמה קשה (וכמה התמורה נמוכה) ליחצן – לא היית מציב זאת כ"אופק" ל"עיתונאי מיואש"…
אהבתיאהבתי
אופיר, קבל את הערצתי הכנה. 😮
אהבתיאהבתי
ולוט – שימרי על הפוסט הזה כדי שתוכלי לומר – בצדק – אצלי זה פורסם לפני כולם: אבי בניהו, ההוא שהיה דובר צהל, מנסה להתמנות למנכל חדשות 10 במקום ראודור בנזימן. תומכים בו כל מיני אנשים אינטרסנטים מחוץ לערוץ, ואילו בערוץ עצמו, עיתונאים בכירים מנסים להרוג את הרעיון הזה… זו שיחת היום בבית הורד בקרב מביני עניין. שלך, אחת שיודעת
אהבתיאהבתי
מצוין.
והוא מוכן לתנאי השערורייתי, המביך, המטורף – להתנצל כשהכתב שלך מפרסם שקרים ודברי כזב או לשלם מיליונים בבית משפט לפי חוק לשון הרע?
אהבתיאהבתי
בניהו הוא בצד של התובעים.
אהבתיאהבתי
תודה על המידע, רק לא לא הבנתי למה הכוונה ב"שמרי". הרי כל פוסט, מ-31 בדצמבר 2005 ועד היום נשמר – למעט כמה עשרות שאורנג' הצליח לחסל באחד השדרוגים שלו.
אהבתיאהבתי
בעקבות התגובות כאן, ניסחתי כלל ראשון ויחיד למגיב המתחיל,שרק יצא מקורס מטקבקים, וגם למי שכבר שנים בעסק , אבל התחיל "להתרכך":
1. אל תפרגן לכותב – "רד" עליו ועל הסגנון, על בחירת הנושא, על שגיאות ההקלדה, על העוקצנות המעודנת, על הביטוי המאופק – אל תחמיא לכותב.
2. אין סעיף נוסף – ראה סעיף 1.
אהבתיאהבתי
נאה דרשת. 🙂
אהבתיאהבתי
רבותיי המבקרים. מדובר בבוגר טרי של בי"ס לתקשורת. מה עם קבלת פנים נאה לטירון?
אהבתיאהבתי
מה את רוצה?
הוא עובר זובור כמיטב המסורת.
אהבתיאהבתי
מה החידוש?
הרי הדברים האלו נאמרו כבר אין ספור פעמים, וגם מצחיק / מרגיז / סרקסטי / חינני / מדוייק / שנון / עמוק / רדוד / מקורי מזה
אהבתיאהבתי
איזו שאלה מטופשת: "מה החידוש"?
למה צריך להיות חידוש בכל דבר? זו מחשבה של עיתונאי.
הרי בדיוק על זה הוא כתב…
אהבתיאהבתי
והכלל הכי חשוב: תעב את ביבי מעומק ליבך.
אהבתיאהבתי
אני מתעב את ביבי מכל לבי ואני לא עיתונאי אפילו… פאדיחה
אהבתיאהבתי
מריר-חמצמץ משהו.
אני מחכה לגירסה האופטימית.
אהבתיאהבתי
הקטע הוא, שזה לא נשמע סרקסטי..
אהבתיאהבתי
בעקבות פנדה, אני מוסיף ואומר שזה כתוב כל כך טוב, שזה לא נשמע סרקסטי..
אהבתיאהבתי