מדינת מלחמה 1: לרגל יום הכיפורים, הרמטכ"ל בני גנץ מתראיין ל-7 ימים. הנה ההבדל בינו לבין גבי אשכנזי שמילא פיו מים לאורך השירות. ומה אומרת הכותרת הראשית בזכות ראיון זה? "צריך לנהוג תמיד כאילו מחר מלחמה". מה משמעות הכותרת? להלחיץ, להפחיד, ליצור דרמה. כותרת ראשית? נו, צריך לקדם את עיתון החג.
מעניין: בעוד הרמטכ"ל מתרווח על השער בראיון ממלכתי, בע' 8 מדווח יוסי יהושוע, המראיין שלו, על "מרד הצלפים של גד' 890". הלוחמים הוותיקים המשמשים כצלפים עזבו את הפעילות המבצעית בחברון "וברחו לבתיהם", כך בידיעה.
וזה למה? לא בגלל איזו פקודה בלתי חוקית בעליל או משהו כזה, אלא כי המ"פ הטיל עליהם שמירות ונקיונות, שלא לכבוד פזמ"ם. יהושוע כותב שבמהלך השנים האחרונות צמצם צה"ל את מס' המרידות. בחט' הצנחנים נזכרו במרד דומה ב-1995: חיילים עזבו מוצב על גבול רצועת הביטחון שבד' לבנון והחלו לצעוד לשטח ישראל. בעקבות האירוע פורקה הפלוגה וחייליה נחבשו בבית האסורים.
מדינת מלחמה 2: ע"פ מעריב, בעת המהומות בטובא זנגרייה בילו בכירי המשטרה בסדנת בישול של מאסטר שף במלון בזכרון יעקב. הידיעה של אבי אשכנזי משבחת את ניצב רוני עטיה, מפקד המחוז הצפוני, שהיה היחיד ששמר על גזרתו תרתי משמע. אשכנזי מזכיר שהשר לבטחון פנים הגיע, כמו גם נשיאנו. במשטרה אומרים, כך אשכנזי, "כי באירועים חריגים מקובל כי המפכ"ל מגיע לשטח". או אם להשתמש בניסוח החלקלק הבא: "נכון שהמפכ"ל לא חייב להיות בשטח כדי לקדם מהלכים מבצעיים, אבל באירוע כזה הוא חייב להיראות בשטח". עכשיו הבנתי.
אבל גולת הכותרת של הידיעה היא ה"עיבוד מחשב" הזה וכיתוב התמונה הסובטילי "מה הם מבשלים". הכי מקומונים 1991.
סגנית דובר המשטרה בידיעה: "מדובר בפנייה קנטרנית ומשוללת כל יסוד". כן, כותרת ראשית במעריב.
מדינת מלחמה 3: בכפ' 2-3 של מעריב מספר אלי ברדנשטיין כי שיחה טלפונית בין דן ארבל, סגן השגריר בוושינגטון לכתב מדיני, עלתה לו בתפקידו. השב"כ קבע שמדובר ב"הדלפה רגישה במיוחד".
מהות ההדלפה: "אישור טלפוני שנתן ארבל לאחד הכתבים המדיניים בעיתונות המודפסת לקיומה של פגישה כלשהי". זה קרה לפני יותר משנתיים. מקור במש' החוץ הטיח ביקורת באותו עיתונאי וטען שהוא נהג בחוסר אחריות ובניגוד לכללי השיחה ושרף את ארבל. בן כספית יוצא להגנתו, כולל הפניה בשער, ונוזף בשב"כ, ומציע לו לפצח את עניין תג מחיר במקום לעסוק בשטויות.
במעריב לא החליטו אם ארבל יישאר בארה"ב כדי שילדיו יסיימו את שנה"ל (שרק החלה, לא?) או שהוא יחזור לארץ תוך כמה ימים, ולכן שתי העובדות מובאות בידיעה.
זה העיתון בו מופיעה הידיעה בהרחבה יחסית לשלושת האחרים.
אותה ידיעה מתפרסמת בשער הארץ כידיעה שנייה.
ברק רביד מביא את הדברים:
…שלח מנכ"ל משרד החוץ רפאל ברק מברק לכל עובדי משרד החוץ בארץ ובחו"ל, בכותרת: "סיום תפקיד בעקבות הדלפה". ברק כתב כי ברצונו לעדכן את העובדים על "אירוע חמור בנוגע למגעים בלתי מאושרים עם עיתונאים, שבעקבותיו נאלצתי לנקוט צעד מקצועי כלפי עובד בכיר, ותיק ומוערך ולהעבירו מתפקידו". ברק כתב עוד, כי מדובר באירוע "של מסירת מידע מסווג ורגיש, שהגיע לידיעת העובד במסגרת תפקידו, לעיתונאי ישראלי. המגע עם העיתונאי היה לא ברשות ולא בסמכות ובניגוד להנחיות המשרד". מנכ"ל משרד החוץ כתב לדיפלומטים הישראלים, כי במסגרת בדיקת הפרשה, הודה העובד כי הדליף את המידע. "לאור הרגישות המדינית וחומרת העניין, הגעתי למסקנה שאין כל אפשרות שהעובד ימשיך בתפקידו, ולכן החלטתי על סיום תפקידו לאלתר".
בהמשך כותב רביד "להארץ נודע כי מדובר באירוע שהתרחש לפני כשנתיים וחצי".
מעניין: הידיעונת מופיעה כטור צד בישראל היום בע' 3, והכותרת שלה: "ליברמן השעה את סגן שגריר ישראל בארה"ב".
קרב סמוי בין רה"מ לליב?
שמו של ליברמן כלל לא מוזכר בהארץ, ואילו במעריב הוא מובא רק בסוף הידיעה, כמי שמנהל מאבק נגד הדלפות.
בידיעות הידיעה הכי נידחת, בתחתית ע' 9, וזה גם העיתון היחיד שלא מביא את שמו של הדיפלומט. והאם שמו של שר החוץ מופיע פה? כן: "זהו הבכיר השני שמודח במשרד החוץ בעידן ליברמן בשל חשד להדלפה".
– ישראל היום מביא את דבריו של רה"מ למתמחים, "חכו כמה ימים", בראשית שלו. גם בידיעות דבריו אלו מופיעים בשער, אבל עם שינוי: "חכו עד אחרי החגים". כמה ימים, כמובן, היא תקופה קצרה יותר מאחרי החגים, פרק זמן שיכול להימשך שנה שלמה, כרוצה לומר: איזה חגים? אולי הכוונה לפסח? אולי לחנוכה?
– מותו של המתנחל מספר אחת, חנן פורת, זוכה לסטריפ שחור בתחתית שער ידיעות. הידיעה על אודותיו וההספד של גאולה כהן הוצמדו לביקורת הטלוויזיה שבע' 14. אבל זו גם כתבת השער ב-24. עקיבא נוביק כותב, ומזכיר גם את פרשת "פורים שמח" אחרי הטבח שערך ברוך גולדשטיין ב-29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה ב-1994. פרשה זו עוררה אתמול דיון סוער בטוקבקים. במרכז הדיון: הקפטיין הקוצף. צריך לשים לב לתגובה של מיכה, שנבלעה בשצף, ומנסה להסביר את העניין. אני בכל זאת חושבת שמדובר בפער תרבותי, ופשוט בשפה אחרת. יש פה שני עמים אמרנו? לפחות. יותר 70 עממים.
במעריב כפ' האמצע, 12-13 (וגם הפניית תמונה בשער) מוקדשת לאיש. עמיחי אתאלי, שיש לו אליו קשר ישיר מסביר את עניין "פורים שמח".
"אבידה גדולה לציונות הדתית", כך נפתחת הידיעה עליו בישראל היום, שכוללת הפניה בשער.
הארץ הוא העיתון היחיד שלא מזכיר אותו בשער. הידיעה מופיעה בע' 8. אין זכר ל"פורים שמח".
– אייפון 5 הוא הידיעה בשנייה בבולטותה בשער ידיעות. כפולת האמצע של ע' החדשות מוקדש לגאדג'ט שמטריף עולמות. הכותרת: "אייפלופ". אני מבינה שאינכם מרוצים?
גם בשער ישראל היום אפשר להריח את האכזבה: "i איזו אכזבה"
במעריב אכזבת האייפון בשער האחורי, הכי בקטנה, ואולי הכי בצדק.
גם בשער הארץ ובשער המארקר מובא יספור האייפון, אבל פה אין רמז לאכזבה: להפך, רונית דומקה מדברת על הביצועים המשופרים של 4S: פקודות קוליות, מצלמת 8 מגה ותמיכה בשירותי ענן. גם אור הירשאוגה, שם, לא מאוכזב.
על פי דיווח דומקה בישראל 750 אלף אייפונים. ז"א לכל אזרח שביעי במדינה יש אייפון?
יש עורכים בבית?
מאיפה המספר הזה, 107, אם הרווח הנקי היה 517 מ' ש'?
בעיתון של אתמול מתנצלים בערך על הכותרת. בעיתון המודפס אך לא באתר, שבו נכתב: "בלעדי לכלכליסט: הרווח של תנובה ממכירת השוק הסיטונאי בת"א: 493 מיליון ש'"
התיקון מופיע בכות' המש': "המספרים שפורסמו אתמול בכלכליסט מתייחסים לחברת השיווק ולא לחברת תעמ"ת המחזיקה בפעילות הייצור".
הבנתם? יופי.
לחם עבודה/ מעברים
טליה פלד קינן עוזבת את חדשות 10 מסיבות משפחתיות.
גיא סודרי הוא מועמד מוביל לתפקיד מנכ"ל חדשות 10.
עפר שלח יצטרף לעונה השנייה של ינשופים כמגיש.
הבלוגר המצרי הכלוא מייקל נביל מחריף את שביתת הרעב שלו.
קשת תפיק סדרה קומית חדשה, יום האם, על פי טוריה של דניאלה לונדון דקל בלאשה, אחת משלנו.
הוספתי את שמות כל העיתונאים שהגיעו לכנס היסוד של הקואופרטיב העיתונאי של טובי פולק, למי שפספס.
אני רואה שמרב בטיטו, כוכבת האח הגדול, חזרה לידיעות? היא משתתפת הבוקר במיזם כן ולא של 24, ועונה על השאלה האם השיפור בתוצאות מבחני המיצ"ב הוא סיבה לאופטימיות.
המאייר מושיק יצא לחופשה קצרה ומעריב מביא איור שלו מ-2000, המתייחס לפגישת ערפאת וברק בפריז, בניסיון להגיע להפסקת אש. "המתח בין ישראל לפלסטינים נותר כשהיה", כך הכיתוב המלווה. מה כן השתנה? ברק ויתר על שומתו המופיעה בקריקטורה.
גם בידיעות וגם במארקר מופיעה תמונתה של סתיו שפיר בהקשר לדיוני טרכטנברג אתמול. דפני ליף מונמכת פרופיל, או שסתם מקריות?
פייסבוק/ רשת/ בלוגלנד/ תרבות
30 החברים והחברות המובילים בפייסבוק בספטמבר.
נפטר השחקן שמואל שילה.
נפטר המוזיקאי אורי סלונים.
נפטרה המעצבת דנית קימל.
התמתן המדור הד-הומני במעריב. איתן אורבך מושווה רק לערבה: "לשניהם אין טעם ואין ריח". עדיף על פני ד-ג'וק.
יובל דרור בקטע מעניין במיוחד בהארץ ספרים על הספר תאונה עם אקסולוטל של הלנה הגמן, שעניינו מות המחבר וכשרות פעולת העתק/הדבק. טקסט מעורר חלחלה מבחינתי, לוחמת פעילה בזירת האותנטיות. מאחר שהמוסף של היום עוד לא עלה לאתר נכון לשעת הכתיבה שלי, אני מלנקקת לערוץ עצמו. עדכון: עלה ולנקקתי.
הספר של העיתונאי אודי שרבני, למה אתה לא מחייך, יצא לאור.
בעל זבוב יצא בתרגום חדש. וגם המקרה המוזר של ד"ר ג'ייקל ומיסטר היד.
לפני פיזור
מדור האסטרולוגיה היומי של גידי גלבוע במעריב מבטיח לנו, בני מזל אריה המלכותיים:
"מישהו מבשל עבורכם הפתעה משמחת. שיחות שמתקיימות בחדרי חדרים מניבות הצעה שרציתם בה".
יאללה, ממתינה.
ולווט אנדרגראונד 
"הכל היה שקר וכזב מתחילה ועד סוף, לא ראיתי בברוך גולדשטיין כמגן ומושיע, ראיתי בו רוצח. באתי, ולפי תומי, לפני הכל, אמרתי להם "פורים שמח" כי תמיד אומרים "פורים שמח". אני גם זוכר איך אמרו "פורים שמח" בשעה שנרצח חברי הטוב אלחנן אתאלי הי"ד, כי זה ברכה שאומרים תמיד. באתי להגיד פורים שמח כדי להגיד לאנשים שיתחזקו, אבל מעשיו של גולדשטיין נוראיים בעיני" (מתוך ראיון עם חנן פורת)
יאללה קפטין- הבטחת שאם יוכח לך שלא לזו היתה כוונתו תתנצל. לא חושב שיש ספק שאתה לא אדם מקובע ונראה לי שמה שנאמר היום די משכנע. נראה לי שגם ג'ומס כמי שממעתי בתקשורת כמליץ יושר למנוח הוא בהחלט אמת מידה מוסרית שגם אנשי שמאל מובהקים יכולים להסתמך עליה (אולי למעט "ציוני" על שלל הניקים שלו). וזאת לעומת כתבה שמסתבר שמי שעשתה היתה רינה מצליח… זה פשוט נראה לי עוול לאדם שבאמת לא זו היתה דרכו ודווקא כשבהחלט אפשר לחלוק מאד על מה שכן היתה דרכו.
ולעניינים אחרים:
1. v-האם את יודעת מיהו העיתונאי מקול ישראל שנענש משום שדיווח בעודו על החוף בתל אביב על הפגנת "מאות סופרים" בשייח' ג'ראח שלא היתה ולא נבראה אלא במוחם של כמה דוברי ארגוני שמאל ושבגללה גם נשלח צוות צילום של ערוץ אחד?
2. חומר קריאה מומלץ- הראיון הפנטסטי של שי גולדן בגלובס:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000688041
3. גדעון לוי במחוברים? טוב שהם קיבלו אותו כי בקצב הלהיטות של הבנאדם לתפקיד בריאליטי זה היה נגמר ב24/7 או במטבח של שגב משה. הלו גדעון, אני לא בטוח שהפלסטינים מחשיבים פליט ריאליטי כמו פליט אמיתי!
אהבתיאהבתי
ראיתי את חנן פורת בטלוויזיה באותו יום הרצח במערכת המכפלה. הוא היה עליז וצוהל. מי שרוצה ייחס את זה לפורים.
אני לא מקבל את "הסברו" לאחר מעשה. זה היה הסבר כמו כל ההסברים של אלה שנתפסו בקלקלתם.
אהבתיאהבתי
מאחר והאיש כבר מת, נסכים שאריאלה התקשרה אליו , וזהו. אגב, מישהו מכיר מישהו שאריאלה התקשרה אליו?
אהבתיאהבתי
אני עדיין סבור (בהסתמך על זכרוני בלבד) כי בזמן אמת – פורת החליק קשות בלשונו.
גם לא אשאל אותך מאיפה הציטטה הנ"ל אלא אקבל בשמחה שפורת ניחם בו מהאמירה. מודה ועוזב ירוחם משל.
לפיכך אני רואה את פורת פטור מאותה גיבנת ומאחל לו שינוח בשלום על משכבו. אם קרא לגולדשטיין "רוצח" ולמעשיו "נוראים" – דייני.
אהבתיאהבתי
למה שתסתמך עליי? צפה במנוח עצמו, במצב רפואי שרחוק מלהיות טוב, מוציא במאמץ רב את המילים: (החל בדקה 6:40)
http://www.youtube.com/watch?v=RIPAn5BAD9E
אהבתיאהבתי
"פורים שמח חבריה, פורים שמח. בפורים מצווה לשמוח". זה הטקסט המלא של חנן פורת כפי שנאמר בטלוויזיה (המקור הוא תאי המוח הדהויים שלי, שיש להם נטיה לזכור לפעמים דברים חסרי שימוש, כי אולי יהיה להם פעם שימוש). היה אז הרבה בלבול- בכל זאת טבח וכאלה. אני מניח שפורת הפעיל אינסטינקטיבית מנגנון הגנה כלשהו שנשמע לי אז כמו התרסה (ממשלה שמאלנית, תקשורת שמאלנית, כאלה מין). בכל מקרה, מודה ועוזב- ירוחם.
הייתי אז בחופשת שחרור בזמן שהגדוד התארגן לקראת מעבר מלבנון לחברון. באותו היום הייתי אצל חבר טוב בבית, משפחה של חובשי כיפה. האב, לא אדם מתון פוליטית בלשון המעטה, הסתובב חסר מנוחה לנוכח החדשות. לבסוף הוא בא אלי עם ספר "בראשית" פתוח, והראה לי את הטקסט הזה: "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם בסודם אל תבוא נפשי בקהלם אל תחד כבודי… ". לא שמעתי תגובה דומה מאף איש ציבור אז, וגם היום.
אהבתיאהבתי
בכל הפוסטים שלי אתמול והיום בכלל לא נגעתי לגופו של אדם. אני לא טענתי את הדברים שקפטן טען ישירות. כמי שבא מרקע דתי הבנתי את הרקע של הברכה. בזמנו גם הבנתי את היאוש והאמוק של ד״ר ברוך גולדשטיין (ולא היו הרבה כאלה אפילו בימין) רק בחלוף השנים הבנתי שאין יד מרסנת. הדרך שלך לבטל כל ביקורת על הציבור שלך בהונאה עצמית שהדובר הוא מהשמאל רק מבטלת כל התייחסות רצינית שלך. נכון שאחרי ההתקפות האישיות למעלה שנאתי וקיללתי כל יום שאי פעם תמכתי בתנועה הזאת.
אהבתיאהבתי
הקיד צודק. חובה לקרוא את הקרקס המגלומני ע"ש גולדן. גם מוכשר, גם חתיך, גם נסיך הפרולטריון וגם מלחך הפנכה של העשירים, והכל תמורת 60 אלף שקל! מחיר מבצע! וברצינות? ראיון מעולה. אחלה בידור.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000688041
אהבתיאהבתי
התפארות עצמית שלך או מתנה קטנה מהאח המסור?
אהבתיאהבתי
יפה לקרוא איך את מכסחת את מעריב על שהעז למתוח ביקורת על צמרת המשטרה. עיתונות צריכה למתוח ביקורת. לא נחזור שוב על הבעייתיות שלך עם העיתון, אבל בלוג תקשורת שלועג לידיעה כזו הוא הזוי במקרה הטוב, או הכי מקומוני במקרה הרע
אהבתיאהבתי
עתונות צריכה למתוח בקורת, אבל בקורת צריכה להיות הוגנת ורצינית. במקרה הזה לא היתה לה הצדקה; הצפון לא "בער", הארועים היו ממוקדים בישוב אחד ובהחלט יכלו להישלט על ידי מפקד המרחב או לכל היותר מפקד המחוז. הגרפיקה של הטבחים עושה מהענין לעג ולא בקורת, וההעלאה של הנושא לכותרת הראשית (כאילו ערב המטבח של השוטרים חשוב יותר מהתפטרות המתמחים, למשל) מראה שלמעריב חשוב לתקוף את המשטרה יותר משחשוב לו לשמור על סטנדרט עתונאי. אולי יש לדבורית בעיה עם מעריב, אבל במקרה הזה הוא קנה את הלעג ביושר.
אהבתיאהבתי
נראה לי שאלמנט נוסף פה הוא ה"סקופ" הבלעדי, שעצם הבלעדיות שלו כמובן מעלה את ערכו החדשותי לראש התור.
אהבתיאהבתי
די. יש לי בחילה מהתגובות הגנריות האלו.
לא שונאת את מעריב, אתה חירש?
אהבתיאהבתי
גנץ ביש המזל שירת כמח"ט בזמן המנוסה מלבנון. חניון נחטיבה שלו היה מעבר לגדר ולכן החליט המח"ט המצטיין להפקיר את רכביו כדי שישמשו חומר גלם למדורות של הלבנונים הצוהלים. כאות הוקרה על אימוץ רוח המפקד מונה למפקד אוגדה באיו"ש שם הצליח להיות שותף בכיר להפקרת צוות מג"ב ולמותו של יוסף מדחת. יכולותיו הנשגבות בלטו לעיין והביאו למינויו למפקד זרוע היבשה שהוכיחה את כשירותה הרבה במלחמת לבנון. המבחן הראשון שנקרה על דרכו של הרמטכ"ל, בפיקוד דרום, עמד בכבוד במסורת המפוארת ולנו לא נותר אלא לצפות בשקיקה להמשך הצלחותיו.
התשואות לטהרנים שיירטו את גלנט וזיכו אותנו במצביא בר מזל זה
אהבתיאהבתי
גנץ היה מפקד יק"ל. הרכבים שנשארו מחוץ לגדר, היו רכביהם של אנשי צד"ל, שלא הורשו להכניסם. לאחר מכן היה מפקד אוגדת איו"ש.
חייל יותר זקן, אך עם זכרון פעיל.
אהבתיאהבתי
אורן, ממך לא ציפיתי.
אהבתיאהבתי
כן, צבא במקום טוב באמצע בתחומי הידע שלי, קצת אחרי זה.
אהבתיאהבתי
רכבי צד"ל שהושארו בחוץ לא היו באחריותו. ההחלטה להפקיר את חניון החטיבה שבו חנו רוב רכבי האספקה שלה היתה שלו
אהבתיאהבתי
סבורני שצה"ל הוא ארגון קצת גדול מכדי שיפסיד בגלל גנץ או ינצח בגלל גלנט.
כוחנות ואטימות כמו זו שהפגין גלנט מדאיגה אותי הרבה יותר. טוב שיורט.
אהבתיאהבתי
ynet שוברים שיאים, כאשר במתכון לסעודה מפסקת הם ממליצים על קרעפלך עם חמאה וחלב, ממולא בזנב בקר.
טוב, אנשים צריכים שיהיה להם משהו לחזור בתשובה עליו ביום כיפור, לא?
(ותודה ללאטמה)
אהבתיאהבתי
זנב זה NO NO?
אהבתיאהבתי
העניין הפעוט של גדי בחלב אמו וזה
אהבתיאהבתי
ממתי לאמו יש חלב?
אהבתיאהבתי
איפה הזנב?
אהבתיאהבתי
יו, אחלה תמונה
אהבתיאהבתי
זו אחת מהאינטרנט, אבל יש לי כמה פרטיות כאלה.
הציפור הענקית הזו אוהבת לעשות פוזות למצלמה.
אהבתיאהבתי
אם כבר לצום ל-25 שעות, לפחות לאכול לפני זה אוכל טעים.
זה גם הידור המצווה, כי מי שביכולתו לאכול אוכל טעים, קשה לו יותר לעמוד בפיתוי ולצום.
אהבתיאהבתי
בעכבר העיר ממליצים לפתוח את הארוחה המפסקת במרק שעועית.לידיעת מי שיעבירו את יום הכיפורים בביה"כ.
אהבתיאהבתי
חוצ'מזה שמדובר גם במצווה, "כל האוכל בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי", (תלמוד בבלי מס' ברכות ח, ב).
קיצע'ר, אם אתה ממש רוצה לעצבן (את מי?), תצום בט' ותאכל בי'…
אהבתיאהבתי
זה לא YNET שמחזיקים בשיא הצביעות, אלא המוני עם ישראל שבימים כתיקונם בולעים את הקרעפלך בחמאה לתיאבון וביום כיפור מתעטפים בארשת צדקנות וצום, והולכים לבית כנסת וכל זה.
אהבתיאהבתי
לא. לא צריך לכפר על מה שאוכלים דקה לפני יום כיפור. רוב האנשים מכפרים כל השנה ולא זקוקים ליום אחד בשנה כדי לכפר על משהו. בטח לא על מזון טוב.
אהבתיאהבתי
שמע, הלל, ההתחסדות שלך כבר עולה על העצבים. החבר'ה כאן יחסית סבלניים, אבל יש גבול. צא לנו מהצלחת, תפסיק להיות טרול ותתחיל להיות בנאדם. וגמח"ט גם לך
אהבתיאהבתי
הצלחה נשית בהקשר ישראלי.
(רק שלא יגיבו לי עכשיו שזוהי תגובה של תפרנית מתוסכלת).
אהבתיאהבתי
כשמישהו (י) מצליח בעולם מדגישים את עברו הישראלי בגאוה גם אם עזב את הארץ בילדותו, ואת חינוכו ספג בארץ מושבו. הצלחתו(ה) -הצלחתנו.
אהבתיאהבתי
את לא מתוסכלת, אך צר עולמך, כעולם נמלה ישראלית יהודית.
אהבתיאהבתי
הייתי צריכה להוסיף מרכאות בה"הצלחתו הצלחתנו" כדי שתבין שמדובר בסגי נהור? אני אמנם נמלה אך יחסית עולמי ר-ח-ב.
אהבתיאהבתי
מהשימוש במתוסכלת , ניתן להבין שהגבתי לר/ק.
אהבתיאהבתי
נרגעתי.
אהבתיאהבתי
אוי ויי.
דאוד (האיסלמיסט/ג'יהאדיסט/וגו') מסתכל עלי כמתוסכלת.
אשתדל לעמוד נכוחה מול העול.
אהבתיאהבתי
מה שעשו מעריב עם תמונת הקצינים הבכירים בתחפשות טבחים זה יותר נמוך מתחתית החבית.
מי אמר ניר חפץ?
אהבתיאהבתי
על זה אמר מי שכבר לא איתנו "פורים שמח".
אהבתיאהבתי
ידיעות אחרונות הצליח הפעם להפתיע (ולהגעיל) אותי – וזה כבר לא ממש קל. ידיעה קטנה מדווחת על פטירתו של השחקן שמואל שילה. הידיעה מלווה בתמונה שלו. אם אתה מפרסם תמונה של שחקן שנפטר, מן הסתם תפרסם תמונת פורטרט טובה שלו, או תמונה שלו על הבמה באחד מתפקידיו הידועים. נכון? לא בידיעות. ידיעות פרסמו תמונה שלו ביד ושם, עומד ליד הרמטכ"ל דאז אשכנזי. ככה זה בידיעות, אם אשכנזי לא תופס שם דגים חיים בקריביים אז הוא יתפוס שחקנים מתים ביד ושם.
אהבתיאהבתי
יש לך אשליות שנערך תהליך של בחירה. העורך אומרת (כך יצאתי חובת שני המינים) לגרפיקאי/ת של העמוד, יאללה מהר, צריך לסגור עמוד עוד עשר קטנות. הגרפ' מבקש/ת מהארכיון תמונה של שילה. הארכיבאי/ת שולף תתמונה הראשונה ויאללה, אודרוב.
אהבתיאהבתי
לא יודע, איכשהו קשה לי להאמין שבדרך מקרה, מכל הקריירה הארוכה של שילה צצה להם באופן רנדומלי בתכלית דווקא התמונה עם האיש שידיעות מנהל לטובתו קמפיין כבר זמן רב (קמפיין שהוא רק חלק מהקמפיין ארוך השנים לטובת אולמרט ונגד ברק) ועוד ביד ושם.
אגב, את בטוחה שזה עדיין עובד ככה בעתונים? מישהו אומר לארכיבאי, וזה הולך לחטט במעטפות הדהויות בארכיון וחוזר משם עם התמונה הראשונה שיוצאת? הייתי מצפה מעתון גדול כמו ידיעות שמחזיק אתר כמו ויינט, שהארכיון שלו יהיה ממוחשב. בארכיון ממוחשב העורך בעצמו יכול ללחוץ על כפתור "מצא תמונה" בתוכנה שלו, לכתוב "שמואל שילה" ולקבל תוך שניה את כל התמונות שלו שקיימות בארכיון (לחיצה על "חפש במאגרים" תביא לו גם את התמונות מכל האימג' בנקים למיניהם שלעתון יש הסכמים אתם). עורך כזה לא צריך שום ארכיבאים והוא בוחר את התמונה המתאימה ביותר תוך חצי דקה. אני יכול לעשות דבר כזה בפיקאסה אצלי במחשב – וידיעות עדיין שולח ארכיבאים למעטפות?
אהבתיאהבתי
כמה נעים לקרא בימים אלה, ובכלל- כותרת שכזאת:
"פרופ' דני שכטמן מהטכניון זכה בפרס נובל בכימיה "
אהבתיאהבתי
תענוג גדול
היה לי הכבוד וגם העונג (באמת מורה מצוין) ללמוד אצלו וכבר אז הדיבורים על פר"נ עמדו בחלל האוויר
אז עכשיו זה הגיע ובדין, תענוג וגם שמחה
אהבתיאהבתי
כבוגר הטכניון, גאה מאד במוסד הטכנולוגי האדיר הזה
ברכות לפרופ' דן שכטמן ושמחה גדולה למדע בישראל
אהבתיאהבתי
הנה המאמר על תגליתו, שפורסם במוסף הארץ במרץ, והועלה מחדש. לדעתי דנו בו בבלוג.
אהבתיאהבתי
כן, בקטנה.
שטול-שטאורינג הראה לאורן הוברמן מאיפה משתינה הפטריה.
אהבתיאהבתי
אופס, טראורינג
אהבתיאהבתי
אכן הופיע באצבעות שחורות 25.3, דבורית בקשה פסקת הסבר וקבלה תגובה "לא צריך להבין". אשתדל להסביר מחר וזה לא יהיה על האבולוציה של מהפכות מדעיות.
אהבתיאהבתי
על מה קיבל פרופ' דן שכטמן פרס נובל בכימיה? (איתי נבו, רשת ב')
רבים מהמוצקים הקיימים בטבע הם גבישים, המורכבים מאטומים או מולקולות (קבוצות אטומים) בסידור מחזורי קבוע, יחידות זהות השלובות זו בזו, בתלת מימד. כדי לקיים מבנה מחזורי קבוע במרחב, היחידות האלה צריכות להיות בעלות סימטריה סיבובית מסוימת: כפולה, משולשת, מרובעת או משושה. סימטריה סיבובית היא מספר הפעמים שאנו יכולים לסובב אוביקט מסוים, והוא עדיין ייראה אותו הדבר.
פרופ' שכטמן חקר את המבנה הגבישי של תרכובת אלומיניום ומנגן וגלה כי יחידות הגביש מציגות סימטריה מחומשת, כלומר הגביש אינו יכול להיות מסודר בצורה מחזורית (אי אפשר לסדר מחומשים צמודים זה לזה ולקבל תבנית מחזורית קבועה כמו המשושים ביערת הדבש), וגביש כזה קבל את השם "גביש מחזורי למחצה" (quasi-periodic crystals), או בשמם המקוצר "קוואזי-גבישים".
במהלך השנים פותחו נוסחאות מתמטיות התומכות בגילוי שלו ונוסד מדע חדש והשאר היסטוריה.
אהבתיאהבתי
מהנדס בהייטק, שאלה רצינית לי אליך. האם אתה יכול להסביר איך אחרי עשרות שנים שלמדינת ישראל היה רק את חצי הפרס שקיבל עגנון פתאום כל הרצף הזה בשנים האחרונות?׳ בהנחה שכולם מדענים גדולים ותמיד היו למה עכשיו? למה שנים שום ישראלי. יש כאלה אומרים שפרס נובל הוא בבסיסו פרס יחסי ציבור ולובינג. האם הלובינג הישראלי הוא שעשה את ההבדל? האם אתה יכול להתייחס לנקודה בכנות וברצינות?
אהבתיאהבתי
אינני שמח להגיב לכינוי "חילול הקודש", בתאריך טעון כל כך כ-6 באוקטובר.
אני מסכים שפרס נובל לשלום (ואולי בספרות) דורש יחסי ציבור ולובינג אבל לגבי מדעים מדויקים יש במדינת ישראל מדענים דגולים שזכו להכרה בינלאומית (ולא ביחסי ציבור) וימים יגידו.
אהבתיאהבתי
תודה. עכשיו הבנתי.
אהבתיאהבתי
הכותרת בידיעות מטילה טרור -לא רק על פקידי האוצר- ומחרחרת מלחמה. צריך לארגן חרם צרכנים על גליון יום הכיפורים שהיא מקדמת.
אהבתיאהבתי
איי, אייפון, 4 מיי S
עולם כמרקחה אבל בלי סטיב ג'ובס זה לא אותו עולם, אין המצאות חינם
אהבתיאהבתי
סטיב ג'ובס מת !! כתבתי את זה אתמול ולא ידעתי מה אני שח
אהבתיאהבתי
סטיב ג'ובס ידע ופרש בשיא !!! יהי זכרו ברוך.
אהבתיאהבתי
רבים ממנהלי ההדרכה ומשאבי האנוש בארגוני הפירמידה של העידן התעשייתי (משטרת ישראל, למשל) נוטים לדמיין שסדנאות בישול או איסוף כבשים בטבע הן המרפא לחוליי הניהול של ארגוניהם, המאופיינים בחתירה תמידית של בכיריהם – איש תחת רעהו.
במקרה הטוב, זהו רק משכך כאבים זמני למחלת האגואיזם הממאירה, שמרבית בכירי ארגונים אלה נגועים בה.
אהבתיאהבתי
מעייפים, סיפורי העייפון הממלאים את דפי התשקורת.
אהבתיאהבתי
אכן, למי אכפת מעוד גאדג'ט אלקטרוני שיהפוך תוך שנה להז-בין וייזרק כמו קודמיו לפח המיחזור של ההיסטוריה?
השאלה האמיתית היא איך הם מצליחים כל פעם מחדש להפוך את הזבל המשווק שלהם לאייטם מדובר
אהבתיאהבתי
דרך משרדי יחצנ"ות ועיתונות אמיצה תוכל לשווק גם יוגורט לבלקן
נשלח מהמטקה שלי
אהבתיאהבתי
הם גם מפרסמים גדולים, לכן העיתונים ייתנו להם כמה אינצ'ים שירצו
אהבתיאהבתי
אין לי בעיה עם פרסום כל עוד ברור לצרכן זה מה שהוא פוגש.
אבל שיש "סיקור" עיתונאי בכל כלי תקשורת ומספר כתבות על אותו פלא טכנולוגי חדשני באותו עיתון באותו יום זה מעורר שאלות לגבי המקצוע הזה שנקרא עיתונאי.
נשלח מהסנדל התנכ"י שלי
אהבתיאהבתי
לא קראתי מעבר לכותרת "צריך לנהוג תמיד כאילו מחר מלחמה", אבל זה משפט מביך שהולם סמל טירונים במסדר כוננות. הרי אם מחר מלחמה, אז המילואים בכוננות או מוקפצים. אם מחר מלחמה, אז לא מתאמנים אלא נערכים. אם מחר מלחמה אז לא משקיעים בבניין הכוח, ודוחים את החשוב מפני הדחוף.
בקיצור, אפילו זרמון-גולדמן מסוגלים להמציא סלוגן מתוחכם יותר.
אהבתיאהבתי
איכשהו נדמה לי שהכותרת הוצאה מהקשרה. נניח שגנץ נשאל " האם כיום הצבא עדיין יכול להתפס עם התחתונים למטה?" וגנץ השיב בכמה משפטים על צבא חזק ובלה בלה, ובין השאר אמר את הכותרת.עורך הכותרות סימן במרקר צהוב, ועל זה קמה הצעקה?
אהבתיאהבתי
יותר מדי אייפונים
מכה של טרפת נפוצה
עוד כלי להסחות דעת
לתנועות הדפדוף המטופשות המציאו שם
תד"ם
עדר של גי'רפים מעוקלי צוואר
כאילו מגניבים ומחוברים
ובעצם הכי מנותקים בעולם
מזל שנשים פחות מתלהבות
תד"ם
דקה, (מדפדף רגע) מחפש פזמון
אהבתיאהבתי
גם אני מזל אריה וגם אני מחכה שיחליטו עלי משהו טוב בחדרי חדרים
אהבתיאהבתי
לא יודעת איך אצלכם אבל השנה לא היתה משהו.
אהבתיאהבתי
לנו האריות היתה שנה מצוינת ומלאת כיופים, אבל בכל זאת אני רוצה שידברו עליי טובות בחדרים ההם
אהבתיאהבתי
כלביאה – אלת המזל פסחה עלי. אני דורשת פיצוי!
אהבתיאהבתי
חשבת להפוך מלביאה לקוגרית?
אהבתיאהבתי
הייתי מצפה מדבורית להסיר את התגובה הסקסיסטית הזאת.
אהבתיאהבתי
מה סקסיסטי בזה?
אהבתיאהבתי
המין של הקוגרית. צ"ל קוגר.
אהבתיאהבתי
צ"ל פדופיל
אהבתיאהבתי
אני חושב שרוב הכותבים פיספסו לגמרי את האיש. אם אני לא טועה, מה שהניע את חנן פורת היה פשוט לחזור לבית שחרב ושממנו גורש כילד. כל הלהט המשיחי הזה זו תוספת מאוחרת יותר, כך אני מאמין. הנקודה הזו בביוגרפיה שלו זכתה אתמול ובעיתונים של אתמול למעט מאוד תשומת לב – וחבל כי זה לב העניין.
אני ממליץ בהזדמנות זו על הספר "ילדי כפר עציון" של עמיה ליבליך.
אהבתיאהבתי
את כתבת: "יובל דרור בקטע מעניין במיוחד בהארץ ספרים על הספר תאונה עם אקסולוטל של הלנה הגמן, שעניינו מות המחבר וכשרות פעולת העתק/הדבק. טקסט מעורר חלחלה מבחינתי……."
מוזר שגם לי הקטע הזה קפץ לי ישר לעינים כשדפדפתי במוסף הספרים וגם קראתי אותו בשקיקה. אני כמוך מתחלחלת ובזמנו כשלימדתי זו היתה המלחמה העיקרית שלי, להתריע בפני המעתיקים למיניהם שלא טרחו לציין שזו העתקה אלא ניכסו לעצמם את הקטעים שזה לא אתי ולא הוגן. בהכירי את החומר וגם את הסטודנטים זו לא היתה מטלה קשה כל כך אבל הבעיה היתה עם הענישה. גם בארזים נפלה השלהבת והיו כבר דברים מעולם כשפרופסורים מכובדים פרסמו ספרים שחלקים גדולים מתוכם היו העתקה של חומרים של אחרים. פתרון? אין לי.
אהבתיאהבתי
ח"כ של ש"ס יאיר פרץ הואשם בשנת 2004 על העתקת עבודה של סטודנטית מצטיינת בשם רחל גנדלמן על מנת לקבל תואר אקדמאי מאוניברסיטת ברלינגטון, *** העתיק את העבודה AS IS
בלשון נקבה ונתפס. כמובן שאמר "שופכים את דמי" וכו'.
אהבתיאהבתי
התגובה ממתינה לאישור? אנחנו ביחד. אמתין איתה…
אהבתיאהבתי
המאמר של יובל דרור עלה. הנה דיון מוקדם יותר בניו יורק טיימס. אפשר למצוא שם את תמונת המחברת עם חבר דמיוני. העתקה היתה קיימת תמיד, הן תמאטית והן סיגנונית. מהמיתולוגיות ועד "פארודיה" במובנה המקורי ו"פאסטיש". האותנטיות והמקוריות דווקא הן קיבלו מקום חשוב בתקופה מאוחרת יותר. ספר יכול להיות לא מקורי גם אם לא הועתק, כל רומן רומנטי לדוגמא. יתכן, שהאותנטיות תפגם בשל היותה שקרית, פריי-מליון רסיסים קטנים.
בעתונות או במחקר, יש חשיבות ליחוס מקורות, אלו לא יצירות בדיון.
אהבתיאהבתי
אכן פער תרבותי. מאוד יתכן שהמנוח לא התכוון לפורים שמח כפשוטו. שהוא שמח על הטבח חס וחלילה. לא יודע למה התכוון הקפטן אבל אני כיוונתי רק לאדישות ולחוסר האכפתיות של מנהיגי המתנחלים לערכים ציוניים מקובלים. הפרשה היא רק סמל ודוגמא לכישלון של התנועה. מישהו אמר באשכול אתמול שמנהיגי העבודה רבין ופרס שלחו אותם. זה קצת מסובך. המתנחלים קצת כפו על רבין ראש הממשלה דאז וופרס שר הביטחון דאז תמיד היה צלופח. וגם אם אכן כל האשמה היא באחרים עדיין הייתי מזכה את טבנקין, אליעזר ליבנה, אלתרמי ואחרים שיסדו את התנועה לארץ ישראל השלמה שהם לא חזו כמה הציבור המתלהם הזה שונה מהאתוס הציוני. הם לא העלו. על דעתם שהמתנחלים האלה הם שונים. והבעיה היא בעיקר בהנהגה. התנועה הזאת לא יצאה מעולם מאווירת הפאתוס של תנועת נוער ואת פירותיה הבאושים אנחנו אוכלים ונאכל בעתיד.
בנעורי תמכתי במצוות ישוב הארץ ובמתנחלים בכל לב. גירסא דינקותא. אבל כיום אי אפשר להשרר אדעש מול הפראות וההשתוללות של הציבור המופקר הזה. זה ההבדל בין נוער ומנהיגים. התפקיד של המנהיגים לחנך ולרסן אבל הם לא עושים את זה ובגלל זה ״פורים שמח״ נותר סמל.
אהבתיאהבתי
אכן בתחילה נחשבו המתנחלים למלח הארץ עד שחבל ארץ זה התמלא במשיחים עם אש בעינים ונדל"ניסטים תאבי בצע במסוה של קיום מצוות התורה. עשירי אמריקה שלחו לשם את בניהם המטורללים, וגם מטורללי העליה הרוסים מצאו שם את מקומם הטבעי. הדור החדש צמח אל תוך הגבעות והם הזרע הרע שנבט לעשבים שוטים ומסוכנים.
אהבתיאהבתי
גם את/ה מתעלם מאחריות של המנהיגים. שיעשו משהו. שיזעקו. שייאייימו כל הסוררים. שום דבר.
אהבתיאהבתי
אם כוונתך למנהיגי ההתנחלויות, הם מטפחים ומגדלים את הדור שימשיך וישמר את מה שהם התחילו, ועוצמים עיניים נוכח ה"חריגות"המוסריות והחוקיות או מטילים את האשמה על הפלסטינאים. ואם הכוונה לאוחזים בהגה המדינה, אלה קהל הבוחרים שלהם, והם נבחרו על מנת לרצותם.
אהבתיאהבתי
כוונתי למורי הדור ומחנכים לרבות עיתונאים מהמגזר, כן הלל הכוונה אליך.
אהבתיאהבתי
"הם לא חזו כמה הציבור המתלהם הזה שונה"
"ואת פירותיה הבאושים אנחנו אוכלים ונאכל בעתיד"
"מול הפראות וההשתוללות של הציבור המופקר הזה"
"אתוס ציוני"
אתה באמת חושב שרוב הציבור שגר ביהודה ושומרון עונה לתארים האלה ?
אין שם שומרי חוק בעלי משפחות משלמי מיסים ומתנדבי קהילה ואוהבי אדם שאינם גזענים…-כולם כאלה מתנחלים רעים שונאי ערבים.
אפשר לפגוש כל מיני טוקבקיסטים מהצד הפוסט-ציוני שמקבלים שקל תשעים לתגובה. אחד קרא לעצמו מילואמניק, אחד דתי לשעבר ועכשיו צץ לו הציוני.
-אז מר ציוני היקר…אני בספק אם אתה מכיר מקרוב והיטב את ההיסטוריה ההתיישבותית במדינה שלך, ועוד יותר את האנשים שרוקנת עליהם הר של זבל לפני שניה, אבל העלאה אני בטוח שלא תקבל.
-כי מריחים את המימון שלך עד כאן
(שזה די רחוק ממלצ'נט פינת רוטשילד)
אהבתיאהבתי
שווה להרגיע. הם מוכרים כבר זמן רב.
הם שורצים פה בקביעות, הדאודים.
לחלקם יש אפילו תעודת VIP.
אהבתיאהבתי
פתטית עלובה שכמותך. בדם ליבי כתבתי את זה.
אהבתיאהבתי
ברשותך, אגחך קלות.
אהבתיאהבתי
להתראות בגירוש הבא. קוזקית חצופה עבד כי ימלוך. לכוזרים כמוך אין חלק בארץ ישראל. תיפח רוחכם ומי שהביא אתכם אל קהל ישראל.
אהבתיאהבתי
מתישהו תבין שלא עושים כסף מתגובות.
אבל אתה יכול להשאר.
אהבתיאהבתי
אולי תחזרו לפולין, לא הורגים שם יהודים כעת. פעם אחת האדמה כבר הקיעה אותכם לא הספיק? באתם להתעמר בערבים? לא למדתם דבר? אכן תגובות של פוסט ציוני.
אהבתיאהבתי
הנתונים שפורסמו על הרווחים (בין השאר) של תנובה עוררו לא מעט סימני שאלה. אין ברווחיות הנקובה די כדי לספק את רצונם של הגבירים מחברת ההון הזרה המושקעת בתנובה. יש רבים שבטוחים שיש הרבה מעבר למה שפורסם. לא רק ענייני הנדל"ן המפותחים (והמתפתחים) של תנובה אלא גם כל מיני תרגילי הסוואה וחשבונאות אחרים.
דוגמית קטנה ניתן לראות אולי בשגיאה התמימה של כלכליסט בהקשר לרווחים (המדהימים בפני עצמם, יש לציין) של חברת השיווק שלכאורה רק מספקת שרות לחברה היצרנית אבל בתכל'ס מהווה מקור עצמוני (איזו מילה גדולה) לרווח נפרד ולמשחקי מספרים.
אהבתיאהבתי
יותר מעניין זה להשוות לידיעה של סבר פלוצקר לגבי ריווחיות תנובה לפני מס' חודשים במוסף הכלכלי של שבת בה הוא ניסה לטעון שהריווחיות של הקוטג' נמוכה מאוד (לא זוכר את הביטוי המדויק).
אהבתיאהבתי
לא יפה לרדת על פלוצקר בהקשר הזה, היו לו פקשושים הרבה הרבה יותר גדולים.
לא פעם פלוצקר אוסף מידע, עליו הוא מבסס מסקנות וכתבות, בסגנון של D&B, כלומר מה שנותנים לו. בניגוד אליהם הוא אפילו לא טורח לעמת/לאמת את הנתונים.
תנובה העבירו לו מידע וזה נראה לו מספיק 'חשוב' אז הוא עשה מזה תזה מסאית.
ולא נגיד מילה על האפשרות (הסבירה, תודו, כן?) שגם הוא בספינולוגים האינטרסנטים.
לא סתם כתביו של פלוצקר לא עולים בד"כ לרשת, כדי שלא נוכיח לו כל כך בקלות כל פעם איך הוא כותב דבר והיפוכו, והיפוכו, לא פעם יום אחרי יום. בדיוק כמו שרוני מקבילו המעריבי.
אהבתיאהבתי
הטורים שלו לא ברשת כי הוא עובד בפרינט.
אהבתיאהבתי
פרינט מפרינט סקרין או מסקרין פרינט?
אהבתיאהבתי