לידיעות ול-ynet יש שליח במצרים, אלדד בק, ולפיכך דיבר הוא עם המפגינים וציטט אותם. מעניין אם שאר העיתונים ימהרו לפיכך לשגר את ביסמוטיהם לתחריר, או לגבות עדויות מעיתונאים זרים הנמצאים שם.
למעריב יש כותרת אימים: "גובר החשש במערכת הביטחון: האחים המוסלמים ישתלטו על מצרים". זו כותרת הגג.
הכותרת הראשית: "הרמטכ"ל הציג לקבינט תרחיש של ביטול השלום".
הבוקר מכחיש דו"צ את הפרסום:
"נושא ביטול הסכם השלום עם מצרים כלל לא עלה בסקירת הרמטכ"ל וגורמי אמ"ן בדיון הקבינט אמש".
כמה כמה
כמה מפגינים היו אתמול במרכז תל אביב? 1,000 כמו במעריב (כיתובי תמונה בע' 14)?
כ-2,000 כמו בשער הארץ, בישר"ה וב-ynet?
ידיעות בהסכם פשרה: כ-1,500 בני אדם (כית' ע' 8).
החינוכית ונספחים
עמית סגל, חדשות 2: משרד האוצר המליץ כבר לפני שנתיים לסגור את החינוכית בגלל מצבה הכלכלי (או להעבירה לרשות השידור), אבל בידיעות השונות תוכלו לקרוא שאחד משיקוליו הוא עיתונאים ותיקים שלא מהססים להשמיע את דעתם בתוכניות השונות (אגב רינו צרור כבר לא שם), ובכלל זה ביקורת נגד רה"מ (nrg, מעריב).
ב-ynet כלל לא מוזכר מצבה הכלכלי של החינוכית.
בהארץ מופיעה הידיעה רק בעיתון המודפס, בראש עמוד "חדשות תרבות ובידור" וכותרתה "לשכת נתניהו מעכבת את מינוי קובלנץ". בכך גם מתמקדת הידיעה. עדכון: הנה היא.
תגובת הלשכה: "בימים אלו נבחנים שינויים מבניים בטלוויזיה החינוכית, ובסיומם ימונה מנכ"ל". מה זה אומר, שההחלטה על מינוי קובלנץ לא בתוקף?
בישר"ה אין זכר לעניין. גם לא בידיעות.
אגב, מה קורה עם מינוי מפקד גל"צ? ההחלטה על כך צריכה הייתה להתקבל לפני חודש.
מרב בטיטו כותבת במדור דעות אחרונות בידיעות על סגירת תחנת רדיו כל השלום, ואפילו מזכירה את כנס החירום של יום ראשון.
"היום בו הושתקו קולותיהם של אנשי כל השלום חייב להיות היום בו נצעק כולנו בקול רם וצלול, כדי שביום מן הימים לא נושתק אף אנו".
דעות ידיעות.
ע"פ ידיעות (תמר טרבלסי חדד, ע' 6), הוועדה הבינלאומית שהקימה המועצה להשכלה גבוהה ממליצה לסגור את המח' לפוליטיקה ולממשל באונ' בן גוריון, הנחשבת לבעלת "נטייה פוליטית מובהקת לשמאל הקיצוני", אם לא יתוקנו הליקויים הבאים:
1. המח' חלשה מדי בתחום הליבה שלה, מדע המדינה, מבחינת מס' המרצים והקורסים, תוכנית הלימודים והמחקרים.
כ"כ נמתחת ביקורת על הבסיס המקצועי של התחום האקדמי במחלקה, הקורסים, המתודולוגיה ומצב הספרייה.
2. החלק השני מתייחס להטיה הפוליטית של המחלקה: "המרצים למדע המדינה צריכים להקפיד להצביע על הדעות שהם מבטאים כעל דעותיהם האישיות, כדי להקנות לסטודנטים גישה ביקורתית וחשיפה רחבה לדעות חלופיות". הוועדה מוטרדת מ"הדגש החזק המושם על אקטיביזם פוליטי שעלול לסכל את חקר הפוליטיקה כתחום מדעי".
תגובת הרמ"ח, פרופ' דני פילק: "מרבית הטענות בדו"ח מבוססות על טעויות אמפיריות. מדובר במסע מתוזמר שנועד לפגוע במחלקה שהינה הפופולרית ביותר בישראל" (?).
בבוקסית מובאים אזכורים לפעילויות המחלקה: פרופ' ניב גורדון קרא להחרים את ישראל, וגם טען שחטיפת שליט אינה טרור. אנשי אם תרצו טוענים שבכנסים דיברו רק אנשי שמאל וששישה מרצים חתומים על מכתב תמיכה בסרבנים.
ענת קם
נכנסה לכלא נווה תרצה. אתמול התייצבה למיונים. עו"דה קרא לדון בעניינה בדחיפות. משומה הוא משוכנע שעונשה יופחת באופן ממשי. קצת פתטי, לא?
"שידור חי: ענת קם נכנסת לכלא". וכשלוחצים (9:53) על הסרטון מתברר שהשידור יחל בעוד כמה דקות. מה בדיוק יהיה בשידור הזה? מה?
אה, ויש גם "רגעים אחרונים של חופש" – בילוי בבית קפה.
אוקיי, הנה התמונות האחרונות. משמאל הצלמים מתנפלים על הרכב בו הגיעה. מימין, קם שנייה לפני שהיא נעלמת מאחורי שער המתכת התכול.
ותזכורת: כך נחשפה ענת קם.
מתוך ידיעות, ע' 8:
"בכלא תפגוש קם בין השאר את אתי אלון שהפילה את הבנק למסחר ואת מארי פיזם שהואשמה בהריגת בתה רוז. קם תשמע גם קולות בכי של תינוקות, שנולדו לאחרונה לשתי אסירות".
למה כניסתה לכלא שווה הפניה בשער ישראל היום בעוד הידיעונות המתייחסת לכך היא כמה שורות בטור צד?
נשים
– רחוב בירושלים ייקרא היום על שם סבתה של שלומית נעים-נאור, סבתא אסתר. כשתעברו ברחוב אסתר רזיאל-נאור בירושלים תדעו מי האישה.
"הרחוב נמצא בהר-חומה, בין הכלא בבית לחם בו נאסרה, לבין ירושלים בה התגוררה.
בהר-חומה יש רק רחוב אחד נוסף על שם אשה – רחוב נחמה ליבוביץ'", מספרת שלומית.
– האם שריקות ברחוב וצפירות זו הטרדה מינית? לא הגזמנו?
—
– אוי ואבוי. חשכו עיני. אורלי קסטל-בלום נקלעה לחוב של מיליון ש', נאלצה למכור את ביתה ומתגוררת בשכירות. "קבצנית, זה מה שאני" היא הכותרת בשער מעריב המפנה לראיון שיתפרסם איתה בסופשבוע (שי גולדן). אק"ב היא היוצרת האהובה עלי ביותר בישראל, שלא לומר תאומתי.
ובאשר לטיימינג. אז הנה: אק"ב מועמדת לפרס ספיר (בעיתון המודפס כתוב "חמישה ימים לפני ההכרזה". באתר תיקנו ל"יום"):
ב-24 בנובמבר תיבחר "הרשימה הקצרה", הכוללת חמישה כותרים, ומתוכם ייבחר הספר הזוכה. במועד זה ייבחר גם הזוכה בפרס ספר הביכורים. לכל אחד מן המועמדים ברשימה הקצרה והזוכה בספר הביכורים יוענק פרס בסך 25 אלף שקל. הזוכה בפרס ספיר לספרות יקבל פרס כספי בסך 150 אלף שקל, וספרו יתורגם לערבית ולשפה זרה נוספת על פי בחירתו.
עכשיו, מי מהשופטים יקרא את ההפניה בשער ואת הכותרת על פני כפולה ויעז מחר לא להכליל את תאומתי הנמצאת בסכנה ברורה ומיידית ברשימה? האם זה הוגן כלפי המועמדים האחרים? ממש לא. זו הטיה, ואת זה אני אומרת על אף אהבתי והערצתי.
ואת עורך/ת הכפולה הזו יש לתלות לקרוא לסדר (חו"ח הסתה לרצח). רואים את הידיעה הקטנה במרכז, "הבגידה הפכה לרומן"? היא לא קשורה בשום אופן לכתבה על אק"ב. המכנה המשותף היחיד הוא "ספר". הטבלה הארוכה משמאל דווקא קשורה מאוד, היא מתארת את כל הפרסים והקרנות הספרותיים בישראל (לא יודעת אם כל, אבל לפחות מתיימרת). בגלל העיצוב הסיפור על הבגידה נראה קשור לגמרי לכתבה על אק"ב.
לכאורה גם למעצב/ת העמוד יש בכך חלק, אלא שלמעצבים אין זמן לקרוא טקסטים, ולכן מי שצריך להנחות אותם, לאשר או לפסול הוא העורך. שורה תחתונה: ידיעת הבגידה לא הייתה צריכה להופיע בכפולה הזו.
בלוגלנד/ פייסבוק/ רשת/ טיוי
פרשת בייגלה נמשכת: אחרי הכתבה בישראל היום ביטלו כמה שפים את השתתפותם ביום המרק, יוזמה של הבלוג המתקיימת זו השנה השנייה למען עמותת שובע. מדורי האוכל מדווחים.
רוני סומק כותב במדור דעות במעריב טור על עכברי הטוקבק. אלו שמכפישים בביצה הספרותית. כן, מזמן לא קראנו משהו על הטוקבקיסטים.
תיארתי שלשום את כמויות הכתבות האינסופיות המקדמות את פלייאוף על רלף קליין בו השקיע משה אדרי מסינמה סיטי ים כסף, תוך ציון שאני לא עוקבת אחר כתבות הטלוויזיה והרדיו. אתמול בקירשנדון התראיין (שוב) הבמאי ערן ריקליס.הוא סיפר שלקליין היו שתי בקשות. לשמור על שם הדמות, כלומר על שמו, וששוורצנגר ישחק אותו. לא זו התממשה ולא זו, אמר ריקליס בצנעה. כי בכל זאת יש לו סיי. לא שהוא לא סיפר את זה במעריב לפני ארבעה ימים. אם אתה כבר מתראיין לכולם, לפחות גוון את הסיפורים.
תזכורת לכל מה שכתבתי אתמול על התיקון לחוק לשון הרע, פלוס קישורים שאולי דילגתם עליהם לדבריו של עו"ד דן אבי יצחק, כתבת הבלוגרים ב-ynet והפוסט של הלל גרשוני. וגם אבישי עברי בלאטמה.
מאמר המערכת של ז'ורנל מביא הצעה מהפכנית: להפסיק לסקר את הפוליטיקאים.
אנונימוס מתקן את שניצר בענייני קיפוד, שועל וישעיהו ברלין.
צרות בכותרות
באמת מזמן לא ראינו את עמוק באדמה. תודה ל-ynet.
לפני פיזור
– אילן בן-דב מעכב את בניית האחוזה שלו בכפר שמריהו. הוא יגור כנראה בדירה צנועה בפלורנטין.
טוב, לא פלורנטין, מגדל מנהטן פארק.
– ד"ר פנינה שוקרון-נגר טוענת שהתקשורת מנציחה סטריאוטיפים נגד המגזר החרדי. לא שאני מפקפקת במחקר שלה, אבל לדעתי המשפט צריך להיות "התקשורת מנציחה סטריאוטיפים". נקודה.








ישראל היום, מודיע על נצחונו של ג'וקוביץ ועליתו לחצי הגמר. האמת הפוכה הובס ע"י דויד פרר.
מאחר וסימני שאלה מחליפים את התוצאה, נראה מקרה של הדפסת שבלונה מוקדמת.
מדובר בטניס, אגב.
אהבתיאהבתי
ובאותו עניין, בזמן שהעיתון המודפס כבר חולק והועלה. הניוזלטר עדיין של יום רביעי.
אהבתיאהבתי
ואם זה לא מספיק, הארץ בפרודיה על עצמם:
ומהו מסר החופש והתקווה המדובר?
בהארץ מיהרו לציין כי לא צויין לאיזה אויב התכוונו החזבאללונרים הקטנים.
אהבתיאהבתי
ובהארץ, טלילה נשר לא מדווחת על החדשות, אלא ישר על התגובה לחדשות.
כמה צפוי, כמה עלוב.
אהבתיאהבתי
צר לי שועלן אבל באנגלית שם התואר יהיה unharrasable
Harassment זה שם עצם
אהבתיאהבתי
עם קמץ קטן או חולם חסר?
אהבתיאהבתי
המממם…
back to drawing board then.
אהבתיאהבתי
the* drawing board*
אהבתיאהבתי
טוב, זו כבר טעות שנובעת מהקלדה המהירה.
I'm not that bed in English.
אהבתיאהבתי
פוקסי, האנגלית שלך מזעזעת
אהבתיאהבתי
Sank you my dear
(זה מספיק ברור?)
אהבתיאהבתי
סליחה, נובמת, זאת אנגלית זאת ?? ככה צריך לכתוב
Sank Yoohu Mai Dir !!! or Mai Deer !!! (goes there anyway)
אהבתיאהבתי
מסובך, לא כה פשוט ולא כה החלטי ראה:
Back to school and back to the school
I am going back to school
Back to mother and back to the mother
I am going back to mother
Back to bed and and back to the bed
I am going back to bed
כולן צורות תקינות וכולן משמשות בספרות ובשפת יום יום ומבטאות גוונים שונים של משמעות.
כאשר חוסר היידוע מול היידוע נושאים משמעויות שונות.
תודה
אהבתיאהבתי
ישראלי, שפר את האנגלית שלך(ודאג לדרכון בתוקף)
אהבתיאהבתי
הפנייה למאמר מפתח לקרוא, לחשוב ולהרהר, לא נחמד, דובר אמת לא נעימה.
אהבתיאהבתי
מי שחי בהכחשה ימצא את עצמו בסופו של דבר בתוך מיעוט. לפחות לדעת שאפשר גם אחרת.
אהבתיאהבתי
כבר 20-25 שנים נולדים כאן ילדים דו-תכליתיים (מאי, גיא, שיי, פאי וכו') שיוכלו לטייל (ולגור) בכל העולם בלי שישאלו אותם על טיבם וארץ הולדתם ועדיין לא דברנו על הדרכון הגרמני ימ"ש.
אהבתיאהבתי
בעוד 20 שנה שמותיהם של הנכדים שלך יהיה- שובאל, יפתחאל וחרומאל.
אהבתיאהבתי
אם ורק אם ואך ורק את הנכדים שלי יהיו גם הנכדים שלך
אהבתיאהבתי
לו שלטו הטהרנים בעולם היינו עדיין מדברים שקספירית.
אהבתיאהבתי
שקספיר, כמובן, הרבה בשגיאת, סלנג וכד'. שועלן, כמוהו, חובב החיים היפים, נחכה בסבלנות להתפוגגות אדי הקפוצ'ינו.
אהבתיאהבתי
הייתי מסכמת את זה כך: Much Ado About Nothing)
אהבתיאהבתי
unharassmentable – שאפו שועלן על האינגליזית המתקדמת-מתוחכמת. פעם ראשונה שאני שומע את המונח. ביליוני לייקים
אהבתיאהבתי
גם גוגל שמע עליה לראשונה.
עם הביליונים ממך והתביעות על הפרת זכויות היוצרים העתידיות, אני יכול לפרוש בשקט.
אהבתיאהבתי
וקרן נוייבך?
אהבתיאהבתי
חלי, למי או למה מתייחסת השאלה?
אהבתיאהבתי
חלי, קרן מופיעה ברגע זה ממש כ-30 תגובות מעלי, חפשי אותי שם
אהבתיאהבתי
הכתבה צהובה והטוקבקים צהובים ונראה שהתבשיל כיוון בדיוק למטרה זו. הרבה מדי ריצ'ארד ומעט מדי קריאה ביקורתית.
אהבתיאהבתי
הסופרת ק"ב:
קודמקול יפה דבורית שכתבת כך באומץ אינט' על (מי שהבנתי שהיא גם) חברתך. כלומר תקרא את הדברים, וכנראה שלא תרווה נחת. אם היית עושה דבר כזה למיברג, הוא היה מתאבד ושולח לך את חשבון הוצאות הקבורה (וגם בקשה להוציא לאור 8,000 מילה שחיבר לרגל המצב).
לעצם עניין פרנסת האמן. פעם, לפני שה"אמן" התחרה בשוק החופשי בסגנון ALLA BABALA, היה מקובל שיש פטרונים. היום נותר העיסוק היפה הזה רק נחלת שוחרי האמנות הפלסטית. רכישת תמונה / פסל מדי חצי שנה מסדרת את הפלסטיקאים בסדרי גודל שטאלנטים בטלוויזיה חולמים עליהם.
אולי שווה לסופרי הצמרת המאותגרים כלכלית לעשות לעצמם קצת לובינג בכיוון? נגיד משהו כמו "אמץ סופר" או לפחות טלפון לר' רהב?
וחוצמזה – איפה הימים שכתבה כזו היתה על שער 7 ימים.
אהבתיאהבתי
קפיטנוס, טעות בידך.
היא לא חברה שלי.
רוב הסיכויים שהיא לא שמעה את שמי מעולם.
ובעניין 7 ימים, היא התראיינה שם רבות.
היום זו קצת בעיה, האקס שלה (גדי בלום) הוא עורך המוסף.
אהבתיאהבתי
ומעניין מה באמת יאמר עורך 7 ימים כשאק"ב תתאר את המורכבות המשפחתית [איפה הילדים, עברו אליו?] . לא יכולתי להמנע מהמחשבה על מבוכה אפשרית לאיש.
אהבתיאהבתי
מי זה מיברג?
אהבתיאהבתי
"אייל גולן קורא לך" של אדם ברוך
אהבתיאהבתי
ריצ'רד סילברסטיין מכה שוב
אהבתיאהבתי
הרעיון המרכזי של הדיווח (וקראתי גם את הפוסט המלא שלו) לא נשמע לי מופרך בכלל, ומתחזקת אצלי התחושה שהוא מוזן בכוונה ע"י המערכת בישראל.
כמובן שהוא מגזים כשהוא אומר שהפיצוץ הזה חיסל כמות גדולה מהתחמושת של חזבאללה בלבנון (כי הרעיון המרכזי אצלהם הוא פיזור), אבל סה"כ הסיפור די הגיוני, כולל תפירת הדיווח על המל"ט שנצפה כמה ימים קודם, וגם האזכור הנכון של מה שחזבאללה עשו לאמ"ן ב-99.
אהבתיאהבתי
ריצ'ארד סילברסטיין הוא טום קלנסי החדש.
אהבתיאהבתי
לעיל עסקנו במשוררות ובלטישת עיניים של גברים בנשים. ה"שיר"? שכאן בא לצטט
פתגם אירופאי שזנבו מופיע גם באליס בארץ הנפלאות: גם לחתול מותר להתבונן במלך
The Proverbs And Epigrams Of John Heywood, 1562
:
Some hear and see him whom he heareth nor seeth not
But fields have eyes and woods have ears, ye wot
And also on my maids he is ever tooting.
Can ye judge a man, (quoth I), by his looking?
What, a cat may look on a king, ye know!
My cat's leering look, (quoth she), at first show,
Showeth me that my cat goeth a caterwauling;
And specially by his manner of drawing
To Madge, my fair maid.
אהבתיאהבתי
להארץ לא מספיק שבייניש דחתה/ביטלה את מינוי השופטים החדשים (ובהם סולברג יקיר המערכת), הם ממשיכים לפמפם רעל.
(כך באתר, וכפי שניתן לראות בפוסט, קיים ניסוח דומה בדף הראשי של העיתון של היום).
ניסוח קצת יותר נאמן למציאות וחסר פניות: העליון דחה ערעור של תושבי מזרח-ירושלים, בייניש בדעת מיעוט.
ואם נתעלם לרגע מהאג'נדות הפרסונליות והאינטריגות האקטואליות, יש פה אירוניה מסויימת בכך שבייניש ניסתה להכיל דה-פקטו ריבונות ישראלית על שטחים במזרח ירושלים שמעולם לא סופחו, מטעמים "הומינטריים". אפשר להרחיב את קו המחשבה הזה, ולהכיל את ריבונות ישראל על כל השטחים (או לכל הפחות שטחי B ו-C). יש למישהו ספק שהמצב ההומינטרי של תושבי השטחים לא ישתפר פלאים לו יסופחו לישראל?
אהבתיאהבתי
הסיפור של בייניש עם סולברג ישן יותר. כשהיה עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה כתב דוח על מעללי הפרקליטות בפרשת רביב ("שמפניה"). הדוח נאסר לפירסום אבל ניתן להניח שמתן הכשר לעבירות פליליות תוך הסתרת המעשה מהממונים לא גרר המלצה לצל"ש.
אהבתיאהבתי
להחיל כמובן, ולא להכיל.
אהבתיאהבתי
קמובן.
כנראה שהצד הויזואלי שבמוחי שדמיין את המפה עם השטח המוכל ניצח את הצד הלשוני.
אהבתיאהבתי
בדה מארקר ידיעה על הפיטורים הצפויים במעריב.
טוקבק #4-
אהבתיאהבתי
איזה באסה, עכשיו יחשבו שאני כתבתי את התגובה
(שהיא ציטוט מהבלוג, ובהקשר אחר).
אהבתיאהבתי
בינתיים הכפילה שלך ליקטה שם כבר 5 ליקיים.
אהבתיאהבתי
ואני חשבתי שאת מחלקת לעצמך מחמאות…
אהבתיאהבתי
למעריב היתה כותרת ראשית: "הרמטכ"ל הציג לקבינט תרחיש של ביטול השלום". דובר צה"ל הכחיש.
לעתון הזה יש הכי הרבה סקופים חסרי כיסוי. מזכיר את הבדיחה האמריקנית Why still a scoop?
אהבתיאהבתי
האם שאלו את ריקליס מדוע סירב להשתמש בשמו של קליין, כפי שביקש המנוח?
הרי העובדה שהסרט מבוסס על חייו של רלף קליין, וככזה הוא מוצג, היא הסיבה העיקרית להתעניינות הגדולה בתקשורת.
אהבתיאהבתי
אולי הוא שינה את השם בגלל שהסרט רק מבוסס על סיפורו של קליין, ולא מנסה לשחזר את המציאות בצורה מהימנה מספיק?
אם זו הסיבה, אז זה דווקא ראוי להערכה.
אהבתיאהבתי
אפשר להגיד את זה כמעט על כל סרט שמבוסס על אירועים ואנשים אמיתיים. במאים ותסריטאים לוקחים חרות גם באלה. האם הסרט "רשימת שינדלר", למשל, שיחזר את המציאות בצורה מהימנה מספיק?
אם הקשר לרלף קליין רופף, שיפסיקו לנופף בשמו.
אהבתיאהבתי
ברור ששום סרט לא משחזר 1:1.
השאלה היא קודם כל אם יש כוונה לספר סיפור "אמיתי" (כמו בשינדלר), או שרק לקחו גרעין אמיתי ויצאו ממנו בכוונה לסיפור בדיוני.
אני חושב שעצם החלפת שם הגיבור מעידה על האופציה השניה, כי אני לא רואה סיבה אחרת לעשות כן. ועדיין, ניתן לשווק את הסרט כ"מבוסס על סיפור חייו של רלף קליין".
אהבתיאהבתי
מדורי ותוכניות הספורט, שוולווט מתעלמת מהם משום מה, נרתמו להמשך פמפום היח"צנות של הסרט ה"מדובר": מליניאק הקדיש לזה עמוד בספורט ידיעות אתמול, ואנשי ליגת האלופות ליהגו על זה גם הם, והיו עוד דברים שאני לא ממש זוכר
אהבתיאהבתי
הסיפור על אק"ב נורא.
היא אומרת בראיון "אי אפשר להתפרנס מתמלוגים. זה שום דבר, בטל בשישים. מאות שקלים בשנה"
איך מתקיימים סופרים בארצנו?
אהבתיאהבתי
מאות שקלים בשנה נשמע הקצנה פראית לסופרת כמוה.
היא שבה וקוראת לחוק שיקבע מחיר מינימלי לספר, ואני שואל למה לעבוד עקום? מה שצריך להסדיר זה שבחוזה בין הסופר להוצאת הספרים ייקבע מחיר קבוע שהסופר מקבל על כל עותק שנמכר, ואז הסופר לא תלוי במחיר שהוצאת הספרים מחליטה למכור לצרכן. ככה למעשה עובד כל שוק נורמלי. העבודה היא חלק ידוע מהעלות הגולמית של המוצר, ועליו מוסיפים הוצאות שיווק, הפצה, רווחים וכו'. ככה הוצאת ספרים גם תוכל למכור עודפים במחירי "הפסד", כדי להיפטר ממלאי ולצמצם הפסדים, והסופר רק ירוויח מכך.
אהבתיאהבתי
בול.
אהבתיאהבתי
כל אחד יעבוד כפי יכולתו ויתוגמל לפי צרכיו…
אהבתיאהבתי
מחיר מינימלי לספר ישנה רק את מספר הספרים הנמכרים. הורדת המחירים נובעת מכך שבמחיר הקטלוגי הרשמי (המנופח ממילא, כדי להיכנס לעסקאות 3 במאה וכדומה) רק מספר קטן של אנשים קורא את הספרים.
אהבתיאהבתי
נכון, אבל למה שההנחה תבוא מהכיס של הסופר?
כשתנובה עושה מבצע 2 קוטג'ים ב-10 ש"ח זה לא יוצא מהכיס של הרפתנים שמכרו לה את החלב (ואני יודע שזו דוגמא לא טובה בגלל שמחיר החלב מפוקח, אבל זה לא משנה לדוגמא).
אהבתיאהבתי
כמו בכל דבר בחיים, זה עניין של ביקוש והיצע. ההנחה באה מכיסו של הסופר כי הסופר – לבד מיוצאים מן הכלל – הוא הגורם הפחות חיוני וחשוב. יש קבוצה קטנה של סופרים שהציבור מוכן לקנות את ספריהם במחיר גבוה, וסופרים אלו מתוגמלים היטב על-ידי הוצאות הספרים וזוכים לתשלום טוב. כל השאר הם הימור מבחינת הוצאות הספרים – ובדרך כלל, הימור לא משתלם. ההוצאה משקיעה סכום נכבד בהדפסת הספר, ביחסי-ציבור לו, המשווק עושה את עבודתו, וחנויות הספרים עושות את שלהן (וגם אצלן, כפי שיעידו מאזניהן, יש מידה של הימור והרווחים אינם גדולים) – וכולם לא יסכימו לפעול בשוק אלא אם כן הם ירוויחו משהו. הרוב הגדול של הכותבים, לעומת זאת, יסכימו לפעול גם אם הרווח שלהם יהיה מזערי.
המציאות הבסיסית של שוק הספרים היא שהציבור מוכן לקנות ספרים רק כשמחירם זול. אם תבטיח לכל סופר, לדוגמה, 20 שקל מכל ספר שנמכר, הרי שמחירו לצרכן יהיה חייב להיות גבוה, ומכאן שהוא יימכר (אצל רוב הסופרים) בכמות זעומה, וחנויות הספרים לא תהיינה מוכנות להחזיקו על המדף (כי הוא תופס מקום יקר) המשווקים לא יסכימו לשווקו (מסיבות דומות) והוצאות הספרים תסננה מראש כל סופר שההחזר על ההשקעה בו אינו מובטח. התוצאה תהיה שוק שבו מדפיסים פחות ספרים, ומתמקדים ברבי מכר או בסופרים ידועים ומוכרים. ומה השגת בזה?
אהבתיאהבתי
הבעייה עם שליחי העיתונים הישראלים למצרים (ולמדינות ערביות אחרות) היא – שהם לא מציגים את עצמם כישראלים. זה נעשה מסיבות מובנות של ביטחון אישי, אבל זו לא עיתונאות כמו שהיא צריכה להיות.
לכן, הקורא מקבל תמונה מעוותת לטובה של המציאות האנטי-ישראלית בשטח. ברגע שעיתונאי אחד יציג את עצמו כעיתונאי ישראלי בכיכר תחריר, יש סיכוי טוב ללינץ', אז מה שווה לנו לשמוע את הציטוטים של המפגינים שמדברים עם מישהו שמשקר להם? זה מוטה מלכתחילה.
לכן הערך של הכתבות משם הוא אפילו פחות מזה של תרגומים מעיתונים זרים, בגלל ההונאה בתהליך.
אהבתיאהבתי
ynet מדווח שברשות השידור שוקלים להחליף את קרן נויבך באיילה חסון בתכנית "סדר יום".
התגובה של רשות השידור לynet היא אחת המבדחות ביותר שקראתי:
בפעם הבאה ש"כלי התקשורת" שבשליטת רשות השידור יעסקו בענינים ציבוריים (המתרחשים בתוך גוף ממשלתי), כדאי שיזכרו את התגובה הזו…
אהבתיאהבתי
מה שמבטיח לי שינה טובה, לקום ב-9 ולהמתין לירון דקל, אין סיבה לקום ב-8 כי בלי קרן או אור
אהבתיאהבתי
בלי קרן אין אור, ולא כפי שכתוב שם, ובכלל: בלי קרן יחזור הרייטינג לגלי צה"ל
אהבתיאהבתי
דבר קטן, אחרון ודי. בשנת 2000 היתה קרן נויבך הכתבת המדינית של ערוץ 1, נבחר אריק שרון לתפקיד רוה"מ, ומי הדיח אותה ובא במקומה ? איילה חסון, שצמודה מאז לרוה"מ בכל מקום בעולם.
אהבתיאהבתי
יפה, אבל שרון נבחר במרץ 2001.
רוצה לסדר מחדש את ציר הזמן שלך?
אהבתיאהבתי
צודק, האינטיפאדה פרצה באוקטובר 2000 והביאה לבחירת שרון וכל השאר נכון.
אהבתיאהבתי
חסון החליפה את נויבך רק במרץ 2004, אבל היו לכך סימנים מעידים עוד בסוף 2003.
אהבתיאהבתי
הקשרים של אבא נויבך נפרמו
אהבתיאהבתי
קשרים צריך לדעת לטפח.
אהבתיאהבתי
איילה חסון מודיעה ברשת ב' (10:13) שהידיעה שפורסמה אתמול היא "ספין" שיש בו משום "הוצאת לשון הרע" ואין לה כל מושג מאיפה זה בא, והיא דוחה זאת בשאט נפש. נרגעתי, באמת
אהבתיאהבתי
זה רק אני או שהכתבים בטלוויזיה נורא נהנים להגיד "טנטאווי" ומחפשים כל הזדמנות להגיד את שמו. האמת, גם אני אוהב להגיד "טנטאווי".
אהבתיאהבתי
והכותרת המתבקשת:
טנטאווי טנטטיווי
8)
אהבתיאהבתי
נראה אותם קוראים שם רחוב ע"ש ח"כ מטעם המערך שושנה ארבלי אלמוזנינו.
אהבתיאהבתי
לגבי אק"ב, את צודקת לחלוטין, ועוד הפכו את זה לחצי מהעמוד הראשי, כולל תמונת מסכנות ענקית.
היא אומרת "על קומבינות גמרתי בין ה40- ל50- שלי. אין לי יותר מקום לקומבינות. התחמושת נגמרה", אבל מסתבר שכן נותר לה לפחות עוד כדור אחד בקנה.
כמו-כן, אמנם עוד לא פורסמה הכתבה המלאה, אבל כרגע לא ברור איך היא נקלעה לחוב שכזה. אני מסופק אם ניודע.
אהבתיאהבתי
אכן, לא ברור אבל היא מדברת בגילוי לב יוצא דופן על היחסים המורכבים עם בני משפחתה, על יחסיה הטעונים עם העורך הספרותי מנחם פרי, נמתין ליום ששי ועד אז לא נדבר על פרחים בקנה 💡
אהבתיאהבתי
מרב בטיטו כמעט צודקת. אלא ש"אנו" היינו צריכים לצעוק כבר ביום שנסגר ערוץ 7, כדי שביום מן הימים, כשנזעק על סגירת תחנת רדיו מן הצד האחר של המפה הפוליטית, לא נראה צבועים, חלילה.
אהבתיאהבתי
אני לא מפה, כבר 3 פעמים אני שואל: מי זאת מירב בטיטו ??
אהבתיאהבתי
מה שלא עשתה בייניש בעליון עשה מוזס בידיעות
אהבתיאהבתי
כמה ולאן אפשר להגיע עם התואר מזרחי? נמאס לרכב על הגל של המזרחי המסכן. פאסה לגמרי. רק הפוליטיקאים עושים בו שימוש בתקווה לגזור כמה קופונים ביום הבחירות. עיתונאי שמנפנף במוצאו מביך את עצמו ,את עיתונו ובעיקר את קוראיו.
אהבתיאהבתי
ואת זה אמרה ועדה בינלאומית שהקימה המל"ג. לא אם תרצו.
מחכה לקריאות הפשיסטים, מקארתיסטים, גונבי תחמושת וכו'.
אהבתיאהבתי
קובלנץ בהארץ.
אהבתיאהבתי
וולווט ,נו באמת, כמה מקורי הציטוט מדבריה של מרב בטיטו. כאילו לא קראנו עשרות משפטים שכאלו בימים האחרונים. דרושים מקוריות ויצירתיות במקום מילים מכובסות. יש כותבים שנונים ובעלי מעוף שראוי לצטטם ולא את המובן מאליו.
אהבתיאהבתי
מספר על המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון: המחלקה חלשה מעצם העובדה שהמחלקה למנהל ציבורי היא חלק מהמחלקה לניהול ולא מפוליטיקה וממשל, זאת בניגוד לאוניברסיטאות האחרות בארץ, כן גם בניגוד לאוניברסיטת חיפה שבה בית הספר למדעי המדינה מחולק לשלוש תת מחלקות: ממשל, יחב"ל ומדיניות ציבורית או להר הצופים בה ישנן שתי מחלקות: מדעי המדינה ויחב"ל; התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים בה פועלת באופן עצמאי, עם מרצים משלה שאינם מרצים במקביל במחלקה לפוליטיקה וממשל (שאמורה להיות מחלקת האם), בנוסף באוניברסיטה פועלים חוקרים שלא ממש או לא בהכרח שייכים למחלקה לפוליטיקה וממשל שמקבלים יד חופשית לעשייה מחקרית במדעי המדינה, עשייה שאינה נרשמת לטובת המחלקה; במחלקה אין נטייה מובהקת לתחום כלשהו (פוליטיקה פנימית, התמקדות בחרדים, התמקדות ביחב"ל וכו') מעבר לשמאלניות. שמאלניות, זו לא נטייה אקדמית מחקרית; המחלקה מזוהה מידי פוליטית, מה
שמהווה לה לרועץ: יודעים מי יכתוב מה, מאמר שיפורסם ע"י ניב גורדון יתפרש מראש כמאמר הנושא אג'נדה מסוימת, הטורים שלו ברשת והחתימות על העצומות השונות והחד גוניות הופכות אותו ואת עמיתיו לאנשים שעסוקים יותר בעשייה פוליטית ופחות במחקר פוליטי, הם גם לא אובייקטיבים ומחקר מטבעו אמור להיות אובייקטיבי. למשל, האם ניב גורדון מסוגל לכתוב כעת מאמר אובייקטיבי ונטול פניות על השינוי שחל בשנים האחרונות בהתנהלות הימין החוץ פרלמנטרית? במחלקה יש מעט מידי אנשי צבא, יועצים לצבא, אנשי ממשל או מקורבים לממשל. החיסרון הזה הוא היתרון של שאר המחלקות בארץ-יש חלוקה ברורה. יש הבנה שחלק מהחוקרים בתחום הם תיאורטיקנים ושחלק באים מהפרקטיקה, החלוקה לא קיימת בפוליטיקה וממשל. ולמי שעדיין לא הבין, מינוי דני פילק, שהוא סרבן לראשות המחלקה זו בעיה גדולה. האוניברסיטה צריכה לדעת להימנע מבעיות, פילק וגורדון הם שתי בעיות רציניות: מרחיקות תורמים, מרחיקות חוקרים פוטנציאליים, מרחיקות אנשי מחקר שמקורם בדרום הארץ והיו שמחים בנסיבות אחרות לעבוד במחלקה.
אהבתיאהבתי
חה חה.
את ירושלים נתת בתור מאורות? אותה ירושלים שבה הרכבי לא רצה להתחלק בתרומה שהוא קיבל להקים chair ליחב"ל עם חבריו לחוג למדה"מ, אז הוא החליט להקים חוג ולהחליט שיחב"ל זאת דיסציפלינה שמצדיקה חוג לתואר ראשון (מה שבאוניברסיטאות גדולות וחשובות נחשב להתמחות מדה"מ לתואר שני)?
או אולי את חיפה, איפה שהסכסוכים בין אילן פפה לבין שאר העולם גרמו לפיצול החוג למדה"מ? שוב, ללא צידוק תוכני/דיסציפלינרי, רק כדי שלא יהיה איזה רצח במגדל.
אולי תוסיף את הסכינאות התל-אביבית בהנהגת משה מעוז (וההגלייה של אנשים כמו פרופ' ברזילי) כדי לסגור את המחקר ההשוואתי שלך.
אין כמו אנשי מדע המדינה באינטריגות. זה לא ממש מפתיע, הם כולם קוראים את מקיאוולי כקריאת חובה בתואר הראשון.
אולי צריך לעשות בלוג שיהיה "וולווט אקדמי", לחשוף את התככים שהולכים באקדמיה בארץ; את ההרעבה של דוקטורנטים, עוזרי מחקר, פוסטדוקים ומרצים מן החוץ, שגרועה כמעט/יותר ממה שקורה לעיתונאים; וכו'.
אהבתיאהבתי
רק לדייק, את מקיאוולי לימד ראשון לתואר ראשון, דווקא גורדון האבא במחלקה לחינוך.
אהבתיאהבתי
משה מעוז תל אביב? משה מעוז מדע המדינה???
ממש יפה לך להופיע בעילום שם, להשמיץ ולהשפריץ שטויות.
אכן חה חה!
אהבתיאהבתי
אם אנני טועה משה מעוז ממדע המדינה בתל-אביב היה שנים רבות בחיפה.
אנשים לא שוכחים מאיפה הם באו, לפעמים לא נוח להם לזכור, אבל יש מי שזוכר עבורם.
אהבתיאהבתי
אז את דווקא כן טועה ועוד איך.
משה מעוז הוא היסטוריון (מזרחן) מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
אולי אנשים לא שוכחים מאיפה הם באו. אבל טוקבקיסטים אנונימיים ומשמיצנים, כן.
אהבתיאהבתי
ל-T: פוסט אורח יהיה נחמד כהתחלה
אהבתיאהבתי
באמת פוסט אורח חתום בשם אמיתי זה רעיון מצויין, שגם יוכל לתת למשה מעוז הזדמנות לממש את חוק לשון הרע ולעשות כמה ג'ובות מהצד.
אהבתיאהבתי
את ודאי צודקת בקשר לעיתוי של פרס ספיר, אבל בכל מקרה, ראיון כזה עם סופר/ת וכותרת כזאת מפיו/ה נשמעים מאוד מבזים/מביישים. אני הייתי עושה הכל כדי שלא תתפרסם עלי כתבה כזאת, כולל הכל, אבל מצד שני אני לא סופרת טובה ואפילו לא סופרת בכלל, כך שמן הסתם הדמיון שלי די מוגבל.
אהבתיאהבתי
את הכותרת לא המרואיין נותן. אחת מגדולי היוצרים בארץ נמצאת במצוקה קשה. זוהי זעקה לעזרה. לא מביש לזעוק.
אהבתיאהבתי
אם אני אעשה פראפרזה על דברי מורי ורבי, 95% מהנשים הן unharassmentable.
או שהנשים שענו מתביישות שמעולם אף אחד לא צפר להן או נעץ בהן מבטים, או ששוב מתכנסים לפתרון היחיד: אלכוהול.
אהבתיאהבתי
אכבדך בשריקה אירונית, כשיפוגו אדי האלכוהול, תשבור את הראש למה.
אהבתיאהבתי
אני אצטרך משהו יותר חזק מאלכוהול כדי להיענות.
מהנתונים הסטטיסטים שבכתבה אני יכול לדמיין איך הלך הסקר (כולל הסתברויות):
סוקרת: האם אי פעם הוטרדת מינית ברחוב?
נסקרת: לא (p=0.55).
סוקרת: באמת? אף פעם לא שרקו לך? צפרו? נעצו בך מבטים? העירו לך משהו? הציעו לך טרמפ? כלום?
נסקרת(נבוכה): אה, זה? זה ברור שכן. מלאן פעמים (p=0.83).
אהבתיאהבתי
אבל זה בדיוק מה שנאמר בכתבה.. הבעיה היא הכותרת שהופכת נשים שאמרו שלא הטרידו אותן ברחוב (אבל כן צפרו להן שרקו להן) למוטרדות.
אהבתיאהבתי
עפ"י הכתבה ודברי זנדברג, זה חלק מכוון מהסקר לבדוק את הפער בין שתי השאלות. אין מדובר בסקר מוטה.
בסקרים אמריקאים סטודנטיות משיבות ברובן, שחוו הטרדה הכוללת מגע. הסקר למעשה בודק מודעות, ודעה. כלומר גם את ההגדרות של נשים למהי הטרדה. הבדלי התוצאות לפי גיל מעלה את שינוי היחס להגדרות ההטרדה במשך השנים.
אגב, אנשים עם דימוי עצמי נמוך נוהגים לפרש הטרדות במרחב הציבורי, כמחמאה ולא כהטרדה.
אהבתיאהבתי
כמי שצפתה בסרט שהוקרן בערוץ 8 "לא רחוק ממרכז העיר", גם אני הרגשתי קירבה משפחתית לאורלי קסטל בלום.
אהבתיאהבתי
איזה תקשורת איכותית ואובייקטיבית… -התקיימה אתמול הפגנת ימין במצודת זאב נגד אזלת ידה של הממשלה בטיפול בנושא המסתננים אבל ראו איזה פלא למעט NRG(תודות לבן דרור) לא דווח אפילו באיזה מבזקון עלוב על קיומה של ההפגנה הזאת. כלומר זה לא שלא היו שם כלי תקשורת שחיפשו אמירות גזעניות וכיו"ב .היו גם היו .
אבל ששש… התקשורת משתיקה את הציבור הימני .נוקמת ?
הגיעו 200 איש ממוצע הגילאים בהפגנה היה בסביבות ה40 ורובם הגדול תומכי ליכוד -לא תנועות הנוער כמו אצל השמאל .
אז אני שואל האם בפעם הבאה לארגן מיצג פרובוקטיבי- ארון קבורה ועליו איזה כיתוב או לחילופין גיליוטינה מאיימת ???
אהבתיאהבתי
תנוח דעתך, בחודש שעבר חל יום השנה למבצע סיני שלא זכה לשום אזכור תקשורתי. מן המפורסמות הוא שההיסטוריה החלה ב-1967
אהבתיאהבתי
כן הוזכרו בתכניות השבת (יצחק נוי, ליאת רגב, יומן השבוע) של רשת ב' ב-29.10.11
אהבתיאהבתי
היא הנותנת. רק ברשת ב תמצא (עדיין) עורכים שלא רכשו את השכלתם באתר וואלה ברנז'ה.
אהבתיאהבתי
מסכים לחלוטין, מידע אישי, סטודנט, תואר שני, ד"ר, 5 לירות
אהבתיאהבתי
לא יודע, אם המתחל הפגין נגד אוזלת היד בטיפול במסתננים, הוא חי אי שם בשנות 50-60.
כמלחמות יהיו נחלת העבר, אשמח ויצינו את יום השנה שלהם פעמיים בשנה, בכל מהדורות החדשות.
אהבתיאהבתי
יסובסדו סופרי ישראל. נתחיל ב-400…
אהבתיאהבתי
את יודעת, בקריאה ראשונה הזדהיתי עם התהיה האם שריקה ברחוב היא הטרדה מינית. אח"כ חשבתי על זה שוב. נכון, אנחנו רגילות לשריקות, הערות וכן, אפילו למבטים לא הולמים. כל כך התרגלנו, שאנחנו אפילו לא חושבות על זה כששואלים אותנו על הטרדה במרחב הציבורי.
אבל במחשבה שניה – זה לא נעים! למה בעצם אני צריכה לסבול שריקות, הערות ומבטים לא הולמים? למה אני צריכה להשפיל מבט ברחוב כי אני לא רוצה שיגידו לי משהו? למה אני צריכה "לפחד" לצאת מהאוטו לתדלק כי אני סופגת הערות לא נעימות?
אהבתיאהבתי
המטרידנים פועלים יותר כשהם בקבוצות מ-2 ומעלה. הם חלק מהנוף הציבורי כמו ספסל, עמוד תאורה או פח לזריקת פסולת. מתרגלים.
באיטליה נהוג גם לצבוט.
אהבתיאהבתי
עכשיו גם "מבטים לא הולמים"?
בבקשה ממך. השפתים שלי סדוקות.
אהבתיאהבתי
לא הבנתי מה הקשר לשפתיים סדוקות, עמך הסליחה.
כן! גם מבטים! מה קרה? מי שבוהה בחזה של מישהי שהוא לא בקשר אינטימי איתה, זה לא הולם ולא ראוי, ואפילו – מטריד.
אהבתיאהבתי
שוב חוזר לפרהיסטוריה, ניסית פעם לשרוק בשפתיים סדוקות.
טוב שבעולם האלקטרוני של היום יש עוד מי ששורק. הנה שאלו
עצמכם מתי פעם אחרונה שמעתם בעל מלאכה בעמלו שורק לעצמו
או סתם עובר אורח שורק להנאתו בפוסעו בדרך?
אהבתיאהבתי
בקשר לתוק בק קודם, הסופר שלו וכ"ו, ובקשר לאיסור הסתכלות אלא
אם כן אינטימי. אז לדעתך מותר לאיכר להתבונן בעטיני פרה רק כאשר….
וכאשר אותו איכר בוחן בעיניו את אשכי השור מה זה אומר על האינטימיות
של שניהם?
אהבתיאהבתי
תודה על ההבהרה לגבי השפתיים הסדוקות.
ולגבי העניין עם הפרה: אתה מתמם או שאתה רציני? אתה משווה בין פרה לאישה? בין בני אדם בני התרבות המערבית לא מקובל להסתכל על חזה של אישה אלא אם כן אתה ביחסים אינטימיים איתה (או לחילופין – היא מצולמת לסרט או תמונה, שזה כבר באמת עניין אחר). וגם אם לך זה נעים, לה יכול להיות שזה לא. ולכן – אל תעשה את זה. אני שוב חוזרת: זה לא מכובד, זה לא ראוי, וזה גם מטריד.
אהבתיאהבתי
קבלתי פטור, אני שייך לתרבות
הצפונית מזרחית.
אהבתיאהבתי
תופרת וחופרת: תרבות או לא תרבות- אדם מסתכל על מה שמראים לו. אם חצי חזה במקרה הטוב, מוצג בחוץ, זה מה שאני אראה בין אם אני ארצה ובין אם לא. וכל מחשבה אחרת בעניין היא גם לא מציאותית וגם היתממות שהרי בהנחה שהבחורה הסתכלה במראה קודם כי היא מבינה שזה בדיוק מה שאני אראה. חופש ללכת כרצונך? וודאי וודאי, אבל את העיניים של זה שממולך את לא יכולה להגביל. ומאחר ואני כבר שרוף אז רק אומר שזה כמו לצפות מבחורה לא להסתכל (שלא לומר לחמוד) תיק של לואי ויטון ששמים אל מול פרצופה.
אהבתיאהבתי
נו, הקיד לא במפתיע משווה חזה נשי לתיק של LV. מפרש לנו את המונח חפצון.
אהבתיאהבתי
הכלל הוא שאין בודקין בציציות.
אהבתיאהבתי
אם אינך מסוגלת להתעלם, שימי אזניות, תרסיס פלפל וסיכת בטחון.
הרי לא כולם מטרידים. זה מגוחך שאשה בוגרת לא תדע לדאוג לעצמה.
אהבתיאהבתי
מה הקשר בין היכולת שלי לדאוג לעצמי לבין עצם ההטרדה? אני יכולה להתעלם, וזה מה שאני עושה בדרך כלל, האם זה מצדיק את ההטרדה? בוא ניקח את זה לקיצונות: אם תגלה שמישהו מציץ לאחותך/אמא שלך/אישתך כשהיא מתלבשת, מה תעשה – תגיד לה שהיא אישה בוגרת ושתתעלם מזה?
רק ניסיתי להצביע על כך שכל כך התרגלנו להטרדות האלה, לצעקות, לשריקות, לצפירות, למבטים – שאנחנו מקבלות את זה כאילו זו התנהגות סבירה. וזו לא.
הדבר דומה לבריונות כביש – כל כך התרגלנו לכך שצופרים לנו, חותכים אותנו, לא נותנים זכות קדימה וכו', שאנחנו מקבלים את זה כאילו זו התנהגות סבירה. וזו לא.
אהבתיאהבתי
א. את צודקת.
ב. המציאות עקומה.
ג. המציאות המשתקפת מסביבנו מכילה אחוז ניכר של נשים המשתפות פעולה עם העקמומיות וההחפצה. אם יותר נשים היו מתייחסות מתעסקות פחות בראי, בניתוחים מגוחכים ולבוש או התנהגות בוטה היה יותר קל לקבל את סעיף א.
* מישהי עם מרפסת חדשה שעלתה 3,000$ תתאכזב למדי אם לא תקבל שריקות ומבטים.
אהבתיאהבתי
את מנסה לחנך "אותם". להטיף וללמד אותם דרך ארץ? זאת מלחמה אבודה מראש. זה בגנים של הערסאווטים. תורה שבע"פ שעוברת מאב לבנו. אני מקווה שבמקום עבודתך לא קיימת התופעה הזאת. המרחב הציבורי הוא ג'ונגל ויש בו כל מיני חיות.כל זמן שההטרדה מסתכמת בהערות ומבטים- לא נעים אבל לא נורא. אל תגזימי.
אהבתיאהבתי
הבגידה הפכה לרומן. בעיצוב אחר אפשר היה לסבול את האייטם באותו העמוד. טור בצד, צבע רקע אחר וכו'. באופן אופן אפשר לתלות את העורך/ת – שיראו וייראו 🙂
אהבתיאהבתי
חן חן וישר כח, דבורית, על הדיון בבושה הגדולה הזאת: מי שכתבה 10 ספרים ונחשב לסופרת הטובה ביותר בישראל, לא יכול/ה להתפרנס מזה בכבוד. הבוקר, בתכנית "הכל דיבורים" עם ירון דקל, אמרו שי גולדן ועירית לינור שמי שכותב, יוצר, משורר, מלחין ועוסק בתרבות, צריך עבודה קבועה, משהו אחר שיחזיק אותו על פני המים ויקשר אותו לחיי העולם הזה. סשה ארגוב עבד בחברת החשמל ובבנק, אהוד מנור עבד ברדיו, א.ב. יהושע ודן אלמגור פרופ' באוניברסיטה, ועוד ועוד. אני מקווה, לטובת אורלי קסטל-בלום, לפנות לקוראי הפוסט הזה: עזרו לה ליצור תרבות.
אהבתיאהבתי
אק"ב עבדה פעם באונ' אאל"ט.
אהבתיאהבתי
אם אורלי קסטל בלום קבצנית, אז מה אני?
לגור בשכירות – אפשר לחשוב מיליונים עושים זאת.
חובות לבנקים – וואו, זה דבר חדש.
תמיכה מההורים – איך לא חשבו על זה קודם?
קיצר, גם אני רוצה שהמדינה תתמוך בי ותעזור לי כשאין לי כסף
אהבתיאהבתי
גם בן זוג אוהב ומפרנס הוא מענה הולם.
אהבתיאהבתי
נו, הבן זוג שלה הלך עם ההיא, לא?
אהבתיאהבתי
מסתבר שקסטל בלום עלתה לרשימה הקצרה, ברכותי.
לראיין את גולדן ולינור מדגים את הבעיה. הם לא ממש סופרים, בטח לא ברמתה של ק"ב. אפשרויות הכנסה, שהמדינה יצרה, הרצאות בספריות ומתנ"סים, מגיעות דווקא לאלה שפרסומם מגיע מנוכחות בתקשורת.
דעתי הצנועה, יוכרזו חובבי הקריאה כחולים כרונים הזכאים לספרים ע"ח מערכת הבריאות, כך ימומנו הסופרים באופן עקיף.
הצעה פחות רצינית, פיתוח למודי תואר שני בכתיבה יוצרת, מקור הכנסתם של רבים מהיוצרים האמריקאים, יסיע גם לחוגים לספרות.
אהבתיאהבתי
הידיעה ב-נרג על הרשימה הקצרה.
מחמשת הסופרים, מי היחיד שקיבל תמונה?
אהבתיאהבתי
מבחינה עתונאית, היום בו נכנסה ענת קם לכלא לארבע וחצי שנות מאסר הוא יום שחור. מקור עתונאי הולך לכלא, לטענתה לפחות בגלל שעיתון הארץ לא ידע לשמור עליה כפי שהיה ראוי שישמור. מה שגורם לך לחשוב מה היה עולה בגורלה אילו בחרה להדליף את המסמכים לתחקירן מנוסה כמו רונן ברגמן או רביב דרוקר (ולא שאני מצדיק גניבת מסמכי מודיעין, ממש לא).
אהבתיאהבתי
ענת קם הולכת לכלא כחיילת בלשכת פיקוד מרכז ולא כעיתונאית, זה לא יום שחור מבחינה עיתונאית. ידע כל מקור שלא להסתבך בעבירות כל כך חמורות על חוקי המדינה, גם אם הוא מקור עיתונאי.
אהבתיאהבתי
זה לא המקור העיתונאי שנכנס לכלא אלא החיילת שניצלה את האמון שניתן לה במסגרת תפקידה הצבאי כדי להוציא ידיעות סודיות בכוונה תחילה להפיצן.
אהבתיאהבתי
ולפיכך ערכאת הדין לפניה היתה צריכה ענת קם להישפט הוא בית הדין הצבאי.
אהבתיאהבתי
בלי להמעיט מחומרת המעשה:"לאו עכברא גנב אלא חורא גנב".
אהבתיאהבתי
חושבני שצריך להיות
לא עכברא גנבא, חורא גנבא" (גיטיו, מה א).
וישמור אותך מי ששומר עלינו, מהסטירות ומריטות האוזניים שחטפתי בשל
טעויות כאלו אי שם בפרה היסטוריה כשחינוך היה באמת חינוך.
אהבתיאהבתי
אין לך ויכוח איתי
אהבתיאהבתי
לדעתי חוק ההתיישנות אינו חל על מריטת אזניים וסטירות. אני ממליצה לך לקבל יעוץ משפטי. 😉
אהבתיאהבתי
אהבתיך, אבל גם המורטים
גם הסוטרים כבר מתו. שנאה
וכעס נמוגו נישאר רק זכרון
מתערפל. אין עורכי דינים
גם לא שופטים לענין כזה
אהבתיאהבתי
לעכברה היה סיווג סודי ביותר.
בנוגע לבית הדין הצבאי – וואללה, לא יודע. היא הוציאה את המסמכים בעודה חיילת אבל הפיצה אותם בהיותה אזרחית. אם אני לא טועה התייחסו לכך גם בפסק הדין שההוצאה היתה בכוונה תחילה להפיץ ויחסית קרוב לשחרור שלה.
אהבתיאהבתי
נכון, אך יתכן שאם העיתונאי הנמלט היה אחראי יותר בדיווחיו, לא היו מגיעים אל המקור.
אהבתיאהבתי
סליחה, כמות השטויות וההמצאות בעתונות הישראלית בכל הנוגע למצרים אינה יודעת גבול.
זה כבר לא רק האינטרס הישראלי הצר, זה ערמות של שקרים נטו.
המפגינים בככר אומרים דבר אחד ואצלכם מתפרסם (ולא בפעם הראשונה, נכון אהוד יערי?) דבר אחר לגמרי.
חומרי גלם לאריזת דגים.
אהבתיאהבתי
אולי תרחיב?
אהבתיאהבתי
תתארו לעצמכם שעיתון כמו 'אל אהראם' יסקר את הנעשה בישראל מנקודת מבט של סיעת ש"ס. מראיינים את חברי הכנסת שלהם בכל נושא, מביאים נציגים 'הקשורים למפלגה' (רבנים) לתת טור בעמוד דעות, ואם רוצים לדבר עם אנשים ברחוב (VOX POPS) אז זה נעשה דווקא בשכונת הר נוף בירושלים.
אתם תראו כתבה מתורגמת ותתחילו לצחוק.
אז תגידו להם לרדת 'מהאחים המוסלמים' תנו להם שקט, לא פלא שהם שונאים אותכם, נודניקים. במילא 'האחים המוסלמים' לא קובעים שם כלום!
אהבתיאהבתי
ואת זה אתה אומר מידיעה?
אתה תהיה פה להגן על אמירה זו גם אם האחים המוסלמים ישתלטו על השלטון, כמו שמתחיל לקרות במדינות המהפכה האחרות?
אהבתיאהבתי
אני אומר את זה ושם זין על מה שיש להגן, בעיקר כי אני לא בורח.
אם הייתם זוכרים כל נבואה בדיונית שנכתבה בטמקא מן הדין שטמקא כבר היה עולה באש בדיוק כמו בניין המפלגה בקהיר בסוף ינואר מוקדם יותר השנה.
אהבתיאהבתי
שלום מתי.
הזין שלך היכן שהוא מושם כבודו במקומו מונח או עומד. אבל אם בעלת הבית אינה מתנגדת
אנה בבקשה הבא לנו בכמה שורות סימוכין או ציטטות מבלוגר מצרי או עיתון ערבי שאכן יוכיחו
שהתקשורת הישראלית היא כדברך ואתה והאבר המכובד שלך אינם ממציאים ודוברי שטויות
וכ"ו.
אהבתיאהבתי
Sorry, my Blackberry speaks only english. And now I've to deal with different kind of storry.
I'm sorry for my languege too, but I'm not hiding behind a nick name. All I cen suggest is that you check what I wrote and check for other sorces what they say about it. I'm not going to provid proof. Good luck.
אהבתיאהבתי
אה, מתי!
אז למה לא אמרת קודם מתי?
מכיוון שאני מסופק מאוד אם אתה מתי שטיינברג, אני הולך all in שאתה מתי שמואלוף.
אהבתיאהבתי
Mati Stein
אהבתיאהבתי
שיט.
את התחתונים אני יכול לשמור?
אהבתיאהבתי
תגיד מתי, אתה מרים לי להנחתה?
מה קרה נגמרה לך העברית? פתאום מגסות רוח בעברית הופיע נימוס
אנגלי?
את הבלקברי שלך צרף ל: לקחו לי, גנבו לי, הכלב אכל את החוברת
אמא שרפה את המחשב, אבא ניתק את החשמל. וכן אתה יכול לדחוף
אותו לנקב שממול לאבר שדברת עליו, בערך הכל בערך.
מתי זה שם מזהה? אולי על האי פיטקרן, אולי על פסגת האורסט, אולי
ביום קר במיוחד בקוטב הדרומי.
עכשיו אתה נותן לי ! לא נותן פוקד ! ואללה אני באמת לא מאמין,
אתה? נותן? לי? שיעורי בית. תרגיל לחידוד השכל, עבודה נוספת
אחרי הלימודים. שאנ י י י י אחפש מידע שאני י י י בקשתי ממך
אחרי שבזכות מידע עלום זה השמצת את חצי העולם.
שמע ! השקעתי חלק נכבד מחיי להגיע ליום שבו יותר אף אחד אבל
באמת אף אחד לא יכתיב לי שיעורי בית והנה מופיע מתי כזה.
יש ימים כאלו שבהם פוגשים כל מיני אנשים.
אהבתיאהבתי
I really don't remember, it's you that I'm working for… I almost forgot that.
אהבתיאהבתי
אכן, להנחתה
אתה? עובד?
בשבילי?
בתור מה?
ככלל לא מעסיק
כאלו כמוך לעולם
לא באלף
שנה.
אהבתיאהבתי
עמית סגל בפייסבוק:
אהבתיאהבתי
גמל, דבשת, השלם את החסר.
אהבתיאהבתי
שועלן במוחי המצומצם עולה מחשבה. האם אתה מתכוון לכת דתית במזרח התיכון
שבה המכשפים והידעונים עם תקשורת ישירה לאלילים חיים כמו טלנטים ב רשת 10
ויתר המאמינים חיים על קצבות רעב כמו העובדים הקבועים בחינוכית, בערך, הכל בערך.
אהבתיאהבתי