מרגלית צנעני הודתה והורשעה.
מלחמות העיתונאים
יואב יצחק ממשיך במאבק הבלתי נלאה נגד בן כספית, מאשים אותו שהוא נגד השינויים בחינוכית כי הוא מרוויח שם 25 אלף ש' בחודש בלי מכרז, ובגלל קרבתו לשר גדעון סער.
יש סיכויים רבים שאם השת"פ יצחק-מעריב, כפי שתוכנן, היה עולה יפה, לא היינו ממשיכים לקרוא את דעתו וחשיפותיו על בן כספית.
תגובת יצחק, 28.11.11,19:22:
"ביקורתי נגד בן כספית, נחום ברנע, אמנון דנקנר, שמעון שיפר, מרדכי גילת ואחרים נמשכת שנים. במקרה של כספית – מתחתי עליו ביקורת בעקבות הכזבים שפרסם בפרשת אוחנה, וזו התעצמה בגלל ניסיונו לחפות על אהוד אולמרט, הכזבים שפרסם שוב ושוב במעריב בעקבות תחקירים שלי בנושא אולמרט, ובגלל שקרים שפרסם בשורה פרשות/עניינים.
נהגתי וכך אני אעשה גם בעתיד עם או בלי קשר לשת"פ עם מעריב".
יצחק גם נגד כהונתה של הדס שטייף בביה"ד לאתיקה.
תקיפה העיתונאית הצרפתייה בכיכר תחריר.
שלומי ברזל מנסה להסביר למה התקשורת איבדה את העם:
התבשמנו בריחות של עצמנו, בהומוגניות הדעות של מי שהיו סביבנו ולא הבחנו בזרמים עמוקים, אחרים, מקופחים בחברה. היצמדות למחאה חברתית אחת, כמו זאת של דפני ליף וחבריה, אינה פיצוי הולם להחמצות גדולות אלא נשק אפקטיבי בידי המבקרים, ששואלים בצדק: למה זו ולא אחרות? למה עכשיו ולא אז?
פוטרה טטיאנה לימנובה שעשתה תנועה מגונה לאובמה.
גם אני רוצה מיליון וחצי ש' כמו שיש לאורלי קסטל-בלום
הפוסט על הראיון של שי גולדן עם אורלי קסטל-בלום שהתסיס את הרשת.
נורית קנטי כותבת עדיין, בראשון: "מאחורי הסופרת הנשכנית מסתתרת אישה ענייה. מאוד".
מעניין על אילו עובדות בלתי ידועות היא מתבססת.
חלק מהראיון המדובר.
האחחח הגדול
יוסי שריד על ביקור של אנשי המלמ"ב בביתו, לשיחה על ספר שהוציא לפני שלוש שנים. כן כן. ישראל שלנו.
רותם שטרקמן כותב תרחיש בדיוני על מסקנות ועדת החקירה לכשלי הפנסיה של הציבור.
תרצה פלור מסבירה למה ויתרה על כרטיס אדי.
נעמי וולף על דיכוי המחאה בארה"ב.
לפני פיזור
מצוקה קשה, מבוכה גדולה: האם משקלה של אנג'לינה ג'ולי 44 ק"ג וגובהה 1.70 (ידיעות) או 1.72 או שמשקלה 43 ק"ג וגובהה 1.73 (מעריב) ומסקנה: עלי להפחית לפחות 3 ק"ג כדי לעמוד בסטנדטים שלה.
כך נראים כתבי האופנה של ישראל בשבוע האופנה. לא חייבים.
ולווט אנדרגראונד 
אחלה תגובה בבלוג של צפניה: מרגלית צנעני לא יכולה לחזור לכוב נולד
גדול!
אהבתיאהבתי
צפניה או רחביה?
אהבתיאהבתי
מעניין היכן עובר קו העוני של קנטי.
מיליון וחצי בבנק זה לא סתם עני, זה עני מאד!
אהבתיאהבתי
דומרני, כן או לא?
אהבתיאהבתי
אני מבין שצעד המחאה הבא של תרצה פלור וחברותיה כנגד הדרת הנשים ממודעות בי-ם הוא להתחיל לרצוח אנשים.
אהבתיאהבתי
אולי יש משהו בטענות שאו-טו-טו אנחנו לא דמוקרטיה, ושבקרוב איראן זה כאן.
מסתבר שאיחוד האמירויות כבר יותר טובים מאיתנו.
אהבתיאהבתי
הטור של שלומי ברזל מצער.
אחת לכמה זמן קם מישהו שעובד בתקשורת, נעמד מול המיקרופון ומתחיל להכות על חטא, תוך שהוא משתמש בלשון רבים: "חטאנו", "פשענו". זה תמיד מצטלם טוב, ובעיקר מקנה לדובר הילה של יושרה אישית גבוהה.
בולשיט. טעית? תתנצל אישית על כתבה שפירסמת. חטאת? פרסם תיקון או שלם מיוזמתך פיצוי למי שפגעת בו.
המכים על חטא בכיכר העיר מבקשים את חסות האחריות הקולקטיבית, אבל כל רצונם הוא למשוך לעצמם תשומת לב. זה תלוי כמובן בהקשר: כשאילנה דיין מדברת כך בכנס פנים תקשורתי – זוהי ביקורת חשובה ואיכותית. כשעיתונאי ותיק כשלומי ברזל כותב על כך טור בעיתון, זה מדיף ריח לא טוב.
אבל ברזל טועה גם בעובדות ובהבנת המציאות. כמוהו כישעיהו רוטר המתבכיין באתרו על ה"תקשורת השמאלנית" (יש גם עצומה נגדה. לינק בהמשך), ועיניו טחו מלראות שבישראל יש ערוץ 7, עיתון "בשבע", עיתון בשם "מקור ראשון" ועוד פירסומים בעלי אוריינטציה ימנית מוצהרת (כן, וגם :פרבידאל היום" אחד). כלי התקשורת האלה הם אכסניה פתוחה ומזמינה לכותבים שברזל מקונן כי אינם מצויים ב"תקשורת".
אבל המציאות – כמה אירוני – פוסקת לכל כלי התקשורת הללו רייטינג נמוך. כנראה שגם הקוראים הימניים, בסופו של דבר, מעדיפים את מעריב, הארץ וידיעות. עובדה – כך הם מצביעים בקיוסקים, בקופת הסופר ובמחלקות המינויים.
קו אחיד נמתח בין שלומי ברזל ליריב לוין, שאינו מבין מדוע כל המדינה לא הפכה להיות ימנית למרות שהליכוד בשלטון למעלה מ-30 שנה.
טורים כמו המכתם המתחסד של ברזל משרתים את האספסוף הצועק "תקשורת עויינת", שעל גבו רוכבים חוטיבילים ודנונים למיניהם. חבל שלומי. זה היה אותם מאחד רגעים שבהם כדאי להקדיש עוד מחשבה לפני הלחיצה על כפתור ה-SEND.
(ומתחנן ישעיהו רוטר: "תנו לכתבים מהימין שעד כה כותבים רק בשולי הדפים, לכתוב כתבות נפרשות על עמודים גדולים. פנו גם לכתבים בעלי השקפה ימנית וקראו להם לבוא ולכתוב ולכבד חלקים גדולים בעם"
http://rotter.net/cgi-bin/atzuma/seelist.pl)
אהבתיאהבתי
עמדה פוליטית היא רק אחת הסיבות לקניית עיתון על ידי קוראיו. ספורט, רכילות, כלכלה, צרכנות, תרבות חשובים לא פחות. מרחב התמרון של עיתון שמתקיים מהכנסותיו הוא בין הדעות של קוראיו לבין הדעות של המפרסמים בו. כאשר הוא חורג ממרחב זה הוא נענש וחוזר לעצמו. זו הסיבה העיקרית לכך שהמחאה נעלמה לחלוטין ולא תשוב בזמן הקרוב (עד שהלקח ישכח)
אהבתיאהבתי
הגעתי באיחור לכתבה על אורלי קסטל-בלום, ולכן אני פולשת לדיון שכבר הסתיים ולא את כל תגובותיו יכולתי לקרוא. למעשה, קודם קראתי את הטקסט שלך, דבורית, ורק אחר כך רכשתי "מעריב" (בפעם השנייה אולי בעשור האחרון) וקראתי את הראיון כולו. אני חייבת לומר שהטענה – איך היא מעיזה, יש לה מיליון וחצי שקל, הלוואי על כולנו – לא ברורה לי. האשה, וזה ברור גם בלי הצהרותיה על בורדר ליין, סובלת ממצוקה נפשית קשה. שום כושר השתכרות אין לה. מה טעם לספור את הכסף הזה שיש לה בבנק אחרי שמכרה את דירתה היחידה. עם כושר השתכרות כזה, או כפי שלפחות עולה מהכתבה, מיליון וחצי בהחלט לא יועילו.
אבל מעבר לכל, לא העניין הכלכלי הוא מה שחשוב. אלא הצער על מצבה הנפשי – זה מה שנותר לי מהכתבה הזאת. זה, והקושי שלי לקרוא את אמירותיו (הכאילו) מעריצות של גולדן.
אהבתיאהבתי
זה לא איך היא מעיזה אלא איך מעריב תעתע בקוראיו.
כלומר, יש פה תלונות קשות, הושיעו את אורלי הדלפונה. ולא היא.
אם הבקשה הייתה, הושיעו את אורלי הסובלת ממצוקה נפשית קשה, זה משהו אחר.
אבל להפנות את הקריאה למצוקה הכלכלית ולאוי אוי אוי המדינה לא תומכת בסופריה הגאונים – זה שקר מתועב. היא קיבלה מהמדינה הרבה הרבה הרבה יותר מכל סופר.
ועוד שלושה מיליון ש' לא יועילו לה, כמו שאת אומרת.
כך שכל הצגת הדברים עוותה.
את כל השאר כתבתי, לא אחזור על עצמי.
אבל היי, קנית מעריב, ואני מקבלת אחוזים.
נ.ב
גם אני בורדרליין משו-משו (כמו מחצית ממדינת תל אביב), ובכ"ז השתכרתי עשרות שנים במו ידיי כי ידעתי שבי איש לא יתמוך, ובדין, שהרי מה לי ולגאונות.
אהבתיאהבתי
ולווט שקר בהחלט מספק, אין צורך להוסיף מתועב. ובכלל הכל בגלל שפיטרו אותך ממעריב, ואיך זח שאיש מאלפי המגיבים עוד לא עלה על כך.
נ.ב. לנסיכה
די עם האק"ב. לא תהא לך אחות תאומה מאומצת מלבד רג'ינה. דבורית אפילו לא גאון, שתסתפק בדמותה במראה. ומספיק עם הסטוקינג אחרי רק מילה.
אהבתיאהבתי
תגיד שאתה רודף לייקים.
זכור שאירוניה/סרקאזם עוברים בקושי.
אהבתיאהבתי
שטויות, התוצאות מדברות בעד עצמן. מאז התחלת לחבוט בסופרות קשות יום, הפכת לפופלרית בציבור מוגבלי האירוניה.
אהבתיאהבתי
מה הקשר? יש פוסט שלם עם מספר לא מבוטל שתומך בדעתה של V
אהבתיאהבתי
והנה הקורבן הראשון.
לא אתפלא אם יהיו נוספים.
אהבתיאהבתי
אורן יקר, הפוסל/ת במומו/ה פוסל/ת והיחס המחפיר שלך לדבורית מתחיל להעיק.
כל מי ששמע את שי גולדן ביום רביעי מתעב את התרגיל המסריח ללא קשר למעריב
אהבתיאהבתי
אל תתפתי לבלוגרית המתעתעת, היא מסוגלת להיות בוגדנית כפריז. מה שכנתה בורדרליין היא למעשה פסיכוזה סאדיסטית. התקפותיה הקטלניות על החנפניות שבמגיבותיה ידועות לשמצה ברחבי הרשת. היא מתנועעת על גבי אופנועה (1000 סמ"ק קטום אגזוז), ויוצאת לדייטים עם שר החוץ ("איווט קושקושון תשלם את החשבון"). באינדקס האתרים המעודכן הבלוג מסווג "אימה, זומבים, קולדפלי". מקווה שהצלתי נפש.
ולווט בשבילך זה אירוניה, כן.
אהבתיאהבתי
צ"ל "איווט פושפושון"
אהבתיאהבתי
המלצתך נדחתה על הסף מפאת חוסר ענין. הפוסט היה על שי גולדן והתרגיל המסריח שלו ואין לי ול-10,000 המגיבים שהיו כאן ב-3 הימים האחרונים שום טענות לדבורית ולעבודתה הנאמנה.
אהבתיאהבתי
LOL
אהבתיאהבתי
וואו, דבורית, דברים כדורבנות. אני רוצה לאמץ אותך כאחות תאומה לאור האכזבה הקשה שלך אק"ב. לא דחוף, זה יכול לחכות עד ששי גולדן יודח מסחיטת דמעות הקוראים ויחזיר את הפקדון לנוחי.
אהבתיאהבתי
את יום ההולדת הזהאק"ג לא תשכח לעולם. במיוחד לא את מסיבת ההפתעה שנערכה פה. (בלי קשר לקבצנות, גולדן והפרס)
אהבתיאהבתי
ג'ולי היא 1.727 מטר ו44 ק"ג. את מוזמנת להשיל ק"גים כאוות נפשך, או לפחות עד שרק מילה תפסיק לחשוב שאת בהריון.
אהבתיאהבתי
אתה מושך לי בצמות:)
אהבתיאהבתי
תחלמי
אהבתיאהבתי
אני בטוח שהתנועה המגונה הייתה מיועדת למישהו באולפן ושהקריינית חשבה שהיא לא בתמונה באותו הרגע.
אהבתיאהבתי
גם אני. מישהו עצבן אותה (הצלם?) והיא הגיבה כשחשבה שעברו ממנה לכתבת הוידאו.
אהבתיאהבתי
לא מבין מדוע המשפחה של הורביץ מתלוננת, הוא ביקש "אנא, טפלו בי כמו בכל חולה אחר
אני איש רגיל" וזה מה שבדיוק עשו, אז מה הבעייה בדיוק. זה לא שאין בבית החולים זה
ואחרים צוותים ורופאים מסורים אחראיים נאמנים ויודעים מה הם עושים ( מנסיון אישי) יש
גם אחרים שונים לגמרי ( גם מנסיון אישי) ופשוט לא היה לו מזל. טלפון אחד בדרך לביה"ח
היה מוציא את המזל מהעסק וזה מה שאין לאנשים הרגילים, כמו בשירים של זמרים מזרחיים.
אהבתיאהבתי
מותר להיות סופר-סמולני ולהגיד שהערבים האלה מתנהגים כמו בהמות?
אהבתיאהבתי
רצוי להיות סופר מציאותי ולומר שגם בין היהודים לא חסרות בהמות
אהבתיאהבתי
אכן.
למען הדיוק ההיסטורי אוכל להעיד שאף פעם בימי חיי לא זכיתי לקבל צביטה או ליטוף בישבן לא באוטובוסים צפופים ולא ברכבות מלאות במדינת ישראל. זכיתי גם זכיתי להערות בע"פ ולמבטי זימה/חשק.
לעומת זאת באיטליה בטיול זכיתי גם זכיתי. גם בקהיר זכיתי וגם עוד כמה מדינות.
אהבתיאהבתי
בהפגנות שהשתתפת בהן בקיץ האחרון, היית עד/שמעת על אישה שהותקפה מינית?
לעומת זאת, נשים ועיתונאיות הותקפו, פיזית ומינית, לא פעם ולא פעמיים במהלך סיקור ההפגנות בעולם הערבי. וכאשר אתה מעומת שוב ושוב עם העובדה הזו אתה לא אומר "איזה חארות" כמו שצריך להגיד, אלא אתה אומר "אה… גם יהודים עושים את זה" כדי שתוכל לתת free pass להתנהגות הברברית והאלימה הזו. מדוע אתה עושה את זה? מפני שאתה מסתכל עליהם במשקפיים גזעניות – אתה מצפה מערבים להתנהגות כזו.
You've just been proven racist – by the Racist-Prover.
אהבתיאהבתי
נורית בת יער שוברת שיאים של עצמה.
אהבתיאהבתי
התמונה היא אחרי שנכנסת ללינק הרלוונטי בפוסט או לפני?
אהבתיאהבתי
העתקתי מהלינק שלך.
אהבתיאהבתי
גילוי נאות: רקמילה היתה כתבת פנאי ואופנה, אז נא לא לתקוף, בעדינות עם התמונה שלה
אהבתיאהבתי
איך הגעת למסקנה מרחיקת הלכת הזאת? את מנסה לפשפש בעברי?
אהבתיאהבתי
פניתי לארכיון הבלוג והם מסרו לי את זה מאת רק מילה: 21 בנובמבר 2011 בשעה 9:38
פעם היה נהוג להצטרף לוואיטינג ליסט. לפחות בקרב עיתונאיות האופנה והפנאי, אם כי גם עיתונאיות מ"דיעות"ופוליטיקה צ'ופרו בנסיעות כחברות בתא
אהבתיאהבתי
מזה הסקת שדיברתי על עצמי?
חשבתי שיש לך צילום שלי עם מכנסי ברדלס.
אהבתיאהבתי
יש !! מצאתי צילום שלך מחדר כושר. זה עדיין באופנה ובשעות הפנאי.
אהבתיאהבתי
לו היו לעתונאית הצרפתיה בתחריר תרסיס פלפל וסיכת בטחון פתוחה היתה לפחות מרויחה זמן יקר.
אהבתיאהבתי
זה בערך הזמן שיהיו לישראלים אם יום אחד נפסיד במשחק הגדול ואת
זה לא ידפיסו בכמה עיתונים.
אהבתיאהבתי