כל העיתונים בכותרתם הראשית על מלחמת האזרחים בסוריה. שלושה מצטטים ישירות את שר הביטחון אהוד ברק.
צבא סוריה החופשית נלחם נגד הצבא הרשמי, מסביר צבי בראל בידיעת השער הפותחת.
ידיעות בוחר בטרגדיה חברתית ואנושית: 17 משפחות זכאיות דיור ע"י משרד השיכון חיות באוהלים בגן סאקר. למה? כי אין למשרד השיכון דירות עבורם. שר השיכון אריאל אטיאס "נלחם בתופעה", כדי שהמשפחות יקבלו שכ"ד ריאלי. לא מבינה. אז למה שהמשרד לא ישכור בינתיים דירות עבור המשפחות? אבל רגע, אי אפשר בלי הכותרת "מי מרחם על ילדי הגן"?
סוריה היא כות' הגג.
כות' הגג של ישראל היום מצקצקת נוכח 40% לקויי הלמידה מגוש דן הזוכים להקלות במבדקים ומגדילים את סיכוייהם לתפקיד נחשק.
ברק קובע כי נפילת אסד הוודאית תהיה ברכה למזרח התיכון. לא, הוא לא יודע מה יקרה לאחר מכן בסוריה, אבל הוא משוכנע שמדובר בברכה. למה? כנראה "כי זו תהיה מכה לציר איראן-חיזבאללה".
הכנסת דחתה את בקשת ערוץ 10 לפרוס את חובותיו.
על הדיון העתידי נכתב הבוקר בשער הארץ.
תוס': דני רופ מ-10 ועדנה חלבני ממשרד רה"מ מתכתשים בפייסבוק. חלבני טענה שהוא מרוויח 100 אלף ש', הוא קצף מזעם, הכחיש ואיים בתביעה.
קביעת בית המשפט שנעמי רגן ביצעה גניבה ספרותית משרה שפירו מעודדת מאוד: לא הכל מותר בממלכת הקופי פייסט, מסתבר.
המדינה מבקשת צו מעצר בינלאומי נגד אלי האנה הנאשם בהעלמת מיליונים, חי באוקראינה ולא מתייצב לדיון בענייניו.
הידיעה על ביטול קמפיין השני מיליון של בל"ל מופיעה בשער הארץ יחד עם סלוגן צהוב מקמפיין המחאה, "בנק לאומי?! איכס! זה מגעיל אותי!". מעניין איך זה ישפיע על פרסומי הבנק בעיתון בעתיד.
הקטע הזה, המתפרסם בשער המארקר ובע' 4, עם פרופ' דן שכטמן ולימודי הליבה ישן בטירוף, ועלה בחמש שאלות לתקשורת העוינת לדיון עצבני לפני חודשיים.
"הורה שמונע מילדיו לימודי ליבה, גורם להם עוול. הוא הופך אותם לפושטי יד, מקבצי נדבות ולכן מתעלל בהם. הורה שמתעלל בילדיו צריך להיענש על פי חוק", הוסיף שכטמן בהתייחסות לתלמידים במערכת החינוך החרדי שאינם לומדים את מקצועות הליבה.
את הדברים אמר לפני חודשיים בראיון לידיעות (דיווח בכיכר השבת) וגם ידידיה מאיר כתב על כך אז בבשבע. אז עכשיו הוא אומר זאת שוב, כולה חוזר על דבריו, ושוב כותרות.
בכיר בשירות המדינה, עו"ד יוסף תלרז יופרד מתפקידו בגלל התנהגות בלתי הולמת.
ביום שישי האחרון היו אלו סודותיה של ריטה שכיכבו בשער 7 ימים. לא ממש קראתי, כך שאני לא יודעת מה היה שם. כנראה סיפור עצוב על מות האב. היום, יום שני, וידיעות מדווח בשער על הסודות הבאים בסופשבוע: ירדנה ארזי תספר שאחיה, אז אבא שלו הוא מוסלמי ממוצא איראני! לא, לא אבא שלה. אבא שלה יהודי כשר. כל זה ייכתב ב-7 לילות הקרוב. מדוע כבר ביום שני מדווח העיתון על קצה האצבעות? אין לי מושג. כנראה מישהו זומם לבצע מחטף לסיפור העסיסי הזה. כל זה הוא בכלל פרומו לסרט תיעודי של רשות השידור שישודר בשלישי הבא. בסוף יתברר שאמא של שמעון פרס באמת ערבייה.
אז יש או אין עם פלסטיני?
אין, וחיים שיין מודה לניוט גרינגריץ'. הוא מצדו מגן על עמדתו.
כולם נגד גינגריץ', כותב שמואל רוזנר במעריב.
המדינה נלחמת במסתננים
עוצרים את השיטפון, נלחמים במכת המדינה. כפולת 2-3 בישר"ה.
בידיעות מזכיר רה"מ את עברו בסיירת:
"בסיירת מטכ"ל לימדו אותנו שהיכן שיש גדר יש פרצה, ולכן הגדר לא מספיקה ונזדקק לצעדים משלימים".
אמיר טייג מסביר למה חברות הסלולר כה שנואות. במשפט: בגלל מנגנון החיוב הבלתי אפשרי להבנה שלהן.
רועי ארד אומר שחוק העמותות בריא לשמאל.
פייסבוק/ בלוגלנד/ רשת
נעמה כרמי יוצאת נגד הכתבה הרכילותית והצהובה על השופט אשר גרוניס שהתפרסמה בשער מוסף הארץ האחרון.
קורא נוסף כתב לי כמה הזדעזע מהחדירה לצנעת הפרט של השופט, ומהכתיבה על יחסיו עם נשים.
ובינתיים ההצבעה על חוק גרוניס נדחתה.
גיליון מס' 6 של המגזין האינטראקטיבי ZOOZ. עורך הארץ לשעבר מדגמן בו בחן.
דיון מפרך ומתמשך נערך בשאלה: האם כתב העת מגמות הוא יוקרתי או בינוני או סתם גרוע. הרבה אמוציות נשפכו ותשובה אין. לפחות לא לי. מה ההבדל בין A ישראלי ל-C בינלאומי? לא הבנתי. בכל מקרה ההתייחסות אליו הייתה, למיטב הבנתי, בשוק הישראלי. הדיון בנושא היוקרתיות ביטל כמעט לגמרי דיון במחקר של ד"ר תרצה הכטר על הטוקבקיסטים האנונימיים של הבלוג.
ד"ר אביתר מתניה יהיה ראש מטה הסייבר הלאומי במשרד רה"מ (ידיעות). כות' הגג: "נלחמים בהאקרים".
יומולדת לרוברט נויס, מייסד אינטל, וזה הלוגוגל היומי. כבר היו לוהטים יותר.
לחם עבודה
מכתבו האישי של טל רז, מנכ"ל מעריב החדש לעובדיו המקוצצים לעתיד.
מה אפשר ללמוד מהמכתב? שהוא נורא מודאג. שאין לו מושג ירוק במעריב בפרט ובתקשורת בכלל. שיש לו תשוקה.
טל רז קיבל 510 אלף ש' מענק חתימה. או אולי רק 300 אלף.
כמה משכורות של כמה עיתונאים למשך כמה זמן אפשר לשלם בסכום הזה?
עלות העסקתו: 2 מ' ש'. כמעט כפול משל המנכ"ל הקודם. אבל אל דאגה, אנחנו נתייעל. באבּוה נתייעל.
לא קל להיות ולווט: נבלמה התוכנית המחתרתית להפצת מגזין הנשים קטיפה מבית יתד נאמן שמשת"פ לצורך העניין עם המודיע.
למחרת צאת העיתון פורסמו פשקווילים נגדו.
פיטורים ב-Xnet.
חידה למיטיבי לכת: מי שיידע מתי פורסמה הידיעה הזו (בלי להיכנס ללינק!) יזכה במנוי שנתי על האוברדראפט שלי.
מאבק עז, לא מסוקר דיו, ניטש בימים אלה בין בעלי העיתונים לבין קבוצת ח"כים שמבקשת לצמצם את כוחם של המו"לים הגדולים. כל צד מדבר בשם חופש הביטוי, כל צד משוכנע שהצד השני מנצל את כוחו לרעה ומסכן את הדמוקרטיה. התוצאה תקבע את גורל העיתונות, בעיקר את עתיד "ידיעות אחרונות"
אין עורכים בבית
ככה נראה חיפוש במאגר תמונות. של ynet למשל. חבל שזה מופיע ב-HP של האתר.
שב"ס מתבקש לעדכן את אתרו כי עכשיו, לאור בואו של אסיר בעל פרופיל ציבורי כה גבוה, יזנק מספר הכניסות.
(תודה ל-MajorTom)
שני סקרים מדהימים המפורסמים כעת. הימני מבית בחדרי חרדים, השמאלי מאתר הפנאי האליטיסטי One.
לפני פיזור
מעריב לא הגיע הבוקר. יגיע מאוחר יותר.
ולווט אנדרגראונד 
שפירו ניגשה לחנות יד שנייה, שם עיינה בספר וגילתה את הגניבה. "תקעתי את הספר בשלומיאליות בחזרה למדף", שחזרה בעדותה, "לא יכולתי לעשות זאת יותר, חיפוש אחר עוד, ובודאי שלא יכולתי לסבול לרכוש את הספר. בלבד רועד מיהרתי הביתה ומיד התקשרתי למספר של הגב' רגן". רגן הכחישה את האשמות ובהמשך הציעה לשפירו כי תוריד קטע מספרה". 😕
אהבתיאהבתי
מאחר והעלת את פרשת קריסטל קוקס, הבלוגרת שחויבה לשלם 2.5 מ' דולר. דיוויד קר מביא את העובדות מאחורי הסיפור, כנראה שלא ראויה להגנת כעיתונאית.
אהבתיאהבתי
המלצת צפייה, סדרה חדשה של ערוץ 4 הבריטי Black Mirror, קיצונית עם הומור יותר משחור. הנה דבר היוצר צ'רלי ברוקר.
אהבתיאהבתי
בעניין הטרגדיה החברתית/אנושית.
המשרד לא ישכור דירות כי המשרד, כמו שאר המשרדים, מעביר את האחריות שלו לידי האזרחים עצמם. נותן להם כסף ושיסתדרו לבד.
אמה מה, תמיד תמיד נותנים כסף בסך נמוך הרבה מאוד לעומת מה שדרוש כדי לפתור את הבעייה (לא רק בדיור) וכך בעצם משיגים 2 מטרות: ראשית אומרים, כאילו בידיים נקיות, הנה הכסף תפתרו ת'בעייה ושנית בעצם הכסף לא יוצא מהמשרד כי הנזקקים לו לא יכולים להשתמש בו. תקראו לזה קאטש 22 או שחיתות או לשים זין על האזרחים – מה שבא לכם.
היום נתן זהבי דיבר ברדיו כנגד העובדה שהממשלה כאילו ביקשה את אישורו של הרב עובדיה, לשחרור פלסטיני שאיים עליו, במסגרת סיום עסקת שליט. יש להניח שזהבי יודע היטב שא' מדובר בדג רקק שלו לא היה מדובר ברב עובדיה לא היה נכנס לכלא אני וואי וב' הכל פוליטיקה ומה אכפת לממשלה לקבל כבוד בחינם מידי הרב ובעיקר מידי מעריציו שכאילו הכל נעשה בדברו. אבל לזהבי יש עוד קליע לירי המרסס שלו כלפי השלטון.
אהבתיאהבתי
ובנימה עצובה ורצינית יותר. הנה מכתב שהופץ ברשת לנמענים שונים.
עותק ממנו הגיע בעקיפין לכמה מהצמיתים, פשוטי עם, חירי בירי, בישוב
ותיק, דרומה מחיפה, שניסו למרוד במשפחה הפיאודלית שליטי המקום.
גם הם, ככותב, שלמו ומשלמים מחיר יקר עבור חוצפתם. ראה "סוף הדרך"
במכתב בהמשך ותגובותי על "צידקת הדרך" הצינית? או הציונית? בפוסטים
קודמים. גם ראה מוטיב "הדרך" בשירים ופזמונים ציוניים שונים, בין היתר
של עלי מוהר ז"ל.
From: aviv la [mailto:aviv67@gmail.com
]
Sent: Monday, December 05, 2011 11:47 PM
To: undisclosed-recipients:
Subject: סוף הדרך במעריב
שלום לקוראיי היקרים במעריב/אנרג'י
בימים אלה פוטרתי ממעריב. העיתון החליט, מטעמיו שלו, לשים קץ לארבע
שנים של סיקור נרחב של הנושא הסביבתי-חברתי, עליו כתבתי בעיתון המודפס
ובאתר לפיכך, המדור שהופיע בסוף השבוע הזה במוסף הוא האחרון, וכך גם
באתר. אם יש לכם צורך להגיב על המהלך, הכתובות שלכם הינן ניר חפץ
עורך ראשי
nir.hefez@maariv.co.il
נטע ליבנה סגן עורך
neta.livne@maariv.co.il
נוחי דנקנר- מו"ל
באשר לי – אמשיך להגיש כרגיל את 'יהיה בסדר' בגלי צהל, פינה שבועית בתכנית הבוקר
של ערוץ 2 ופינה יומית ברדיו אקו 99.
שלכם
אביב לביא
אהבתיאהבתי
האם לא עקבת אחר כל פרשת אביב לביא בבלוג?
אהבתיאהבתי
שלום
ודאי שעקבתי אבל חשבתי שיש עניין גם במכתב זה.
וביוחד בתפוצה שלו בין כל אוהדיו ומעריכיו של אביב לביא
ודומני שכבר אז היה דיון על החטאים של לביא ולמה נענש.
אהבתיאהבתי
הכי מביכה זאת הראשית של "הארץ" – "מלחמת אזרחים משתוללת בסוריה". וואללה? לא ידענו. ממתי?
אהבתיאהבתי
הבי. בי. סי. מעתיק את שיטות הדיווח על ערבים לדיווח על חיות
אהבתיאהבתי
מן המפורסמות…בחוגי ידיעת הטבע.
– כנ"ל לגבי חלק ניכר מהתכניות ששודרו בערוצי הטבע.
כמו הסצינה הקלאסית שמצולמת כמעט מהאף של הנחש בדיוק לפני שהעכבר נטרף בלב הג'ונגל- sure.
אהבתיאהבתי
כלומר, למדו מצילומי חיות איך לדווח על ערבים?
אהבתיאהבתי
גם על יהודים. בפרפרזה על האמירה: "היכן ששורפים
ספרים בסוף ישרפו אנשים" ניתן לומר מי שמשקר ובודה
בדיות על יהודים בסוף יבדה בדיות וישקר שקרים גם
על דובים לבנים.
אהבתיאהבתי
א. ראויה לגינוי נכונותך למסור את חיית המחמד שלך כפרס למגיבים.
ב. מעניין לראות שהרבה מתוכן ההצעות, התרחש בפועל. ככלל הנושא אז היה בעלויות צולבות ובעיקר כוחו של ידיעות. ההיסטוריה מוכיחה שגוף חזק מסוגל לשלוט גם באחזקה נמוכה (הוט לדוגמא).
ג. גילוי נאות, הכותב הוא מבעלי השליטה במגיבים שועלן ורג'ינה סקפטור.
אהבתיאהבתי
לא יצאת בזמן, ונשארת תקוע עם בלון מנופח.
אהבתיאהבתי
לא חושב, רג'ינה עוד תמריא.
אהבתיאהבתי
חזי בצלאל יציל את ערוץ 10 כמו שהציל את המכרז הסלולארי. הבן אדם נחוש לקבל יחסי ציבור כמעט בחינם והוא אפילו מצליח. האסון האמיתי יקרה אם הוא באמת יכנס לערוץ 10. ראו מקרה זקי רכיב במעריב. הם כל כך דומים, והכי משעשע, ג'ודי שלום ניר מוזס מלחמה תמכה בשניהם וזה מה שיצא
אהבתיאהבתי
אהוד ברק באמת פרשן מצויין. חבל שהוא לא רק פרשן.
אהבתיאהבתי
אם נתייחס להיסטוריית הפרשנות של ברק צפויה לאסאד הבן קדנציה ארוכה
אהבתיאהבתי
כבר הרבה זמן כיף לכולם לשנוא את ברק ולצייר אותו כבלון נפוח מחשיבות עצמית.
מצד שני יכול להיות שהוא המבוגר האחראי היחידי שנשאר לנו ?
אהבתיאהבתי
מבוגר אחראי? אשמח לשמוע על הישג אחד שהיה לו מאז מונה לאלוף בצבא.
זקנתו מביישת את בחרותו.
אהבתיאהבתי
קראתי את הכתבה על אלי האנה ועל כל הפשעים שהוא עשה ואמרתי לעצמי "בוא נעשה מבחן קטן ונבדוק בויקיפדיה איפה הוא גדל" ההימור שלי היה שזה בטח לא באפקה או בקיבוץ רשפים, ומסתבר שצדקתי והוא גדל בכפר שלם . מה שאומר שגם כשאתה הופך להצלחה עולמית אתה עדיין לא יכול להוציא מתוכך את כפר שלם .
אהבתיאהבתי
גזען עלוב, את זה גם אמרו על האשכנזים שיצאו מהגיטו בפולין והציפו את מערב אירופה. המזרחים עושים בקטן מה שהאשכנזים עושים תמיד בגדול.
אהבתיאהבתי
אם כבר אתה הגזען , כי אני לא התייחסתי בשום מקום למוצאו של האנה .
אהבתיאהבתי
מצטער, כפר שלם הוא מקום מוצא.
אהבתיאהבתי
לפני שהאשכנזים הישראלים הפכו את עצמם לארים צפוניים כך הם נראו בעיני האירופי לפני המלחמה:
״"המהגר שהגיע באחת-עשרה בבוקר לגאר-דה-ל'אסט, יכול כבר בצהריים להיות בעל חנות בבולבאר סבסטופול ולמכור כסוחר צרפתי את כבודתו ואת פרוותיו. באים אלינו כל מי שבחרו בארצנו לא מפני שהיא צרפת אלא מפני שהיא המקום היחיד שנותר לספקולציות ולעסקים מפוקפקים. אנו מוצאים אותם שורצים בכל תחומי האמנות והתעשייה. מתרבים כפשפשים על כלבלב שזה עתה נולד. בדרך נשגבת מבינתי נכנסו והסתננו אל קרבנו מאות אלפי אשכנזים שנמלטו מגטאות פולין ורומניה. כל המהגרים האלה שהתרגלו לחיות בשולי המדינה ולעקוף את חוקיה. לכל מקום הם מביאים עמם את חוסר ההקפדה, את הפעילות הבלתי חוקית, את ההונאה, את השחיתות, ומהווים איום מתמיד על רוח הדייקנות, האמון והשלמות של בעלי המלאכה בצרפת". את דברי הגזענות הכללית והאנטישמיות הפרטית האלה כתב ב-1939 הסופר והמחזאי המהולל ז'אן ז'ירודו, שר בממשלת צרפת ערב הכניעה לגרמניה הנאצית, שמחזה שלו, "המשוגעת משאיו", הועלה בתיאטרון "אוהל" ב-1946.״
אהבתיאהבתי
ציטוט חוזר של מאמרים כאלו שב ומעלה את
מחיר הנדל"ן בתל-אביב ונתניה. אם כי הפעם
מדובר ביהודים מערביים יחסית ליהודים המזרחיים
שנזכרים במאמר משנת 1939.
אהבתיאהבתי
מעניין שאתה קורא למרוקאים הצרפתים ״מערבים יחסית״ ולאשכנזים מגיטאות פולין ״מזרחיים״
אהבתיאהבתי
מה מעניין בכך ש 2+2 = 4 ומזרח זה מזרח
ומערב זה מערב, וגם הצפון במקומו. בהנחה
סבירה שאינך מ ה 40% הנגועים
בקשיי למידה ולמדת מקצועות ליבה ואתה
יודע מה זה אטלס ואיך נראיית ונקראת
מפה. פתח אטלס וראה מי מצוי במזרח
ומי מצוי במערב.
אהבתיאהבתי
שמעון שבס לא נולד, כנראה, בכפר שלם.
אהבתיאהבתי
בפרץ של גזענות כותב דרור: תהיתי איפה נולד האיש וההימור שלי זה בטח לא באפקה או בקיבוץ שפיים
אמר ולא ידע מה אמר:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000366121
גזבר קיבוץ שפיים לשעבר ורעייתו מואשמים בגניבת 15 מיליון שקל מהקיבוץ
28/07/2008, 15:48
המדינה טוענת כי בשנים 96'-98' משך דורון כ-1.9 מיליון שקל מחשבון הקיבוץ לחשבונו האישי, בצ'קים של עד 20 אלף שקל, כדי שלא תידרש חתימת מורשה נוספת. כדי להסוות את הגניבה, הוא כתב בספח הצ'ק שנותר בפנקס פרטים כוזבים.
לפי כתב האישום, בחלק מכספי הגניבה השתמש דורון לרכישת וילה בקיסריה בסכום של כ-1.66 מיליון שקל. לחברי הקיבוץ אמר שאת הווילה רכש עבורו בן-דודו מארצות-הברית.
אהבתיאהבתי
אבל אני כתבתי קיבוץ רשפים 🙂
אהבתיאהבתי
דרר, שאלה אישית. האם אתה מבין שטעית או שאתה עד כדי גזען?
אהבתיאהבתי
די להדרת נשים! 😈
הסיפור הכי מעורר השראה, נפלא, מדהים, ראוי לספר+סרט ועוד אינספור סופרלטיבים: לי קורזיץ (שוב) אלופת העולם!
אהבתיאהבתי
בן כספית לוקח חלק גם ההוא בטרנד הברנז'אי "איפה טעינו"
"איפה איבדנו את הציבור, שואלים עיתונאים רבים את עצמם בזמן האחרון. התשובה לשאלה הזו לא קלה. יש בה רבדים רבים" מזל שהרדיפה האובבסיבית של כספית נגד נתניהו היא לא אחד מהם .
אהבתיאהבתי
הטעות היותר גדולה הוא בן ("פלאכטה") כספית
אהבתיאהבתי
חבל על ערוץ 10 בעיקר בגלל כל העובדים שילכו הביתה אם וכאשר, לא מבחינת "הבשורה החדשה" או זוית ייחודית שהבטיח ולא הביא בשום שלב של פעילותו.
אולי צריך לסגור ערוץ שצובר חובות אבל ממשיך לשלם משכורות שערוריתיות ל"טאלנטים" כמו דני רופ עבור 5 דקות עבודה וליעקב איילון בשביל לקרוא מהטלפרומטר.
אהבתיאהבתי
מילא דני רופ, לו אין ממילא שום יומרה. יותר מקומם כשמשכורות ענק מגיעות לעיתונאים שמציגים את עצמם כ"חברתיים".
אהבתיאהבתי
התגובות בלינק על הפשקווילים מהממות. הצצה לעולם אחר, מצד אחד. מצד שני, ישראלי נשאר ישראלי, גם אם הוא חרדי.
אהבתיאהבתי
בהשוואה לכתבי העת המובילים בעולם מגמות לא יכול להיות יוקרתי, כי מספר המאמרים הכולל הנכתבים בעברית – הוא נמוך.
בהשוואה לכתבי עת במדעי החברה בעברית – מגמות הוא היוקרתי ביותר. החוקרים החשובים ביותר בתחומם הם החברים במועצת המערכת.
רציני? זה עניין סובייקטיבי. מטבע הדברים זה לא טור של אפעס.
שיפוטי? כן: המאמרים נקראים בצורה "עיוורת", ללא שם הכותב, וכך הם מתקבלים.
אקדמי? יוצא בהוצאה אקדמית, לכן הוא "אקדמי".
אהבתיאהבתי
לפיכך, כשהחוקרת כתבה לולווט על פרסום המאמר במגמות, היה ראוי שתגדיר אותו מפורשות כיוקרתי בישראל ולא תגרום לה לצאת רע כמו בסופרלטיבים של "סופר יוקרתי". ולגבי "יוקרת" הפרסום בעברית, ע"ע מאמרו של קטן שמופיע פה.
אהבתיאהבתי
אתה בטוח? כי לא זה המצב בג'ורנלים לועזיים במדעי הטבע והחברה. השופטים תמיד מודעים לזהות הכותב. אם הליך השיפוט בעברית בישראל עוור לכותבים הרי שזה עניין מרתק משום שהוא למיטב ידיעתי ייחודי (ואולי נכון יותר אם כי יש טיעונים לכאן ולכאן).
אהבתיאהבתי
לגבי משכורתו המופרכת של אותו טל רז ממעריב, נותרה רק שאלה אחת: שבתאי חתם?
אהבתיאהבתי
שבתאי כבר מזמן לא שם. נוחיחתם.
אהבתיאהבתי
אני יודע… סתם נזכרתי בדודו גבע, שגם הוא כבר לא שם
אהבתיאהבתי
"שבתאי חתם?" לנצח!
אהבתיאהבתי
שיח ה"יוקרה" וה"סופר יוקרה" היה באמת מאד פנימי אקדמי ואולי אף קשה להבנת מי שאינו שותף לכתיבת מאמרים.
כיון שבין קוראיך יש סטודנטים, חשוב לי לחזור ולהסביר את "כללי המשחק" ובעיקר אחרי שיחה עם מכר, חוקר מהטובים והנחשבים בישראל, שסיפר שקידומו המקצועי צלע, כי כשגמר את לימודיו, אף אחד לא טרח להסביר לו מה נחשב ל"יוקרתי" והוא פרסם מאמרים בכתבי עת לא "נכונים". כפי שנכתב באותו פוסט, אין כל ספק ש"מגמות" הוא כתב עת מצויין, שפיט וכו' וכו'… אבל לקרוא לו "יוקרתי", זו הטעיית מי שבעתיד יגיע בשעה טובה לכתיבת ופרסום מאמרים אקדמיים. סביר להניח שאין שום ישראלי שמאושר מהעובדות, מה עוד שתרגום מאמרים לאנגלית עולה הון עתק. אבל זה המצב וזה מה שכדאי לחוקרים צעירים לדעת.
הכתבה פורסמה בדה מרקר
———-
הדירוג מתעלם מפרסומים בעברית
09.06.2011 מאת: יוסף קטן
כמה דו"חות על דירוגן העולמי של האוניברסיטאות המרכזיות בישראל, הנקבע על בסיס הישגיהן בתחום המחקר, פורסמו באחרונה. הרמה והאיכות של הפעילות המחקרית באוניברסיטאות נקבעות באמצעות מספר הפעמים שבהן צוטטו מאמרים של חוקריהן בכתבי עת מדעיים. ההנחה היא שמספר הציטוטים של פרסום מדעי משקף את איכותו ואת השפעתו על תחום המחקר שבו הוא עוסק.
ראוי לציין כי גם קידומם של חברי סגל באוניברסיטאות בישראל במרבית המחלקות נקבע במידה רבה על בסיס רמתם של כתבי העת שבהם פורסמו המאמרים. לכל כתב עת ניתן ציון, שמכונה בעגה האקדמית "מדד השפעה" (Impact Factor), הנקבע על בסיס מספר הציטוטים של מאמרים שפורסמו באותו כתב עת. כלומר, קידומו של חוקר באקדמיה הישראלית מושפע במידה רבה מהצלחתו לפרסם מאמרים בכתבי עת שאותם מרבים לצטט.
באחרונה שונה מודל התקצוב של האוניברסיטאות בישראל, ואף הוא מביא בחשבון את הרמה והאיכות של הפעילות המחקרית בכל אחת מהן. זו נמדדת במידה רבה על בסיס מספר הציטוטים של מאמרים שנכתבו על ידי חברי הסגל שלהן. מדידה זו מתבססת על מאגרי מידע אקדמיים בינלאומיים ומתייחסת בעיקר למאמרים שפורסמו בכתבי עת חיצוניים, הכתובים בדרך כלל באנגלית.
ואולם מדידה זו בעייתית מכמה בחינות. ברשימה זו ברצוני להתייחס לאחת מהן: אי ההתייחסות במרבית התחומים למאמרים מדעיים המתפרסמים בכתבי עת בעברית המופיעים בישראל, שבהם ניתן ביטוי לעשייה מחקרית פורייה ומשמעותית המבוצעת בארץ. ברצוני להתייחס במיוחד לכתבי עת בתחום מדעי החברה המופיעים בישראל זה שנים רבות, כמו "מגמות", "רבעון לכלכלה", "ביטחון סוציאלי", "סוציולוגיה ישראלית" ו"חברה ורווחה". כתבי עת אלה מקפידים על הרמה והאיכות של המאמרים המתפרסמים בהם, ומקבלים או דוחים מאמרים על בסיס חוות דעת מנומקת של מומחים בתחומים שבהם הם עוסקים.
למרות איכותם של המאמרים המתפרסמים בכתבי העת בעברית, קיים סיכוי קלוש ביותר שהם יצוטטו על ידי חוקרים בעולם – ולכן בקביעת רמת הפעילות המחקרית באוניברסיטאות מאמרים אלה למעשה אינם מובאים בחשבון. למרבה הצער, למאמרים שנכתבו בעברית ניתן גם משקל נמוך בקידומם האקדמי של חברי סגל. נוצר מצב שבו אוניברסיטאות, בשל רצונן לשפר את דירוגן, אינן מעודדות חברי סגל לפרסם בעברית. באותה מידה אלה המעוניינים בקידום מעדיפים לפרסם בכתבי עת חיצוניים.
תקצר היריעה מלציין את הנימוקים בזכות פרסום מאמרים בתחום מדעי החברה בשפה העברית. לכן אסתפק בציון העובדה שמאמרים אלה תורמים לחשיפת הציבור להיבטים שונים של המציאות החברתית והכלכלית בישראל, להעשרת הדיון הציבורי ולציוד עובדים מקצועיים בשיטות התערבות מקצועיות הולמות. תהיה זו אשליה להניח שיעדים אלה יושגו באמצעות מאמרים המתפרסמים בכתבי עת מקצועיים חיצוניים שמידת החשיפה להם בישראל מוגבלת לחוקרים.
יש חשיבות רבה למעמדן של האוניברסיטאות כמרכזי מחקר, אך ראוי למצוא דרך שבה החתירה למעמד זה לא תפגע בכתבי העת המקצועיים בשפה העברית, המשקפים נתח משמעותי מהפעילות המחקרית הנעשית בישראל.
הכותב הוא פרופסור ועמד בעבר בראש בבית הספר לעבודה באוניברסיטת תל אביב
אהבתיאהבתי
למרות שזה מובן מאליו מהמאמר של קטן, אז הנה תשובה לתהייה של דבורית לגבי ההבדל בין A ישראלי ל-C בינלאומי.
כתבי העת מדורגים, כש -A הוא הגבוה ביותר.
כמו שהוסבר במאמר, לחוקר ישראלי עדיף ורצוי למען קידומו המקצועי, שמאמרו יפורסם בכתב עת באנגלית, אפילו כזה המדורג כ- C, מאשר פרסום בכ"ע ישראלי, יוקרתי ככל שיהיה.
אהבתיאהבתי
תודה על ההסבר המפורט. באמת מידע מאד חשוב וחבל שתרצה הטעתה את כולנו 😥
אהבתיאהבתי
למה, מה קרה? בדיוק שלחת מאמר למגמות וכעת את מתחרטת?
אהבתיאהבתי
שו איסמו- זוז, קצת התחרפנו.
איך אנשי אינטרנט עדיין לא תפסו ב-2011 שגם עם יעמיסו על תוכן בינוני ערימה של עטיפות מושקעות הוא עדיין לא יעניין אף אחד ?
ולהיפך- תוכן איכותי יצליח גם בעיצוב משעמם (ויקיפדיה).
מזכיר לי את מעצבי האתרים שהתעקשו לדחוף סרטון פלאש מ ג נ י ב בכל אתר, רק כי אפשר.
טוען, יוטען, בטעינה, מוטען מאומן
אהבתיאהבתי
שטוית, אחרי שמבינים איך זה עובד, הרעיון מוצלח. בהחלט שווה את הסבלנות.
אהבתיאהבתי
-שטויות ?
תוכיח ההיפך חוכמולוג בלירה.
אהבתיאהבתי
ממליץ לא להקשיב ליונת הרגשי, ולנסות לבד.
אהבתיאהבתי
א. הדחתו של יוסף תלרז עוברת בשקט יחסי, החשודים אותם שפט לא זכו לרחמים שכאלו. היכן רעידת האדמה המתבקשת?
ב. בקטנה, הפאשקוויל עליו דיברת שיצא כנגד מוסף 'קטיפה' של יתד נאמן, נסרק כאן. עין לא חרדית, לא תבחין בעקיצות הסמויות. נסו והיווכחו.
—-
V: תודה רבה, הוספתי לפוסט.
אהבתיאהבתי
תוכל להסביר לגבי הפשקוויל?
אהבתיאהבתי
הקדמה:
היומון 'יתד-נאמן' מנהל מלחמה כנד השבועונים החרדים, (בעיקר 'בקהילה', 'משפחה'), בעיקר סביב טענה שאלו האחרונים מתירנים מדי, ומכניסים תכנים מודרניים שלא מקובלים על דעת היומון הליטאי והקפדן.
'משפחה' החליט להחזיר מלחמה שערה, ולהוציא מהדורת חדשות מוגבלת, שתשמוט את הקרקע תחת מקור ההכנסה העיקרי של 'יתד-נאמן' – מהדורתו החינמית המחולקת בימי שלישי.
השלב הבא במערכה הגיע מצד 'יתד', שהכריז על הוצאתו של מוסף נשים חדש, שיחולק חינם עם העיתון בסופי שבוע, ולפגוע במוסף המקביל 'בתוך המשפחה'.
אלא שהמוסף החדש לוקה ב'פגמים' שנגדם נלחם 'יתד' בעצמו, ודומה יותר לשבועונים החרדים, ולא ליומון חמור הסבר.
הפאשקוויל כתוב בציניות חדה, ומבשר כאילו על תוכנו של העיתון, כולל "מדור אופנה", ו"מדור טיפוח ויופי", שלדעת 'יתד נאמן' פסול מכל וכל.
בהמשך הפאשקוויל העקיצה מתחדדת כאשר מוזכרת ה"וועדה הרוחנית", כפולת הפנים של 'יתד'.
זה בקצרה.
אהבתיאהבתי
וואו. לא היה לי מושג שדוסים כל-כך חזקים ב passive-aggressive.
אהבתיאהבתי
פאסיב אגרסיב עומד בבסיס הרעיון של כל דת ממילא. באופן לא מפתיע עולם העיתונות החרדית, מזכיר את העיתונות של המאה ה19.
אהבתיאהבתי
אכן, תחילתה של הכתבה בהארץ, על גרוניס, נראית כאילו יש פה מגמה ברורה.
המשך הכתבה נראה יותר ענייני.
מהכתבה אודות הנשים בחייו (לא ראיתי אותה בשבת – זו כתבת המשך ?) הוא מצטייר, דווקא, כלא כל כך אפרורי ויבש. להתרשמותי הוא יוצא שם באופן די חיובי.
יכול להיות שהמשפט אודות הלחם היבש היה פשוט הזגמנות שלא יכלו לוותר על התבטאות עסיסית שכזו.
אהבתיאהבתי
המלצת קריאה מדה באזר, בני תבורי קורא לבריקדות.
אהבתיאהבתי