בשער הארץ יש הפניה לכתבה (תמר רותם) בהארץ השבוע על רוזה פארקס החרדית, יוכבד הורביץ, שהתיישבה מקדימה בקו 451. שוב, למרבה הצער, לא אירעה מהומה, גבר מזוקן אחד התעצבן וצעק "מהדרין מהדרין", והיה מי שהיסה אותו, וגבר אחר דיבר בסל' עם מקורבו וסיפר לו על ה"משיגנע צום טוייט", יענו מטורפות חסרות תקנה. אז מה?
(אני מכירה רק משיגנע א-גנצע קופ, או בעברית, מטורלל, קוקו לגמרי).
רותם משוחחת עם הורביץ ועם נשים אחרות בסביבה, שמעדיפות לשמור על ססטוס קוו. הורביץ מאמינה שאם עוד ועוד נשים יתיישבו מקדימה הן יקבעו עובדות בשטח. נכון, כך צריך. לא ברור למה המהומה התעוררה רק בשישי שעבר, בחסות טניה רוזנבליט, ואילו העיתונים שניסו להחזיר מהומה ליושנה (ידיעות בתחילת השבוע, הארץ היום), נכשלו.
הכתבה עוד לא עלתה לאתר (קישור למעלה). אני ממליצה, אגב, לרדת מכותרות עם רוזה פארקס (והיום: "האמיתית"! [יענו פארקס המקורית הייתה כנראה מזויפת] וגם "החרדית"!), אחרי שבוע, אי אפשר להמשיך ולקרוא כך לכל אחת. הבנו.
מרב מיכאלי, פליטת פ"ת, ניהלה את הראיון היומי של הארץ עם יצחק אוחיון, ראש העירייה, אפרופו ההפרדה בהצגות הילדים. דו-שיח של חירשים שכזה מזמן לא קראתי. מה שעולה מהידיעה זה שאוחיון לא קורא הארץ, ושגם כל מי שאחראי בעירייה על קשרי עיתונות וגזירת כתבות לא עשה את עבודתו אתמול בבוקר. עד שמיכאלי התקשרה לא ידע האיש במה מדובר.
אחרי כתבת/מדור הגישוש לפני שבועיים, והיעדרו בשבוע שעבר מושק היום חגיגית המדור הירוק המחודש של מעריב במעריב עסקים, הנקרא מי בסביבה. על החתומים בלוגו: אביעד פוהורילס ועדי חשמונאי. כך ולא אחרת.
החתימה הזו בעייתית לחלוטין כשמי מהשניים פותח את הקטע המרכזי של המדור במשפטים הללו:
"אחד הגורמים שמונעים ממני לטייל בחיק הטבע הוא העין הרגישה שלי לסוגים שונים של זוהמות. השבת האחרונה הייתה נהדרת מכדי שנשרוף אותה ברביצה, וכך מצאנו את עצמנו מדלגים… הילדים מרוצים…(…) הגענו ביום ראשון…"
מי דילג? למי יש עין רגישה? בילדים של מי מדובר? מי הגיע ביום ראשון? האם חשמונאי ופוהורילס עברו לחיות ביחד?
אולי הרמז בכתבה על הספורטאים שנפלו לירקון מעיד שמדובר בפרשן הספורט?
מה יש במדור הנוכחי? שלושה קומוניקטים, סיור בנחל אלכסנדר ודיון על כיכר דיזנגוף שלא מפסיקים לדבר עליה מזה עשרות שנים.
ח"ח לשם המדור, "מי בסביבה".
תזכורת: כל העסק נולד אחרי פיטורי אביב לביא, שהיה לו מדור ירוק בסופשבוע, קולות הזעקה של קוראי מעריב וההתגייסות המהירה מתוככי הבית להקים מחדש את המדור.
לא הספקתי לקרוא, אבל אני רואה משער ידיעות שדפני ליף וסתיו שפיר מתנתקות, כך על פי מדור הברנע. מאוחר יותר אבדוק אם יש קשר בין הכותרת וההפניה למדור.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי
פריזאית בפרויקט סופשנה שווה – כותבים מספרים על עיסוקיהם הנוספים, אפרופו פרשיית אורלי קסטל-בלום.
אוי, אלוהים ישמור. נשים הודרו גם מרשת ESPN והקימו להן גטו עם האות W! הגויים האלו לא יותר טובים מהעם הנבחר!
אבי רט על ערוץ 10:
ערוץ 10 לא יכול לתקוף טייקונים המבקשים לעשות תספורת לאגחי"ם שלהם, ובו זמנית לעשות תספורת לצופים שלו ולאזרחי ישראל. ערוץ 10 לא יכול להעביר שידורים חיים מהאוהלים ולהטיף מוסר על צדק חברתי, ובו זמנית לבקש מהמדינה לוותר על כפסים שמגיעים לה עכשיו ממנו, שצריכים להגיע לצרכים ומטרות של צדק חברתי. ערוץ 10 לא יכול לשאול שאלות קשות מרואיינים ובעלי תפקידים שונים בענייני פערים חברתיים, בעוד שהוא מעסיק אנשים במשכורות עתק.
מיילבק
מאת אלדין:
קשה היה להישאר אדיש נוכח המפגש של נשיא המדינה עם קברניטי ערוץ 10. ייתכן שבבית הנשיא מודאגים מאוד מן האפשרות ששידורי מעושרות ייפסקו באופן פתאומי, שכן ספק אם עסק אחר, שזהות מנהליו ועובדיו אחרת ומספרם אף עולה על 500 האנשים המועסקים ישירות בערוץ היה מתקבל לפגישה ממלכתית מדרבנת כזו, שזכתה לסיקור עיתונאי מקצה לקצה. לא פחות מעוררי מחשבה היו דברים שצוטטו מפי פרס מאותו מפגש. על פי פרס, סגירת הערוץ תהיה פשיטת רגל חברתית וכלכלית. "כולם ילכו לאינטרנט, יקראו עיתונים זרים ולא ידעו מה מתרחש בארץ". ממש אפוקליפסה עכשיו.
מעבר לקוריוז האפשרי שבניתוק של פרס מהמציאות, נדמה שגם הוא אינו מאמין במצב קיצוני כל כך – בייחוד שלא מדובר בסגירת ערוץ הטלוויזיה המוביל במדינה או כלי התקשורת הנצפה בה ביותר – שלא לדבר על המגוון שיוותר גם אחריו. יותר משהדבר מלמד על פרס ותפישתו את שוק התקשורת, מלמד העניין על המאמצים המושקעים על ידי אנשי ערוץ 10 למנוע את סגירתו. למרות זאת, שליפת נשק בלתי קונבנציונלי כמו פרס יכולה להביא לנזק היקפי שיעלה על התועלת.
ואם כבר פרס וסגירת עסקים – כדאי להיזכר במפגשי עבר שלו עם עסקים שנסגרו. גם הוא מכיר ויודע את חוקי המשחק וגם את אלו התקשורתיים, מה שמחזק את הסברה שהכל עניין של השקפה והמקום שממנו אתה משקיף. כשנפטר פיני גרוב, מנהיג הפועלים המיתולוגי של אתא המיתולוגי לא פחות, נזכר אחד מחבריו במפגש שהיה לגרוב עם פרס, ראש הממשלה דאז, בקשר לסגירת המפעל: "הוא היה איש תמים שהאמין, לעתים יותר מדי". הוא גם הביא דוגמה להבטחה שקיבל מרה"מ, בזמן סגירת המפעל: "שמעון פרס היה רה"מ, שעה שפיני תכנן הפגנה גדולה מול רחבת הממשלה. פרס הבטיח לו שאם לא יעשה הפגנה יהיה לו מפעל, זה לא קרה".
לחם עבודה
סמנכ"ל הכספים של רשת עמל, עמיחי גרנביץ, הודיע אתמול על סיום תפקידו אחרי תשע שנים על פי בקשת מנכ"לית הרשת, עו"ד רוית דום, בת הזוג של יו"ר ההסתדרות עופר עיני. כתבה על עיני ועל סביבת העבודה הידידותית שלו שודרה השבוע בהמקור של ערוץ 10, אך טרם הועלתה לאתר.
והנה מכתבו לאנשים איתם עבד:
מיום ראשון יגדל מעריב עסקים ל-24 עמודים. יתוספו בין היתר עמודי דעות ועולם.
סמדר שמואל מסבירה למירב ארלוזורוב למה היא טועה בעידודה את העלאת גיל הפרשיה לנשים.
כן, קשה לא לעמוד על הרגליים האחוריות נוכח משפט כגון זה של ארלוזורוב:
סמנכ"ל כספים שיסכים להתפשר ולעבוד כשומר בכניסה לקניון, או כמשגיח בבחינות, יוכל כנראה להסתדר ולמצוא עבודה. אם קשה לו להתפשר, מצבו טוב פחות.
וזה, במסגרת הטיעון שלה (מהלמ"ס), שלא נכון שמבוגרים מתקשים למצוא עבודה. בתנאי ש.
ועד עיתונאי הארץ יכנס אספה בשבוע הבא, שישי ב-11:00, כדי לדון במצבם המתדרדר של עובדי העיתון.
כתב וואלה, יהושע בריינר, עוכב לחקירה כי היה עד לאלימות שוטרים נגד שב"חים.
מתברר שכלכלה זה הנושא הכי מסוקר השנה.
את ידיעות הקיבוץ תערוך מעתה רק שירלי זינגר.
יש עורכים בבית?
odd jobs
לא מוזרות אלא, נכון, מזדמנות.

צילום: בוחש בקדירה
עדכון: עברתי בשישי בערב, והשלט הוחלף!
לפחות בעניין הבא תוקנה הגריסה והפכה לגריטה.
(גריטה זו מהי?)
וולקינג און דה מון.
אוקטובר זה כאן.
(תודה למשה כהן, הלל גרשוני ומיא עשת).
מה קורה בספארי? הזדווגות מרגשת אירעה השבוע בין הפיל מותק לפילה לה-פטיט. רגע, מותק זו לא הפילה שנאספה אל אבותיה לפני כשבוע? שני פילים, זכר ונקבה, בני אותו גיל בערך נקראו מותק? שערורייה.
(אגב, גם אוחיון קרא למיכאלי "מותק", ע"ע).
לפני פיזור
חביירות. בחודשים האחרונים בואכה השנה האחרונה, הפוסטים האורחים נכתבים על ידי גברים בלבד (למעט הניוזלטר של ח"כ עינת וילף).
המועצה העליונה של תקינות המידות מאשימה אותי בהדרת נשים. אני מתחננת, אנא הציעו וכתבו, נשים, פן אוגלה למאה שערים.











קבורה בחיים וכ"ו. אתמול ב"הארץ" דף מאמרי מערכת יוסי שריד:
"….ואת הילדים מאתיופיה קברנו חיים מחוץ לגדר;" קראתי פעם, פעמיים, אין לי
תעודת דיסלקט. למה בדיוק הוא מתכוון? מי זה אנחנו? ועוד הוא מרבה שיח על "תוכי
דן", דן זה כבר איננו וכתבים "מטעם" כמותו שרתו גם את יוסי שריד. העירה בעלת
הבית שכנראה ראש עיריית פ"ת אינו קורא ב "הארץ", אכן אין לו צורך בכך, "הארץ"
אינו רלוונטי כלל בפ"ת. אבל בחו"ל יש מי שקורא ומתרגם. מנסיון אישי גם שגיאות
דפוס, סתם שטויות ושקרים בוטים שנדפסו בעברית שמשו אח"כ להשטנת ישראל.
יהיה תיקון? או הסבר או תגובה של עורכי "הארץ", או שעמירה הס גדון לוי הם
הסימוכין לקבורה זו.
באותו דף האזרח הצרפתי אברום בורג גם הוא כותב על "אנחנו" אבל בהנחה שהוא
מתכוון בכך לכלל אזרחי צרפת, ואני לא בעסק זה, כאן על אחת כמה וכמה "הארץ"
אינו רלוונטי בפ"ת.
אהבתיאהבתי
א. בהארץ יש מאמר מערכת אחד, השאר הם מאמרי דעה אישיים.
ב. בפתח תקווה כמו במקומות אחרים הרוב הבינו למה שריד מתכוון.
אהבתיאהבתי
צדקת. מאמר מערכת אחד שאינו חתום
היתר מוזמנים ע"י המערכת, ההבדל
מאוד משמעותי, בייחוד במקרה הנדון.
כאשר הוזמנו מי שכה שונים מרוח שוקן.
כנראה אני היחיד שלא הבין אנא הסבר
נמשל למשל- "קברו חיים מאחורי הגדר"?
אהבתיאהבתי
א. מאמר דעה, כמו של קרני אלדד, שכמובן ברוח שוקן.
ב. הפרוש: מופרדים, ובכך נידונים להיות נחותים ביחס לחברה הכללית.
אהבתיאהבתי
תודה על התשובה העינינית. אני יודע מה זה דף דעות. אכן, על גב' אלדר לא הייתי אומר שהיא מהמערכת של שוקן. על הזוג הזה כן. הבנתי את העניין לא הבנתי את הביטוי ההיסטרי דמגוגי. השמוש במילים "קבורים חיים" היא דמגוגיה נטו. המשל לא דומה לנמשל. כי ניתן לתקן חינוך רע. הקבור חי מת. מטרת יוסי היתה לזעזע בכדי לזעזע ולהרעיש ולהרשים. אפסותו כפוליטיקאי מתקן, מקדם ובונה ידועה וראה חזרתו עד בוש על סיפורי שר החינוך.
אהבתיאהבתי
ככל שאני יודעת המאמרים, קל וחומר תוכנם, לא "מוזמנים".
כלומר, בהחלט ראוי וצריך שעורך יפנה לאיקס ויתהה אם יש לו/ה מה לומר על ***
אבל רבים עד מאוד הם המתדפקים על דלתות מדורי הדעות כדי להשמיע את עצמם בתפוצה נרחבת
אהבתיאהבתי
תודה על התגובה העינינית. כל מה שאת
יודעת בעניין זה את יודעת טוב ממני.
עובדה, לא צניעות צבועה. אני לא עבדתי
ביומון מעולם. יוסי שריד כותב ב"הארץ"
באופן קבוע וכאוהב פרסומת הוא יודע לכתוב
מה ש"הולך". וגם עובדי, עבדי, שכירי
שוקן יודעים מה "הולך", זה העולם, עובדה.
גם שריד וגם בורג הנם לדעתי ולדעותיהם
מהצוות של "הארץ". הביטוי "קבורה בחיים"
אינו ראוי, אינו עיניני ואינו תורם לעניין אם זה
האתיופים, או דתיים חילונים, או השחיתות
בפ"ת. אי השמטתו או תיקונו בידי עורך
היא מעשה רע המעיד על שריד ועל עורכו.
שוב תודה עבור זמנך ותשומת ליבך.
אהבתיאהבתי
רוזה פארקס האמיתית עלתה אתמול לחלק הקדמי של אתר הארץ.
כמו שרמזת בטקסט המעודכן, בזה שהם מכנים אותה ה"אמיתית", הם בעצם מודים שהם ניפחו את עניין טניה רוזנבליט כאשר זה היה הקלף היחיד שברשותם.
אהבתיאהבתי
את הקישור לכתבה הוספתי כבר אתמול (או הבוקר, מי זוכר), כמו גם את מכתבו של המפוטר מעמל.
נניח אם אני אעלה על 451 מקדימה, יקראו לי רוזה פארקס המזויפת? המחתרתית? היפואית?
אהבתיאהבתי
הפתח תקואית, הבלוגר הוא תבנית נוף מולדתו.
אהבתיאהבתי
מה ההבדל בינך לבין טניה?
לה קראו רוזה פארקס.
עד שבאה רוזה פארקס "אמיתית" יותר.
עכשיו צריך שתעלה מקדימה חרדית-אתיופית-חוזרת-בתשובה-לסבית, ואז נראה ליוכבד מאיפה משתינה הרוזה.
אהבתיאהבתי
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1297102
אהבתיאהבתי
רוזה פארקס האמיתית נלחמה על הזכות לאפרטהייד. טוב שיש מי שמבינה בהסטוריה.
אהבתיאהבתי
מתחמם הקרב על SOPA, הצעת החוק האמריקאית למלחמה בפיראטים, או לדעת מתנגדיה מבוא להשתלטות וצנזורה על האינטרנט. הנה מאותו טקקראנצ'.
למה לא מעניין את ישראל, כי אנחנו הרחק בעבר בדיסקורס שלנו.
אהבתיאהבתי
לא לעצמך, אל תדאג.
אנחנו אכן כעשור מאחורי ארה"ב (למזלנו) בנושא הזה, אבל אין ספק שמה שיקרה בארה"ב יגיע גם אלינו בסופו של דבר.
אצלנו אין גל מחאה כי אין עדיין על מה למחות. כשיריב לוין יציע חוק דומה, אומת האינטרנט תקרע אותו לגזרים.
אהבתיאהבתי
חדשות מגזרת טקקראנצ' לאחר שבשבוע שעבר היה ארינגטון יותר ספציפי בביקורת שלו על הפינגטון ו AOL, עכשיו מדווח על התקדמות בהקמת אתר מתחרה.
אהבתיאהבתי
מישהו שם לב לכך שבעמוד הראשון של ידיעות יש הפנייה לטור של דנה ספקטור, אך הטור איננו? לא שאני קורא את הטור, אבל מוזר, לא?
אהבתיאהבתי
ידיעה שתאתגר את המתנגדים לשינוי שיטת בחירת השופטים. שופטת העליון בדימוס, איילה פרוקצ'ה נואמת בטקס הענקת פרס של הקרן החדשה ליו"ר עדאללה ואומרת את הדברים הבאים:
אהבתיאהבתי
בידיעות עמ 3 כתבה על חמש הטייסות. להלן פילוח העמוד: חצי עמוד תמונה. בחצי השני: שליש פרסומת, שליש טבלה ובו פילוח דמוגרפי סוצייאלי של בוגרי קורס טיס. שליש כתבה ובה חוץ מכמה שורות בודדות על תאריך הסיום ועל כך שבקורס הקרוב יסיימו חמש נשים, מה שנלמד ממילא מהכותרת כל יתר הכתבה חוזרת על הנתונים שממילא מופיעים בטבלה.
נראה שלעורך נשאר מקום ואז החליטו למרוח.
אהבתיאהבתי
כבעת הכרה פמיניסטית מתונה לא הבנתי את הרעיון מאחורי האשה הטייסת. אישה יכולה לנהוג אבל האם היא יכולה ללחום? גם צנחן לא רק צונח. האם הנשים האלה יזנבו בקור רוח אחרי מטוסי אויב. האם צהל מודע לכך שטייסים נועדו ללחום ולא למען צבירת סטטוס חברתי?
אהבתיאהבתי
רציתי לכתוב איזה בדיחה על נשים והפלות אבל התחרטתי.
אהבתיאהבתי
רציתי לכתוב "איזה מזל" אבל הבנתי שאין לך שום בדיחה אלא רק חידוד עלק הומוריסטי.
אהבתיאהבתי
ולגופו של עניין. הטייסות האלה מוכשרות לקרבות אוויר קשים בנוסח מלחמת יום הכיפורים, או שחיל האוויר מתבסם בתדמיתו הפרוגרסיבית?
אהבתיאהבתי
למיטב הבנתי לא נקבעה מראש מגבלה למסלול של טייסות. אך איני מקבל עדכונים שוטפים ממח"א.
אהבתיאהבתי
מי שמוכשרות במיוחד לקרבות אוויר קשים בנוסח מלחמת יום הכיפורים הן טייסות המזל"טים, נווטות התובלה ומקלעניות המסוקים. קח לעצמך את פרס השואל הקלולס ביותר של השבוע.
אהבתיאהבתי
תרשי לי לפקפק
אהבתיאהבתי
מר בלוף, אתה יציר חינוך ששולח נשים למטבח.
אהבתיאהבתי
לא אמרתי שנשים לא יכולות להטיס מטוס או לצנוח אבל להילחם זה משהו אחר, או שצמח לנו בארץ זן חדש של צפונבוניות אמזונות שאנתרופולוגים ישמחו לחקור.
אהבתיאהבתי
אמזונות קווי המהדרין
אהבתיאהבתי
חייל זקן, אל תהיה פתטי. זה לא קשור. נכון שחיל האוויר נכנע לאליס מילר בגלל הדומיננטיות של פרקטיקות השיח הפמיניסטי בימינו אבל עדיין לא הוכח אם זה באמת עובד. במלחמה הבאה לך תגיד לאיראנים- לפחות היינו פמיניסטים. הדרך לגיהנום עוברת דרך כוונות טובות.
אהבתיאהבתי
אשרי הגבר האמיץ והגיבור תמיד.
אהבתיאהבתי
אפילו ביניהם הלוחמים הם במיעוט
אהבתיאהבתי
במלחמת כפתורים היתרון הגברי – לשיטתך -בטל בשישים.
אהבתיאהבתי
להטיס מטוס זה אכן רק כפתורים ובגלל זה הצפונבוניות האלה חושבות שזה קל. להילחם תחת אש זה כבר סיפור אחר. נקווה שלא נגלה את זה בדרך הקשה במלחמה הבאה. אין מדליות על כוונות טובות.
אהבתיאהבתי
כמה תשובות לתהיותיך:
* האם צהל מודע לכך שטייסים נועדו ללחום ולא למען צבירת סטטוס חברתי?
תשובה: עשרות מדריכים עם יהלום בשיפולי גופם בודקים את זה לאורך שלוש שנות הקורס. האם אתה (מ)פקפק בכישוריהם? אותו כנ"ל לאורך שירותן בטייסות ההצבה שלהן.
* האם הנשים האלה יזנבו בקור רוח אחרי מטוסי אויב?
קרבות אוויר הם לא העיסוק העיקרי של טייסי קרב. זה משהו שעושים בדרך להפציץ מטרה או בדרך חזרה ממנה. שני קרבות האוויר האחרונים היו נגד מזל"טי אבאביל והפילו אותם טייסים שבמקרה הזדמנו לאזור.
קרב אוויר אף פעם אינו עניין של קור רוח. הצעקות בקשר מעידות דווקא על רמת אמוציות גבוהה ומי כמו נשים להצטיין בכך.
* להטיס מטוס זה אכן רק כפתורים.
אתה לגמרי צודק וממש לא ברור מדוע חיל האוויר מאמן את הטייסים והטייסות שלו בצנטריפוגה כדי ללמד אותם איך לנשום תחת מעמסת ג'י גבוהה ואיך להמשיך ללחוץ על כפתורים בסדר הנכון.
* להילחם תחת אש זה כבר סיפור אחר.
חידוש! טייסות טסות מ-ע-ל האש. רק טייסים טסים תחתיה. במלחמת לבנון השנייה כמו גם בעופרת יצוקה טסו כעשרים נשים בתנאים האלה בדיוק. כולל ש. הנווטת הראשונה בח"א שחזרה לטיסה אחרי לידה ומאיה שהוקדשו לה כמה שורות באחד הפוסטים הקודמים ששיגרה טילים ברצועת עזה.
* או שחיל האוויר מתבסם בתדמיתו הפרוגרסיבית?
מתבשם אחי, מתבשם בבושם.
אהבתיאהבתי
שועלן תכסיסי הכאילו נסיגה שלך כבר מוכרים, כך שאתה נושא במלוא האחריות לחוסר הרגישות.
אהבתיאהבתי
אתה סתם מקנא שתפסתי לך העמדה של המדוסלייק.
אהבתיאהבתי
תרגום משועלית: אני (שועלן) פופלרי ואתה (אורן) לא, וסתם התחשק לי להזכיר לך.
אהבתיאהבתי
לא, מה שהתכוונתי זה שאתה אוהב להיות מדוסלייק.
גם אני, האמת. רק משום מה זה לא כ"כ הולך לי. הדרך הקלה ביותר פה זה ביטויים מיזוגניים.
אהבתיאהבתי
או להיות אני ולכתוב עלאמשנמה. תמיד יצוצו הנקודות האדומות כבאלרגיה קשה.
אהבתיאהבתי
הדרך הקלה היא לרמוז לעצלנותה של בעלת הבית, המוצאת כל תרוץ להמנע מחובתה לסיקור המוספים.
אהבתיאהבתי
את טועה בכותרתך, ולווט – רוזה פארקס היא בדיוק השם הגנרי לכל מדוכאי מקומות הישיבה באוטובוס בשל מוצאם, צבעם או מינם. היא המקרה הראשון והמפורסם, על רקע כ"כ דומה.
בדיוק כמו שגלובוס היה עט ופלאפון היה נייד.
אהבתיאהבתי
וכמה פעמים, גב' שיקגו, צריך לחזור על כך, לפי דעתך? בכמה כותרות? כמה נשים יש להשוות אליה וכמה פעמים בשבוע?
אהבתיאהבתי
אני מסופקת כמה ישראלים יודעים מי היתה רוזה פארקס, אולי פחות מעשרה אחוז, אבל אי אפשר להכחיש שבמהדורה האנגלית של הארץ זאת כותרת חזקה שמעבירה את המסר במיידי. כך צריך. ללחוץ אותם.
אהבתיאהבתי
מסכים עקרונית עם התגובה של שיקגו, אך לא עם צמצום השפה. שם גנרי למוצרים, רוזה פארקס סמל למאבק באפלייה.
אהבתיאהבתי
צבא החלטורה, הקומבינה והצ'יזבאט זוכה לכיסוי עיתונאי הולם. NRG בכתבת פרופיל על אלוף פיקוד המרכז החדש אלון ניצן שמתחרה בכותבי הטקסטים בלשכת נתניהו. להלן מספר פנינים באדיבות חנן גרינברג, הכתב הצבאי המהולל.
אצל בחורינו המצוינים קליעים משתרבבים למחסנית וטילים משתרבבים למבנה בצאלים. בכל יחידה רגילה גילוי כזה של חוסר מקצועיות ומשמעת היה מסתיים בכליאה והדחה. הרכש הכושל החדש של גנץ גם הוא מאותה יחידה תורם פנינה של הגות צבאית משלו שמסבירה איך הגענו עד הלום:
וכיצד מעריך הכתב הצבאי המיומן את ביצועיו כמפקד אוגדה?
כך כותב עיתונאי מקצועי בישראל.
אלון לא פיקד על גדוד רגיל, חטיבה סדירה ואוגדה משוריינת. לא עסק בבנין כח, בפיתוח תורת הפעלה, לוגיסטיקה והדרכה שהם תחומי ההתמחות העיקריים הנדרשים לפיקוד על מסגרות גדולות. כותבי המאמר אינם מציגים שום הישג פיקודי ומתעלמים מהכשלונות. במלחמת לבנון נשלף אלון מחטיבת עציון כדי לפקד על הפשיטה הטלויזיונית של מטכ"ל ושלדג בבעל בק. כמובן שהחלטורה הצבאית המצולמת שבה ממנים פרוייקטור (אחת מהמצאות הגאון האיסטרטגי) במקום פיקוד ומסגרת אורגניים הסתיימה בבזיון, כאשר היחידות המהוללות הצליחו ללכוד חנווני אומלל שהוצג כמפקד חיזבאללה בכיר וקרובו של נסראללה.
5000 שקל לחודש הם שכר מופרז לרמת כתיבה כזו.
אהבתיאהבתי
ועכשיו תקרא במוסף הפוליטי של ידיעות על בזבוז הכספים הבלתי נתפס ממש בצה"ל. ואחרי זה פשוט חייבים להוסיף עוד 700-800 מיליון לתקציב הביטחון, כי פשוט אין כסף לכיפת ברזל ולטלית פלדה ולציצית נחושת
אהבתיאהבתי
המאמר אכן מגלה בזבוז מהסוג שמאפיין כל מערכת ממשלתית אבל לא נוגע בבזבוז הגדול בהרבה שנובע מחוסר בהכשרה צבאית של הפיקוד הבכיר. דוגמאות:
כיפת ברזל – $100,000 כדי לפגוע ב$1000
טנק המרכבה – הטנק היקר בעולם. מיוצר על ידי הצבא כאילו הוא מונהג על ידי הקצינים החופשיים
הנמר = משאית ב$5,000,0000
גדר ההפרדה – כמו פלדלת בין הסלון למטבח.
F35 – מטוס נחות ויקר שיכנס לשרות כחמקן זמן רב אחרי שהרוסים ילמדו להתגבר את חמקנותו
שיטת החטמ"רים – עשרות מפקדות מיותרות שפועלות כמו מליציות בתקופת הפלמ"ח.
צנזורה, קמל"ר, יוהל"ן, גל"ץ, חיל חינוך והרבנות הצבאית.
אהבתיאהבתי
כנראה שהחייל הזקן כבר זקן מדי. עיניו כהו ושמיעתו לוקה.
בנקודה אחת לפחות אינך משכנע ואם זה כך בנקודה אחת מי ישורנו שבאחרות אתה יותר מדוייק.
כיפת ברזל ממש לא נמדדת כיחס בין עלות הפעלה של 100K מול עלות ירי האויב של 1K אלא גם בנזק העשוי להתרחש בגלל אותו 1K יר,. נזק כלכלי ובעיקר נזק פיזי. מה העלות של טיפול באדם אחד פצוע? קשה או בינוני? לאורך השנים? ואם יש יותר מפצוע אחד? כעובדה ירי כיפת ברזל לא מבוצע מול כל ירי שלהם אלא רק כנגד ירי שמטרתו (המחושבת) הוא אזור בנוי בצפיפות.
אין ספק שבצבא יש מקור בלתי נדלה של דברים לחסוך בהם אבל גם על היכן לחסוך יש לקיים חשיבה ולא לזרוק נתונים של חייל זקן שזמנו חלף עבר לו למרות ידיעת המערכת.
אהבתיאהבתי
קצת מספרים למאותגרים צבאית
כאשר כיפת ברזל תגיע לבשלות מבצעית יהיה לה שיעור פגיעה של 75% למעט ירי מטחים שבהם היא חסרת אונים. העלות האמיתית היא גבוהה בהרבה שכן הסוללה חייבת להיות פעילה 24/7 בעוד הקאסם יכול לשכב שנים בדיר. הנזק המישני של ירי הקאסם, סגירת בתי ספר, פגיעה במסחר ובייצור וכו' אינו נמנע. יש צורך בעשרות סוללות כדי להגיע לכיסוי יעיל. כיפת ברזל היא כפר פוטיומקין ביטחוני שנועד לכסות את ערוות מערכת הביטחון הכושלת שאינה מסוגלת להגן על אזרחי הדרום.
אהבתיאהבתי
מודה שאני מאותגרת צבאית, אבל…
אכן וטוב שכך. האם חיילי היחידה אמורים לבלות במועדונים?
אתה אומר. ומעניין שאינך מתייחס לנזקים גופניים.
בד"כ ירי מטחים זה בהרבה מקרים סיפור שונה והמענה הוא אחר.
ההחלטה איך להגן על אזרחי הדרום היא החלטה אסטרטגית ויש לה עלות. הכי קל זה למחוק את רצועת עזה מהמפה וללא ספק אם היינו בזמן קרתגו זה מה שהיה נעשה. אנחנו חיים בעולם הנוכחי ולכל פעולה יש משמעויות אסטרטגיות. יש מחיר שמדינת ישראל משלמת, בדמים ובנזקים, כדי להמשיך להיות בת ברית מקובלת עם רוב העולם הנחשב.
למטבע יש 3 צדדים לפחות.
אהבתיאהבתי
24/7 משמעותו שצריך לשלם משכורות, דלק, מזון, מים וכו'. בנוסף יש צורך במערכי מעטפת כגון הדרכה, חימוש, תחזוקה, לוגיסטיקה שהם גדולים בהרבה ממערך הסוללות. כל המשאבים האלה אינם יכולים לפגוע אפילו בערבי אחד.
פגיעות גוף – הגנה פאסיבית של 2 קירות היא מספקת. האשליה של כיפת ברזל גורמת לאנשים לזלזל במיגון הפאסיבי ומביאה לביטול הערך העיקרי שלה.
אסטרטגיה – בעופרת יצוקה, פעל במשך שבועות, כח גדול של צבא החלטורה בתוככי הרצועה תוך פגיעה במאות אזרחים. מי לא נפגע כלל? כושר שיגור הרקטות.
אהבתיאהבתי
הצבא הזה הקים לנו מדינה והיא שלנו כנגד כולם. עובדה.
אז אולי צבא חלטורה כזה זה לא כל כך שלילי.
אהבתיאהבתי
אכן הצבא הוא גוף חיוני שבלעדיו לא היינו כאן. אבל אילו היה לו פיקוד ראוי, שדוחה את אסכולת החלטוריזם, הרבה אנשים טובים שאינם אתנו יכלו להפוך לטוקבקיסטים מועילים.
אהבתיאהבתי
זו דעתך, ולמרות שאיני מסכימה איתה אני ממש לא מתכוונת להילחם על זכותך להשמיע אותה.
אהבתיאהבתי
ח"כ דורון אביטל מקדימה אינו הרכש הנוסף של גנץ, הרכש הוא שי אביטל שניסה להיבחר בקדימה ולפנ"כ במרצ.
אהבתיאהבתי
אין לי מה להגיד עדיין.
קניתי הארץ.
עברתי על ידיעות בקפה.
תשבץ ההיגיון של "7 ימים" נפתר רק בחלקו וזה משגע אותי.
תובנות – מחר.
אהבתיאהבתי
ולווט חשבתי שאת חובבת קולנוע אחרת לא היית פוסחת על הכתבה המרתקת של אורי קליין בהארץ על סטיבן ספילברג, לא להזכיר אותה ולו במילה בביקורת עתונות… המממ הייתי אומרת שיש פה החמצה גדולה מאד. חבל , חבל מאד!
אהבתיאהבתי
אני חושב שקליין פיספס. הכתיבה שלו מעניינת אבל לא יורדת לפרטים. "טינטין" למשל זו פאשלה אדירה של ספילברג. כל האנימציה הממוחשבת הכי מתוחכמת בעולם לא מצליחה ליצור את הקסם שבשניים-שלושה ציורים מקוריים מהספרים של ארז'ה
אהבתיאהבתי
טעות בידך. טינטין, הסרט, נהדר.
הספרים – זה כבר נהדר אחר.
אהבתיאהבתי
זה סרט טוב, אבל היה יכול להיות הרבה יותר טוב
אהבתיאהבתי
(אפרופו ריינבו רול): מדובר בתופעת טבע. כל יום שישי אותו טוקבק. עד כדי כך שהייתי חושדת שזה אותו אדם. אבל לאאאאא.
אהבתיאהבתי
ולווט נתקעה עם פאזל מורכב (ליטראלית לא מטאפורה). למוספי סוף השבוע תתפנה בהמשך.
לכאורה בעיה בסדר העדיפויות, אך פאזלים הם פעילות ממומלצת המקטינה את הסיכוי ללקות באלצהיימר.
אהבתיאהבתי
לילך סיגן לא מסתפקת בטור דיעה ב-nrg, היא חוצבת את דרכה לשער מוסף עסקים.
אהבתיאהבתי
לסיגן יש עכשיו טור חדש ב"סופשבוע".
אהבתיאהבתי
ה"מדור" של סיגן בסופשבוע אפילו יותר מביך מטורי העלאק "דעה" שלה. מישהו הבין מה היא התכוונה להגיד מלבד הלו, תראו אותי, אני גם בלונדינית, גם כפר שמריהו וגם הלו, הלו, הלו, קיבלתי טור בעיתון. ודרך אגב, אל תשכחו לקנות את הספר שלי, יצירת מופת על פי כל קנה מידה, אני כותבת מחוננת, כשרון על. מביך מביך מביך בעיקר לסיגן, אבל היא מראית טיפוס בלי מודעות עצמית ככה שמבוכה זה לא הצד החזק שלה, אבל העיתון, הלו, אין גבול כאילו דה?
אהבתיאהבתי
הטור של קרן פלס יותר טוב?
אהבתיאהבתי
ויש שמועות שיש לו אפילו קורא אחד
אהבתיאהבתי
בוידאו של בריינר לא ראיתי אלימות משטרתית של ממש, בטח שלא כאפה. השוטר קצת נשען להם על העורף.
האיום של השוטר בעיכוב לאחר שבריינר ביקש את פרטיו הוא אכן חמור מאוד.
אהבתיאהבתי
הוא כתב בטקסט שלו שהתחיל לצלם שנייה אחרי.
אהבתיאהבתי
אכן.
קראתי את ההתחלה ואת הסוף. פרט המידע הזה מופיע באמצע.
מסגרת הידיעה מטעה – הכותרת של הדף ושל הוידאו "עיתונאי צילם מעצר אלים של שב"חים באשקלון – ועוכב לחקירה".
אהבתיאהבתי
עם כמות היח"צ שעושה הספארי מכל פלוץ של היפופוטם שלהם, לא מפתיע שגם פאשלות כאלה קורות.
אהבתיאהבתי
מאיפה הידיעה על הסמנכ"ל כספים של עמל, והאם זה בגלל שהוא חשף נתונים על התנהלות מנכ"ליתו ל"המקור"?
אין בהסתדרות מוסד של מבקר?
אהבתיאהבתי
האם זה בגלל? לא יודעת.
מאיפה הידיעה? ממקורותיי.
אהבתיאהבתי
לא ידעתי שיש לך מקורות גם בהסתדרות
אהבתיאהבתי
אל תיפול לדוגמטיות בהיקשים שלך
אהבתיאהבתי
אותי רק מעניין מי מבין עורכי ידיעות מקורב ליערה וינקלר.
אהבתיאהבתי
"מקורב" ליערה וינקלר? באיזה מובן?
אהבתיאהבתי
אני רוצה להיות מקורב ליערה וינקלר. בטח!
אהבתיאהבתי
עורך עם טעם רע בבנות. זה עוזר?
אהבתיאהבתי
פשוט מדהים בעיני כמה שהכל בצמרת השלטון הוא הפוך. המכנה המשותף לסגירתו הצפויה של ערוץ 10 ולהסכם הוויתור על חובותיו של ערוץ 1 הוא שבשניהם הציבור מפסיד. אני לא מתעלם מכך שערוץ 10 צריך לעמוד בהתחייבויותיו (ולשפר משמעותית את הרמה) אבל סגירתו תהיה מכה לתרבות הישראלית ולכמה אלפי עובדים שיאבדו את משרתם. ערוץ 1 מתנהל בחלמאות מזהירה כבר שנים, עושים שם כל טעות ומקבלים כל החלטה שגויה שרק אפשר, ומקבלים גיבוי מבעל הבית, הלא הוא שמש העמים נתניהו.
הזעקות של התקשורת נגד הסגירה של ערוץ 10 נובעות מחשש לפרנסה, אבל גם מטענה מוצדקת נגד חוסר צדק ושוויון, ונגד יחס מזלזל ולא מעריך של השלטון כלפי אזרחיו. זו פשוט עוד דוגמה לכך שממשלת נתניהו לא סופרת את האזרחים שלה, וממש לא מציבה לנגד עיניה את טובתם. במדינה דמוקרטית זה לא צריך לקרות לעולם, ויש לגלגל את השרים מכל המדרגות של מגדל השן הזה לאלתר. וזה בלי שום קשר לכן כיבוש לא כיבוש.
אהבתיאהבתי
לא הגזמנו?
ה'טאלנטים' המרויחים עשרות אלפים בחודש אינם בסכנה (או בסכנה מופחתת).
אהבתיאהבתי
הטאלנטים ממש ממש לא מעניינים אותי, הם ימצאו עבודה אחרת בקלות.
זו גם דוגמה ממש טובה לטענה שלי. הממשלה צריכה להתחשב דווקא בצלמים, תאורנים, עובדי במה ומנהלי אולפן שיפוטרו, ולאו דווקא בכוכב כזה או אחר שמרוויח הרבה.
ולשאלתך, יש בערוץ 10 כ-2,500 עובדים, אז כן, גם אם תוריד את כל הטאלנטים, הייתי אומר שאפשר לקרוא לזה אלפים.
אהבתיאהבתי
500
עכשיו בטח תטען שיש עוד 'אלפים' שעובדים בצורה כזאת או אחרת. רובם ככולם ימשיכו לעבוד. החלק של עבודתם שהיה קשור לערוץ 10 יעלם.
אהבתיאהבתי
אה, רק 500? אם ככה, זה בסדר גמור שלא תהיה להם עבודה. תשאל את עצמך אם העיקרון הנעלה הזה שאתה נאחז בו בשביל להצדיק את המהלך משרת מישהו מלבד את הפוליטיקאים.
כל כך הרבה אטימות ושמחה לאיד יש במהלך הזה.
אהבתיאהבתי
אני אישית נגד סגירת הערוץ. מצד שני אני חושבת שבעלי הערוץ צריכים לקיים את מה שהם התחייבו לו. צדק חברתי הוא לכל הצדדים.
הפתרון שלי הוא, לאור מה שקראתי ונאמר לא פעם – שהם מבקשים דחייה נוספת לעוד שנה ומוכנים אפילו לשלם ריבית על הסכום, שבעלי הערוץ יקחו הלוואה מסחרית לשנה, ישלמו את החוב ובשנה הבאה ישלמו את ההלוואה. הרי זה לא שבעלי הערוץ הם תפרנים חסרי כל שלא יכולים לקבל הלוואה מסחרית. כל דבר אחר נראה, בפשטות, כנסיון להלך אימים רק כדי לא לשלם.
לטעמי, וכגילוי נאות איני פוליטיקאית ואיני מעורבת בערוץ 10 (פרט להעדפה לתוכניות שלו כמעט בכל המקרים – כולל חדשות – על פני ערוץ מדורת ההבלים), איו בי אטימות ואין בי שמחה לאיד. כואב לי על כל אחד/ת שמפסיד/ה את מקום עבודתו ובעיקר כחולי/ות הצווארון שמשתכרים/ות 4 ספרות בלבד.
אהבתיאהבתי
הסוציאליזם בקולך מעלה דמעות בגרוני. מאז שביתת ה 52 יום בערוץ הראשון וצעדי "ההתייעלות" שהוא נוקט, מספר הולכי הבטל בו רק הולך וגדל, תקציבו מתעצם, ושעות ההפקה המקוריות הולכות ומצטמצמות.
יותר מעשור אני לא צופה בו כלל, משלם אגרה כמו כולם (שהולכת למימון עובדי מח' הגוויה) וכשאני פוגש צלמים או עורכים ממנו, יש לי הרגשה של נפילת אי.קיו או שחזרתי לדבר דינוזאורית.
המשך קיומו של ערוץ 1 הוא הדוגמה הבולטת ביותר לקפיאה על השמרים בישראל ובזבוז כסף מסיבי. ובבקשה, אל תחזור על המנטרה למה צריך ערוץ ציבורי כי "אולם ההקרנות להפקות חוץ" הנקרא בטעות "ערוץ 1" מעולם לא מילא אפילו התחייבות אחת כזו גם כשהיה מדורת השבט.
אבל ערוץ 10 זו אופרה אחרת ואני אצטער באמת אם יסגר.
אהבתיאהבתי
שיטת השקשוקה!
אהבתיאהבתי
מילא אם היית מציין את "חירבת חיזעה". "שיטת השקשוקה" היא הפקת חוץ. ערוץ 1 הסתפק בהקרנת סרט מוכן. גם אתה יכול לקנות בזול או בחינם מקרנת סופר 8, ותתפרנס בשכונה מהקרנת סרטים.
אהבתיאהבתי
כן, זה בסדר גמור שאם שוק הטלוויזיה מספק עבודה ל-15,500 איש במקום ל-16,000 – אז שה-500 שנפלטו ייכנסו לתחרות ו/או יחליפו מקצוע.
אין שום סיבה שבעולם שכולנו ביחד נממן אותם באופן זה או אחר.
האם כשמעריב / הארץ ייסגרו – גם נתבקש לעשות הנחות לכל מיני עשירים בשם "הדמוקרטיה" ושמירת מקומות העבודה? אלה החיים. אנשים משנים כיוון. כן. הביתה.
אהבתיאהבתי
כל זמן שיושבת שיכבה עם משכורות של סביב המאה אלף, אין אף ישראלי שיסכים למחוק חובות לערוץ הזה.
אתם לא מבינים עד כמה זה מרתיח? כמה מנותקים אתם יכולים להיות? אומרים לכם מיליון פעם, שאי אפשר לדרוש מהמדינה לוותר לטייקונים על החובות שלהם כאשר הם משלמים משכורות מופרכות לגמרי – ואתם לא מבינים.
תפנימו: אין ישראלי אחד שיתאבל על לכתו של ערוץ שמשלם משכורות כאלה. רוב הישראלים יגידו: מגיע להם!
וזה לא משנה שמקבלי המשכורות הללו הם מיעוט, כי הם הפרצוף שלכם. כאשר תתחילו את המחאה שלכם מהפגנות מול מקבלי משכורות השחיתות, תוכלו לדרוש שהציבור יוותר בשבילכם על מיליונים (אם כי, אני אישית הייתי מעדיף לוותר קודם לעובדי פרי גליל).
האוכל מתייקר, הדלק עולה, הרפואה עולה יותר – ומה שאתם דורשים זה שאנחנו (הכסף של המדינה הוא שלנו) נוותר למיליארדרים שלכם על החובות שלכם כדי שהם יוכלו לשלם לכם משכורות מטורפות. אוסף של אטומים שלא ייאמן!
ואגב, התשדיר של ערוץ 10, שמראה כמה צריך אותם – רק מרתיח יותר. הוא כל כך צבוע: אין בו את ההישרדות והמעושרות. מה אתם שמים? אתם באמת חושבים שהצופים שלכם אידיוטים לגמרי?
כי אם זה מה שאתם חושבים עלינו, שתשדירים פרימיטיבים כל כך עובדים עלינו – רק על זה מגיע לכם להיסגר!
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שניתן לגזור דין שווה בין ערוץ 1 לבין ערוץ 10.
ערוץ 1 הוא ציבורי בעוד שערוץ 10 אינו כזה. אני לא בקיא בפרטי המכרז לערוצים המסחריים, אולם יש כאן עניין עקרוני. המדינה צריכה להשאיר לעצמה ערוצי תקשורת פתוחים, הן ברדיו והן בטלוויזיה; אלו משמשים אותה, בין היתר, לצורך העברת מסרים לאזרחים, למשל בעתות חירום (גל פתוח וכיוצ"ב). לפיכך, גם אם תסגור המדינה את ערוץ 1 הרי שתאלץ לפתוח אחר תחתיו (ואין זה משנה איך תקרא לו). ערוץ 10 הוא ערוץ מסחרי, ואנשים רוכשים עליו בעלות מסיבות שונות (מאחר שרווח אינו אחד מהם, אזי אולי פרסום או כבוד); בכך אין הוא שונה מקבוצת כדורגל, שאנשים משקיעים בה כסף לשם תמורה שאינה רווח כלכלי. אמנם המדינה קובעת במסגרת המכרז תנאים לשידור, אולם אין בכך כדי להפוך ערוץ זה לערוץ ממשלתי.
אהבתיאהבתי
לא הכל בחיים זה כסף. והשורה התחתונה, ינשוף יקר, היא שהאזרח מפסיד.
אהבתיאהבתי
צר לי על העובדים שיאבדו את פרנסתם. אולם אני לא חושב שהאזרח יצא מופסד. שהרי ערוץ 10 היה שיעתוק של ערוץ 2, וזה עדיין קיים. אם ההבדל התמצה בשוני שבין תוכניות הריאליטי ("מעושרות" מול "האח הגדול") או בין תוכניות התחקיר (אמנון לוי מול רפי גינת, המקור מול עובדה), הרי שהאזרח ימשיך לקבל את שלו.
כאשר הפסידה טלעד (מי כבר זוכר?) במכרז לערוץ 2 לא ארע כל אסון. כך יהיה גם הפעם.
אגב, לעניות דעתי, בסופו של דבר לא יסגרו את ערוץ 10.
אהבתיאהבתי
מספר נקודות שמודרות מהדיון הציבורי.
1. באורח פרדוקסלי סגירת הערוץ תחזק את שאר אמצעי התקשורת שכן חלקו בעוגת הפירסום יתחלק בין השחקנים הנותרים.
2. החוב לממשלה נוצר עקב האנומליה הנובעת מהצורך לשלם עבור הזכות לשדר ועקב החובה להכפיף את תוכן השידורים לפקיד ממשלתי. תנאים אלו אינם קיימים בשום תחום אחר ויש לבטלם
3. הערוץ הממלכתי שתקציבו גדול מתקציב שאר הערוצים גם יחד מתחרה על עוגת הפירסום בתנאים לא שווים. יש לאסור עליו לעסוק בפירסום.
אהבתיאהבתי
סגור את ערוץ 1 וב 850 מיליון ש"ח שתחסוך, תוכל לפתוח 4 ערוצים ממשלתיים שישדרו 24 שעות ביממה תכנים שונים מאשר "הדרן לשושנה דמארי" בפעם המאה וחמישים או "שרים עם יפה ירקוני" בפעם המאה ועשרים.
הציבור "שיפסיד" מונה ביום טוב פחות מ 1% רייטינג או בערך 3000 צופים. לשלם מכיסי ומכיס הכותבים פה 850 מיליון ש"ח כדי לממן גחמה היא אובדן חושים מוחלט.
אהבתיאהבתי
טמקא שוב מראה שקרדיט זה לחלשים.
כתבה על הזמר מתיסיהו טוענת כי העניין פורסם "לראשונה" אצלם.
הידיעה המקורית בטמקא מופיעה כשעתיים אחרי שהיא הופיעה בפורום החרדי "בחדרי חרדים", כאשר גם שם הובאה הידיעה כציטוט מתוך אתר חרדי אמריקני.
אהבתיאהבתי
למה את חושבת שהארץ מנסה ליצור מהומה? הוא בסך הכול מביא סיפור מעניין.
אהבתיאהבתי
בטח שמתם לב שסופשבוע הולך ומתדרדר עם כתבות לא חשובות, לא מעניינות ולא ממש רלוונטיות. כן, כן אתם שם, פרופיל על אלוף פיקוד הוא כזה אייטיז או ישראל היומי. תתפסו את עצמכם בידיים לפני שיהיה מאוחר
אהבתיאהבתי
זה כבר ככה 10 שנים, רק עכשיו שמת לב?
אהבתיאהבתי
מחקר על מימון ארגוני סמול ע"י גופים זרים ושיטות הפעולה. תגובות הגופים הישראלים המעורבים.
אהבתיאהבתי
וכל המחקר-הלא-מוטה-בכלל-הזה נעשה בידי גוף חף מכל אג'נדה פוליטית, "המכון לאסטרטגיה ציונית". מזל שיש פה איזון
אהבתיאהבתי
והעובדות? מה איתן? הרי לא ניתן לעובדות להפריע לטענות החוסר איזון. ובכלל, המבוקרים עצמם לא מכחישים את הנאמר – ההיפך, גאים בכתוב כמו ריבון אדום לתפארת לנפנוף בפני מיטיביהם.
אהבתיאהבתי
עם העובדות אין לי בעיה, עם אופן הצגתן יש לי.
משטר דמוקרטי חזק (כמו שיש לנו פה, היחיד במזרח התיכון, אליבא דביבי) צריך להיות מסוגל להתמודד עם ביקורת. זה מה שהארגונים האלה עושים.
אין לי שום בעיה עם המימון שלהם, משום שארגוני ימין שפועלים לייהד שכונות פלסטיניות (חברון, שייח' ג'ראח) ממומנים בנדיבות על ידי גורמי חוץ ופוגעים בישראל לא פחות ולא יותר מאותם ארגוני שמאל. כל הדיון על האם מותר להם או אסור להם לקבל מימון זר הוא דמגוגי בלבד ונועד להשניא ציבור בישראל על שאר האזרחים.
יש חוקי תרומות בישראל, וכל זמן שהארגונים הללו עומדים בהם, אין שום בעיה שיקבלו כספים מחו"ל.
אהבתיאהבתי
מ.ש.ל.
ולכן מנסים לשנות את החוקים.
אהבתיאהבתי
אאל"ט, הטענה היא שזו כבר אינה בגדר ביקורת אלא המשכו של הטרור באמצעים אחרים.
אהבתיאהבתי
מנסים לשנות את החוקים כך שארגוני השמאל, והם בלבד, יפגעו. זה נשמע לכם הגיוני? רוצים לשנות את החוק? אדרבא, אבל שיחול על כולם. אחרת זו רדיפה פוליטית
אהבתיאהבתי
אדון חוט דק,
למטה כבר הוכחת שדיוקים אינם כוס התה שלך וגם כעת אתה ממשיך בשלך.
מי טוען שהחוק הוא נגד צד אחד? החוק הוא נגד כל מי שעושה דברים בניגוד לחוק. הרי גם אלו שאתה מלין עליהם טוענים שיפגעו מטרות חברתיות שהרי ידוע שבין מימון גופים אנטי ישראלים לבין מימון ילדים חולי סרטן הם תמיד בוחרים לממן גופים אנטי ישראלים באלפי אחוזים על פני ילדים חולי סרטן אבל בזכות זה שהם לא שוכחים לתת גם לילדים חולי סרטן הם רוצים לקבל כבוד ולהיות טהרנים על הכל.
לא בבית ספרנו.
קצת מזכיר לי כתבה מהיום על איזה פלסטינאי מכובד שהתעקש להביא את אשתו המסורטנת לטיפול רק בישראל ולאחר הטיפול הודה לכל העולם ואשתו קבל עם ועולם ועכשיו, כמה חודשים לאחר מכן, כשאשתו נפטרה ממחלתה, הוא כמובן מאשים את מדינת היהודים שהיא זו שזירזה את מותה ועוד בגלל בירוקרטיה. הטמטום חוגג – למה בכלל לתת להם להיכנס לבתי החולים שלנו אם זו התודה הנהדרת שלהם. בטח יגיבו לי שהוא היה מחוייב לדבר ככה שאחרת היה מפסיד את מכובדתו הפלסטינית והאמת היא שהוא עדיין חושב כמו קודם כולל הידידים הישראלים שקנה פה כשטיפלו באשתו ואני אומר מאוייבי אזהר בעצמי אך מי יזהירני מידידי.
אהבתיאהבתי
ולמה להטריח אותי בדמגוגיה הימנית שלך, אין פורום מתאים לזה. בלוג בו הימנים יכולים להציג זה לזה מחקרים. את מבזבזת לי את רשתית העין עם ה"סמול" שלך.
אהבתיאהבתי
בשלטי הפרסומת של הספארי קוראים לנו: "תכירו את …" (לא זוכרת איזו חיה). לצד הבורות האדירה כמו "חול המועד חנוכה", גם כבר מזמן נשכח זמן הציווי בעברית.
וזה מבאס וקצת מגעיל. אני נשמעת ארכאית?
אחרי שקראתי אותך אתמול ראיתי את תמונות של גלעד שליט מדליק נרות ולבי יצא אליו. ילדון בגיל בר מצווה, תכף נשמע על איך הוא מתכונן לעליה לתורה. אני במקומו הייתי אורזת תרמיל וטסה לאיזה שנה. או שעוד אסור לו?
אהבתיאהבתי
עתיד-במקום-ציווי השתרש זה מכבר בישראלית והגיע הזמן להכיר בו רשמית. ויסלחו לי הטהרנים.
אהבתיאהבתי
עד נשמת אפי האחרונה אתעקש לומר לך הבית ולא תלך הבית!
אהבתיאהבתי
למיאשת – השאלה היא האם תגידי לילדך "הקשב!" ולא "תקשיב!" – לפני שאת נכנסת בו שישטוף כלים או יעשה כביסה.
אהבתיאהבתי
עדיין, דומני, שצריך להבדיל בין שפה מדוברת בבית לבין שלטים בספארי… "אנחנו" יודעים שצריך להגיד "הקשב" אך בשפת היומיום משתמשים ב"תקשיב". אבל הייתי רוצה שגם הדורות הבאים ידעו מה הצורה הנכונה, גם אם לא משתמשים בה בהכרח
שבת שלום
אהבתיאהבתי
בכל כך הרבה מקומות ראיתי את ההשתדלות הנלעגת לכתוב ציווי עכשווי, ״כנסו״ האינטרנטי – בעיתונים, בשלטים, בטלוויזיה. בכל פעם אני רוצה להיכנס בהם…
אהבתיאהבתי
בארור ש- שטוף את הכלים, קפל ת'כביסה, סדר ת'חדר, תן אוכל לכלב, והכי פופולרי בביתנו – סתום. אני לא מאמינה שמישהו אומר: תקפל את הכביסה. זה נשמע מזעזע.
אבל זה בסדר, מדי שנה תלמידים לומדים פחות בבי"ס, מורים מלמדים פחות, הורים לא יודעים מהחיים שלהם, ויש לנו עם מטומטם שמאוהב בבורותו ומריח לעצמו את בית השחי ומתבשם מזוכה של פרס נובל כאילו כל ג'וחא הוא הוא שהטיל את הביצה.
אהבתיאהבתי
עתיד במקום ציווי מוציא את האויר מהסמכותיות.
אהבתיאהבתי
נהוג לקרוא לתופעה לא "עתיד-במקום-ציווי", אלא "הציווי החדש".
אהבתיאהבתי
לא חשוב מה את היית עושה במקומו. מה שחשוב זה שאנשי המקצוע המליצו בפירוש להרחיק אותו מחשיפה תקשורתית, אבל יש שם כמה אנשים במשפחה שהגמילה קשה להם מדי.
אהבתיאהבתי
התקשורת היא כמו סם – הגיע הזמן לעזוב את המשפחה המשעממת לנפשה. גם גלעד עצמו כבר לא מעניין
אהבתיאהבתי
"משיגענע צים טוייט" הוא מטבע לשון מקובל בידיש. עדכני את המילון שלך.
הפיל "מותק" חי, קיים ובועט למרות מותה של הפילה "מותק". הוא גם זכר תוקפני קצת. עדכני את ספר אינבנטר בע"ח בספארי שלך.
ובאמת צריך לרדת מרוזה פארקס. היו כמה לפניה ואחריה שעשו אותו דבר. ממש כמו מוישה איבגי. היו ויהיו מספיק שחקנים בישראל. לא צריך ללהק לכל פרסומת/סרט/סדרה אותו שחקן.
——————
V: אשכרה לא הבנת מילה ממה שכתבתי, אה? חבל על הזמן שלך.
אהבתיאהבתי
יש פיל מותק וגם היתה פילה מותק?
מה, כל כך קשה לחשוב על שמות מקוריים לפילים?
אהבתיאהבתי
יופי של טור כתב אבי רט. חבל שטיעוניו הסדורים אינם חזקים כמשיכת כתפיים אגבית של גיא זהר. אני מדמיין את זה בערך כך: מרואיין בתכנית "היום שהיה" מדקלם את הפסקאות, ובסופה של כל אחת מהן עוצר העורך את ההקלטה, ומאפשר לגיא זהר להפריך את הטיעונים במימיקה בלבד. הסיבה היחידה שטכניקת הפרכה זו אינה נזכרת בפילוסופיה העתיקה היא חסרונן של מצלמות טלוויזיה, אליהן יש להפנות מבט מלוכסן תוך עיוות הפנים והרמת הגבה.
אהבתיאהבתי
יוכבד הורביץ אמיצה ברמות שאדם שלא גדל בסביבה ובמערכת חינוך לא חרדית לעולם לא יבין. ישר כח.
אהבתיאהבתי
יוכבד הורביץ
"הביטוי 'אחורה' מראה שזה העיקר. המלה הזו מראה עד כמה גברים מזלזלים בנשים. זה כמו בדרום אפריקה, שהשחורים היו כמה דרגות מתחת ללבנים. וזה חילול השם גדול, להתנהג כך", היא מוסיפה. "התורה אוסרת עלינו בכל תוקף להתנהג ככה. זה נקרא, 'נבל ברשות התורה'. אנשים משתמשים בכל מיני אמרות מחז"ל וכך מכסים את הרוע שלהם והשנאה שלהם לנשים. וזה הכי גרוע, כי נשים לא למדו את הדברים האלה. והן לא יודעות מה נכון ומה לא".
רוזנבליט זכתה לשבחים מלימור לבנת וציפי לבני והוכתרה נושאת דגל המאבק בהקצנה החרדית, אך עם כל הכבוד למעשה שלה, למהלך של הורביץ החרדית אין אח ורע. המחאה שלה בריש גלי, באוטובוס, עם שמה ותמונתה על דפי העיתון, היא מעין התאבדות חברתית. הורביץ מסתכנת בנידוי והחרמה בקהילה שלה.
"אני מוסרת שיעורים לנשים שבעיניהן אני נחשבת רבנית. יש לי מה להפסיד", היא אומרת. "אבל אני לא מפחדת, כי אני אומרת את האמת. ואם מישהו יטען נגדי שאני עושה חילול השם, אני אומר לו שההיפך, אני עושה קידוש השם. עשיתי זאת כדי שאנשים לא יגידו שהתורה מצווה לבזות ולהשפיל את האשה".
"אנחנו לא מדברים על מרחק הליכה", אומרת הורביץ בתגובה, כשאנחנו מסיירות יחד בקריית גור, לאחר שירדנו מהאוטובוס. סביבנו נחיל בנות בגיל העשרה היוצאות מחצר בית הספר של החסידות. "אנחנו מדברים על רעיון, אידיאה. על העובדה שנשים אינן מריונטות. יש להן גוף, נשמה, יש להן רגשות. והגבר אמור לכבד את אשתו יותר מגופו. הרמב"ם אומר דבר שהוא עיקר של כל השלום בית: שיהיה אדם אוהב את אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו".
הורביץ חוששת במיוחד מההשפעה על הבנים הקטנים. "הם לומדים שהם, האדונים, יושבים מקדימה. והם לומדים מכך שאפשר להתייחס לנשים כאילו הן זבל. אבל מאיפה הם באו? לא נשים ילדו אותם? אני באה מחינוך של בית יעקב. אבל יש לי תובנות אחרות, ובעיקר אני לא יכולה לסבול אי צדק".
הייעוד של האשה, חינכו את הבנות בסמינר, הוא להיות עקרת בית. "לימדו אותנו בעיקר רבנים והמנהל היה חסיד גור", היא אומרת. "הכניסו לנו את העניין הזה שאשה צריכה להיות כפופה לגבר ולהיות אשה טובה. זו היתה שטיפת מוח חזקה וזה השפיע עלי".
"גברים שלא מכבדים את הנשים – לא כולם כמובן – נוטים להשתמש בכל מיני אמרות חז"ל כדי לסתום את הפה לנשים. באופן כללי, נשים התרגלו לראות עצמן יצורים חסרי דעה, כי הגבר יודע הכל. הן לא מאמינות בעצמן. וחוץ מזה, זה נגד כללי הצניעות להתאחד נגד חוקים שקבעו הגברים. אם הן יעשו זאת, יקראו להן בשמות גנאי: מקולקלת, חוצפנית, מורדת.
הורביץ טוענת שהיא חוששת על ההשפעה של כל זה על הבנים שיהיו לגברים שמחנכים אותם שהם אדונים והנשים הן מפלצות טומאה ואכן באתר כיכר השבת דיון בנושא: חרדי אחד קורא לה מכוערת, שבעלה דוחה אותה ולכן היא מחפשת קירבתם שם גברים אחרים
http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%AA%D7%A2%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%99.html
אהבתיאהבתי
היום סיוון רהב מאיר נאמה בגל"צ על כמה זה מוזר שהצפון קוריאנים כל כך מעריצים את הרודן שלהם ובוכים ועצובים על לכתו. נותר רק לנסות להזכיר לה שהיחס אל רבנים "גדולים בתורה" במגזר שלה אינו שונה בהרבה
אהבתיאהבתי
פראיירים האמריקאים האלה. רק רוזה פארקס אחת היתה להם.
מצא למי לקרוא "מותק", אוחיון.
אהבתיאהבתי