מאת אסף אורון, סיאטל, וושינגטון
"ראית את העיתון?" שואלת אמא שלי במהלך ריטואל סוף השבוע של שיחות טלפון למשפחה בארץ.
לא, למה?
"התמונה שלך מתנוססת במוסף הארץ".
מה קרה? מה פתאום?
"יש כתבה על אוניברסיטת בן גוריון. אני חושבת שכתוב ליד התמונה שלך 'סערה בכוס מים'."
בחיי, היא צודקת. תמונתי מופיעה בכתבה שהסבטקסט החזותי שלה הוא "הנשיאה המדהימה והברנשים השמאלנים". זה היה מחמיא, אלמלא לוהקתי לתפקיד הברנש האלמוני שהקורא שואל עליו "מי זה ומה הוא עושה פה?"
אח, מי יתנני ניב גורדון, סלבריטי אקדמאי מרדן שהסעיר את פרופ' רבקה כרמי עד כדי כך שהזדרזה לענות לו בפומבי בתקשורת הזרה או לפחות עידן לנדו, בלוגר משפיע ואקדמאי מוערך. לא, אני סתם הקטון שתמונתו תקועה בין שני אלה. האמת שהכי טוב להיות כרמי עצמה. איזו כתבת תדמית, איזה כיף. תמונות מן הילדות, מן הצבא ומהאוניברסיטה. החלומות הגדולים והגשמתם. מורשת ההורים. הגיגים אקראיים. מתי אזכה לכתבה כזאת? מה לעשות, אין באמתחתי פריצת-דרך מדעית, וגם נשיאת אוניברסיטה אני לא. אני רק זה שגיבורת הסיפור אמרה עליו:
"אני זוכרת כולה שהבחור היה מועמד. זה הגיע אלי בדיעבד, מהעיתונות, וזו היתה סערה בכוס מים."
אסף אורון. הוא עוד ישוב?
נשמע מוכר.
בשבת מופזת אחת בספטמבר 2009, בדיוק כמו בשבת שעברה, קיבלתי טלפון מישראל ושאלה: "ראית את הכתבה עליך?" רועי גולדנברג כתב עלי בגלובס:
רק לפני כשבועיים סערה אוניברסיטת בן-גוריון בעקבות פרסום מאמר בלוס אנג'לס טיימס של חבר סגל בגנות ישראל. באוניברסיטה שוקלים הבאת מרצה נוסף בעל דעות דומות…
…בחודשים האחרונים בוחנים באוניברסיטה את הבאתו של ד"ר אסף אורון, מרצה לסטטיסטיקה באוניברסיטת וושינגטון בארה"ב, שפרסם בשנים האחרונות מספר מאמרים הקוראים לסירוב מאורגן לשרת בצה"ל והיוצאים נגד מדיניות ישראל בשטחים…
…בין כתביו של אורון, המופיעים כקישורים בדף הפרטי שלו באתר אוניברסיטת וושינגטון, הוא מביע תמיכה בהשוואת פעילות ישראל בשטחים לנאצים ("האם לישראל יש מונופול על תיוג אויביה כנאצים, וכל השאר צריכים לשתוק גם כשהמציאות מדברת בשם עצמה?"). במאמר אחר הוא מציין כי הציבור הישראלי צריך להתעורר כי הוא ישן "ובתוך שנתו, מהדקות זרועותיו את אחיזת המוות (בפלסטינים, ר.ג)".
אנא עזרו לי לפתור את החידות:
– האם יש כאן סיפור עיתונאי?
התכתשות בין פרופסורים להנדסה לגבי דעותיו הפוליטיות של מועמד לתפקיד סטטיסטיקאי – כולם אלמונים לגמרי – מה העניין לציבור פה? מה עם הזכות לפרטיות? האם ההדלפה לגלובס עניינית או זדונית? את מי ואת מה היא משרתת?
בטח שיש סיפור. מצווה להיכנס בשמאלנים הבוגדים האלה. יצא עיתונאי אמיץ והכין כתבה לתפארת. פנה למחלקה, פנה לפקולטה, פנה לאוניברסיטה. פשפש באתר של אותו בן-עוולה ואפילו השלים את החסר כיד הדמיון.
– מה שכח העיתונאי לעשות?
לפנות אל אותו "שמאלן קיצוני" שאת נבלתו הסרוחה גרר מעל דפי גלובס, ולבקש את תגובתו.
– למה?
לעיתונאי ולאלוהים פתרונים.
האינסטינקט הראשון שלי היה להתנפל על מערכת גלובס, לדרוש התנצלות פומבית או זכות לפרסם מאמר תגובה, ולאיים בתביעת דיבה. דיברתי עם חברים, עם עורכי דין, וכולם אמרו לי: תירגע. זה יעבור. סערה בכוס מים. אז נרגעתי.
אבל פרופ' ישראל דוד לא נרגע. לא עברו שבועיים, והוא פרסם מאמר "על משטינים ועל שקיפות באקדמיה".
…ד"ר אסף אורון, מרצה לסטטיסטיקה באוניברסיטת סיאטל בארה"ב, שבפעילותו בהפצת כתבי שטנה נגד ישראל הוא חמור מקודמו [כלומר, מניב גורדון]: הוא קורא לסירוב מאורגן לשירות בצה"ל (עבירה פלילית שבחברות דמוקרטיות מסוימות אף כרוכה בעונש מוות במצבים מסוימים – "המרדה"), הוא משווה באופן שיטתי את חיילי צה"ל ומפקדיו לנאצים, וכיוצא באלה "פנינים"…
…"אותו חבר" הנ"ל (ומי שעמד כמובן מאחרי הכתבה) הוא אני עצמי כותב שורות אלו, ואני אספר לכם, כחבר ועדת המינויים וכמקור ראשון, שבדיון הוועדה הספציפי בעניינו של אורון ב-1 ליולי… הרמ"ח סיכם את הנושא בכך שד"ר אורון כנראה מתאים לדרישותינו מבחינה מקצועית אך הוא סובל מ"בעיות אישיותיות" (כך נדפס בפרוטוקול הערוך של אותה ישיבה!). הוועדה החליטה למלא ידיו של אחד הפרופסורים בכירי המחלקה, לנצל את שהייתו בקיץ בארה"ב על-מנת לדבר עם אורון ולהתרשם ממנו האם יסכים אורון להצניע את פעילותו הפוליטית במידה וייקלט במחלקתנו."
המאמר של דוד הבהיר לי סופית, שבמחלקה שלו כבר לא אהיה, ואני גם לא רוצה להיות. לא שהמשרה הזו הייתה החלום הרטוב שלי (על כך בסוף). אגב, כמה שבועות לפני תחילת ההדלפות באמת התקשר אלי אותו פרופסור בכיר ששהה בקיץ בארה"ב. לזכותו ייאמר שלא דיבר איתי מילה אחת על פוליטיקה. אבל הפרט הקטן הזה סימן לי שהציטוט של דוד כנראה אמין.
ולתוהים אם אני "משווה את צה"ל לנאצים באופן שיטתי", כמו שטען דוד, אתם מוזמנים לקרוא את מאות הטקסטים הפוליטיים שלי הפזורים ברחבי הרשת, ולהיווכח בעצמכם. ובכלל, אני לא משתתף במשחק לפיו הימין יכול לצרוח כל שני וחמישי "ממשלת יודנראט, גבולות אושוויץ", וזה בסדר, אבל את השמאל מותר לצלוב על כל מילה שאפשר לטעון כי היא "משווה אותנו לנאצים". גם הקטע שגולדנברג ודוד סילפו וניפחו דן במשחק המשונה הזה.
ולמה הדף האישי שלי באוניברסיטה מכיל קישורים למאמרים פוליטיים? לאקדמאים רבים יש דפים אישיים עם תמונות, קישורים ותחביבים. פעילות (די עצלה, לצערי) נגד הכיבוש ולמען זכויות אדם בישראל-פלסטין ובמקומות אחרים, זה התחביב העיקרי שלי בעשור האחרון. תחביב מזוכיסטי? נכון. תחביב מפגר וחסר סיכוי? זוגתי כבר אמרה את זה אלף פעם. אבל זה התחביב שלי ואני גאה בו. אני אמור להסתיר אותו? ממילא אי אפשר. במיוחד בשביל זה קמו אתרים המקדישים את מרצם למעקב אחרי אקדמאים ישראלים שמאלנים מתוך מטרה מוצהרת לחבל בקריירה שלהם. אז המאמרים נמצאים אצלי באתר כדי להעביר מסר: אני שמאלני, ואני מחוץ לארון.
כמו שהכתבה על פרופ' כרמי מציינת, פרופ' דוד גם הספיק להגיש תביעת דיבה אישית נגד ראש המחלקה שלו על פגיעה בשמו הטוב, תביעת דיבה שכל-כולה המשך הפגיעה בשמי הטוב למרות שאני לא צד בתביעה. גם על זה פניתי לעורכי דין, ושוב אמרו לי שחבל על הזמן. כשיצא דוד לסיבוב הכפשות שלישי, הפעם ברשת מייל המונית של אקדמאים ישראלים, החלטתי סוף-סוף להגיב. ואז גם הארץ התעניין בסיפור, וכך התמונה שלי הגיעה לארכיון שלהם. נפתרה תעלומת "מי זה ומה הוא עושה פה" מראשית הפוסט. ראוי לציין שהמחלקה או האוניברסיטה מעולם לא התנצלו על הפרשה.
אבל נחזור לפרופ' כרמי, כי זו הסיבה העיקרית שאני כותב כאן. עזבו שמאלנים. עזבו פגיעה בשמי הטוב. התנפלויות כאלה הן סיכון צפוי מראש בתחביב שלי. פלסטיני ממוצע עובר הרבה יותר מזה כל שנה, והוא, בניגוד אלי, לא בחר בגורל הזה. אז בואו נתמקד בכרמי ובתפקידה כנשיאת אוניברסיטת בן גוריון.
פרופסור בוועדת מינויים באוניברסיטה שלך רואה מועמד שמאוד לא מוצא חן בעיניו. הוא מחולל מהומת עולמים ילדותית, וכשמנסים לנטרל אותו הוא רץ לתקשורת, מדליף סיפור שמשמיץ את המועמד, אחר-כך מזדהה בפומבי בתור המדליף, טוען שכולם צריכים להדליף הכל כל הזמן – ולקינוח מגיש תביעת דיבה קנטרנית ומכוערת נגד ראש המחלקה. כל זה לא מעניין אותך, כבוד הנשיאה? שמעתי שלדוד יש נסיבות אישיות מקלות, טרגדיה שקרתה במשפחה שלו. בסדר, לא צריך להרים עליו גרזנים. אבל בכל זאת, יש גם אוניברסיטה לנהל, לא? מה זה הברדק הזה?
רגע, הנשיאה כרמי, לא גמרתי איתך. הרי כל ההשתוללות של פרופ' דוד החלה כי הוא ראה בהשתלחות הפומבית של פרופ' כרמי בפרופ' גורדון בתקשורת הישראלית והעולמית בסוף קיץ 2009 אור ירוק להדליף לתקשורת גם את הסיפור עלי. הוא אומר את זה במפורש. בקיצור, הנשיאה כרמי יצרה במעשיה את אווירת ציד המכשפות הזו. והמכשפה הראשונה שניצודה הייתה המועמדות שלי. אז יש לה גם אחריות אדמיניסטרטיבית לחוסן המערכת, גם אחריות שילוחית לנזק שנגרם לשמי הטוב וגם אחריות אישית ישירה לכל הפרשה מראשיתה ועד סופה. מה יש לך לומר על זה, פרופ' כרמי? אה, כן.
"אני זוכרת כולה שהבחור היה מועמד. זה הגיע אלי בדיעבד, מהעיתונות, וזו היתה סערה בכוס מים."
זו המציאות העולמית מודל 2012. לאן שלא תלכו, בפוליטיקה, בעסקים, באקדמיה, בתקשורת ובוועד הבית. אף אדם שנמצא בעמדת כוח לא מתעניין במנהל תקין, או בלבצע את העבודה שמקנה לו את התואר בו הוא אוחז. ובטח שלא מעניינים את אותם בעלי תפקידים האנשים הקטנים שחייהם תלויים בדרך בה הם עושים את עבודתם. כל מה שמעניין אותם זה התדמית, הספין והדילוג לתפקיד הבא, ולמצוא חן בעיני מיליונרים ומיליארדרים זקנים מחו"ל.
(תיקון עריכה, 8.3, 9:25) תשאלו את ביבי ואת שלושת ראשי הממשלה שקדמו לו. תשאלו את ג'ורג' W בוש. ולדאבוננו, גם פרופ' כרמי, חוקרת מחוננת ונשיאת האוניברסיטה הראשונה בתולדות מדינת ישראל, הצטרפה למועדון הזה. למה לא? מבחינה אישית זה עובד נהדר. והעתיד? והמציאות? והאחריות המינימלית? הצחקתם אותם. אחריהם המבול. נחזור לרגע אל הכיבוש ואל התחביב האומלל שלי: אתם באמת מאמינים לספין הממשלתי הנצחי, שאי אפשר למצוא פתרון אנושי שיסיים סוף-סוף את המשטר המביש הזה תוך זמן סביר? עכשיו הצחקתם אותי.
אם הסיפור הקטן שלי לא מספיק לכם, אז רק אתמול יצאה כרמי עם מאמר שמשמיץ את הסגל הזוטר באופן מאוד לא מכובד (והנה תשובתם). כל מי שמכיר ולו מעט את חיי הסגל הזוטר, יודע בדיוק מי אומר אמת ומי משקר.
האבסורד הוא, שבכלל לא רציתי להגיש את המועמדות. עם המחלקה הזו בבן-גוריון התעסקתי כבר מ-2006. לפעמים הם היו יותר נחמדים אלי, לפעמים פחות, אבל בעיקר שידרו פרטאצ'יות וחוסר רצינות. באיזשהו שלב הציעו שאהיה "סגל זוטר", כלומר להחזיר לארץ חמש נפשות ולפרנס אותן מ-5,000 ש' לחודש בלי זכויות סוציאליות ובלי נדר. בסוף התייאשתי מהם. כשבישר לי אחי הקטן ב-2009 שבן-גוריון מציעה משרה רשמית אמרתי לו "עזוב, הם לא רוצים אותי ואני לא רוצה אותם. גמרתי איתם". בכל זאת היגשתי, מתוך ידיעה ברורה שאקבל מכתב דחייה, אם בכלל אשמע מהם.
והיתר, כאמור, סערה בכוס מים.
אסף אורון
ולווט אנדרגראונד 
מסכים לגמרי!!!
אהבתיאהבתי
אסף.
אני מתנצל על הפגיעה האישית ומאחל לך שתמצא משרה היכן שתרצה – בישראל או בארה"ב.
לעצם העניין: כאקדמאי צמא סטטוס וכגבר ישראלי שלא רוצה לצאת פרייאר אני מזדהה לחלוטין (בלי ציניות או התנשאות) עם הרצון "להראות להם". יחד עם זאת, חשבתי שהפסקה האחרונה מבדחת, ומה שחשוב יותר – חותרת תחת הטיעון המרכזי של הפוסט.
אהבתיאהבתי
הפואנטה היפה מגיעה בסוף הפוסט:
כיבוש או לא, חופש אקדמי בעד ונגד, הכל שולי ביחס לסוגיה החשובה באמת: מי יצא ה-ג-ב-ר בסופו של דבר. וכך, מסתבר שגם תמיכה אדוקה בזכויות העם הפלסטיני ושנים של מגורים בסיאטל הגשומה לא ציננו את שלהבת הגבר הישראלי הבוערת בקרבו של מי שלעולם אינו יוצא פרייאר. כמו בפרק המופלא ההוא של סיינפלד נורא חשוב לאורון להבהיר לנו שזה לא הם שזרקו אותו. חלילה וחס. זה הוא שזרק אותם.
הוא בעצם כבר התייאש מהם כשאחיו הקטן (בדגש על "הקטן") בישר לו (שמע במכולת השכונתית? עודכן בצופים?) שבבן גוריון מציעים משרה. או-אז אורון עשה לכולם טובה גדולה והגיש מועמדות, מתוך ידיעה שיידחהכמובן. אם ידע שיידחה מדוע הגיש את המועמדות מלכתחילה? אני אמנם אקדמאי זוטר יחסית, ועדיין צברתי מספיק נסיון בכדי לדעת שהגשת מועמדות למשרה תקנית באוניברסיטה כרוכה בלא מעט מאמץ וכאב ראש – הכנת קורות חיים, תוכנית הוראה, תוכניות עבודה, אספקת המלצות וכו'. בקיצור, כאב ראש לא קטן.
אבל, כאמור בסופו של יום מה שחשוב לאורון להוכיח לנו זה שהוא זה שבעצם זרק אותם. יצא גבר.
אהבתיאהבתי
עידו,
יכול להיות שאתה צודק, והיה יותר ראוי להשאיר את הקטע הזה בחוץ. אבל זה באמת מה שקרה. לא המצאתי שום דבר. די הדהים אותי לגלות שאני עבורם המועמד המוביל (גם זה נאמר לי), אחרי שפחות משנה קודם לכן הם התייחסו אלי כאילו הייתי אוויר. ולכן, עוד לפני פרשת ישראל דוד, התייחסתי לכל תהליך התקדמות המועמדות הזה בבחינת "כבדהו וחשדהו". לגבי לחצים של הישארות בחו"ל, חזרה, משפחה מורחבת, למה בכלל היגשתי, וכו' – אתה באמת לא מכיר את המציאות הזו? או שאתה עושה את עצמך?
אתה טועה גם בקשר למאמץ שנדרש. אם אתה במערכת האקדמית, אז אתה גם יודע שלכל אחד משלב מסוים והלאה כבר יש תיק עבודות וטקסטים פחות-או-יותר מוכן. בדרך-כלל המוסדות בארץ דורשים הרבה פחות ניירת והצהרות מליציות מהמוסדות בארה"ב, כך שההגשה למשרה הזו בכלל לא היתה כאב ראש. היא בעצם כללה רק קובץ אחד של קורות חיים עם כמה פיסקאות פותחות לגבי כיווני מחקר, שנשלח במייל. זה הכל.
ולסיום, אתה טועה בגדול לגבי ה"לא יצאתי פראייר". הפיסקה הסופית בעצם באה להגיד שיצאתי פראייר בריבוע. מילא אם הייתי עובר את כל החרא הזה בשביל תפקיד שבאמת חלמתי עליו. אז אולי גם הייתי מגיב אחרת ודורש הבהרות מן המחלקה ומפרופ' כרמי תוך כמה שבועות מתחילת ההדלפות, אפילו כמה ימים. אבל הנסיבות היו פחות-או-יותר הפוכות: לעלות על בריקדות בשביל מועמדות שמלכתחילה היתה "כבדהו וחשדהו" – או לנתק מגע, לתת להם להתבשל עם עצמם, ולמנוע מן הסקנדל הזה להגיע למקום העבודה שבדיוק התחלתי לעבוד בו שבוע לפני הכתבה ב"גלובס".
אבל אין בעייה. אתה יכול לנסות להוציא אותי המניאק בסיפור הזה אם זה מה שעושה לך את היום. אני מאחל לך שלא יקרה גם לך – ואם כן, ואם תחליט להוציא את הסיפור מהזווית שלך, שלא יבואו כל מיני מגיבים מתחכמים ויעשו לך מה שאתה מנסה לעשות כאן.
אהבתיאהבתי
מקריאת הפוסט ורוב התגובות עולה תחושה של משחק סכום אפס, היינו אם הנשיאה כרמי צודקת, אזי ד"ר אורון טועה, ולהיפך. בעיניי, שניהם מתנהלים באופן מביך ולא ראוי. לא סערה ולא כוס מים. סתם שניים שאינם כוס התה שלי.
אהבתיאהבתי
לפי האינדקס של האגודה האמריקאית למתמטיקה, יש לד"ר אורון פרסום אחד (מאמר משותף עם מנחה הדוקטורט שלו):
http://www.ams.org/mathscinet-getitem?mr=2751599
בנוסף, מצאתי את הדיסרטציה ושלושה פרה-פרינטס בארכיב:
http://arxiv.org/find/stat/1/au:+Oron_A/0/1/0/all/0/1
סה"כ: ארבעה מאמרים, מתוכם אחד שהתקבל לפרסום.
עם כל הכבוד, אני לא מכיר מתמטיקאי שקיבל משרה באוניברסיטה ישראלית על סמך הישגים כאלה. נסה שוב כשתהיה מתמטיקאי בשל יותר.
אהבתיאהבתי
סערה בכוס מים
מה שאתה בעצם אומר זה שמדובר כאן על סערה בכוס מים.
אתה לגמרי צודק.
אהבתיאהבתי
נאג'ס יקר,
נכשלת בחיפוש. נסה שנית בעזרת כלי חיפוש מתקדמים יותר.
אבל בכל מקרה אתה סוטה מהעיקר. נניח לצורך העניין שאני חוקר מצ'וקמק. העובדה היא שועדת המינויים – בניגוד למר נאג'ס המגיב האנונימי – דווקא *כן* חשבה שאני מועמד רציני ומתאים מבחינה מקצועית, וגם הודיעה לי על כך באופן רשמי. ואז החבר דוד החליט לטרפד את המועמדות משיקולים פוליטיים, וגם הצליח.
בניגוד לרושם המתקבל מאופי הצרחות של חלק מהמגיבים, אפילו זה לא הנושא העיקרי של הפוסט. כאמור בפוסט עצמו, אני לא ממש מתאבל על ההזדמנות הפרופסוריאלית הזו. פשוט הבאתי את השתלשלות העניינים מתוך הנחה שהיא לא ידועה לקוראים.
הנושא העיקרי של הפוסט הוא העובדה שפרופ' כרמי נתנה לברדק שפרופ' דוד חולל במחלקה שלו להשתולל באין מפריע, ובעצם מבחינתה לא קרה כלום – כמשל לסגנון מנהיגות. זה מצב המנהיגות בישראל 2012 בכל הרמות, ובכלל בחלקים נרחבים מדי של העולם. מנהיגות של ספין, של התחנפות לכסף הגדול ושל זלזול באזרח הקטן, על חשבון ניהול ענייני ואחראי. הגישה הזו בולטת גם מתוך התשובות של פרופ' כרמי בכתבה עצמה, בכלל הנושאים שנדונו שם.
capisci?
אהבתיאהבתי
ועוד מסר נלווה הוא שמספיק לנופף מול העיניים שלנו בדגלים האדומים של "ערבים! שמאלנים! מחבלים!", ותיכף כולם מאבדים את הראש ומתחילים להתלהם עם קצף על השפתיים.
ולא שמים לב איך כל ה"מנהיגים" שלנו, בכל הרמות, בינתיים גונבים לנו את התחתונים.
מה לא שמים לב? מוחאים כפיים, ועוזרים ל"מנהיגים" לגנוב לנו את התחתונים, יחד את ההווה והעתיד של כל הארץ. העיקר שדפקנו את ה"ערבים! שמאלנים! מחבלים!"
אהבתיאהבתי
כלי חיפוש מתקדמים יותר?
האתר של האגודה האמריקאית [1] מאנדקס את כל הז'ורנלים הנחשבים במתמטיקה בתוספת לא מעט ז'ורנלים דרדלה.
אני לא רואה סיבה להתווכח על דבר כל כך בסיסי.. פשוט האר את עינינו בהקשר להשגייך המדעיים, כדי שנתייחס לפוסט ברצינות ולא נחשוד בך שאתה מאלה ש"אכלו-לי-שתו-לי רק בגלל שאני מזרחי/אישה/שמאלני/ימני/שמן/זקן (וכדומה..)"
[1] http://www.ams.org/mathscinet/help/about.html
אהבתיאהבתי
נאג'ס טועה. האתר שהוא מתייחס אליו
MATHEMATICAL REVIEWS
איננו מכיל דיווח על פרסומים בתחומים רבים מאד אשר המתימטיקה משמשת בהם ככלי עזר אבל שעיקר תרומתם הוא לתחומי ידע אחרים כמו כלכלה, רפואה, מדעי החברה, ניתוח שירה וכהנה וכהנה.
אתר שממנו אפשר לקבל תמונה עשירה יותר הוא למשל
GOOGLE SCHOLAR
אשר אני משתמש בו בדרך השגרה כדי למצוא מאמרים מענינים בתחום שבו אני מלמד (ספרות עברית).
מן האתר הזה אני מתרשם שלפחות מבחינת מספר הפרסומים (ובמה התגאתה רבקה כרמי ברעיון איתה? לא במספר הפרסומים שלה?) אסף אורון הוא מועמד שיש מקום לבחון את כשירותו האקדמית. כמורה לספרות אין לי כל יכותל להביע דעה על תכנם ורמתם של פרסומיו.
אהבתיאהבתי
גוגל סקולאר הוא מנוע חיפוש מביש, המכיל אינסוף זבל. בניגוד לאתר של האגודה האמריקאית למתמטיקה, לא מוקצה לכל מחבר מספר מזהה, ואין שום דרך להבדיל בין מחברים עם שם דומה. חמור מכך, היות והאינדוקס בסקולאר נעשה באופן אוטומטי, גם מצגות וסתם רשימות נכללות שם כפרסומים. לפי גוגל סקולאר, מספר הציטוטים של המאמרים שלי כפול מזה האמיתי. כאמור, זה נובע מזה שהם סתם עושים סריקות על פי.די.אף שניתן למצוא ברשת.
אינני מבין מדוע ד"ר אורון הנכבד אינו מסיר את הספק באחת, ופשוט מספק רשימת פרסומים. (הלא בתשובה לעידו למטה הוא ציין שיש לו תיק עבודות מוכן ב"שלוף". אז מה הסיפור?)
אהבתיאהבתי
איזה כיף יש כאן מומחה לסטיסטיקה.
הוא אולי יצליח לחשב את הסיכוי שכמעט מחלקה שלמה (משהו כמו 9 מ 12) מביעה דיעות פוסט ציוניות של חדש ושמאלה.
דיעות שמחזיקות בערף 3-4 אחוזים מהציבור?
ולא, לא אמורה להיות חלוקה של דיעות מרצים על פי אחוזי הצבעה בכנסת, זו לא הכוונה אבל זה שזה אפילו כי כמה יותר גדול מהפוך? נראה לי שאין נוסחה סטיסטיטית שתסביר את זה פרט לזה שהד"ר למגעי כיבוש החליט לשבט מחלקה בצלמו ודמותו ומילא אותו בכאלו בשיטת חבר מביא חבר.
אהבתיאהבתי
מחלקות באוניברסיטה הינן חייבות להיות מייצגות. דוגמא מתל אביב, סוציולוגיה נבנתה כפלורליסטית, כלכלה על בסיס אסכולת שיקאגו. זה קיים בכל העולם, ויש יתרונות למחלקה אחידה. העולם האקדמי פתוח להחלפת דעות, ואין אזורי רישום סגורים.
אהבתיאהבתי
או קי. אז זה לא עניין סטיסטי של ככה יצא…. הבנתי. כי ככה טענו פשוט. שלא בודקים דיעות ושכזה יצא.
אז סליחה. מי האיש ושנטל על עצמו את החירות להחליט שזו תהייה המחלקה? ושמי שחלילה ינסה לטעון שמדובר במחלקה מוטה (אם תרצו ,ועדה אקדמית או חלילה נשיאת אוניברסיטה) יסומן כפאשיסט רודף דמוקרטיה וחופש אקדמי.
לקח מישהו (נניח מומחה "לכיבוש") מחלקה באוניברסיטה ישראלית והחליט לשבט אותה עם חבורת אנשים שדיעותיהם זהות לשלו ואלו חותרות תחת אושיות המדינה כמדינה יהודית. וזו אסכולת בן גוריון ולנשיאה (הרופסת יש לציין, שנתנה לדבר הזה להתקיים) אסור לצאת נגד זה ונגד קריאה לחרם על המדינה כולל חרם אקדמי.
אני לא מכיר מוסד אחד סביר שעובד בכיר מפרסם בעולם קריאה בין השאר להחרים אותו ונשאר על מקומו ומקבל מהמוסד המשוקץ אותו הוא קורא להחרים ומהמדינה המשוקצת אותה הוא רוצה להציג כמדינת אפרטהייד מצורעת את שכרו הנאה במיוחד.
אהבתיאהבתי
מחלקה אינטרדסיפלינארית עם דגש על תאוריה ביקורתית, זה הבסיס. אתה קורא לזה דעות פוליטיות, כי זה מה שחשוב לך. קימות אלפי מחלקות דומות בעולם , ולעומתן כאלה המתרחקות מתאוריה ביקורתית ומעורבות חברתית.
אהבתיאהבתי
קיימות אלפי מחלקות דומות בעולם? יפה.
תן לי מחלקה אחת, רק אחת- מישראל, שמגוון הדעות בה
נוטה באופן מאד ברור ימינה.
אהבתיאהבתי
המחלקות הן במקצועות אקדמים, לא מועדונים פוליטים. במונחים כלכליים, רוב המחלקות לכלכלה, חשבונאות, מנע"ס נוטות בברור לימין. מאז סיום האינקווזיציה אין פיזיקה שמאלית.
אהבתיאהבתי
לא נעים להגיד אבל כיון שהתייחסת למומחיות הסטאטיסטית של המועמד הדחוי, החישוב שאתה מציע אינו נכון (השוואה מול שיעור השמאלנים הקיצוניים בציבור הכללי). החישוב שיש לבצע הוא השוואה מול שיעור השמאלנים הקיצוניים בקרב אנשי אקדמיה בתחום בו מתמחה המחלקה. יש סיכוי מסוים (גבוה לדעתי) שתתפלא לגלות ששיעור של 9 מ 12 אינו מייצג הבדל משמעותי.
אהבתיאהבתי
בהקשר הטכני נראה שיש כאן התנהלות לא תקינה שצריך לטפל בה. אבל, למרות שיש לטפל בהתנהלות האוניברסיטה בתהליך קבלת המרצים באופן כללי, כאן התוצאה הייתה נכונה.
אדם המקביל את ישראל לגרמניה הנאצית (אבל נמנע מלציין זאת בפוסט זה, ומציין שזו האשמה, כאילו אינה נכונה) וקורא לחרם על מוסדות הלימוד שלה, המרצים, המחקרים, התרומות והמימון – אינו צריך ללמד במוסדות הלימוד שלה. וזה לא משנה אם הוא סטטיסטיקאי, עובד ניקיון, חשפן ערבי גאלה או מרצה לפילוסופיה. הוא כן יכול לעבוד באוניברסיטה בחו"ל, או בכל עסק פרטי בארץ, כולל מכללה שתהיה מטומטמת מספיק להעסיק אותו.
כמו כן, מעניין מדוע העורך דין אמר לכותב הפוסט שלא לתבוע על ההשוואה לנאצי. אחרי שכתב מי שכתב על ההשוואה לנאצים שהוא ראה באתר של הדחוי הנזעק.
__
ולגבי האדם שהתבטא לעיל על המחלקה לפו"מ וקורסי הליבה – זה היה רק חלק מהביקורת, וגם זה קשור לעובדה שההתרכזות שם אינה בהקניית השכלה. הם לא נתנו כלים, תיאוריות, הם לא נתנו דרכים שונות להתבונן על דברים, הם לא העשירו את הידע בתכנים גלובליים. הדבר היחידי שהצלחתי להבין הוא שרוב המרצים שם (בתקופתי לפחות) ידעו והבינו פחות מבוגרי תואר ראשון במדעי המדינה ברוב האוניברסיטאות בארץ.
רוב זמן הלימוד היה כדי להגיע לנקודה בה ניתן היה להאשים את ישראל בהכל, מבלי להתייחס במשפט לאף תכונה או צד בקונפליקט שאינו השטן הנורא ישראל.
ודבר נוסף. על אף מה שאתה אומר, המחלקה לפו"מ היא למעשה מחלקה (מאוד לא טובה) למדעי המדינה. שאלתי בבירור לגבי השם, ואם זכרוני אינו מטעה אותי, ד"ר דויד ניומן, אז ראש המחלקה, אמר שזה כי זה נשמע יותר סקסי. למרות, שאני מעריך שזו הייתה גם דרך להקל מהדרישות האקדמיות כי המחלקה לא הייתה ראויה לתואר נפרד, אלא כדו מחלקתי בלבד. שים לב שכלל לא קיימת מחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה – כי זו הייתה אמורה להיות המחלקה לפו"מ, על כל עליבותה.
(לא כל המרצים היו מחנכים במקום מרצים – אני מציין את המיעוט: אחמד סעדי מרצה טוב ללא אינדקטרינציה; יואל פיטרס שלא הערכתי אותו מספיק בזמנו בגלל עברית קלוקלת, שלא היה אהוד במחלקה; ד"ר אודי לבל שדאג להסתיר את עמדותיו ועוד מרצה ששאלו ממחלקה אחרת ולימד על פוליטיקה אמריקנית ואיני זוכר את שמו)
אהבתיאהבתי
אסף אורון כל כך צודק בעובדות שהוא מדווח עליהן לגבי מעללי ממשלת ישראל וצבאה וגם בכל מילה שכתב על התנהגותה העלובה של נשיאת אוניברסיטת הנגב, שתמיכתי כבר לא נחוצה.
קראתי את הראיון עם הגברת כרמי ולא יכולתי שלא לרחם עליה על הצורך הבלתי נשלט שלה להלל את הישגיה המדעייםץ "מגדולי הגנטיקאים בעולם"? מה היא, מנדל חדשה? כמוה יש שתיים אושלוש בכל מחלקה טובה למדעי החיים.
ועוד ראויה היא לרחמים על הצורך הילדותי שלה להשתעשע בשפה עברית קלוקלת שאני הייתי פוסל מבחן של סטודנט שהיה משתמש בה ".. כולה מרצה ..". מה זה ה "כולה" הזה? בטוי של פרחה רדודה מן השוק!
אהבתיאהבתי
צודק.
צ"ל כולו.
אהבתיאהבתי
אבשלום קור?
אולי אתה מתקשה בניתוח הקוגנטיבי, אך חיסלת את המם "עושה". שחיטה אכזרית מדממת, המעלה בדעתי את הבמאי סם פקינפה. ליצר הסאדיסטי שלך אין גבול. בהזדמנות תזכה בנקמה בממדים תנ"כיים.
אהבתיאהבתי
ממים זה למאוננים.
אהבתיאהבתי
בחיים מחוץ לטמקא וכו' צורת הרבים היא ממס, שוונץ.
אהבתיאהבתי
לא הספקתי לקרוא את הפוסט הארוך ואשתדל לעשות זאת כשאתפנה. בכל אופן זאת פרופ' רבקה כרמי שטרחה לא מעט כדי להגיע לתואר זה( כולל תואר ראשון שכל כך חשוב לכולם) . נדמה לי שכאשר מדובר בנשים נוטים לשמוט את התארים. טוב שלא קרה לה בשה הפרטי כפי שנוהגים לא מעטים
אהבתיאהבתי
אכן לא קראת את הפוסט. אולי התיחסת לכותרת, זה כנראה מעשה ידי אדם אחר, לא שיש בעיה בהשמטת התואר משני השמות.
אהבתיאהבתי
אכן את הכותרת בחרה בעלת האתר.
אהבתיאהבתי
צדקניות, נמאסתן!!
שולמית- אני סטודנטית לא צעירה במערכת, ופמיניסטית. ובזמן האחרון כל פעם שמישהו בסביבתי או אני אומר/ת משהו שלילי על אישה בתפקיד מפתח ישר קופצות נשות ה״אז קשה לך עם נשים מצליחות״
אז לא. אינני מכירה את כרמי ולא יכולה להתיחס לגופה ספציפיות. כמו שיש גברים בעמדת כח שהם חארות, יש לפעמים נשים שהן פשוט נבלות.
(הכותבת מעריצה כמה חברות סגל כמו למשל עדה יונת שהיא התגלמות של קוליות והצלחה. הלוואי ואצליח להגיע לרבע מההישגים שלה. זה לא מונע ממני לשנוא את הפרופסורית הקנטרנית והמרושעת מקומה 4).
אהבתיאהבתי
תואריהם של ד"ר אורון ושל פרופ' כרמי לא נכתבו בכותרת במקביל. זאת משוואה מאוזנת.
אהבתיאהבתי
אם השתיים (או השניים) היו בעלי תואר זהה אז זה היה עובר, אחרת זה מפלה.
דווקא את, דבורית, שבד"כ מקפידה על כבוד לנשים והישגיהן, מצליחה פה לתת במה אחרת כדי להוציא את הד"ר שווה כביכול, לפחות השכלתית בכותרת.
——————–
V: זה שתכתבי באלף שמות לא ישכנע אף אחד. למה חזרת?
אהבתיאהבתי
כפי שכתבתי ההשמטה מוצדקת. שני תארים אקדמים בכותרת אחת הם סירבול מיותר.
אהבתיאהבתי
פרישתך ארוכה כאורך הגלות והיא ריקה וחלולה, כמוך.
אהבתיאהבתי
טוף
אהבתיאהבתי
איפה כאן האיזון, כאשר ממילא מוצג רק צד אחד במשוואה?
לכנות פרופ', נשיאת אוניברסיטה רק בשמה, ללא הקידומת המתבקשת (קל וחומר כשעצם הביקורת היא על התנהלותה במסגרת תפקידה), זו נקיטה בפמיליאריות מעוררת רחמים.
אהבתיאהבתי
ולווט, העובדה שאת מוחקת שמות ואונסת את כלל מבקריך להופיע כאן כאילו היו אדם אחד בלבד, צריכה לבייש אותך ולא אותנו.
עוד אבירת יושר כמוך ואבדנו.
אהבתיאהבתי
מאד מצחיקים שלושת הדיסלייקים האלה שקיבלתי.
מה, אתם לא מאמינים שולווט שינתה לי ביוזמתה את השם שבחרתי והתעקשה לקרוא לי בשם של מגיב אחר?
במקום לסמן דיסלייק, אתם מוזמנים לשאול אותה בעצמכם אם היא לא עושה Pool למגיבים שלא מוצאים חן בעייניה. הרי פוטין תינוק לעומתה
אהבתיאהבתי
חייב להפסיק לקרוא ולכתוב טוקבקים. המגיבים פה חסרי מושג בסיסי לגבי האוניברסיטה (שהיא אכן די מעפנה ברמה- אבל מאד נחמדה בחבר'ה). המחלקה שקיבלה דוח היא לא מדעי המדינה שלא קיימת בב"ג אלא פוליטיקה וממשל ורוב הדוח לא עסק בכלל בהטיה פוליטית במחלקה אלא בכך שאין מספיק מרצים בתכני הליבה של התחום. פרופ' כרמי יוצאת שוב ושוב נגד הסגל הזוטר ובעדינות נקרא לזה אומרת לא אמת. וכן ישראל מדינה מעפנה וכובשת. באסה. שלחו אותי לחו"ל ואגיד לכם שגם שם לא מושלם אבל פה זה שלי ולכן כואב לי שאנחנו חארות.
אהבתיאהבתי
אין מספיק מרצים בתכני הליבה של המחלקה מהסיבה הפשוטה: פוליטיקה פנימית. אם היום מבטלים את המחלקה למנהל ציבורי ואת התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים וקוראים למחלקה מדעי המדינה ולא פוליטיקה וממשל, אז המחלקה היתה מתחילה להידמות לשאר המחלקות בארץ (עם החריגה של אוני' חיפה והעברית בנוגע ליחב"ל, שגם בהן, כפי שתואר כאן בעבר מדובר בפיצול הנובע מפוליטיקה פנימית).
הטענה לגבי קורסי הליבה במחלקה הושמעה כבר בשנת 2000 ע"י ד"ר בקי קוק, חברת המחלקה, משמע, לא מדובר בטענה חדשה שעלתה משום מקום.
בניגוד לנאמר, לאוניברסיטה, ככל אוניברסיטה יש מחלקות חזקות יותר ומחלקות חזקות פחות.
אתם מחמיצים את המוסד הבא שמתכנן יציאה פוליטית מהארון-הטכניון. הולך להיות שם שמח.
אהבתיאהבתי
יש פירוט? (לעניין הטכניון)
אהבתיאהבתי
פירוט לבקשתך:
הפקולטה להנדסה סביבתית שהחומר האנושי בה השתנה בשנים האחרונות (נכנסו אנשים פעילים חברתיים שרוצים להשפיע ממקום של מהנדסים);
תעשייה וניהול (שהחלו לצבור תאוצה ולמדו להתעלם מהבדיחות על חשבונם);
האנרכיסט ממדעי המחשב;
אנשי פיסיקה הדוממים מ'אם תרצו', מרצ והבחור שלא מת על יהודים וישראל;
הסיפור עם ההפרדה בחדר הכושר היה רק ההתחלה.
אהבתיאהבתי
מר אורון,
סיפור העוול שנעשה לך נגע לליבי. לפיכך הרשיתי לעצמי לגלוש באתרך ושבתי לכאן מזועזע.
באתרך מופיעה השורה הבאה:
להווי ידוע לך כי "חברון" הוא ביטוי יודונאצי. אדם נאור ישתמש בביטוי אל-חליל.
היתכן שאנשי בן גוריון ראו את הביטוי הנורא באתרך ונבהלו?
אהבתיאהבתי
ואללה, איך לא חשבתי על זה בעצמי. ה"בעייה האישיותית" שלי עם דוד ושות' היא כמובן שאני לא *מספיק* שמאלני. עכשיו הכל מסתדר. וישראל דוד בעצמו הוא בעצם חפרפרת של השמאל, מזימה אפלה להציג את הימין – שהוא בדרך כלל מנומס, נאור וענוג – כאילו הוא מטורף מזיל ריר.
ואם בתיקונים עסקינן, אז השם הפלסטיני לאזור דרום הר חברון, אשר הצבא, ה"מינהל האזרחי" (שהוא כמובן לא מינהל ולא אזרחי) והמתנחלים שוקדים שם ימים כלילות על טיהור אתני של התושבים (אופס! אמרתי את זה) – השם הפלסטיני הנכון הוא "מסאפר יטא".
מבחינתי שני השמות קבילים. העיקר שכולם שם יתייחסו אחד לשני כמו בני אדם ויפסיקו לשדוד ולגרש תוך הכחשת עצם דבר השוד והגירוש. שזה, בימינו, כנראה בקשה חצופה ואפילו "הוצאת דיבה נגד המדינה."
אהבתיאהבתי
זו עיר עם מסורת של טיהור אתני
אהבתיאהבתי
מה שנכון נכון.
אבל מה לנו כי נלין, אם ב-80 ומשהו שנים שחלפו מאז הספקנו להפוך את המנהג לספורט לאומי.
אהבתיאהבתי
כדאי להיות זהירים בהאשמות. לפעמים הרס מבנה לא חוקי הוא אכן כזה
אהבתיאהבתי
כשצד אחד קובע את החוקים, והצד השני נאלץ רק לציית להם, הביטוי "לא חוקי" מתרוקן מתוכן.
"הריסת בית פלסטיני לא חוקי" פירושה בעצם "הריסת בית של פלסטינים שיהודים לא רצו אותו שם".
אהבתיאהבתי
הם מצביעים לרשות הטירור הערבית, פרי בטנם של רבין,פרס וכנופיות השלום ובהסכמתו המלאה בכתב של המחבל ערפאת.
אגב, מדוע בן בריתך אבו מאזן מסרב לערוך בחירות?
אהבתיאהבתי
הסמכות החוקית של ה"מינהל האזרחי" על חייהם של הפלסטינים היא מדומה ומפוברקת.
ישראל כבר מזמן הוכיחה, הן במעשיה ובמחדליה בשטחים, והן בחתימה על הסכמים (אוסלו וכו'), שאין לה לכאורה שום יכולת או רצון לדאוג לצרכיהם של הפלסטינים בשטחים או לנהל את ענייניהם.
הפקדת ה"מינהל האזרחי" – למרות שמו המטעה במתכוון, הוא גוף צבאי שבראשו תת-אלוף בקבע – על חיי הפלסטינים בשטח סי היתה פיקדון זמני ומותנה לכמה שנים (לפי אוסלו היתה צריכה לקום מדינה פלסטינית תוך 5 שנים). פיקדון שתוקפו החוקי והמוסרי פגו מזמן.
ההסתתרות מאחורי ה"חוקיות" כביכול של צווים שהגוף המתחזה הזה מוציא, מעידה במקרה הטוב על בורות ובמקרה הרע על היתממות. נכון לעכשיו אין לישראל זכות לקבוע אם מבנה כזה או אחר של הפלסטינים בשטחים הוא "חוקי". יש לה את הכוח הבריוני להרוס אותם, זה הכל.
אהבתיאהבתי
אכן מדינת ישראל היא "כובש" גרוע ביודה ושומרון. עליה להחזיר מידית את השטחים לאותו גורם ממנו כבשה אותם – ממלכת ירדן – בלי קשר למקומיים *** – לאותו מלך שקרובו "ויתר" על השטח שממילא כבר לא היה בשליטתו (חכמה קטנה מאד). הוא לא הניח למקומיים לשלוט בגורלם 19 שנים ואנחנו שוגים אותה שגיאה (הסכם אוסלו).
אהבתיאהבתי
כשהייתי חייל צעיר היה בערים בית לחם ורמאללה רוב נוצרי. בזמן שהפכתי חייל זקן נעלמו מרבית הנוצרים מערים אלו. האם אין בעובדה זו די כדי לדרוש הקמת חקירה של האו"ם כדי שתחקור את הג'נוסייד הזה שביצע המינהל האזרחי המשוקץ?
אהבתיאהבתי
יכול להיות שמדובר באותו מנהל אזרחי מסתורי ממצרים ולבנון ? -כי גם שם נעלמים נוצרים בעשורים האחרונים.
אהבתיאהבתי
כחובב כיבוש אני בטוח שאתה מכיר את ההיסטוריה היהודית של יטא ואת היחס ה מ ע ו ל ה שקיבלו בני דתות אחרות (נוצרים ויהודים) בחברון תחת הכיבוש המוסלמי.
יכול להיות שהפרופסור כרמי והמדליפים והעיתונאים סרחו, אבל למה בחרת לספר כאן את עלילת הדם ולא פנית לעם שמחזיק באותן דיעות כמו שלך ?
מסעיפי האמנה:
אהבתיאהבתי
איזה סעיף באוסלו מדבר על הקמת מדינה פלסטינית תוך 5 שנים, והאם אתה טוען שרבין שיקר לציבור הישראלי?
היכן מצאת שאי הקמת מדינה פלסטינית הינה תנאי מפסיק להסכם?
האם אתה טוען שהסכם אוסלו התבטל מאליו,ואם כן האם רשות הטירור הערבית היא גוף שאינו חוקי?
אהבתיאהבתי
כמה ענני עשן רטוריים ופצצות סירחון גזעניות מפזרים כאן המגיבים, כדי לעזור למשטר מסוים בגירוש אנשים בני עם אחר שזכויותיהם נגזלו מהם, מבתיהם השייכים להם בדין, ומחבל ארץ בו גרו במשך דורות.
עם כל רוח ההתנדבות הזאת, אפשר לחשוב בטעות שקברניטי המשטר טרחו להתייעץ עם המגיבים כאן לפני שקבעו את המדיניות הזדונית והעלובה שלהם.
אהבתיאהבתי
יבבות כאלו שומעים גם בארץ, בשביל זה נסעת לחו״ל?
אהבתיאהבתי
הבעיה המרכזית שלך, אסף, היא שלא נועצת בעורך הדין הנכון. בהנחה שהפרופ הנכבד אכן כתב שאתה "משווה באופן שיטתי את חיילי צה"ל ומפקדיו לנאצים", ובהנחה שטענה זו מצוצה מהאצבע כדבריך, ברור שיש לך עילה משפטית מצויינת לפעול בהליכים ולהגיש תביעת לשון הרע. שלא לדבר על מי שאמר/ הדפיס/ פרסם שאתה סובל מ"בעיות אישיות".
תביעה כזו די חשובה לך, אבל הרבה יותר מזה היא חשובה לכולנו ולניקוי החלל הציבורי מהמקרתיזם המשתולל.
למה שלא תפנה לעורך דין אמיתי שמבין בתחום כמו משרד ליבליך מוזר המייצג את הארץ וידיעות, או לגיורא ארדינסט (שייצג את אילנה דיין בערעור)?
בהצלחה
אהבתיאהבתי
תודה על העצות. אולי אתה צודק. אבל די קשה לנהל תביעה כזו בשלט רחוק.
בכל אופן, אקח את זה בחשבון.
אהבתיאהבתי
אתה על ריטיינר אצל עורכי הדין?
אהבתיאהבתי
לא.
אינני ריטייינר של חברת עורכי הדין. הלוואי ואהיה ריטיינר של חברה דמוקרטית.
אהבתיאהבתי
ארדינסט ייצג את לוחמי חטיבת אלכסנדרוני נגד בן דמותו של הכותב, מה לו ולטיפוסים מסוגו?
אהבתיאהבתי
אוי יו יו…. ממש רחמים – האיש ששופך את דמנו מארצות הברית מעז להתלונן על זה שאנחנו לא מפנים את הלחי השנייה ומבקשים עוד…
אהבתיאהבתי
שני צדדים למטבע.
מחד, ועדת מינויים לא אמורה להדליף, או לחילופין אמורה להדליף על כל המועמדים בצורה שווה.
לדוגמא
http://particle.physics.ucdavis.edu/rumor/doku.php
בו מדליפים בתי ספר כמו הרוורד את רשימת המועמדים שלהם לפי סדר העדיפות כולל מי קיבל את ההצעה ומי דחה.
הסיפור על ההדלפה של התיק שלך הוא מסמר שער. זאת מכיוון שחשפו כאן פרט אישי והפלו אותך לרעה ביחס לשאר המועמדים. אם זה ינחם אותך, 3 מתוך 3 הסיפורים ששמעתי על ראיונות בבאר שבע היו אפילו גרועים משלך. אני לא יודע מה מביא את הנשיאה להלל את עצמה, אולי העובדה שיש כאן עיתונאי שלא בדק כלום.
מאידך, האוניברסיטה חיה מכספי המיסים של התושבים. באופן טבעי נשאלת השאלה מה תרומתו של החוקר לקהילה המקיפה את האוניברסיטה. כשפרוספור, ולא משנה אם הוא למתמטיקה או הנדסה, מקדם חרם על ישראל, הוא אינו מביא תועלת לתושבים. אנשים עלולים לאבד את עבודתם למשל. כשהוא מטיל ספק בזכות המדינה להתקיים, הוא גם לא מביא תועלת למדינה. אני לא יודע אם אתה תומך בחרמות למינהם, מי שתומך בחרם על ישראל יכול להביא תרומה לקהילה באירן אבל לא בישראל. בצורה דומה, פרופסור בארצות הברית היוצא נגד ערכי השוויון וקידום אוכלוסיות בלתי מיוצגות הוא בבעיה גדולה. בדוחות הפעילות השנתית יש סעיף מיוחד על תרומת הפרופסור לקידום אוכלוסיות בלתי מיוצגות, לתרומה שלו לתושבי הסביבה ועוד פרמטרים שבכלל לא קשורים למיקצועו של הפרופסור. הדוח יקבע אם הפרופסור יקבל קביעות או לא. נסה בדוח הפעילות בארהב לכתוב בסעיף התועלת לתושבי הסביבה שפעלת למען חרם על הסטייט ונחש מה תקבל – הרבה בעיות. נסה לעשות את זה לפני שהמדינה תחליט כמה כסף תעביר השנה לאוניברסיטה שלך ותקבל מליארד דולר פחות לאוניברסיטה שלך ומאה מפוטרים מהקולגות שלך שיביטו לך בעיניים.
אהבתיאהבתי
לדעתי אין שום בעיה עם דעה פוליטית של מרצה כל עוד הוא לא מכניס אותה למערך הלימודים.
למיטב הבנתי, הבעיה במחלקת מדעי המדינה באוניברסיטת בן גוריון היתה, כפי שגיל קול כתב למעלה, כפיה אלימה של דעות המרצים על התלמידים, הדרה של דעות אחרות ודיכוי כל מחשבה ביקורתית השונה מדעת המרצה. העובדה שכל המרצים הם בעלי דעות שמאל אנטי ציוניות (ולא מציגים ריבוי של עמדות), יצרה דיכוי כוחני משמאל לימין.
למרות שלדעתי אסף אורון טועה בהבנתו, אני מקווה שימצא משרה בארץ.
אהבתיאהבתי
אם זזה אכן נכון, ואת מסכימה שאסור שהדעות הפוליטיות יחלחלו לתכנית הלימודים
אז ספק רב אם אוניברסיטה ישראלית, שניזונה מתקציבים של אזרחים ישראלים (ותורמים אוהבי ישראל) ישמחו לקבל לשורותיהם "טראבל מייקר" כזה
אהבתיאהבתי
יעל, המחלקה לפוליטיקה וממשל היא המקום בו מתבצעת כפיה אלימה. אסף אורון הוא ממקצוע אחר, ובזכות מאבק נמרץ בוועדת המינוים של פרופ' ישראל דוד נמנע רצח העם הסטטיסטי.
אהבתיאהבתי
השקעתי וקראתי את הגותו של אסף והיא אכן ברוח עדר האידיוטים השימושיים כולם. (מתחשק לי לקחת אותו לטיול במקום ובזמן לתקופת הקרבות בצ'צ'ניה, ובבוסניה ולומר לו- זה טיהור אתני! זה! ככה זה נראה! כל מה שלא נראה ככה הוא לא טיהור אתני!) אסף הוא חלק מעדר עיוור ושטחי שנוצר באמצעות תקציבי ענק שמוזרמים בעולם על ידי גופים לא ממשלתיים NGO (ובארץ- הקרן לישראל חדשה) על מנת לבטל את הלגיטימיות של ריבונות יהודית ולהפוך אותנו לסתם קהילה יהודית נרדפת באזור מוסלמי. עם זאת אני נגד הסימון הפוליטי של אנשים בתפקידים שאינם קשורים לעמדות הפוליטיות (כמו מרצה לסטטיסטיקה, מנכ"ל הוצאת ספרים…) אחרת- לאן נגיע? נתחיל לבחור את מנהלי המחלקות בבתי החולים על פי הדעות הפוליטיות שלהם? אפשר, להתנות את המשרה בכך שדעותיו לא יפורסמו באתר האוניברסיטה. כך לדעתי צריך להיות לגבי כל המרצים.
אהבתיאהבתי
שמעתי שבמחלקה לפוליטיקה ולממשל ממש משליטים את הגישה השמאלית הראדיקלית. לא מאפשרים חופש דעות.
אהבתיאהבתי
סליחה שולמית אבל זה פשוט קשקוש. אולי כדאי שתימנעי מלפרסם דברים ש"שמעת", אפילו אם הם קולעים לדעת הרוב. לא כפייה ולא בטיח, סתם מחלקה לא משהו.
אהבתיאהבתי
אני באר שבעית, למדתיבאוניברסיטה ושמעתיזאתמפי לא מעט תלמידים שחששו להביע את שעתם כדי שציוניהם לא ייפגעו.
אהבתיאהבתי
נו, אז מה אם שמעת? ומה קשור שאת באר שבעית? אם אני ועוד שלושה אנשים נגיד שאת מועלת בכספים אז זה יהפוך להיות נכון?
למדתי שם, אני בקשר עם הרבה אנשים שלמדו אתי שם, ימנים ושמאלנים, ומעולם לא נתקלתי אפילו בחצי טענה בנושא.
מצחיק שאני צריך פה להגן על המחלקה לפוליטיקה וממשל, שהיא, כמו שכתבתי למעלה, לא משהו בכלל, אבל מפריע לי לראות שאנשים נגררים לשיח נגדה בלי להבין דבר וחצי דבר במה שהולך שם. אני מציע שתתרכזי בטענות ענייניות שישרתו את הדיון, ולא בטוקבקים מתלהמים שלא מעוגנים במציאות.
שבת שלום
אהבתיאהבתי
אסף, להמצא ראוי למשרה מבחינה מקצועית ולהדחות על בסיס פעולותיך החוץ קוריקולריות זה מרגיז ולא פייר. מצד שני העולם האקדמי, כמו שאתה יודע מן הסתם, הוא עולם אכזר, לא פלורליסטי ולא סלחן כלפי אלה שעדיין לא קבלו קביעות. כל מועמד למשרת אסיסטנט פרופסור בכל אוניברסיטה בעולם ובצפון אמריקה בפרט יודע שהחל מתקופת המועמדות ועד קבלת הקביעות עליו לעשות קולות של שטיח ולהשתדל להתבטא אך ורק מסגרת חובותיו האקדמיים. גם הטובות באוניברסיטאות הצפון אמריקאיות דוחות מועמדים על רקע פעילות פוליטית עניפה מידי. הם לא רוצים צרות וחוששים שהמועמד ישקיע זמנו בפוליטיקה ובארגון הפגנות על חשבון מחקר. אגב, סעיף הדחייה הוא תמיד "סעיף אישיותי". זה מהווה איזו הגנה משפטית. זה לא ייחודי לבן גוריון או לאוניברסיטאות ישראליות. סביר שאם עוד לא מצאת משרה, תמצא בקרוב באוניברסיטה אמריקאית כל שהיא, רק, עד קבלת הקביעות מתן את עצמך. אין מה לעשות.
אהבתיאהבתי
אולי המוסדות שדוחים מרצים הפעילים מידי פוליטית לא רק חוששים, אלא מודעים לדרישותיהם ולהתנגשות ביניהן לפעילות פוליטית? לפני מספר חודשים ניהלתי שיחה מעניינת עם בן של פרופ'. אביו קם כל בוקר בחמש וחצי, עוזר לאימו בעבודות הבית, יוצא למוסד האקדמי, מלמד, נפגש עם תלמידי המחקר שלו, כותב מאמרים, מדבר איתו ועם אחיו ולא חוזר לפני שמונה בערב הביתה. איך בדיוק איש אקדמיה מסור ונאמן לעבודתו מוצא זמן לשלב פעילות פוליטית: כתיבת מאמרים פוליטיים/ייעוץ פוליטי/יציאה להפגנות? על חשבון מה הפעילות הזו באה? מחקר שמתעכב? תלמידי מחקר שנזנחים? האקדמיה משלמת כסף ורוצה לראות תמורה אקדמית/מחקרית בעדו. פעילות פוליטית לא משרתת ולא מועילה בהשגת התמורה, חמור מזה אנשים כאסף פוגעים באנשי אקדמיה שכן עושים את עבודתם נאמנה.
אהבתיאהבתי
בהחלט יכול להיות. יכול מאוד להיות גם שאיש סגל אקדמי המקדיש חלק ניכר מזמנו הפנוי לגידול סחלבים או איסוף מילחיות פוגע בעבודתו האקדמית אולם איש לא יציק לו בשל כך.
אהבתיאהבתי
כותב הפוסט יוצר את הרושם כאילו האוניברסיטאות מונעות ממרצים פוסט-ציוניים להרצות. בפועל, לפחות בתחומי מדעי החברה, ההיפך הוא הנכון.
אגב, *** ניב גורדון ("מרדן" עלק), לימד אותי באחד מתוארי הראשונים באוניברסיטה. הוא אמר לי שהוא ידאג שאני אצא מהאוניברסיטה שמאלני (שזה, למתעניינים, לא עבודה ולא מר"צ), הוא השתמש בסטודנטים כדי לקדם פעילויות שלו ואג'נדות שלו, הוא ודומיו באוניברסיטה, שטפו את המוח לסטודנטים שהסתכלו עליהם בהערצה.
כל הסיליבוסים היו מוטים באופן מובחן למניעת השכלה ולאינדוקטרינציה לדעות שלהם, ורק שלהם, סטודנטים זכו למחמאות על ה"ביקורתיות" שלהם כלפי המדינה, שזה בעצם אמר לא לבקר אף אמירה או אג'נדה של אף מרצה במשך 3 שנים.
אף אחד מהמרצים עם התקן במחלקה למעט יואל פיטרס ואחמד סעדי (כן, מרצה ערבי וטוב למדי; שהוא כנראה באופן משעשע הסמן הימני במחלקה ועדיין רחוק מרחק אור מציונות) לא בא בשביל להשכיל את התלמידים, אלא בשביל לחנך.
לפני כשנה קיבלתי טלפון מהמחלקה והם ביקשו שאבוא להעיד בפני הוועדה שיותר מאוחר פסלה את אופן התנהלות המחלקה. אמרתי להם בדיוק מה שאני יכול לומר על התנהלות המחלקה, ושאלתי אם הם עדיין בטוחים שהם רוצים שאגיע. התשובה כמובן הייתה שלילית.
אני רוצה להבהיר, לא מדובר על דעות שמאלניות. מדובר באדם שתמך בפתח בזמן הפיגועים בשטחי ישראל ויצא נגד הלגטימיות של קיום ישראל. רוב המרצים שם הם כמו נטורי כרטא – רק חילוניים "מרקסיסטים" לובשי נייקי שיוצאים לחופשות בחו"ל כאילו אין מחר בזמן שפועלים רומנים בונים להם את הבית בעומר והם נהנים מפטור ממס (פטור ממס זה הכי קומוניסטי).
אהבתיאהבתי
מאוד עצוב. כוחני ואלים מצד ניב גורדון וחבורתו. כל מחלקה שבה הדעות הפוליטיות שקופות כדוגמת מחלקת מדעי המדינה מצריכה ריבוי דיעות.
אהבתיאהבתי
מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ (ישעיהו מט, יז).
הפירוש הקשה (מדרש תנחומא בפרשת פיקודי): דווקא האנשים מתוצרת בית הם אלה שמביאים את האסונות. כלומר, את הנזק הגדול גורמים האנשים מבפנים, והם מעין גַיִס חמישי. הדגש הוא על המילה ממך והמשמעות שלילית.
הפירוש הפשוט: הפסוק מבשר נחמה ומדובר בו בסילוק האויבים החיצונים כחלק משיבת ציון, האנשים הרשעים יֵצאו וייפלטו ממך, מהארץ. כלומר, בני ישראל ישובו לארץ ואילו הגויים שהחריבו את הארץ יֵצאו ממנה. הדגש הוא על המילה יצאו והפסוק חיובי.
בכל מקרה, אסף, מדרש או פשט, אתה הפסדת. פורים שמח
אהבתיאהבתי
שמע, למדתי שם שלוש שנים, אני לא ימני אבל ממש לא שמאלני קיצוני, למדתי אצל ניב גורדון ודני פילק, שתמיד מוזכרים כסמנים השמאלניים של המחלקה, ואין לי אלא להגיד שאתה מדבר שטויות.
המחלקה לפוליטיקה וממשל בבאר שבע היא מחלקה בינונית מינוס מבחינה אקדמית, אין שם חוקרים גדולים או מרצים גדולים, אבל בכל השלוש שנים שלי שם אף אחד לא ניסה לשכנע אותי לסרב לשרת בשטחים, להפוך לאנטי ציוני או להטיל חרם על ישראל. לא הבטיחו לי שאצא מפה "שמאלני" שהוא ממש לא עבודה או מרצ ולא נשאו דברים בגנות הכיבוש.
קשה לצפות ממחלקה לפוליטיקה שתימנע מדיון בפוליטיקה אבל השיח תמיד היה בגבולות ההגיון, ולכל דיון הקפידו להביא את שתי הדעות. חבל שמכל הדו"ח של המל"ג שיצא נטפלו להערת שוליים הקטנה הזאת, ונמנעו מלטפל בבעיה האמיתית של המחלקה הזו – הרמה האקדמית העגומה שלה.
אהבתיאהבתי
זה הניסיון שלך, ואתה יודע מה, אני גם מאמין שזה הניסיון שלך. אבל הניסיון שלי הוא אחר, ואני יכול לתת לך יותר מכמה שמות של סטודנטים שגם נתקלו בזה שוב ושוב ושוב. אולי משהו השתנה שם מאז 2002. אולי הוא נהיה יותר ממלכתי כשהוא קיבל את ראשות המחלקה (שזו בדיחה בפני עצמה).
אני, אגב, לא צריך להראות שגורדון אומר את זה לכל סטודנט. ממש כמו שאני לא צריך להראות שמישהו גנב מכ-ו-ל-ם כדי להוכיח שהוא גנב אלא מספיק שעשה זאת פעם אחת. אני הייתי סטודנט, הוא ישב מולי, על כיסא, בחדר המתרגלים, ותוך כדי כך שהוא מלטף את ברכי כשם היה אחי הגדול ואני צריך לשאת אליו עיניים, הוא אמר לי "גיל, אני אדאג שאתה תצא מהאוניברסיטה שמאלני" (שאז, אם אני זוכר נכון הוא בכלל לא ידע מה שאני מצביע, אלא רק שאני לא מצביע חד"ש), הוא עטף את זה במילות דבש בנוגע ליכולותי הגבוהות ומיני ליקלוקים.
הוא עשה את השטאנץ המנטורי בצורה זו או אחרת לעוד סטודנטים שרק חיפשו שמישהו יאמר להם שהם הבטחה כזו או אחרת ונהנה מאלמנט הגרופיות של סטודנטים פתאים שלא שמו לב שמישהו מלמד אותם מה לחשוב במקום איך לחשוב.
גם בכל שאר הפרקטיקות שתיארתי מקודם אני נתקלתי ורבים אחרים. בגלל זה מצחיק שאתה אומר את מה שאתה אומר – אני מציע לך לפתוח את הסיליבוס של התנסות מעשית ולראות את הארגונים שהוא שלח וארגן שסטודנטים יתנדבו אליהם עבור נקודות, ואני אומר את זה עם כל חיבתי לעאדאללה.
הוא ייחצ"ן בשיעור כל מיני סיורים לכפרים לא מוכרים, ביקש מסטודנטים עליהם פרש את חסותו לכתוב דברים בעיתון הסטודנטים בהקשרים מאוד מסוימים, די, נו. תאמר לי שהכל השתנה – ואוכל לקבל את זה (למרות ששיחתי עם מזכירות החוג מאז קצת תגרום לי לפקפק בכך), אבל בבקשה אל תאמר שאלו הן שטויות. זה לא מכבד אותי או אותך.
ודבר נוסף. דני פילק הוא מרצה חסר תועלת לחלוטין שלימד אותי כלכלה פוליטית במסגרת פו"מ – ולא הבין דבר בכלכלה. אני, סטודנט לכלכלה שנה שנייה (דו מחלקתי) בזמנו, הבנתי יותר ממנו כשסיימתי בגרות עם הרחבה בכלכלה. אז כן, אתה בהחלט צודק לגבי הרמה הירודה. אבל כאמור – לא רק.
– ואני מת לדעת מי זו אותה "אני" שחלקה עמי את לימודי השנה הראשונה ואת התרשמותי מהמחלקה לאינדוקטרינציה. תפייסבקי אותי במטותא. 🙂
אהבתיאהבתי
אין לי מושג אם הכל השתנה. אני לא שם מאז 2006 ונותר לי רק לקוות שאני צודק ולא אתה (ולו רק בשל התקינות האקדמית). אני חושב שסטודנט שמגיע לאוניברסיטה צריך להיות מספיק אינטילגנטי כדי לא להיות מובל על ידי הבטחות או מתק שפתיים, ואם הוא אכן מובל אז זב"שו. יש אנשים שיאמינו גם אם תגיד להם שהשמש זורחת במערב או מישבנם הלבנבן.
גורדון הוא לא איש פשוט, וזה עובר היטב בשיעורים שלו. לנו הוא אמר בהרצאה הראשונה בקורס המבוא שלו שהוא עומד להביע את דעותיו בשיעורים, ושאלו דעותיו בלבד. זה היה נראה לי לגיטימי אז וזה נראה לי לגיטימי גם היום. האיש בכל זאת מרצה לפוליטיקה.
הבעיה שלי עם הטענות נגד המחלקה היא שהן לא משרתות דבר מלבד את מי שרוצה להרע לאוניברסיטה (אם תרצו, למשל). הדו"ח דיבר בעיקר על הרמה האקדמית הנמוכה, ובגלל כל הרעש שעשו אף אחד לא מתייחס לזה.
דני פילק הוא אכן מרצה בינוני, אבל גם באוניברסיטאות אחרות יש לא מעט כאלה שלא ממש מבינים בחומר (למדתי בארבע שונות).
לי קשה רק עם ההתלהמות (הכללית בנושא, לאו דווקא שלך) וחוסר ההתרכזות בעיקר.
אהבתיאהבתי
תודה על הפוסט, והקפד על תחביבך, הוא ראוי ביותר. פרופ' כרמי מנסה ללכת בין הטיפות, ונרטבת. רודפי השמאלנים לא אוהבים אותה, ובשפה האהובה עליהם. למה אתרי המעקב האלה תמיד שובניסטים.
בכל מקרה מברך את דבורית על אורח משובח. משפר את ממוצע הסטטיסטקאים בבלוג.
אהבתיאהבתי
גילוי נאות: היית בסיאטל בינואר ? יש סיבה לכך שפרופ' כרמי כיכבה בפוסטים קודמים ?
אהבתיאהבתי
למרות הרושם שנוצר אני ודבורית ישויות נפרדות. מצטער על אי ההבנה, ומודה על המחמאה.
אני בספק אם ולווט טסה לאסוף פוסטוריחים, פיית האיטרנט מניחה אותם מתחת לכריתה. כמובן דבורית ואורון יזמו את הכתבה על כרמי במוסף הארץ, בכדי להגיב אליה. כתבות בהארץ הן תמיד יוזמה של הקשר הסיאטלי האנטיציוני. יצא לא נאות, סליחה. הפאסיבאגרסיב שלי עוד יהרוג את הנסיכה דיאנה בטעות. כלומר, כבר הרג, מתנצל.
אהבתיאהבתי
סליחה, אתה לא דבורית וגם הכתבה בהארץ לא תלויה בקשר הפוסט ציוני הסיאטלי.
לעומת זאת, הציטוטים וההדגשים, כולל פוסטורחים, הם שיקול דעתה של בעלת הבית
אהבתיאהבתי
את לא מסכימה לשיקול דעתה, זכותך. בעיות בשיקול הדעת, וקבלת פוסטים מטיפוסים מפוקפקים, היא מסורת ארוכת שנים בבלוג. החתימה בשם ולווט מספקת את כל הגילוי הנאות הדרוש. חוסר המקצועיות, ההטיות וחוסר הכשרון בהנפקת כותרות זה בילט אין.
אהבתיאהבתי
התביעה סיימה את טיעוניה, I REST MY CASE
אהבתיאהבתי
הבנתך לקויה, ולא בפעם הראשונה. האם יש טעם לקוות לשיפור?
אהבתיאהבתי
אורן שלום,
תודה על התמיכה.
אולי פרופ' כרמי חשבה שהיא הולכת בין הטיפות, אבל זה לא מה שהיא עשתה. החטא הקדמון שלה היה החיפזון להיכנס לעימות אישי בתקשורת עם פרופ' גורדון.
גורדון לא כתב נגד אוניברסיטת בן-גוריון, אלא נגד הממשלה, בנושא שהוא בגדר תחום ההתמחות שלו (משטר הכיבוש). עם כל הדאגה באשר לתגובות נזעמות של מיליונרים יהודים-אמריקנים זקנים, כרמי היתה צריכה להתאפק ולהישאר מעל המחלוקת. לכל היותר, להוציא הודעה קצרה לעיתונות המסתייגת מדבריו אבל נמנעת מלהסתבך בעימות ישיר. היא עשתה ההיפך, וגם כתבה דברים שמסמרים את ראשו של כל מי שמבין מהם חופש הביטוי והחופש האקדמי.
בכך היא פתחה שער רחב לגורמי "אם תרצו" למיניהם, ולסתם פרטיזנים כמו פרופ' דוד, לתפוס עליה טרמפ ולהשתלט על האווירה. החבר'ה האלה, אם הם רואים מישהו לא משלהם שמוכן לשרת את מטרותיהם – הם ירכבו עליו עד הסוף ויוציאו לו את הנשמה, וזה בדיוק מה שהם עושים עכשיו. באותה מכה, כרמי איבדה גם את אמונם של גורמים – בארץ ובחו"ל – שלא ראו במאמר של גורדון את סוף העולם, ולא הבינו למה דווקא נשיאת האוניברסיטה שלו היתה צריכה להתנפל עליו בשם כל מדינת ישראל.
אם זה היה רעיון שלה, זה היה רעיון רע מאוד. ואם היא נכנעה ללחץ מן הממשלה או מתורמים, אז עוד יותר רע.
אהבתיLiked by 1 person
כתבתי "מנסה ללכת בין הטיפות", כמובן לא מצליחה. המדיניות שלה, לנסות להשיג שקט, רק מזמינה עוד לחצים. גורדונים יש באוניברסיטת בן גוריון כבר שנים, וגם המבנה המיוחד של המחלקה לפוליטיקה וממשל הוא לא יוזמה שלה. כך גם הבנתי את הביטוי "סערה בכוס מים" מבחינתה עוצמת הרעש במקרה שלך היתה נמוכה. אי העמידה על לשמירת החופש האקדמי, פגעו בה משני הצדדים. אתה, אני מניח, לא היתה קורא לה "פרה משוגעת". העיקר שאפשר להפחיד את הבריות בסיפורי קורץ וממלכת האימה, שהקים בג'ונגלים של באר שבע. פעם אונ' באר שבע היתה המקום שהמהפכנים מתפוגגים אליו. היום מרצה לסטטיסטיקה הוא איום לאומי.
אהבתיאהבתי
הוא מרצה לסטטיסטיקה?! וואו, כל יום אתה לומד משהו חדש. ואני הייתי בטוחה שהוא שף מומחה בהכנת שטרודלים עם פטריות כמהין, שתחביבו הוא מדינת הכיבוש כיבוש כיבוש ולא מקבלים אותו לעבודה רק בגלל עיניו הבהירות שמקלקלות את יכולתו למיין תפוזים כתומים עם כינמות מתפוזים צהובים ללא כינמות.
אהבתיאהבתי
אנא ממך, הישאר בארה"ב.
תודה.
אהבתיאהבתי
אתה מציג את עצמך כקורבן מסכן שעובר התעללות רק בשל "דעות פוליטיות". ובכן מר אקדמאי יקר שמכפיש את ישראל בעולם, אתה עושה נזק למדינת ישראל. זה לא "תחביב" שיש לך, זו הוצאת דיבה על מדינה שלמה. מה חשבת, שתוציא דיבה ואף אחד לא יגיב?
תהיה בעל חוט שדרה, ותעמוד בגבורה מול מי שלא מוכן לקבל ממך השמצות ואפילו תוקף אותך רחמנא ליצלן.
אהבתיאהבתי
ג'ורג', יש לך כנראה בעיות קשות בהבנת הנקרא.
לגבי מדינת ישראל, לצערי הרב כל מה שאני כותב על מעלליה הוא אמת לאמיתה. הלוואי שזה היה אחרת, הייתי יכול לחזור לתחביבים אחרים מהנים יותר.
אהבתיאהבתי
כל מלחמות האקדמאים המגוחכות מעניינות לי את קצה הרעשן. מבחינתי הכל הוא פחות או יותר "הקרב על התקן", אבל האמירה לפיה "כל מה שאני כותב הוא אמת לאמיתה" הוא בהחלט שיא חדש של גיחוך. זו מחלה ידועה של אקדמאים בבחינת "כל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון. אני מניח שאת כל הדיווחים המאומתים כבטון יצוק ראית ברוח הקודש מאמריקה.
אהבתיאהבתי
ג'ורג' איננו חוטא באי הבנת הנקרא. הוא קלט היטב מה שאסף עצמו טוען
קשקוש, גם אני אזרח, דעה שונה משלך לא מפשיטה אנשים מאזרחותם. לא נאים בעינייך עמדותיו, דחפי אצבעות לאזניים ותצעקי לא. השמועות במשפחתי אומרות שזה עובד.
אהבתיאהבתי
אזרח יקר, לא נדונה כאן האזרחות אלא קבלת משרה, תקן, תפקיד, כסף מן האוניברסיטה
אהבתיאהבתי
ובכן אני אזרח משלם מיסים, שלא מעוניין בטיהור אידאולוגי של האקדמיה. במקרה השתתפת בפרסום מודעה בהארץ השבוע?
אהבתיאהבתי
בשום פנים ואופן, ולעניננו האוניברסיטה רשאית לברור את הסגל שלה, לרבות שיקולים בין-אישיים
אהבתיאהבתי
רבקה כרמי צריכה מזמן להתפטר, ללכת הביתה, להודות בכשלונה ולפנות את התפקיד לאדם טוב יותר מבחינה מקצועית. במהלך כהונתה אוניברסיטת בן גוריון הפכה מאוניברסיטה שהתגאתה בהיותה א-פוליטית לאוניברסיטה הפוליטית ביותר בישראל, משאירה את חיפה ובר אילן הרחק מאחור.
המועמד האידיאלי להחליף אותה חייב להיות מזרם יהדות אמריקה, הלוקה בתת ייצוג באוניברסיטה, זאת בניגוד לאוניברסיטאות אחרות בארץ שידעו להסביר פניהן לאקדמאים הצפון אמריקאים. לעניות דעתי, סטיבן פלאוט או גרשון ג'רלד שטינברג יכולים להתאים. שניהם לא ירתעו מעימותים עם חברי סגל חצופים, שניהם לא מפחדים מתביעות (כולל הפסדים בתביעות) ולשניהם יכולת מוכחת להתיש את העומד מולם. שניהם יבהירו לאסף אורון, שמשפטים בנוסח "לא גמרתי איתך" הוא יכול לומר רק לבת שלו ורק בבית שלו, בכל מקום אחר משפט כזה מראה על אישיות לא רצויה.
אהבתיאהבתי
בדיחה טובה (פלאוט, סטיינברג והחבר'ה כנשיאי אוניברסיטה). לכרמי לפחות יש רקורד מדעי מוכח. או שהקריטריון המקצועי שלך הוא שהמועמד יהיה יהודי אמריקני ימני העוסק ברדיפת קולגות שמאלנים?
לעניין הסגנון, אם לא שמת לב גם כרמי לא בדיוק מדקדקת בנימוסים. אבל אם מקבלים את העצה שלך, אז ישראל דוד היה צריך לעוף מזמן. הנה מה שהוא אמר על כרמי בשנה שעברה:
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4080745,00.html
רגע, זה נורא דומה למה שאתה אומר כאן. אולי קוראים לך במקרה ישראל דוד?
אהבתיאהבתי
אני בת. ישראל דוד הציע לי פעם להיפגש. שמע עלי ממכרים משותפים. לא יצא.
המועמד שלי חייב לעמוד בשני קריטריונים:
להיות בעל יכולת התשה. פלאוט ושטינברג לוקחים בהליכה את הצברים.
ולאור התדמית השמאלנית מידי של האוניברסיטה, על המועמד להשתייך לצד הימני של המפה הפוליטית.
אהבתיאהבתי
גילוי נאות. גיל קול ואני למדנו ביחד בשנה הראשונה באקדמיה, רק שבזמן שהוא למד אצל הבן, אני למדתי אצל האב שהשתמש באותן שיטות שגיל תאר.
אהבתיאהבתי
יש לי הצעת פשרה.
מה את אומרת על דוד שולמן כנשיא אוניברסיטת בן גוריון?
גם יוצא ארה"ב. גם אקדמאי משכמו ומעלה ששם בכיס את שני הליצנים שהצעת. גם לא מפחד ממחלוקות פוליטיות. וגם מוכן לשמוע ולתת מקום למגוון דעות שונות משלו. הולך?
רק בעייה אחת, לא נראה לי שהוא יסכים.
אגב, את יודעת יפה מאוד שהתדמית השמאלנית של בן-גוריון היא בלון תקשורתי. יש הרבה יותר פעילות שמאל באוניברסיטאות של הצפון והמרכז. שם גם מישהו כמו ישראל דוד לא היה מעז לעשות מה שהוא עשה בבן-גוריון.
אהבתיאהבתי
שטיינברג מרעיד לכנופיות שלכם את הברכיים ב-NGO MONITOR
אגב,למה אותו דוקטור דוד לא היה מעיז לעשות את מה שעשה באוניברסיטה אחרת?
מה היו עושים לו?
אהבתיאהבתי
אסף, מי בקש ממך לבחור נשיא לאוניברסיטה ? המתן בסבלנות עד שיקראו לך. בשקת להיות מועמד למרצה בסטטיסטיקה, וגם זה בספק, אז אנא ממך, השאר ביערות הגשם ועשה חייל, לא בבית ספרנו.
אהבתיאהבתי
הצדק איתך, מסכים עם כל מילה!!
אהבתיאהבתי