מאת אורי רדלר
(בעל האונה ומכותבי הקפיטליסט היומי)
כל המסתתרים עושים זאת כי יש להם מה להסתיר. מה שיש להם להסתיר הוא, כמעט בכל מקרה ומקרה, תחושת אי-נחת עמוקה העולה מתוכם כשהם מתבוננים במראה. יהודה בלו מאוד לא אוהב את מה שהוא רואה במראה.
נפריד בין יהודה בלו האדם ו"יהודה בלו" המושג. בלו האדם מעורר עניין רק במידה בה זהותו אינה ידועה, אך הצלבת כמה פרטים וחיפוש שטחי די בהם להעלות מבאר המסתורין אותו, את גילו, את משפחתו, את כתובתו ואת מספרי סלולרו. הגילוי הבלתי-מפתיע כי מדובר בהומו-ספיינס זעיר-בורגני מצוי הופכת אותו באחת להתרחשות משמימה.
"יהודה בלו" המושג מעורר עניין הרבה יותר גדול. במחי מרכאות הוא נגאל מקיומו החולוני והחילוני, והופך משל שכל אחד מאיתנו יכול למצוא לעצמו פינה בתוך הנמשל שלו.
"יהודה בלו" המושג נולד מים השום מקום, ממש כמו אליק של משה שמיר. כך אני מדמיין זאת, מכל מקום. יום אחד, לפני כעשר שנים (נאמר), כאשר האדם הלך או חזר או דווקא ישב, הזדחלו על גבו אצבעות דקות וקרות של מודעות עמומה: לעולם לא תהיה מה שחשבת שתהיה, טפפו האצבעות. לעולם לא תתגשם למה שאתה מרגיש שמגיע לך. לא תגלה ארצות לא נודעות. לא תפרוץ דרכים חדשות במדע. לא תנצח את הרמב"ם בפוקר. לא תהיה האיש העשיר בעולם. גם לא החכם באדם. אף אחד לא יחשוב כך. גם אלו שיאמרו לך אחרת, משקרים. כל שאון חייך לא יסתכם ביותר מהבהוב רעש סטטי בלתי מוחשי על סרט ההקלטה היקומי.
כל זה עניין בלתי נסבל והאדם קם וחובש את המסיכה הראשונה. מסיכת "יהודה בלו" היא סמלית. אולי שם המשתעשע בשמו האמיתי של האדם. אולי משהו המרמז לאהבתו הגדולה או לחיים שהיה רוצה לחיות. זה לא באמת חשוב. המסיכה, עם זאת, פוקחת את עיניו. מאחוריה, כל אחד יכול להיות מה שהוא רוצה להיות. אם הוא טיפש, הוא פשוט מעמיד פנים שהוא מישהו אחר. אם הוא חכם ומודע לעצמו – ו"יהודה בלו" רחוק מלהיות טיפש – הוא בוחר באפשרות הנעימה והשרידה יותר ומגיש את עצמו כעצמו, עם לוויית טעם וניחוח של משהו אחר.
והמסיכה מחוללת פלאות גם מן העבר השני. המסיכה של בטמן מאפשרת לברוס ויין להיות מאחוריה מישהו אחר, אך היא משכרת גם באופן בו היא משפיעה על אנשים אחרים. נשים רבות בעולם הדייטינג האינטרנטי נתקלו בגברים המרמזים, קורצים ולעתים אף טוענים בגלוי כי הם אנשי מסתורין – אנשי צבא רמי דרג, מנתחים בכירים, משקיעים מסתוריים מטעם איל-הון וכמובן, מרגלים ומחסלים בלא חת. במחי שקר מוצלח אתה הופך מסמיאל מנתניה עם השיערות על הגב לאיש המוסד קשוח המבט, הנקרא למשימות סודיות. אבל גם למי שניצבת מן העבר השני קל, נוח ונעים להאמין כי היא אינה סתם מלי מהרצליה אלא בחירת לבו הנועזת של x. המחסל. האיש במסיכה הופך גם אותנו חשובים יותר – אם כמאמינים ועוד יותר מזה, כמפקפקים. אנחנו יודעים מי האיש באמת. פגשנו אותו. ראינו אותו. רבותי, מדובר בסמיאל מנתניה.
המסתתרים החכמים עושים זאת עם הרבה הומור. זו דרכם של אנשים חריפים ונבונים להתמודד עם הסתירה הבסיסית שבמסיכה. הכיסוי מספק לאיש החריף מקום בו הוא יכול להעמיד פנים שהוא גדול מסך כל מה שעשה – אך הוא אינו מאפשר לאדם להסתתר מעצמו ומהתחושה הברורה כי יש משהו מגוחך באופן בסיסי באדם מבוגר העוטה טייטס, גלימה ומסיכת גומי ומעמיד פנים שהוא מישהו אחר. הם מודעים לבעיה בטענה האינטרנטית שהם חוקרים נודעי שם, פרופסורים שאין משלם ומומחים לכל עניין שזמנם יקר מפז, שעה שבני משפחתם יכולים לצפות בהם חינם אין כסף מדי ערב, מנחררים על כורסת הטלוויזיה, כשפתותי במבה נושרים אט-אט משני עברי כרסם.
הומור מאפשר להתיר את הדיסוננס. אתה יכול להכריז כי אתה הנפלא שבחוקרים, החתיך שבגברים, הכובש שבמלפפונים וסגנו וסמנכ"ל כוח אדם של רבי עקיבא – ולקרוץ בשובבות. לא התכוונתי באמת. צוחקים איתכם. אתה יכול לעטות על העבר דוק הירואי – המתנדבת מהקיבוץ הופכת לאנה קרנינה ואתה הופך לורונסקי (בלי השפם) – אבל בסוף אתה מחייך ורומז – לא התכוונתי באמת.
במקרה הנוכחי, ה"יהודה בלו" קם על יוצרו. המסיכה הופכת מקריצה משועשעת לעווית כפייתית – במיוחד כשהדמות הבדויה ניצבת באור הזרקורים. במיוחד כשאופיו המרקוריאלי וגחמותיו המשתנות של האיש במסיכה סייעו בידו לצבור די אויבים (קטנים וטיפשים, אולי, אך בעלי מקלדת והרבה זמן פנוי). במיוחד כשכל הודאה בטעות נתפשת כתבוסה מוחלטת.
כל זה אין משמעו שהאיש במסיכה אינו צודק. "יהודה בלו," ממש כמו יהודה בלו, מבין בתחום החקר הרבה יותר מזה שכתב את המאמר שהתפרסם. אפשר להבין את הכעס. אפשר להבין עד כמה זה מעצבן. אפשר להבין את הדחף לעטות מסיכה זמנית ושם בדוי ולחבוט באמצעות המקלדת בכל האנשים הקטנים הדוקרים אותך. לענות לההוא שאמר עליך דברים נבזיים, כשאתה יודע והוא יודע ושניכם יודעים ששניכם יודעים שרק רוע הניע אותו לומר זאת.
זה מאוד אנושי להכניס מכה בחזרה – אבל זה לא שווה את זה. ממש לא. אפשר לדלג על עלבונות. אפשר למחול על אי דיוקים. אפשר להניח לעוולה אינטרנטית להתקיים. זה לא נורא כל-כך. יהיו אנשים שיחשבו שיהודה בלו המנסה להיות "יהודה בלו" הוא אידיוט יומרני. לא נורא. גם אם הם טועים, הם לא טועים לחלוטין. מנסיוני האישי – יש הרבה אנשים שחושבים שאורי רדלר כתב שטויות ויש תועלת לא מבוטלת בתובנה כי לפעמים הם צודקים.
גילוי נאות: כותב שורות אלו אינו מכיר את יהודה בלו. הוא פגש בו, חטופות ואגב עניינים אחרים, כ"בן הטבע" – כותב זריז מקלדת, עתיר ידע וזכויות בוויקיפדיה העברית בימי בראשית שלה. אותו "בן הטבע" הפגין לפרקים קפריזיות, אך נהג תמיד באופן הגון ואם חבט בי אז (לא זכור לי אירוע כזה), אני מוכן להניח כי הייתי ראוי לכך. המסתורין שהוא עוטה נראה לי מיותר, אך אינו בעייתי כשלעצמו. התגובות החוזרות בשמות בדויים, לעומת זאת, הן בעיני כיפיון טרחני.
ולווט אנדרגראונד 
תגידו, אין לכם חיים משלכם? בן או בת זוג לאהוב? ילדים לחבק, אפיקומן להחביא? עבודה? תחביבים? כשפותחים במילון את הערך ״חסר תוחלת״ יש שם קישור למאמר הזה בולווט בתור דוגמא. מאות אנשים עסוקים בשלילת בלוגר שכתב כתבת מדע פופולארי. אם אתם כאלה גאונים, כתבו כתבה טובה יותר. אם לא, חבקו את ילדכם.
וכתיבה בשם עט היא לגיטימית. גם אני משתמש בשם עט. מי ששופט או מדען למשל חייב שכל מה שהוא כותב יהיה מדוייק במאה אחוז. אם הוא לא יכול לבדוק את שהוא כותב מאה פעם, הוא יכול לבחור שם עט. תסתכלו על עצמכם בראי, אוסף של אנשים שלקח כתבה על כתבה על כתבה, בנושא הכי פחות חשוב ומתפלש בזה בהנאה תוך שלילה מוחלטת של איש עשה מצווה וקירב ילדים למדע. זה לגמרה הזוי ומזכיר חרם כיתתי על ילד ללא עוול בכפו.
אהבתיאהבתי
בטח אני גדול. אל תשכח מי קיעקע את הפטריות בכלכליסט. שכל יש לי. אוי איך אני מת על עצמי.
אהבתיאהבתי
אבשלום אליצור שכולם מצטטים נגד יהודה בלו. מישהו יודע לספר למה המציאו את האגדה שזרקו אותו מאוניברסיטת בר אילן.
אהבתיאהבתי
גדול אתה, אין עליך.
קודם מביא חצי ציטוט שלו, כדי שלא נבין שהוא מותח עליך ביקורת בצורה סרקסטית, ואז כשזה נחשף, פועל לקעקוע אמינותו.
אהבתיאהבתי
ברשותכם, אפתח מיד בהתרברבות וקשירת כתרים לעצמי בנוסח משולב של נתניהו ומיברג: הייתי הראשון לזהות כי "יהודה בלו" אינו בדיוק יהודה בלו. לפיכך כיפאק היי לי ג' פעמים
ולדיון: העיסוק בשאלה מיהו ומהו הבלו הזה חשוב ומעניין. היכולת לכתוב באינטרנט באופן אלמונימי ופסבדונימי היא נהדרת, אבל גם לה יש גבולות. כשאתה מתחיל לבקר אחרים, או כשאתה מתחיל להיות אינסטנציה, אי אפשר עוד לרקוד על כל העולמות, לאכול את החתונה ולהשאיר אותה שלמה. ולכן טוב שבאים אורי רדלרים, מיני פרופ' ממכון ויצמן, וולווט ושאר ספקנים ומראים ל"יהודה בלו" שהחגיגה נגמרה. מילים בעוצמות שלך חייבות להיות חתומות.
ולגבי השם: בחירה מעולה. אין הרבה שמות משפחה בישראל שהם כה אינרטיים מבחינת השיוך העדתי שלהם. שיא הפיוז'ן הבינעדתי מגיע בשמות כמו "בלו", "מורנו", "מולכו" וכיוצ"בו. יש להם צליל בלקני מיזוגי שכזה, שמעמיד אותם מעל (או מתחת) לכל שיוך חברתי מקובל. "בלו" זה טפלון ולכן אני מצדיע ליודה בלו על הבחירה.
אהבתיאהבתי
תיזהר יש לך אותו אווטר כמו שלי אז יגידו ששלושתנו זה יהודה בלו 8)
אהבתיאהבתי
זה ההבדל בין ניקים קבועים להמון ניקים חדשים שפתאום החלו לצוץ ומדברים רק על בלו.
מה שאתה צריך לעשות, זה להפעיל הרבה ניקים קבועים לאורך זמן בכל הבלוגים הפופולרים, לדון איתם בהמון נושאים שונים, ואז כאשר צץ משבר בלואי, לנצל את המהימנות שיצרת להם.
הפשע המושלם.
אהבתיאהבתי
רובם של הבלו'ס בארץ הם ממוצא בולגרי, וכן גם השם "יהודה" שעובר כחוט שני במשפחה בקרב יוצאי בולגריה. מצ"ב צילום של מיקו בלו כדורגלן העבר של מכבי ת"א. קיים דמיון.
אהבתיאהבתי
בחיי קופי. זה הבן של מיקו בלו
אהבתיאהבתי
אין להוציא מכלל אפשרות שיש פה באמת מישהו אחד או מישהי אחת שכותבים את כל ההודעות בשבחו של יהודה בלו ואין זה יהודה בלו האדם. השם שלו נתון במחלוקת. אותו מישהי או אותה מישהי יוצרים מצג שווא שאפשר לעלות עליו בקלות מה שגורם לחשוד שזה יהודה בלו. מה שאני אומר שאותו מישהו או אותה מישהי עושה את זה כדי להלעיג על יהודה בלו. הוא כותב או כותבת בעדו אבל רוצה שיקרה ההפך. אני לא הייתי פוסל גם את האפשרות ששועלן כותב את כל ההודעות בעד יהודה בלו בשביל לתקוף אותו בחזרה. קרו מקרים כאלה.
אהבתיאהבתי
ואולי זה בכלל האח התאום המרושע של בלו שעושה את זה?
אהבתיאהבתי
יש פה אדם אחד שקוראים לו שועלן. מי אמר לנו שזה לא וולווט בתחפושת אחרת. מה אנו יודעים על שועלן? כלום! במשך כמה ימים רצופים כל מי שאומר משהו טוב על בלו הוא תוקף אותו. אני לא מכיר את בלו. אבל פוסט ההפרכה הבהיר לי עם מי יש לי עסק. אם זה הצליח להפריך כתבה ששני מיליונים קראו אותה וכלכליסט נבהלו ממנו אז יש דברים בגו. הבנאדם יצא צודק. ואז בא שועלן וטוען שהבנאדם הזה הוא כלומניק גמור. מי אתה שועלן חוץ מניק בבלוג של וולווט. לך תחפש לך חיים וכבר אני יודע איך תהיה התגובה. עוד שנייה תאשים שאני בלו בעצמו ובכבודו. חה. תגיד משהו נגד דעתו והוא יהפוך אותך לאוויר. יש לנו כאן עסק לא עם שועלן אלא עם ליצן. אני עם בלו!
אהבתיאהבתי
אני אכן ניק. אבל אני ניק קבוע.
מחליפי ניקים לא מתקבלים פה בסבר פנים יפות, כי הם מטעים את הקוראים, ועוד אח"כ מנסים לבסס את צדקתם בעזרת הטיעון הילדותי "הרוב אומר ש… ולכן זה נכון".
אני מבין שזה מתסכל אותך שאתה לא מצליח להתל בנו, למרות ניסיונותך הרבים והמתוחכמים (יחסית). הצעות ייעול: תדאג להחליף תמונות אוואטרים בין ניק לניק, המתן מספר שעות כשאתה מגיב לעצמך בניק אחר (ולא 5 דקות), שנה סגנונות כתיבה, החלף כתובות IP.
אגב, ב"מלחמה" שלך מול הוברמן אני יותר בצד שלך, וזו היתה נקודת הפתיחה שלי.
כל מה שהתפתח מאז זו תגובה להתנהגות הלא נאותה שלך פה.
אני חושב שאתה בנאדם מאוד מוכשר שסובל מהפרעה כלשהי. חבל שלא מצאת את מקומך כחוקר "אמיתי", אתה כשרון מבוזבז. אולי זה עוד לא מאוחר מדי. תחשוב על זה.
אהבתיאהבתי
עוד לא בטוח במאת האחוזים אבל אני מנחש איך כל כתבת הפטריות התחילה להיווצר ואני גם מסתמך על סטטוס שפירסם הוברמן בפייסבוק לפני כמה ימים. לפני כמה שנים פורסמה כתבה של יהודה בלו וכנראה עשתה רעש בטמקא. גם בה יש סיפורים על הפטריות שגורמות להתאבדות כמו אצל הוברמן. אני כותב את זה אחרי בדיקה ולא כמו דן כנר. בלו היה הראשון לספר על הפטריות הנבונות! לבלו היה רעיון מקורי מדוע מתאבדים לויתנים. פטריות משתלטות להם על המוח. הוא כותב שזו רק השערה שלו ואף אחד לא מקבל אותה אבל מספר עליה בהארכה.
הפטריות הנבונות והלויתנים המתאבדים
מה שנראה לי שבלו התעצבן מזה שהוברמן גנב לו את הרעיון וקרה מה שקרה.
תאמרו לי מה דעתכם.
אהבתיאהבתי
כנראה שאתה צודק, עוזי.
בכל זאת, אתה יודע זאת ממקור ראשון.
אהבתיאהבתי
יהודה, נוי אלוש מסתלבט עלייך בפייסבוק שביקשת ממנו שיעשה לך קליפ עם פטריות שרודפות אחרייך במבוך. מה נסגר איתך גבר. שחרר מאובססיה
אהבתיאהבתי
למה כולם רודפים את יהודה בלו עכשיו? מנשנפרוינד במאמר מכונן בעין השביעית כבר הסביר. אנשים נמשכים אל הקסם. הוברמן נתן להם קסמים בשפע ובא יהודה בלו ופוגג את הקסם. אנשים לא סולחים לו על זה.
לגבי רדלר פשוט אין בפי מילים. כמעט כל מי שמתבטא באינטרנט עושה את זה באנונימיות. רדלר חושב שהם מסתירים משהו אפל. לא רק יהודה בלו. פשוט כולם.
אם הבחור רוצה להישאר אנונימי בזהות בדויה הניחו לו. מה אכפת לכם דווקא ממנו. כולם כמעט עושים את זה. מה פה החידוש?
לגבי המאמר על יציאת מצרים שלו. מי קבע שזה מומצא. בדקתי עם גוגל ציטטה שם והיא קיימת. זו היתה סתם הכפשה כחלק ממסע הרדיפה.
אהבתיאהבתי
כותב יהודה בלו:
כך שכל התאוריות על עצב או כחול בתנ"ך אינן רלוונטיות…
הרשימה של מוסדות לימוד העושים שימוש במאמריו (או לפחות מפנים אליהם), הכוללת את מכון ויצמן, מרשימה ומדברת בעד עצמה.
בכל מקרה, יש בבלוג פוסטים מאד מעניינים, וגם פחות… מידה של הפרזה וחוסר צניעות, אך לרוב ניכר שהוא בקיא בדברים עליהם הוא כותב ומביא מראי מקום, ועל כך יעידו רוב הקוראים הביקורתיים (גם רדלר), בעיקר כשמדובר במדעים. גם אם הוא משתמש בשם עט, אין זה מפחית מהנ"ל.
אהבתיאהבתי
דובר מכון ויצמן אומר שמעולם לא פורסם שום דבר של בלו בהקשר למכון. אין כזה דבר
אהבתיאהבתי
"מכון ויצמן".
לא מתאים לך.
נכנסת ללינק?
כולה קישרו במסגרת קישורים לכתבות מדע פופולרי בעברית לכתבה שהוא כתב בטמקא בזמנו על כינורות סטרדיווריוס.
כמו שאמר פה למעלה מישהו בפנים, טמקא בעצמם במבוכה כעת.
היומרה להציג זאת (ושאר הלינקים) כגושפנקא מדעית תואמת את הפרופיל.
אהבתיאהבתי
דווקא נכנסתי ללינק (ולאחרים בעמוד).
אני רוצה להאמין שהאנשים במכון ויצמן המופקדים על החומרים באתר, גם קוראים את המאמרים אשר הם מפנים אליהם…
אם חשבו שם שראוי לשים קישור למאמר (והרי יש אלפי מאמרים בנושא מדע פופולארי אונליין), זה לזכותו של הכותב.
לא גושפנקא מדעית, אך הלינקים בהחלט נותנים אינדיקציה שהאיש כותב היטב ולעניין.
אהבתיאהבתי
האיש כותב היטב, על כך אין מחלוקת.
השאלה היא:
א. האם הוא כותב מקורי, או פשוט מסכם ספרים / תוכניות טלוויזיה / מאמרים שקרא במקומות אחרים (גם עם כל זה אין לי בעייה, כל עוד זה לא מוצג אחרת).
ב. האם הוא באמת מבין ברמה בה הוא מתיימר להבין בכל הנושאים בהם הוא כותב – ופה כבר תפסתי אותו בלא מעט דברים, למרות שגם אני עצמי חובבן רב תחומי (יחסית לפרופסורים בתחומם – עימם, אגב, הוא נוטה להתעמת באופן ישיר, בלי טיפת צניעות המתבקשת כ"כ).
ג. אחד המאפיינים הבולטים של שרלטנים הוא להתפאר ב"תעודות", תמונות עם מפורסמים, מכתבים וכו', ומכאן לטעון על הכלל. לקחת משהו קטן אותנטי (אני שם בצד זייפנים) שמשקלו מזערי, ולהפוך אותו לחזות הכל. תחשוב על זה.
אהבתיאהבתי
א. הוא דווקא מרבה לצטט מומחים בתחומם ומאמרים +מראי מקום. הוא לא מציג את הדברים כאילו כולם פרי עבודת מחקר שלו. זה דומה למה שעושים כתבי מדע פופולארי בכלכליסט, וכפי שרדלר כתב, כנראה שהצדק בעימות הפטריות היה לצד בלו.
ב. חוסר צניעות והפרזה כבר כתבתי. נכון. האם הוא הכותב היחיד שחוטא באלה?
ג. אתה צודק, אך בכ"ז, אני מוצא אינדיקציה מסוימת ברשימת מוסדות הלימוד שהפנו למאמריו. אולי אני אופטימי (כבר כתבתי כ"כ הרבה פעמים שאני רוצה להאמין…), אך אנשי תוכן של מוסד חינוכי שבררו הפניה למאמר (מתוך רבים), לבטח עשו זאת מסיבה כלשהי. במינימום האפשרי, לא מדובר בהבלים מוחלטים…
אהבתיאהבתי
מדובר במאמרים שלו שפורסמו במקומות "מכובדים" כמו YNET (בניגוד לקישור ישיר לבלוגו).
אני חושב שהמקשרים יצאו מתוך נקודת הנחה שמאמרים אלו עברו בקרה מסויימת לפני פרסומם, ולא בדקו אותם בעצמם לפני הקישור (לא בקרה מדעית – אלא בקרה עיתונאית).
כמו ששמענו כעת, ואני נוטה להאמין, המאמרים הללו פורסמו מבלי שהמערכת בכלל יודעת מי האיש או אפילו דיברה איתו. ולאור המאמר שהוא פרסם ב-YNET על "שיטה לחישוב שורשים", נראה גם שהמאמרים שלו שם לא עברו שום בקרה שהיא.
אהבתיאהבתי
פרסום השיטה לחישוב שורשים באמת היה פיאסקו. אין לי הכלים לקבוע זאת על מאמרים אחרים שלו.
כאמור, אני אופטימי ממך וקשה לי להאמין שכ"כ הרבה מוסדות חינוך הפנו למאמרים ללא כל ביקורת, אבל מי יודע… (וכאן אפסיק לחזור על עצמי).
אהבתיאהבתי
הפנייה מהאתר להוראת מדעים לכתבה בווינט היא ממש לא פרסום במכון ויצמן. זו הטעייה אם לא שקר ממש
אהבתיאהבתי
היכן ראית "פרסום במכון ויצמן"?
אהבתיאהבתי
״בכדי לספק את סקרנותך אומר כי אני מנקה ארובות לפרנסתי. במכון ויצמן ישנן ארובות רבות, כך שאני עסוק מרבית הזמן.״
מתוך דיון דומה מאוד לנוכחי על מאמר של בלו באמיגו.
וזה מב שהפיזיקאי פרופ אבשלום אליצור ממכון ויצמן אומר על בלו (שסירס להביא אסמכתאות כלשהן);
תמהני על עמיתי ד"ר שמיר התוקף חוקר-טבע ומדען מהשורה הראשונה רק
משום שזה אינו טורח להביא אסמכתאות. אם איינשטיין בן ה26 כתב את
המאמר על היחסות בלי הפניה ביבליוגרפית אחת, מדוע שיהודה בלו,
המערער על הטענה שמהירות האור היא הגבוהה ביותר, יביא ביבליוגרפיה?
נכון, גם אני, בעבר, ביקרתי את המאמר המפריך את התיאוריה על השמדת
הדינוזאורים. חשדתי, ואני מתחרט על כך קבל עם, שה"חישובים" של
המחבר בדבר התפרצויות הגעש לא היו ולא ונבראו, שהמדענים אתם הוא
התכתב הם פרי דמיונו, וש"השתלמותו" בטקסונומיה הסתכמה בקריאת מאמר
ב"גליליאו". אבל שלא כמו נוח, יש בי העוז להודות ברבים בטעותי
ואני שמח לעשות זאת כאן ברבים.
http://www.e-mago.co.il/Editor/science-787.htm
אהבתיאהבתי
אתה מתכוון למאמר הזה דינוזאורים מקננים שמסביר את הההכחדה שלהם. אני אנסה לקרוא אותו בחג אבל יש בו יותר מדי מונחים מסובכים והוא ארוך מאוד מאוד! אבל כמו אצל בלו יש אין סוף מראי מקום. זה גם מראה על משהו.
אהבתיאהבתי
לטובת הציבור, להלן המשך תגובתו של אליצור, שנקטעה מסיבות טכניות לחלוטין:
כי גם אני, כמו יורם שכטר, לא התעצלתי ונכנסתי לאתר של יהודה בלו,
שם מצאתי אותו עונה באריכות למעריציו הרבים, כאן:
http://www.notes.co.il/ben-hateva/15775.asp
ורק אז הבנתי איזה עוול עשיתי לתיאורטיקן המבריק.
הנה מה שעונה בלו למעריצה אלמונית המזדהה בשם "מרגלית":
"בלא הצטנעות מיופייפת אוכל לומר כי בכל הנוגע למידע שכתבתיו
במאמר, בקיאותי הינה ברמה הגבוהה ביותר שאליה הגיע המדע."
ואכן, בתשובתו ל"מארק" מזכיר בלו כמה ממקורות ידענותו:
"בזמן צילום סדרה בת חמישה פרקים, השחלתי גם את דעתי לגבי הכחדת
הדינוזאורים. מאוחר יותר הצטרפתי בחזרה למשלחת. הם הכירו אותי רק
כמומחה לאיסוף בעלי חיים, והופתעו לשמוע על מהות התכסיס. וכך,
באמצע הג´ונגל נאלצתי לספר להם על התיאוריה שלי. הם הקשיבו
בפליאה, ומשום שמדובר בחוקרים בכירים ביותר, החלטתי להיעזר בהם
כדי לקדם את השערתי. כך גדלה רשימת הנמענים שלי, וכך התגברתי על
מחסום האימה עד שבעיני רבים הפכתי לקשקשן."
עינינו הרואות, לא סתם בלוגר שולי אלא צלם סרטי טבע, חוקר אמיץ של
יערות-העד ומומחה לאיסוף בעלי חיים (קרוקודילים? צרעות? בלו משאיר
אותנו עדיין באפלה בתחום זה) שחוקרים בכירים מאזינים לו ביראת כבוד.
ול"מישהו שקורא לעצמו ברלה" מגלה בלו כי, בניגוד לביקורתי
חסרת-השחר, הוא לא כותב רק מאמרי אינטרנט בעברית:
"לפני מספר שנים חיברתי מאמר באנגלית (בהגהת בת הזוג) שבו הצגתי
את שורת ממצאי המאובנים של דו-חיים בתור הקרטיקון לעומת אלה של
תור השלישון… את המאמר שלחתי לאותם פליאונטולוגים, הגורסים כי
אלה היו התנאים ששררו על פני הארץ לאחר פגיעת המטאוריט לפני 65
מיליוני שנים. "
במהשך מובאת תשובתם של המדענים. שמותיהם אינם מוזכרים, אומנם, כשם
שאין איזכור לשם סדרת הסרטי הטבע, לעמיתיו למשלחת ליערות-העד
וכדומה. מן הסתם, לוח הזמנים של בלו עמוס בעריכת ניסויים, בכתיבת
תשובות לשואלים באתר שלו ואולי במשלחות חקר לרחבי העולם, ואין כל
סיבה שיטרח להביא פרטים טפלים לקוראים חטטנים.
למעריצה אחרת בשם רויטל (אני מפציר בקוראים לקרוא את את מכתבה
במקור. בעצם אני מפציר בכם לקרוא את כל הדף המדהים הזה. כל משפט
שם יותיר אתכם פעורי-פה), מבאר בלו: "אם הייתי חי בשנת 1905,
הייתי אומר לאיינשטיין שמהירות האור אינה קבועה ולא הכי גבוהה,
ולדארו´ין הייתי אומר בשנת 1859 שהברירה הטבעית אינם הגורם
המשמעותי לבריאת היצורים."
בקיצור, "מודה ועוזב ירוחם" ואני שמח לחזור בי בפומבי מהפקפוקים
והספקות שהעליתי לגבי יהודה בלו. אני מקווה שגם ד"ר שמיר ימצא את
העוז להתנצל ושבקרוב נשמע עוד מהחוקר המבטיח כיצד הפריך את תורת
היחסות, תורת האבולוציה ושאר ספקולציות בלתי מבוססות.
*************
תפסיק לכרות לעצמך בורות, ותפסיק לדבר עם עצמך.
אהבתיאהבתי
כך כתב נח שמיר:
אפשר לכתוב דברים דומים על מאמרים רבים, במיוחד כשמדובר במדע פופולארי. עפ"י חוקרים (כולל אלה שצוטטו בתגובתו של רדלר על כתבת הפטריות), הוברמן כתב דברים שלא היו נכונים באופן בסיסי ובכ"ז הכתבה הפכה לנקראת ביותר באינטרנט אי פעם או משהו… ההתקפה על בלו, ועל התכנים בבלוג שלו, מוגזמת בעיני וניכר שיש מאחוריה מניעים שאינם ממין העניין וגם הסתייגות מסגנונו המתנשא… אני מוצא בכל הדיונים בנושא הרבה אד הומינם…
אהבתיאהבתי
ראה תגובתי פה למטה.
אהבתיאהבתי
גם נח שמיר יהודה בלו?
מתי יוצא הסרט "להיות יהודה בלו"?
אהבתיאהבתי
אם לא הבנת את כל ההתכתבות שם, נח שמיר די מתנער מבלו כעורכו, וסמכותו נעקפה ע"י העורך הראשי. התנערות דומה כאן.
אהבתיאהבתי
אכן מתנער, אך גם כותב "בסיכומו של דבר, חשבתי שהוא ראוי לפרסום בשל תוכנו המעניין (אם כי לא מקורי ברובו) וכיון שאין בו דברים שאינם נכונים באופן בסיסי."
כאמור, אפשר לכתוב דברים דומים על מאמרים רבים, במיוחד כשמדובר במדע פופולארי (ושאר הדברים שכתבתי לעיל).
אהבתיאהבתי
נכון, ככתב מדע פופולרי הוא מעולה, לדעתי עולה על הוברמן הן בידע והן בכתיבה.
הבעייתיות שלו היא בתחומים אחרים.
אהבתיאהבתי
הוא אדם צבעוני ומעניין מאוד. אם יום אחד יהפוך לאדם מפורסם לביוגרפים שלו תהיה הרבה עדנה. והודעה בשבילו: יהודה אשמח להכיר אותך danas@nort.com אתה לא תצטער.
אהבתיאהבתי
חבל רק שאין אימייל כזה, דנה…
אהבתיאהבתי
אכזבתני רדלר. אני קורא נלהב של הבלוג שלך באנרג'י, ואני מופתע לראות את הארס שיוצא מהפוסט הזה.
מה יש לכולם מיהודה בלו? תעזבו את האיש ותתקדמו הלאה בחיים.
אהבתיאהבתי
אאוץ'.
ואני לא אומר את זה עליו, אלא עלי.
אהבתיאהבתי
😆
כן, אה?
עכשיו אני צריך להתחיל לפתח תחושת אי נחת כל פעם שאני מסתכל במראה.
אהבתיאהבתי
באמת שאינני מבין על איזה הסתתרות אתם מדברים.
הוא כותב בשמו המלא –טרם הוכח שאין אדם כזה, כפי שנרמז כאן מס' פעמים בשבוע האחרון – וקיבל שכר על מאמרים שכתב תחת שם זה ב-ynet. אם השכר הגיע לאדם אחר, אני מניח שאפשר לעלות על זה די בקלות בתחקיר.
בבלוג שלו תמונות – רואים אדם (אותו אדם) בגילאים שונים.
מה עוד אתם רוצים? שיפרסם ת"ז, כתובת וטלפון בבלוג?
קראתי את הבלוג שלו במשך השנים. לפעמים מעניין לפעמים תחושה שהוא מפריז. אז מה? אני קורא לא מעט בלוגים (מהארץ ומחו"ל) שאין לי מושג ירוק לגבי הכותבים שלהם… סופרים ועיתונאים גדולים כתבו שנים בשמות עט (וכאמור, כאן טרם הוכח לי שמדובר בשם שאיננו אמיתי).
מצחיק שהדברים נכתבים כאן – בלוג שהחל את דרכו באנונימיות, שמביא פוסטים מפי "חייל זקן". מה אני יודע עליו? אפשר להעריך טקסט גם בלי לדעת מאום על הכותב.
דבורית, כתבת "יהודה בלו קיים, רק לא קוראים לו כך". על מה את מבססת את הדברים?
אהבתיאהבתי
בונד, אני לא יכולה לומר לך, כי אין לי שום כוונה לחשוף אותו או לפגוע בו.
אהבתיאהבתי
האם ידוע לך בוודאות שמדובר בשם בדוי?
מה בעניין התמונות בבלוג?
אהבתיאהבתי
מה גורם לך לחשוב שעיתונים משלמים עבור מאמרי אורחים ?
אהבתיאהבתי
כנראה שנאיביות.
הייתי מאד רוצה להאמין שלפחות יודעים שם משהו על זה שאת מאמריו הם מפרסמים…
אהבתיאהבתי
ווינט מעולם לא שילמו לו. איש באתר לא זכה לדבר איתו אפילו בטלפון. הכל באמצעות המייל. כרגע הנושא בעיקר מעורר מבוכה שם
אהבתיאהבתי
יש כ"כ הרבה דברים שראויים למבוכה בטמקא – הרבה מעבר למאמריו של בלו…
אהבתיאהבתי
כן, למה זה מעורר מבוכה ב-ynet אם עורך האתר כותב בשם בדוי?
אהבתיאהבתי
בעבר שלחתי מאמר אורח מטעמו של מכר ל- NRG.
כמובן שלא שילמו לו ורק שאלו אותי (במייל) אם אפשר לקבל צילום שלו.
גם יתר העתונים (כולל הארץ) לא משלמים לכותבים אורחים. אולי ההיפך הוא הנכון. יש כותבים רבים שהיו מוכנים לשלם להם כדי שיפרסמו.
אהבתיאהבתי
האמת שגם הסתמכתי על דבריה של דבורית:
כאן
אהבתיאהבתי
בלו כותב מצוין. כאשר אגיע לרמתו אשמח להיפטר מהניק.
אהבתיאהבתי
נתת את התירוץ הכי מופרך לשימוש בניק. מי יקבע שהגעת לרמתו? תערוך לעצמך מבחן ואז תתן לעצמך ציון?
אהבתיאהבתי
נראה שנגזר עלי להישאר עם הניק
אהבתיאהבתי
לא, הוא לא. אתה כותב טוב ממנו. לא שבשל זאת התכנסנו כאן, אבל הכתיבה שלו טרחנית, ולעיתים קרובות נוטה להתלהמות, להתעלמות יאיר לפידית מעובדות לא נוחות (לא שאני טוענת שי"ב הוא י"ל!), וכו'. הייתי מנויה שלו בפיד שלי, אבל שיעמם אותי לקרוא אותו – כשפעם ב-5 פוסטים יש משהו שבאמת קריא ומעניין, וגם הוא לא ניתן לתגובות – לכאן או לכאן ("טעית בכתיבת השם ו'יליאם" או "אחלה כתבה, גם כן לא סובלת
אהבתיאהבתי
אורי רדלר, למיטב זיכרוני, מבין לא רע ברוע, וייתכן שבשורש העניין עומדות קנאת סופרים ופרויקציה, ותו לא.
אהבתיאהבתי
רדלר,
כפסיכואנליטיקאי מיומן אולי תוכל להסביר לנו, ההדיוטות, כיצד זה מספר גדול של יודעי קרוא וכתוב מנהלים ויכוח סוער על אינטיליגנציה של פטריות?
אהבתיאהבתי
אם יהודה בלו לא קיים, מעניין אותי מדוע נבחר השם השכונתי /עממי הזה להיות מותג לפוסטים יומרניים בנושאים (פסבדו) אקדמיים . לו נבחרו השמות XXמן , XXXברג או -XXXסקי אולי הדיון הזה היה פחות סוער.
אהבתיאהבתי
יהודה בלו קיים, רק לא קוראים לו כך. ובאשר להשערתך, היא ממש ממש ממש רחוקה מהמציאות. אבל ממש.
אהבתיאהבתי
כוונתי השם יהודה בלו לא קיים. ובאשר הקונוטציה של השם, ע"א שאני פוסלת מכל וכל טיעונים עדתיים, לעתים קרובות המציאות מראה על ההפך מכך.
אהבתיאהבתי
רק אחרי שכתבת בדקתי את מקור השם בלו. לא עלה בדעתי בכלל. ואני בטוחה שאני לא היחידה.
אהבתיאהבתי
עדיין משוכנעת שלו פוסט הכחול או הפטריות היו חתומים ע"י אחד ארנסט שליסלמאייר היו פחות קופצים.
אהבתיאהבתי
על הפוסט קפצו כי הוא היה אגרסיבי, טרחני ובעיקר שגוי (פוסט הכחול). וכי שובל הערות והפניות אליו הושארו על כל גבעה גבוהה ותחת כל פוסט רענן. כנראה על ידי בלו עצמו.
אין כאן שום קשר לשם המשפחה. התגובות היו זהות גם אם היו קוראים לו אייב פוקסמן.
אהבתיאהבתי
יהודה בלו (Blue) אכן שם עממי/שכונתי, כגון יהודה=יהודי מחולון, בלו=כחול או עצוב
יתכן מאד שבדה את שמו מעיסוק אובססיבי בצבע הכחול שלא מוזכר בתנ"ך או העצב בחייו
העיסוק במסיכות ובזהותו הבדויה די טרחני ומיותר, מתאים לפורים ולא לערב פסח
אהבתיאהבתי
מסכימה.
אהבתיאהבתי
ולווט יפה לך, מכתבה על פטריות נבונות שהופרכה על ידי יהודה בלו כל מה שמעניין אותך זה להפריך את קיומו של יהודה בלו. אני קוראת אצלו כבר שנים ונהנית וממש לא נראה לי שהוא מסתתר מקוראיו. להיפך, הוא משתף אותם בכל דבר בחייו מטיול לגליל ועד דעתו על מתכון מזון בתוכנית אוכל. חייו חשופים יותר מכל בלוגר אחר שאני מכירה. עומדת השאלה למה הוא חוסם תגובות. תמיד שאלתי את השאלה הזאת. לאור מה שנכתב עליו בימים האחרונים אני כבר יודעת את התשובה.
חג שמח לכל האנשים הרעים.
אהבתיאהבתי
איפה את רואה שקיומו הופרך?
מבחינתי זה קרס לדיון מעניין וכתוב מצוין, ותודה לאורי, על מסכות באינטרנט, מסכה שגם אני עטיתי בשלב מסוים, ובדיוק מהסיבות עליהן כתב אורי. אני לא יותר טובה מאף אחד אחר. למה להיעלב מכל דבר?
וזו תשובתי גם לאלעד.
אהבתיאהבתי
אני מנסה להבין את הטענה המטומטמת שבכותרת. מה שאורי רדלר כותב פה בהמשך או בבלוג הקפיטליסטי שלו פחות מעניין אותי. זה שקוף שהוא כותב פה על עצמו ומשליך על יהודה בלו. זו הדרך שלו לתיקון עצמי כמו שגינטר גראס מצדיק את איראן עכשיו כדי להצדיק את מעשיו בזמן השואה. יהודה בלו לא מסתתר מאף אחד. איש שמסתתר לא פותח בלוג בשמו. וכן, זה השם האמיתי שלו. יש אדם כזה. לומר שהוא מסתתר זה פשוט הדבר הכי דבילי שאפשר לומר עליו. ואת משליכה על יהודה בלו את מה שאת היית פעם. פתאום נראה לך שמישהו משתמש בפטנט שלך. אבל זה לא המקרה פה.
חג שמח אורי רדלר. הצלחת להכעיס אותי בערב החג.
אהבתיאהבתי
האם ידוע לך בוודאות שמדובר באדם הכותב בשמו האמיתי?
בינתיים אף צד לא הוכיח לי כך או אחרת…
אהבתיאהבתי
אם מישהו מוכן לעצור לרגע ולהסביר לי למה העניין הזה כל כך חשוב שהוא מצדיק עיסוק אובססיבי בפוסטים ובתגובות של הבלוג במשך למעלה משבוע, אשמח. בינתיים זה נראה לי כמו בדיחת אחד באפריל שנמרחה על פני שבוע שלם.
אהבתיאהבתי
אנחנו לא יודעים אם "יהודה בלו" זה אדם אחד או כמה. לי זה נראה יותר שזה שם שמשמש כמה כותבים בגלל העיסוקים הרבים, אחד כותב על הא, שני על דא וגו'.
אנחנו לא יודעים מה השמות האמיתיים של האנשים שמפעילים את הבלוג. אני רק יכול לשער ש"יהודה בלו" אינו אחד משמותיהם.
אנחנו יודעים רק על "יהודה בלו" ו"בן הטבע". אני רק יכול לשער שיש לקבוצה הזאת עוד כמה בלוגים שהם מפעילים בשמות נוספים ועוד לא עלינו עליהם.
חבל על הזמן של כל הניתוחים הפסיכולוגיים. בלתי אפשרי לנתח ברצינות מישהו שלא ראינו אף פעם ואנחנו יודעים כמעט בוודאות שכיחיד הוא אינו קיים.
זו כבר לא הרגשה אלא דבר שאני כבר בטוח בו. הקבוצה המכונה "יהודה בלו" פשוט התחילה מאיזו מתיחה קטנה באינטרנט. ראתה שזה מצליח לה והמשיכה והתפתחה ואולי צירפה עוד חברים אליה ועכשיו הפכה להיות מפלצת המתיחות הכי גדולה באינטרנט הישראלי. עצם זה שאנו עוסקים בה מראה שהיא הצליחה בגדול.
אהבתיאהבתי
איזה מתיחה? זה נראה כמו טירוף
אהבתיאהבתי
אני נגד אבחונים פסיכיאטריים אגביים של אנשים/דמויות על ידי קוראים, משכילים ככל שיהיו, אז בבקשה.
אהבתיאהבתי
צודקת. לוקח חזרה.
אהבתיאהבתי
דבורית,
אני לא מסנגר על בלו – הוא נראה לי מעט מלא חשיבות עצמית ואני לא מעריך את זה, למרות שלרוב יש לי התחושה שהוא מבין על מה שהוא כותב ומקרה הפטריות רק מחזק זאת לטעמי (אני מתייחס לטענות, לא להתלהמות והאגו) – א-ב-ל הפוסט הזה כולו ניתוח פסיכולוגי של בלו. כך ש"אני נגד אבחונים פסיכיאטריים אגביים של אנשים/דמויות על ידי קוראים" נראה לי מעט מאוחר מדי.
ככלל הפוסט הזה יוצר את התחושה כאילו מדובר במעשה יוצא דופן שאומר דרשני בעוד שרוב הכותבים באופן זה או אחר, או בתקופה זו או אחרת עושים זאת בעילום שם ממניעים שונים. לך זה בוודאי ידוע (ולווט).הפוסט מתאר בצורה קולחת ופסבדו פסיכולוגית את המובן מאליו של כל אדם שכותב תחת מעטה אנונימיות. הוא כתוב בצורה כל כך טובה שהוא גרם לי להאמין לרגע שהאנונימיות מעידה על פגם משמעותי באדם ושהיא מעשה מפוקפק לכשעצמו.
נכון שבפוסט מצוין בפסקה התחתונה שמעשה זה אינו בעייתי, אבל זה קצת בעייתי לכשעצמו משום שכל הפוסט עוסק בדבר הלא בעייתי הזה, כאילו היה בעייתי.
ולגבי טענת כתיבת תגובות על יד בלו בשמות בדויים… זו האשמה שאני חושב שהיה ראוי להביא תימוכין לה ולא לקבוע זאת כעובדה. בייחוד כשבתום הפוסט מצויין שזה זה הדבר הבעייתי האמיתי. הבאת טענה זו כאקסיומה היא הבעייתית בעיני.
כמו כן, זה ממש לא נכון שאי אפשר להשיג אותו, פניתי אליו דרך הפוסט. ש לי 2 תכתובות איתו בנושאים שעניינו אותי אך לא הבנתי את הרציונל של הפרטים והארגונים המוזכרים בפוסט וביקשתי הסבר (בדבר אחד שוכנעתי, בדבר שני לא). זו כתובת המייל reshimot@walla.com ממנה קיבלתי תגובה.
*אני קורא הקפיטליסט היומי ומעריך את כותבי הבלוג, על אף שמעולם לא ניסיתי להתעמק מי הם. אני משכיל כמעט מכל פוסט, על אף שבדרך כלל לא מסכים עם המסקנות.
אהבתיאהבתי
אני לא חושבת שאורי הביא פה "אבחונים פסיכיאטריים" (אלא אם אנחנו חלוקים על מה זה אבחון פסיכיאטרי).
כמו שכבר כתבתי בהמשך התגובות, וכנראה לא ראית, אני בהחלט מוצאת את עצמי בניתוח של אורי, וכן, זה מה שעשיתי חצי שנה, אלא שהקונפליקט בין ולווט לדבורית היה כל כך גדול, שאחרי חצי שנה הסרתי את המסיכה, כי לא יכולתי לעמוד בכך. ועל כך כתבתי ודיברתי כחמישים מיליון פעם.
אני לא מחדשת פה כלום.
אהבתיאהבתי
קשה לי למצוא את ההבדלים משום שזה לחלוטין מעין אבחון פסיכולוגי, כשלמיטב ידיעתי אבחון פסיכולוגי עושה פסיכולוג. אבחון פסיכיאטרי עושה פסיכיאטר. ככל הידוע לי הפסיכולוג בד"כ מאבחן אדם, ובמקרה הצורך שולח אותו לפסיכאטר לשם קבלת תרופות רפואיות.
הפסיכיאטר מאבחן מאפיינים פסיכולוגיים גם הוא, אני לא חושב שיש דבר כזה מאפיינים פסיכיאטריים. פשוט הכלים של כל אחד מאנשי המקצוע האלו הם מעט שונים.
ייתכן שאני טועה, אבל אני מקווה שלכל הפחות תסכימי איתי שיש טעם לפגם בכך שכל הפוסט עוסק באבחון בעיותיו (הנפשיותהפסיכולוגיותההתנהלותיות – תבחרי) של אדם כאילו יש בכך בעיה משמעותית. ובסופו של הפוסט, במשפט קטן, כתוב שאין בכך בעיה בכלל – ושהבעיה היא במשהו שהפוסט בכלל לא מתייחס אליו עד אותה עת. ובכך אני מדבר להאשמה, שאולי יש בה אמת, ואולי אין. אבל בהחלט לא הובאו לה תימוכין (וזה לא שלא נתת את המקום) ושהיא ניתנת כקביעה.
אהבתיאהבתי
אני לא מבינה את הטיעון שלך. אודה ואתוודה, לכשנותחה אישיותי בעודי במחתרת, תמיד התמוגגתי. לא בגלל שתוארתי ככליל השלמות, להפך. גם כשהדברים קלעו למציאות וגם כשלא.
אנשים פשוט אוהבים כשמדברים עליהם.
אני חושבת שההסבר של אורי, למה אנשים משתמשים במסיכות, או בכיסוי, מרתק. וכמו שאמרתי, אני מסכימה איתו בלי שום קשר לבלו שם גנרי זה או אחר.
אני לא מצליחה לראות את העלבון.
לא הבנתי תימוכין למה אתה רוצה?
אהבתיאהבתי
עזבי את הטיעון שלי בנוגע לאבחון הפסיכולוגי עצמו. הוא התייחס לדברייך שלך בכך שאת לא מעוניינת שיאבחנו אבחון פסיכיאטרי. הוא לא משמעותי, מכיוון שאת מבדילה בין השניים, ומשום כך השאלה שנבעה מהטיעון (איך את אומרת את זה וגם נותנת במה לאבחון כזה) אינה רלוונטית.
מה שכן רלוונטי מאוד הוא המשפט הזה בפוסט:
"המסתורין שהוא עוטה נראה לי מיותר, אך אינו בעייתי כשלעצמו. התגובות החוזרות בשמות בדויים, לעומת זאת, הן בעיני כיפיון טרחני."
אסביר שוב מדוע מכיוון שכפי הנראה לא הייתי ברור מספיק:
1. כל הפוסט עוסק לפיכך במשהו שאינו בעייתי, דבר שמייתר במידה מסוימת את הפוסט.
2. וזה החשוב יותר: מדוע הפוסט אומר שהדבר הבעייתי באמת הוא התגובות בשם בדוי ע"י בלו בעוד שאין התייחסות אחת בכל הפסקאות לעיל לאותו גבר בעייתי באמת? ומדוע הדבר הבעייתי באמת ניתן כקביעה, כשלא מובא אף סימוך לכך. באותה מידה היה אפשר לכתוב "זה לא בעייתי שמדובר בפוסט בעילום שם, אבל הנוהג של כותב הפוסט לשדוד זקנות בלילה הוא טרחני וכפייתי (שאם כבר אני מעלה את זה, כפייתי הוא מעט איבחוני פסיכולוגי, אבל ניחא).
אהבתיאהבתי
למה, פוסטים צריכים לעסוק רק בבעיות? ואם אני רוצה לתאר תופעה אנושית של מסיכות באינטרנט?
אהבתיאהבתי
קיבלתי – בסדר. האם לא ברור שאני מבקש התייחסות לדבר אחר לגמרי?
בבקשה התייחסי להאשמה שניתנה כקביעה ללא ביסוס(ושבגינה הוצמדו לבלו המילים טרחן כפייתי). האם ראוי להביא זאת כפינאלה כה-ד-ב-ר הבעייתי באמת, כאילו שזה ידוע ומובן ונכון ונתמך לאורך כל הטקסט. בעוד שהיא לא עובדה, אלא האשמה, וככזו צריך שתגובה ולו בבדל ראייה.
אהבתיאהבתי
איזה הוכחות אתה רוצה? שהוא כתב את התגובות?
לא, אני לא יכולה לתת לך אותן.
אהבתיאהבתי
את נגד??? אז איך הפוסט רובו ככולו עוסק בניתוח האישיות של יהודה בלו?
אהבתיאהבתי
כסטודנט עליך לדעת את ההבדל בין ניתוח אישיות, קווי מתאר לדמותו של אדם, לאבחון פסיכיאטרי, המעיד על "מחלה". במרכאות.
אהבתיאהבתי
לא כל כך מבין את ההתמקדות באיש (שקיים או לא). אם מדובר בטענות שהעלה נגד כתבה זו או אחרת אפשר להפריך או לאמת גם בלי להלל או לרמוס את הדמות האינטרנטית שיצר. התארים והמומחיות הקיימים או הבידיוניים לא רלוונטיים לטענות שהעלה- או שהם מבוססות או שלא.
קראתי אצלו מספר פוסטים בעבר, נהניתי והמשכתי הלאה. לא עניין אותי מי הוא "באמת" ואם הפרטים נכונים – בסה"כ עוד דמות אינטרנטית ומליונים כמוהו מתבטאים באינסוף נושאים מהותיים בהרבה בכל יום.
הוא לא הרופא ולא המוסכניק ולא רואה החשבון שלי ולא אכפת לי אם מדובר בילדה אפגנית או מישהו על כדורים כחולים מאברבנל. כל עוד הוא הדמות בוחרת להתבטא מאחורי ווילון הוא נשאר בגדר דמות בלבד, וגם אם דרך על האגו של מישהו "אמיתי" זה עדיין לא אומר שחיייבים לשחרר אחריו את הכלבים.
אהבתיאהבתי
הכל טוב ויפה, אבל איפה אתה רואה כלבים?
אהבתיאהבתי
הכוונה לתחושת המצוד אחר האיש או זהותו, לא לזהות הרודפים.
למען הסר ספק גם אין לי משהו נגד כלבים למעט האופי הכנוע, הנביחות, הצואה, הריור, הנפיחות וריח הפה.
אהבתיאהבתי
כשתחטוף עיוורון עקב סוכרת-מבוגרים יהיה לך המון בעד כלבים.
אהבתיאהבתי
…על משקל "כשתחטוף אלצהיימר והדולפינים יברחו לך מהניאגרה יהיה לך המון נגד מדוזות" ?
התייבשת קצת.
אהבתיאהבתי
*** עדיף לדעת את זה לפני שיקרה משהו. אם המייל ההוא נכון, הייתי מאוד מודאג במקום הלל
אהבתיאהבתי
אם יש קראקר בקהל,שינסה הוא לפצח את התעלומה.
אהבתיאהבתי
ואולי, ואולי הוא האח של הידוע מבלוגינו.
אהבתיאהבתי
עוד טקסט הזוי של יהודה בלו לכבוד החג שחובה לקרוא. יציאת מצרים כפי שהארכאולוגים רואים אותה. כל מה שכתוב אצלו זה מומצא אבל זה פחות חשוב. מה שמעניין שהחקירות התנ"כיות שלו לא התחילו עם כלכליסט והכחול לעיניים. זה היה אצלו תמיד בתוך הנפש המוזרה שלו אבל רבאק זה פחות מעניין כמו לראות שהבן אדם פשוט לא יודע לכתוב. האוצר שלו כולל מילים יפות אבל הטקסטים שלו לא קריאים בעליל. איך זה שאדם חסר כישרון כתיבה בסיסי מעיז בכלל להוציא את חוטמו מתוך המגרה. אני לא הבנתי כלום ממה שהוא רוצה לספר. משהו קצת לא בסדר אצלו אם כול מה שמעניין אותו זה להוכיח את התנ"ך על פסוק ופסיק. אני בספק אם אין לנו כאן עסק אולי עם גורו מסוג חדש שצבר לו עדת קוראים עיוורים שהולכים אחריו באש ובמים ויחצו גם את ים סוף בשבילו. זה מה שמדאיג אותי בכל הסיפור.
אהבתיאהבתי
בעקבות הלינק שלך קראתי את הטקסט. רוב גדול של המובאות שם מוכרות לי מבדיקות שערכתי בעצמי בנושא, וגם המעטות שלא הכרתי נראות לי סבירות לגמרי. אני אמנם לא מסכים עם התיארוך של בלו בדבר יציאת מצרים, אך אני תוהה ביותר לגבי הקביעה שלך שמדובר ב"טקסט הזוי". אפשר לקבל דוגמא לפריט הזוי כלשהו באותו טקסט? ולו גם אחד?
אהבתיאהבתי
בוקר טוב
לפני כיומיים שלחתי אימייל לכתובת שרשומה באתר שלו. זה המייל שקיבלתי בחזרה. האם מישהו נתקל בדבר דומה??
שלום דני,
שמי טוביה.
אין אדם בשם יהודה בלו. הוא לא מוכר לי
יש אדם עם בלוג שרושם כתובת דואר אלקטרונית זאת אבל לי אין בלוג.
אי אפשר להגיב לבלוג שלו. הדרך היחידה להגיב היא לשלוח מכתב לעצמי.
חבל על זמנך. אין אדם כזה.
ברכות.
אהבתיאהבתי
נו, וזה אומר שזה לא הוא?
אהבתיאהבתי
עייפתי מה״שיגועים״ של האיש הזה.
אהבתיאהבתי
יפה! אבל אפשר להגיש תביעת לשון הרע בלי הוכחת נזק, אתה יודע.
אהבתיאהבתי
ואיפה לשון הרע? גיששתי באפילת 150 התגובות ולא מצאתי.
אהבתיאהבתי
גם אני לא.
אהבתיאהבתי