הארוחה של רה"מ והרמטכ"ל * קו העוני של ישראל * מצב המחאה * גלעד שליט בחג * בחדרי חרדים * גינטר גראס
מאוד מפתה להתייחס לצילום של הרהמטכ"ל, לגודלו ולמיקומו אם בכלל, בשער, כאינדיקציה ליחסים של העיתון המפרסם עם נתניהו, אלא שכל התייחסות תהיה רק חלקית.
למשל, ישראל היום הציב את התמונה בחלק העליון של השער, כתמונה השמאלית ביותר, שלוכדת את מרב תשומת הלב, אבל עדיין, היא זערורית למדי, והדמויות כמעט מטושטשות. את תווי פניו של רה"מ אי אפשר לראות כמעט.
במעריב הצילום מופיע בפורמט הגדול ביותר. בידיעות הצילום גם הוא במרכז השער, אך קטן מזה של מעריב. בע' 3 יש פריים נוסף, שצולם מאחורי כתפו של הרמטכ"ל (aka oss). בהארץ הצילום לא קיים.
זהו הפריים משער מעריב, אותו צילם אבי אוחיון מלע"מ. מן הסתם היו כמה פריימים, כפי שאפשר ללמוד מזה הנוסף, ועל כך בהמשך.
ראשית הלוקיישן: לא מסעדת הדגים של הנתניהוז בטבריה, ולא שום מסעדה אחרת, וגם לא בית מלון. כפר הנופש של האגודה למען החייל בגבעת אולגה (פתוח רק לאנשי כוחות הביטחון). שנית, נראה לכאורה כאילו הרהמטכ"ל הסתפקו בכוס יין אדום ובמים מהברז. מה הם אוכלים בדיוק? מה יש בקערה המרכזית? לא ברור. לא במידת ההתקרבות לתמונה אליה הצלחתי להגיע. ערימת המצות מיותרת לגמרי. בדיוק כמו שלא מניחים כיכר לחם בפני סועדים ביום חול. מטרת הערימה להראות שהכל כשר פה. הפריים סימטרי כמעט. השולחן מבודד, כנראה, צמוד לגדר, לקצה המדשאה. השניים רכונים אחד לעבר השני, עיניהם גלויות, למרות השמש הקופחת (ובאובססיה שלי: מה עם מסנן קרינה, כובע, משהו? נניח ישבו שם שעתיים, נזק מצטבר!). ובכ"ז, הרמטכ"ל שם את ידו על פיו, תנועה היכולה להעיד על חוסר הסכמה עם הנאמר בצד השני.
ולתמונה בידיעות (בישר"ה יש צילום נוסף בע' 3, שמסביר, השניים הגיעו לשם לפגישה עם חיילים בודדים).

צילום ידיעות: עטא עוויסאת או זהר שחר או אי-פי-איי או איי-אף-פי
פה מתברר שחלקו בקבוק יין ולא כוס, שהמים הם מינרליים, ושעוד בקבוק משקה (לימונדה?) על השולחן. כלומר, מישהו סידר את השולחן מחדש לקראת פריים ממלכתי יותר. פיו של נתניהו קפוץ, משמע גם הוא לא ממש הרוס על מה שלרמטכ"ל יש לומר לו. נתניהו מרכיב משקפי שמש שחורים. השמש באמת מפריעה לו, וגם, שותפו לא רואה את עיניו. הוא הסיר אותם למען הפריים המדוגם. ידיו, ככל שאני רואה, נמצאות מתחת לשולחן (יענו יש לו עוד קלפים נסתרים).
הכיתוב שנלווה בידיעות הוא חד משמעי: לא ארוחת סבבה על השולחן, אלא איראן.
לזכות המשוחחים יצוין שהם מקשיבים רוב קשב אחד לשני. מה שחסר בתמונות זו כמובן ההקלטה.
את מהות הצ'קלקה בתחתית הפריים לא פענחתי.
גלעד שליט
מעריב מתחרה בידיעות ומביא צילום של גלעד שליט במשחק טניס בשער (נבחרת ישראל מנצחת את פורטוגל ברמת השרון).
בידיעות אפשר לראות אותו רק בע' 20, בכפולת מה עשינו בחג.
כמה כמה
"סוריה: יומיים לפני הספקת האש – לפחות 150 הרוגים" (ישר"ה).
"רגע לפני הפסקת האש: 130 הרוגים בסוריה בסוף השבוע" (מעריב, או באתר אמש: למעלה מ-100).
"יומיים לפני הפסקת האש: 160 הרוגים בסוריה" (שער הארץ). בהמשך הידיעה בע' 5: כ-150 נהרגו. בידיעה שבאתר – לפחות 100.
בידיעות אין אזכור.
הארץ מתעד את התחדשות פעילות המחאה: מאות מפגינים בכיכר רבין. והמארקר – כפולה עם המוחים המוכרים. ההפניה בשער: "פותחים עוד קיץ של צדק חברתי".
בכלכליסט כותרת שער הפוכה: "מחאה מחאה אבל הקניונים בפריחה".
משפט הניכוי של נתניהו ממשיך להכות גלים: בכירים במערכת הפוליטית מתעצבנים. וגם סבר פלוצקר בידיעות, זה שלא ראיין את נתניהו: בשער ממון הוא אומר "גם בלי ערבים ובלי חרדים שיעורי העוני בישראל בלתי נסבלים, מן הגבוהים במערב": 15% מהמשפחות היהודית מתחת לקו העוני.
במדור הסיטי של מעריב עסקים יש תמונה מדהימה (ברצינות) של השרה נתניהו, עם כיתוב המספר על מפעלה: איך עזרה לניצולת שואר מיפו, החיה בחוסר כל.
בשנה שעברה הייתה ישראל במקום השביעי במדד האושר. השנה במקום 14. שנה הבאה בעזרת השם, במקום 21.
מת האמן בועז טל, שש חמש שנים וחצי אחרי מות רעייתו.
מת בן הזוג של פרופ' יולי תמיר, רוני פיינשטיין.
בחדרי חרדים
עוזי בנזימן טוען שאין לסגור את בחדרי חרדים, מאחר שזו פגיעה בחופש העיתונות, ושכמה תפוחים רקובים בצמרת לא מעידים על פעילותו המגוונת והללא מוראית של האתר.
אולי סגירה היא צעד חמור מדי, אבל בנזימן ממעיט במשמעות האירועים: לא מדובר ב"כמה תפוחים רקובים", אלא בכאלו שקבעו מי יזכה להיות מסוקר באתר, ומי לא, ואיך. ואם כך, איך אפשר לדעת אם כתבה על נושא איקס אינה כתבה שמישהו שילם עליה? איזה חופש יש פה בדיוק?
כותב בנזימן:
"בחדרי חרדים" אינו ארגון מאפיונרי, מהיסוד עד הטפחות, שמתחזה לאתר תקשורת; זה מיזם אינטרנטי, המציע תכנים עיתונאיים מובהקים בצד מידע צרכני מגוון, שצמחו בו מספר תפוחים רקובים (על פי החשד). תפקיד המשטרה לטפל בתפוחים ולא לעקור את העץ.
מנין לו שזה "לא ארגון מאפיונרי שמתחזה לאתר תקשורת?" לתאר את המצב כ"צמחו תפוחים רקובים", כשמדובר בגזע עצמו, בלבה, זו קצת היתממות. לאור מה שנכתב עד כה – וכמובן שיש להתייחס בערבון מוגבל מאוד לדברים עד שלא יינתן פס"ד – קשה להתייחס כאל "חדשות" או "ידיעות" למה שנכתב באתר, מאחר שכל מילה מעוררת לכוארה את השאלה מי קנה ומי מכר. מי סחט מי נסחט.
אני לא יודעת מי מההנהלה או מהמערכת לא חשוד ולא נחקר ולא עצור. אבל אם לא נותרו קברניטים על הסיפון, מה צריך לעשות כעת עם האתר? איך יתנהל? מי ינהל אותו? מי ישלם משכורות ומאיפה? לא מכירה את המנגנון ולא אומרת "לסגור ומיד", אני רק תוהה מה יקרה שם כעת, ומהו באמת בחדרי חרדים.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק
שיר התשובה של איתמר יעוז-קסט לגינטר גראס (ופה הנוסח העברי של שירו).
בינתיים הספיק לחזור בו: התכוונתי לנתניהו, אמר ליומון זידויטשה צייטונג.
בריחת מוחות, הסאטירה של מקור ראשון.
רחל ממליצה: לחם לבן הורג. היסטוריה של פראנויה לאומית.
יש עורכים בבית?
ב-ynet התבלבלו: מיהו פולרד האמיתי?

לפני פיזור
פוסטי הסו"ש:
– פוסט אורח/ למה מסתתר יהודה בלו?/ אורי רדלר על מסיכות ברשת
– צאו לדרך/ כותרות ערב חג
– פוסט אורח/ חומת מגן, הצלחה או כישלון?/ חייל זקן לא נח
– אצבעות חג שמנות
ותודה רבה לתומכים בבלוג!






את באמת לא מכירה.
החשוד הראשי הוא מנכ"ל האתר *** חילוני למשעי.
אך הוא אינו מעורב בתפעול היומיומי של האתר.
עורכי התוכן *** נחקרו בלבד ושוחררו מיד לאחר שהובהר שאין להם קשר לפרשה המתעבה. ועל-כן האתר ממשיך לעבוד כרגיל.
נציין, כי עיקר4 העניין נוגע למערכת הפורומים, ולמספר משמשמים כבדים בו. ולא לתפעול האתר הרגיל.
אהבתיאהבתי
לפי מה שהתפרסם עד עכשיו, ואין לי מושג אם זה נכון, אנשים שילמו אלפי שקלים לכתבה.
מי פרסם את הכתבות האלו?
אהבתיאהבתי
מה שפורסם הוא שאנשים פרטיים פרסמו הכפשות, ובעלי האתר לקחו כסף כדי לספק "תוכנית הגנה" מפניהן. עוד נחשד שאותם סחטנים לעתים יצרו גם חלק מההכפשות, אם כי לזה לא ראיתי ראיה.
אהבתיאהבתי
לא נכון.
הנה פרסומים מ-3 באפריל (אני לא אומרת שהם נכונים, אבל הדברים פורסמו):
—
ובמעריב.
—
זה התעריפון של האתר, ע"פ ידיעות:
כתבת טקסט – 6,000 ש'.
פעילות בפורומים – 5,000 ש' בחודש.
אהבתיאהבתי
כתבות היח"צנות אינן הבעיה. בזה אין משהו פלילי ממש. זו לא הסחיטה, אלא יותר המסווה לקבלת הכספים. על פי הפרסומים, הכריחו אנשים לפרסם באתר בסכומים גבוהים, כ"מכבסת כספים" למה שנדרשו לשלם כדי שיסירו הודעות משמיצות עליהם.
הנה ציטוט מישראל היום:
אהבתיאהבתי
הבה רק נרמוז שאחד האנשים המעורבים עד צוואר באתר, קרוב אלי עד למאוד.
הוא למשל ממשיך לעבוד כהרגלו. כנ"ל הכתבים, הצלמים וכו'.
אהבתיאהבתי
בטח שאנחנו במקום גבוה במאושרים
הרי כולנו על כדורים…..
ומי שלא על כדורים מסתפק בטיפות ויטמין D
שגורמים לו לכהות חושים מסויימת
שלא ידוע אם בדיכאון עסקינן או באושר עילאי
אהבתיאהבתי
"הסקופ האדיר" על זה שאיראן או-טו-טו מבטל את תכנית הגרעין שלה הוא לא יותר מספין עלוב שמצטרף לקמפיין נגד התקיפה באיראן . הרי אם על כל פעם שהציעו לאיראן הסכם היא היתה מקבלת צנטריפוגה כבר מזמן היתה לה פצצת אטום , אז במה שונה הפעם הזאת ? והאם זה הפתיע מישהו כשגילינו כמה שעות אחרי זה שאיראן סירבה להסכם ?
אהבתיאהבתי
תמונה מהממת יש להביא!
אהבתיאהבתי
(של שרה נתניהו)
אהבתיאהבתי
תביא.
אהבתיאהבתי
מאיפה הגיע הריבוע האפור שמסתיר את המודעה בהארץ?
ככה זה בפייסבוק שלהם?
אהבתיאהבתי
אין לך מושג מה אתה מפסיד, אתה זוכר בכלל למה ביטלת את המנוי.
אהבתיאהבתי
דווקא יש לי
אהבתיאהבתי
לא ירדנו במדד האושר, כי מדובר בשני מדדים שונים. ישראל הייתה במקום השביעי במדד האושר של גאלופ, ועכשיו האו"ם החליט לפרסם מדד חדש, שאמנם מבוסס על גאלופ אך על עוד כמה משתנים, ובו ישראל במקום ה-14
אהבתיאהבתי
ההמלצה של רחל מצוינת, וראויה כיום יותר מתמיד. קריאת חובה לוולווט ושטוטית.
אהבתיאהבתי
תיזהר, מי שיוצא היום נגד פסאודו-מדע פופולרי, סופו שייכתב עליו פוסט אורח הרומז לפגם באישיותו.
אהבתיאהבתי
במקרה שלי רמז לפגם אישיות מהווה שיפור. העניין פה לא בהכרח פסאבדו מדע כמו הערכיות. גירסה בוגרת לקוד הלבוש של כיתה ו'.
אהבתיאהבתי
מדד האושר הזה הוא מוזר מאוד.
לדעתי לא מודדים כאן אושר אלא משהו אחר.
אני לא חושב שאפשר למדוד אושר, אבל הציווי הוא "תהיה מאושר, אחרת נפרק לך את הצורה"
אהבתיאהבתי
אפשר לשקול אושר. אושר הוא נוצה קלה ברוח.
אהבתיאהבתי
זה שיר נפלא, למרות הפרדוקס האניגמטי, המעולף במעטה רזים, של הליריקס
אהבתיאהבתי
אני מודה שהיתי בהשפעת מיני חומרים בזמן האחרון, אך מתקשה להבין את העניין של לתאר תמונה, שאנחנו רואים. כפרודיה זה מצחיק פעם אחת, צפיתי לפואנטה. לפחות למבטא ברוקליני של מליסה טומיי, אך אין. אז בסדר, קיבלנו תמונה פרבדאית של מניהגנו, ואכן אנו מאושרים.
אה, כן. ברק מרשה לגנץ לדבר עם ביבי, ממש פונטיאק.
פעם הבאה, שירביצו לאיזה ערבי, ויקבלו תמונה גם ב"הארץ".
אהבתיאהבתי
אני חושב שהטרנד התחיל בעקבות מדרש התמונה השבועי במוסף הארץ.
כל אחד מנסה להראות שהוא מחמיר יותר מחברו, כמו החרדים בפסח
אהבתיאהבתי
מריסה טומיי, המבטא מבלבל.
אהבתיאהבתי
מליסה זה לא במבטא ברוקלינאי, זה במבטא פורטוגזי.
אהבתיאהבתי
מליסה הוא שיר וריקוד ויראלי בגני הילדים ובכתות הנמוכות
אהבתיאהבתי
בסדר טעיתי, למה לגלגל אותי בזפת ונוצות. שירי מסטיק, וטרוליות רוקדות. אצבע אלוהים נשמע ככינוי נוסף של שועלן. קישור לבן דוד ויני לפחות מסב הנאה לנוכחים.
אהבתיאהבתי
וזה בכלל דליסיה, אם להיות קטנוני
אהבתיאהבתי
להיות, בטח שלהיות.
קבל תיקון.
אהבתיאהבתי
נהוג להגיד על יהודי שעבר לעולם הבא שהוא נפטר.
כלומר לא:
מת בן הזוג של פרופ' יולי תמיר, רוני פיינשטיין.
אלא:
נפטר בן הזוג …
פשוט צרם לי.
אהבתיאהבתי
באביב הזה הם נופלים כמו ******…
המון אנשים שכמעט הכרתי נפטרו בשבועות האחרונים. כנראה שהיה חורף קשה הפעם.
בועז טל היה אמן מעניין מאוד, לטעמי
אהבתיאהבתי
מותר להגיד מת, והאבחנה הקיומית הזאת תקפה בכל הדתות, ולמה קופח בועז טל.
אהבתיאהבתי
יסלח לי רון מייברג ( :|) אבל גם בינו לבין פולארד קל להתבלבל.
אהבתיאהבתי
ההפניה לרעייתו של בועז טל מובילה לזה.
אהבתיאהבתי
בתמונת הOSS
מופיעה מצד שמאל כף יד חמישית -( שיחה ב5 ידיים). ביבי מדבר בפה מלא ודוחף את המחסן ללחיו. הראש בתחתית התמונה ליד הצ'קאלקה נראה כראשו של אהוד ברק.
אהבתיאהבתי
הפעם ייתכן אולי מי יודע שלא יהיה חשבון בסוף הארוחה ולא
יהיה סיפור על החשבון וגילגוליו ומי נמלט ראשון מהשולחן. אולי
זה אתם שמכסים את החשבון, ייתכן אולי מי יודע כנראה
בתרומותיכם לועד למען החיל, אם בכלל תרמתם. בבניין ציון
וירושלים ננוחם. פסח כשר יהודים!, פסח כשר.
אהבתיאהבתי
ממש לא 5 ידיים. זו היד השמאלית של הרמטכ"ל כשהיא מתחבאת מעט מאחורי כובעו שעל כתפו.
אהבתיאהבתי
אכן נכון. כאילו מחטיף לביבי סטירה או ו כאומר "אתה אל תחלק לי פקודות".
אהבתיאהבתי
בים שמאחוריהם רואים את הפריסקופ של הצוללת השישית, ובצד יש ציפור. מעניין מה זה אומר?
אהבתיאהבתי
מיקי אתה גדול!
האמת שצילום אחד בוצע עם הבקבוקים, אח"כ בא צלם ובקש לצלם מהצד, והמלצר לקח את הבקבוקים שלא יסתירו.בקבוק המים מלא,ולא חסרים בו המים שבכוסו של גנץ.
הנחת היד על פי גנץ מראה על: "רוב קשב" לפי הספר של שפת הגוף!
יד מלאה ופתוחה על הפה מראה"אני לא מסכים אתך ועוצר עצמי מלדבר".(לא שתי אצבעות!).
בתמונה אחת המצות סגורות ובשניה פתוחות: בוגרי יחידות קרביות אוהבים מצות! למה לא מצוין בעיתון ששני החברה האלה לא זזים מילימטר בלי ה"ראש" של ברק, שרואים חצי ממנו בתמונה?
אהבתיאהבתי
שים לב שגנץ שם יד אחת על הבטן – בספר של שפת הגוף זה אומר: "ינעל רבי חול המועד, חייב קצת חמץ כדי למלא את החלל העצום שנפער בתוכי"
אהבתיאהבתי
זו רק היד של המאבטח, שיושב על הברכיים של גנץ ושומר שנתניהו לא ישפריץ עליו רוק.
אהבתיאהבתי
זאת אצבעו של צלם לשכת העתונות הממשלתית מצלם בסלולרי.
אהבתיאהבתי
הצ'קלקה – אולי הצילום האומנותי בוצע מעל רכב אבטחה, והצ'קלקה נכנסה לפריים.
אהבתי את תמונת ביבי הטרמינייטור.
אהבתיאהבתי