תסמונת הדמון: בכל יום מחפשים מכתירי הכותרות דמון אחר לנעוץ בו קלשוניהם: איראן. אחמדינג'אד. נתניהו. עבריין רוצח נשים. מבצעי לינץ'. ללא דמון כזה בו אפשר לקפל פונטים בגובה מגדלי התאומים הי"ד, אי אפשר למכור עיתון כנראה.
ברבי
דילמת המחשוף: האם ראוי או לא ראוי היה להשתמש בתמונתם המשותפת של בני הזוג ברבי, השושן הצחור וניצה רעייתו, בה מחשופה האימתני של הברבית מאיים לפרוץ מהמסך? הצילום לקוח מהעמוד שלה בפייסבוק. משמע היא העלתה אותו לשם בגאווה רבה. לא זו אף זו: חדי העין ישימו לב שעל שדה השמאלי מקועקע נחש. ובכן, אם כך, מה הבעיה?
מה עשו העיתונים? במעריב ובישראל היום השתמשו בתמונה אחרת, מהוגנת, של הברבים. בידיעות לקחו את תמונת המריבה וחתכוה בול בפוני, כך שגם לנחש שלום. בהארץ מצולם מבנה המסתור. אין זכר לזוג.

במעריב נכתב כי הברבית "הגיעה בשעות הצהריים לחדר המיון בביה"ח לניאדו באמתלה שהיא כורעת ללדת". אה? אמתלה? איך אפשר להמציא דבר כזה? הכות' בידיעות היא "ניצה ברבי ברחה מבית החולים עם צירים".
שושן ברבי הסתתר בבניין בו נמצאים משרדי העסק של גיסו כותב אמיר זוהר בפוסטה. עוד על המרדף והמעצר.
אגב, למה נשים נמשכות לעבריינים? מכרמלה סופרנו דרך אהובה אלפרון ועד גיבורת היום השסעונית, הברבית הכורעה ללדת.
הנה מצאתי כמה תשובות. קצת.
אוניברסיטה באריאל
רק בישראל מחליט שר הביטחון אם אוניברסיטה תוכרז אוניברסיטה, בגלל ההשלכות המדיניות (כות' ראשית בהארץ)?
הלינץ'
אם זה היה תלוי בי הייתי רוצח אותו. הוא ערבי, מצדי שימות. זה פחות או יותר נוסח דברי אחד החשודים בנסיון הלינץ' (בו השתתפו כמה עשרות בני נוער) בצעיר הערבי, ג'מאל ג'ולאני בירושלים, מדווחים כל העיתונים. אין בזה שום דבר מפתיע. מן הסתם רוב האזרחים במדינה חושבים כך (תוס': כך: "הוא ערבי, מצדי שימות"). או באופן מוחצן וגלוי כמו הבחורצ'יק הזה, או בלב, בשקט, שאף אחד לא ישמע. מדינת כל גזעניה? בטח.
הקצינה והתלונה
יוסי יהושוע מדווח בידיעות (כל ע' 6 עם הבלטה לתוצאות הפוליגרף) שקצינה בקבע התלוננה במצ"ח שאלוף נועם תיבון, מפקד הגיס הצפוני הטריד אותה מינית (הכותרת המוטה: "התלונה והספק").
האלוף מכחיש וטוען שזו עלילת דם בגלל פיטורי הקצינה. עד כאן יופי. יש סיפור, יש דיווח. אבל ידיעות, ולא בפעם הראשונה, מרחיב את גבולותיו:
"לבקשת ידיעות אחרונות עברה סרן א' בדיקת פוליגרף במכון שגיא ברמת גן. בבדיקה נמצא כי היא הגיבה בתשובות חסרות מסקנה, עם נטיה לאמת". כלומר (מפרש ידיעות, V): לא ניתן לקבוע חד-משמעית כי היא דוברת אמת".
ממתי ידיעות הוא רשות שופטת או חוקרת? למה הוא עורך בדיקת פוליגרף – שערכה או אי ערכה ידוע לכל – למתלוננת?
מתקלקלים
למה הסינים לא רוצים את פרטנר. הפניות ודיווחים בשערי ידיעות, הארץ, מעריב וכלכליסט.
התאבדותו של טוני סקוט
אחרי הדיווחים על ההתאבדות, מחכה העולם לשמוע מה כתוב היה במכתב או בפתק, לשון ההודעה, שהשאיר טוני סקוט במשרדו לפני שקפץ מהגשר. תוכנו של הפתק לא הובא עדיין לידיעת הציבור, אבל כלי תקשורת שונים דיווחו על כך שסבל מסרטן במוח. המשפחה חולקת על כך ותוצאות הנתיחה שלאחר המוות יגיעו רק בעוד כשישה-שמונה שבועות.
אולי לא סיפר גם למשפחה?
הצום
אחרי שהכרזתי בתחילת השבוע שאני בצום ריאליטי, התברר שיש צומות שונים ומשונים בעולם, ואני רק לא ידעתי עליהם. למשל, צום מראה (והמקור ב-NYT והפולואו בגלמור). או צומראה. אבל אם לא תסתכלו במראה איך תסתרקו, תתאפרו, תבדקו שהאאוטפיט סביר, שאין שום שארית ארוחה על הפנים או בין השיניים?
מתברר שאת הטרנד הפיקו בלוגרים אמריקאיים.
הנה למשל Mirror Mirror Off the Wall.
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי
גל מור פצח אמש במיזם חדש וחביב לו הוא קורא "דיילי פוסט":
נביא לכם מדי יום חמישה פוסטים וסטטוסים מומלצים ברשתות חברתיות. לאו דווקא אלה שהיו פופולריים במיוחד או זכו ללייקים ושיתופים רבים אלא תכנים שראויים לחשיפה נוספת.
השאלה היא אם במדור הראשון, מתוך מיליוני הסטטוסים המתפרסמים בפייסבוק מדי יום ראוי היה להכניס, כאחד מתוך חמישה, סטטוס של בת הזוג של מור, העיתונאית יסמין לוי, אולי האישה הפופולרית ביותר בפייסבוק.
באל ג'זירה לא מרוצים מהרכישות האחרונות של הגרדיאן.
יאיר רוה יצא לחופשה ברומא, ותזמן פוסטים שונים שיעלו בעת היעדרו ללא מגע יד אדם. מה הבעיה? שהוא דיווח על החופשה רק אחרי יומיים, ולצערו, בינתיים טוני סקוט התאבד, ובבלוג אין אף מילה. לי היה ברור שאין אף מילה כי רוה לא בטווח WiFi, אבל חלק מקוראיו ודאי תהו מה קרה לבלוגר המעודכן על השנייה. זו הסיבה שצריך להודיע מראש על נסיעה כשאתה יודע שלא תהיה מרושתת זמן מה.
הפרק הראשון של יום האם (בקישור: הפרק הראשון של הסדרה ע"פ הטור של דניאלה לונדון דקל) שודר אמש. לשיפוטכם. רייטינג: 26.3%.
ע"פ הפרק הראשון קסמו של הטור המושלם לא הצליח עדיין לעבור לסדרה הקומית. אבל יש עתיד ויש תקווה. נמתין.
שיר זיו בישר"ה. מורן שריר בהארץ. אלקנה שור במעריב. לילך וולך בוואלה. אריאנה מלמד ב-ynet. מלמד, אגב, הכי מתלהבת. היא כותבת שדל"ד היא גאון. ומה הכותרת? "סדרה גאונית שתגרום לכם להתגרד". ובכן לא. זה לא מה שכתוב בביקורת. האם כל גאון יוצר סדרה גאונית?
בידיעות אין היום ביקורת טלוויזיה. דילמה: דל"ד היא מכותבות הטורים הפופולריים בעיתון (ולא רק בעיתון אלא גם בסקרירנו הצנוע, אז מה עושים? לא כותבים.
ומקבץ ההמלצות של אורן מהבוקר.
מיילבק/ ידין עילם
תחילה התפרסמה הכתבה הזו בהארץ:
מרואיינים בה גד ברזילי, אריק כרמון, דן יקיר ודני פילק.
הכותרת: "משפטנים מזהירים: בג"ץ מניף דגל שחור מעל עתירות ארגוני זכויות אדם".
אח"כ התפרסמה הכתבה הזו שהוסרה.
זה זיכרון המטמון שלה והנה צילומי מסך שלה.


הכתבה הזו היא לא כתבה אחרת לחלוטין כי אותם ציטוטים של גד ברזילי ואריק כרמון מופיעים גם בה. מה שהשתנה זו הכותרת: "משפטנים: בג"ץ נלחם נגד עתירות אזרחיות" והמרואיינים.
הכותרת מופרכת כי רק לגד ברזילי ניתן ליחס טענה מהסוג הזה והמרואיינים הפעם הם: ברזילי, אריק כרמון, יורם רבין, אביעד הכהן ואריאל בנדור. רבין והכהן הם דיקנים של פקולטות למשפטים ובנדור הוא פרופ' בכיר למשפט חוקתי ובנה של השופטת בדימוס דליה דורנר.
מה גרם להארץ להעלות את הגירסה הזו וחשוב מכך, מה גרם להם להסיר אותה? האם מי מהפרופסורים התרעם על הטון של הכתבה? זו בעיניי השאלה המעניינת.
ידין עילם
לפני פיזור
משאל הטוראים. אל תשכחו את קולכן ואת קול החברים מג'אסר א זרקה, ממעלות תרחישא תרשיחא ומקריית מלאכי.
—
ותודה לתומכי הבלוג.






פשוט נכון.
אהבתיאהבתי
כמובן.
לכן כותרת הפוסט היא "An Attack in Zion Square" (איזה מזל שאפשר להכניס את המילה "ציון" לכותרת – הרי אם התקיפה היתה בכיכר החתולות, זה לא היה מופיע בכותרת).
כמובן גם שכל תקיפה של יהודים בידי ערבים היתה מקבלת פוסט דומה (הגיגול הזה למשל העלה חרס)
אני לא מגן על התוקפים, אני מצביע על הצביעות.
אהבתיאהבתי
שועלן הכותרת היא טיק אוף על המדור בדיילי ביסט, דיווידסון כתבה בעבר גם על פיגועים בישראל. גם ג'פרי גולדברג הפרו ציוני כתב על המקרה. בכל מקרה, תודה על פתיחת הקישור.
אהבתיאהבתי
בלי להגן על המעשה הנתעב הזה, אני רוצה להזכיר את אחד מהחוקים בפסיכולוגיה חברתית: ככל שיש יותר אנשים מסביב ככה כל אחד מהם לוקח על עצמו פחות אחריות אישית לעצור את המעשה. הדוגמה המקורית היא בהארלם עם כושי שמכה לבנה, אבל זה מקרה די דומה.
אהבתיאהבתי
שומרת IP??
אהבתיאהבתי
❓
אהבתיאהבתי
והפעם לא חדשות אלא שמועות מהמסדרון של מיס דרון: דיונים על מכירת השליטה בהארץ! רחלי אידלמן, אחותו של עמוס שוקן, ובעלת 20 אחוז מהמניות של הקבוצה, קיבלה הצעה למכור את מניותיה לליאונד נבזלין, המחזיק גם הוא 20 אחוז מההארץ. אידלמן אמרה לא, אבל יש שמועות שהמשפחה לא שוללת על הסף מכירת השליטה…גוסטב היה מתהפך אם מתים אכן היו מסוגלים להתהפך
אהבתיאהבתי
טיפ. להוריד את מינון האנטי ציונות והתפוצה תעלה פלאים. מהבילעינים אי אפשר להתפרנס. מה העקשנות?
אהבתיאהבתי
מי בכלל כתב את הטור המגוחך הזה?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4271038,00.html
פשוט דמגוגיה
אהבתיאהבתי
הבת של אריק לביא יוצאת נגד קריאת רחוב על שמו בבית אריה.
על פי הבת, האב היה חבר של כבוד בחבורת הבילעינים.
לרוע מזלה אריק לביא זכור בציבור בגלל שירתו הנלהבת בזכות ההתנחלות:
…
ראי רחל, ראי
הם שבו אל גבולם
…
שוב לא נלך רחל, ואת שוב לא תלכי
שוב לא נלך רחל מני שדמות בית לחם
אהבתיאהבתי
משווה ומעלה:
"שירי מתגלגל במדרון:
"הו מה בודד!"
והד לי ענה מהרי גוש עציון
"הו מה בודד, בודד, בודד, בודד!"
אהבתיאהבתי
הלך עליך,
הפוסי ריוט יוסיפו את שמך לרשימת המרצים השמאלנים באריאל.
אהבתיאהבתי
אה, ואני גם אוהב את אריאל זילבר (למרות שנהיה קוקו)
אהבתיאהבתי
צפה לצברי וחבורתו מחר בבוקר מול החלון שלך
אהבתיאהבתי
בעניין צברי והקרקס הנודד שלו, אנצל"ש ואדרש לסוגיית "מכתב הסופרים" שהובילו (עם אלדד, "המתחרט", יניב) לפתח היועמ"ש, ולתגובת האזרח ק' עליה.
עלי להודות שלמקרא דבריו של קלמן נטיתי להסכים עימו הפעם. הרי באמת, יש גבול כמה אפשר לתחוב את האף לתוך סוגיות בטחוניות הרות גורל (אפילו שביבי וברק התחילו). ליבסקינד, בשבתו כסאטיריקן, גייס לעזרתו את "המומחה לציור על וילונות" ובהחלט הפיל אותי בפח השחוק הקישונאי הישן והטוב.
רק באיחור ראיתי התייחסות למקור, והקדשתי לעניין מחשבה שניה. בסופה אני יכול לומר לקלמן: אתה נובח על העץ הלא נכון.
הפונים כלל אינם מתייחסים לשאלה אם יש לתקוף באיראן או לא. הם תובעים – בצדק – שההחלטות תיעשנה בהתאם לחוק, ללא כל תג וסייג. שמי שצריך לשמוע ישמע, ומי שיצטרך לאשר ייאשר. הכל לפי החוק – רק בלי מחטפים.
מדובר באינטרס ציבורי טהור שאינו מבחין בין עדה לעדה, בין ימני ושמאלני, בין ברבי לפיירברג ובין ליבסקינד ליריב אופנהיימר. ריבונות הממשלה והעומד בראשה אינם מוטלים בשום ספק. להיפך. כל מה שהמחליטים מתבקשים לעשות הוא לזכור את הפרוטוקול.
אמנם הפונים הם אסופת עגולי משקפיים, אמנים, קולנוענים, שמאלנים מרחפים מגדות שינקין, סופרים מזדקנים, ציירי וילונות ועוד טוראים (מי שבכלל התגייס) במיל. באמת חבורה של אבדאיים. אבל דרישתם צודקת וחשובה.
(אוף. היה קשה לכתוב משהו טוב על מפעלות צברי)
אהבתיאהבתי
בטעות, אפשר לחשוב שאנונימי מתייחס לקפטן, אך כמו שהראה ביפהארט, הראש שלו פועל טוב מאוד, למרות החשיש. חשיש לא פוגע בראש. חבטה קשה בילדות המוקדמת, כן. לא שבהכרח מתאים לתאר את אנונימי, אך חשד סביר.
אהבתיאהבתי
חשיש לא פוגע בראש? מאיפה זה בא?
אהבתיאהבתי
נסוי פשוט.
שלב א.
קח חתיכת חשיש ודפק בה את הראש, אח"כ נסה אותו הדבר עם הקיר.
שלב ב.
קח חתיכת חשיש וערבב בטבק גלגל ועשן להנאתך, אח"כ נסה אותו דבר עם הקיר.
מ.ש.ל. היסטרי, על כל אדם להחזיק בביתו מעט חשיש, להגן עליו מהסכנות שבקירות דירתו.
אהבתיאהבתי
טיפ לצי'לבה: שוב עבדו עליך, תחליף ספק.
אהבתיאהבתי
התייחסתי לזילבר שחיים שלמים של סטלן ערבבו אותו. פעם בראיון לעיתון חדשות הוא דווקא הביע דעות שמאלניות נגד הכיבוש.
אהבתיאהבתי
זה שזילבר נהיה ימני זה דבר אחד. זה שהוא נהיה קוקו זה דבר אחר.
אהבתיאהבתי
כן, זוהי נטיית הקלמן: קודם לנזוף בעמוס עוז שחתם על עצומה מבלי שהבין אותה ואז לעשות אותו דבר בעצמו, ואולי חמור יותר, לתקוף משהו או מישהו על אף שהבין, אלא שאין לו בעיה לכופף עובדות לתפיסתו (ע"ע הראיון של יונית לוי ואודי סגל את רה"מ).
אהבתיאהבתי
הם היו חצופים- זה ראש ממשלה ויש צורה איך להתנהג איתו.
הוא לא איזה פוליטקאי שולי שמנסה למכור דעה לא פופלארית- הוא ראש ממשלה נבחר עם תמיכה גדולה מהעם. המדיה ממזמן איבדה כל שארית של אוביקטיביות.
אהבתיאהבתי
החשיש דפק לו את הראש.
אהבתיאהבתי
אכן, מיקה קרני כבר "תיקנה" את הטעות הקשה הזו במופע לזכר אריק לביא לפני כמה שנים, כאשר היא שרה "והד לי ענה מהרים פי מיליון" במקום מלותיו המקוריות של אותו איש ימין קיצוני ידוע, יעקב שבתאי.
אהבתיאהבתי
Jesus!
אהבתיאהבתי
זה בסדר, גם את הסלע האדום צינזרו לו בזמנו.
אהבתיאהבתי
נכון, אם כי השמועות מספרות שהיא עברה תהליכים מאז, וכיום היא והמתנחלים ביחסים לא רעים.
אהבתיאהבתי
מעניין מאד. זה עבר ללא תגובה?
אהבתיאהבתי
מיקה קרני עשתה ככה?
פיכסה!
גם כך היא נהגה לעצבן לי את השפורפרות. עכשיו בכלל אחרים את הכוניפה הגלילית הזו.
הקפטן וחבריו השמאלנים מזמרים בהנאה את שירי כל המשוררים. כולל הדגולים שבתאי וכמובן נומי שמר. מה שעשתה מיקה קרניז' הוא בסטנדרט הנהוג במאה שערים ובטהרן.
אהבתיאהבתי
מיקה קרני שמאלנית? פעם לפני הקלטת צכנית בטלויזיה היא ביקשה ממלוות אתיופיות לצאת מהחדר כי בזמן ההריון הריח שלהם עושה לה בחילות.
אהבתיאהבתי
נו, וזה אומר שהיא לא שמאלנית?
תדייק: שמאלן הוא אדם המתבטא נגד גזענות, אך לא בהכרח פועל בהתאם.
מה לעשות, גם שמאלנים הם בני אדם עם שלל החולשות האנושיות.
אהבתיאהבתי
רק רגע-ימני הוא אחד שמתבטא בעד גזענות?
אהבתיאהבתי
נכון (לקפטן), וגם – לא עולה מהצעד חכמה מרובה, שכן כל האתרים הנזכרים בשיר מהם עונה ההד אינם בתחומי מדינת ישראל. כך שהשיר בנוסחו המקורי אינו סותר עמדות שמאלניות – כך הרי הבשן, פסגת הר סיני, הרי גוש עציון.
אהבתיאהבתי
מה זה ״עמדות שמאלניות״? יעקב שבתאי היה שמוצניק שרוף. ארץ ישראל השלמה היתה האידאולוגיה שלהם ולכן הם סירבו לתכנית החלוקה. הבילבול החל רק אחרי 67, כאשר הדוסלך ניכסו לעצמם את הרעיון והלבנים התרחקו. המעמד מחייב.
אהבתיאהבתי
מי בכלל חושב על עמדות שמאלניות או ימניות כששרים את "שיר ההד"? למה להכפיף הכל לנושאים האלה? מה, אני ליבסקינד?
אהבתיאהבתי
בהארץ הכי כיף לקרא תגובות. תגובה ראשונה
צחקתי.
איך אומר בצער עורף הארץ אלוף בן: הארץ הוא אתר אינטרנט שיש לו פרינט. השילוב הזה של עיתון מנותק והזוי וציבור מגיבים חתרני עושה את הארץ למה שהוא. גם אם הוא מסרב לקבל את מה שנהפך ממנו.
אהבתיאהבתי
אבא אריק היה שמאל ציוני מערכניק שהופיע ב 99 בקרית ארבע המשוקצת וגם שיבח את הנוער הדתי לאומי בראיון לעיתון בשבע. הבת היא שמאל אוניברסליסטי (דרכון גרמני?) שבעבודה למען העיתונות הזרה כבר הביעה עמדות אדישות או אנטי ציוניות. מה היא רוצה מאבא שלה?
אהבתיאהבתי
ובכלל נראה לי שיעל לביא יכולה להסיר דאגה מלבה. לא יקראו רחובות על שמה.
אהבתיאהבתי
חז"ן מעתיק ידיעה ואת התגובה אליה, ולא בפעם הראשונה, האם מועצת גדולי התורה של הבלוג, קרי קפטן פלאס שועלן יכולים לאשר לי, שאכן מפריס פרסה. הרבנית וולוול'ה תוכל לפרוס ממנו אנטריקוט מהדרין לרווחת הקהילה.
אהבתיאהבתי
בלי להבין למה אתה מתכוון הריני להסתייג מהתואר שקשרת לי. אינני חפץ בכיבודים. כל מה שאני עושה הוא לשם שמיים. התואר היחיד שבו אני מסכים להיקרא הוא "פוסק הדור". וגם זאת – רק עד שישוב מרטין ויעביר את הכתר לשלום אליישיב נ"ע.
אהבתיאהבתי
שטויות רק להעלאת הגירה של החז"ן, וכולנו מחכים למרטין כלשהו בעולם הזה.
אהבתיאהבתי
נראה לי שמרטין לא ישוב, מאחר שלא מרוצה היה מהיחס שקיבל פה, וכך לא נזכה לשמוע ממנו דברים בשבח אלישיב או מעריב, או הצלפות בכל דבר אחר
אהבתיאהבתי
ההפך, מרטין ניצח את הבלוג ועלה לשלב הבא.
אהבתיאהבתי
קצת חרה לי שאת מתייחסת למר ברבי כעבריין. הוא רק נעצר. בתקשורת (בכל העולם ובישראל) בד"כ אין הבדל בין נחשד, נעצר, הואשם והורשע. הכל אותו דבר – כולם עבריינים.
וההיסטוריה לא רלוונטית לצורך העניין. כמו שפלאטו שרון וחיים רמון וארקדי גאידמק הם לא "עבריינים", נכון לעכשיו, גם ברבי לא..
בקשר ללינץ' – כבר דיברתי אתמול על כוחות שווים בצחוק, אבל ברצינות – להערכתי בכל יום יש כ300 עימותים בין בני נוער (צעירים) ממזרח ירושלים לבני נוער (יהודים) ממערבה. לפעמים מעורבות גם בנות. לפעמים גם סכינים. לפעמים גם המשטרה באה ומפזרת.
הפעם היה "לינץ'". הפעם יש כותרות ואפילו עצורים.
את המתח הזה שום כותרת לא תפתור וברור לכל למה זה מתרחש דווקא שם.
אהבתיאהבתי
המממ… לא רוצה.
מדרון חלקלק הוא זה. קודם לא נקרא לעבריין עבריין, אח"כ נתעלם מההיסטוריה שלו, ובסוף נחליט שהוא כבר שילם את חובו לחברה ואין להזכיר לו את עוונותיו.
לא רוצה.
לא רוצה לשמוע משמעון שבס על יוזמות פוליטיות וחברתיות.
לא רוצה לשמוע מאולמרט על ניהול מדינה, על פוליטיקה, בעצם על כלום.
לא רוצה לראות את איציק מרדכי מספר חוויות מלחמה.
לא רוצה לשמוע הטפות מוסר מחגי סגל
ואפרופו דריסת בני משפחה, אני גם ממש לא רוצה לראות את עו"ד ד"ר אביגדור קלגסבלד על המרקע.
יש הבדל בין התעלמות מההיסטוריה במישור הפרטי, שם כל אחד רשאי לשכור פדופיל מורשע כבייבי-סיטר, לבין נקיון של הפרהסיה התקשורתית.
אגב, אם מה שמטריד אותך הוא הסוב-יודיצה, אז זה כבר עניין אחר לגמרי.
אהבתיאהבתי
ההבדל בין המישור הפרטי לפרהסיה התקשורתית הוא הבעיה.
מבחינתי, במישור הפרטי כשם שכל אחד זכאי לשכור פדופיל מורשע, הוא גם יכול לסרב לשכור כזה, או להעסיק אותו במקום עבודתו (וכאן נכנסים חוקי איסור אפליה וכו', אבל נשים גם את זה בצד כרגע). כאן בהחלט אי אפשר להטיף מוסר לאנשים, למטען האישי שהם נושאים עימם, לדעות קדומות וכן הלאה. לא כולנו פרופסורים לקרימינולוגיה ועבור חלקנו אם מישהו היה בכלא אז זהו, הוא מחוק לכל החיים.
ברמה התקשורתית אסור שזה יקרה ממספר סיבות:
א) רצח אופי – יש מאות דוגמאות על "עבריינים" שנחשדו, נצלבו, תמונתם פורסמה, המשפחה התפרקה, ובסוף יצאו בזיכוי. לצורך העניין, ה"תקשורת" לא כוללת רק כותרת ראשית בידיעות אחרונות, אלא גם מקומונים למיניהם שבהם יש הרבה פעמים פרסומים מסוג : "חשד: מנהל תיכון אנס". כולם יודעים מי זה, כולם מתלחששים מאחורי גבו, בסופו של דבר שום דבר לא יצא.
ב) סוב יודיצה, כמו שאמרת. למי שקרא את פסק הדין של קצב מהמחוזי, יש שם התייחסות מאוד יפה לנושא וכמה שזה עשוי להשפיע על שיקול הדעת של השופטים.
ג) לדווח, לא לחוות דעה. ובכלל, מי שמם לחוות דעה מוסרית? שיתנו את הפרשנות המשפטית למשפטנים ואת הפרשנות המוסרית לציבור. חוצפה.
בקיצור, עבריין הוא לא עבריין לכל החיים.
אגב, הדוגמאות שנתת כולן של אנשי ציבור ברמה כזו או אחרת. זוהי התייחסות שונה לחלוטין מלהתייחס, טרם המשפט, לאיש מן השורה.
אהבתיאהבתי
אז מה אתה רוצה, שידווחו לקונית "נעצר גבר/צעיר/חרדי/מתנחל בחשד לביצוע הפשע. המשטרה תבקש מעצר עד תום ההליכים", ותו לא?
אבל אני במצב רוח טוב היום ואלך לקראתך. מצדי שלא יתייגו בכינוי המפורש "עבריין", אבל כן שידווחו באופן יבש את קורות חייו. אני כבר אתייג בשקט בעצמי.
אהבתיאהבתי
גם לי.
אמנם מדובר (כנראה, לכאורה וכו') באדם שאינו מל"ו צדיקים, אבל אווירת העליהם של ידיעות מסריחה מאספסופיות, על הדמוניזציה המוגזמת שברוח הדברים.
בפעם הקודמת שחשתי כך זה היה כאשר "התקשורת" (בהנהגת ידיעות כמובן) רדפה אחר האסיר הנמלט, הנבל שפשעיו נחותים רק משל הצורר א"ה – בני סלע. איש חולה, שבשל מחלתו גם נהג בעבריינות*, ולאחר שנכלא הגיב באינסטיקנטים אנושיים וניסה לברוח. כמובן שהוא צריך להיות כלוא כדי להגן על הציבור, אבל המרדף שהכריז עליו ידיעות היה מגעיל. תנו למשטרה לרדוף והסתפקו בדיווח.
* למי שמתכוון להטיף לי בסגנון "אם הבת שלך היתה נאנסת על ידו…" אני משיב מראש: "זה היה יכול להיות הבן שלך שאונס בגלל מחלת נפש".
אהבתיאהבתי
הביטוי שרץ לי בראש ולא הצלחתי להתפקס עליו, אך הגיע באיחור:
angry mob
אהבתיאהבתי
אספסוף זועם נשמע הרבה יותר טוב!
אהבתיאהבתי
על איזה מחלה אתה מדבר?
אהבתיאהבתי
מחלת נפש. סלע הוא חולה נפש עם קבלות.
אהבתיאהבתי
איפה קראתי לו עבריין?
בגלל שבסוף הקטע עליו נזכרתי באסוציאציה חופשית לשאול שאלה "למה נשים נמשכות לעבריינים?" שאלה אקדמית (וכך גם התשובות?)
בכלל לא התייחסתי לעניין התאונה, אם הוא אשם או לא אשם.
איפה הגבול באמת? האם לאלפרון המנוח אסור לקרוא עבריין? כי אלמנתו אומרת שלא, אתם יכולים לקרוא את הראיונות איתה. או מר ז. רוזנשטיין? הוא עבריין? באיזו נקודה בזמן מותר לקרוא למישהו עבריין, אני שואלת את מועצת גדולי התורה של הבלוג, המקפידים בכבודם של אנשים פה קלה כחמורה?
אהבתיאהבתי
מקרה קלאסי שבו בגוף השאלה כבר מקופלת הנחה.
למה נשים בעלות שיער חלק נמשכות לוובמאסטרים שקוראים להם "יריב" ולפיזיקאים (תיאורטיים) שיש להם עגיל באוזן?
אהבתיאהבתי
שאלה אקדמית, אבל כתבת שה"ברבית הכורעת ללדת" היא חלק מהנשים שנמשכות לעבריינים. לא צריך לעשות אפילו 1+1.
לדעתי השימוש במושג "עבריין" הוא אף פעם לא נייטרלי. מן הסתם כתבה על ז. רוזנשטיין לא תעסוק בתחביב שלו לגבי איסוף בולים, נכון?
זה ברור שהשימוש במילה "עבריין" בהקשר של ברבי נעשה כדי להדגיש את העובדה שהוא נעצר כבר בעבר, ועכשיו ברח מהמשטרה (עוד עבירה, בנוסף לדריסה..) וכן הלאה. אבל שוב – הכל לכאורה בשלב זה..
אם כבר אז כבר – תוצאה שלישית שמצאתי בגוגל כשחיפשתי "עבריין".
אהבתיאהבתי
יופי, אחרי שקפצת על בצלם, דחוף לך להגן על עבריינים. זכויות אדם הם מונח, שאתה מכופף אותו באופן גזעני.
אהבתיאהבתי
וואן ליינרים לא עושים עלי רושם. לא קפצתי על "בצלם", אלא כתבתי שהעמדות של הארגון הן אנטי ציוניות. אפשר להתווכח על זה.
מאין לך מה עמדותיי בנושא זכויות אדם? מה הקשר בין זה לבין עמדתי לגבי "בצלם"? מאין לך מה אני חושב על יהודים וערבים?
אנשים לוקים לעיתים במיון רובוטי שמתאים לקבוצות מחשבה מוכנות שמסודרות אצלם בראש. זה הדבר הכי נוראי שיש, ולצערי יש הרבה אנשים כאלו. העיקר להגיד שאני מכופף זכויות אדם באופן גזעני, בדיחה.
אהבתיאהבתי
"בצלם" הוא ארגון הפועל למען זכויות אדם, ואתה הפכת אותו לאנטי ציוני, במשפט.
אהבתיאהבתי
כל הכבוד להם. עבודת קוטג'.
אהבתיאהבתי
כמובן, גם העובדה שבעל עבר פלילי לא עשתה עליך רושם. אתה יכלת לבדוק לפני התגובה/ מאמר שלך.
אהבתיאהבתי
"וההיסטוריה לא רלוונטית" – מהתגובה הראשונה שלי
"להדגיש את העובדה שהוא נעצר בעבר" – מהתגובה השניה
אני לא בדקתי, או שאתה לא בדקת את התגובה שלי?
שוב המיון הרובוטי בא לידי ביטוי. סחטיין.
ולצורך ההבהרה – אני לא זה שמדסלייק את התגובות שלך.
אבל עכשיו כן תקבל אדום אחד 😛
אהבתיאהבתי
אדם שהורשע בעבר הלא רחוק, לא רק נעצר, ניתן לקרוא עבריין. אתה מבלבל עם חזקת החפות. אבל חופשי תדסלק, זה לא פועל על פי עובדות.
אהבתיאהבתי
ברבי ספציפית הוא עבריין עוד לפני האירוע הזה, לא?
אהבתיאהבתי
אולי הוא מעד קצת, אולי הסתובב לעתים עם חברה לא טובה, ולפעמים אף הגזים עם מעשי הקונדס, אבל עבריין?
אהבתיאהבתי
מודה שלא התעמקתי בביו שלו.
הורשע בעבר? ישב בכלא? משהו?
אם כן, עבריין.
אהבתיאהבתי
הורשע וריצה.
אהבתיאהבתי
אולי את חדשה פה, אך לא מקובל בבלוג הזה להתווכח על בסיס עובדות.
יש כאן מסורת של פייר פליי, שאת שוברת.
אהבתיאהבתי
כן כן, אני יודעת. אבל יש כמה אנשים שעובדה היא לא סינית עבורם.
אהבתיאהבתי
עובדה זה איפשהו ליד אילת, לא?
אהבתיאהבתי
אילת, זה היעד שהסחים שולחים אליו את המוח לחופשת הכל כלול.
(כן, רקחתי בשבילך תרופה מותאמת גנטית)
אהבתיאהבתי
זכויות אדם זה אנטי ישראלי? ממתי ישראל הפכה לשם נרדף לעריצות. למה אתה מבזה את שם המדינה.
אהבתיאהבתי
חו"ח, אבל יש לך ספק שהדעות של עדאלה, בצלם ושות' הן אנטי ציוניות?
אהבתיאהבתי
זכויות אדם? מה פתאום.
ארגוני זכויות אדם שפועלים בישראל? ודאי.
אהבתיאהבתי
בסדר, זו ההגדרה, מדינת כל גזעניה, רק בלי יללות.
אהבתיאהבתי
אני לא יודע מדוע הארץ החליפו את הכתבה, מה שאני כן יודע זה שהם נלחמים את מלחמתו של השמאל הקיצוני.
רקע בקצרה: אחרי שהבינו הארגונים השונים שבג"ץ הוא המקום היחיד בישראל בו יכולות להשמע דעותיהם האנטי-ישראליות ואף ידונו בהן בכובד ראש, התחיל לעבוד מול בית המשפט בשיטת מצליח: הפצצתו בעתירות שונות ומשונות, לעתים עם נימוקים משפטיים סבירים ולעיתים לא, בתקווה שמשהו יתקבל.
גרוניס פשוט החליט שהוא נלחם בבזבוז זמנו של בית המשפט בהגשת תביעות חסרות בסיס. על כך יצא קצפו של הארץ.
אהבתיאהבתי
יש עוד סיבות להמנע מצום המראה, יכול לסייע במקרה חרום, כתחליף לפיקוד העורף, כאשר הסמס שלך מגיע לנתניה.
אהבתיאהבתי
יש עורך-דין בקהל?
אני משתוקק להבין פעם אחת ולתמיד האם משיכת תמונה מעמוד פייסבוק של אדם פרטי ושילובה בעיתון מסחרי היא חוקית.
אהבתיאהבתי
להערכתי מספר עורכי הדין בארץ שיכולים לספק לך תגובה כןלא מבוססת ומקצועית על השאלה ספיציפית הזאת מצומצם ביותר. -שאלה טובה.
אהבתיאהבתי
הערתך מוטעת. שוב, שימוש הוגן לצורך חדשותי מותר.
אהבתיאהבתי
הרמתי את הכפפה, הבאתי לך אחד כזה, ראה למטה.
אהבתיאהבתי
תודה על המענה.
לא סתם הערתי לגבי תשובת כן לא…:)
אהבתיאהבתי
מאוד פשוט:
או במילים אחרות: כן (כשהוא מפרסם בפומבי).
אהבתיאהבתי
לדעתי זה לא כל כך פשוט כי זה לא מכסה שימושים מסחריים שונים. אם צלם יפרסם תמונה שצילם בסטאטוס מסוג פומבי לדוגמא, המשמעות לדבריך שאפשר יהיה להשתמש בתמונה לפרסומת. אני בספק.
אהבתיאהבתי
כתוב access and use.
ללא שום הגבלה.
אתה למעשה חותם על חוזה עם פייסבוק לפיו אין לך שום זכויות על חומרים שאתה מפרסם בפומבי. גם לגבי חומרים שלא מפורסמים בפומבי, לפייסבוק (בלבד) יש זכויות שונות ומשונות עליהם.
אהבתיאהבתי
והזכויות שיש לפייסבוק מקנות אישור לשימוש מסחרי של צד ג'?
אהבתיאהבתי
תבדיל בין שני מצבים.
מצב אחד הוא כאשר אתה מפרסם בפומבי, ואז כתוב במפורש שלכולם יש זכות לעשות שימוש במה שפרסמת*.
מצב שני הוא כשאתה מפרסם באופן מוגבל, ואז לפייסבוק בלבד יש זכות לעשות שימוש בלתי מוגבל במה שפרסמת (ומותר לה אף להעביר/למכור את הזכות הזו לצד ג').
*אני אוסיף למה שכתבתי קודם, שלא ברור לי מהניסוח המשפטי אם מותר לעשות בחומר כזה כל שימוש שהוא, או רק שימוש הקשור לשיוך החומר למשתמש (כמו פרסום תמונתו ושמו). לדעתי ה-and הזה רק מוסיף, לא מגביל, אבל פה באמת מעניין לשמוע חוו"ד משפטית. בכל מקרה, מה שעושים בעיתון עם תמונות פומביות של משתמשים כשר למהדרין.
אהבתיאהבתי
שאלות הגישה והשיוך יחסית ברורות.
1- האם שימוש עיתונאי (שימוש מסחרי) בתמונות אינו הפרה כלפי פייסבוק, או פרטיות המשתמש?
2- האם שימוש בתמונות לצורך מסחרי אחר, לאו דווקא עיתונאי אינו מהווה הפרה כלפי פייסבוק, פרטיות, וזכויות היוצרים?
אהבתיאהבתי
תודה לכולם על התשובות. הנה מספר תת-שאלות:
1. התרשמתי שהתורמים לוויקיפדיה נמנעים משילוב תמונות שמקורן בפייסבוק. (לדוגמא, יש בוויקיפדיה דפים ביוגרפיים של אנשים [חיים] ללא תמונה וכתוב שחסרה תמונה "חופשית", למרות שלחלקם יש חשבון פייסבוק עם תמונת פספורט ציבורית.)
האם הרושם שלי – שוויקיפדיה לא מתייחסת לתמונות ציבוריות כאל תמונות חופשיות – נכון? אם כן, מה הניואנס? האם בכלל ניתן להפוך את תמונת היסוד של פרופיל פייסבוק ללא-ציבורית?
2. נניח שפלוני שילב בגלריית התמונות שלו בפייסבוק תמונה כלשהי, הגדירה כלא "ציבורית", ושכח מהעניין. בשלב מאוחר יותר, פייסבוק שינתה את סט המושגים שלה של ציבורי ולא-ציבורי, ומכיוון שהסט החדש לא ניתן להשוואה עם הסט הישן, כל תמונות העבר הופכות כברירת-מחדל לציבוריות (כבר היו דברים מעולם!). כעת על פלוני להחיל את ההגדרות החדשות על התמונות שכבר פירסם, אבל עד שייזכר לעשות כן, טבלואיד מכובד יכול לנצל את ההזדמנות ולשלב תמונות אלו בעיתון יום המחרת. האם משהו מגן על פלוני מפני תסריט כזה?
אהבתיאהבתי
לפי הבנתי:
לויקיפדיה מפרסמת ומשתפת מידע ותמונות תחת פורטקול מאוד מחמיר. תוכל לקרוא יותר כאן.
'פייסבוק' מגדירה את התמונות (גם כשמפורסמות תחת ההגדרה 'ציבורי') כשייכות למפרסם. הלכך ובהתאם לזאת, אין לשתף תמונות מפייסבוק ללא רשות המפרסם והסכמתו לפורטקול הנהוג בויקיפדיה ובויקימדיה.
אהבתיאהבתי
אתה מעלה כאן מספר שאלות שהתשובה המשפטית המנומקת להן תיקח קורס וחצי באוניברסיטה אבל אנסה לתת כמה תשובות כלליות שאין להסתמך עליהן וגו'.
התשובה העקרונית היא – הכל שאלה של עובדות רלוונטיות.
אתה אינך מבחין בין זכויות יוצרים לבין הזכות לפרטיות.
לגבי הזכות לפרטיות – ניתן לוותר עליה אם הסכמת והשאלה היא כיצד בתי המשפט יתפסו את העלאתן לפייסבוק (במיוחד כציבורי או פרטי). אני מעריך שפייסבוק, במיוחד לאור אפשרויות ה"SHARE" שלו יחשב כציבורי אלא אם יהיו נסיבות ספציפיות שילמדו על פרטיות. אפילו הודעה פרטית בפייסבוק אמורה להיות בסכנת הפצה. קחו בחשבון.
לגבי זכויות יוצרים, איננו יודעים מי צילם, אבל אם נתעלם מכך לרגע, הרי אסור שימוש בתמונה בלא הסכמת בעל הזכות ובלא מתן קרדיט לצלם.
ישנם חריגים שמאפשרים שימוש הוגן בתמונה, והעובדה שמדובר בשימוש מסחרי כזה או אחר אינו פוסל את אפשרות השימוש ההוגן אם כי מגביל אותה. ידוע שגם לעיתונות אסור לקחת תמונות בלי תמלוגים וקרדיט למרות החריג של שימוש הוגן אבל תמיד תתכנה נסיבות ספציפיות.
שורה תחתונה לכל אחד מאיתנו – הזהרו בפייסבוק. צאו מנקודת מוצא שאין פרטיות כדי שלא תיכוו.
אהבתיאהבתי
תודה על ההתיחסות המקצועית.
לגבי זכויות יוצרים – מתוך הצהרת הזכויות של פייסבוק, איך אתה מפרש את הפסקה הנ"ל, שבאה מיד לאחר שפייסבוק מבהירה ענייני IP
מה המשמעות של access and use? כאשר לפני כן פייסבוק מבהירה כי:
האם זה מוגבל רק לשימוש הוגן מתוקף חוקי זכויות יוצרים שחזקים יותר מהחוזה הנ"ל?
(אני בכוונה מתעלם כרגע מהפסקה שאומרת שאתה נותן לפייסבוק רישיון IP לכל התוכן שאתה מעלה – השאלה כרגע היא לגבי גורמים שאינם מפייסבוק).
אהבתיאהבתי
וויי וייי.
תרשה לי להתעלם ולא לתת יעוץ על נוסח ספציפי של אתר ספציפי פשוט בגלל שיש כל כך הרבה נסיבות חיצוניות (כמו גם ניסוחי ההסכם במקומות שלא ציטטת) שעלולים להיות רלוונטיים ואין לי כאן מקום להתייחס אליהם.
הפסקה הספציפית הזו נשמעת כ"רשיון שימוש" גורףבמידת מה ביחס לתכנים שאתה מעלה, אבל כמו שאמרתי גם המשך המסמך יכול להשפיע על הפרשנות וגם העובדות עצמן (לדוגמא, האבחנה בין תוכן שמועלה פומבי/פרטי/רק לחברים וכדומה).
לגבי השאלה מה זה USE? ההכרעה תהיה גם כאן נקודתית.
מתנצל שבנסיבות לא יכול לעזור יותר
אהבתיאהבתי
יורם, תודה על התשובות.
אם נתייחס למקרה מקביל כדי לנסות לגזור תשובות שחור לבן:
1- רשת חברתית כלשהי מנסחת עמדה משפטית TOS לגבי חומר שמועלה על ידי המשתמש. האם ניתנו בעבר פסקי דין שהתייחסו ל TOS שאינו מחייב את הגולשים לקרוא אותו וכשמדובר מסמך מעורפל, ארוך?
2- האם על הרשת לבצע התאמה לנוסח החוק מקומי בארץ אחרת שמתייחס לחקיקת זכויות היוצרים, הגנת הפרטיות ?
3- יש קו האדום בין שימוש בעיתון מסחרי לידיעה חדשותית, ידיעה צהובה, ידיעה שיווקית שהוזמנה על ידי יחצ"ן ומתרפסמת בעיתון במדור שאינו שיווקי?
4- האם הסעיף הפופולרי (זכותנו לשנות את הTOS) ללא הודעה ובכל עת לא קשור משפיע על הדרך שבה החוק רואה את העמדה?
5- האם העמדה מחסנת לחלוטין את הרשת מפני חוק ההגנה על הפרטיות במקרה של שימוש בתמונה שהוגדרה כפומבית ?
אהבתיאהבתי
איך לקבל יעוץ משפטי חינם בלי ללהתבייש. הלא ברור למה אתה בודק את כל ההבטים בדקדקנות תוך כיסוי כל הפרצות.
אם זה שירות חדש של הבלוג אבקש להביא מחר יועץ מס.
אהבתיאהבתי
לא תקבל ממני שחור-לבן אבל אנסה להסביר.
1. כן. יש פסיקה אמריקאית וגם ישראלית במסגרתה כאשר אישור תנאי השימוש לא היה חד-חד ערכי, הרי שהם אינם מחייבים. כלומר, מאוד מומלת לבעלי אתרים לדאוג לפועולה ברורה וחד משמעית של אישור, ולדעתי לא רק של תנאי השימוש אלא גם של מדיניות הפרטיות וההצעה לשלוח ספאם.
איני מכיר פסיקה שאומרת אישרת אבל בגלל שהמסמך ארוך ומבלבל אתה לא מחוייב. אם אישרת – חזקה עליך שקראת גם מסמך ארוך.
2. שאלה מרתקת. זכור שתנאי השימוש אינם "חוק" אלא בסך הכל הסדר חוזי בין האתר למשתמשים. הדין שיחול הוא אותו גדין שיחול כאשר במדינה מסזויימת שני צדדים חותמים על הסכם שחלק מתנאיו איטנם על פי הדין. תנאי השימוש לא גוברים על דין, אלא אם הוא עצמו מאפשר שינוי ההסדר ברירת המחדל בהסכמה.
3. לא אין. מקריאת החוק והפסיקה בנושא ברור שהיות השימוש מסחרי יעמוד לרעת מי שיטען לשימוש הוגן אבל לא בהכרח יפסול את השימוש. ראה דוגמא – גוגל….
בפועל, סביר מאוד להניח שההגנה שתוקנה ל"חדשה ממש" תהיה שונה מההגנה שתוקנה לידיעה שיווקית, אבל לא ניתן לומר חד משמעית היכן עובר הגבול.
4. זה סעיף בעייתי שרק לאחרונה החלה להתגבש בארה"ב דיעה שלא בדיוק אוהבת אותו עם כי עדיין מכירה בו. אבל שים לב שכאן השאלה לא רלוונטית אם הסעיף הנדון היה שם מראש.
5. לא הבנתי. אבל אם יהיה ברור לכולם שבהגדרת התמונה כפומבית (במיוחד אם זו לא בריררת מחדל) לא התכוונת שהיא תהיה פרטית, אין ספק שהתקיימה דרישת ה"הסכמה מדעת" של חוק הגנת הפרטיות. כאן אחת מהשאלות תהיה – מה היא ברירת המחדלך ו"מה יודעים כולם".
עזרתי?
אהבתיאהבתי
הנקודה המעניינת בעיני:
"…פסיקה אמריקאית וגם ישראלית במסגרתה כאשר אישור תנאי השימוש לא היה חד-חד ערכי, הרי שהם אינם מחייבים."
זה אומר שבאתרים ברשת בהם המשתמשים לא מבצעים התחברות לחשבון פרטי תשלום (רובם) -שמחייבים כחלק מהתהליך סימון על קריאת הTOS שניתן להצליב מול חשבון משתמש כתובת IP ומייל – בעצם תנאי השימוש של האתר לא מחזיקים מים.
חידשת לי יורם- ואני בטוח שעוד כמה למדו משהו.
חן חן
אהבתיאהבתי
יורם,
נגמר המקום וחבל שתפספס את הבמה שעזרת להקים…:)
אהבתיאהבתי
קפטן,
אם אתה חושב שאני טמבל ברמות ויסתמך על ייעוץ אינטרנטי – נעלבתי.
אם זה ברור לך כשמש, שתף גם אותי.
אהבתיאהבתי
טעיתי, מדובר בז'ורז'- לא נעלבתי, תמשיכי.
קפטן במחילה…
אהבתיאהבתי
הכל פ'סדר. זה לא ייעוץ…..
אהבתיאהבתי
כנראה שניסית לפני כן כמה עורכי דין על בסיס פרו בונו. וכן, אתה TEMBEL, ALL RIGHT
אהבתיאהבתי
יון, כן.
פעמים רבות (אפילו כאן זה תלוי נסיבות) תנאי שימוש שמופיעים רק באפור, בקטן למטה ולא מתבצעת פעולה אקטיבית של אישורם עלולים לא לחייב.
אני עצמי ניצחתי בתיק בו נטען כנגד לקוח שלי שתנאי השימוש אוסרים על השימוש שביצע, והוכחתי שהלקוח לא התקשר בתנאי השימוש כך שיש לי ידיעה על פסיקה כזו ממקור ראשון 🙂
אהבתיאהבתי
ושוב מרב בטיטו בקטע מביך במיוחד, והיום ניתוח משפטי של החוק לא תרקוד על דם רעך. בשיא הרצינות, מה לבטיטו ולניתוחים משפטיים? איך זה קשור אליה, מה היא מבינה בזה? הניתוח שלה כל כך עלוב ומעורר רחמים, חסר כל הבנה של התחום. את לא יוצאת אינטליגנטית, בטיטו, כשאת עושה ניתוחים משפטיים, את יוצאת וואנאבי שמנסה לקפוץ הרבה הרבה מעל לפופיק. תתרכזי בדברים שמתאימים לך יותר, אולי האח הגדול?
אהבתיאהבתי
אולי אל תערב אותנו ביחסיך האישיים עם הגב' בטיטו?
זו לא גבורה להכניס לה מתחת לחגורה בעילום שם.
אהבתיאהבתי
ואיזה כיף. סוף סוף תפסו את קלאוס ברבי, "הקצב מליון".
אהבתיאהבתי
במקרה אני מכיר קצת את נעם תיבון. ובמקרה אני חושב שמדובר באדם מעולה. ובמקרה הייתי שמח אם מחר היה מתמנה לרמטכ"ל, ואחרי כן לשהב"ט ואף ראה"מ. עד כדי כך אני מחשיב אותו ומכאן אני (באופן אישי לחלוטין) נוטה להאמין שידיו נקיות.
ועם זאת, הטיפול שהמקרה שלו קיבל מידיעות, נראה – על פניו – מפנק במיוחד. לבטח לא משהו שהורגלנו לו בעבר בנסיבות כאלו.
מכיוון שאני כן סבור שפוליגרף הוא כלי טוב להצביע על כיוונים, ומכיוון שאני ממש מקווה שתיבון יצא זך כשלג, אסלח לידיעות על המעידה הזו אך בתנאי אחד: מעתה יהיה זה סטנדרט מחייב אצלכם. בכל מקרה של "מילה נגד מילה" תערכו על חשבונכם בדיקת פוליגרף לצד המאשים ותפרסמו את תוצאותיה כפי שעשיתם היום.
אם מקרה תיבון הוא הראשון למדיניות כזו, ידיכם נקיות. אם בשבוע הבא נפגוש טענות כאלו ללא חסות של פוליגרף, נחשוד בכנותכם.
אהבתיאהבתי
אני לא מכיר את האלוף תיבון אישית אבל זה מקרה מבחן מעניין. אם להק האמזונות הפמיניסטיות לא יצא נגדו זה יהיה סימן מובהק לשייכותו הפוליטית הנכונה.
אהבתיאהבתי
"התלונה והספק" נשמע כמו כותרת מבית היוצר של ישראל היום.
כמה שהם דומים שני אלה.
אהבתיאהבתי
לגבי הבג"ץ נלחם נגד עתירות אזרחיות- ההטיה של הכתבה והכותרת מתנגשת במעט עם ההגיון הישר שעולה מדברי פרופ' אריאל בנדור:
כנראה שהקישור למישהו במשרה ציבורית להטיה בהקשר פוליטי מובהק הוא הסיבה להעלמות והמופע מחדש. מסתבר שלא רק אסא כשר נוהג בחוכמה.
אהבתיאהבתי
העתירה שבדרך?
מהבלוג של בלו
אהבתיאהבתי
אולי בכל זאת הייתי צריך להמשיך עם המטאורולוגיה מלימודי העשרה עתירה חדשה בדף הבית של הארץ.
ותוספת שלי: אם יגידו שהם סודאנים דרום סודאנים או דרפורים…
אהבתיאהבתי
זה מעלות תרשיחא.
—
V: נכון, מנפלאות השיכול
אהבתיאהבתי
V טוענת שרובנו גזענים עד כדי אדישות למות האחר. אולי, לך תדע. הרי כבר נאמר בשמו של גדעון לוי, שהוא לא היה נוסע מאה מטר כדי להציל את חייו של מתנחלים. הנער המכה הוא גזען, אבל לפני כן הוא פרחח אלים, שבנסיבות אחרות (סכסוך שכנים, עקיפה בכביש) לא היה מהסס לתקוף אותי או את ולווט או את איתמר בן גביר.
לפני שנטפל בגזענות, עדיף שנטפל באלימות. של ערבים, של יהודים, של נערים, של שוטרים, של נהגים, של מפגינים, של חיילים ושל גוזלי קרקעות באשר הם. ייתכן שאם היו מקפידים עם שושן ברבי כבר בשלב שהרחיב את סככת האבטיחים לקיוסק ושיפודיה תוך השתלטות ואיומים, אולי שלושת הקרבנות היו בחיים היום, או לפחות היו נדרסים באמצעות מאזדה לאנטיס ולא אאודי 6. נחמה פורתא.
—
V: מסכימה
אהבתיאהבתי
האלימות והגזענות מתפצלות מאותו גזע
-שאותו יש לכרות יחד עם היהודים שהשקו אותו.
יוסוף אל-קרדאווי, טירונות אל קעידה, נובמבר 77'.
אהבתיאהבתי
מלחמה? ישראל תחכור מטוסים הממריאים אנכית
אנשי יחסי הציבור של בואינג לא יודעים מנוח. לאחר שפימפמו את המטוס שיטוס שעתיים מתל אביב לניו יורק (בשיתוף נאסא) הם מכים שוב עם הכישלון הטכנולוגי שכונה על ידי השבועון טיים בושה מעופפת.
מדובר במטוס V-22 אוספרי שהוא חלום בלהות תחזוקתי ובטיחותי. תוך מספר שנים התרסקו 10% מהמטוסים שסופקו לחיל הים האמריקאי לאחר פרוייקט פיתוח שארך 25 שנים.
גאוני מערכת הביטחון הישראלית תרמו את שלהם כאשר המציאו שיטת רכש חדשנית, הקרויה ליסינג, שמאפשרת רכישת ציוד לא מתוקצב.
העיתונאים כרגיל, לא טורחים אפילו לגגל.
אהבתיאהבתי
עזוב רגע את הביקורת הטכנית – מה הצורך של ישראל במטוס שכזה מבחינה מבצעית?
אהבתיאהבתי
הטסת יחידות קומנדו לטווח ארוך.
אהבתיאהבתי
לפי ויקיפדיה, הטווח שלו 1600 ק"מ ושל יסעור 1000 ק"מ.
לא כזה הבדל משמעותי, ולא עוזר בנושא איראן.
לשניהם אגב יכולת תדלוק אווירית.
אהבתיאהבתי
הבדל משמעותי בטווח, במהירות וברום טיסה. הרעיון המבצעי מצויין אבל היישום גרוע והעלות בשמיים. חיל האויר הישראלי ממשיך להיות חיל טייסים ומסרב להשלים עם העובדה שטייס כמוהו כפרש לאחר המצאת מנוע הבעירה הפנימית.
אהבתיאהבתי
לא הלכת רחוק בכלל. באמת, מיהו ומהו הטייס היום? סתם גוש פלזמה שלוחץ על כמה כפתורים. כל ילד ששולט ב-COD יכול להחליף אותו.
ומכאן גם נובע – איזו בזבזנות יש בצה"ל על כל המיונים והקורסים של חי"א.
אהבתיאהבתי
המיונים נחוצים ויהיו נחוצים גם בעתיד אבל אין צורך בטייס שיישב בתוך המטוס. במקום תיאום יד עין יזדקקו לכישורים אחרים (אפשר להשאיר את היהלום). הידעת שצה"ל הקפיא את תוכנית החלל שלו ולמעט לווין אחד נוסף לא מתוכננת הוצאה נוספת בתחום זה?
אהבתיאהבתי
טסתי קצת בטייארות, הבנתי את כח העילוי של ברנולי ואף נדחפתי (בעל כורחי) מפתחם של מטוסים החוצה מעל חולות פלמחים. כל זה אינו מצטבר לתבונה שמספיקה כדי להבין את התיאוריה שלך, להסכים איתה או לשלול אותה. ואללה, לך על זה…
אהבתיאהבתי
לא הבנתי את האנלוגיה ומה עדיף בעיניך- מלטי"ם חמושים, טילים או טיארות סולאריות?
אהבתיאהבתי
מל"טים ולווינים. טייסים לפנסיה.
אהבתיאהבתי
נהיה גדנ"ע אויר. אין פורום צבא ובטחון בפרש, או שמשם חז"ן מעתיק. בכל התגובות יש רק מגיבה אחת, וגם היא אזוקה לבלוג. אמזונות פמינסטיות? מח"א כורסא!1!
אהבתיאהבתי
אוויר. אכן הזוי.
אהבתיאהבתי
מגיבה אחת? איפה אתה חי? לא ראית את הלהט שהושקע בדיונים אסטרטגים על ידי חברות הפוסי ריוט השמאלני, חנה מרון, גילה אלמגור ואחינועם ניני?
אהבתיאהבתי
בבלוג, פצחת במעוף היונה?
וכמובן שאל לנשים שהזכרת להשתתף בדיונים. הרי יש להן פוסי, וחז"ן, כידוע, מפחד מפוסי.
אהבתיאהבתי
לפני כמעט 20 שנים חכרו הצי האמרקני והמארינס מישראל שתי טייסות (סה"כ 25 מטוסים) מטוסי "כפיר" לצורך דימוי מיג-21. כעבור 4 שנים הסתיימה החכירה והמטוסים הוחזרו.
מה תהיה תגובתך? "אמרתי לכם שגם הצבא האמריקני הוא צ'וקומוקו". (ובמילים אחרות: "אופס, שוב תפסו אותי לא יודע")
ה-"אוספרי" מהווה פריצת דרך טכנולוגית וטקטית. מה היה רקורד ההתרסקויות של המיראז' (פריצת דרך טכנולוגית וטקטית בח"א) בראשית דרכו בישראל?
מה היה הרקורד הבטיחותי של הסטרפייטר (F-104), מטוס פורץ תחום בחיל האוויר האמריקני? עשרות טייסי ניסוי הרוגים תוך שנים ספורות. מה היה הרקורד הבטיחותי שלו בחיל האוויר הגרמני? בחילות אוויר אחרים?
מה תהיה תגובתך? "מה אתה משווה בין מטוס מאך שתיים למטוס בעל כנף סיבובית?" (ובמילים אחרות: "פזר הסחות והטעיות כמה שיותר כדי שלא ישימו לב שאין לי מושג")
מהו הרקורד הבטיחותי של ה-"יסעור" בחיל האוויר הישראלי? מה היה קורה אם ח"א היה רוכש את ה-"צ'ינוק" וטס טקטית בצורה שהוא טס?
מה תהיה תגובתך? "הצ'ינוק לא עמד כלל לבחירה ועובדה היא שהוא מועסק ע"י יותר חילות אוויר מאשר ה-"יסעור" (ובמילים אחרות: "חזור על הפטנט שתמיד עובד – שקר במצח נחושה")
אתה מצטט מאמר בן 5 שנים! מאז יוצרו כמה מאות כלי טיס כאלה שהספיקו לטוס עשרות אלפי שעות ולצבור ניסיון.
בתחרות בינך לבין סילברסטין, לא בטוח מי מנצח.
אהבתיאהבתי
אוסף של שטויות חסרות שחר.
עיסקת הכפיר כללה גם תחזוקה על ידי הספק. גם ישראל שוכרת מטוסי אימון לקורס טיס אבל מה לזה ולמערכת מבצעית? כאשר "שוכרים" מערכת מבצעית יש צורך בהקמת מערך תחזוקה ובמלאי של חלקי חילוף. זו עלות גדולה מעלות המטוס עצמו.
הF104 היה מטוס כושל. פורץ דרך כלפי הקרקע
היסעור הוא המסוק האמין ביותר מסוגו. רוב ההתרסקויות שלו התרחשו עקב טעויות טייסים. הצ'ינוק מסוק לא אמין וטוב עשה צה"ל כשנמנע מרכישתו למרות שהוא מאד מפתה על הנייר (כמו הV22)
המאמר בן 5 שנים אבל המטוס הוא אותו מטוס – כשלון מעופך.
עם כל הכבוד לאמריקאים על יכולתם הטכנולוגית והתעשייתית הם גם אלופי הביזבוז הצבאי. אילו היית מצליח לסיים תיכון ייתכן שהיית לומד את "כולם היו בני", דבר שהיה מסייע בידך להבין את פרשת האוספרי.
בתחרות ביני לבין סילברסטיין הוא מנצח בגדול, בין השאר בזכות מומחים מסוגך.
אהבתיאהבתי
"רק בישראל מחליט שר הביטחון אם אוניברסיטה תוכרז אוניברסיטה, בגלל ההשלכות המדיניות (כות' ראשית בהארץ)?"
הקושי נובע מהשימוש במושג הלא חד "ישראל". שר הביטחון מחליט האם תקום או לא תקום אוניברסיטה באריאל, מכיוון שהיא נמצאת בתחומי ארץ ישראל הגיאוגרפית, אבל מחוץ לתחומי מדינת ישראל הריבונית. מכיוון שכך, השלטון שתחתיו היא פועלת היא שלטון צבאי ישראלי, שבו הריבון בפועל הוא אלוף פיקוד המרכז, הכפוף להנחיות הדרג המדיני – כלומר לשר הביטחון. וכך פועלת כל המערכת שם, החל ממל"ג יו"ש ועד הרשויות המקומיות על גביית המיסים המוניציפליים שלהם, הכל מתוקף צווי אלוף.
לא הבנתי האם סימן השאלה נוסף כדי לתהות על תקינות הסיטואציה בה ההחלטה להקים או לא להקים אוניברסיטה נתונה בידיו של שר ביטחון שמערב שיקולים מדיניים, או כדי לתהות האם יש עוד מקום בעולם שמתנהל כך.
אהבתיאהבתי
סטטוס עתידני – תוך שנה יתחיל טרנד המוני של נטישת רשתות חברתיות.
המלצה – אל תדחו את מה שאפשר לעשות היום. הקדימו את ההמון כדי להגיד סגרנו לפניכם.
אהבתיאהבתי
כן, אבל עברת לפרסם פה, באסה.
אהבתיאהבתי
אתה בהשעיה אם שכחת. תעשה אחורה.
אהבתיאהבתי
אתה מפגר בתשלומים, חוצפן.
אהבתיאהבתי
בהמשך למה שכתבתי אתמול וענית לי:
1. אולי הניסוח שלי לא היה מדוייק, אבל אני משוכנע שהתמונה הושמה כדי למשוך תשומת לב מהסיבות הבולטות.
2. העובדה שהם השתמשו בה באתר ולא בעיתון המודפס – שם הם נדרשים לצניעות מסויימת, שח"ו לא יחשיבו אותם לצהובון ר"ל – רק מוכיחה את הטענה שגם באתר הם יכלו להשתמש בתמונה אחרת.
3. אגב אני גם חושב שאשה יכולה להתלבש (או לא) איך שבא לה. השאלה מה התקשורת עושה בנידון. לדעתי היא ניצלה את הז רק מההיבט המיני ולא הענייני ועל כך הגנאי.
אהבתיאהבתי
ידיעות כן הביא את תמונת ההררים, אבל בקטנה.
בעניין המחשופים: ברגע שאישה לובשת כך וכך, ויוצאת לרחוב, אני לא בטוחה שהיא לא רוצה להצטלם כך.
מטרתה: לחשוף את חלקי גופה הנאים בעיניה לא רק לקירות ביתה או לבן/בת זוגה, אלא למי שמסתובב במרחב הציבורי. לגיטימי לגמרי. קל וחומר כשהיא מעלה את התמונה לעמוד (הציבורי) שלה בפייסבוק.
אהבתיאהבתי
כנראה שלא הסברתי את עצמי מספיק טוב.
הדיון איננו אם לאשה מותר להתצטלם כך או אחרת. דעתי אגב, היא כי אשה תלך ותצטלם עם איזה עומק של מחשוף שבא לה (רק שאחר כך שלא תתפלא שעושים לה לייק לפיטמה).
הדיון בעיני הוא מה שיקול העריכה בפרסום אותה תמונה.
אינני טוען שאסור מבחינה חוקית לעיתונים לפרסם. כפי שאני ציינתי התמונה פורסמה על ידי הגב' ברבי בדף הפייסובק הציבורי שלה.
טענתי: פרסום התמונה לא נבע משיקולים עניינים הקשורים לכתבה אלא מתוך הרצון של העיתונים לפגוע בתדמית של משפחת ברבי ולהוזיל אותה (לא בטוח אבל נדמה לי שהמינוח הוא disrepute).
נניח שאלמונית נפגעה באיזה שהוא אירוע (פצועה קשה מאד, או לא עלינו נהרגה). נניח שלאותה אלמונית יש שתי תמונות בדף הפייסבוק שלה. אחת בסגנון שפורסם ואחת צנועה יותר. איזה תמונה לדעתך תתפרסם?
אם ענית את התשובה הצנועה יותר – ולדעתי זאת התשובה – אז שיקול הדעת של התקשורת בפרסום התמונה של הגב' ברבי הוא שגוי ולא ראוי.
כיון שזו דעתי וכיון שדעתי היא שמשתמשים במיניות האשה כדי לקדם אג'נדה שאלתי בתגובתי הקודמת איפוא כל אותן נשים שיוצאות כנגד כל חשיפת חלקי אשה בטענה להחפצת האשה וכיוצא בטענות כגון אלה.
ושוב אדגיש – הדיון הוא על פרסום התמונה על ידי התקשורת בהקשר הנוכחי (שיש אלטרנטיבה אחרת) ולא על זכותה של הגב' ברבי להצטלם כך.
אהבתיאהבתי
האישה עצמה מקדמת את עצמה באמצעות מיניותה.
למה שהעיתון לא יפרסם את התמונה הזו? מה, אתה ממשמרות הצניעות? אתה אדם דתי? אתה לא רוצה שילדיך יצפו בתמונה כזו?
לא הבנתי. או שאתה אומר שאם העיתון מפרסם את תמונתה של הברבית כדדנית הוא משפיל/מחפיץ אותה? כי זו בעיה, אם ברפאלי מצטלמת בעירום והעיתון מפרסם אז מה עכשיו? זה לא משפיל אותה?
אתה מגן עליה הגנת יתר כי אתה חש שהיא זקוקה לך כפטרון והרפאלית לא?
אהבתיאהבתי
אני חושב שהקו בין השפלה/החפצה לבין פרסום לגיטימי הוא עמום וזה בהחלט ענין השקפה או טעם, ולכן השאלה שצריך להישאל האם במקרה אחר היה העיתון מפרסם את התמונה הזו, כפי שכתבתי לעיל (אגב, שאלה שבחרת לא לענות). לפי המבחן הזה מדובר בהגינות ולא בהגנת יתר.
אגב, בענין של רפאלי (או כל אחת כמוה) יש הבדל, כי היא בוחרת בתצלומים הנ"ל. בענין זה אני נגד כל התמונות של המפורסמות שמציגים בהזדמנויות שונות איך ברח להן כאן ואם הבגד שקוף או לא. יש הבדל גדול בתמונה של דוגמנית שמדגמנת תחתונים ולבין אותה דוגמנית יוצאת מהמכונית ומתפרסמת תמונה שרואים לא את התחתונים. כן זה אותה דוגמנית ואותה התחתונים, אבל המסר הוא אחר לגמרי.
וכן, הייתי מעדיף שהילדים שלי לא יחשפו לתמונות שמתפרסמות בהקשר הזה. לא בגלל העירום, הם חשופים לכך ממילא באינטרנט ובטלויזיה, אלא בגלל הקונטקסט והמסר שעולה מכך.
ולכן לטעמי כשאתר כמו YNET מפרסם תמונה כזו, בהקשר הזה, הוא חוטא והוא צריך להבין את האחריות שיש לו כאתר חדשותי מוביל, אבל כנראה לבקש את זה, זה יותר מידי ממנו.
אהבתיאהבתי
סליחה על טעויות הכתיב. אני מניח שתבינו מההקשר.
בהקשר של רפאלי ברח לי משפט: רפאלי בוחרת בתצלומים הנ"ל שיתפרסמו בעיתון. נכון שברבי פרסמה זאת בפייסבוק, אבל גם אם זה חוקי להשתמש בכך, עדיין לא בטוח שניתן להסיק מכך שאדם מעוניין שיפרסמו זאת בעיתונים. אנשים לא תמיד יודעים להגביל את הפרטיות של התמונות ולכן השאלה הזאת בהחלט לא ברורה מבחינתי לגמרי, אם כי אני יוצא מנק' הנחה שמותר להשתמש בתמונה.
אהבתיאהבתי
אני חושבת שזה קצת יותר מסובך
יש הרבה מאוד בורות, להרבה אנשים יש אפס מודעות בנוגע לפרטיות ברשת ולפעמים הם מופתעים ממידת החשיפה. לדוגמה, אנשים כמו עדן אברג'יל או הבחור האידיוט שהחזיק חתול מהזנב ופרסמו תמונות איומות פתוחות לציבור לא תארו לעצמם את התרחיש שבו הם יהפכו לאנשים כל כך שנואים (בצדק לטעמי). גם הבחורה הזו רצתה כניראה להראות מה אלוהים (?) נתן אבל לא בטוח שהתכוונה שזה יהפוך לנחלת הציבור. זו כמובן בעיה שלה אבל יש כאן אפקט חדש יחסית של איבוד הפרטיות בגלל המדיה היחסית חדשה (פייסבוק ושות).
בניגוד לתמונת פרסומת של רפאלי, יש פה חוסר תום לב בשימוש בתמונה, היא מעבירה מסר סטראוטיפי ולא מחמיא.
אני חושבת שהטיעון שלך צועד על גבול אפור, אכן כשאנחנו יוצאים למרחב הציבורי אנחנו מוותרים על מידה של פרטיות, מצד שני רובינו ירגישו מאוד לא בנוח אם אדם זר יתעד אותנו במצלמתו. כל סיפור הגוגל סטריט וויו עסק בסוגיה הזו בצורה קצת יותר רחבה, האם זו חדירה לפרטיות לתעד ולפרסם ברבים את המחרב הציבורי על האנשים הפרטיים שנוכחים בו. אני לא יודעת אם אני רוצה שהתשובה תהיה כן ואני לא בטוחה שאני מרגישה בנוח עם יוזמת גוגל. אני נמצאת במרחב הציבורי כי אני צריכה להיות שם כשאני הולכת לעבודה, לסידורים, או לבילוי. אם אני רואה מצלמות אני משתדלת להתחמק מהן, אין לי עניין להיות מתועדת ויש לי תחושה של חדירה לפרטיות אם אני מתועדת בעל כורכי. מהפכת הפייסבוק גרמה לנו לאבד הרבה מהפרטיות, הרבה דברים שבעבר היו פרטי הפכו לנחלת הכלל עם כל שיתוף תמונה או סטטוס. פתאום מה שעובד בפייסבוק הופך להיות טיעון לגיטימי גם ברחוב- את שם אז אל תתלונני שמישהו צילם אותך. מה דינם של אנשים שלא רוצים להפוך לנחלת הכלל?
אהבתיאהבתי
אני לא יודעת מה את לובשת כשאת יוצאת לרחוב, או אם קעקעת את אחד מאיבריך ולכן את רוצה להציגו בציבור. את לא יכולה לענוד מחשוף כזה ולצפות שאיש לא יסתכל. שהרי לבשת את המחשוף הזה לא כי היה לך חם. את יודעת. הקפדת עליו כדי שיתבוננו.
[ובכל מקרה שנו חכמינו בנושא המחשוף והבהייה]
(זה בלי קשר לסוגיית התמונות בפייסבוק, שאכן, אנשים לא קולטים)
אהבתיאהבתי
אם קעקעתי את אחד מאיבריי ואני שמחה להציגו בציבור, זה עדיין לא אומר שאני מנפיקה אישור רוחני כולל לכל אדם שרוצה לתעד את איבריי באמצעי הפצה נרחבים.
מה שלובשים לבת מצווה של האחיינית דרגה 3 זה לא מה שלובשים בים, לא מה שלובשים בעבודה ולא מה שלובשים כשמגיעים להתראיין בתוכנית בוקר או בלונדון וקירשנבאום או משהו..
פייסבוק קצת משנה את המצב כי הבחורה חשפה לעיני כל תמונה שבעולם מקביל היינו יכולים לטעון שהיא נלקחה מאלבום פרטי ופורסמה בקונטקסט שונה מהיעוד המקורי שלה. עד כאן אני חושבת שאנחנו די מסכימות- היא ויתרה על הפרטיות כשפרסמה כזה דבר לעיני כל. מכאן ועד הטענה שאם היא יצאה ככה לרחוב אז זה סביר לתעד אותה ככה בעיתון זו נקודת המחלוקת שלי עם הטיעון שלך.
אהבתיאהבתי
לא יודע למה אמרת שהטיעון שלי צועד על גבול האפור. אני בעצמי לא יודע על איזה גבול הוא צועד. העליתי תהיות/נקודות לגבי טיעונים אפשרים בעניין.
בהחלט מסכים איתך שהנושא מורכב ושהמרחב הציבורי הוא לא צריך להיות בלתי פרטי לחלוטין. איפה הגבול? כנראה שלעולם הוא לא יקבע אלא ינוע בהתאם לרוחות על פי המקום והתקופה.
אהבתיאהבתי
אדם זכאי לפרטיות גם כאשר נמצא במרחב הציבורי.
[אך איני מתנגד לספיגת השראה רוחנית מסדרות טלוויזיה, בתנאי ששומרים על הסוגר המרובע]
באשר לפייס, ניתן לפרסם כאשר יש עניין הציבורי. למרות מדיניות עידוד השיתוף, החברה מתנגדת לאיסוף של סטאטוסים/ תמונות חושפניים גם כאשר פתוחים לציבור, ופעלה (במגבלות האכיפה של הרשת) נגד אתרים שהתמחו בכך.
אהבתיאהבתי
לא הגבתי לך
אהבתיאהבתי
התגובה שלי הלכה לאיבוד 😐
אהבתיאהבתי
אכן, לא דייקתי: לא חושבים לרצוח, כן חושבים "הוא ערבי, מצדי שימות".
שמחה שמצאת מבחן החושף הפרעות אישיות.
אהבתיאהבתי
יש שאלונים פסיכומטריים כאלה.
מי שחושב שרוב האנשים מוכנים לרצוח אדם אחר, יחד עם תשובות בעייתיות אחרות, אכן מוגדר כסובל מהפרעת אישיות כלשהי שדרושה המשך בירור.
בינתיים עברת.
אהבתיאהבתי
למען הסר ספק.
זו היתה דרכי לכתוב לך לתקן את הפסקה שיצאה לא טוב.
כוונתך היתה ברורה לי.
אהבתיאהבתי
תראה מה זה. באת ל"תקן" משהו עלי, מיד זכית באדמומית. אם אתה רוצה לשמור על הירוקת בגינתך, אל תכתוב אף מילה חיובית (גם לא חשד ל) עלי.
אהבתיאהבתי
נו, לפחות הם אובייקטיבים (לגבי, לא לגביך).
אהבתיאהבתי
נסחפת עם האמירה הנחרצת הזאת. כל ערבי שייפגע מתאונת דרכים יקבל עזרה מעוברי אורח יהודיים- מניסיון אישי. הגזענות שאת מייחסת (ליהודים בלבד?) במדינה לא מוסיפה לבלוג או לך.
אהבתיאהבתי
מדהים, עוד לפני שאני מרפרשת את העמוד לענות לך
מיד יש לך ולשול כיכוב ירוק ולי אדמוני ויפה עיניים.
מישהו התעורר ומיד חזר למלאכת הקודש שלו.
ותשובתי:
1. לא, ואתה לא נסחפת בכלל. כולם יעזרו תמיד, כן?
2. אמרתי: מדינת כ ל גזעניה. כולם: שחורים, לבנים, יהודים, ערבים, פלסטינים, עולים מאתיופיה, עולים מרוסיה, צ'רקסים, דרוזים, שומרונים. כולם.
אהבתיאהבתי
אני ושועלן עוסקים במכירת לייקים (גם דיסלייקים) מזה שנים ויש לנו הנחת עובד מהתאגיד. אם אתה רוצה ירוקים תגידי, נסדר לך הנחת סלב.
1) הייתי נוכח במספר אירועים שערבים נפצעו מתאונות (דרכים ועבודה) ותמיד הם קיבלו עזרה, גם שהמראה לא היה מלבב כל כך- ואפילו ממני. אני מעריך שזה יקרה בכל מקום.
2) כשאת כותבת בבלוג תקשורת ישראלי מדינת כל גזעניה את מפנה אצבע לקוראים היהודים… מה אחוז הקוראים שלך שלא יודעים לקרוא עברית? האשמה מתפרשת כמופנית אלינו, ולכן האדומים.
אהבתיאהבתי
נו, אתה לא מתכוון לזה, נכון? בגלל שרוב הקוראים דוברי עברית אני לא יכולה לכתוב שכולם גזענים?
אהבתיאהבתי
בוודאי, צאי לסיבוב גרפיטי על חומות יפו בערבית ורססי "מדינת כל גזעניה" ותראי אם תקבלי אדומים או ירוקים.
אהבתיאהבתי
ובקשר לסיפא בסעיף 1- דווקא המקום שהכי קשה לי לדמיין עוברי אורח עוזרים לערבי משוטט וממלמל בגי'בריש כשחצי מהקרקפת שלו נותקה ממקומה בתאונה מחרידה הוא מעוזי הסמול התל אביבי.
ביישובים שמתוגיים כימניים (לוס אנג'לס או אש דוד איחוד לדוגמא) נראה לי סביר בהחלט.
אהבתיאהבתי
על סמך מה אתה אומר שבמעוזי השמאל התל אביבי לא יעזרו לערבי פעור קרקפת?
אהבתיאהבתי
במעוזי השמאל התל אביבי במקרה הטוב שמים לך ארטיק על הכביש.
אהבתיאהבתי
קודם מתבכיינים לוולווט על הגדרותיה, ואז מגיע ה"סמול התל אביבי", למה משמש החלל בין אוזניכם, משחקי סטנגה.
אהבתיאהבתי
אני? אני רק ניצלתי הזדמנות שנקרתה בפני.
החלל משמש אותי בעיקר לשעשועים מהסוג הזה.
אהבתיאהבתי
אופורטוניסט של לייקים. אם היית שוכב פצוע על הכביש. הייתי נותן לך לייק. אני אמנם שמאלני, אך עם לב רחב. הוספתי לך אחד מראש, שיהיה ליום סגריר.
אהבתיאהבתי
לייק, לק, פוטטו, פוטאטו.
אהבתיאהבתי
כי גם ליהודי מתחת לאופנוע עם מעיל רכיבה משוסע הם מפחדים לעזור למרות שהוא נשרף מהאספלט הרותח באוגוסט בתואנה שהוא יתבע אותם. סממן של נאורות מובהקת.
אהבתיאהבתי
הגזענים בטוחים שהם ריאליסטים בגלל הצום מראה שלהם. במיוחד חביבים עלי המגיבים המפליאים בהגיגים גזענים, ורק נתקלים בתת כותרת "מדינת כל גזעניה", נפגעים רגשותיהם, דרמה קווינס.
אהבתיאהבתי
יאללה, הנה הצ'אנס שלך להחזיר פעם אחת למאדימים – רק תביא כמה לינקים להגיגים גזעניים של המגיבים שנעלבים מ"מדינת כל גזעניה".
אהבתיאהבתי
העיקר שזה עושה לך טוב לחשוב שאת מעל לכל הגזענים האלה ששורצים סביבך.
תעשי מקום, גם אני רוצה להיות שם.
אהבתיאהבתי
ידיעות פעל נכון עם בדיקת הפוליגרף.
זהו כלי בדיקה רציני ומידתי. נראה שמלכתחילה האשמה של האישה העלתה ספק בעיתון ובדיקת הפוליגרף חיזקה אותו.
עיתון שמפרסם סיפור בעל השלכות כל כך חמורות על הנילון, וכל שיש לו זוהי גרסה מול גרסה, ראוי שיערוך את כול הבדיקות הסבירות לחקר האמת.
פוליגרף הוא בעייתי אבל לא פסול והוא משמש רשויות מנהליות ומגיע גם לפתחו של בית משפט (בהליכי מעצר עד תום ההליכים)
אהבתיאהבתי
בדיקת פוליגרף חסרת תוקף בבית משפט.
בררתי את העניין הזה עם מספר עורכי דין במספר נסיבות שונות לאורך השנים.
אהבתיאהבתי
בש"פ 1982/09 אבו טראש נ' מדינת ישראל (השופט רובינשטיין)
….מגיעים אנו לנושא הפוליגרף. כאמור, העורר ביקש לעבור בדיקת פוליגרף, ולו גם על חשבונו. כל עוד אין הדלת נעולה לשימוש בממצאי פוליגרף בהליכי מעצר, יש להיענות לבקשתו של העורר ולאפשר לו להיבדק במכונת הפוליגרף על חשבונו (ראו בש"פ 1000/05 חסיד נ' מדינת ישראל, פ"ד נט (6) 385; בש"פ 1171/07 ליאור אלון נ' מדינת ישראל (לא פורסם)); זאת, בגדר זכויותיו לנסות ולמצות דרכים חוקיות לטובתו. אם יתבקש הדבר יש לאפשר איפוא עריכתה של בדיקת פוליגרף בין כתלי מקום המעצר, על מנת שלא יהיה צורך בליווי העורר החוצה שלא לצורך ובהכברת הוצאות (עניין חסיד, בעמ' 396).
אהבתיאהבתי
אני חושב שרוב האזרחים במדינה לא חושבים על לרצוח אף אדם אחר.
או שלא ניסחת טוב את הפסקה, או שיש לך הפרעת אישיות כלשהי.
אהבתיאהבתי
אתה במבצע חשיפות כפויות היום. אתה מוכן להיות ספציפי בקשר להפרעת האישיות. ניחוש: קולרופוביה.
אהבתיאהבתי
לא מדובר בהפרעת אישיות, אלא בגזענות פשוטה. מי שחושב שכל או רוב היהודים היו רוצחים נער ערבי/היו מעדיפים שהוא ימות, רק מכיוון שהוא ערבי – הוא גזען נגד יהודים.
אהבתיאהבתי
היה פעם איזה אלמונימי אחד שהחזיק בדעה דומה לבעלת הבית. שנרשום גם אותו תחת הכותרת "מדינת כל גזעניה"?
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שהיא מפחדת ממך.
לא חשפתי את מה שלא חשפת ביוזמתך בעבר.
כתבתי זאת רק בגלל שאני יודע שבניגוד אלי, אין לך רצון באנונימיות.
אהבתיאהבתי
במידה, ברצינות הפעם. ולעולם לעולם לא תחת לחצי החז"ן. אתם משענות קנים רצוצים שניכם (אתה והוולוול'ה). לא יודעים להציב גבולות. אבל חליק. רק של תפתחו עלי בחקירה.
אהבתיאהבתי
שלא
אהבתיאהבתי
מקבל את הביקורת.
לא הייתי צריך.
אין לי בעייה שיימחק.
אהבתיאהבתי