הכותרות הראשיות מצחיקות כרגיל. בידיעות אומר כחלון שהוא לא מאמין לנתניהו, בישראל היום הוא סתם לא רץ, במעריב עוסקים במפלגה שלא הייתה בתחתית העמוד, במקור ראשון מדובר על אכזבתו, ובהארץ הוא סתם התחרט. fun fun fun.
עשו לי טובה והחליפו את המילה "מקורבים" במשהו יותר נעים ונאה. ממילא מתועבים הם המקורבים.
רשת של שנאה
בשער מעריב אפשר למצוא הבוקר ידיעה מעניינת (המתכתבת בחלקה עם פרשת האפרטהייד, ע' בהמשך).
חלק מקוראינו הנאמנים לא יתייחסו לידיעה של עמרי מניב, המספרת על סקר שנערך לבקשת הקרן החדשה לישראל על ידי חברת יפעת. במחקר, ראשון מסוגו, נבדקו 4,000 פוסטים בנושאים פוליטיים וחברתיים שעלו לרשת בחצי השנה האחרונה. שליש מהפוסטים גזעניים ואלימים, כותב מניב.
דירוג המושמצים (מתוך כלל הפוסטים המתייחסים לנושא מסוים, זהו אחוז המושמצים בתוכם):
50% ערבים
43% שמאלנים
43% פליטים ומסתננים
32% מתנחלים
19% חרדים
18% אנשי אקדמיה
שמאלני נתפס כעוכר ישראל, אוהב ערבים ובוגד מזוהה עם עיתון הארץ ועם אתרי וואלה ו-ynet, עם הקרן החדשה ועם בג"צ.
כצפוי, הזירה האלימה ביותר היא זירת הטוקבקים.
בעקבות ממצאי המחקר השיקה הקרן החדשה תחרות סטארט אפים למאבק באלימות ברשת.
תהמולת בחירות
אראל סג"ל על רדיפת התקשורת את נתניהו.
עוזבים את יאיר לפיד.
אלישע מצא את הכשל הבא בסקר ידיעות מיום שישי: יש עתיד לא נמצאת בכנסת הנוכחית.
התאונה
מיקי התלונן על שאכפת לי ממה שאול אברון נפטר. מה אכפת לך? שאל. מת, מת. אני בטוחה שהשאלה שלי דווקא מטרידה רבים.
בדיוק כמו שאני עוקבת אחר פרשיות מסוג זה, אני קוראת גם על כל תאונת אופנוע בישראל. התאונה של אתמול, בה נהרגו אביקם וליאת גור מפחידה במיוחד. אלו התשתיות, אומרים החברים: אם גדר המיגון הייתה אחרת, הם היו בחיים. רבים הם רוכבי השני גלגלים שקיפחו את חייהם בעטיה.
בעיתון המודפס לא מוזכר המעקה בתגובת המשטרה, המעלה שלוש אפשרויות אחרות:
כשל טכני באופנוע, או טעות אנוש של הרוכב שנכנס במהירות גבוהה לעיקול או שאופנוען אחר בשיירה נצמד לגור, פגע בו בטעות והוציא אותו משיווי משקל.
הסיבה שתאונת האופנוע (יש כמה כאלו בשבוע) מופיעה בשערי שני עיתונים, ידיעות וישר"ה (ובהרחבה בתוכם) היא שמדובר באנשים הכי נורמטיביים: זוג מהוד השרון, עם "זוגיות חזקה ויציבה", הורים לילדים בשנות הארבעים לחייהם, לא פרחח בן 22.
הארץ והאפרטהייד
באשר לסקריר האפרטהייד, טייק 3, שנמצא כאן בטור בצד ימין.
כדי להנמיך מעט את מפגן המרוצות, אספר לכם כי נערך כאן גיוס. ממקום מסוים נשלחו כמה עשרות הצבעות שהיטו את הכף לטובת "התחזקה לרעה" באופן דרמטי.
זה לא דומה לסקריר הטוראים, שאנשים אשכרה דפקו ככל יכולתם, ואחד אף הגדיל עשות, אבל גם פה, מישהו הקפיד לטפל בסקריר.
המשאלון הזה, על פי הצעת המגיב avi, לא עונה על השאלות המורכבות יותר של השאלונים הקודמים (שלא טופלו במרכאות), שמהם עלה שעל אף שהדעה השתנתה לרעה, הרוב המכריע לא הפסיק את המנוי ואו לא הפסיק לקרוא את העיתון בדרך זו או אחרת.
זה הקטע שכתב יואב קרני על הכותרת הקלוקלת של הארץ:
אני חושב שטעה "הארץ" בשבוע שעבר, כאשר העניק כותרת פרשנית מעוררת מחלוקת לידיעה כמו-חדשותית… המהדורה העברית של "הארץ" הודיעה לקוראיה, בכותרת הראשית, כי "רוב הישראלים תומכים באפרטהייד".
איני נכנס כאן בעובי הקורה של הסקר או של פירוש ממצאיו. אני מציע לקוראי הרשימה הזו לקרוא את ביקורתו הידענית של בנ'גמין פוגראנד…
חידה בעיניי היא מה בדיוק קרה למערכת השיקולים של עורכי "הארץ". העיתון הזיק לעצמו מאוד… שיורו של "הארץ" חשוב מכדי שהוא ייחשד בעמדה ניהיליסטית כלפי קיומה של ישראל. כדי שהוא יוסיף לעמוד על משמר זכויות האדם והאזרח, הוא צריך לחלץ את עצמו מהלך הרוח הקיצוני…
אולי "הארץ" זקוק לאפרטהייד מוסדי וארגוני: לבעלי טורים הכניסה אסורה, יגיד השלט בדסק החדשות; לכתבי חדשות הכניסה אסורה, יגיד השלט באדיטוריאלי. הארץ צריך לעצב לא רק תכנים, אלא גם מסגרות. הוא צריך להיות ליברלי לא רק על-פי המלצותיו, כי אם גם על-פי התנהגותו. אם הוא יוותר, כי אז באמת הכול יהיה אבוד.
אם לסכם, בשני עיתונים כבר נכתב על הפרשה: ישראל היום וגלובס.
בידיעות לא נראה לי שמישהו יבקר, ומעריב עסוק בצרות שלו. זו כמובן שטות. בן-דרור ימיני התייחס כבר פעמיים.
שורה תחתונה: רוב העיתונים המרכזיים התייחסו לפרשה.
אגב, סתם דגמתי את דברי פוגראנד, והנה, טעות:
חנוך מרמרי, שכנכתב נכנס השבוע לתפקידו כעורך העין השביעית כתב את הטור השבועי הראשון שלו.
גם הוא מתייחס לפרשת האפרטהייד, ומציג ארבעה כשלים של העיתון.
העיתון … פרסם באופן רשלני סקר מונחה מטרה, מבלי לרדת לעומקו וללא פרשנות עיתונאית המסתייגת מן ההטיות המהותיות שיש בו…
ניסוח הכותרת הראשית שגוי ואינו מייצג נכונה את הסקר…
הבחירה המודעת בסקר המוטה לכותרת הראשית שגויה ועלולה לפגוע אנושות במידת האמון שהקורא אמור לרחוש לעיתון…
הכשל הרביעי… ד"ר עמירם גולדבלום, ש…מצוטט בידיעה (23.10)… מכריז כי הסקר הוזמן כדי לקדם פעולה שהוא מאמין בה: "צריך לפעול במהירות, לפני שסכנת האפרטהייד תתפרץ…". בתגובה לטענה שהסקר הוזמן בידי אנשי שמאל הוא משיב: "שהימין יעשה סקר בעצמו ויזים את התוצאות".
בסוף דבריו מציע מרמרי לגדעון לוי לפנות לפוליטיקה. הוא משוכנע שיהיה פרלמנטר מצוין.
בלי שום קשר לפרשת האפרטהייד, השאלה הראשונה שצריך לשאול כשמתבוננים בסקר מסוים היא מי הזמין אותו.
ובינתיים במעריב
טבלת הקרדיטים מצטמקת והולכת: אין עורך (ניר חפץ), אין מנכ"ל (טל רז) ואין יו"ר מועצת המנהלים (דני יעקבי).
לחם עבודה
בועז ארד עזב את בייג'ינג, עבר לברלין ועזב את ידיעות אחרי 12 שנה. הוא מבטיח להעלות את הכתבות שלו לאתרו, לאט לאט.
ארד בשדה הקרב
בלוגלנד/ רשת/ פייסבוק/ טיוי
מה אמר אבו מאזן באולפן שישי.
הלמו באולפן שישי.
[youtuber youtube='http://www.youtube.com/watch?v=O9CQT7AYX04']
למה גיא פלג לא מסוגל להגות את שמו כהלכה (מיליון פעם)? הוא לא מקשיב למה שהמרואיין שלו אומר? הוא לא צפה בכתבה?
איתי סגל כותב בהרחבה במדור ביקורת הטלוויזיה בידיעות על הארוחה עם שלי יחימוביץ' בכרם התימנים, ועל הראיון עם מופז בערוץ 2. משומה רק על הראיון המיקי רוזנטלי עם עפר שלח מיש עתיד הוא פוסח. כן, לא היה מקום, נו.
מי שזייף את סרטון לידת אובמה בקניה הוא נמרוד קמר הישראלי. ופייסבוקו.
ריצ'רד סילברסטיין יתראיין היום ב-11:00 בקול הקמפוס.
בריחת מוחות, טור הסאטירה של מקור ראשון.
לפני כמעט שבוע כתבתי את "היד הקלה על הטוקבק".
כותב הטוקבק שזכה לפוסט לא התנצל. הוא ממש לא מרגיש אשם. לא רק זה, זכיתי להשמצות על שבכלל העזתי לבקר אותו. גדעון לוי פראייר לידו.
אף שהבטיח לתקן את ה"רשלנות" שלי – לא הבאתי צילום של הכתבה (הסברתי למה: אופן כריכתה בבית אריאלה, והעובדה שאין במערכת מקור ראשון שום קובץ ממוחשב שלה. גם לא אצל הכתב וגם לא ביפעת) ולהביא צילום – ברור שלא עשה זאת.
בכך אני לא יכולה להאשים אותו (רק ביוהרה ובחוצפה).
מצב ארכיוני העיתונות בישראל מחפיר, ואת המקומות בהם אפשר למצוא ארכיון מקיף ומלא אפשר לספור כנראה על אצבע אחת: הספריה הלאומית בירושלים.
אחרי הפסקה ממש ארוכה כתבתי אתמול פוסט בלחיות את חייה, על החיכיון.
בשבועיים האחרונים (אולי יש המשך גם השבוע) נערכה מתקפה חסרת תקדים של תחקירני תוכניות הריאליטי על אזרחי ישראל. אין אדם כמעט שלא זכה להצעה כלשהי להופיע במפגן ריאליטי איזשהו. המעטים שישימו נפשם בכפם ויקריבו עצמם למולך, זכרו שמאחוריכם אלפים שאמרו לא.
ובינתיים בחוף המזרחי
ראש דסק ולווט בניו ג'רסי, יעל הדני, אחרי הסנדי:
—
—
סופרמרקט ריק ומרוקן אחרי הסופה.
וראש דסק ולווט בניו יורק, נחום אבניאל, מגיב על דבריי, שישראל היא מדינת עולם שלישי, אפרופו דיווחה של נרי ליבנה על ברלין:
ישראל ממש לא מדינת עולם שלישי. יש בניו יורק הרבה דברים טובים, אבל כמו בישראל: יש חברות טובות ולא טובות לסלולרי. האוטובוסים העירוניים מעצבנים. הבירוקרטיה פועלת לאט.
התחלואים בישראל הם לא מחוסר בקדמה אלא (וזה ניחוש בעלמא) מהתרבות ההסתדרותניקית שמושרשת בה. עוד גורם לבעיית התשתיות היא שיש לנו הרבה פחות מזומנים נזילים. הרבה יותר קל להריץ פרויקטים ענקיים כשיש לך כסף להתחיל ולהשקיע, כוח אדם, מכונות יקרות וכו'. בישראל הכל ברמת המיקרו.
האוכל פה הרבה יותר יקר. כמו בסופר רגיל בישראל, אבל בדולרים, כלומר, פי ארבעה. אם משווים לרמי לוי, בערך פי שמונה. יכול להיות שההבדל הוא בהרגלי הצריכה. אמריקאים אוכלים הרבה (הרבה!) פחות ירקות טריים ומוצרי בסיס, ונסמכים על מזון מוכן ומזון מהיר, שהוא הרבה יותר זול באמת.
הסאבווי באמת מרשימה. והרחובות נקיים אפילו בשכונות העניות. ולא רואים פה שלדי בנייה בכל מקום. וכל כמה רחובות יש פארק, שהקטן שבהם הוא בגודל של חצי גני יהושע. יש מה ללמוד.
עוד הבדל הוא כמובן המשכורות, שפה גבוהות הרבה יותר, ומחירי הבתים, שהרבה יותר נמוכים. אבל זה תלוי בגורמים אחרים לגמרי מאשר מדיניות הממשלה, כמו הוצאות הביטחון שלהם, שהרבה יותר קטנות משלנו באופן יחסי, וכמות המרחבים הבלתי נתפסת שהם נהנים ממנה.
לפני פיזור
הפוסטים של הימים האחרונים. ואצבעות שחורות.
ותודה רבה לכל תומכי הבלוג המופלאים והנפלאים.
מיא קיבלה היום את החפיסה הראשונה, לאחר שפתרה את חידת העריכה.
תומכי הבלוג החפצים בכך יקבלו גם הם דוקים במשלוח ישירות לביתם, אך עליהם לבקש ממני במייל או להוסיף בקשה בהוראת התשלום.
הדוקים בחסות מושלי מדינת סין.
ולווט אנדרגראונד 
צרות באות בצרורות לנרי ליבנה
אהבתיאהבתי
פיטרו אותה?
אהבתיאהבתי
בני מוריס עושה ריאליטי בהארץ: אבנרי למעשה מאשים אותי בגזענות.
אהבתיאהבתי
הילדה הבלונדינית והחייל. מאחורי הקלעים של הפקה פאליוודית. אם גדעון יראה את זה- wa wa wa. הלך סדר פסח.
אהבתיאהבתי
על מה נעצר זה שנעצר?
אהבתיאהבתי
ירד בעריכה בנוהל הרגיל.
אהבתיאהבתי
דרוקר על "הפוליטיקה החדשה של יאיר לפיד"
אהבתיאהבתי
חשבתי על מה שכתבת על מה שכתבת על הכותב שלא התנצל, שהיה צריך להתנצל ועל פוסט אחר שקראתי במקום אחר על אנשים שטבעם לרוב לאכזב ועל זה שלא צריך לחכות להם. נשמע שחיכית להתנצלות למרות שידעת שאת צריכה שלא… איכשהוא פתאום הכל מתחבר…
זה יפה.
🙂
אהבתיאהבתי
חשבת יותר מדי.
אהבתיאהבתי
תודה על הדוקים! בחיים לא זכיתי בכלום…
אהבתיאהבתי
אפשר לחלק דוקים לילדים ישראלים ופלסטינים במסגרת עמותת שלום בשם דוקיום.
אהבתיאהבתי
שיט.
לא רק שכבר לקחו לי הדומיין, גם העלו אליו תכנים פארודיים יותר מצחיקים.
אהבתיאהבתי
דו פואה. בדרנים, גם זה די מצחיק.
סמל לשלום…-על חג הקורבן. כנראה שהקופירייטר לא יודע עד כמה דם נשפך בחג הזה.
אהבתיאהבתי
פתגם סיני עתיק:
כשאנשי רוח עושים רשימות חיסול זה סימן שהשמש שוקעת.
אהבתיאהבתי
קראתי את מאמר המערכת של הארץ מהיום בו תוקף העיתון את עמוס גלעד :
"במצרים צומחת דיקטטורה מזעזעת", פסק עמוס גלעד, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, "אין דיבור בין הדרג המדיני לנשיא המצרי וגם לא יהיה לדעתי". כך התנבא מי שניהל קשרים מצוינים עם משטרו של חוסני מובארק ולפתע מצא עצמו מול משטר מצרי חדש. גלעד לא הסתיר את חרדתו מפני האידיאולוגיה של האחים המוסלמים, "שמבחינתם אנחנו לא קיימים", וייחס להם שאיפה חובקת עולם לשנות את המזרח התיכון על פי דרכם. ……."דבריו של גלעד משקפים עמדה מסורתית אדנותית, שלפיה מי שאינו תומך במדיניותה של ישראל ומי שאינו רוצה לקיים עמה קשרים הוא בהכרח "דיקטטור מזעזע". על פי עמדה זאת, אין חשיבות לשאיפותיו של העם המצרי, שהעלה את המשטר הנוכחי והפיל את קודמו",כך בהארץ.
אני מנחש שלו השנה הנוכחית הייתה 1933 וישראל הייתה קיימת מאמר המערכת של הארץ היה כותב כך "בגרמניה צומחת דיקטטורה מזעזעת קובע עמוס גלעד….דבריו של גלעד משקפים אדנות שלפיה מי שאינו תומך…הוא בהכרח "דיקטטור מזעזע". על פי עמדה זו אין חשיבות לשאיפותיו של העם הגרמני, שהעלה את המשטר הנוכחי והפיל את קודמו?"
איך אמר שוקן לפני מספר שבועות במכתב למנויים, אור פשוט אור, לא להאמין כמה אור לנו ולגויים העיתון הזה מפיץ, אלא שמרוב אור בהארץ הפכו עיוורים.
בהחלט יכול להיות שהייתה כאן טעות טקטית מצידו של גלעד לומר את מה שאמר ושגיאה דיפלומטית אבל מזלינו שבמשרד הביטחון ישנם אנשים שלא מפנטזים על הדמוקרטיה האיסלמית של מצריים ועל האור שהיא מפיצה.
אהבתיאהבתי
יש דברים שחובה להגיד במסגרת התפקיד ויש דברים שחייבים כיהודים להגיד למרות התפקיד. עמוס גלעד מצביע על צמח מטורף שענפיו הולכים ומכסים את כל המרחב. אובמה וגדעונלוים יכולים להשתמש במונח אביב ערבי, מקודקודי הבטחוניסטים שלנו אני מצפה לאמת.
אהבתיאהבתי
עמוס גלעד הוא לא רק ביטחוניסט, הוא גם דיפלומט דה-פקטו (במיוחד בענייני מצרים).
ביום שבו דיפלומטים יגידו רק אמת את כל האמת וכלום פרט לאמת יהיה אפשר לכתת אתים לחרבות.
אהבתיאהבתי
אם דיפלומט שהיה אחראי על השר ניסח ואמר מה שאמר, כנראה שהאיתים ברחו ונשארו עם החרבות.
אהבתיאהבתי
"באשר לסקריר האפרטהייד, טייק 3, שנמצא כאן בטור בצד ימין.
כדי להנמיך מעט את מפגן המרוצות, אספר לכם כי נערך כאן גיוס. ממקום מסוים נשלחו כמה עשרות הצבעות שהיטו את הכף לטובת "התחזקה לרעה" באופן דרמטי."
האומנם דבורית? אני בהחלט מופתע, דרך החשיבה הזו אולי יכולה להסביר גם איך הארץ מגיע למסקנות שלו בסקרים שהוא קורא. עקבתי אחרי תוצאות הסקר למין ההתחלה והייתה יציבות מופלאה בתוצאות. זה התחיל בסביבות 70 אחוז בהתחלה לטובת "התחזקות לרעה" והתייצב כל הזמן סביב ה80 אחוז לאחר מכן. אבל נניח לזה כרגע. נניח שזה לא 80%, אולי 70% אולי 65% או אפילו 60% אם המסקנה שלך מדוייקת לחלוטין.
איך זה בכלל משנה בעצם את תוקף המסקנות של רוב המגיבים כאן? מטרות של סקרים שכאלו הם לא להציב איזה שהוא רף מדוייק שאליו יש להגיע וגם לא מדובר פה בוולווט נגד שאר העולם.
המטרה היא לזהות מגמות, תזוזות של מגמות ועוצמה של מגמות וכאן המסקנה היא חותכת: 100 איש (בערך)לעומת 3 בשאלה המרכזית לגבי התחזקותה או החלשותה של דעה חיובית או שלילית על הארץ. גם כשלוקחים בחשבון את אלו שדעתם לא השתנתה, עם מספרים שכאלו שוקן ההנהלה ואנשי השיווק שלו, לו היו מבינים לעומק את משמעות המספרים, היו צריכים לחתוך וורידים אבל גם הם בטח מספרים לעצמם על מגיבים בתשלום/בחינם אנשי ימין הזוי/ שמאל רופס או ציונים.
השאלות שהצעתי לשאול לא באות להחליף את השאלות שלך. הם הבסיס והקרקע שעליהם אפשר להציב את יתר השאלות שלך.
פילוח שלהם לא נותן סיבה לאופטימיות ומסבירות היטב למה הארץ חווה ירידה לאחרונה של 25% במספר מנוייו – קודם כל אנשים הפסיקו להאמין לעתון. עניין דיי בעייתי בעיתון המתיימר להיות עיתון איכותי אבל עובדה. כדאי מאוד לקרוא גם את הסקרים הקודמים שלך כדי לקבל תמונת עומק על המגמות. זהו אומנם יום הכיפורים של הארץ אבל עוד אולי אפשר להציל משהו. נמשכת מגמת הביטולים בעיתון ואין שום סיבה להניח שתיפסק אבל מין הסתם אף ידיעה שגויה אחת בעיתון לא גורמת לכולם לבטל את המנוי כמובן. זה תהליך עקבי ומתמשך שלנוכח התשובות לשאלות שהצעתי יש להניח שרק ימשך. גם אני שהפסקתי את המנוי לעיתון לפני מספר חודשים עדיין ממשיך לקרוא את העיתון באינטרנט למרות טענותי כלפי העיתון. זה לא באמת מועיל להארץ ומכך הם לא יתפרנסו.
הארץ יפרסם הבהרות וימשיך לפרסם הבהרות כל הדרך לסגירה. מה שחשוב להם כמובן שם זה לא האמת אלא שגדעון לוי צודק, מה שגדעון לוי לא מבין שכעיתונאי תפקידו קודם כל לדווח אמת ולא להיות צודק ובכך כמובן הוא כשל עמוקות, מעבר לכך שהוא כורת את הענף עליו הוא יושב. מה שחנוך מרמרי כתב בעדינות "צר לי, עם זאת, שגדעון לוי נפרד במאמרו מתעודת העיתונאי שלו."
הוא שככל שזה היה תלוי בו לוי היה מפוטר מהעיתון ונשלח לכנסת.
מרמרי כמובן צודק, ספק אם הוא או עורכי העיתון הנוכחיים יבינו את זה אי פעם. מאז לכתו של מרמרי מעמדו של לוי בעיתון רק התחזק ואת התוצאות אנו רואים בעיניים.
אהבתיאהבתי
היא גם לא פירטה כמה זה עשרות הצבעות. גם 30 הצבעות לא מטות את הכף באופן דרמטי.
אהבתיאהבתי
ספיקינג אוף עיתונות אלטרנטיבית באינטרנט, אני ממליץ להוסיף את האתר של "מידה" לשכונה.
אהבתיאהבתי
אני לא חושב שהוא מתאים. זה אתר לפרשנות ולא לדיווח חדשותי.
אהבתיאהבתי
עיתונות זה לא רק חדשות.
ויש בו דברים נוספים על פרשנויות, בין השאר ביקורת תקשורת.
אני חושב שהוא מתאים מאוד לרשימה שנמצאת בשכונה.
אהבתיאהבתי
גם פרופ' ארנון סופר צונזר בהארץ, והוא לא אוהב את זה.
אהבתיאהבתי
המכתב של ארנון סופר חשוב. כבר לפני שנים חשדתי בסיפורי האימ שהופיעו שבוע אחרי שבוע במדורו אזור דמדומים. זה פשוט לא נראה לי הגיוני. סיפורי אימה אמורים להיות יוצאי דופן והוא מוצא אותם שבוע אחרי שבוע. התשובה ברורה הוא פשוט מאמין לסיפורים מגמתיים כיד הדימיון הטובה.
לפני זמן מה, הוא שיבח את חופש הביטוי בהארץ. שוקן אף פעם לא התכופף גם לא מול ביטולי מינויים. האמת והאתיקה העיתונאית נר לרגליו גם אם היא במחיר כלכלי לבעליו. לזה כבר אין לי הסבר. למה שוקן מוכן להתאבד למען גדעון חוי?
אהבתיאהבתי
אני אתך לך הסבר אנונימי. זה לא בדיוק שוקן שמתאבד למען לוי.
זה כמעט ההיפך ולמעשה שוקן שמתאבד סולו. למה אתה חושב למשל שגדעון לוי עדיין כותב את מה שהוא כותב בהארץ בכותרת הראשית דווקא ומרמרי כותב את מה שכותב בעין השביעית. זה ממש לא במקרה. שוקן מעדיף את זה ככה.
גדעון לוי הוא למעשה האלטר אגו של שוקן ואת זה חשוב לדעת. לוי הוא המוציא לפועל של שוקן ולמעשה מדבר בגרונו. אין אף אחד בהארץ שעושה את זה יותר מדויק ובכך לוי עושה למעשה שירות עבור שוקן שהוא ללא תחליף. שוקן יכול להחליף את מרמרי או כמעט כל אחד אחר אבל את לוי, לעולם לא.
אהבתיאהבתי
מעבר לפולמוסיות קשה לי לקבל את זה. מה ההיגיון להרוס מוסד כל כך חשוב? או.קי, אז הוא מאמין במדינת כל אזרחיה (סוף מדינת ישראל הציונית), אבל זה נעשה בצורה כל כך גסה. מה ההיגיון לשים בכותרת סקר מוטה אג׳נגדה כמו שקורא לזה חנוך מרמרי? מי עושה את זה חוץ מפמפלטים סטודנטיאליים? מה זה עיתון בן יומיים? ברור שהוא תחת השפעה.
אהבתיאהבתי
אם ייצא לך פעם שווה לקרוא את כתבת הפרופיל הגדולה שעשה על שוקן דייוויד רומניק בניו יורקר מלפני יותר משנה נדמה לי. תבין משהו הניו יורקר לא כותב על כל אחד כך סתם, צריך להיות לזה סיבה מיוחדת ועוד יותר מזה, העורך הראשי שלהם לא נוסע לישראל כדי להכין כתבת פרופיל ענקית על איש מסוים אלא אם הוא חושב שיש לו סיבה טובה מאוד. שוקן באמת רואה את עצמו כמו כאור לגויים וכמי שפועל לאור ערכים אוניברסליים, כמי שמוציא כאן עיתון בישראל כנגד כל הסיכויים, כאי של שפיות בים השיגעון. הוא לא אומר את זה במילים האלו ממש אבל כך האיש רואה את תפקידו של הארץ כמי שמנהל קרב מאסף על דמותה של החברה וככל שהוא יידחק לפינה לתפיסתו, העיתון יקצין יותר יותר ויותר. לכאורה זה הרי לא הגיוני, אבל שוקן לא רואה את עצמו בפרספקטיבה שאתה מסתכל עליו לכן מבחינתו לוותר על לוי יהיה כמו לוותר על הארץ כי הארץ ואת זה צריך להבין, שונה מכל דבר ששוקן ומשפחותו הוציאה לאור איי פעם.
הדי. אנ.איי של הארץ היה ונשאר האליטיזים חסר הפשרות שלו. כך אביו של עמוס פיתח אותו וזה מה שעמוס ירש. מטרתו של הארץ לעולם לא הייתה לעשות כסף. בשביל זה נועדו כל המיזמים האחרים שעמוס ששוקן הקים וקבר. האליטיזים המתנשא הזה שמוציא את עצמו מין הכלל היה תמיד סימן ההיכר של הארץ וככל שמצבו של הארץ יחמיר גם יקצין פרדוקסלית יותר ויותר , לא כי זה הדבר הנכון לעשות, אלא כי זה הארץ שמשתבלל בתוך עצמו לדפוסים הכי בסיסיים שלו ושל משפחת שוקן. כל זה ודאי לא אומר ששוקן אישר ספציפית את כותרת האפרטהייד אבל אם אתה שואל את עצמך איך זה שעדיין כל הנפשות הפועלות עדיין שם או מלכתחילה היו שם, ואלו שיכלו למנוע את זה לא, הנה לך הסיבה.
אהבתיאהבתי
מה זה אליטיסטי? האבא רצה קשר עם מנהיגי המדינה (דרך זאב שיף וכו׳). גרשום כתב אפילו שירים הומואירוטיים למשה דיין. מה זה אליטיסטי היום? ששלמה זנד יהיה מרוצה? אבי, סורי, ההסבר שלך לא שלם. קראתי את הראיון עם שוק אבל הפעם הוא עומד במיצר על סף בלימה. למה הוא לא אוסף את עצמו?
אהבתיאהבתי
אין ולא יהיה לזה הסבר שלם. ככה זה עם הסברים מתחום עולם הנפש וכך אני רואה את הדברים.
החוב הגדול ביותר של שוקן הוא למורשת אביו ולדרכו ובמובן הזה הוא יהיה מוכן לאבד את הארץ לפני שהוא מוכן לעשות מה שהוא מבחינתו מחשיב כשקר בנפשו. מהבחינה הזו לדעתי עמוס שוקן הוא בן אדם מדהים אין כאלו דברים ואין כאלו מולי"ם, הוא מחויב לאידאה של הארץ יותר ממה שהוא מחוייב לעיתון הפיזי עצמו וצריך להכיר בכך . רוב העובדים של העיתון לא מבינים את זה באמת (גדעון לוי למשל אגב מאוד מודע לכך אגב) כי אף אחד כבר לא מתנהג ככה. עמוס יילך עם האמת שלו כמו שהוא רואה אותה עד לקבר ובכל מחיר אחרת מבחינתו הארץ הוא למעשה לא הארץ אלא משהו אחר. כשמקשיבים לאיש צריך להקשיב לניואנסים מאוד עדינים. האיש הוא איש של אנדרסטייטמנט אבל הוא מתכוון למה שהוא אומר. אם הוא אמר לפני מספר שבועות שהוא מעדיף לסגור את העיתון לפני שייתן לעובדים להשבית אותו או לא לתת לו להוציא את העיתון כמו שהוא חושב, הוא באמת התכוון לכך ב100%. יש לכך היסטוריה ארוכה והוכחות רבות וקשה באמת להרחיב על כך . למרות שהארץ יוצא בישראל הוא במהותו יצירה אוניברסלית, שוקן רואה את עצמו מחוייב לרמניק בניו-יורק , לחברים שלו בגרמניה והקורא בחיפה בדיוק באותה מידה. במקרה לצערו יש לו עסק עם ישראלים ציונים בעלי תפיסת עולם צרה ומוגבלת.
שבשבילם הוא יעשה שקר בנפשו? העיתון מבחינתו ייסגר לפני שזה יקרה.
אהבתיאהבתי
המשפט הכי חשוב: ״החברים שלו בגרמניה״. זוהי כל הפסיכיקה הייקית על רגל אחת. חנופה אינסופית כלפי גרמניה, גרמנים וגרמניות. בספר על סבו זלמן שוקן (״חיי זלמן״) זה קיים חזק מאוד. אף אחד לא מדבר כיום (כמו ההיסטוריון יעקב טלמון) על חלקם בעליית הנאציזם והשואה. בגרמניה עיתונאים יהודים הואשמו בתקיעת סכין בגב האומה. ההיסטוריון איאן קרשאו (היטלר – היבריס) לא שולל את זה.
גדעון לוי קיבל לפני כמה שנים את פרס לייפציג וכבן לאבא ״גרמני סודטי״ הוא אסיר תודה לפרס הזה יותר מכל. הם בעצמם מתחנפים לגרמנים מעל לראשינו. מיקי אמר אתמול שהיקים עדיפים על הערסים. תהילת היקים זאת מנטרה שצריך לפוצץ.
אהבתיאהבתי
אני מקווה שאתה לא מתכוון לפוצץ את הטכניון והאוניברסיטה העיברית
אהבתיאהבתי
לא. אבל מי שהעלה את היטלר לא אמור לעוף על עצמו. הערסים פחות הזיקו.
אהבתיאהבתי
אלה לא שלוש אפשרויות אחרות, כי הן לא עונות לאותה שאלה.
החברים של ההרוגים לא מתמקדים בגורם לתאונה, אלא במה היה עשוי אולי להקל על הפציעה שנגרמה כתוצאה מהתאונה.
אהבתיאהבתי
אני תמיד מחכה לתגובה רשמית (ועדיף בסרטון וידאו) כדי לדעת על מה מדובר.
כל המקורבים והחברים והשיחות הסגורות לא מרשימות אותי.
מפתיע (או שמא?) שבכותרת של ידיעות בחרו לצטט את "לא מאמין לנתניהו" שנאמר בשיחות סגורות, מאשר את ההמלצה להצביע לליכוד – שנאמרה בגלוי.
בקשר לסיקור התאונה את כמובן צודקת. נהרגה גם ילדה בת 12 בג'סר א זרקא אבל לא חושב שאי פעם ראיתי כותרת בעיתון על ערבים שנהרגים בתאונות דרכים. (אגב, מבחינתי לא זה ולא זה צריך לקבל כותרת)
ומילה טובה לסיום – בועז ארד, אלך אחריך לכל עיתון שתגיע אליו 8)
אהבתיאהבתי
למרות הכותרות הראשיות, כחלון בחר לשתוק ולא הוציא הודעה מטעמו.
אהבתיאהבתי
דווקא כן הוציא. ושוב במדיה טלוויזיונית.
אהבתיאהבתי
אחרי ימים בהם שתק, כשמקורביו צוטטו בכותרות ראשיות.
אהבתיאהבתי
יש הרבה כותרות על ערבים שנהרגים והורגים. הכותרת לא נושאות התייחסות גזענית ומכאן תאונה בכפר בצפון או תאונה של צעירים. כנ"ל לגבי הפזורה בנגב.
אהבתיאהבתי
את התחרות הנאורה של הקרן לישראל חדשה הבאתי לפני שבוע. לא קשה לנחש מי יזכה. בסה"כ עוד דרך להכשיר מימון ומשכורות פעילים. בסוף הקרן תפתח מסעדות שוממות וצ'יינג'ים כיאה למגזר האפור. המלבין פני חברו…
—
בינתיים, באגף הצדקני מדרום מזהים את האוייב האמיתי :
האוייב האמיתי מוסר בתגובה: לא מחרימים- נגעלים.
אהבתיאהבתי
לגבי התאונה: בכביש 6 אין "עיקולים" במשמעות הדו-גלגלית הנפוצה. מסכים לגבי מעקות הבטיחות- גרמו בעבר למראות קשים לעיכול. המדינה צריכה לאסור רכיבה על אופניים ואופנועים או לדאוג לביטחון הרוכבים, אי אפשר ככה.
יש מכסי ביוב בולטים ושקעים חדים בכבישים מהירים בלי שום שלט אזהרה, משאיות בלי כיסוי ובכלל, אפס פעילות חינוכית בנושא. לאחר מספר ניסיונות לרצח מצד התשתיות והציבור שהסתיימו בפציעות בלבד (שלוש עירניות שהקפידו לקרוא תמרורי עצור) עברתי לעולם ההגה העגול.
אהבתיאהבתי
מי שרוכב על אופנוע כבד עושה זאת בגלל הסכנות והאפשרות לצפצף על חוקי התעבורה (המהירות החוקית נשכחת בין ההילוך השני לשלישי). אל תבכו להולכים…
אהבתיאהבתי
תלוי בגיל. יש הרבה פאן ברכיבה בכבישים מפותלים גם במהירות חוקית. לא תמיד המהירות על הספידומטר היא העניין המרכזי, גם התאוצה עושה נעימים בגב.
אהבתיאהבתי
אין שום פאן במהירות חוקית. זה כאילו אמרת שטפו זה כמו אנטריקוט. ברכיבה קבוצתית מהירות השיוט קרובה יותר ל200 מאשר ל100.
אהבתיאהבתי
הרכיבה בקבוצה הביאה לרוב הגלעדים בערד – סדום. שילוב של תחרותיות, אדרלנין ומצ'ואיזם מול קהל. בכבישים שאליהם נוסעים הקבוצות להתאמן המהירות הממוצעת קרובה ל -100. למהירות מתרגלים מהר. ושתדע, שיוט במקום שווה יכול להיות הפאן של החיים- אפילו על כלי עירוני.
אהבתיאהבתי
אפילו גבירתנו הצדקת יודעת שהגודל כן קובע. מסי לא משחק בפיפא 2000.
אהבתיאהבתי
אין מה להשוות אופנוע 4 צילינדר עם גיר רגיל שמעביר את רוב חיייו בסל"ד גבוה לטוסטוס עירוני. אפשר לשרוף מאספלט בכבישי המרכז ואפשר גם להנות מהדרך כשיש מה לראות. במיוחד אם אתה מורכב עם המישהי הנכונה.
אהבתיאהבתי
(מערב) אירופה מלאה ברוכבי אופנועים כבדים הנוסעים במתינות ובזהירות, מצייתים לחוקי התנועה ונזהרים מפניות פתע ועצירות פתאום. למרות כל אלה, לא מתקפחת הנאתם מהרכיבה.
ללמדך שאולי יש מי שלא "רוכב על אופנוע כבד בגלל הסכנות והאפשרות לצפצף על חוקי התעבורה" כדבריך.
לסייפא שלך (אל תבכו להולכים…) אני מבכר לא להתייחס, ורק מקווה שיום יבוא ותתחרט עליה.
אהבתיאהבתי
כן בטח, ולפלייבוי יש רבבות קוראים בגלל המאמרים. רכבתי לא מעט עם קבוצות במערב אירופה. העדיפות נתנה תמיד לרכיבה במהירות לא חוקית בדרך כפרית על פני רכיבה באוטובאן.
אהבתיאהבתי
עולם הדימויים שלך מיושן מעט (פלייבוי?) כמו גם הדרך הקוצנית שבה אתה בוחר לבטא אי הסכמה.
כמעט לא רכבתי אף פעם על אופנוע אבל נהגתי לא מעט ואפילו הרבה מאוד בכבישי מערב אירופה, עיקר החוויות שלי עם האופנוענים הן של שותפים מתחשבים ומהימנים לכביש.
אתה יכול כמובן לטעון שאני משקר ואז יסתיים הדיון לאלתר, או להכיר בכך שבניגוד לאינטואיציה שלך שאותה אתה משכיל לבטא בכל הזדמנות, עולם החוויות שלך אינו מקיף את כלל הידע האנושי.
אהבתיאהבתי
אדם שפוי לא ייגע באופנוע כבד. הוא מסוכן, לכל סוג שימוש תחבורתי יש פתרון עדיף, ואינו כלכלי (כל החלקה אוכלת משכורת של חודש). סטטיסטית , רוב הזמן רוכבים על פי החוק ומכאן נובעת ההתרשמות שלך כנהג. מה שנסתר ממך הוא שסיבת הרכישה של אופנוע כבד היא האפשרות להתפרע ורכיבה קבוצתית מספקת לכך הזדמנות ותמיכה.
אהבתיאהבתי
חייל, אתה באמת מצפה מאדם שמעיד על עצמו –
להבין את חווית הרכיבה על אופנוע כבד..
אהבתיאהבתי
בדקת גם את הצבעת הלייקים?
אהבתיאהבתי
אי אפשר
אהבתיאהבתי
ובינתיים בגלוב: כבלי השמירה של הדמוקרטיה
סיני גז מסביר למה מחרחרת העיתונות המסורתית את חרחורי הגסיסה שלה ולמה זה לא באמת נורא
אהבתיאהבתי
בעניין הראיון עם אבו מאזן.
איני מבינה את הכתב.
הוא שואל באנגלית ונענה בערבית.
מה היה לו כל כך קשה לשאול בעברית ולקבל מענה בערבית?
למה ההתבטלות העצמית הזאת?
בטוחני שאבו מאזן היה מבין את מה שהוא אומר בעברית בדיוק כפי שהוא הבין את מה שהוא אמר באנגלית.
מצד שני, איפה עוד המראיין ימצא עוד מרואיין שאולי יתרשם מהאנגלית האוקספורדית שלו.
אהבתיאהבתי
זה לא עניין של הכתב. יש ערבים שלא עונים לעברית כי זה פוגע בדירוג הערביות. מנהיג ערבי שיענה בעברית או יושיט יד לשלום ליהודי ראשון?
לא מכיר חיה כזאת.
אהבתיאהבתי
בסוף הראיון אבו מאזן הושיט את ידו ראשון.
אהבתיאהבתי
לא סתם התייחסתי ליוזם הלחיצה. יש הבדל גדול בין לנהוג בנימוס ובין הבעת כבוד של מוסלמי ליהודי. בסוף כולם כאן יבינו ערבית.
אהבתיאהבתי
מה לא הבנת במה שכתבת?
אהבתיאהבתי
צודק, ואפילו טעות משולשת. גם עראפת באוסלו שלף ראשון.
אם רק הייתי מוותר על החיפזון…
(וערימת הדברים לטיפול בראשון)
אהבתיאהבתי
למרות הטעות, מהמשמעות למחוות מסוג לחיצת יד (וסדר ברכות והגשת אוכל וכו') אני לא מסתייג. רוצה לומר יונית: הושטת היד הראשונה מצד אבו מאזן מאזן ועראפת מתקבלות באופן שונה בציבור הערבי, ומדרג האסלי חי בועט וקיים.
אהבתיאהבתי
ראי,
בדר"כ מראיינים ישראלים נוהגים לשמש כשטיחון לניגוב רגליים כשהם מראיינים דמויות אנטי-ישראליות.
זהו כלל בלתי-כתוב של התקשורת
אהבתיאהבתי
אנגלית אוקספורדית? האנגלית של סגל נוראית. סטראוטיפ של מדריך תיירים ישראלי היה מתבייש באנגלית כזו. בדיוק לצורך הזה המציאו את המתורגמנים. אם אתה לא מדבר בשפה ברמת שפת אם, תן למקצוען לתרגם. זו לא שיחה בארבע עיניים, משדרים את זה מול קהל רחב!
אהבתיאהבתי
אולי זה המקום להזכיר את הראיון ההיסטורי עם ד"ר פתחי סלאמה:
אהבתיאהבתי
בגרף העמודות יש פאשלה משמעותית נוספת מעבר לכשל של יש עתיד שלא נמצאת בכנסת.
העמודות חסרות פרופורציה. לבית היהודי יש 25% יותר מנדטים ממרץ, אבל מבחינת גובה העמודה יש לה משהו כמו 10% יותר.
עצמאות היא חצי ממרץ, אבל הגרף שלה שני שליש מרץ.
החמש של הבית היהודי הוא פחות מחצי מה-12 של יאיר לפיד שבסמוך, אבל בגובה הם בהחלט שווים יותר מחצי יאיר לפיד.
אהבתיאהבתי
וסליחה על הטוקבק המפוצל.
אהבתיאהבתי
ועל השם המפוצל שנתקע בשיניים, לא מגיעה לנו התנצלות?
אהבתיאהבתי
יש משהו הרבה יותר מזעזע בראיון עם הלמו מאשר הכתב שלא מצליח לבטא את השם שלו.
הלמו עובד עם אקספלורר!!! שמותקן עם עברית כשפת ברירת מחדל!!! אם מישהו צריך הוכחה שהאיש לא האקר הרי שיש פה שתי ראיות שכל אחת מהן בנפרד מזכה אותו מההאשמה.
דבר שני, הכתב מתגלה במלוא הטכנופוביה שלו כשהוא מכריז "בפורום במחשב". וואו. במחשב. ממש הייטק. לא סתם פורום של סבתות, במחשב!!! האינטרנט הזה, אני אומר לכם, צרה צרורה.
אהבתיאהבתי
או שהוא רק מנסה להצטייר ככזה.
בכל זאת – זה בדיוק קו ההגנה שלו. אני לא האקר, עשיתי הכל כמשתמש הוגן.
אהבתיאהבתי
תוסיפי את זה לעוזבים (בקרוב).
אהבתיאהבתי
אני לא מבין איך אודי סגל יושב שם ומראיין אותו, ולא שואל אותו איך זה מסתדר עם הפוסט בפייסבוק שהוא כתב (בערבית כמובן) שבועיים לפני כן.
נניח ביבי היה כותב פוסט בפייסבוק שאומר שכל אדמות ארץ ישראל שייכות לנו, ושהוא לא מכיר ברשות הפלסטינית (שלא לדבר על מדינה), ומיד אחרי זה אומר בראיון שהוא בעד שתי מדינות לשני עמים – מישהו יכול לדמיין שמראיין ישראלי לא יקשה עליו?
אהבתיאהבתי
אודי סגל, הוא עוד ורסיה של אברמוביץ'השוכן לצדו באולפן מזה שנים.
מאתרג ומתמסר להיות צינור תעמולה פשטני ומאתרג לצרכים טקטיים, מתוך תקווה שהבלוף ינשים ולו לרגע את גופת ה"פרטנרים", לקראת הבחירות בישראל.
אהבתיאהבתי
אבל שועלן זה פחות או יותר המצב. כל חייו נתניהו אומר שארץ ישראל שייכת לנו, חוץ מנאומו בבר אילן שפתאום בו הוא אימץ את שתי מדינות לשני עמים. ומאז מה?? ואיזשהו עיתונאי מקשה עליו?
אהבתיאהבתי
הציטוט המעניין במאמר של חנוך מרמרי הוא הסיומת על גדעון לוי ש"נפרד במאמרו מתעודת העיתונאי שלו"..
אהבתיאהבתי
נכון.
אהבתיאהבתי
אכן.
קראתי עכשיו את המאמר. כמה שמרמרי חסר בהארץ.
אהבתיאהבתי
הטור של מרמרי הוא מופת לכתיבה ולביקורת.
במיוחד בחלקו הראשון, בו (ואני כלל לא בטוח אם התכוון לכך*) מתח במרומז ביקורת על מעבר עיתונאים לפוליטיקה (לא מבחינה אתית, מבחינת תועלת למדינה).
*ואולי אכן התכוון לכך לאור העובדה שלאחר מכן הוא "שולח" גם את לוי לפוליטיקה.
אהבתיאהבתי
מרמרי התנסח לגבי גדעון לוי וכתבת סקר האפרטהייד כאחרון המגיבים הימנים בבלוג. אולי מדובר בסוג של שפיות.
אהבתיאהבתי
שפיות זמנית.
נראה כמה זמן היא תחזיק מעמד.
יש כאן עסקאות חבילה.
גדעון לוי חביב לא רק על משטני ישראל מהסוג המוכר אלא גם על אנשי קצה קצה השמאל הציוני, משום שדרך ביקורת עליו הם יכולים לקנות לעצמם ניסיון בידול ולגיטימציה להבא. כמו שעושה ירון לונדון שמבקר את החאמס ולמחרת מציע שפלוגה תחסל משפחות מתנחלים.
כל אחד מהקצה מנסה לקנות לעצמו לגיטימציה, כזכור גם גדעון לוי רגע לפני מסע השטנה האחרון שלו דרך מחוברים וסחטנות רגשית דרך סיפורי אב מסודטו-דויטשלנד.
אהבתיאהבתי
ירון לונדון לא מציע שפלוגה תחסל משפחות מתנחלים, לפחות לא בלינק שצירפת
אהבתיאהבתי
הנושא ע"פ לונדון- פינוי בכח של 2 משפחות מביתם.
הצעת לונדון לביצוע: פלוגה עם אישור ירי.
מה זה אומר לדעתך?
אהבתיאהבתי
לדעתי זה יכול להיות הרבה דברים אבל צריך להתאמץ מאוד (או לבוא מאומץ מאוד מהבית) כדי להבין מזה שהוא קורא לחיסול משפחות מתנחלים
אהבתיאהבתי
אוקיי. כנראה שמישהו צריך שיעור בדימיון מודרך.
מקרה: ההוצאה לפועל מחליטה לפנות את תומר ומשפחתו שמסרבת להתפנות.
פקיד ההוצאה לפועל, מתלונן חבל לי לבזבז כח אדם על זה ובכלל אין להם אישור לירות באנשים אלא אם הם בסיכון חיים.
היועץ החיצוני: אין בעיה נשלח כיתה עם אישור ירי בתומר ומשפחתו.
*פלוגה אגב מכילה לרוב 150 איש
אהבתיאהבתי
אתה מבין שמה שכתבת הוא בדיוק, אבל בדיוק נמרץ, השיקוף של כל הגדעון לוים הטוענים שצה"ל טובח ילדים פלשתינים כחלק מהתרגולת הקבועה שלו.
בכל אופן, כנראה שצריך להיות רמ"ד כדי לקרוא לזה שיעור בדמיון מודרך. זו הנקודה שבה מתעקר הדיון מתוכן ואני נפרד ממך לשלום. תהיה לי בריא לנצח נצחים אתה ובני ביתך לדור עשירי.
אהבתיאהבתי
נסכם, יש תומר מבולבל אחד, שגם נעלב לנצח נצחים. זכותו.
ולמובן מאליו:
אף דם סביר, לא חושד שלונדון לא יודע שלכל איש בטחון בכל מצב יש אישור לירי כשהוא בסכנת חיים.
גם אגב, אם הוא נמצא בלב תל אביב ומישהו מסכן את חייו.
לכן לונדון לא היה אומר את המובן מאליו.
ללונדון חרה שיש צורך בכח אדם מיותר ולכן הציע פלוגה עם נהלי אישור פתיחה אש שונים לחלוטין מאלה של רק סיכון חיים.
מי שלא מבין, את ההבדל באמת צריך לנהל יחסים עם עולמו של גדעון.
אהבתיאהבתי
נעלב?
באמת לקחת את הדמיון (המודרך?) שלך צעד אחד רחוק מדי.
משאר הבליך – אתעלם במחילה.
אהבתיאהבתי
תומר שלא היה מסוגל לנמק את עצמו ולו בהסבר אלטרנטיבי כלשהו ישאר תקוע עם גידופי אד-הומינם. זכותו.
אבל לונדון דווקא הבהיר את עצמו… :
מה שהביא להגשת תלונות נגדו מאירגון תדמית ומהפורום לא"י.
בראיון שערך עם האלוף יעקב עמידרור ואריה אלדד.
אריה אלדד: אם אתה קורא לרצח אנשים בשביל להפר תקנות של פלישה לבנינים תשלח את המשטרה שתירה על כל אלה שפלשו לבנינים של חפציבה…למה אתה לא קורא לרצוח אותם? ….
ירון לונדון: אני אגיד אחרת: מה דעתכם לרענן את רוח אלטלנה? (סוף הראיון)
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-137825-00.html
אהבתיאהבתי
מתוך כתב התלונה המשפטי שהוגשה על לונדון קירשנבאום.
"כפי שנראה בראיון, מעלה לונדון את סוגיית הירי יותר מפעם אחת, ואף מסיים עם אקורד צורם זה את הראיון. דווקא מכיוון שמדובר בשני מראיינים בוגרים, בעלי שנות וותק רבות (בנוסף לכישרון רב), יש לצפות מהם ולדרוש מהם אחריות רבה יותר. די בצעיר אחד נושא נשק שיפרש שאלות מעין אלו כהיתר לפתוח באש, או שמסריו אלו יחלחלו, חלילה, למישהו מבין מקבלי ההחלטות ונותני הפקודות, ויכניסו ללקסיקון של צה"ל את האופציה של פתיחה באש על אחיהם", ציינה.
תארו לכם שלונדון היה מציע לעשות אותו דבר במקרה של משפחה ערבית בלתי חמושה בעליל כשהוא מבהיר : "נפעיל בה רוח אלטאלנה" .
איזה חגיגות מדיה היו מתרחשות על המנחה הותיק שהשתגע.
אבל כאמור הסתה לרצח היא הסתה לרצח רק מכוון אחד.
אהבתיאהבתי
מרמרי אדם הגון והוא מתייחס לעובדות.
היו ימים שבהארץ עבדו אנשים שהעובדות היו נר לרגליהם, גם כשהם לא מאד אהבו אותן.
באותה העת הם ידעו להביע ולנמק את דעותיהם.
אלה חסרים היום. בכל התקשורת: אם עיתונאי תומך ב-A, הוא יסתיר או יצניע נתונים שתומכים ב-B.
אנשי התקשורת, רובם ככולם, תפסו צד והם נוהגים כאוהדים שאף פעם לא רואים את מגרעות הצד שלהם. והקורא? שיבין לבד.
אהבתיאהבתי
1. מה פירוש גיוס? האם שליחת מייל לחברים ומכרים בבקשה שיצביעו בסקר, היא בגדר גיוס פסול? האם זה לא מה שביקשת לעשות בסקרים קודמים?
2. למה את לא חושפת כמה בדיוק הצביעו מאותו מקור (=הצבעות מזויפות). 20? 30? אם מה שאת אומרת זה נכון, ובגלל ההצבעות האלה הכף הוטתה מ"התחזקה לטובה" ל"התחזקה לרעה", ישהמשמעות היא שכ-50 הצבעות "התחזקה לרעה" הן מזויפות. האם אכן לפי הבדיקות שלך כ-50 הצבעות לטובת "התחזקה לרעה" הן מאותו מקור?
3. האם בדקת כמה הצבעות מאותם מקורות יש לטובת "התחזקה לטובה"? דווקא כאן יש חשש אמיתי לזיופים, כי כמה אידיוטים-דווקנים יש שיצביעו כך ברצינות?
4. כבר נכתב כאן שהסקרים האלה אינם רציניים. היחידה שמתעקשת ללמוד מהם משהו (אומנם רק כשהם מצדיקים את העמדה המוקדמת שלה) זו את.
5. מישהו כבר כתב כאן שאת תעלי טענות מהסוג הזה אם הסקר יוכיח שטעית בפרשת האפרטהייד. צדק הבן אדם…
אהבתיאהבתי
הערות:
1. במקום המילה המאוסה "מקורבים" אני מציע לאמץ את התואר האידישאי החביב תוחֵעס-לייקֵערס, (בעברית: מלקקי ישבנים);
2. V, בתור פמיניסטית בעל מחויבות כדאי לך לשים לב לתמונה בסקר שלי ידיעות וטמקא (http://www.ynet.co.il/PicServer3/2012/11/02/4243734/seker.JPG): כל הגברים מצוירים עם חיוך מרוח על פרצופם, ורק האשה היחידה יחימוביץ' מצוירת עם פרצוף זועף. מעניין…
אהבתיאהבתי
1. החמיצות של שלי היא בילט אין. ( זה לי ימנע ממני מלתמוך בה- נכון לשעה זו).
2. כחלון עשה שירות חשוב לציבור בחושפו את ההתנגדות הפנימית לביבי בליכוד.
אהבתיאהבתי
מקורו של המונח "מקורב" הוא מ"קורבה" הרוסי.
מקורבים – עדר של כאלה, שבראשם רועה.
אהבתיאהבתי
ידיעות אחרונות, העתון הנמכר ביותר בישראל, יודע את טעם הקהל שלו. היום, הכותרות בעמוד הראשון מלמדות שיעור חשוב:
הכותרת הראשית: כחלון לא מקים מפלגה. למעשה, זוהי רכילות על מפלגה שלא קמה ואין לה ערך.
הכותרת השניה: בניו יורק ממשיכים להתכונן לבחירות. בקיצור, אין חדשות. ממשיכים…
הכותרות בתחתית העמוד: שניים נהרגו בתאונה. עצוב.
והכותרת החשובה ביותר: מוותר על זכות השיבה. כלומר הנושא החשוב ביותר לפלשתינאים, אבן נגף ראשית במו"מ עם ישראל, מוסרת מן הדרך. כלומר, נושא שנוגע לעתידה של מדינת ישראל, הוא עניין שולי בעמוד הראשון של ידיעות. אחרי השטויות שלמעלה.
אהבתיאהבתי
אתה בעצם אומר איש איש וקהלו.
הארץ יוצא בכותרת הישראלים הם מפלצות/סמי-נאצים/אפרטהיידיסטים.
וידיעות יוצא עם הבלון (שלא בטוח שכלל הכחלון עצמו היה מעורב בו) לאוויר.
בקשר לסחריר האבו מאזני העונתי(באנגלית משהו ובערבית היפוך מוחלט) שגורם לעירעור פבלובי אצל אנשים לא רבים, כבר עכשיו יוצא דובר רשות הפלסטינית, אבו-רודינה בהודעה רשמית שהפלסטינים יחזרו גם יחזרו לתוך מה שקרוי ישראל.
למעשה זה היה כבר לפני שבועיים.
הזיגזוג שבהארץ כבר נופלים על רגליו כמו קתולי לרגלי האפיפיור, ובידיעות משתמשים בו ככלי ניגוח ימשך ככלי תעמולה פלסטינית.
זה לא חדש, היה בעבר וימשיך להיות.
מי שמאוהב ברעיון עצמו לא בעובדות הם אנשי הכנסיה שגם ימשיכו לאכול את הסחריר.
נביל אבו רודיינה, "יו"ר הרש"פ וההנהגה הפלסטינית לא יסכימו לעולם למדינה בעלת גבולות זמניים, וכי מי שמסכים למדינה בגבולות זמניים (רמז לחמאס) הוא זה אשר מוותר על זכות השיבה, פוגע בעקרונות היסוד וגורם לאסון לדורות הפלסטינים הבאים".
אהבתיאהבתי
נו, צפוי. ידיעות אחרונות יכתוב כל מה שיכול לפגוע בביבי, ישר"ה ישתדל לטשטש כל מה שיכול לפגוע בביבי.
אלא מה, זוכרים מה שכתבתי לפני כמה ימים? כחלון אמר שהוא נשאר בליכוד ולא מתמודד בבחירות במו פיו, מי שאמר שהוא עוזב את הליכוד ומתמודד בראשות מפלגה חדשה היו גורמים אלמוניים שנטען שהם מקורבים – כלומר זה יכול להיות כל אחד מכחלון עצמו שלא לייחוס ועד הדימיון הפרוע של העיתונאי (וכבר היו מקרים שבהם עיתונאים בדו ידיעה מתחילתה ועד סופה, כולל בארץ). ברגע שעיתונאי אחד כותב את זה, מגיעה תסמונת "בגדי המלך החדשים" – מי שלא יודע על זה, לא מקושר מספיק. אז כולם פתאום כבר קיבלו את זה ממקורותיהם החשאיים, שאותם אי אפשר אף פעם להפריך.
יתכן כאמור שכחלון אמר את זה בעצמו ועדיין אי אפשר להסיק מכך שהוא התכוון. זו יכולה היתה להיות הכנסת עז לצורך סחיטת מעמד משופר בליכוד תמורת הוצאתה. כנ"ל אם זה נאמר ע"י מקורב אמיתי, בידיעתו של כחלון או בלעדיה. יכול להיות שזו בדיה, מבית היוצר של הרצת פרס לראשות הממשלה ברשימה מאוחדת של כל השמאל.
אפשרות שלישית היא שזו מכת מנע – ראיתם את ההתקפה הבלתי פוסקת בתקשורת על כחלון מאז שפרסום אותה ידיעה? הרי מפלגת כחלון ההיפותטית היתה לוקחת קולות מהשמאל המתון בעיקר וסביר להניח שהיה לה קל יותר לחבור לימין המתון, אז ברור למה הוא מותקף. הרי מפלגה אחרת שרצה על בסיס דומה – יש עתיד – כמעט ואינה מותקפת למרות שיש הרבה יותר תחמושת נגדה. מישהו העלה את הספקולציה שכחלון עשוי להקים מפלגה וניסה לגדוע אותה באיבה.
שמענו מפיו שהוא לא מתכוון לעזוב את הליכוד גם לפני כל הסמטוכה הזו וגם אחריה, כל השאר, מהאכזבה מהתפקיד או מהדעות הכלכליות-חברתיות של ביבי ועד להקמת המפלגה, נמסר ע"י אלמונים. אתם יכולים לחשוב שזה זיגזוג, אני לא מאמין אפילו לתאריך בעיתון בלי מקור נוסף לאישוש.
מה, כמעט ולא משמיצים ימנים שאינם מתנחלים? כל הטוקבקים שקוראים להם "בבונים" הם רק טיפה חסרת משמעות בים? הגולה אבן, אני תמיד רציתי שכולם יאהבו אותי. או אולי עורכי הסקר סבורים שלקרוא לימניים "בבונים" זו אינה השמצה אלא תיאור עובדתי? 😈
אבל דחיל רעבאק, די כבר עם הזניית האלימות. אגרוף לפנים זו אלימות, קללות אינן. אלימות מילולית או אלימות כלכלית (מונח חדש יחסית) אינם אלימות.
לא מפתיע. למה אנשים התמודדו בהמוניהם על מקום ברשימת קדימה ב- 2006? למה אנשים התמודדו בהמוניהם על מקום ברשימת הליכוד ב- 2009? למה אנשים עושים זאת עכשיו ב"יש עתיד" ובעבודה?
כי הסקרים הבטיחו לאותן מפלגות הרבה יותר מנדטים משהיו להן קודם. כלורמ קל יותר להיכנס לכנסת מהמפלגה הזו. אז הן מושכות אופורטוניסטים (בהגדרה, כמעט כל חברי הכנסת של קדימה) או, במקרה הטוב, אנשים שחושבים שיש להן מה לתרום להנהגה בארץ ושיכולים לחיות עם העמדות הכלליות של המפלגה.
לפיד נדפק: כנראה שירשימה שלו יש יותר מידי ביקוש, מה שמדרדר חלק מהמועמדים למקומות שכנראה אינם ראליים. תוסיפו לזה את המפלגה שאולי תהיה של לבני/אולמרט ושות' (שבטח תיקרא "קדימה 2.0") שעשויה לצמצם את מספר המנדטים שלפיד יקבל ופתאום אנשים שהיו מרוצים מהמקום ברשימה קודם, יתחילו לחשוב פעמיים.
מה שמעניין הוא לא מה שאבו מאזן אמר אלא מה שמע השמאל. ראיתם/שמעתם/קראתם שאבו מאזן ויתר במשתמע על זכות השיבה? במקרה הטוב אלו התקוות של העיתונאי/פרשן, במקרה הרע ניסיון מודע להטעיית הציבור.
מה שאבו מאזן אמר זו העמדה הרשמית של אש"ף מאז חתימת הסכמי אוסלו: שתי מדינות בגבולות 67. מדינה אחת תהיה מדינת הלאום של העם הפלשתינאי העתיק ובה לא יהיו יהודים (טוב, אולי יסכימו לכמה מאות נטורי קרתא ודומיהם) והשניה תהיה מדינת הלאום של… של… היא לא תהיה מדינת לאום כיוון שאין דבר כזה, עם יהודי. ולא רק זאת, לדת היהודית אין בכלל קשר היסטורי עם פלסטין. המדינה השניה תהיה מדינת כל אזרחיה בלבד. אליה יוכל לחזור כל פליט פלשתינאי שירצה (קצת מגוחך לדבר על חזרה עבור אנשים שרובם המכריע מעולם לא היה כאן ומגוחך לא פחות לקרוא פליט למי שכל חייו גר בבית מוסדר ונושא בדיוק את אותה תעודת זהות כמו שכנו שאינו פליט).
מה שאמר אבו מאזן מתאים בדיוק לעמדה הרשמית הזו של אש"ף (מה שנהוג לקרוא אצלנו "הפלשתינים"). אבו מאזן דיבר על גבולות המדינה הפלשתינאית, אבל בשום שלב בראיון הוא לא אמר שלא תעלה הדרישה לאפשר לכל פליט שירצה בכך לקבל אזרחות במדינת ישראל. אז על איזה בסיס טוענים בשמו שהוא ויתר על אחת מהדרישות הבסיסיות של הפלשתינאים?
אהבתיאהבתי
אופס, הגבתי במקום הלא-נכון. מסקנה – לא כדאי לעשות שני דברים בבת אחת.
אהבתיאהבתי
לפני יומיים – כמדומני – התפרסם במדור התרבות של ישראל היום ראיון יח"צ עם שמואל וילוז'ני על השתתפותו באיזו הצגה.
היום, שוב אותה כתבה בדיוק.
יותר מעניין, שבחיפוש בגוגל עולה התוצאה של הפרסום הראשון אלא שהדף אינו ניתן לפתיחה.
אהבתיאהבתי
סופרמרקטים ריקים מכניסים אותי ללחץ. תסמונת היהודיה האוגרת.
אהבתיאהבתי
חותם על כל מילה של אבניאל.
אהבתיאהבתי
באמת שאינני מבין מה הטעם בסקרים כאן. מראש הם מועדים לפורענות, כידוע. אם לפחות היו פתוחים רק למגיבים רשומים… (גם אז, ובכ"ז).
הסקר האחרון, על שלל ניסוחיו, בכלל תמוה בעיני. הרי ברור לכל בר דעת שיש ירידה באמינותו של הארץ. יש לכך שלל הוכחות (לטעמי, הירידה היא גם באיכות התכנים, אך על זה עוד אפשר להתווכח, נניח…) הרי אפילו בהארץ עצמו הודו בשגיאות עובדתיות ואף פרסמו הבהרות – שתיים, בתוך כחודשיים, על הכותרת הראשית(!)
כתבתי (מס' פעמים) שאני מוצא הרבה דברים טובים בהארץ, ממשיך לקרוא כמנוי וסבור שהוא, עדיין, העיתון הטוב ביותר בארץ, עם כל מגרעותיו, אבל כוונו אקדח טעון לרקתי ולא אצליח לנחש מי הם 3 אלה (או אחד שלחץ 3 פעמים) שדעתם על הארץ "התחזקה לטובה". אני משוכנע שאפילו שוקן בכבודו ובעצמו לא חושב כך. אדרבא ולהפך – מי שזוכר את ימיו הגדולים של העיתון, מכיר היטב במציאות העגומה.
אהבתיאהבתי
אני שאלתי דווקא אם הדעה השלילית שינתה את הרגלי הצריכה. זה כתוב בבירור.
למה אתה חוזר ומזכיר את הטעויות שאין עליהן מחלוקת ונכתבו פה לפחות חמש פעמים?
אהבתיאהבתי
היכן שאלת על הרגלי הצריכה?
לא בעמוד הסקרים ולא בפוסט עם הסקר הראשון, כאן.
מה פספסתי?
בכל מקרה, כתבת בעצמך: "מישהו הקפיד לטפל בסקריר". אין טעם בסקרים שכ"כ קל לחבל בהם. גם אם ההצבעה היתה מותרת רק למגיבים רשומים, הסקר לא היה הופך למדעי אבל לפחות היה צריך להתאמץ יותר כדי לחבל בו (אותם הנימוקים בדיוק לרישום ע"מ להגיב)…
ובכלל, התהייה העיקרית שלי היא על האנשים שדעתם "התחזקה לטובה".
אהבתיאהבתי
אהבתיאהבתי
הרגלי הקריאה לא עלו בניסוח שאלות הסקר הראשון וגם לא בניסוחן בסקר הסופי(?).
ומדוע זה בכלל משנה? כמבקרת תקשורת מה יותר משמעותי בעינייך, הרייטינג של הארץ או איכותו?
אהבתיאהבתי
גם אם מישהו זייף הרבה הצבעות לצד אחד, עדיין כמעט ואין הצבעות לצד השני.
אהבתיאהבתי
ראש הדסק הניו יורקי כותב הרבה הרבה
אהבתיאהבתי