12 שבועות למלחמת חרבות ברזל
המלחמה הזו לא תיגמר בתום 15 שבועות או 30. כמו שמציין אלוף מיל. יצחק בריק (ר' בהמשך הפוסט) נכנסנו למלחמה כרונית. למלחמה הבלתי נגמרת בדרום נוספה שלוחה גם בצפון במהלך החודשים האחרונים בפיחות זוחל – מפוליפ שפיר לגידול ממאיר – והיא הסלימה אחרי חיסול בכיר משמרות המהפכה בסוריה רזא מוסאווי והאמירה של שר החוץ האיראני, ש"תל אביב צריכה לספור לאחור".

לאור ההכרה הזו אני מסיימת בעצב רב את סיקור המלחמה בבלוג ולווט אנדרגראונד.
חוץ מלקוות לטוב, לפעול ולהתפלל לחילוץ החטופים ולהפגין נגד השיט שהמדינה מבוססת בתוכו, לא נותר הרבה מה לעשות.

במלאת ח"י שנים להקמת הבלוג (31 בדצמבר 2005, חצות וחצי) ותקומתו בחודשי "חרבות ברזל" באופן הכי לא צפוי בעולם, אני מסיימת את הדיווחים פה עד לשנה הבאה בלי נדר, בה אציין את יום השנה להיווסדו של הבלוג שוב.
ניפגש בסרטים שלי, בעמודי פייסבוק ובחיים. יש לי סרט חדש, "לחיות כאילו יש מחר", המתעד שבעה ימים של שבעה. באופן מחריד ומקאברי, הוא הפך לסרט אקטואלי. בקישור ההקרנות הבאות שלו ויהיו עוד.

דובר צה"ל מודיע
שמות הנופלים בשבוע שחלף. תזכורת מחרידה למחיר הנורא של "חיסול חמאס".

אתר חללי חרבות ברזל: 502 ששמותיהם הותרו לפרסום

-סמ״ר ניר רפאל קנניאן, 20, בית קשת, סיירת גבעתי
-סמ״ר בירהנו קאסיה, 22, בית שמש, סיירת גבעתי
-רס״ר, שי טרמין, 26, ראש פינה, גדוד 6623, עוצבת חוד החנית (55)
-רס״ב אלכסנדר שפיץ, 41, כרמיאל, גדוד 6623, עוצבת חוד החנית (55)
-סרן אושרי משה בוצחק, 22, חיפה, סיירת נח״ל
-סמ״ר דוד בוגדנובסקי, 19, חיפה, גדוד ההנדסה 603, עוצבת סער מגולן (7)
-סמ״ר אוראל בשן, 20, חיפה, גדוד ההנדסה 603, עוצבת סער מגולן (7)
-סמ״ר גל הרשקו, 20, יפתח, גדוד ההנדסה 603, עוצבת סער מגולן (7)
-סמ״ר איתמר שמן, 21, לפיד, עוצבת געש (36) , לחם עם גדוד 77, עוצבת סער מגולן
-רס״ר נדב יששכר פרחי, 30, הרצליה, גדוד 7810, חטיבת יפתח (11)
-רס״ר אליהו מאיר אוחנה, 28, חיפה, גדוד 7810, חטיבת יפתח (11)
-רס״ל, אליסף שושן, 23, ירושלים, גדוד 6646, עוצבת שועלי מרום (646)
-רס״ל אוהד אשור, 23, כפר יונה, גדוד 6646, עוצבת שועלי מרום
-סמ"ר רואי אליאס, 21, צופר, גדוד הנדסה 603, עוצבת סער מגולן (7)
-רס״ן אריה ריין, 39, משמרות, גדוד 79, חטיבת המחץ (14)
-סמל רני תמיר, 20, גני עם, גדוד 50, חטיבת הנח"ל
רס"ר ניתאי מייזלס, 30, רחובות, חטיבת המחץ (14)
-סמ״ר אלישע יהונתן לובר, 24, יצהר, גדוד 8104, עוצבת ראם (179)
-רס"ל יוסף גיטרץ, 25, ת"א, גדוד 7029, עוצבת ראם (179)
-סמ"ר דניאל נחמני,21, כפר סבא, גדוד 71, עוצבת ברק (188), מת מפצעיו. בצפון
-סרן שאול גרינגליק, 26, רעננה, גדוד 931, חטיבת הנח"ל
-רס"ר מאור לביא, 33, סוסיה, גדוד 450, חטיבת ביסל"ח
-סרן ירון אליעזר צ׳יטיז, 23, רעננה, סמ"פ בגדוד שקד, חטיבת גבעתי
-רס"ן שי שמריז, 26, מרכז שפירא, מ"פ בגדוד 931, חטיבת הנח"ל
-סמ״ר אפרים יכמן, 21, נווה דניאל, גדוד שקד, חטיבת גבעתי
-סמ״ר איתי בוטון, 20, פ"ת, גדוד שקד, חטיבת גבעתי
-רס״ל אסף פנחס טובול, 22, קריית מוצקין, גדוד 77, עוצבת סער מגולן (7)
-סרן נריה זיסק, 24, משואות יצחק, מפל״ג שריון בגדוד 52, עוצבת עקבות הברזל (401)
-רס״ן דביר דוד פימה, 32, כפר יונה, סמג"ד 198, עוצבת בני-אור (460)
-סרן הראל שרביט, 33, כוכב יעקב, גדוד 7008, עוצבת חצי האש (551)
30 חללים השבוע. אאל"ט, המספר הכי גבוה לשבוע מתחילת הלחימה בעזה.

לוחם נפטר לאחר שנדבק בפטרייה מסוכנת ברצועה. הוא הגיע עם פציעה קשה בגפיים לאסותא באשדוד, הרופאים ניסו כל טיפול אפשרי, כולל טיפול ניסיוני מחו"ל, הובאו מומחים שונים, אך לשווא. כעשרה לוחמים שנפצעו נדבקו בפטריות דומות. ייתכן שמקורן בזיהום הקרקע במי ביוב. בעקבות פטירת החייל גבר החשש שלוחמים ייחשפו לזיהומים. ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבי"ח העמק: "כשחיידקים ופטריות מתלבשים על אזור פגוע בגוף, בקלות המקום יכול להזדהם".
קצב ההדבקה במחלות בקרב אוכלוסיית רצועת עזה עולה. בארגון הבריאות העולמי שבים ומתריעים מפני מגפות. אבל מה, אותם ארגונים מתריעים עוד לא הצליחו להעביר תרופות או אפילו לבקר את החטופים הישראלים. כך ש, סתמו או שתפעלו.

איזה סיוט: לוחם צנחנים ירה לקיר החדר שבו שהה עם לוחמים נוספים, לאחר שהתעורר באמצע הלילה מסיוטים, בכפר נופש באשקלון, במסגרת הפוגה של החטיבה מהלחימה בעזה. מספר לוחמים שישנו יחד איתו בחדר נפצעו קל מרסיסים. הלוחם נלקח לסורוקה.
לאט לאט יתפוגגו תמונות הניצחון ועוד זוועות כאלו יקרו.

סיום תחקיר על הרג שלושת החטופים הגיבורים, החכמים ובעלי התושייה.
אין לי שום תחושת הקלה. רק עצבים.

חטופים
(מוצ"ש, 23.12): חמאס הודיע כי איבד קשר עם קבוצה ששמרה על חמישה חטופים בגלל ההפצצות.

תומאס הנד, אבא של אמילי בת התשע, שהשתחררה מהשבי אחרי כ-50 יום, התראיין לדיילי מירור. תקציר בווינט.

קיבוץ ניר עוז הודיע על רצח ג'ודי ווינשטיין חגי, 70, שנחשבה לחטופה המבוגרת ביותר. היא נפגעה במהלך הטבח וב-28.12 הותר לפרסום שנרצחה באותה שבת. בעלה, גדי חגי, בן 72, נרצח גם הוא. גופותיהם בידי חמאס. הותירה ארבעה ילדים, שבעה נכדים ואם בת 95.

היומן המצולם של מייה שם, החטופה ששוחררה אחרי 55 ימם. זיו קורן צילם אותה. הכי נכמר לבי לקרוא שהיא מקעקעת במקצועה, שיד ימין שלה היא הדומיננטית ושזו היד הפגועה שלה.

ראש המוסד דדי ברנע עדכן את קבינט המלחמה על מסר קטרי לפיו בחמאס כבר לא מתעקשים לסיים את המלחמה כתנאי להתקדם בעסקת חטופים חדשה. "עברנו מהמקפיא למדף הכי קר במקרר", אומר גורם ישראלי על המגעים לשחרור החטופים.

ריאיון נוגע מאוד, שלכל אורך קריאתו תבלעו את הדמעות ותלעלעו. ד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים, קיבלה את פני הילדים החטופים ברדתם מהמסוק. היא החלה להכין את המחלקה כבר ב-7 באוק', כשהבינה מה קרה ומה יקרה. באיזה עוד מקום בעולם קרה דבר כזה?
(הארץ, איילת שני)

כספי חמאס
לא רק בכירי חמאס, גם צאצאיהם נהנים מחיי מותרות ותענוגות. לאן הולך הכסף שמיועד לרווחת תושבי עזה.

עזה
רשת מנהרות אסטרטגית אשר שימשה כמפקדה הצפונית של חמאס בעזה. המפקדה כוללת שני מפלסים – הראשון בעומק כ-10 מטרים והשני בעומק עשרות מטרים. הרשת כללה הסתעפויות רבות ושימשה לניהול לחימה ומעבר מחבלים. במאמץ מודיעיני, בהובלת יחידה 504 באגף המודיעין, הלוחמים איתרו וחילצו גופות חמישה חטופים וחטופות: רס״ב זיו דדו, סמל רון שרמן, רב״ט ניק בייזר, עדן זכריה ואליה טולדנו.

חמאס החל לנהל לחימת גרילה מתוך אוכלוסייה אזרחית. מחבלים כבר לא לובשים מדי חמאס או ג'יהאד אסלאמי, אלא בגדים אזרחיים. בנוסף, על מחבלים נמצאו פתקים עם הנחיות מדויקות – מתי לצאת למתקפה נגד כוחות צה"ל, ככל הנראה פקודות שנתנו למחבלים למקרה שהקשר עם מפקדיהם יתנתק.

שלוש רופאות צבאיות מספרות איך זה לעבוד בתוככי עזה.

ניר גונטז' (הארץ), היה בעזה, מתאר את מה שקורה שם מנקודת מבטו ומספר איך מתנהלת העיתונות משם:
"…כל כתבה עיתונאית על המצב בעזה היא בעייתית. העיתונאים מוגבלים על ידי הצבא ונתונים לחסדיו. צה"ל מחליט מתי הוא מאפשר לנו להיכנס לרצועה, לכמה זמן ואיזה סוג של פעילות נראה. צה"ל הוא המביא והמוציא. פיזית ומילולית. אם יש דבר שהצבא אינו מעוניין שנראה ונשמע, לא נראה אותו ולא נשמע אותו. צה"ל מונע מאיתנו, העיתונאים הישראלים, גם כל מגע עם הפלסטינים ברצועה. ככל שישנם ישראלים שרוצים להבין את מצבם של הפלסטינים ברצועה, עליהם לפנות אל הכתבים המקומיים ברשתות החברתיות ואל רשתות התקשורת הבינלאומיות. בנוסף, כל הכתבות והצילומים שיוצאים מהרצועה על ידי עיתונאים, עוברים בחינה דקדקנית של הצנזורה הצבאית. גם כתבה זו עברה שינויים על ידה.
"מרבית כניסות העיתונאים לרצועה הן קצרות מאוד, באופן שאינו משתקף בכתבות. מדובר בכחצי שעה לערך על הקרקע. ראיון עם המפקד ועוד קצת עם חיילים, צילומים, הסבר על המרחב וזהו. אל הכניסות הללו מוזמנים בדרך כלל כמה עיתונאים, כקבוצה. הם רואים ושומעים בדיוק את אותם הדברים. לעתים נדמה שצה"ל ממחיז סצנות קרביות יותר עבור הכתבים שהוא חפץ ביקרם, שבתורם מדלגים כאיילות בעקבות הלוחמים. מוסף הארץ (אך לא העיתון עצמו, ד"ש) נמנע מלהיכנס לרצועה באופן הזה, ועמד על כך שהשהייה במקום תהיה משמעותית יותר מבחינת היקף הזמן ומצומצמת יותר מבחינת הגבלות על התנועה והמגע עם הלוחמים במקום. כך התאפשר לי לשהות ברצועה משעות הבוקר ועד רדת החשיכה…".

בחירות עכשיו
מתגברת מחאת המפגינים. אלפים הפגינו נגד הממשלה ובדרישה לבחירות בכיכר הבימה בת"א במוצ"ש 23.12, ובעוד כמה מוקדים. את ההפגנה מובילים פעילי המחאה לצד תושבי עוטף עזה ומפוני הצפון. בהפגנה נאמה סיגלית הלל, אמו של אורי טשרניחובסקי שנרצח בפסטיבל נובה: "חמישה ימים חיפשתי את הבן שלי ובימים הקשים ואלה שבאו אחריהם שדרת המנהיגות שלנו התאיידה. איש לא התעניין או הציע עזרה. עד הרגע לא הגיע איש. הופקרתי בחיי כפי שבני יקירי ומאות רבות הופקרו למותם".

מה קרה בבארי ב-7 באוק'
NYT, תחקיר. עיצוב גרפי די גאוני בפתיח הכתבה. השוו את העיצוב הזה לכל האתרים הישראליים שצריך לדלג בהם בין שלוליות הפרסומות כל שלוש שורות.
תחת כותרת הביניים "דילמה של מפקד" אומר אוגדונר 99, תא"ל ברק חירם, כי הורה למט"ק לפרוץ לביתה של פסי כהן גם במחיר פגיעה באזרחים. בחדשות 12 נראה הטנק עושה זאת. בבית התבצרו מחבלים עם בני ערובה.
מעשה שהיה כך היה: באמצע הברדק הגיע למקום טנק בודד. בבית כהן הוחזקו 14 בני ערובה; המחבלים השתמשו בהם כמגן אנושי בעת העימות עם כוחות הביטחון הישראליים. לדברי יסמין פורת, שנמלטה ממסיבת הטבע ברעים לבארי, והדס דגן, המחבלים אילצו כמחצית מבני הערובה, בהם בני משפחת דגן, להיכנס לחצר של כהן כדי להאט את התקדמות החיילים. הם הציבו את בני הערובה בין החיילים לבית. מתוך חשש להיפגע מהירי משפחת דגן השתטחה לצד קיר, כשהדס דגן אוחזת בבעלה, עדי, מאחור.
חירם, שהגיע לקיבוץ ב-16:00 "קיבל פתאום" פיקוד על הכאוס. הוא גילה ריבוי יחידות לא מאורגנות שנלחמות באזורים שונים של בארי. אחת מהן הייתה כוח מיוחד שמטרתו להתקדם בחלק המערבי של הקיבוץ. קבוצה שנייה פעלה במזרח. בתיעוד נראים חיילים משתלטים על חדר האוכל, מתפרסים ברחבי החנייה ומפנים אזרחים פצועים דרך השער הצדדי שדרכו פרצו המחבלים.
בערך ב-16:00 החלו חילופי אש בין צוות ימ"מ למחבלים. בני הערובה בחצר היו לכודים בקו האש. מפקד המחבלים, שהסתתר במטבח, החל להתפשט. כשהוא כמעט עירום לחלוטין אחז בפורת והוליך אותה אל מחוץ לבית לכיוון אנשי הימ"מ ובכך גרם להם לעצור את הירי. המחבל החל להיכנע כשפורת משמשת המגן האנושי שלו. לאחר שהשניים הגיעו לאנשי המשטרה, חילופי האש נמשכו יותר משעה.
כשהשקיעה החלה מפקד כוח הימ"מ ותא"ל חירם החלו להתווכח ביניהם. מפקד הימ"מ חשב שעוד מחבלים עשויים להיכנע, אך חירם רצה לסגור עניינים לפני החשכה. לדברי חירם ועדי ראייה נוספים ששוחחו עם NYT, כמה דקות לאחר מכן המחבלים שיגרו טיל RPG. "המו"ם הסתיים", סיפר חירם שאמר למט"ק. "פרוץ פנימה, גם במחיר של נפגעים אזרחים". הטנק ירה שני פגזים אל עבר הבית ורסיסים מהפגז השני פגעו בעדי דגן בצוואר והוא מת, כך לדברי אשתו. המחבלים נהרגו.
רק שתיים מ-14 בני הערובה, דגן ופורת (9.12: עדויותיהן הנרחבות, N12) נשארו בחיים (תקצירים הארץ, ווינט).

בתחילת השבוע נשאל על כך הרמטכ"ל וכה אמר:
ש: יש התייחסות רשמית שלכם לעניין הזה? התחקיר של האירוע הזה יובא לעיניי הציבור?
ת: "אני לא מתייחס לפעולות על פי פרסומים זרים… ברק חירם הוא מפקד אוגדה מקצועי, ערכי, שעכשיו נלחם בעזה ומוביל את האוגדה שלו בגבורה, באומץ, בתבונה. ב-7 באוק' היה אחד מהמפקדים שהגיעו לבארי ראשונים ותפסו פיקוד. מה שקרה… הוא חסר תקדים, נדרשו לקבל שם החלטות קשות מאוד… שנצטרך לתחקר אחרי המלחמה, או ברגע הראשון המבצעי שיתאפשר… לא נמתין לסוף המלחמה עם התחקיר הזה אבל לשפוט מכאן זה דבר שלא ניתן לעשות, באותה יממה התקבלו החלטות קשות מאוד, ואני משוכנע שההחלטות שברק קיבל היו בהיבט הגנה על תושבי מדינת ישראל. נתחקר את הכול ונעמיד את הדברים בפני הציבור".

מערכת היחסים
עם ארה"ב מורכבת. בשל העומס על הטייסות, במערכת הביטחון לוחצים על ארה"ב להעביר לישראל מסוקי קרב, אך הבקשה נדחתה בינתיים (שלישי, 26.12)

הזוועות והגבורות
סיפור הקבורה הנורא של שני גבאי.

כפר עזה נותר כשהיה ב-7 באוק' ומשמש כאתר הסברה.

מחבל של הג'יהאד האיסלמי שנלכד בעזה הודה שהחולייה שלו ביצעה פשעי מין מחרידים ולאחר מכן רצחה את הקורבן. 
NYT (בתשלום) פרסם תחקיר על ההתעללות המינית של חמאס ביום הטבח. קראתי את הכתבה והיא מאוד מאוד מאוד מאוד קשה לקריאה. גם מי שמנוי על העיתון נקרא לחשוב פעמיים בטרם ייכנס אליה.
דייוויד שווימר (רוס מחברים) שיתף את הכתבה באינסטגרם: 20 שנה הייתי בדירקטוריון קרן נפגעי אונס, דיברתי עבור שורדי אלימות מינית, ילדים ובוגרים, במשך כמעט 30 שנה. פגשתי את האנשים הכי מדהימים ואמיצים בחיי. ילדים, בני נוער, גברים ונשים שלא רק שרדו את התנאים הכי איומים שיש – אלא, עם הטיפול המתאים, המשיכו לחיים מלאי אהבה, בריאים ופרודקטיביים. אחד הדברים החשובים להחלמתם הוא שיאמינו להם ושהצדק יצא לאור. יש ארגונים ואנשים נפלאים שבמשך שנים נלחמים למען ניצולי אונס ותקיפות מיניות ועדיין, כה רבים מסרבים להאמין, למרות כל הראיות, למה שקרה ב-7 באוק'… בשבועות והחודשים שחלפו זה הפך ברור יותר ויותר. הם נלחמים עבור כולם, אלא אם הם יהודים. אולי התחקיר הזה יעזור להם להבין שטעו.

מזמן לא הזכרתי את נביאי הזעם: אלוף במיל. יצחק בריק גורס שצה"ל ריכז את רוב כוחו בעזה (ארבע אוגדות), ולכן יש מצב של לחימת יתר. אומר שצה"ל לא יוכל להשתלט על מלחמה בכמה חזיתות. וגם, שאין מה לחכות ליום שאחרי המלחמה כי לא יהיה כזה, מדובר במלחמה כרונית. אין שום חשיבה בניהול המלחמה הכרונית הזו, תוך שיקום הכלכלה, המדינה, הצבא. לדבריו, צה"ל מצומק כתוצאה מקיצוצים ב-20 השנים האחרונות, ביחידות, באלפי טנקים, בחי"ר, בארטילריה. הסיבה לאבידות עכשיו היא שאין את מטריית חיל האוויר. כל זה היה יכול להיחסך, אם הלוחמה הייתה ביחד בכל הזירות: עזה, ג'באליה, שג'אעייה, חאן יונס (ואת רפיח אפילו לא התחלנו), ולא פרה פרה כמו שעכשיו. זוהי רק ההתחלה. אפשר להמשיך בצפייה.
ופה, בריק כותב על דו"צ והתקשורת המגויסת עם תמונות ניצחון שקריות:
לדבריו, ערוצי הטלוויזיה מציגים מצג שווא ביחס לאלפי הרוגי חמאס. המלחמה ברובה אינה מתנהלת פנים אל פנים ורוב ההרוגים והפצועים מקרבנו נפגעו ממטענים ומירי נ"ט של פרוקי הרגליים (זו המצאה שלי, ד"ש) החיים במנהרות ומגיחים מדי פעם. כל מה שידע המודיעין על מנהרות חמאס לא מגרד את ההיקף והתחכום של הפרויקט. השמדתן תארך שנים רבות ותעלה באבידות רבות. מדובר במאות קילומטרים של מנהרות מסועפות ועמוקות, חלקן בנויות בקומות, עם הרבה מרכזי לחימה. חמאס בנה אותן במשך עשרות שנים בעצת מומחים מהשורה הראשונה. הן מחוברות לאורכה ולרוחבה של הרצועה, כולל לסיני מתחת לרפיח.

אחרי שהציג סרטון, צה"ל מציג צילום של מוחמד דף, רמטכ"ל חמאס, חי וקיים ומתפקד. העלה פימה וכרס, שיערו האפיר וממשיך כרגיל.

צפון, סוריה
משמרות המהפכה של איראן הודיעו שמפקד משמרות המהפכה בסוריה, רזא מוסאווי, חוסל (שני) בתקיפה בדרום דמשק שמיוחסת לישראל. בטהראן הוסיפו כי "המשטר הציוני הברברי ישלם על הפשע הזה". מוסאווי היה אחראי על משלוחי אמל"ח מטעם משמרות המהפכה מטהראן למליציות השיעיות בסוריה ומשם ללבנון, כך כנראה המטרה הייתה לפגוע בשרשרת האספקה ובמי שמוביל אותה.

מה ברשת
זה אמיתי. לא פרודיה:
שר החוץ פונה בערוץ 14 למדינות שרוצות לקלוט תושבים מעזה, שישלחו אימייל למדינת ישראל. נשבעת.
מזל ששרים לא צריכים לעבור מבחן פסיכומטרי כדי לזכות בתפקיד.

שגרירות ישראל בדרום קוריאה הפיקה סרטון הסברה שמתאר מתקפה המתרחשת במדינה במהלך חג המולד, בדומה למתקפת הטרור שהתרחשה בישראל בשמחת תורה. הסרטון נועד להמחיש לציבור הקוריאני את מה שעברה ישראל ולעורר הזדהות בקרב אזרחי המדינה, החווה בעצמה אתגרים ביטחוניים. הסרטון נוצר עם חברת הפקות קוריאנית בהשתתפות שחקנים וזכה לעשרות אלפי צפיות ולתגובות רבות התומכות בישראל. אבל משרד החוץ הדרום קוריאני לא התלהב והסרטון הוסר.

משפחת סיינפלד חזרה לארה"ב. ג'סיקה סיינפלד כתבה באינסטגרם:
רצינו לראות בעצמנו את ההשפעות של התקפות 7 באוק'. ראינו בתים בהם משפחות עונו, נורו, הופצצו ונשרפו בחיים. עמדנו בשדה שבו מאות ילדים בפסטיבל מוזיקה נרצחו ונחטפו.
ככל שכאב להיות במקומות ההם, מה שהכי אזכור אלו האנשים שפגשנו. גיבורים שהצילו אלפים, צעירים מניו יורק שבאו לעבוד במשקים, להחליף את הלוחמים, חטופים ששוחררו ומשפחות של מי שעדיין בשבי, שעברו טראומה אך עדיין מבקשים לעזור. אנשים יוצאי דופן שהתאגדו כדי לספק סיוע חירום.
זה היה ביקורי החמישי בישראל, ומעולם לא ראיתי מדינה מאוחדת יותר. אנשים מכל תחומי החיים, מחיילים פצועים ועד משפחות פעילי שלום שאמהותיהם, אבותיהם או אחיהם נרצחו או עדיין מוחזקים בשבי. הזוועה מחקה את המחלוקות. כולם התאחדו למען מטרה נעלה יותר: להביס את החמאס, לבנות ישראל טובה ובטוחה יותר, ועולם טוב יותר ובטוח יותר.
153.5K לייקים, ותגובות מגוונות, הגורסות בין היתר שהיא עיוורת לסבל בעזה.
לא תמיד אורח לרגע רואה כל פגע.

ארץ נהדרת, הפרק החדש.
-כדי להבין את החיקוי של אדווה דדון יש לצפות במקור.
-ישיבת הקבינט באולפן ארצ"נ לא משהו, הגימיק (נקודותיים) ממצה עצמו די מהר.
-המצרייה דוברת העברית: מעולה.
-לא הבנתי מה הביקורת על "כמה טוב שבאתי הביתה" (אודי כגן). קטע פשוט, עצוב ומדכא.
-אז מי ירצח את ישו? (אנגלית).

יעל פינקל שיזמה את הפקת הקליפ ושרה, מספרת על כך. ואחריה אוסי ואלד האנימטורית שלו.

שני דוקו על פסטיבל נובה בשבת השחורה:

לפני פיזור
יאללה ביי. תודה על שהייתם פה איתי. תודה לכל מי שעזרו לי ושלחו חומרים.
שתהיה 2024 פחות נוראית מ-2023.
שנצא מעזה.
שחמאס יימוג. וגם חיזבאללה. וגם משמרות המהפכה. וגם הג'יהאד האיסלמי.
שכל החטופים והשבויים יחזרו.
שלא יהיה אף חלל נוסף.
שכל המפונים יחזרו לבתיהם.
אמן.