



כפי שדווח עוד אתמול בעיתון שעומד על המשמר, ידיעות, נחתם אתמול בצהריים הסדר הטיעון עם נתן אשל.
כמה שעות לאחר מכן הודה נתניהו לאשל על עבודתו המסורה. גיל שפר ימלא את מקומו.
ומה עם המדווחים – צבי האוזר, יועז הנדל ויוחנן לוקר – שישראל היום כבר אותת שיש מצב שלא יישארו בתפקידם? רה"מ אמר שנהגו כחוק.
הנה מה שנכתב בישר"ה ב-15 בפב':
"ברור שבסיומה של הפרשה יהיו שינויים פרסונליים. כבר עכשיו לא ברור אם יועז הנדל וצבי האוזר יישארו… בלי קשר לפרשת אשל ולתוצאות…"
והיום מה? צהלה ושמחה. בהארץ זו הכותרת הראשונה. בידיעות הראשית.
ההסכמה בידיעות כמו בהארץ היא על כך שרה"מ "לא נתן גיבוי" למתלוננים, כפי שנכתב כבר אתמול (ע' בקישורים למעלה), או, כפי שנכתב בידיעות, "זכו להתייחסות צוננת", ובמקום זאת פתח ב"שיר הלל" לאשל.
בידיעות מתכוונים להילחם על הישארותם: "למרות חוסר הגיבוי של נתניהו – הם לא מתכוונים לעזוב. אי אפשר להעלות על הדעת…ששלושת הבכירים צריכים לזוז מתפקידם" (איתמר אייכנר מפי "גורמים בלשכה", ע' 4).
בידיעה נוספת הוא כותב, שוב, מפי גורמים: "לא בכדי נמנע נתניהו מלגבות את שלושת המתלוננים… נתניהו כועס על השלושה (ש)גרמו להרחקת אשל מהלשכה".
יוסי ורטר כותב על השלושה הבוקר:
האלוף לוקר ממילא בדרכו לתפקיד הבא. במערכת הפוליטית שוררת תמימות דעים כי האוזר והנדל יחטפו, ויחטפו חזק. השאלה היא מתי (ברור שלא מיד, זה ייראה רע) ואיך. הנדל כבר היום כמעט ולא קיים. האוזר נחלש מאוד. תוחלת החיים הלשכתית של שניהם כנראה אינה ארוכה, ובוודאי שאין, ולא תהיה בה, איכות חיים. את עיטור הכבוד שהעניק להם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין (שגם הוא לא ייזכר כמי שהפגין אומץ לב בתחילת הפרשה), הם יוכלו לענוד בגאון, בדרכם אל מחוץ ללשכה.
ועל התצלום המסתורי הוא מסתלבט:
יהיה בוודאי מי שיתהה: מהו "צילום לא מקובל", שבעטיו נגזר על אדם, שהוא גם האיש הקרוב ביותר לראש הממשלה, לאבד את מקום עבודתו? לא בפוקוס? זוויתי? אולי כשמישהו מאחור עושה למצולמת קרניים מאחורי ראשה?
אבל בהודעה שלו אומר אשל שלא מדובר ב"מעשים ו/או צילומים מגונים". אז?
בכ"מ, ההתחכמויות של ורטר היום לא משהו: הכות' באתר ובעיתון המודפס היא "האשל שהחמיץ". גם עניין השדים מסורבל:
"אשל הלה הוגלה אתמול לאי השדים. אבל גם בהיעדרו, רכבת השדים שהיא לשכת ראש הממשלה תמשיך במסע ייסוריה הנצחי".
גם בידיעות לא מוותרים על החגיגה, וכות' הגג האדומה בשער זועקת: "זו כבר לא רכילות, זו אמת…"
משונה, אתוודה, הציטוט מפיה של עו"ד רחל תורן (ידיעות): "החשוב מכל הוא שעתה ברור שלא היה כל היבט מיני במעשיו של אשל".
למה זה החשוב מכל? מה, אי אפשר לפגוע באדם אנושות ללא היבט מיני?
במעריב עיקר הדברים והכותרת מתייחסים דווקא להודאתו של אשל "בצילום לא מקובל". המסתורין מתעצם והולך. זו גם הכותרת בכפ' 4-5.
לפי מעריב "ההערכות הן שנתניהו לא ימהר להיפרד מהנדל והאוזר… עם זאת, בסביבתו של רה"מ טוענים כי השניים נמצאים בלשכה על זמן שאול" .
וככה כיסינו את כל האופציות.
ולאיזה עיתון נתן אשל הצהרה נוספת (יענו משפט) בנוסף להודעה שהוציא לכולם? למעריב (טוב ששמרנו על יחסים טובים, אה?).
המשפט מתייחס לנסיונות שהקב"ה מעמיד אותו בהם.
ההתייחסות בישר"ה ממש משתדלת. האירועים מתוארים כהווייתם, בכות' המש' מובאים דבריה של שלי יחימוביץ' התוקפת את נתניהו על שלא שיבח את בכירי משרדו, הדברים מובאים בהרחבה בידיעה. יש אפילו צילום ארכיון של אשל ור', מפורט יותר (אך מפוקסל פנים כמובן).
רק דבריו הפתלתלים של דן מרגלית, המביא סימוכין מעולם הקולנוע, שהתכוון כנראה ללטף קצת את אשל, מקלקלים את השורה.
אשל זוכה לכך שהעיתונים מצטטים במלואה את ההודעה שלו (בישר"ה אפילו במסגרת נפרדת ותכלכלת):
"זה כחודש אני נתון למתקפה איומה ובלב סערה שהפכה את חיי וחיי משפחתי לסיוט שקשה לעמוד בו. בימים האחרונים הציגו לפניי עורכי דיני הסדר טיעון המסיר מעל ראשי אחת ולתמיד את העננה של מעשים ו/או צילומים מגונים והטרדות מיניות ושם קץ לחקירה ולמחול השדים סביבי. כעת ברור לכול שלא היה כל היבט מיני לפרשה. במחשבה בדיעבד, ברור לי כי נגררתי למעורבות גבוהה מדי בענייניה של עובדת המשרד ושומה היה עליי להימנע מכך. נוכח הסרת העננה כאמור, נוכח גילי, מצבי הבריאותי ורצוני להקל על משפחתי והסובבים אותי, ומאחר שאיני יכול לשאת את הנטל הכספי הכבד של טיהור שמי החלטתי, בהתייעצות עם אשתי וילדיי, לקבל את ההסדר, להודות בעבירת משמעת קלה, לפרוש מתפקידי ולהמשיך בחיי".
כמה כמה:
ידיעות: ראשית + כפ' 2-3 + ע' 4
הארץ: כות' ראשונה בשער + ע' 5
מעריב: תחתית השער + כפ' 4-5
ישר"ה: כות' בתחתית השער + רוב כפ' 4-5
כל האתרים הודיעו אתמול על כיפת הברזל שתוצב בגוש דן בימים הקרובים. אבל רגע, זו לא החלטה מהרגע להרגע.
ידיעות (יוסי יהושוע, ע' 6): "בשנה האחרונה ביצע ח"א פריסות של כיפת ברזל במקומות שונים בארץ. בצה"ל התלבטו אם להציב סוללות כיפת ברזל גם באזור גוש דן מחשש שהדבר יעורר בהלה בציבור, אך בסופו של דבר הוחלט לבצע את הפריסה".
לילך שובל בישראל היום מבהירה שההצבה היא רק למשך כמה ימים, לצורך תרגול.
חנן גרינברג במעריב אומר שההצבה היא לכמה שבועות ושנקבעה מראש.
אלא שכל הכותרות מדברות על ההצבה העכשווית, ומרמזות בכך לאיום מיידי, במובלע.
זאת ועוד
הרופא שלא בדק את ג'מאל א-דורה היא כותרת מצוינת, אולי אפילו חתרנית, שהרי היא מתייחסת לכותב מאמר הדעה, ד"ר רפי ולדן, ולא רק כלפי מי שהוא יוצא כנגדו, ד"ר יהודה דוד.
ובישר"ה: רה"מ פוגש את דוד ומברך אותו.
נוכח התלהטות היצרים אחרי תאונת האוטובוס שבה נהרגו ילדים פלסטינים (העיתונות העברית עוד לא פסקה עאם חמישה או תשעה) גדעון לוי המום מכמות השנאה ומזרמי העומק שלה בחברה הישראלית, וכותב שככל שידיעתו מגעת, השנאה אינה הדדית.
למה המסקנה היא ש"השקט התקשורתי היחסי" הוא זה שהביא לצניחת המנדטים של יאיר לפיד? אולי דווקא פרשת הדוקטורט? אולי ההכרה שעם המנטרה "איפה הכסף" לא הולכים למכולת, כלומר לכנסת?
מה עם?
גבעת התחמושת – ע"פ דני אדינו אבבה בידיעות ייסגר האתר הערב. על פי מעריב: גבעת התחמושת לא תיסגר.
אז עזרו או לא עזרו הכתבות בכל כלי התקשורת בשבוע שעבר?
הרב אלישיב – ע"פ ידיעות: שיפור קל במצבו. ע"פ הארץ: שיפור ניכר במצבו.
צרורות לכותרות
"בואי, סערה'לה" (ידיעות, 14)
גשם הציף את מעון רה"מ. הנתניהוז נותרו נצורים בקומה העליונה כל השבת.
פייסבוק/ רשת/ בלוגלנד
המבצע החדש של הוט, 20 ש' ל-100 מגה שובר את השוק, כך מתברר. הנה למשל ידיעה מופלאה בגלובס, הנראית כולה תוצר הודעה לעיתונות, עם כותרת שמתאימה למודעת פרסומת: "אלפים מבקשים להתנתק מספקיות האינטרנט ולעבור להוט".
שואל ב':
"איך זה שאין בכתבה שום אזכור למוניטין הרעוע בלשון המעטה שיש לחברה הזאת בתחום השירות בארץ או לעובדה המצערת שהיכולת הטכנית של לקוח כלשהו לקבל בפועל את המהירות הזאת תלויה בעוד מספר גורמים שאינם הוט (למשל מודם מתאים, קיבולת קו תקשורת בינ"ל, יכולות של שרתים בחו"ל ועוד)".
בטלוויזיה של הרשות הפלסטינית מסיתים נגד ישראל.
פוסטה – פרופיל של עו"ד משה שרמן.
ועל מחאת פסק זמן שמעתם? ברור. בהארץ היא אפילו מככבת בשער.
חלמתי על השיר הזה בלילה.
אז איפה היא, ישראלה זילברברג?
לחם עבודה
הודעה לעיתונות:
ביום חמישי, 9:00, ידון בית הדין לעבודה בעתירה שהוגשה בעקבות ההחלטה של הנהלת ynet לפטר שלושה ממובילי התארגנות העובדים. הארגון דורש לחייב את האתר בפיצוי של 200 אלף שקל וטוען: האתר התנהל "באופן פוגעני ומאיים כלפי העובדים וביטחונם התעסוקתי, באופן שלא היה מבייש את הנקלה שבמעסיקים, ואינו ראוי כלל למעסיק שהוא עיתון, ועובדים שהם עיתונאים".
ארגון העיתונאים וההסתדרות הכללית פנו ביום ראשון, אתמול לביה"ד האזורי לעבודה בת"א בבקשה שיוציא צו מניעה האוסר על ynet לפטר את תני גולדשטיין על רקע פעילותו בהתארגנות עובדים, בטענה שמדובר בהפרה בוטה של הוראות הדין.
תזכורת לאיום בתביעה על עורך ynet מלפני שבוע.
לא הספקתי לברך את כלכליסט אתמול על חגיגות ארבע השנים הכוללות גם עקיצות למתחרים, אלו שניסו לחבל בעיתון עם צאתו לאור.
אפל נוקמת בניו יורק טיימס בשל מאמרים על תנאי עובדים, נכתב במארקר.
משתתפת בצערו של יאיר נתיב על מות אביו.
יש עורכים בבית?

( nrg 18.2, תודה לדרור עזרא)
מאיפה בא צ'פלין?

(בני הרומא/ה, הארץ אחורי, 19.2, תודה ליאיר)
לפני פיזור
דומה שצליחת הלמנש פלאס נחיתת המעבורת פלאס חציית הסואץ עברו ללא קורבנות מיוחדים, והבלוג נחת רכות בשרת החדש שלו. נקווה שזהו, תמו נדודיו. תודה למארחים עד אתמול, NetRun. וזהו המאחסן והמאכסן החדש: חץ ביז.