– הפניה בראש שער מעריב: "התקף הזעם של וילנאי". בידיעה עצמה, בע' 4, מאבחן הפסיכיאטר בן כספית מצטט פסיכיאטרים חובבים: התקפ/ת אמוק.
מה שלא ברור לי במסגור הידיעה הוא זה: וילנאי, כנראה, צודק: מדינת ישראל לא ערוכה, עורפית (ברור שחזיתית כן, הצבא הרי עומד בדום מתוח, מוכן לכל תרחיש) לשום מתקפה עליה. העורף חשוף ומופקר. אז למה להתמקד בצעקות וב"תנועות הגוף" של וילנאי?
(וילנאי בכלל בדרך לסין, שם ישגרר את ישראל).
למה אף כלי תקשורת, המדווח חדשות לבקרים מה אמר כל שמענדריק על מתקפה על איראן, לא מתריע כעת (כן, התריעו בעבר) על מצב העורף? הרי מתברר שעם כל מתקפה על ישראל, גם של עדר זבובים חמוש בחץ וקשת, הלך עלינו.
לפחות התקשורת הזרה נערכת.
להמשיך לקרוא
ולווט אנדרגראונד 