אודי הירש יערוך את nrg

אודי הירש, שהיה סגן עורך ז'ורנל ובאחרונה עורך המגזין, יהיה עורך nrg.

דורון כהן, שהיה עורך סופשבוע ומונה לעורך nrg לפני זמן קצרצר יערוך את מוספשבת של מעריב במקום דדי מרקוביץ'.
עדכון, 21:44: הבטחתי לכם שזה זמני? ובכן, כהן לא יישאר במעריב.

אלו פני הדברים נכון להיום.

הם מתיישבים עם הנוהל המקובל כעת: לא מייבאים אנשים חדשים, משתמשים בקיים.

תוס': תמר רגב מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש.

מהיום הקרדיט של יואב גולן כסגן העורך – איננו.

תוס': 22:09: שגיא כהן, עורך במעריב עסקים עבר לידיעות ויהיה כתב טכנולוגיה והייטק.

פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד | 7 תגובות

ולווט העצמאית, דו"ח חודשי, ינואר 2012

את קיומו של הבלוג הזה אתם וגם אני חייבים לאדם אחד. קוראים לו אמנון דנקנר, והוא היה בתחילת המילניום עורך מעריב. אחד הגרועים וחסרי ההומאניות שבהם. לא הייתי מזכירה עובדה ידועה זאת כעת, בפעם החמישים מיליון, אלמלא אירוע בלהות: אמנון דנקנר הפציע באחת התגובות פה בתחילת העידן הפוליטי של בן טיפוחיו יאיר לפיד על מנת לפסול את דבריי על אודות הנפוטיזם וחוסר האתיקה העולה מטורו הריירני אודות הלפיד. את דבריי כינה שילוב של "טמטום וזדון".

כפי שאפשר להבין, אין לבחורצ'יק המתורבת הזה דעה טובה עלי, אך אין בכך חדש. כזכור, ברבע האחרון של שנת 2005, בשנתי ה-12 במעריב נאלצתי לפגוש אותו (אחרי שפגשתי את עופר נמרודי, ולבקשת נמרודי), על מנת לשכנע אותו שאני מתאימה לערוך את רייטינג המנוח. הוא לא התרשם ממני לטובה, כפי שציין בתגובה שלו, וכפי שידעתי כמובן. למה? האם הכיר את עבודתי? לא ולא. פשוט לא באתי לו טוב בעין. "לא נראיתי לו". כן, נעלבתי אז עד מוות, בגללו פרשתי ממשרת העריכה במעריב (הוא גם סיכל ניסיון נוסף שלי לקבל משרה אחרת במעריב), ובזכות הטלטלה שעברתי, הזעם, החרון, התסכול והייאוש, פתחתי את הבלוג. על כך כתבתי ודיברתי אינסוף פעמים. כך שאם יש עוד פעם צורך ב"גילוי נאות", הנה. הריעו לקיסר דנקנר.

אבל היו בחודש הסוער הזה גם שני אירועים משמחים מאוד: הראשון, טיסתי המסתורית לארצות הקור, שאני מקווה כי תישא פרי, והשני, זכייתי בפרס ביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת. לא בבחירת הקהל המאופק (שהרי כמו שציינתי, רבים הם האממ, החששנים מבין קוראיי) אלא בבחירת השופטים. ודאי תשאלו מה בכוונתי לעשות ב-5,000 הדולרים לפני מס, ובכן, יש רק תשובה אחת: לשלם שכ"ד של כמעט חצי שנה. זהו. האם זה מבטל את הצורך בפרנסה שמספקים לי הקוראים? התשובה ברורה.
בכל מקרה אני מודה לאגודה ולשופטים. אין באמתחתי זכיות גדולות, או קטנות, וזו הרגשה מאוד טובה כשזה קורה.

ולסיום, שאלה חשובה: החברה המאכסנת את הבלוג על השרת שלה ברוחב לב ובנדיבות, NetRun, לא תוכל לעשות זאת יותר. לאור נסיונות העבר המרים שלי עם שתי חברות בעייתיות, Go Daddy, והחברה הגרועה בעולם, Midphase (שגם סירבה להחזיר לי את החלק היחסי מכספי כשעזבתי), אני מחפשת פיתרון איכותי אך זול. אם היה לי די כסף הייתי משלמת על פיתרון יקר. אין לי.
אתם מוזמנים להשיא לי עצות הולמות.

– תודה רבה מאוד מאוד לכל התומכים בבלוג ללא לאות.
– חודש טוב לכל (גם אם קצר).
– בחודש הבא, בלי נדר, נחגוג שנה לעצמאות.

פורסם בקטגוריה דו"ח מיוחד | עם התגים , , , | 105 תגובות

המראות ונחיתות


הפריימריז של הליכוד לוכדים את כל הכותרות הראשיות. במעריב זו הודעה קולית של רה"מ למתפקדיו, בידיעות הציבו את נתניהו ופייגלין אחד מול אחד, כשווים אחד לשני עם "הליכוד בוחר". במעריב למשל, כותבת מזל מועלם: "הקרב… אינו נגד פייגלין… אלא נגד שיעור הצבעה נמוך ומזג האוויר החורפי". ישראל היום מרגיע: "זהות המנצח ידועה מראש". בהארץ כותב יוסי ורטר שנתניהו חושש.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שערים | עם התגים , , | 107 תגובות

כמה עלה המל"ט שהתרסק?

 ישראל היום, ידיעות והארץ עדיין מתחזקים את ר' ואשל בכות' הראשית.
ע"פ מעריב, ר' רוצה שיניחו לה. אלא שהיא אומרת דבר והיפוכו, ולא יכולהיות שהיא כה תמימה:

"לא רציתי שהמידע שסיפרתי יעבור הלאה, ביקשתי שלא ייעשה בזה שימוש. אמרתי להם: זה לא עניינכם".

ובכן, מיז ר': כשלא רוצים שמשהו ייוודע, לא מספרים עליו. סיפרת על סודך למישהו, זהו, הלך עליך, קל וחומר כשלא מדובר בסוד בנוסח "כמה עלו לי הנעליים האלו".
מה זה אומרת "לא רציתי שהמידע שסיפרתי יעבור הלאה"?
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שערים | עם התגים , , , | 84 תגובות

זכיתי בפרס השופטים!

זכרו את היום: "אשל למקורביו: הפרשה תסתיים תוך ימים בלי חקירה".
ישראל היום: "ר' תוזמן להעיד השבוע". הקטע המאופק כולל שבחים מכלי שלישי של ר' על אודות אשל.
הכותרת במעריב, שהיום יוכרע אם לפתוח בחקירה פלילית נגד אשל. בישר"ה מצטנעים: "דיון מכריע". המילים "חקירה פלילית" לא מופיעות בכות' או במש' בשער.
גונן גינת מפליג בשבחים עליו בע' 3. אני מאמינה לכל מילה של גינת. זאת אומרת, אלו הדברים שגינת יודע על אשל. אבל מה, הוא לא יכול לרדת לחקר צפונות לבו, וזה לא אישי. אף פעם אי אפשר לדעת מה מסתתר בחדרי חדרים, או מה בדיוק עשה אדם, או כיצד השתנה [האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב (שמואל א', ט"ז, ז')]. לכן, ייתכן, אולי, שגינת חוטא בנאום הסנגוריה. בעיקר, אולי לעצמו.
ובע' 2 ד"ר אביעד הכהן חוזר על דבריו שנאמרו רבות: התקשורת לא רק חוקרת אלא גם שופטת בכיכר העיר.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שערים | עם התגים , | 145 תגובות

אצבעות שחורות 27.1.12

פרשת נתנ-מיהו

גרסאות שונות לפרשה: האם נתן אשל היה שליחה של שרה נתניהו, שביקש לבחון האם אכן נרקמים יחסים אסורים בין ר' לבין הבוס? האם הוא עצמו חמד אותה, ולא נהג בה כאב רחום בבתו הזקוקה לעזרה (נחום ברנע: "היחס הפטרוני, האבהי, החם, שרחש כלפיה הפך לאובססיה")? ואולי גם וגם – תחילה היה הוא בשליחות השרה ואז נתהפך לבו עליה (סימה קדמון: "האם חיטט לה בדואר האישי? האם עקב אחריה? האם צילם תמונות אינטימיות שלה באמצעות הטלפון הסלולרי שלו?").
והצד של בן כספית. הוא מתחיל בניתוח הכותרת של ישראל היום שלשום, ומביא את פרשנותו:

עד לפני רבע שעה היה האלוף יוחנן לוקר, איש חיל האוויר ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה, אחיו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה (הראל לוקר), מועמד מוביל לתפקיד מפקד חיל האוויר. לוקר היה המועמד של נתניהו, שניסה, על פי הפרסומים, לכפות אותו על הרמטכ"ל. הדברים הגיעו עד כדי כך שהרמטכ"ל בני גנץ נאלץ להכריז ש"רק אני אמנה את מפקד חיל האוויר הבא", כדי לנסות, נעבעך, להעמיד את הבחשנים למיניהם על מקומם.
והנה, הפלא ופלא, בדיוק בבוקר שבו מתפרסם שלוקר הוא אחד מאלה שהלשינו על אשל, נתן אשל, מתנער ממנו "ישראל היום" בחינניות של קרנף בחנות פורצלן. אין יותר לוקר. ועוד משהו: נתן אשל, גיבור הדרמה כולה, היה סמנכ"ל "ישראל היום" ונחשב עד היום למקשר בינו לבין לשכת ראש הממשלה, או בין השופר לפה התוקע בו את תרועותיו. אז הנה, הא לך האלוף לוקר, תגובה ציונית הולמת.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אצבעות שחורות | עם התגים , , , | 133 תגובות

נתן כנראה לא כל כך חכם


 80% מהיהודים בארץ מאמינים באלוהים, מכריז הארץ בכותרתו הראשית בסוף ינואר 2012. משהו עוד יותר נורא קרה פה בשבוע האחרון. לא יודעת מה.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שערים | עם התגים , , , | 156 תגובות

פוסט אורח: ראיון עבודה לסיירת מתכנתים

מאת: איקסית

נסעתי בפקקי הבוקר של גוש דן על מנת להגיע לראיון בזמן שנקבע. כחצי שעה לפני השעה היעודה התקשרה אלי בחורה חביבה וביקשה לוודא שאכן אגיע. כשהגעתי, התבקשתי להמתין על ספת עור די נוחה. הזמן עובר, ואף אחד לא בא לקרוא לי. מדי פעם חלפה החביבה ואמרה ש"מיד יקראו לי". כעבור 20 דקות עבר על פני בחור מרושל עם כוס קפה ביד. אחרי דקה-שתיים חזרה הבחורה ואמרה "ראיתי שהמנכ"ל הגיע, הוא יקרא לך מיד". בינתיים הגיעה המועמדת הבאה והחלפנו כמה מילים על הפקקים בכפר סבא.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה פוסט אורח | עם התגים | 85 תגובות

תתלוננו




פעמיים אשל, פעמיים לוקר, איזה בלגאן.
תוס': אל תשאלו אותי איה שער הארץ. ממקום מושבי לא ראים אותו.
והנהו:

אתר הארץ ספג התקפת האקרים.

רונן ברגמן ב-NYT: האם ישראל תפציץ באיראן?

נועם שליט מתראיין לידיעות. מתי אביבה? ומי יקבל את גלעד? אה, ידיעות. נו. או שזה יהיה ראיון משותף לכל העיתונים ביום העצמאות.

שלומי שבת לא סיפר כבר שהפסיק לקפוץ ממיטה למיטה?

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שערים | עם התגים , , , | 59 תגובות

רוח גדולה באה


אני ממש לא רואה את האינטרנט כמעט בשבוע האחרון, כך שאני כמעט לא מחוברת לאף כותרת. למשל פרשת התאומים. מי? מה? מו? לא יודעת. אני כן רואה שהארץ ממשיך לטפל באינטנסיביות ביאיר לפיד. כמובן, יש הרחבה: המל"ג תטפל בכל התארים המקוצרים. הכות' באתר מבהירה: בעקבות קבלת לפיד. התמונה המרכזית בשער – קריקטורה שבה מככב לפיד המזיע. כלומר, בנאדם לא יורד מהכותרות כבר שבועיים, ליתר דיוק מהיום שהכריז על ריצתו למרחקים ארוכים.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שערים | עם התגים , , | 70 תגובות